כל המושלמות האלה שאומרות שאין להם ממתקים בבית ופשוט לא קונים ולא אוכלים
איךךךךךך
אתן מסוגלות בלי שוקולד וגלידה בבית?
מה בדיוק אתם עושים כשבא לכם משהו טעים???
איךךךךךך
אתן מסוגלות בלי שוקולד וגלידה בבית?
מה בדיוק אתם עושים כשבא לכם משהו טעים???
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
באמת מעניין אותיאנונימית בהו"ל
רציני את חושבת שזה מושלם?זמני לשליש1
בטח הן אוכלות תמר או משהו
בעיניי שום קיצון לא מושלם.
אני בעד לצמצם קניה של מתוקים
אבל ברור שיש! והכי כיף לטחון שוקולד או גלידת בן&גריז
בעיניי שום קיצון לא מושלם.
אני בעד לצמצם קניה של מתוקים
אבל ברור שיש! והכי כיף לטחון שוקולד או גלידת בן&גריז
מכירה מישהי שיא הקיצונית בזה. לא הסכימה כלום כלום לילדיםחצילוש
אפילו לא עוגיה אצל סבתא. והילדים שלה גדלו להיות קוני ממתקים בסתר )ובכמויות(...
יכולה להזדהות חלקיתPandi99
סיפור חייחדשה לשאלה
היתי קונה ממתקים ומחביאה ראיות מאמא...
אני מכירה משפחה כזאתאמאשוני
ועד היום ממתקים לא מדברים אליהם ומנחילים את התורה לדור הבא..
תכלס אוהבים להיתפס לסיפורים כאלה כדי להרגיע את המצפון אבל הדוגמאות הללו לא מייצגות
תכלס אוהבים להיתפס לסיפורים כאלה כדי להרגיע את המצפון אבל הדוגמאות הללו לא מייצגות
אצלנושלומית205
חבילות של שוקולד מריר עושות את העבודה.. אם ממש צריך.
יש תמרים, חלווה, פירות..
וכשבא משהו ממש טעים אז קונים ואוכלים, למה להביא הביתה? (קרואסון, גלידות מפנקות..)
יש תמרים, חלווה, פירות..
וכשבא משהו ממש טעים אז קונים ואוכלים, למה להביא הביתה? (קרואסון, גלידות מפנקות..)
אצלי אין מתוק בבית, בעיקר בגללי, כי אני מכורה למתוקעכשיו טוב
אני משחררת בסופש וכשנמצאים אצל סבא וסבתא.
אם אני ממש רוצה במשך השבוע אז יש שוקולד מריר שמספק בקוביה אחת שתיים. וקפה. וזה ממש מספיק לי
אם אני ממש רוצה במשך השבוע אז יש שוקולד מריר שמספק בקוביה אחת שתיים. וקפה. וזה ממש מספיק לי
חח.חח. יודעת ששאלת בצחוק. אבל עונה ברצינות...פלא הבריאה
זה עניין של חינוך מהבית. וחינוך של הגוף.
את האמת שפשוט אמא שלי הרגילה אותנו לאכול פרי שמתחשק משהו מתוק גם בסוף הארוחה (היום אני יודעת שזה לא בריא) ומאז ועד היום זה בדר"כ ככה אצלי. אצל ההורים של בעלי מגישים הרבה פעמים עוגות בסוף הארוחה. אני לא יכול לאכול מזה בכלל. לא מתחשק לי, זה מייבש לי את הפה. אם מתחשק לי משהו זה פרי עסיסי.
אבל יש פעמים שמתחשק לי דווקא סוכר ופחממה...
לפני כמה חודשים שמעתי הרצאה של האחים גיל. על כמה אנרגיה גופנית הורדת הסוכר מהתפריט עושה. ואני סובלת מהנפילות אנרגיה רבות במהלך היום. בהתחלה אמרתי אין סיכוי שאני אצליח! אני מאוד אוהבת את הקפה עם הכפית סוכר או גם יציאות מהשגרה של עוגת קצפת/גלידה או דברים דומים. (ובגלל זה אני לרוב לא מחזיקה בבית שלא יהיה פיתוי!). ואז אמרתי לעצמי מה אכפת לך לנסות אתגרי את עצמך. בדיוק באותם שבועיים היו לי 2 אירועים של בת מצוות עם מליון מנות אחרונות. הגעתי לראשונה אחרי יומיים בלי סוכר טעמתי לק של קצפת על המזלג. ות'אמת שזה פשוט לא היה לי טעים כמו שחשבתי. אחרי עוד שבוע טעמתי פרוסת עוגה שאני ממש אוהבת עם קצפת. ולא הצלחתי לסיים זה היה לי מתוק מדי!
אחרי שבועיים הפסקתי את הקיצוניות של הדיאטה הזו אבל לקחתי ממנה כמו דברים.
א. להוריד סוכר באמת נותן המון אנרגיה לגוף הפוך ממה שאנחנו מרגישים שאנחנו צורכים סוכר.
ב. הקשבה לבטן. לאכול רק עד שובע. גם אם יש משהו שאני מאוד אוהבת. אני לא מלאה מאוד, אבל הייתי אוכלת כמו גבר. יכולה בכיף לסיים מנה וחצי-שתיים של פלאפל לדוגמה. היום אין מצב. שבעה הרבה קודם ומפסיקה. וגם אין חשק למתוק אחר כך.
ג. היום הדברים המתוקים נמאסים עלי בכמות קטנה ביותר. אז אם יש חשק קיצוני למתוק מעובד אני אוכלת 2 כפיות גלידה וזה לגמרי מספק אותי. פעם הייתי אוכלת מנה או 2.
