פורום הריון ולידה (עמוד 1863)

אני בטבעי לא דואגת בכלל... חוסנתי ומקווה לטוב.
מתעלמת מרחמים וחיים ושלום....

לפני שהתחסנתי הייתי יותר בלחץ ועבדתי רק מהבית וזה בהחלט היה מדכא.

אחרי החיסון הייתי קצת יותר בחופשיות בחוץ.

 

צריך למצוא איזונים, חשוב לשמור על שמחה ושפיות, ומצד שני לא להסתכן.

אולי לצאת למקומות פתוחים שיש בהם פחות סכנת הידבקות, להיפגש עם חברות עם מסכות, או מקומות שכולם מחוסנים. למרות שעכשיו יעילות החיסון קצת ירדה וזה פחות רגוע..

 

 

אין ספק שזה מלחיץ ומדאיג. מצד שני כל הזמן אומרת לעצמי שאני עשיתי את ההשתדלות שלי, התחסנתי, ומנסה כמה שאפשר להקפיד על הכללים. עכשיו זה בידי ה'.

ורואה שהקבוצת גיל שלי בסיכון אפסי.
בנוסף מכירה פרוטוקולי טיפול של ויטמין סי די אבץ.
אז לא אני לא בלחץ.

קוורציטין ואבץ שעובדים כמו קסם 

אני וכל המשפחה שלי במחלה פעילה 

מהקורונה מבחינה פיזית...
מכירה מקרוב נשים שהטעם/הריח לא חזר גםשנה אחרי, החולשה לא עברה חודשים... מה הכוונה סיכון? רק למוות?

ממליצה לקחת קוורציטין ואבץ 

בעיקר בגלל שעכשיו זה לא כמו ההתחלה שלא ידעו מה קורה, וכל הסגרים וכ'ו
אומנם לצערי יש שוב התפרצות אבל עדיין זה לא כמו שהיה שנה שעברה
חוץ מזה שאני והסביבה שלי מחוסנים אז מרגיע.
בעז'ה יהיה טוב

אבל יש את המקווה של קהילת ברסלב
שמעתי שהוא מהמם והבלניות ממש נחמדות

מי שהיה הרב הראשי של בריטניה, ונםטר לפני כשנה-שנתיים

והבוקר בפינתנו הקבועה, המלצה על ספר:
ובכן בנות, ברצוני להמליץ לכן בחום על שיחות לפרשת השבוע של הרב זקס ז"ל.
במקור קניתי את הספרים מתנה ל(בן הזוג שלה) אבל בפועל אני בעיקר נהנית מהם.
לכל פרשה יש 3 שיחות, קצרות וקולעות (שלושה עמודים כזה), מאד מעניינות והקריאה קולחת.
כך ש:
אם את רוצה לעקוב אחרי פרשת השבוע
וללמוד רעיונות מהממים
אבל
את לא יכולה לקרוא יותר משורותיים בלי שיפריעו לך
או
קשה לך להחזיק ראש אחרי עמוד
ואת רוצה שיהיה לך התחלה אמצע וסוף מחוברים

הספרים האלה ממש בשבילך😌

מי שמעוניינת לקבל צילום שיחה לפרשת שמות הבעל"ט תקבל.

הרבנית ימימה מביאה הרבה מהספרים שלו

נתיבות שלום על הפרשה

או שזה ספר אחר?
בכל אופן אני מכירה את נשמה יתרה והוא ממש מעולה!!!!

(מעין ספר המשך של "סוד הנישואין". של הרב יוסף אליהו)
וגם הספרים של הרבנית אורה רבקה ויינגוט הם מקסימים - קטעים קצרים ומחזקים סביב מועדים/פרשת השבוע.
גם לרב חנן פורת יש כמה ספרים - על פרשת השבוע וגם על נ"ך.
ויש גם ספר על פרשות השבוע של הרב דוד גרוסמן ממגדל העמק, אם את מתחברת לסגנון (גם דברי תורה קצרים וגם סיפורים על עבודתו כרב).
אגב, יכול להיות שאת יכולה להמשיך לקרוא את הרבנית ימימה במסגרת המינוי המשפחתי של אמך... כדאי שתבררי. בכל אופן, יש לה גם ספרים לחלק מהמועדים והפרשות.

עשית לי חשק לחזור ללמוד קצת יותר בשבת...

יש שיעורים מהממים ביוטיוב! אבל יש גם ספרים משלבים פרשת שבוע עם חסידות בשפה קלה ונעימה, לא יודעת איך קוראים לספרים אבל ממליצה מאד!

ולקבל כל שבוע מאמר מהרב ראובן ששון

מלאה הארץ דעה 33

יש פה כמה וכמה המלצות שאני רוצה לנסות.
תודה!!
ואם יש עוד המלצות לשיעורים שבועיים שמקבלים במייל (ולא ספרים) גם אשמח לשמוע

למוקד אחיות של הקופה ומתייעצת, הן יודעות לשאול את השאלות הנכונות ולהפנות הלאה אם צריך

תדאגי שיהיה לך מזרון נח, ושהקמפינג יהיה במקום לא מאוד חם. במקומות הגבוהים כמו רמת הגולן נעים בערב גם בשיא הקייץ. בכנרת יכול להיות סיוט, כדאי לבדק מה מזג האויר.
אם את יכולה לישון בנוחות ולא חם מידי, קמפינג יכול להיות כייף גם בהריון למי שאוהבת. אני אוהבת את השהות בטבע, בחוץ. כשהיתי בשליש ראשון והיינו בקמפינג מצוין ביער אודם ברמת הגולן היו לי הרבה פחות בחילות מאשר בבית.

