פורום הריון ולידה (עמוד 1867)

אם לא עונים לך שווה לשלוח מייל
לפעמים המזכירה עוד עובדת מהבית עדיין

עובד כמו קסם.

אבל כדאי להתחיל ממשהו שהוא יותר רגוע כמו משחה לפטריות אם זה נראה פטריה (דקטרין, אגיסטן, יש עוד לא זוכרת שמות)

או אם זה נראה סתם מזוהם ומגורה אפשר מפרוסין או בקטרובן שזה משחה עם מרכיב אנטיביוטי

הטבעקוטן או שם אחר שיש גם עם קוטן
זה במצב גרוע

לדעתי זה גירוי מקומי בגלל החום והזיעה.. פחות פטריה

אבל חושבת שיש בזה ככ הרבה יתרונות, אז אני סולחת לעצמי
זה גורם לי להיות יותר קלילה, פחות דוחה משימות, יותר מתקתקת, פחות לוקחת ריגשי כל דבר אחא יודעת להחליק....

ובכלל פעם הייתי בהרבה יותר יסודית בהכל, גם ביצירות שהייתי עושה מידי פעם, גם בניקיון... אבל מאז הילדים אין לי את הסבלנות להשקיע בפרטים הקטנים וזה לפעמים מתסכל אותי , כאילו, הייתי כל כך מוכשרת ואין לי את זה עכשיו. אבל בטוחה שזה יחזור לי כשהילדים יגדלו בע''ה.

חיזקת אותי! כיף שיש מי שמזדהה איתי

אם את תבשלי והוא ינקה הכל יהיה 100%!

נראה אין לי בעיה גם שימשיך להיות יסודי בעבודה ונשלם לעוזרת🤣

ואין לי פתרון קסם חחח

בקורונה בסגרים רציתי שיהיה לי משהו לעשות, שלא אשרוף את הזמן על המחשב/פלאפון
אחותי רוקמת, סורגת, מה לא?
אמרתי יאללה, ננסה..
חחח לא הלך, צריך לזה כל כך הרבה דיוק וסבלנות וזה פשוט לא בשבילי. התייאשתי מהר

כמו ספונטניות, קלילות, זריזות, יצירתיות..

מקווה שזה לא מעצבן שאני אומרת🙊
נראה לי זו ממש ברכה, בתור מישהי עם האופי ההפוך, שלוקח לה נצח לעשות כל דבר ודוחה דברים בלי סוף בגלל זה..

גן אני הפוכה

האמת שעדיין לא מצאתי פתרון. הרבה פעמים בעלי מנקה אחריי או שוטף כלים. אבל בישולים זה עליי בדכ

אבל אם מידי מבולגן, אז אני עושה עזרה ראשונה ואם בעיניו זה לא מוצא חן אז הוא ינקה..

לפעמים אם אני טורחת לעשות משהו ובעלי חוזר אחרי אני כועסת שבכלל טרחתי😏

בהתחלה הייתי יותר נעלבת מזה ולוקחת אישי

כולל הבעל.
חחח...
למדתי להינות מזה ברוב הזמן.
אבל בהחלט מתסכל לפעמים חוסר שלמות.
אגב כשאני רואה פרפקיוניסטים רציניים. אני אפילו אומרת תודה רבה! ומבינה איזו מתנה ענקית זה

ובעלי גם ההיפך שלי..
כשהוא שוטף כלים- כל כלי מקבל יחס אישי למשך הרבה זמן ויוצא מבריק ממש. (כשאני שוטפת יוצא ממש נקי, אבל לא מבריק ממש
מזדהה עם הלהנות מזה

אני תוהה לעצמי אולי אם הייתי שוטפת פעם בשבוע כמוהו ולא עשר פעמים ביום, זה גם היה מקבל יחס אישי🤣🤣🤣
וזה משפחתי אצלם, גם הגיסות שלי וגם חמותי כולם כאלה יסודיים ובחמותי בכלל יש שילוב מיוחד בין זריזות ליסודיות, גם אם יש ים עבודה מצליחה לעשות הכל יסודי שתהיה בריאה, זה בא לה בקלות כזה

בוללללל...
חחח

ואמרתי לבעלי שהייתי מוכנה שתגור כאן!

התקציב מאפשר רק פעם בחודש אבל זה פשוט כיף!

עושה לי טוב בנפש כל היסודיות הזו שאני לא מגיעה אליה בחיים...

כמה כבר אפשר להספיק ביום שישי, עם משרה מלאה ו7 ילדים.

 

גם לנו פעם ב יוצא להזמין וזה פשוט הרגשה כיפית להכנס לבית כמו לבית מלון. לא שזה שורד יותר מלילה😏
ולי תמיד אחרי יש מחשבות "למה לא ביקשתי שתעשה גם את זה?!"😅

אני להיפך לא מסוגלת לחפף בדברים האלו ובגלל זה לוקח לי שעות לעשות דברים או שאני פשוט לא עושה🤦🏽‍♀️
בעלי ההפך תקתקן אבל מחפף בעיני זה הרבה יותר יעיל

ככל שעובר הזמן אני רואה איך זה משפיע על כללללל התחומים בחיים!
ספציפית לניקיון - אני אוהבת לנקות. אז מנקה הרבה ולא יסודי. מה שיוצר בסוף רמת נקיון סבירה+

אין לי זמן עכשיו להרחיב. אבל זו מתנה עצומה! ככה אני רואה את זה...

אולי אכתוב במוצ"אש

יש מקומות בבית שבהם אני מעבירה ויש כל פעם בחפיף )נגיד כיור/ אסלה/ שיש. ובגלל התדירות זה באמת נשאר נקי כל הזמן, מאשר אם הייתי עושה את זה פעם בשבוע יסודי🤔

ונקיה מאוד , אבל סדר וארגון זה ממני והלאה
זה ממש מבאס אותי שאין לי כישרון לסדר הכל יפה ומתוקתק בין אם זה משחקים או במזווה במטבח

הם מחכים ליום חג שאני ארסס עליהם סנט מוריץ
וחמותי כל פעם מביאה לי סקוטצ'ים שאשפשף...😏😏

גדלתי ים אמא שחייבת הכל מבריק
ונכנסת ללחץ מכל אורחים כי חייבת להפגין שלמות של אוכל בשפעע
והכל חייב להיות תמידדד מבריק
ומעירה לאבא שלי קבוע אחרי ששוטף כלים כי לא עומד בפינישים שלה

אז כאידאל החלטתי שאני לא

לא מחפשת שלמות
לא בדברים האלה
אוהבת מסודר -אבל גם זה עם כל הקטנטנים- לא על כך אפשרי אז משלררת. וכשיש לי יום עם כוחות אז מאפסת קצת יותר מה שיכולה .ותוך רגע מתבלגן שוב..חח

מסוגלת לשבת על הספה בכיף למרות הכלים בכיור
ומרגישה אדם יותר רגוע בגלל זה

כמובן..שכמו כל דבר היתי רוצה להצליח להיות יותר חרוצה...יותר עם כוחות
והלוואי והיתי יכולה להיות עם הית מסודר כמו שבא לי
ועם אוכל טעים כמו שבא לי( זה קשור הרבה לבררנים שפה שלא אוהבים הרבה דברים לתקציב לדברים שאני אוהבת וגם לזה שאני לא כשרונית במטבח)