אז החשק למתוק לא לגמרי נעלם. וחוזר במיוחד שאני עייפה ורעבה. שזה שילוב קטלני לאכול אוכל לא בריא... וכן מדי פעם אני יורדת על טילון (במיוחד בנהיגות ארוכות). או משהו בסגנון. אבל דווקא בגלל זה אני מרחיקה מהבית. כי ככל שיש יותר בבית הגוף מתרגל לצורך. והצורך נהיה רק יותר ויותר גדול.
וגם הפוך ככל שמרחיקים את הסוכר ממעגל הצריכה. הצורך בסוכר הולך ופוחת ויש הרבה פחות חשקים. לסוכר מעובד. ודברים פתאום נראים מתוקים מדי.
נשמע רחוק ולא הגיוני למציאות חיים שלך. גם לי זה היה נשמע רחוק. אבל אמרתי ננסה בתור אתגר והייתי מוכנה לנפילות קטנות. אני ראיתי שינוי תוך פחות משבועיים. אבל כמובן שוב זה חייב להשתלב עם סביבה תומכת. ומכיוון שאנחנו עקרות הבית אנחנו יכולות לדאוג לעצמנו לסביבה תומכת...
את האמת שפשוט אמא שלי הרגילה אותנו לאכול פרי שמתחשק משהו מתוק גם בסוף הארוחה (היום אני יודעת שזה לא בריא) ומאז ועד היום זה בדר"כ ככה אצלי. אצל ההורים של בעלי מגישים הרבה פעמים עוגות בסוף הארוחה. אני לא יכול לאכול מזה בכלל. לא מתחשק לי, זה מייבש לי את הפה. אם מתחשק לי משהו זה פרי עסיסי.
אבל יש פעמים שמתחשק לי דווקא סוכר ופחממה...
לפני כמה חודשים שמעתי הרצאה של האחים גיל. על כמה אנרגיה גופנית הורדת הסוכר מהתפריט עושה. ואני סובלת מהנפילות אנרגיה רבות במהלך היום. בהתחלה אמרתי אין סיכוי שאני אצליח! אני מאוד אוהבת את הקפה עם הכפית סוכר או גם יציאות מהשגרה של עוגת קצפת/גלידה או דברים דומים. (ובגלל זה אני לרוב לא מחזיקה בבית שלא יהיה פיתוי!). ואז אמרתי לעצמי מה אכפת לך לנסות אתגרי את עצמך. בדיוק באותם שבועיים היו לי 2 אירועים של בת מצוות עם מליון מנות אחרונות. הגעתי לראשונה אחרי יומיים בלי סוכר טעמתי לק של קצפת על המזלג. ות'אמת שזה פשוט לא היה לי טעים כמו שחשבתי. אחרי עוד שבוע טעמתי פרוסת עוגה שאני ממש אוהבת עם קצפת. ולא הצלחתי לסיים זה היה לי מתוק מדי!
אחרי שבועיים הפסקתי את הקיצוניות של הדיאטה הזו אבל לקחתי ממנה כמו דברים.
א. להוריד סוכר באמת נותן המון אנרגיה לגוף הפוך ממה שאנחנו מרגישים שאנחנו צורכים סוכר.
ב. הקשבה לבטן. לאכול רק עד שובע. גם אם יש משהו שאני מאוד אוהבת. אני לא מלאה מאוד, אבל הייתי אוכלת כמו גבר. יכולה בכיף לסיים מנה וחצי-שתיים של פלאפל לדוגמה. היום אין מצב. שבעה הרבה קודם ומפסיקה. וגם אין חשק למתוק אחר כך.
ג. היום הדברים המתוקים נמאסים עלי בכמות קטנה ביותר. אז אם יש חשק קיצוני למתוק מעובד אני אוכלת 2 כפיות גלידה וזה לגמרי מספק אותי. פעם הייתי אוכלת מנה או 2.
אז החשק למתוק לא לגמרי נעלם. וחוזר במיוחד שאני עייפה ורעבה. שזה שילוב קטלני לאכול אוכל לא בריא... וכן מדי פעם אני יורדת על טילון (במיוחד בנהיגות ארוכות). או משהו בסגנון. אבל דווקא בגלל זה אני מרחיקה מהבית. כי ככל שיש יותר בבית הגוף מתרגל לצורך. והצורך נהיה רק יותר ויותר גדול.
וגם הפוך ככל שמרחיקים את הסוכר ממעגל הצריכה. הצורך בסוכר הולך ופוחת ויש הרבה פחות חשקים. לסוכר מעובד. ודברים פתאום נראים מתוקים מדי.
נשמע רחוק ולא הגיוני למציאות חיים שלך. גם לי זה היה נשמע רחוק. אבל אמרתי ננסה בתור אתגר והייתי מוכנה לנפילות קטנות. אני ראיתי שינוי תוך פחות משבועיים. אבל כמובן שוב זה חייב להשתלב עם סביבה תומכת. ומכיוון שאנחנו עקרות הבית אנחנו יכולות לדאוג לעצמנו לסביבה תומכת...