זהו, בגלל החום אם נלך זה יהיה יותר בכיוון החגים, לא עכשיו

ברמת הגולן, ובמיוחד בצפון רמת הגולן, נעים בלילה גם עכשיו.
אני ממש ממליצה על יער אודם, קמפינג ממש מסודר ונקי עם המון אטרקציות לילדים במקום.
ובונוס ענק- לא חם. זה ממש צפון רמת הגולן, חצי שעה מהחרמון.

הריון ראשון
איך זה הולך שם עם שירותים ומקלחות?

לא אישי שלך, לכל מי שבקמפינג. מה שאני אוהבת שם שדי נקי, המקום מתוחזק טוב.
כמובן שזה עדיין ציבורי, ולא רק שלכם.

בכל זאת ציבורי...

ואז יש לך שירותים ומקלחת משלך.

ממליצה מאד על המקום אבל תלוי מאיפה את כי זה ממש בצפון הרחוק ובהריון לי קשה עם נסיעות ארוכות.

וקחי בחשבון שקר שם בלילה גם באוגוסט אז להגיע מצוידת (אם תמצאי מקום פנוי)

אבל רק עד חודש סיון או אחרי החגים.
כי החום של בתמוז אב אלול נוראי

מתכננים שוב לנסוע אחרי החגים

אנחנו בחוף כינר בדרכ

והיה כיף ממש

(חוץ מזה ששילוב של הריון+מים זורמים+ קור כזה שיש רוח שרטובים אחה"צ = הרבה פעמים שצריך לשירותים... אבל בעלי לא הובך ממני וידע להתעלם באלגנטיות שצריך, ולתמוך ולעודד שצריך...)

 

ממליצה לישון באתר מסודר, ואז יש שירותים מסודרים, וגם בדר"כ צל

ולא לישון באיזור הכנרת חם שם כבר ב 6 בבוקר :/

ותהנו, תהיו פתוחים לשינויים ובלת"מים שצצים אל תלחמו תזרמו איתם ותשנו תוכניות אם צריך תוך כדי...

 

יש לך המלצה למקום?

ויש עוד הרבה תסתכלי באתר של רשות הטבע והגנים

(המקומות עולים סכום קטן, ובחלקם מקבלים מזרון אז לא צריך להביא,  אני מעדיפה לשלם שהמקום נקי, מסודר, אין חיות שמסתובבות וכו')

מזרן נח, מקום קריר, היה תענוג

זה היה ממש בשטח אז אין לי מדי המלצות. לא מתה על זה בכללי.

אבל בדיוק נוסעים לקמפינג
אעדכן איך היה

איזה מקומות מוצלים יש בסביבת כינרת לטיול קצר עם תינוקת?

אף פעם לא ניסיתי, למרות שזה מבאס אותי. לי לא נראה מתאים בהריון..

אם את רוצה בכינרת - אז לכי מהצד של הגולן. מזג אויר מושלם! לא בטבריה.
יש את חוף דוגה - חוף חדש מהממםםם! ליד חוף כינר.
נקי, שירותים. ברזים. אויר נעים מאוד!
יש להם שם גם אוהלים מובנים להשכרה.

אוגוסט בחוף בצת.. לא יודעת מה חשבתי לעצמי

גם אני סובלת מזה..
פחות מהדימוי גוף ויותר מהכובד והקושי עם בגדים (95G עוקף אותך??)

אם יש פתרון תלמדי אותי..
זה כבד, מזיע, עושה כאבי גב וכתפיים,
וסיוט למצוא בגדים ואפילו חזיה טובה..

מרגישה בול ככה..

אוף אוף

אני ממש רוצה הגדלה למשל...
ויש לי בת דודה שעשתה הקטנה..

בכללי ניתוחים זה משהו שמלחיץ אותי..

לא קל בכלל. כמה פעמים בשנה עוברות לי בראש מחשבות על ניתוח להקטנה אבל אין לי כסף כרגע לניתוח(יקר נורא).

עצה ששמעתי-
אם עושים דיאטה ומרזים בכל הגוף, גם החזה אמור קצת לרדת בגודל.
בפועל לא הורדתי במשקל אז אין לי מושג אם זה נכון אבל אולי שווה לנסות.

@באר מרים
לא מצליחה לתייג
אני גם במידה דומה.. לצערי.
קונה חזיות במעין שטוב של דגם דומיניק
רק הם מחזיקות לי כרגע, חיפשתי בהמון מקומות וברובם אין בכלל מידות כאלה.
מצרפת לך תמונה של הטיקס של הדגם אם תרצי לחפש כאלה.

מתכוונת בע"ה לעלות לירושלים בשבוע הבא, אולי אלך אליהם למדוד..

אני בפעם הראשונה אחרי כמעט 20 שנה לא מניקה ולא בהריון וצריכה לגלות מחדש איך קונים חזיה רגילה שהיא לא של הנקה.. (בהריונות תמיד נשארתי עם החזיית הנקה..)

תוספת של 5-10₪, רק שצריך להגיע ביום אחר לקחת, הם לא עושים את התיקון שם במקום.
בפועל הנקתי 3 חודשים ולא מתכננת להניק בעתיד(בלנד אבל כן) אז די מיותר לי.