האמת בקטע של אורחים אני גם אוהבת את הקלילות הזאת.
ובשער הדברים שכתבת
אבל עדיין מחפשת טיפים להיות קצת יותר יסודית, לומדת מבעלי וגם מבקשת ממנו עזרה לפעמים.
דברים שלא באים לי בקלות: זה להחזיר דברים למקום נגיד.
אני לומדת כי יודעת שזה מקל על הסדר ועל החיים

לאט לאט שמעטים האנשים המאוזנים באמת
לרוב מי שהבית שלה מתוקתק תמיד (ויש לה ילדים קטנים ופעילים..) זה מזה שהיא באמת מונעת מדחף לשלמות,ממרץ ותקתקנות מהותית באופי שמתבטאת גם כלסרון בנושאים אחרים

ויש את הצד השני- העצל, האיטי ,הדוחה...
שגם נגוע מצד אחד ומרוויח מצד שני

אז כנראה שהתשובה היא להיות איפושהו באמצע

אני לא ממש חפיפניקית, נגיד כשאני שוטפת כלים כן חשוב לי לשפשף שיצא מאוד נקי, מפריעים לי כתמים וקשקושים על הקירות ודברים כאלה, וסדר גם מאוד חשוב לי,
אבל בתור אחת שגדלה עם אמא פרפקציוניסטית בסדר ונקיון פשוט החלטתי במודע שהבית שלי לא יתנהל ככה (וכשאמא מגיעה לביקור אני חוטפת קריזה ומתחילה לסדר את כללללל הארונות בבית מבפנים 🙈 נס שזה קורה לעתים רחוקות מאודדד ובהתרעה של מספיק זמן מראש). לא מפריע לי לישון עם כלים בכיור, הקשקושים על הקירות אמנם מפריעים לי אבל יכולים לחכות גם כמה שבועות טובים עד שיתחשק לי לקרצף אותם, ובכלל כל סטנדרט הסדר והנקיון בבית שונה מאוד ממה שגדלתי עליו. משוחרר ושמח יותר.
כן יש כללים שלקחתי מהבית ואני מקפידה עליהם, למשל שלפני יציאה מהבית אוספים את כל המשחקים ששיחקנו בהם אחרת לא יוצאים, שכל ילד מניח את הצלחת שלו בכיור אחרי הארוחה, קופסאות נפרדות לכל סוג של משחק, מקומות קבועים לנעליים/תיקים/מסכות, ובטח עוד דברים שגדלתי איתם ונראים לי כל כך בסיסיים, אבל כשמגיעה לבתים אחרים פתאום מגלה שזה לא מובן מאליו

וזה מהמם שאת רואה את היתרונות ויודעת ליהנות מהם.
וזה ככה בהרבה תחומים בחיים - לכל דבר יש יתרונות וגם מחירים. כמו שגם לצד השני של פרפקציוניזם יש מחירים אחרים.

ועדיין, זה לא אומר שזו גזירת גורל ואי אפשר לשנות.
ברור שאת התכונה והנטיה האישית שלך לא קל לשנות, ובעצם גם לא נכון לשנות - זו את, עם המעלות והחסרונות של זה.
אבל אני חושבת שכן אפשר לרדת קצת יותר לעומק ולשאול באיזה מקומות בחיים זה מפריע לך, ולהחליט שעליהם את רוצה לעבוד, כי חשוב לך שזה כן יהיה אחרת.

אני יכולה לספר על עצמי שבהרבה דברים בחיים אני כן פרפקציוניסטית, אבל בנושא של סדר וניקיון אף פעם לא הייתי, כי גדלתי בבית שמאוד לא מקפיד על סדר (בלשון המעטה…) אז בלגן אף פעם לא הפריע לי בעין.
ואחרי שהתחתנתי עם בעל שמאוד חשוב לו סדר וניקיון, הייתי חייבת לעשות שינוי בנושא. זה לא היה לי טבעי, ועדיין גם היום יש מצבים שמבחינתי הבית נחשב מסודר ומבחינתו זה לא מספיק, אבל ללא ספק הצלחתי לעשות שינוי אמיתי.
אז אולי זה שבאופי שלי כן יש לי צד פרפקציוניסטי עזר לי לעשות את השינוי גם בתחום הזה. אבל בכל מקרה, אני מאמינה שאם זה מספיק חשוב, ומשקיעים מחשבה ומדייקים מה בדיוק השינוי שרוצים לעשות ואיך לעשות אותו, אז זה אפשרי.

אני במקומך הייתי מבררת את העניין יותר לעומק, אולי כותבת לי כמה שאלות מכוונות כדי לעזור בבירור. משהו כמו:
1. מה אני מרוויחה מזה שאני 'מחפפת'? (תמיד טוב להתחיל בחיובי..)
2. איפה זה מפריע לי בחיים?
3. מה מתוך הדברים חשוב לי לשנות? (לא בכל דבר חייבים לעשות שינוי פנימי. יכול להיות שבנושא ניקיון למשל הפיתרון הוא להביא עוזרת. זה רק לפי מה שאת מרגישה שנכון לך)
4. למה חשוב לי לשנות? (לי זה עוזר תמיד לענות על שאלה כזו, כי זה מוסיף הרבה במוטיבציה)
אפשר להרחיב פה עם עוד שאלות כמו-
איך זה יראה כשאני אצליח לעשות את השינוי הזה? (לתאר בלשון הווה, כאילו זה כבר קורה)
מה אני ארוויח כשאני אצליח לשנות?
5. מה יעזור לי לעשות שינוי?
6. איזה צעד קטן אני לוקחת על עצמי כבר עכשיו כדי להתחיל בשינוי? (משהו שלא מאיים עלייך, שאת יכולה לקחת על עצמך בטוח. אפשר גם לבחור משהו חד פעמי, העיקר להתחיל להתקדם)

(כשאני עשיתי בעצמי את השינוי בתחום הזה, זה לא היה על ידי שאלות ובירור מהסוג הזה, אלא פשוט מתוך המציאות ומתוך זה שידעתי שזה מה שישמח את בעלי. אבל בירור מהסוג הזה כן עזר לי בשינויים אחרים שעשיתי בחיים, שפעם לא חשבתי שאני אצליח לשנות בהם).

תקחי כמובן רק מה שמתאים לך…
בהצלחה רבה!

אנסה לענות על השאלות!

כי זה בדיוק מה ששואלים באימון

אני לא לומדת בעצמי להיות מאמנת (אולי בהמשך החיים...), אבל עשיתי אימון והרגשתי שהשאלות שם מאוד נכונות ומדוייקות, ומאפשרות לעשות שינויים אמיתיים, אז אני ממשיכה באותו כיוון בעצמי, גם בלי המאמנת.

(ושאלתי כי אני מהתחום ..)