אז יש מצב שאחרי הלידה אני לא אהיה מכורה?פאף
אני לא אוכלת מתוקים בגלל תוצאה אחת לא תקינה בהעמסת סוכר, אז ישמצב שאחרי הלידה אני כבר לא אהיה מכורה לשוקולד?!😶
זה היה ככה גם לפני ההריון?חולת שוקולד
אם זאת תופעה הריונית אצלך אז סביר להניח שאכן יעבור
הייתי מכורה גם לפני ההריון😅פאף
דווקא בהריון אכלתי פחות מהחשש לסוכרת הריון.... (עזר חלקית)
קרה לי ככה עם מוצרי חלב..אחרי 3 חודשים שלא נגעתידיקלה91
כבר לא היה בא לי בכלל (ואחרי חודש שלא נגעתי בקושי היה בא לי).. ואז כשהייתי אוכלת כי כבר עם חברות במסעדה חלבית אז אוכלים אבל לא כי באלי ולא הייתי "שפוטה" של זה יותר.
מאז הייתה תקוםה שפתאום התחלתי לאכול על בסיס קבוע במשך שבוע שלם וזהו כל החשק חזר חחח
מאז הייתה תקוםה שפתאום התחלתי לאכול על בסיס קבוע במשך שבוע שלם וזהו כל החשק חזר חחח
איכשהו אני לא קונה אף פעם אבל הבית מלא שטויות. הילדים מקבליםסופי123
פה בבית ספר, שם יומולדת, ואני לא מרשה יותר ממתק ביום אז יש לנו קופסת ממתקים די מכובדת. לא גאה לומר שמידי פעם אני גם מתכבדת בסתר, בעיקר כשבין הבאגסי התן צאפ האבקות ושאר התועבות מתגנבת איזו מקופלת שווה....
יכולה לענות מהמקום שלישקדיה.
אני ממש לא מושלמת ואפילו לא קרובה לזה, יש לנו בבית ביסקויטים, שוקולד מריר (לאפיה בעיקר), בייגלה ועוד קצת דברים שאני מחלקת בזמנים מסוימים לא לוקחים חופשי לבד. חטיפים אני קונה רק בחגים וכאלה, או לטיולים של הילדים. מה הכוונה ממש בא לנו משהו מתוק? הכל עניין של הרגל.. לא רגילים לאכול מתוק במהלך היום..
לעולם לא יהיה לי שוקולד בבית!!!רינת 23
כי פשוט אני מיד אחסל אותו. הוא לא ישרוד יותר מכמה דקות.
קונה מדי פעם חטיף קטן (כיף כף וכאלה) ואוכלת בסתר שהילדים לא יראו
קונה מדי פעם חטיף קטן (כיף כף וכאלה) ואוכלת בסתר שהילדים לא יראו
לא יודעת אני לא מהמושלמות האלו חחחאני זה א
הגוף מתרגל...תיתי2
קונים פירות.
יש ממתק למצב קיצון.
אני לא סובלת מזה וגם הילדים לא (יש ממתק לשבת, מעדן לשבת)
פשוט מתרגלים...
בתקופה שיש הרבה ממתקים (נגיד בחופש אני קונה להם, בחגים) לוקח כמה ימים להתרגל שוב להעדר ממתקים, אבל אחרי כמה ימים כבר לא מרגישים את הצורך.
יש ממתק למצב קיצון.
אני לא סובלת מזה וגם הילדים לא (יש ממתק לשבת, מעדן לשבת)
פשוט מתרגלים...
בתקופה שיש הרבה ממתקים (נגיד בחופש אני קונה להם, בחגים) לוקח כמה ימים להתרגל שוב להעדר ממתקים, אבל אחרי כמה ימים כבר לא מרגישים את הצורך.
זה ענייןסליל
של הרגל.
אצל הורים שלי היו רק וופלים פשוטים, היה מותר אחד אחרי ארוחת ערב. זהו. לא הרגשתי שזה חסר לי
רק אחרי שהתחתנתי, ובעלי רגיל שיש יותר ממתקים בבית, אז התחלתי גם לשחרר לעצמי ולאכול מלא.
את האמת שכל פעם ביקשתי מבעלי שנפסיק לקנות את זה הביתה, אבל הוא לא רצה, כי זה נחמד לו שיש לו פינוק לקפה.
בסוף הבנתי שזה ממש עניין של כוח רצון. פעם הייתי אומרת לעצמי שאני "חייבת" מתוק ולא יכולה בלי זה.
בחודש האחרון עשיתי ניסיון להוריד סוכר ולאכול ארוחות מסודרות. הייתי בטוחה שלא אעמוד בזה כי אני וכוח רצון לא חברים (ככה חשבתי). אבל מסתבר שזה הרגל, וזה בראש.
וגם אם בא לי משהו מתוק, אני אומרת לעצמי שאני לא באמת צריכה את זה. אני אוכלת רק אם אני רעבה, אז אם אהיה רעבה בין הארוחות, אקח לי פרי עם שקדים. אבל פתאום הצורך למתוק נעלם ויש לנו עדיין עוגות עוגיות בבית, כי אני מכינה לשבת לבן שלי ובעלי, אבל אני לא נוגעת.
זה באמת עניין של הרגל
אצל הורים שלי היו רק וופלים פשוטים, היה מותר אחד אחרי ארוחת ערב. זהו. לא הרגשתי שזה חסר לי
רק אחרי שהתחתנתי, ובעלי רגיל שיש יותר ממתקים בבית, אז התחלתי גם לשחרר לעצמי ולאכול מלא.
את האמת שכל פעם ביקשתי מבעלי שנפסיק לקנות את זה הביתה, אבל הוא לא רצה, כי זה נחמד לו שיש לו פינוק לקפה.
בסוף הבנתי שזה ממש עניין של כוח רצון. פעם הייתי אומרת לעצמי שאני "חייבת" מתוק ולא יכולה בלי זה.