כמעט כל השנים הנקתי ברצף (הפסקתי להניק בערך בתחילת השליש השני של ההריון הבא כל פעם..
אז לא היה טעם לקנות חזיות לא של הנקה..)

אמא שלי עשתה הקטנה (וגם עוד כמה קרובות משפחה, אצלנו זה גנטי..)
ואצלה הניתוח ממש הסתבך ונהייה לה זיהום רציני ולקח לה תקופה ארוכה להחלים..

מה זה אומר בפועל?
כי מצב בריאותי לא אכפת לי. במילא אני לא שומרת שום דבר, לא אוכל ולא כושר.
בואי נגיד שלא יהיה אכפת לי לקחת כדורים בשביל להעביר את הזיהום. השאלה היא מה ההשלכות..

זאת היתה תקופה סיוט של כמה חודשים עד שהמקום החלים..

לא מומלץ..

אבל פתר לאמא שלי את הכאבי גב..
ופתאום היא קונה חזיות יפות ונורמליות..

זיהום זה מצב שיכול להגיע לסכנת חיים ממש השם ישמור

להתפשט בכל הגוף.

 

אז זה קצת שטחי להגיד-שלא אכפת לעבור זיהום.

כנראה לא הבנת את משמעות..

לא חושבת שיש תזונה מסויימת שתוריד דווקא שם...
אבל יודעת בכללי שאם מורידים במשקל, אז יורד משקל מכל הגוף וחלק מהגוף זה בחזה, ולכן הן גם יתקטנו...
אז אם רלונטי לך, שווה לנסות דיאטה בליווי מקצועי...
ואם לא אז נשמע לי שאכן רק ניתוח יעזור להקטנה.
אם רק הנושא "הנראותי" מפריע לך ופחות פיזי (כובד וכו') אז את יכולה גם ללכת לסטייליסטית טובה שתמצא לך בגדים שיטשטשו או יציגו אותו בצורה שתאהבי..
או כמובן איזשהו טיפול רגשי (לא תמיד מוצאים בקלות.. לפעמים לוקח זמן עד שמגיעים למישהי עם חיבור טוב שגם יודעת לעזור ומקצועית) להתחבר ולאהוב את הגוף על אף ולמרות כל מיני הדברים הלא מושלמים שלנו..
בהצלחה רבה 🧡🧡

לי יש כאבי כתפיים מזה.
לא יודעת מה עדיף עם חזיה בלי חזיה.
בכל מקרה איכשו שהתחלתי להניק התחלתי לאהוב את החזה שלי .
ומה שמחזיק אותי זה שאני יודעת שאני הולכת לעשות ניתוח מחכה לסיים ללדת (יש לי עוד 20-25 שנה ) אבל ברגעי שבר זה עוזר.
אני כמעט בטוחה שאי אפשר להניק אחרי אבל לא יודעץ..

מניסיון.

באמת שלב מתסכל מאוד שנראה שלא ייגמר לעולם......

לדעתי, או שבאמת תורידו לו טיטול גם בלילה וזהו,
או, אם את עדיין לא מוכנה לשלב הזה, פשוט תשלימי עם זה שאת מספר 2 הוא יעשה בטיטול בלילה..
ואגב, באמת יכול להיות שכל עוד אחיו הגדול עושה מספר 2 בטיטול, הקטן יעדיף זאת גם.

אני באמת מתלבטת... לא יודעת אם לנסות עוד כמה לילות בלי טיטול. עוד פספוסים ועוד פעם להחליף פיג'מה ומצעים רטובים באמצע הלילה...

גמילה בלילה היא נטו עניין פיזיולוגי ולא קשור למהלך היום,
בכלל בנים יש קושי יוצר גדול להיגמל בלילה )אגב, יש גם מרכיב תורשתי- איך הייתה הגמיחה לאחייך או למשפחה של בעלך?(

אישית, כשהבן שלי היה בן 3, הבנתי שאין לי ברירה כי אם להוריד את הטיטול בלילה, ופשוט לקחת לשירותים כל שעה וחצי בלילה...
רק כך הגמילה זרמה גם ביום.. כי אחרת היוא היה מחכה לטיטול של הלילה , ומטבע הדברים הוא פספס עד אז..

חמותי )בעלת הניסיון....( נתנה לי טיפ - לשים 2 שכבות של מגן מזרון, סדין, מגן מזרון, סדין, וככה באמצע הלילה לא צריך להחליף מצעים רק להוריד ולכבס בבוקר.



בהצלחה בכל דרך שתבחרי!

וזה קשה, אבל זו הדרך.

בדיוק כמו הילד שלנו.
היה גמול לגמרי ביום.
אבל מחכה עם קקי ללילה.
לא לחצנו (כלומר לחצנו, וזה ממש לא עזר)
אז שיחררנו. רק הראנו לו איפה הסיר, שידע איפה הוא נמצא אם הוא צריך ואמרנו לו שאם יעשה קקי יקבל פרס.
אז בהתחלה כל לילה הוא היה עושה בטיטול, ורק חזרנו והזכרנו שעדיף בסיר כי הוא כבר בוגר ויהיה לו יותר נעים.
ואז פעם אחת במקלחת הוא החליט לנסות בסיר (קצת הרטבנו לו את הסיר, לא יודעת למה זה עזר לו)
וככה במקום לעשות בטיטול, רוב הזמן הוא התחיל לעשות בסיר בזמן המקלחת. ולאט לאט זה עבר גם למהלך היום, מתי שהוא באמת צריך. ועכשיו כבר רוב הזמן הוא עושה בישבנון.
אבל זה לקח זמן כל הדבר הזה, חודשייפ ואפילו יותר.
אבל אין מה ללחוץ.
יש לו את היכולת, יש לו את המיומנות. משהו חוסם אותו.
אז צריך לשחרר ולתת לו להתקדם בקצב שלו.
זה לא שהוא יישאר לנצח עם טיטול.
בסוף יגיע
רק תאמינו בו ותתנו לו להתקדם בקצב שלו