כתבת יפה ונכון

ולרשום את כל השלבים שצריך וככה יש רשימת צ'ק ליסט שצריך למלא.
ככל שיותר מפורט בכתיבה ככה יהיה יותר יסודי בעשייה.
לאחר מעשה תבחני אם זאת התוצאה שרצית, במידה ויש מה לתקן אז ללמוד להבא להדגיש את המקומות שהיוו את נקודות התורפה

האמת בגלל שאני מודעת לחולמנות וחפיפניקיות שלי אני כל בוקר מתחילה עם דף מטלות מפורט לפרטי פרטים וזה באמת עוזר לי לשמור על פוקוס
צריכה ליישם את הטיפ שלך בעוד כמה תחומים;) ובעיקר את הכח כצון להתמיד

בעלי בשבת בבוקר פרגן לי בעוד שעות שינה. והסתבר שעבר סיוט.
הטיטול של הקטן התפורר בכל הסלון נאלץ לשטוף חחחח
והתגבר ולא העיר אותי😍

אז אולי סתם אכלתי סרטים שזו תולעת? 🤷‍♀️🤷‍♀️

ממה שאני יודעת וממה שראיתי אתמול ליד הבור היקוז

אז אוחי קשור לסוג ולמה בדיוק מתפורר בטיטול

לא חייב להתקין במחזור. זה אולי פחות כואב אבל במילא כדאי לקחת לפני ההתקנה כדור(אקמול/נורופן וכו'..).

הבנתי שכדאי להטהר אחרי הלידה ורק אז להתחיל עם המניעה שלפעמים גורמת לדימומים או כתמים כי יותר קל להתיר אותם.

כמה שמבאס 4 שבועות זה מעט מאוד זמן.
לגבי ההתקן-אם הפסיקה אצלכם היא שההתקנה עצמה לא אוסרת כדאי להתקין מיד אחרי הטבילה מבחינת טהרה. כי הדימום של ההתקנה עצמה נחשב דם פצע ואז הכתמים אח"כ קל יותר להתמודד כשאת טהורה. כדאי מאוד להתייעץ עם דמות הלכתית ולקבל הנחיות מדויקות

אולי את יכולה פשוט לשאול את הבלנית מה מקובל אצלכם
טוב לעשות את זה כי לפעמים בדרך צוברים קצת לכלוך, במיוחד בכפות הרגליים

אמהמה בקורונה עצרו את זה והנחו שלבוא מוכנות מהבית
הבלנית אצלי הייתה מכניסה למי המקוה לשניה כדי שהטבילה תהיה על גוף רטוב לגמרי ולא למחצה אבל היו אומרים לפחות במקוה שאני טבלתי שלא להשתמש כגגע במקלחות..
מבחינת מחיר לא השתנה אצלי היה 30 שח תמיד מאז הטבילת כלה שלי אותו סכום

מבחינת ההלכה לא צריך שטיפה חוזרת,
אלא אם את יודעת שהתלכלת בדרך (זיעה, אבק וכו')
מבחינת תשלום לא צריך לשלם על שטיפה.
המלצה שלי אם את שוטפת בלי להרטיב את השיער,
אם הוא עטוף היטב בכיסוי הוא לא מתלכלך בדרך וממילא עם כל הנשירה יותר קל להתמודד כשהשיער לא לגמרי רטוב.

לגבי התשלום ברור שלא.

לגבי השטיפה - אין חובה הלכתית (ולמשל בליל שבת לא שוטפים בכלל..)
המנהג המומלץ הוא גם כשמגיעים לגמרי מוכנים:
1. שטיפה זריזה של הגוף
2. סירוק קליל
3. עיון זריז.

יש ענין שהעיון יהיה כמה שיותר צמוד לטבילה, אז גם אם עיינת בבית כדאי שוב בזריזות..
והצמידות של העיון והשטיפה והסירוק לטבילה מונעת שאלות הלכתיות אחר כך, אז כדאי..
הכל ביחד ךוקח בקושי חמש דקות.

אבל שוב, זה לא חיוב מעיקר הדין.
אז אם יצאת מהבית אחרי הכל וברור לך שלא התלכלכת בכלל ושאין קשרים לא חייבים כלום.
שוב ממליצה גם אז על עיון זריז..

אני אישית בקיץ הייתי הולכת עם כפכפים אז למען הסר ספק כאילו.. מהדרך באוטו.. מבינות?
מה שכן היה לי תמיד בשקית מסרק ייעודי למקווה להסתרק שם לפני הטבילה ואישית הייתי מבקשת מהבלנית לבדוק לי את הגב כי יש לי תמיד נשירה אז שתוודא שלא נשר אחרי הסירוק האחרון

ממש מבינה אותך אני ככה הייתי אחרי לידה 5
כל הגוף מפורק
אבל עוד שבוע כבר תדברי אחרת
הכאבים יחלשו ההורמונים קצת ירגעו
תנסי באמת לנוח וזה הזמן עכשיו לקבל עזרה
גם אני לא טיפוס שנעים לי שכולם עושים עבורי
אבל אחרי לידה אין ברירה
בטח עכשיו בחופש שהילדים בבית

בחמישי חמותי אמרה שנאכל אצלה בשבת סבבה לא מתה על האוכל אבל אין ברירה ביקשה רק שאכין מרק אז בעלי אמר שיכין..
בשישי בהוקר אמרה שהיא תבשל לנו ונאכל בבית שלנו טוב בסדר.
ואז איכשהו נהיה שהיינו צריכים גם להכין את הדגים ועוד דברים היא בעצם בישלה לנו רק להיום בצהרים( סוג של סעודה שלישית) וכמובן שהכל בעלי הכין אבל רגשית היה לי קשה כי אמא שלי בשמחה יכלה לשלוח לי את כל השבת קומפלט

האמת שכשראיתי שזה פעם ראשונה עם תפרים, ממש ריחמתי עליך. זוכרת כ"כ את ההבדל העצום בין התאוששות עם תפרים להתאוששות בלי תפרים. ולא יכולה לדמיין את הקושי בלהפך😩

דבר ראשון תבכי!!! מותר לך🤗🤗🤗 (זה סמיילי מחבק!)

ובאמת כמה שיותר לשכב! לנוח! הכי לגיטימי שבעולם!!

וגם זה יעבור😘

קבלי את עצמך ילדת, עברת הריון לא פשוט, את עכשיו מחלימההההההה
תרגישי טוב והמון חיבוקים!

שבקרוב מאוד אחזור לעצמי

גם הבכי גם מה שאת מרגישה. זה בדיוק השלב. חיבוקים לך! זה יעבור!

אותי הדבר היחיד שעודד הוא שלאט לאט זה ישתפר ויהיה יותר טוב, ואכן כך היה ב"ה🙂

אנחנו כל כך רוצות לחזור לעצמנו ולתפקד ולהיות אנחנו אחרי הריון מתיש ותשעה חודשים שהיינו לא אנחנו

אבל העייפות
והחולשה
והכבדות
והתפרים
וההנקה
והתינוק
והגוף שמתאושש מלידה ואפידורל וצירים

תני לעצמך להרפות
תני לעצמך לנוח
תני לעצמך לקבל עכשיו

עוד שבוע תרגישי טוב יותר ותוכלי לעשות קצת יותר
ועוד חודש בעזרת ה תוכלי לעשות הרבה יותר

שולחת חיבוק❤❤

ועל כן הכאב חריג
כמובן ,שבלידה ראשונה קשה לדעת, אבל שווה להגיע למיוו נשים רק כדי לבדוק
זה קרה לי , ואחרי שהתפר שוחרר מעט רווח לי מאוד
בהצלחה ובריאות

וגם יש שיפור פשוט באמת שלא רגילה להרגיש ככה.
זו לידה חמישית ופעם ראשונה תפרים

איזו מכונת כביסה את מדברת 😏😏😏
יקרה, פשוט תנוחי. הרבה שטיפה של המקום ולנוחחחח,
תשאירי את כל הדאגות והמשימות בצד.
חיבוק❣

ומעבר לזה- תנוחי!! זה מעולה שבעלך עושה הכל בבית...
באמת לא לעשות כלום עד שמרגישים טוב ומתחזקים..
ולזכור שגם להניק ולנוח זה 'לעשות' לטובת הבית- כי את מתחזקת מהר יותר ותוכלי לחזור לתפקוד טוב ושמח.