בחודש האחרון עשיתי ניסיון להוריד סוכר ולאכול ארוחות מסודרות. הייתי בטוחה שלא אעמוד בזה כי אני וכוח רצון לא חברים (ככה חשבתי). אבל מסתבר שזה הרגל, וזה בראש.
וגם אם בא לי משהו מתוק, אני אומרת לעצמי שאני לא באמת צריכה את זה. אני אוכלת רק אם אני רעבה, אז אם אהיה רעבה בין הארוחות, אקח לי פרי עם שקדים. אבל פתאום הצורך למתוק נעלם ויש לנו עדיין עוגות עוגיות בבית, כי אני מכינה לשבת לבן שלי ובעלי, אבל אני לא נוגעת.
זה באמת עניין של הרגל
הכל צריך להיות במידהאנונימית-אנמית
גם אלו שלא קונים לא אוכלים ולא מאפשרים אחר כך הילדים בדרכ גדלים להיות עם חסכים בקטע הזה ולפעמים הפרעות אכילה...
צריך מאוד להזהר ולא לחשוב שיש משהו מושלם בדברים האלו , להרגיש שלם עם עצמך ולהעמיד נקודות לשאוף אליהם, אבל להיות קיצוני זה מסוכן
צריך מאוד להזהר ולא לחשוב שיש משהו מושלם בדברים האלו , להרגיש שלם עם עצמך ולהעמיד נקודות לשאוף אליהם, אבל להיות קיצוני זה מסוכן
אני אגלה לך סודחולת שוקולד
בד"כ אלה שלא אוכלים ממתקים פשוט לא כ"כ אוהבים אותם והפיתוי שלהם לא גדול 🤭
ואלה שכן אוהבים ולא אוכלים- או שהם חיים במלחמת דיסוננס יומיומית (וגם הנפש משפיעה על הגוף) או שהם יחידי סגולה שמצליחים לא לאכול ולהרגיש עם זה סבבה
בעיני לאכול במידה זה מעולה, מספק את הנפש בלי להזיק לגוף
והעניין הזה של ההרגל של הגוף? לא יודעת.. תמיד נראה לי שכל האלה שאומרים שהם הורידו וזה לא חסר להם הם כנראה לא ממש מכורים, כאלה שמראש התה שלהם עם כפית וחצי סוכר ולא עם חמש🤣🙄
ואלה שכן אוהבים ולא אוכלים- או שהם חיים במלחמת דיסוננס יומיומית (וגם הנפש משפיעה על הגוף) או שהם יחידי סגולה שמצליחים לא לאכול ולהרגיש עם זה סבבה
בעיני לאכול במידה זה מעולה, מספק את הנפש בלי להזיק לגוף
והעניין הזה של ההרגל של הגוף? לא יודעת.. תמיד נראה לי שכל האלה שאומרים שהם הורידו וזה לא חסר להם הם כנראה לא ממש מכורים, כאלה שמראש התה שלהם עם כפית וחצי סוכר ולא עם חמש🤣🙄
יש בזה משהו.חדשה ישנה
יש תקופות שאני ממש חייבת כל היום לנשנש מתוקים.. בקצב מסחרר...
אחרי הלידה זה קרה לי ואני קולטת את עצמי משמינה נוסף על כל מה שעליתי בהריון, אז הכרחתי את עצמי לעשות סטופ דחוף, מצד שני, זה כל כך מילא אותי.. אחרי לידה אין לי כח למלחמות עם עצמי, רוצה רק לחבק את עצמי על כל התקופה הזאת... אז החלטתי שכל יום משהו אחד מתוק , נגיד עוגיה או 2 ליד הקפה, אז אני בבוקר רוצה לאכול את העוגיה, ואז אני חושבת לעצמי, בעצם זה לא כזה דחוף עכשיו, נשמור אותה לצהריים שזו שעה קשה, ואז מגיע הצהריים והעוגיה החמודה קוראת לי, מה זה קוראת, צועקתתת.... ואז חשבתי לעצמי שאני אשתה אותה עם קפה בערב עם בעלי שיהיה יותר כיף ... בקיצור, הימים הראשונים היו קשים מאודד, וזה מלחמה חד משמעית. אבל כשמורידים את הסוכר, אז גם נהיה פחות צורך בו. עכשיו כבר לא בא לי כל הזמן מתוק, רק מידי פעם ואני פחות במלחמה תמידית.
אחרי הלידה זה קרה לי ואני קולטת את עצמי משמינה נוסף על כל מה שעליתי בהריון, אז הכרחתי את עצמי לעשות סטופ דחוף, מצד שני, זה כל כך מילא אותי.. אחרי לידה אין לי כח למלחמות עם עצמי, רוצה רק לחבק את עצמי על כל התקופה הזאת... אז החלטתי שכל יום משהו אחד מתוק , נגיד עוגיה או 2 ליד הקפה, אז אני בבוקר רוצה לאכול את העוגיה, ואז אני חושבת לעצמי, בעצם זה לא כזה דחוף עכשיו, נשמור אותה לצהריים שזו שעה קשה, ואז מגיע הצהריים והעוגיה החמודה קוראת לי, מה זה קוראת, צועקתתת.... ואז חשבתי לעצמי שאני אשתה אותה עם קפה בערב עם בעלי שיהיה יותר כיף ... בקיצור, הימים הראשונים היו קשים מאודד, וזה מלחמה חד משמעית. אבל כשמורידים את הסוכר, אז גם נהיה פחות צורך בו. עכשיו כבר לא בא לי כל הזמן מתוק, רק מידי פעם ואני פחות במלחמה תמידית.