אני באמת חושבת שעדיף לשחרר, אבל חוששת שאני בעצם מרימה ידיים והתוצאה תהיה אותה תוצאה כמו עם אחיו.
מצד שני כמובן גם לא רוצה ללחוץ עליו. אז רק להזכיר לו שעדיף בסיר? זה לא נקרא ללחוץ? כל פעם אחרי שעושה בטיטול להגיד לו את זה?

חושבת שזה להרים ידיים. אני באמת חושבת שזה הכרה בצורך של הילד והבנה שיש ילדים שצריכים להתקדם לאט לאט.

אני לא יודעת מה היה עם אחיו, ניסיתם לשחרר וזה לא עבד?
אם תוך חודשיים שלשה אין שום התקדמות, יכול להיות שיש מקום לפנות לייעוץ מקצועי. אבל קודם כל הייתי מנסה לשחרר

תנסי להרגיש אותו, לראות מה לוחץ עליו ולא טוב לו ומה מעודד שיח סביב הנושא וזה כן מתאים לו.
יכול להיות שלא כדאי להזכיר ממש כל פעם.
אבל נגיד במקלחת תמיד הנחתי את הסיר לידו, אתה זוכר שיש כאן סיר ואם אתה רוצה אתה יכול לעשות? כן. יופי. זהו, מעבר לזה לא הוספתי מילה.

שמים טיטול לפני השינה, "הנה, עכשיו שמים טיטול חמוד. אם תצטרך קקי אתה יכול לקרוא לנו ונלך לעשות בסיר"

להשאיר את זה כהצעה, לא כדרישה.
לנו זה עבד בסוף

אני צריכה לשחרר אבל שזה יהיה באמת ולא רק כלפי חוץ...

עם הגדול שחררנו, להיפך בכלל לא חשבתי שזה בעיה, היו לי אחים שהתפנו בטיטול עד גיל מאוחר ואמרו לי שזה נורמלי ושזה צריך להגיע ממנו. אבל עכשיו שהוא כבר כמעט בן 4 וחצי ולא נראה שזה הולך להשתנות (והוא גמול כבר מגיל שנתיים וחצי) אז זה מתחיל להלחיץ אותי. (מדי פעם מנסים להציע לו לנסות בשרותים או בסיר אבל לא לוחצים בכלל)
עם הקטן אני פשוט יודעת שהוא מסוגל וכבר עשה את זה מלא פעמים, אז מה קרה פתאום? לא רוצה שהוא סתם יחקה את הגדול שמפחד. הוא כן יכול, אז לכן מרגיש לי כזה פספוס לשחרר ולתת לו ללכת אחורה... בעצם אין לי ברירה, אני מבינה שללחוץ רק יהיה יותר גרוע. רק מקווה שהוא באמת יחזור לזה לפני גיל 4 וחצי 🤦‍♀️

שאני פשוט לא מנוסה ;)

זה הילד הבכור שלנו, אני הייתי מאוד לחוצה לגבי הגמילה והמטםלת שלו במעון כל הזמן הרגיעה אותי. היא כל הזמן אמרה לא ללחוץ עליו, וכשהוא יהיה מוכן זה יבוא ברגע. אוכל כך היה. עשינו איתו תהליך הדרגתי (כל הגמילה) כי ככה התאים לו. יש ילדים שיתאים להם אחרת.
אבל ממש ראינו שכל פעם שלוחצים עליו, הוא רק נסוג וכשמשחררים, זה מצליח.

ואני ממש מבינה את החשש ואת התסכול מכך שהוא כבר היה גמול ויש לו את היכולת ועכשיו פתאום הוא חוזר אחורה. אבל דווקא בגלל זה זה נראה לי פחות מלחיץ. כי את יודעת שהוא יכול, עכשיו רק צריך שיהיה לו מספיק ביטחון בשביל זה.
אז אני לא אומרת לעזוב את זה לגמרי. אני כן בעד להזכיר מידי פעם, וכמו שכתבתי - שמתי כל ערב את הסיר לידו במקלחת. (יש לנו מקלחון, הייתי משאירה אותו שם והוא היה הולך לבד)
אפשר גם להציע פרס.
אבל תזכרי שהוא רק בן שנתיים וחצי, אם עוד חודשיים זה לא עוזר, תפני לייעוץ. אבל בינתיים הוא באמת קטן בשביל זה
אז את יכולה להרשות לעצמך לשחרר בנחת