קנינו טוש קטן כזה במיוחד כי יש לנו בידה שמחובר לאסלה אבל הזרם שלו חזק והמקלחת והשרותים בנפרד אצלי והטוש הזה םשוט מציל אותי אני מכורה..

ככה את שולטת על הכמות ועל הלחץ...

 

תרגישי טוב!

תיארת בדיוק בדיוק מה שהרגשתי אחרי לידה (ראשונה).

את מגלה איברים בגוף שלא ידעת שיכולים לכאוב,

לא היה שבוע שלא כאב לי משהו (וגודש זה כאב נוראי נוראי נוראי, אפילו בעלי בטראומה מהכאבים האלה מרב שזה גמר אותי)

ןאני מדברת גם על 4 חודשים אחרי הלידה...

התפללתי לה' שיתן לי שבוע אחד, אחד! שלא יכאב לי כלום.

כל כך מבינה את התחושה

איזה קשה יואו

וגם בעלי פרגן ועשה הכל בבית, וזה לא כיף להיות חסרת אונים...

 

הרבה חיבוקים!!!!!

את נורמלית

את הגיונית

את אחרי לידה...

 

וברוך ה' זה עובר.
הכאבים לאט לאט נעלמים, את תחזרי להתאפר, להתלבש יפה, לבשל, להכין כביסה, לשטוף כלים, לצאת, לטייל.

בעזרת השם.

 

ותזכרי, זה חלק מהחלמה מהלידה (זאת לא!! חופשת לידה) וקחי כמה זמן שאת צריכה.

 

 

 

לתפרים ממש עזר לי "אלופירס" תרסיס הציל אותי,

עשיתי המון אמבטיות, המון.... 

התקשרתי לאמא שלי שתביא לי להתאוששות עוד חחח

אולי את יכולה ללכת כמה ימים לאמא שלך? יכול להיות שזה יעשה טוב... גם לבעלך... שלא יעבוד כל כך קשה

כל יום השבוע אז זה עוזר מאוד ונס,שהיא מחלימה כי היא לא היתה מחוסנת וחלתה שבועיים לפני שילדתי

כל הכבוד לה

תמרחי על התפרים את המשחה אלו פרופוליס של פוראוור. זה הציל אותי בטירוף אחרי הלידה עם התפרים! תוך יום הרגשתי שיפור יחסית גדול... המשחה הזאת ממש הצילה אותי כי בזכותה הייתה הקלה מאוד משמעותית על הכאב של התפרים

תודה ל-ה' אלף פעם היום כבר ממש יותר טוב.
ברור שעדין נחה ולא עושה כלום אבל מרגישה שהלב שלי לפחות מתחיל לחזור למקום...

הלוואי שהכתמים טהורים.
בדקת מה הסיבה לכתמים? בד"כ יש להם סיבה. כדאי לברר. ויש גם כל מיני דברים שיכולים לעזור, אבל זה תלוי מה הסיבה. כמה זמן מהלידה זה והאם את משתמשת באמצעי מניעה?

אבל מאז הלידה לפני 4 חודשים
או בספירה של הנקיים כתמים רק בניגוב ובדרך כלל הרב התיר אותם או אחרי המקווה
הפעם זה כבר על התחתון..

אם זה ב7 נקיים זה עוד מצב די רגיל, לפעמים עוזר לשתות מים עם לימון ויש כל מיני צמחים.
אבל אחרי שבוע מהמחזור, יכול להיות שיש בעיה. אולי בעיה עם אמצעי מניעה אם משתמשת בהם, אולי חלילה דלקת ברחם, או שאריות עוד מהלידה, יש מלא דברים שצריך לבדוק. כדאי להתייעץ עם מכון פועה או רופא נשים שמבין את הבעיתיות ההלכתית ויתייחס ברצינות. בהצלחה. זה לא פשוט המתח הנפשי הזה.

אלא רק בנקיים זה קרה.
והרב הציע לי לשתות לפחות 3 ליטר ביום שזה מאוד יכול לעזור...

אם את לא עם אמצעי מניעה ואין לזה סיבה שאת יודעת עליה...
יכול להיות גם בגלל סטרס לאור השיתופים העצובים שלך. אבל שווה לוודא מה יש לרפואה לומר ואם לא אז לרפואה משלימה

בהצלחה!

אוף.

איזה ניסיון אוף

חיבוק והמון כוחות!!

ממש ממליצה!
היא צרה וממש נוחה, מתקפלת בקלות
אבל קצת כבדה

אחרי הלידה..

ממה שהבנתי זה לא באמת מחזור שמגיע אחרי ביוץ אלא איזשהוא דימום שקשור לשינויים ההורמונליים של אחרי הלידה.

הבנתי שזה שכיח ונורמלי.

זו כמות שנראית ממש כמו מחזור, אבל לא מחייב בכלל שתקבלי עכשיו מחזור כל חודש..

השאלה אם יכול להגיע ברצף אחרי הדימום של אחרי לידה. ראיתי בכל מיני מקומות שכתוב שזה מגיע אחרי הפסקה מסויימת מהדימום של הלידה (נגיד שבוע אחרי) ואצלי זה ממש ברצף בלי הפסקה...

הדימום הוא בכמות כמו של מחזור, ואין משהו חריג אחר, הבדיקה יכולה לחכות כמה ימים.
אם הדימום בכמות חריגה (מחליפה פד כל פחות משעתיים) לא להמתין עם הבדיקה.

ממליצה מניסיון אישי שלנו על @נגמרו לי השמות המהממת

תכתבי לה בפרטי כי לא בטוחה אם היא רוצה שאכתוב כאן פרטים מזהים..
לתייג לא נתן לי אולי עכשיו @נגמרו לי השמות

רציתי לשלוח לך במסר אך ראיתי שהמשתמש הוא האנונימי הכללי לכן כותבת כאן:

אני מקבלת פרונטלית ברחובות (וגם בזום למי שצריך)

בהצלחה רבה רבה 🌹

עשאהל רומנלי. תותח ממש.
לא דתי אם זה חשוב לכם...

אין לי מושג אבל הדבר היחיד שעובר לי בראש זה שאם לא תצליחי לנקות אז אולי אפשר לצבוע מחדש את המיטה.. (ומנהסתם גם לדבר עם הילדים אבל מתארת לעצמי שאת זה בכל מקרה תעשי..)

אחכ זה גם מתנקה בקלות

לי במקרה זהה עזר לרסס אקונומיקה, ואז לשפשף עם ספוג הפלא שטבלתי במים וסחטתי מעט.
הוריד כמעט לחלוטין
נשאר סימן ממש חלש, שהלך ודהה עם הזמן.

אוחי אלכוגל גם יעשה את זה..