וזה מה שכתבתי אז-חדשה ישנה
אני ממש לא מסכימהבשורות משמחות
עם מה שכתבת, וזה מניסיון..
לא ממש מסכימהשירוש16
אנחנו כילדים גדלנו על ממתקים וחטיפים ושתייה ממותקת. הכל נגיש וכמעט על בסיס יומי.
מחוץ לבית, כשמתארחים אצל ההורים, אוכלים מה שיש ולפעמים יש ממתקים.
אבל זה באמת עיניין של הרגל וגבולות. אצלינו זה התחיל מסיבה כלכלית ודיאטטית וכרגע זה נשאר בעיקר מסיבה דיאטטית.
ואני כזאת שעדיין, עם הורדת סוכרים עדיין שותה את הכוס קפה עם 3 כפיות סוכר. לא פחות.
שוב, לא הורדתי את כך החטיפים והממתקים, אלא בדקתי מה שאני ובעלי באמת אוהבים, התמקדנו בהם, והשאר פשוט לא נכנס לבית.
גם אם אני יכולה מבחינה כלכלית, אני מעדיפה להשקיע את הכסף בבשר יותר משובח או ביוגורט יוקרתי, גבינה מיושנת..
מחוץ לבית, כשמתארחים אצל ההורים, אוכלים מה שיש ולפעמים יש ממתקים.
אבל זה באמת עיניין של הרגל וגבולות. אצלינו זה התחיל מסיבה כלכלית ודיאטטית וכרגע זה נשאר בעיקר מסיבה דיאטטית.
ואני כזאת שעדיין, עם הורדת סוכרים עדיין שותה את הכוס קפה עם 3 כפיות סוכר. לא פחות.
שוב, לא הורדתי את כך החטיפים והממתקים, אלא בדקתי מה שאני ובעלי באמת אוהבים, התמקדנו בהם, והשאר פשוט לא נכנס לבית.
גם אם אני יכולה מבחינה כלכלית, אני מעדיפה להשקיע את הכסף בבשר יותר משובח או ביוגורט יוקרתי, גבינה מיושנת..
לא חושבת שזה נכוןבת 30
אם היתה לי חבילה של פסק זמן מקופלת וכד' בארון באופן קבוע הייתי גם אוכלת אותך באופן קבוע...
אם היה לנו ארון חטיפים לילדים מלא כל הזמן, הם היו אוכלים כל הזמן.
אם היה תרכיז ממותק, היו מבקשים מיץ כל הזמן. אין אז פשוט שותים מים.
הכלל הפשוט הוא, מה שיש בבית אוכלים. מה שאין, לא אוכלים.
כשכל הזמן הדברים האלה זמינים, מאוד קשה לשמור לאכול במידה.
ולגבי הרגל הגוף- זה כן יכול להיות. אפשר להיגמל מסוכר...
אם היה לנו ארון חטיפים לילדים מלא כל הזמן, הם היו אוכלים כל הזמן.
אם היה תרכיז ממותק, היו מבקשים מיץ כל הזמן. אין אז פשוט שותים מים.
הכלל הפשוט הוא, מה שיש בבית אוכלים. מה שאין, לא אוכלים.
כשכל הזמן הדברים האלה זמינים, מאוד קשה לשמור לאכול במידה.
ולגבי הרגל הגוף- זה כן יכול להיות. אפשר להיגמל מסוכר...
ברור, זה לא סותרחולת שוקולד
ברור שכשיש בבית זה מפתה יותר
אגב, רוב האוכל אצלינו לא מתוק ולא ג'אנק, אוכלים לחם מלא, חלות ביתיות מלאות, פסטה וקוסקוס מלאים, פירות, ירקות, מרקים, קטניות וכו'
אבל כן קונה פעם בשבוע פיצה מוכנה כזאת שמחממים בתנור (באסה שאין מקמח מלא) וקצת מתוקים וממש מדי פעם בורקסים, נקניקיות, צ'יפס..
אגב, רוב האוכל אצלינו לא מתוק ולא ג'אנק, אוכלים לחם מלא, חלות ביתיות מלאות, פסטה וקוסקוס מלאים, פירות, ירקות, מרקים, קטניות וכו'
אבל כן קונה פעם בשבוע פיצה מוכנה כזאת שמחממים בתנור (באסה שאין מקמח מלא) וקצת מתוקים וממש מדי פעם בורקסים, נקניקיות, צ'יפס..
או שהם מתרגליםהריון ראשון13
זה חלק מהקטע...מצטרפת למועדון
שמפסיקים להכניס מתוקים הביתה ומצמצמים את הצריכה הדחף למתוק יורד ואז באמת לא מחפשים כל הזמן את המשהו המתוק....
מכירה את הענייןהמקורית
זה נקרא גמילה מסוכרים
בגדול הצורך בסוכר בימינו הרבה פעמים נובע מהתמכרות לשחרור של ההורמון שנוצר בעת האכילה
יש כאלה שמצליחים להיגמל
אני לא הצלחתי לגמרי אבל בהחלט צורכת הרבה הרבה פחות מהרגע שהתוודעתי לעניין
האנשים שנגמלים לא מרגישים בכך צורך, האוכל הופך להיות יותר לצורך קיום הגוף ופחות לשם ההנאה
בגדול הצורך בסוכר בימינו הרבה פעמים נובע מהתמכרות לשחרור של ההורמון שנוצר בעת האכילה
יש כאלה שמצליחים להיגמל
אני לא הצלחתי לגמרי אבל בהחלט צורכת הרבה הרבה פחות מהרגע שהתוודעתי לעניין
האנשים שנגמלים לא מרגישים בכך צורך, האוכל הופך להיות יותר לצורך קיום הגוף ופחות לשם ההנאה
סוכר זאת התמכרות לכל דבר וענייןאמאשוני
כשרוצים באמת מתחילים תהליך עם הרבה כח רצון
אחרי זמן מה הגוף מתרגל.