קודם כל - זה נשמע שעם הגדול את מרגישה שזה היה טעות והגעתם למקום לא טוב שלא נראה שאי פעם ישתנה. אני מבינה מאיפה באה ההרגשה הזו, אבל אני חושבת שחשוב לזכור ולהבין שברור שהוא לא ישאר ככה לתמיד. יכול להיות שזה יבוא ממנו, ויכול להיות שאתם תצטרכו לעזור לו לעבור שלב (אולי בליווי של טיפול רגשי), אבל הרי ברור שכשהוא יהיה באמת גדול הוא יעשה בשירותים...
(מן הסתם התסכול הוא כי חשבתם שבגיל הזה כבר ברור שהוא גם יעשה בשירותים. וזה מובן, כי באמת רוב הילדים בגיל שלו עושים בשירותים. אבל זה עדיין סביר שיש לו תהליך אחר משלו. כמו שאני ציפיתי שהבת שלי בגיל 7 וחצי כבר תהיה מסוגלת להירדם לבד כשאני לא בחדר, וזה מתסכל שזה לא קרה לבד, ועכשיו אנחנו בתהליך שאנחנו התחלנו בו, ואחרי טיפול רגשי שהיא עברה השנה כי ראינו שזה כנראה יושב על קושי עמוק יותר, אבל בסוף מה שמחזק אותי זה הידיעה הברורה שכשהיא תהיה גדולה באמת, ברור שזה כבר לא יהיה שום עניין...).

לגבי הקטן - באמת לא יודעת מה אפשר לעשות במצב כזה.
את בטח זוכרת שגם אני שאלתי לא מזמן על הקטן שלי שגם מצליח לעשות רק בטיטול (אנחנו גם הורדנו בלילה, נותנים לו רק כשהוא מבקש לעשות, כי אחרת הוא פשוט עשה בתחתונים כל יום).
בעקבות העצות שקיבלתי, באמת התחלתי לקבוע שעושים רק כשנמצאים בשירותים, והיום הצלחתי לשדל אותו גם לשבת על הישבנון, עם הטיטול, בזמן שהוא עושה. אני מקווה שאחרי כמה ימים שהוא יעשה ככה בישיבה על הישבנון, יהיה קל יותר לנסות לעשות גם בלי הטיטול.

בהצלחה רבה!

נכון, כשאני חושבת על זה באמת לא היתה דרך אחרת טובה יותר להתנהל עם הגדול, אז אין לי מה להצטער על זה, ובעז"ה זה יגיע בזמן המתאים, או ממנו או בעזרת כלים אחרים.
שמחה לשמוע על ההתקדמות עם בן השנתיים שלך!! שימשיך בטוב!
הלוואי ובן ה4 שלי היה מסכים לשבת עם הטיטול... הוא כל כך רגיל לעשות בעמידה.

לא השתמשתי בסיר אלא בישבנון. והדבקתי לו את הטיטול על הישבנון וככה הוא לא עשה באסלה אלא ב׳טיטול׳. השלב הזה לקח לנו איזה חודשיים ואז שכנעתי אותו לעשות בלי הטיטול אלא אני שמה לו נייר טואלט על האסלה. זה בגלל שמנה שזיהיתי הם חוששים מהיציאה של הגדולים על המים, או להרגיש שזה יוצא להם מהגוף. אבל זה היה ביחד עם טיפול בלילה לעוד איזה חודש ואז כבר הפסקנו עם הטיטול בלילה גם כן
תנסי אולי עם בן ה4

אולי באמת אנסה איתו, אבל קודם אנחנו צריכים להגיע לשלב שהוא מסכים לעשות בטיטול בישיבה

אבל מבינה את המצב שלך. אולי לקפוץ שבוע הבא למוקד לאולטרסאונד חוזר?

ברוך השם כרגע אני בשבוע 19 והגודל של העובר מתאים בדיוק לגיל ההריון, ככה שהמדידה הראשונית של הרופא כשהייתי בשבוע 7 הייתה שגויה - הוא אמר שמתאים לשבוע 4+6 ..זה פשוט מאוד מאוד קטן וקשה מאוד לדייק בגדלים האלה.
תנסי להעביר עכשיו שבועיים בלי לחשוב על זה, אבל אם את לא מצליחה וזה לא נותן לך מנוח - תלכי למוקד לאולטרסאונד עוד שבוע. עוד שבוע כבר אמורים לראות קצת טוב יותר וזה שאפילו תהיה גדילה והתקדמות מהשבוע הזה זה כבר יהיה בשורה טובה.
בהצלחה!

זכור לי שבתחילת ההריון הייתה מישהי עם שם דומה לשלך עם חשש ממש להריון ואני לא יודעת אם זו את אבל מעניין אותי אם כן ואז אני ממש שמחה לראות שהכל הסתדר
זו את במקרה?

אבל כן, די אמרו לי שאין סיכוי כי הגודל של העובר לא התאים לגיל ההריון וגם היה דימום. כבר בכיתי במשך שבועיים והספדתי את ההריון בשבוע 6 עד 8. מאז ברוך השם הכל מתקדם

אבל נראה לי שדווקא בהתחלה המדידה היא יותר מדוייקת.
לא יודעת מה קרה אצלך אולי הייתה 6כנאית לא מספיק מנוסה.
ולפותחת. בהחלט ייתכן ביוץ מאוחר. היה לי עשרה ימים הבדל באחד ההריונות.
מקווה שזה המצב אצלך בעז’’ה.

פעם שאלתי רופאת נשים (גם במקרה שהיה שהייתי בהריון ולא ידעתי, כי קבלתי מחזור למרות שכבר הייתי בהריון). והיא אמרה שבשלב כ"כ מוקדם זה לא משפיע, וגם בכל מקרה שמים כיסוי נגד קרינה, אז זה ממש בסדר.