ספוג פלא.
סבון כלים

אצלי הוריד טושים מהקיר

בינתיים ניסיתי עם טרמפנטין, ירד חלק, אבל לא הכל🙄

ספוג הפלא אין לנו (באמת הגיע הזמן לקנות🤭)

ננסה בהמשך עם האלכוהול, זה תמיד יש😅

שבת שלום😘

לניקוי כללי
מוריד הכל מהכל כולל הכל.
תודי לי אחר כך

וללמד אותנו את כל רזי הניקיון
לאמהות סרוחות שכמוני חחחח

תמיד נותנת טיפים מעולים

לי יש טוש מקיר שלא יורד אשמח לעצות

הצלחתי להוריד עם מגבונים..
אשמח לשמוע מה הצליח להוריד את הטוש

בהצלחהה

אבל נשמע לי שצריך להמשיך קצת את המנוחה ולשתות הרבה הרבה. אם הכאבים לא עוברים במנוחה ושתיה הייתי הולכת להיבדק.

במקביל נסי להתייעץ עם מוקד אחיות מה לעשות.

אצלי צירים והתכווצויות באים ככאבי גב כמו שאת מתארת, לכן לא הייתי מזלזלת (וגם לא נלחצת, כמובן, כי הגיוני התכווצויות אחרי מי שפיר, אבל צריך לוודא שלא ימשיכו).

אפשר גם חלות את זה יום חמישי

עם תמונה, מדרש, קטע יפה שקשור לילדה או לתאריך או לנושא

פעם קיבלנו מדריך טיולים קומפקטי וצנוע,
תפילת הדרך, זמירות שבת-נדוש...
כלי יפה לבשמים עם ציפורן בפנים.

אנחנו מחפשים רעיון למדו ממש קטן כמו הרעיון למגנט.

זה שבת או אמצע שבוע?
יש היום בארגונים ממש בזול , בבתי דפוס למיניהם.
יש גם דרך עמותת שקל.

אפשר להדפיס דף יפה של סדר הדלקת נרות ולניילן.
או להדפיס על מגנט סדר הפרשת חלה

סדר הפרשת חלה

מגנט עם תמונה

מחזיק מפתחות מיוחד

תפילת בנות על אמהות או בנים על אבות

אם את בקטע אז הדלקת נרות

הפרשת חלה

דרשה קצרה (בת המצוה אומרת בה גם תודה להורים ןמורות)

 

אפשר להביא מלא עיתונים או מגזינים (לעניין, תכלס וכאלה, של פרסומות בעיקר) וכל משתתפת בוחרת לעצמה מודעה, גוזרת ומדביקה על דף ומאחלת משהו שקשור במודעה

או לכתוב תכונה של ילדת בת המצווה. 

(למשל פרסומת ללייזר- שהכל ילך לך חלק בחיים.

נעליים= שתלכי בדרכים ישרות וכו)

 

אפשר לעשות חיים שכאלה

 

אפשר גם לקנות חיתולי גמילה (שהם יקרים יותר...) שהם נלבשים כמו תחתון וקל יותר להרים ולהוריד.

ככה הםציזרמו איתך בכיף שידעו שהיא לא תפשל להם...
וגם במלון את תהיי יותר רגוע וגם לא תעצרי את התהליך כבר התחלת.
הבעיה, שזה מרגיש כמו טיטול, אז צריך להזכיר שוב ושוב...
וגם, לא חופש עכשיו?

מעניין חיתולי גמילה. זה שווה את זה?
תודה

זה מרגיש כמו טיטול ולא באמת קידם אצלי את הילד (הוא בעצמו החליט שהוא לא רוצה ללבוש אותם והעדיף תחתונים), ובמצב של גדולים.. כבר העדפתי להחליף טיטול רגיל מאשר להתחיל להתעסק עם זה(מצריך להוריד ולנקות כשהילד בעמידה, בעיני נוראי)

אבל אי אפשר להחליף כמו טיטול בשכיבה

זה לגמול בשלבים, בהתחלה רק בבית,
כשחזרו מהמעון הורדתי להם טיטול עד השינה שהתקלחו ושמתי להם טיטול.
זה יצא שכל יום היה להם כמה שעות טובות של גמילה (בערך מ15-19) , ככה הם תירגלו טוב בבית, פספסו בבית והכל היה בשליטה שלי. לא נעים לי להפיל גמילה על מטפלת במעון שיש לה עוד הרבה ילדים לטפל בהם, מה גם שאני לא יודעת ריך יגיבו לפספוסים ולא רוצה שתהיה להם גמילה עם אוירה של לחץ ועצבים.
אחרי שראיתי שהם שולטים יפה וממש אפשר לשחרר אותם בלי שצריך כל שניה להזכיר להם אז הורדתי טיטול גם לשעות של המעון.
לשבת במלון הייתי שמה טיטול. מקומות ציבוריים זה רק אחרי שהעניינים בשליטה...

הבעיה שהרבה פעמים בבית היא בסדר אבל במעון לא... ביקשתי בינתיים שיביאו אותה לשירותים באופן יזום, יחד עם עוד אחת גמולה... נראה איך ילך

גמילה יכולה בהחלט להיות הדרגתית. זה לא חייב להיות הכל או כלום.
היא באמת צעירה, ומהדברים שלך נראה שיש רצון ובשלות מסויימת, חלקית, אבל לא מלאה. אז אפשר לזרום עם מה שזורם. בבית כן ובמעון לא, בבית כן ובחוץ לא, להשאיר טיטול ולהוריד כשמבקשת או בזמנים יזומים וכן הלאה.
לאט לאט המיומנות והבטחון נרכש ומתקדמים עם התהליך.
בהצלחה!

אני די עושה את כל מה שכתבתן... רק הרגשתי קצת בלאגן. אז תודה לכל מי שענתה.
בשבת במלון באמת שמנו לה טיטול אבל היא ממש אמרה כל פעם שהיא צריכה... וגם כל פעם שעשתה. אז ראיתי ממש התקדמות ברוך ה'. עוד לא אמרתי למעון אבל אני מקווה שזה יפתור את העניין

לא בקיאה מאוד אבל רשום על זה שכן

ויש בו 400 מק״ג חומצה פולית
כמה מק״ג חומצה פולית כתוב על הברזל קומפלקס?

תבדקי מה רשום על הקופסא

מריבות עם בן הזוג זה סיוט.

פעם היינו רבים כל שבוע, אחרי הרבה הרבה עבודה וכאב לב, זה הפך להיות פעם בכמה חודשים. וגם זה פחות דרמטי

אם תרצי אפרט

אשמח שתפרטי... אני גמורה...

אני חושבת שיש כמה דברים שעזרו, ואל כולם הגעתי אחרי הרבה עבודה עצמית וחשיבה על המריבות שלנו והאופי שלהם.

אבא שלי לימד אותי כלל שקיבל מרבו. "מה שלא עקרוני לך, תיתן לאשתך להחליט". אז אני אימצתי גם את הכלל הזה. מה שלא באמת חשוב לי, אני לא מתווכחת עליו עם בעלי. לא תמיד זה מצליח, אבל לרוב אני חושבת האם הדבר הזה באמת עקרוני עכשיו? זה באמת חשוב לי שזה יהיה בצורה מסויימת? אם כן, אפשר לדון על זה, לפעמים יהיה גם מתח סביב המחלוקת. אם לא, פשוט מוותרת.