גלידה? איכס.. והייתי מחסלת קופסאות בהריון.. ואח"כ היה קורץ לי בחנות ולא קניתי. היום אין לי מושג מה טעים בגלידה.. במלוא הכנות לא מגרה אותי לרגע.
שוקולד אוכלת רק איכותי ובמינון שהייתי רגילה אליו. חפיסה בחודשיים. ולא כמו המצב הנורא שהגעתי אליו שאני מחסלת בשבוע שוקולדים ופלים ועוגיות בעלות של 100 שקל בשבוע. זה השלב שתפסתי את עצמי בפעם האחרונה והבנתי שכדאי לעשות סטופ ולחזור להרגלים הטובים.
אוכלים שוקולד איכותי כזה ששווה לשמור ממנו ולא כל מיני זבל כמו גומים או עוגיות מגעילות שתכלס לא באמת טעימות רק שדוחפים אותם כי צריך סוכר.
הנה החבילה האחרונה שפתחתי הייתה בסוף החגים ולפי המינון זה סבבה ממש לאכול ממנה עוד היא כמעט שלמה פשוט לא מרגישה צורך.
לגבי הילדים זה ממש משתנה בין תקופות אבל בגדול הם מאוד אוהבים קרקרים ולחמית. קונה כמה שפחות שומן רווי.
בנוסף גם פריכיות זה גיוון בשבילם והמון פירות וירקות ואגוזים.
ממש לא רק תמר, בכל רגע נתון יש להם בחירה בין 8-10 סוגי ירקות ופירות. וזה מה שהם רוצים.
הנה עכשיו אני עם הפלאפון הקטנה משגעת אותי אם אפשר קלמנטינה. וזה כשיש לה חטיף מקבלת שבת מהגן.
אני מרשה מדי פעם ביסקוויטים (בעלי לא) ומעדנים בסופר אבל הם לא מבקשים.
וזאת ההוכחה שהשיטה עובדת.
כי אני בכיף הייתי מרשה רק שהם לא מבקשים כי הם באמת לא רוצים בזה.
בהריון נגיד הייתי קונה קולה בגלל הבחילות ובת הארבע שלי רצתה לטעום (הגדולים כבר מכירים את הטעם וזה מתוק להם מדי) וגם היא אמרה שהיא לא אוהבת.
האמת גם לי זה היה מתוק מדי ועברתי לסודה.
ופעם הייתי שותה בכיף חצי ליטר קולה ביום בארוחת צהריים סתם כי למה לא..
בקיצור, יש הבדל עצום בין לא להרשות כי ככה,
לבין לחנך ולהרגיל לתזונה נכונה.
כששמעתי מגיסתי שהיא הזמינה פיצה עם חברות והקיאה מזה והיא בכלל לא מבינה מה מתלהבים מאוכל לא בריא (היא הייתה בשירות לאומי וכביכול יכלה לבגוד בערכים האלו)
מודה שריחמתי עליה כי להקיא מפיצה נשמע לי כמו חיים מסכנים,
אבל הנה הילדים שלי נהנים מפיצה ביתית מקמח מלא, לא הרבה גבינצ. מאוד אוהבים, לא צריכים את הפיצה הקנויה. (הם לא מקיאים ממנה אבל כן מביעים חוסר שביעות רצון מהפיצות הנוטפות גבינ"צ)
בקיצור, אני אמנם לא שם רעיונית אבל בהחלט יכולה להעיד (קצת לדאבוני) שזה אמיתי וזה עובד ואף אחד לא מסכן ולא זקוק לרחמים.
לשמוע על מישהו שצורך סוכר בכמויות אסטרונומיות זאת מסכנות בעיני.
לשמוע מהמטפלת שמביאה מעדן לתינוקות, ואני מביאה לה במקום מעדן אשל ללא סוכר, אז היא אומרת לי שאם הורים היו שומעים שהיא מאכילה אשל ולא מעדן היו כועסים עליה, רבאק תינוקות בני פחות משנה!
זאת מסכנות.
לכל אחד צריך להיות הגבול שלו שאם הוא מגיע אליו הוא מבין שצריך לקחת את עצמו בידיים.
אחרי זמן מה הגוף מתרגל.
גלידה? איכס.. והייתי מחסלת קופסאות בהריון.. ואח"כ היה קורץ לי בחנות ולא קניתי. היום אין לי מושג מה טעים בגלידה.. במלוא הכנות לא מגרה אותי לרגע.
שוקולד אוכלת רק איכותי ובמינון שהייתי רגילה אליו. חפיסה בחודשיים. ולא כמו המצב הנורא שהגעתי אליו שאני מחסלת בשבוע שוקולדים ופלים ועוגיות בעלות של 100 שקל בשבוע. זה השלב שתפסתי את עצמי בפעם האחרונה והבנתי שכדאי לעשות סטופ ולחזור להרגלים הטובים.
אוכלים שוקולד איכותי כזה ששווה לשמור ממנו ולא כל מיני זבל כמו גומים או עוגיות מגעילות שתכלס לא באמת טעימות רק שדוחפים אותם כי צריך סוכר.