לידה ראשונה?

לכן ממש רוצים לפנק במשהו שווה

וחשבנו על צמיד טניס.. אולי גם לה יתאים

ובנוסף אפשר לפי התקציב ערכת טיפוח של קרמים וכדומה/פיגמה מפנקת/כיסוי ראש וכו

מתחברת?

מזרון פעילות גדול שווה (אבל שמתקפל בנוח)
דברים לעיצוב החדר- וילונות, ארגזים או מדפים מעוצבים, תמונות וכו'
ספרים ומשחקים
תיק לעגלה - בכיף חכול להגיע ל500 שח
כרית הנקה
פוף
ערסל לתינוקות

כותנות הנקה, משאבת הנקה טובה ואיכותית.

אחת המתנות הכי שימושיות שקיבלנו היתה משחקים לגיל 6ח+. כולם קונים המון דברים להתחלה ויש המון זמן עד ליומולדת שנה.
דברים כמו מגדל כוסות, השחלת טבעות, רעשנים שונים, חיות קופצות וכו'

אלו פשוט דברים שבד"כ בילד ראשון לוקח זמן לבנות מאגר.

קנינו משחקים לגיל לידה ולגילאים גדולים יותר:

מובייל,

הכנסת צורות

חיות קופצות

בובה מרשרשת

דברים איכותיים של פישר פרייס וחברות טובות.

עשינו הזמנה אונליין והגיע ישר אליהם.

 

עוד רעיון- מנשא, או לפחות חלק מהמימון למנשא טוב.

אבל לטווח הרחוק, גיל שנתיים
אפשר גם לפנק את הזוג בארוחה שווה במסעדה בחלק מהכסף או משלוח לבית מרענן לארוחת ערב טובה.
אם היא מניקה אולי דברים להנקה? פוף הנקה וכזה..

לאחרי הלידה

גם בזמן שאסורים זה ממש חשוב. בעיקר האמת

גם ספרים זה כיף

היולדת התורנית מה רוצה.לאחותי נגעד קנינו מנשא ממש שווה ויקר.אני פעם ביקשתי תיק החתלה ומצעים חתינוק.. פעם מישהיא רצתה פיגמה לעצמה בקיצור מגוון ממש

לי עלה 1800 ולא מהכי יקרים...
אולי ההורים ירצו להשלים את הסכום
אבל השאלה אם יש מספיק מקום לזה

לאו דווקא כורסת הנקה בהגדרה .. מקום נוח להניק

שקלתי לקנות אותה באמת
היא יפה!
בסוף קניתי ריקליינר שזה ממש כורסת טלוויזיה כזו שנשענת ואפשר להרים רגליים למעלה

בלידה האחרונה

ועלתה לי 1000 לא יותר

נוחה מאוד..

כולם אוהבים לשבת עליה

של חברת בייבי מישל נראה לי או משהו דומה

קניתי בבייבי סטאר.

באותה כורסא

אולי גיפט קארד?
או דברים שמתכלים. נגיד עוגת טיטולים עם מלא דברים מפנקים באמצע. או קרמים ליולדת. אולי את הקרן הזה של פוראוור בשביל התפרים..

להכין לה ערכת הנקה, נשים כרית הנקה וסינר, ונמחא בעוד דברים ונעצב יפה, חשבנו בנתיים על בקבוק מים שווה, ספר, חטיפי אנרגיה, יש לכן עוד רעיונות? מנורת לילה יש לה

שקיות לחלב אם

משאבה שאלנו אותה, אמרה שיש מיד שרה כרגע, זה גם יגמור את כל התקציב

של איזה חברה טובה, משהו חמוד ויוקרתי.

זה מתנה עם מחשבה של שימוש מאחורי ולכן זה ממש כיף.
הלוואי גם לי מישהו יעשה כזה דבר

מקפיא...

ויש כוסות רב פעמיות לאחסון חלב אם. של מאמ. שווה ממש

מתנה מפנקת ביותררר

אפשר לקנות את זה במכולת?

וכל עוד זה שמן לאכילה לא צריך לשטוף לפני ההנקה.
הכי חשוב זה לאוורר כמה שאפשר את האזור
ולוודא שהתפיסה נכונה

לא ניסיתי.. אבל נשמע שזה יכול לעזור

ואת זה בטוח יש לך

לנסות להשפריץ קצת לפני ההנקה מהפטמה.. אם זה לא משפריץ על כל האזורים הפצונים אז תסחטי קצת ליד או לכלי קטן ותמרחי על הפצעים.


תרופות סבתא🤷‍♀️

אם עד עכשיו הכל הלך חלק.
אולי זה בכלל פטריה?
כדי שמישהו מקצועי יסתכל שיגידו לך מה זה ואיך לטפל נכון.
בהצלחה!

נראלי כיף ממש.
במיוחד אם מכינים דברים שאפשר להשתמש בהם אחר כך (קערה מעיסת נייר, תיק קטן וכו'...)

באמת נשמע כיף תודה רבה!