דבר שני, שליטה בכעס. מה גורם לי לכעוס? מה גורם לי להגיב בעצבים? מנסה לזהות את הנקודות לפני הכעס הגדול. ואז ברגע שאני רואה שאני הולכת להתעצבן, לנסות להנמיך את הכעס. זה יכול להיות על ידי כתיבה, אני יכולה גם להגיד לבעלי - אני עכשיו עצבנית, אז אל תתייחס. זו יכולה להיות מקלחת, סיבוב בחוץ. מנסה כמה שיותר להימנע מראש מלכעוס, כי ברגע שמתחיל לריב, אני יודעת שיהיה קשה לעצור.

דבר נוסף, הכלה של בן הזוג. הבנה שאני לא אשנה אותו וקבלה שלו בדיוק כמו שהוא. כן, יש דברים שמפריעים לי, והוא גם יודע את זה. אבל הוא לא ישתנה בשבילי ואני לא אשתנה בשבילו. אנחנו מסתדרים אחד עם השני כמו שאנחנו ולא מנסים להחזיר אחד את השני בתשובה. זו הייתה ממש הקלה להפסיק לנסות. ברגע שמזהים את נקודות החולשה של בן הזוג, מבינים שככה הוא וזה לא ישתנה (וזה גם לא אחריותנו לשנות) הרבה יותר קל להתמודד.

עוד משהו, הבנת הפערים בינינו. זה שכל אחד מאיתנו מתנהל בצורה שונה, לא אומר שיש כאן מישהו שטועה. אנחנו אנשים שונים, ולכן לכל אחד מאיתנו מתאים להתנהל בצורה אחרת, בטח בשעת כעס. אז אם הוא משתבלל בסוף מריבה, זה לא כי הוא לא אוהב אותך, אלא כי הוא צריך עכשיו את המרחב שלו. אפשר לדבר בזמן רוגע ולהחליט איך מגשרים על הפער הזה. למשל, אחרי ריב לא מדברים מיד, אלא רק אחרי שעתיים (או יום), מה שמתאים. פשוט להבין שיש כאן שתי דרכי התמודדות שונות, ואף אחת לא נכונה יותר.

אני חושבת שהשינוי אפשרי, זה מצריך הרבה מודעות עצמית, ונכונות לעבוד ולהשתפר.
לנסות לאתר את נקודות החולשה, את הנקודות שחוזרות על עצמם בכל פעם. (זמן לחוץ, גורמים למריבה וכו')

אם אתם תעשו את התהליך הזה ביחד, זה מצויין.
אבל יש משהו מיוחד גם בלעשות את זה לבד. כי לפעמים אנחנו רוצים שמישהו יישא איתנו באחריות. אבל בשביל לריב צריך שניים, ולרוב אם יש מריבות, כנראה לשני בני הזוג יש מה לתקן. וכשמנסים לתקן לבד, המבט הוא כלפי פנימה, הוא לא מאשים, לא מזיק, אלא מנסה לתקן באמת. וזה נותן גם הרבה מעבר להתמודדות עם ריבים זוגיים. זה הופך אותנו לאנשים טובים יותר...

מקווה שהצלחתי להעביר את עצמי.
מוזמנת עוד לשאול

שווה לנסות

לשבור את הכלים ממש, קרה רק כשאני הייתי בשיא הדיכאון/משוגעת לפני לידה או בשיגעונות הורמונליים בהריון, וגם אז זה בערך לריב עם עצמי. בעלי פשוט סלע רגוע. קשה לכעוס וקל לרצות..

אני מתכוונת לויכוח שגורם לכעס ועצבים ואז לא מדברים אחד עם השני, הולכים לישון כעוסים, והוא מצידו לא מוכן להתפייס ולסגור את היום יפה

ומאשימה אותו בכל פשעי המין האנושי משחר ההיסטוריה על לא עוול בכפו.. בגלל דבר קטן ומטומטם.. אבל זה רק במצבים מסובבים כאמור.. ב"ה לא משהו שאמור לקרות. אף פעם לא קרה שלא דיברנו או שהלכנו לישון בהתעלמות.. אולי כן טיפה בכעס, אבל במחשבה שנדבר בבוקר כי עייפים וכן יש איזשהו פיוס בסיסי..

מזדהה בהחלט

גם אני עם דיכאון אחרי לידה רבה עם עצמי כי בעלי מלאך טהור בוכה עם עצמי כמעט מרביצה לעצמי ואז בוכההההה מלא ומתנצלת חחחח נס שהוא כזה רגוע

מגיע לך❤

היה הריון קשוח שגרם לדיכאון אז מטופלת כבר מאז

האמת שזה כן נשמע קצת חריג.
אבל לא יודעת לשפוט מכאן...
חיבוק בכל אופן

ואנחנו אף פעם לא רבים, יותר מתווכחים..
כן יכולה לומר, שמסביב לימים הראשונים של המחזור יש מתיחות קלה באוויר

זה כל כך מתיש. ומתסכל. וכואב...
ובעיקר מבאס הכל.

לנו יש תקופות ויש תקופות... לפעמים זה מרגיש שכל שעה עגולה מוצאים על מה לריב. והכל כל הזמן מתוח..
ובדרכ כשאנחנו יושבים ומפרטים את הריבים אנחנו רואים ומבינים שהם יושבים על דברים אחרים.. וזה כבר מרגיע. ומרגיש שאמנם יש לנו תמיד עוד מה להתקדם, אבל לפחות מבינים מה מפעיל אותנו ועל מה זה יושב.
ממליצה לקחת עזרה אם צריך. ייעוץ זוגי כלשהו. אפילו משהו לא קבוע, רק להציף קצת דברים ולנסות להבין.

אבל כנראה שלא
הוא לא מוכן לדבר וישר מתארגן והולך לישון, אני מדברת אליו והוא כמו בונקר

וכמו שחלק כתבו- לכולם יש תקופות כאלה ואחרות.

יש זוגות שכמעט ולא רבים כי הם בעלי תכונות אופי יותר מופנמות ומאופקות או קיבלו מהבית תרבות מסוימת, וכמובן גם יש זוגות עם פחות פערים, ויש זוגות שלמדו ב"ה איך להתנהל בזוגיות ולומדים לנהל את הפערים בדרך נעימה יותר אבל זה לא נכון לשאוף שלא יהיו מריבות.
זה בכלל לא משהו שקל להגיע אליו כבני אדם ולא רואה סיבה להשקיע מאמצי על בלהיות מי שאתם לא...

אבל לכם יש את התכונות והתיקים שלכם שצברתם במהלך החיים. ויש לכם את הפערים והמשקעים שצברתם בתוך הזוגיות. וזה נורמלי שמגיע שלב שאתם מקבלים איתות שיש לכם עוד איפה לגדול

מה כן צריך לשאוף? שתדעו לנהל את המריבות האלה , להיות מודעים לטריגרים ואולי להצליח לבחור על מה לריב ומתי, וכמובן גם איך - להתמקד בביטוי עצמי, בפורקן רגשות, בלהבהיר את הקשיים ולא במתקפות ומגננות כך שתצאו ממריבה עם תובנות ועם תועלת מלבד ההרגשה הרעה

אל תיבהלו מהמשבר. תנסו לחשוב טוב איך אתם גדלים ממנו.
בטוח יש המון פערים וקשיים שהדחקתם ועכשיו צפים חזק, ובעז"ה כשתצליחו להתמודד נכון ולהתקרב מחדש במודע מתוך עוד תובנות ומתוך צמיחה אז הקשר שלכם יעלה רמה

כשיש תקופה שרבים הרבה זה סימן שיש צרכים שלא מקבלים מענה. חשוב לתפוס את הזמנים הרגועים ולהבין באמת באמת למה אתם מרגישים לא טוב בקשר וזה גורר מריבות. על מה זה באמת יושב

זה לא קל מה שאני מתארת... כמובן שלוקח זמן ולמידה והשקעה לרכוש את זה.אבל זה מעשי, זה מאוד מאוד משתלם גם מחוץ לזוגיות וגם בדוגמא המאוד מאוד חשובה שאתם נותנים לילד

אתם יכולים וכדאי לכם להיעזר באיש מקצוע שיעזור לכם בטיפול או ייעוץ זוגי.