הנה החבילה האחרונה שפתחתי הייתה בסוף החגים ולפי המינון זה סבבה ממש לאכול ממנה עוד היא כמעט שלמה פשוט לא מרגישה צורך.
לגבי הילדים זה ממש משתנה בין תקופות אבל בגדול הם מאוד אוהבים קרקרים ולחמית. קונה כמה שפחות שומן רווי.
בנוסף גם פריכיות זה גיוון בשבילם והמון פירות וירקות ואגוזים.
ממש לא רק תמר, בכל רגע נתון יש להם בחירה בין 8-10 סוגי ירקות ופירות. וזה מה שהם רוצים.
הנה עכשיו אני עם הפלאפון הקטנה משגעת אותי אם אפשר קלמנטינה. וזה כשיש לה חטיף מקבלת שבת מהגן.
אני מרשה מדי פעם ביסקוויטים (בעלי לא) ומעדנים בסופר אבל הם לא מבקשים.
וזאת ההוכחה שהשיטה עובדת.
כי אני בכיף הייתי מרשה רק שהם לא מבקשים כי הם באמת לא רוצים בזה.
בהריון נגיד הייתי קונה קולה בגלל הבחילות ובת הארבע שלי רצתה לטעום (הגדולים כבר מכירים את הטעם וזה מתוק להם מדי) וגם היא אמרה שהיא לא אוהבת.
האמת גם לי זה היה מתוק מדי ועברתי לסודה.
ופעם הייתי שותה בכיף חצי ליטר קולה ביום בארוחת צהריים סתם כי למה לא..
בקיצור, יש הבדל עצום בין לא להרשות כי ככה,
לבין לחנך ולהרגיל לתזונה נכונה.
כששמעתי מגיסתי שהיא הזמינה פיצה עם חברות והקיאה מזה והיא בכלל לא מבינה מה מתלהבים מאוכל לא בריא (היא הייתה בשירות לאומי וכביכול יכלה לבגוד בערכים האלו)
מודה שריחמתי עליה כי להקיא מפיצה נשמע לי כמו חיים מסכנים,
אבל הנה הילדים שלי נהנים מפיצה ביתית מקמח מלא, לא הרבה גבינצ. מאוד אוהבים, לא צריכים את הפיצה הקנויה. (הם לא מקיאים ממנה אבל כן מביעים חוסר שביעות רצון מהפיצות הנוטפות גבינ"צ)
בקיצור, אני אמנם לא שם רעיונית אבל בהחלט יכולה להעיד (קצת לדאבוני) שזה אמיתי וזה עובד ואף אחד לא מסכן ולא זקוק לרחמים.
לשמוע על מישהו שצורך סוכר בכמויות אסטרונומיות זאת מסכנות בעיני.
לשמוע מהמטפלת שמביאה מעדן לתינוקות, ואני מביאה לה במקום מעדן אשל ללא סוכר, אז היא אומרת לי שאם הורים היו שומעים שהיא מאכילה אשל ולא מעדן היו כועסים עליה, רבאק תינוקות בני פחות משנה!
זאת מסכנות.
לכל אחד צריך להיות הגבול שלו שאם הוא מגיע אליו הוא מבין שצריך לקחת את עצמו בידיים.
לפי מה שאת מתארת זה נשמעמצטרפת למועדון
דוקא שאת לגמרי שם רעיונית.
אני רוצה רק להוסיף מהחויה שלי. פעם קראתי שאצל אנשים שמנים כל סוגי ההנאות בעולם באות ביחד עם אוכל. לראות סרט? אתה ישר חושב על הכיבוד ליד. לצאת עם חברות? ישר המחשבה נודדת לאיפה נשב ומה נזמין.
ובעצם יוצא שאם אמרת להם לעשות דיאטה הרגת להם את ההנאה בחיים. כי זה לא שלקחת להם רק את ההנאה הקולינרית, הוצאת את הטעם מהכל.
וזאת אחת הסיבות שאנשים שמנים לא מחזיקים בדיאטות, כי כמה אפשר להחזיק בחיים ללא הנאה???
כשאני קראתי את זה מאד הזדהיתי עם ההסתכלות הזאת כי הכרתי אותה מעצמי. באותה תקופה לא היה לי כח לעשות עם זה משהו אז שמרתי לי באיזה תיקיה בראש.
עכשיו אני בה בתקופה ממש טובה מבחינה תזונתית ואני ממש מרגישה שמה שנותן לי את הכח להתמיד זה ששחררתי את התפיסה הזאת שהנאה=אוכל.
אפשר לטייל ולהנות מנוף, אפשר להנות ממפגש אנושי, מיציאה עם חברות ומשפחה ולא להזדקק להנאה בחיך לצד זה!!
זה בסדר גם להשתתף באירועים ורק לטעום מהאוכל ולא להעמיס צלחות. השמחה וההנאה לא נפגמת בכהוא זה.
אני רוצה רק להוסיף מהחויה שלי. פעם קראתי שאצל אנשים שמנים כל סוגי ההנאות בעולם באות ביחד עם אוכל. לראות סרט? אתה ישר חושב על הכיבוד ליד. לצאת עם חברות? ישר המחשבה נודדת לאיפה נשב ומה נזמין.
ובעצם יוצא שאם אמרת להם לעשות דיאטה הרגת להם את ההנאה בחיים. כי זה לא שלקחת להם רק את ההנאה הקולינרית, הוצאת את הטעם מהכל.
וזאת אחת הסיבות שאנשים שמנים לא מחזיקים בדיאטות, כי כמה אפשר להחזיק בחיים ללא הנאה???