מליון סוגי תמונות לחדר (פאייטים, רקמה, ציור)
מסגרת לתמונה
שלט לחדר
צמיד/שרשרת
רקמה
אם תתחילו את השנה בזמן אז קישוט קטן לסוכה
לקראת החגים דברים שקשורים - נגיד קופסה מקושטת מבריסטול למשלוח מנות

אם את רוצה רעיונות גם יותר יקרים אז יש חנויות שאפשר לקנות ערכות למלאכה ספציפית ולהכין לפי ההוראות - יש המון סוגים ובהרבה רמות, אבל לא יודעת אם זה בתקציב של חוג

יצירות מגלילי נייר טואלט (תעשי חיפוש בגוגל, יהיו מלא רעיונות)
כלי מחימר
תכשיטים מפימו
חיות מפלסטלינה
מסגרת לתמונה (מגזירי עיתון למשל)
קישוט למנורה מבלון וחוטים
פונפון מצמר (עם טבעות קרטון באמצע, מכירה?)
מעמד לכלי כתיבה מבקבוקים

אם יש עוד - אשמח

קישוט צלחת או כוס בעזרת מפיות גזורות (אפשר להדביק או בתנור, תראי מה מתאים לך)
מעמד למכשירי כתיבה מפחית שימורים
בובות אצבע למשחק
מראה עם מסגרת שמקשטים את המסגרת
פסיפס
קולאז'
קישוט לחדר מעיסת נייר

אם את מחפשת סגנון מסוים תגידי

אגרטל
מעמד לנרות
צמידים ושרשראות
תחתית לסירים
קופסה לטישו

הרבה יצירות אפשר להכין מדברים שיש בבית, כמו קופסאות תה / בקבוקים וכ'ו...

באומנות השמיים הם הגבול, אבל זה מאוד משנה מה התקציב שלך לכל בת.

בגיל הזה אפילו ציור בשלבים מהנה מאד ומעסיק

מקפיצה לך.

רפואה שלמה!

זה בתחילת ההנקה?
בחודשים הראשונים בכל פעם שמתמלא חלב יש מעין דקירות כאלו. זה קצת לא נעים אבל תקין

לגבי כאבים בחלק התחתון, את מרגישה שם גוש?
תנסי תוך כדי ההנקה לעשות את החלק הכואב כלפי הפטמה. זה קצת כואב תוך כדי, אבל אם יש שם חלב תקוע זה ישחרר אותו

לגודש לעשות עיסוי במקלחת ולסחוט קצת, אפשר גם לסחוט לתוך בקבוק, לא במקלחת..

ולגבי החתך- השפתון של פוראוור מושלם לפצעים...

תרגישי טוב!! ותהני מהנסיך

כשאני הגעתי עם דימום - בדקו דבר ראשון בדיקת הריון ביתית. כשהתשובה הייתה חיובית, הכניסו אותי לאולטרה סאונד בין התורים, כדי לשלול הריון חוץ רחמי.

חיובית?

נשמע לי בהיגיון, שאם זו הפלה - בהכרח שתהיה בדיקה חיובית.

אבל בעצם אם תשאלי לדעתי לגבי דימום מוזר לפני האיחור - הייתי מחכה בסבלנות כי זה מתאים לדימום השתרשות או גם סתם לשיבוש הורמונלי שיכול להמשיך למחזור רגיל.

לא היה לי דימום בלילות. לא קרה לי דבר כזה במחזור אף פעם.  לכן חשבתי שזה משהו אחר. ובגלל שזה היה דימום חזק כמה ימים אז כדאי לבדוק. תודה!

לא הצלחתי לעשות הפסק טהרה במשך כמעט שבועיים... אז הלכתי למרפאה.
אחרי זמן מה ההמטומה הצטמצמה (לא זוכרת, אולי אחרי חודש או חודשיים) והמשך ההריון היה תקין ומשעמם ב"ה.

אין הריון. מקווה שהמחזור יחזור להיות סדיר בקרוב. תודה לכולן.

והרבה כח

הרבה נחת!

הוא לא רצה להישאר בפנים עוד קצת? 😅
התאוששות קלה והרבה נחת!!

החלמה מהירה והרבה שמחה ונחת

הכל יכול להיות.. יש כאלה שזה בישר להם שיש הריון ויש כאלה שלא.. הכי טוב לחכות לאחור וודאי של המחזור ואז לעשות בדיקת דם. סורי על הביאוס.. אני בגלל שחלות פוליציסטיות וביוץ ממש לא סדיר התחלתי טיפולי פוריות שבהתחלה הם ממש ממש פשוטים, רק כדורים לביוץ ויעקב זקיקים, הרבה פעמים זה מספיק.. בהצלחה!!

הרופא אמר שגם מישהי עם ביוץ לא סדיר/חסר ביוץ לפעמים מבייצת אז אמרתי אולי הפעם שיחק המזל(; בגדול אני גם אמורה להתחיל בקרוב כדורים לביוץ ומעקב זקיקים
שיהיה בהצלחה ותודה על התגובה!

זה הרבה יותר נשמע כמו דם של ביוץ מאשר הריון..

חפני כמה ימים ובלת?
ממש לא נראה לי שכבר אפשר להיקלט, אפילו לא דימום השתרשות..

אבל נשמע בהחלט סביר כדם ביוץ..

לא מבינה איך הופיע עוד פס..

אלא אם פספסתי משהו בסיפור..

יכול להיות..אבל מצד שני קרו מקרים של ביוץ אחרי 10 ימים בערך ובגלל זה הרופא המליץ לעשות בדיקה בכל מקרה..לא הסתדר לי לגמרי בזמנים גם כן ולכן גם שאלתי כאן אם למישהי קרה או נתקלה במשהו כזה פעם
אעשה עוד כמה ימים שוב בדיקה ואם ייצא שלילי אז כנראה שמדובר באמת בביוץ למרות שהסטיק ביוץ שעשיתי היום יצא חלש ממש מה שאומר שאין ביוץ כנראה..אז מוזר לי מאוד..