אם את מרגישה שבעיקר חסר לכם ידע וכלים אז יש גם קורסים אינטרנטיים וספרים ללמוד את זה.
אני מאוד ממליצה על אפרת צור יש לה הבנה שהיא מאוד רחבה ומקיפה כמה שיטות שונות
יש גם לשושי זליקוביץ קורס שהוא מוכוון לנשים דווקא
יש הרבה דרכים ללמוד תקשורת מקרבת שזה גם כלי חזק מאוד
יש סרטוני יוטיוב יותר ממוקדים וקלילים של "המרחב הפוטנציאלי"
ויש עוד...

השאלה מה הדרך הטובה ביותר בשבילך כדי לצמוח.
גם אם בעלך לא בקטע כרגע , שינוי אמיתי אצלך בדפוסי תקשורת ישנה המון בקשר גם כשהוא לכאורה פסיבי

אם אתם מרגישים בפלונטר, אז בעיני לא לוותר על פגישה עם מישהו חיצוני. כמי שנמצא בתוך מערכת במשבר זה די קשה לצאת לבד וחבל על הזמן ועל המשקעים שבדרך

אבל ביקשת אישור שאתם נורמלים- אז אתם נורמלים!!
זה טבעי ונורמלי וכמעט בלתי נמנע במערכת יחסים שאחרי שלב מסוים זה נשחק ומתחיל ריחוק, אצל כל זוג זה יתבטא אחרת, וזה איתות בריא שעליכם להיות תמיד בצמיחה ולמצוא את השלב הבא של הקשר ביניכם שיהיה טוב וממלא יותר . בעז"ה כשתפתחי מודעות וכלים גם המשבר עצמו יהיה נעים ונשלט יותר


בהצלחה!

ולדעתי הסיבה למריבות
זה לא מה שקרה

אלא הרלים שיש לכם כדי לתקשר אחד עם השני בצורה בונה

ללמוד להביע את הפגיעה בצורה משתפת ומקדמת
ולא מאשימה
ללמוד לא לשתוק ולהסתגר
ולהוציא את האנרגיות בצורה אחרת ולא אחד על השני

זה דברים שניתן לרכוש
ייעוץ זוגי ממש מומלץ

אני חסרת אונים לגבי זה... כי זה מה שהוא תמיד עושה... אין לי עם מה לעבוד...
וגם כשאנחנו בטוב ומדברים על זה- בזמן אמת נראה כאילו לא דיברנו

והוא מספר לנו סיפור...
בסיפור יש בקשה פנימית.. לשמור על הלב שלנו שלא יפגע...ואצל כל אחד יש הרגלים שהתקבעו אצלו מה עוזר לו לשמור על הלב שלו
וברור לו שאם הוא נגיד יפתח וישתף אז הוא יפגע.
ואם הוא ידבר בטון נעים אז השני לא יקלוט ואז יפגע בו
ואם הוא ישתוק וישמור בבטן אז הוא יפגע ולכן הוא אומר תמיד הכל בפנים בלי לסנן.
וכן הלאה

וצריך לספר לבקשה הזאת
שכולנו יחד רוצים לא להפגע
אבל לא תמיד נכון להאחז באותה צורה של הגנה..
לפעמים יהיה נכון לשתוק
לפעמים לדבר
לפעמים לומר בתוקף
לפעמים ברמזים

זה להרגיע את הלב ששומרים לו על הבקשה אבל כן מעיזים לא להיות נוקשים מול ההרגלי תגובה שלנו..לבא פתוחים

כי לבד זה קשה ..

בגדול אין לנו ריבים כבר יותר ויכוחים. בתחילת הדרך היו מלא מלא מלא מלא מלא מריבות. היינו נורא שונים באופי ובמנטליות והוא יתחזק נורא... אבל מצאנו את הדרך לגשר... עד אתמול יכולה להגיד לך שהייתי הכי מאושרת. אולי כי אני כרגע במצב הורמונלי לא רגיל אז התרפצה אתמול מריבה שנמשכה להיום. מי יודע?!?! אבל יש תקופות נשמה... יש משברים. יש בטח שיש.... לפעמים כדאי ללכת ליועץ שיעשה לכם סדר בדברים....
אל תשאירי את המצב ככה אם זה כל הזמן. אם זה מתיש.. והורס לכם .. זה לא טוב .
תחפשי מישהו או מישהי שתעזור

ואחכ זה רק ישתפר ויתייצב.. ברוך ה'. כמובן אחרי עבודה ואהבה מאוד גדולה שיש בינינו

וגם כשניסינו להכנס להריון ולקחתי הורמונים....כמה דברים שעזרו לנו- קודם כל ציינו בהתלהבות אם הצלחנו לא לריב שבוע, וזה גם מנע חלק מריבי יום שישי/שבת (שהיו מועדים לפורענות אצלנו מכל מיני סיבות) כי היינו בקטע של כבר לא רבנו שבוע/שבועיים אז לא נהרוס את זה עכשיו.
דבר נוסף למדנו לזהות את הנקודות חולשה שמובילות לריב, למשל יום שישי הרגשתי שהוא לא עוזר ולא מעריך- אז קודם כל, יש לו את המשימות ששנינו מסכימים עליהם ביום שישי, והוא עושה אותן כשהוא רוצה, אני לא מציקה, ואם הבית לא יהיה מבריק לשבת-אז מה?! העיקר שלא רבנו! דבר שני, גם הוא היה מהשותקים, ואני הייתי מהמתעצבנות מהר ומתפרצות, לשנינו למדנו גם לשלוט על עצמנו ולהתאמץ, וגם לא לקחת ללב את הצד השני-כי ככה הוא, אם הוא שותק זה לא כי לא אכפת לו שנעלבתי, זה בגלל שככה הוא מתמודד עם הכעס שלי עליו.... וכמובן להראות הערכה לכל שינוי, כל פעם שהוא לא הסתדר בתוך עצמו כשרבנו- עוד בתוך הרחב עצמו אמרתי לו כמה אני מעריכה את המאמץ שלו ואת השינוי וכמה אני אוהבת אותו, וזה כבר ריכך את הריב....

גם לי אין כבר כוחות לזה
עייפה נפשית

בדר''כ יותר כשאחד מאיתנו מתוח יותר, עייף יותר או עמוס יותר

דיברנו וישרנו את ההדורים...
מקווה שבפעם הבאה נעמוד במבחן...

גם אבחנתית וגם ניתוחית בלי הרדמה
מרגיש כמו כאבי מחזור, אולי קצת קצת קצת יותר
לא נעים אבל לא משהו שאי אפשר לעמוד בו.

פשוט היא חזרה על זה מספר פעמים, ולא יצא לי להגיע עם מלווה

גם לניתוחית לא בהרדמה.

כשעשיתי בהרדמה היה חייב מלווה (יצא לי לעשות כמה פעמים)

לא כואב, לא יותר מלא נעים.

 

אל תבהלי שאחר כך יהיו לך כאבי כתפיים, זה נורמלי.

 

עשיתי גם ניתוחית אבל בהרדמה.

 

בהצלחה רבה ובשורות טובות!!

 

לפני בערך חצי שנה

לא הסכימו לבעלי להיכנס איתי למרות שמתתי מפחד

היה ממש בסדר, קצת כאב בעיקר אחרי לכמה שעות אבל עובר

כאב לי רצח
בעלי היה מאחורי הווילון וממש לא הייתי מוכנה לזה
מנשים פה ומשרשורים קודמים שקראתי הבנתי שזה ממש בקטנה
אז לא .. זה היה סיוט

אבל-
באמת היה לי משהו מוזר באותה תקופה
אחרי כמה זמן עשיתי שוב את האבחנתית ולא כאב כל-כך
אז... מקווה ממש שזה היה חריג
וכשלא יכאב לך בכלל!

כאב לי רצח
בעלי היה מאחורי הווילון וממש לא הייתי מוכנה לזה
מנשים פה ומשרשורים קודמים שקראתי הבנתי שזה ממש בקטנה
אז לא .. זה היה סיוט

אבל-
באמת היה לי משהו מוזר באותה תקופה
אחרי כמה זמן עשיתי שוב את האבחנתית ולא כאב כל-כך
אז... מקווה ממש שזה היה חריג
וכשלא יכאב לך בכלל!

צילום רחם כואב ממש והיסט' כלל לא כאבה לי ועשיתי פעמיים

באסוש 🤷🏻‍♀️

לי אישית לא כאב בכלל, קצת מבהיל המעמד בהתחלה אבל זה באמת לא נורא , דקה שתיים וזה מאחורייך.
לא מלחיץ במיוחד.

בהצלחה!!!

לקחתי כדור חצי שעה קודם. מה שכן בערב היו לי כאבים חזקים יחסית כמו של מחזור.

עשיתי בדיקה לפני כחצי שנה

פחדתי גם כן לפני ....

אבל עצם הבדיקה עצמה ממש לא כאב קצת לא נעים עצם הפלישה..אבל היה מענין לראות במסך בצורה ברורה הכל

בתחילה להסבר וכד' היינו יחד אבל בבדיקה אמרו לו לצאת.

מעל 5 בוודאות אבל אני לא זוכרת כמה בדיוק...

תראי כאב זה ענין מאוד אישי,
היו לי פעמיים מאוד כואבות כשהייתי אישה צעירה עוד לפני לידה כנראה זה קשור, האזור היה קטן ואולי גם הרחם וגם הרופא המבצע לא היה הכי מנוסה

מאז עשיתי בברזילאי
בקפלן
ובשערי צדק אצל דר בוריס צוקרמן שהוא רופא מקסים ומקצועי

לא היה לי מאוד כואב,
לא נעים וכו' כאילו מחטטים בי,
אבל כאב נסבל לא ברמה של לקחת משכך כאבים

חשוב מאוד להרפות ולנשום רגוע,
מניסיונך בטח את יודעת אם זה מצליח לך ואת יודעת להירגע או שזה בלתי נסבל

אם את ממש חוששת קחי חצי שעה לפני הבדיקה משכך כאבים - ליתר ביטחון

ברמה של שעתיים שלוש יש קצת תחושה של התכווצויות כאלה,
באחד הפעמים היה לי שעתיים נהיגה הביתה אז היה לי קצת קשה

קצת אי-נעימות/כאבי מחזור אבל זה הגיוני כי מתעסקים שם, לא זה היה ממש נסבל! האמת שגם שטחו אם אני רוצה לעשות את זה ככה או בהרדמה אבל בגלל שלא הייתי בצום זה לא היה רלוונטי. אם את רגישה, אולי באמת כדאי לך לקחת משכך כאבים לפני. בהצלחה!

אוף..

הוא לא מיילל הוא פשוט משתולל ברמות שלא היכרתי.
שניהם.
קופצים צורחים רבים מכות אני מתחרפנת!!!!
הגדול מה22.7 בחופש. שגעת

עולה לגן...

בגן גם ככה אין

והיא לא ישנה הרבה.
היה לנו שבוע מטורף וזה לא התאים לגמול אותה מהשינה הזאת.
זה באמת התיכנון שלנו לשבוע הקרוב. אבל אם היא גם ככה מטורללת אז ל יודעת אם כדאי

והיא עצבנית למרות שישנה. בדרכ זה הפוך. אם לא ישנים אז עצבניים

לק"י

היא תתרגל כשתתחיל את הגן.
גם אם בהתחלה יהיה קצת קשה, היא תתרגל בסוף.

גם הבן שלי בגיל הזה בערך וממש משתולל כל בזמן מאז החופש

שדווקא לזרום במקום לנסות להצמד ללוז של המעון יעשה לכם יותר טוב?!
שווה לבדוק...
לא תמיד המציאות בבית וההתנהלות הביתית מתאימה ללוז של המעון ולילד. בטח אם יש ילדים נוספים בגילאים שונים. (סליחה שלא זוכרת מה אצלך)
בהצלחה!

בסופו של דבר, מה שנכון לך הוא הדבר הנכון.
אבל אם ההקפדה על סדר היום של המעון היא רק כדי שיהיה לה טוב, ובעצם היית רוצה אחרת, אז הייתי חושבת על שינוי בכיוון.
(אני כבר יותר מחודש עם הילדים, בלי סדר יום מובנה בכלל, חוץ מסדר כללי של תפילה וארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב בזמנים יחסית קבועים. לא אגיד שתמיד רגוע פה, אבל סה"כ החוויה הכוללת נעימה...)

ובהקשר הזה אני תמיד אוהבת לקרוא את הפוסט הזה -
למה סדר יום קבוע זה לא בשבילי

יותר סדר כללי של תפילה ארוחת בוקר
משחקים ויציאה
ארוחת צהריים
מנוחת צהריים
פרי וכריך
משחק

רק בנסיון ההשכבה? כל היום? כל אחר הצהרים?
יש אחים נוספים בבית?

וגם ישנה עם זה כשצריך...

איך מוציאים את זה? יש חוט כמו בטמפון?

ובעיקר נעזרים בשרירי רצפת אגן שפולטים את זה החוצה
לי הרגיש יותר קל מטמפון רגיל

אני כבר 2 מחזורים עם גביעונית וזה אחרת לגמרי..
הרבה יותר נקי, מריח טוב ומרגיש לי יותר טבעי
זה כן דורש קצת התנסות
אבל שווה את זה

אני גם ישנה עם זה
עם תחבושת אני תמיד מפחדת שיזוז ויתלכלך

אני כבר הרבה זמן רוצה לנסות ורואה כל כך הרבה חברות ופער מחירים ענק..

יש הבדל אמיתי בין אלה שמוכרים ב 60 לאלה שבפי 2-3 ויותר?