הסטיק יוצא חיובי כיומיים לפני הביוץ אז זה דווקא הגיוני שאם הביוץ היום הוא כבר יהיה שלילי..

בגדול הביוץ אצלי לא סדיר כלכך אז קשה לעקוב פשוט הפעם כמו שרשמתי זאת תופעה ממש לא אופיינית לגוף שלי אז היה לי מוזר אף פעם לא היה לי דימום בביוץ..

איזה שריפה???

ממש ניסיתי לשכנע אותו לבוא הביתה, אבל הצדיק שלי חושב שזה ביטול תורה..
אני די בלחץ..

מתפללת שיגמר כבר!! מפחיד כל פעם השרפות האלה..😑

לא פינו אותנו אבל הילדים פה כל הזמן מדמיינים (ומחכים...) לפינוי.

מתפללת שיגמר בקרוב ובלי אבדות בנפש 🙏

חשבתי כמובן קודם כול על הבריאות, אח"כ הסתקרנתי לדעת מה יהיה המין, ולבסוף עלתה לי גם המחשבה על המראה. יותר מתוך סקרנות... כי כל הילדים שלנו ירשו, למשל, את צבע העיניים שלי ושל בעלי, ובכל היריון מחדש הסתקרנתי לראות אם סוף-סוף יהיה לנו ילד עם צבע העיניים של אמי וחמותי... זה עוד לא קרה, אגב

אל תדחיקי את המחשבות הללו, זה חלק מהכיף של ההיריון (והרי יש חלקים לא כיפים בהיריון...) ומצד שני - אל תהפכי את המחשבות הללו לתפילות. את התפילות באמת תשאירי לבריאות וליראת השמים של הקטנה הצומחת אצלך ♡

אם כבר את מתפללת אז תבקשי כל מה שאת רוצה למה לא? ושהכל יהיה ברחמיו הרבים

התכוונתי שלא כדאי להפוך את זה לעניין מרכזי בתפילה, כי הוא באמת שולי יותר. ולפעמים אנשים מתאכזבים מאוד אם תפילתם לא נענית, ועלולים להגיע מזה למחשבות לא טובות על הקב"ה...

יש לציין, הבת שלי מהממת ביופייה.
אבל- היא כפילה של בעלי, שום דבר ממני...
וזה מבאס כי באלי לראות עת עצמי בקטן🙈

אני חושבת שזה ממש כיף להסתכל על הילדים שלך ולראות שהם קיבלו את הגנים שלך... זו הרגשת שייכות כיפית כזאת

אני בטוחה שהיא תהיה מהממת לא משנה למי היא תהיה דומה🥰

אבל פחות קריטי לי או לבעלי... תינוק ראשון לבעלי חתיך

וגם קראתי שמגע (להחזיק תינוק בידיים) מאוד מאוד חשוב להתפתחות הרגשית של הילד עד כדי כך שהוא תורם לחיזוק המערכת החיסונית שלו.
ולכן בכל היריון אני מתפללת שהתינוק יהיה יפה, ובעיקר יפה בעיני. מסכן תינוק שאמא שלו לא מתחברת אליו....
נראה לי בכלל לא טפשי להתפלל על זה. דווקא חשוב מאוד.

לאו דווקא יפים.

ילדים שיש להם ריח טוב, נקיים ומסודרים.

יש אימהות שלא מתחברות לנראות של הילד שלהן?
קשה.

יש להבין שהילד שלי לא הכי יפה בעולם ויש לא להתחבר.

לאו דווקא לנראות של הילד, לילד עצמו, אבל לפעמים הגבולות מטושטשים.

ילד בריח קמיל בלו באופן תמיד עושה חשק להסניף

תהיתי איך היא תיראה. כלומר, יש כבר שלוש...אז איך עוד אחת יכולה כבר להראות?
אז היא נולדה, ומיד ראינו שהיא נראית כמונו...כלומר, א''א להתבלבל, יש לה פנים מאוד אופייניות למשפחה שלנו. נראה לי שלכל משפחה יש איזה מראה כללי שמאפיין את כולם, בעיקר אנשים מבחוץ רואים את זה.
לגבי למי הילדים דומים-
מצחיק, אבל גם משתנה...לפעמים אומרים לי על הגדולות שהן ממש דומות לי. ולפעמים הפוך.
לפעמים אומרים לי על הבן שהוא ממש דומה לי ואני בכלל לא רואה את זה...
כך שכל ילד הוא כנראה דומה לשני ההורים שלו...תלוי מי מסתכל ותלוי בגיל.
רק אציין שיש לי ילדה שדומה בול לסבתא של בעלי . וזה די משעשע.
אז על מה להתפלל?
על מה שבאמת חשוב לך.

כל ההריון דמיינתי שהבת שלנו תצא בלונדינית.. (זה אצלנו בגנים)
וכשנולדה לצערי ממש התבאסתי שלא יצאה כמו שחלמתי.. היה לי יותר קשה להתחבר אליה.. כי ממש היתי בטוחה שתצא בלונדינית..
לקח לי כמה חודשים עד שהתאפסתי על עצמי
אבל ככל שגדלה ראיתי את היופי שלה הולך ומתעצם וזה פשוט שבה אותי ומחק את החלום הישן שלי..