כשאני קראתי את זה מאד הזדהיתי עם ההסתכלות הזאת כי הכרתי אותה מעצמי. באותה תקופה לא היה לי כח לעשות עם זה משהו אז שמרתי לי באיזה תיקיה בראש.
עכשיו אני בה בתקופה ממש טובה מבחינה תזונתית ואני ממש מרגישה שמה שנותן לי את הכח להתמיד זה ששחררתי את התפיסה הזאת שהנאה=אוכל.
אפשר לטייל ולהנות מנוף, אפשר להנות ממפגש אנושי, מיציאה עם חברות ומשפחה ולא להזדקק להנאה בחיך לצד זה!!
זה בסדר גם להשתתף באירועים ורק לטעום מהאוכל ולא להעמיס צלחות. השמחה וההנאה לא נפגמת בכהוא זה.
את ממש ממש צודקת!אמאשוני
לדעתי זאת ההתחלה הכי נכונה.
היום החלפתי הרבה המפגשים שהיו מבוססים על אוכל, למפגשים מבוססי ספורט וממש טוב לי עם זה.
וגם נגיד מתוק ליד הקפה, אני בכוונה מפרידה ביניהם.
סבבה לאכול עוגיה אבל לא עם הקפה.
כי אז אם אני רוצה לאכול רק עוגיה אחת ביום אצטרך גם להגביל קפה לאחד ביום
וזה לא נכון לתהליך.
עוגיה זה נושא אחד
קפה זה נושא שני.
אני עכשיו בתוך זה מסיבות של דיאטה אבל ממש לא מרגישה צורך שאם אני עושה שינוי על עצמי אז להכניס את כל המשפחה לזה
אתמול הכנתי פנקייקים. לא אכלתי אבל כן הכנתי מתוקים..
הילדים אכלו קצת. סבבה.
ובכלל אני חושבת שאוכל לא צריך להיות הדבר הכי טעים שיש.
טעים במידה. שיהיה כיף לסיים מנה, לא לדחוף אותה בכח, אבל שגם לא יתחשק עוד מנה סתם כי טעים.. אז אם יש מאכל שאני רואה שאוכלים ממנו עוד ועוד סתם בלי קשר לרעב אז אני מכינה אותו פחות טעים. (מפחיתה מלח/ סוכר וכו')
מבחינה רעיונית אני מתכוונת נגיד בהריון אכלתי מה שרציתי בלי הגבלה ובלי מודעות. לא יודעת מה קרה לי אבל כאילו הייתי חייבת לנסות את הכיוון הזה ולראות מה קורה..
ומה שקרה שעליתי המון במשקל והגוף שלי הרגיש כמו גוף ממש זקן. נטול חיים כזה.
היה לי קשה להזיז אותו.
גם בהריון זה היה ככה אבל לא קישרתי לתזונה לקויה.
אז עכשיו אני עושה תהליך עם עצמי אבל לא מערבת את הילדים.
כן מקפידה שגם להם יהיה איזשהו גבול, אבל מ''מ שלא הגבול שאני מציבה לעצמי.
פשןט הם לא מגיעים לגבול אז לא יוצא שאני צריכה לעצור אותם (בעלי זה שעושה את עבודת העומק של ההסברים ושיקוף תחושות ומפציץ את הבית בפירות וירקות) אני כן חושפת אותם המון לאוכל בריא. אבל לא מדברת על זה. פשוט מניחה על השולחן. כלומר רעיונית אני בעד לאפשר להם חיים "רגילים" אם ירצו בכך בלי לטחון להם את השכל על הבעיות שיהיו להם בגיל 80.
הייתה תקופה בחופש שכל פעם שהיו שומעים את האוטו גלידה היו יורדים לקנות ארטיקים ואז שמתי לב שהם רק שומעים אותו פתאום מתחשק להם ארטיק.. אז הפסקנו עם זה והרשיתי לקנות בסופר אם באמת מתחשק.
היה איזה שבוע שסידרו לקנות מהאוטו גלישה וסירבתי.
פעם, פעמיים ירדו לסופר בשביל זה וזהו, לא באמת מעניין אותם הארטיק. זה קטע. כי לא הגבלתי את כמות הארטיקים שמותר לקנות בסופר.
היום החלפתי הרבה המפגשים שהיו מבוססים על אוכל, למפגשים מבוססי ספורט וממש טוב לי עם זה.
וגם נגיד מתוק ליד הקפה, אני בכוונה מפרידה ביניהם.
סבבה לאכול עוגיה אבל לא עם הקפה.
כי אז אם אני רוצה לאכול רק עוגיה אחת ביום אצטרך גם להגביל קפה לאחד ביום
וזה לא נכון לתהליך.
עוגיה זה נושא אחד
קפה זה נושא שני.
אני עכשיו בתוך זה מסיבות של דיאטה אבל ממש לא מרגישה צורך שאם אני עושה שינוי על עצמי אז להכניס את כל המשפחה לזה
אתמול הכנתי פנקייקים. לא אכלתי אבל כן הכנתי מתוקים..
הילדים אכלו קצת. סבבה.
ובכלל אני חושבת שאוכל לא צריך להיות הדבר הכי טעים שיש.
טעים במידה. שיהיה כיף לסיים מנה, לא לדחוף אותה בכח, אבל שגם לא יתחשק עוד מנה סתם כי טעים.. אז אם יש מאכל שאני רואה שאוכלים ממנו עוד ועוד סתם בלי קשר לרעב אז אני מכינה אותו פחות טעים. (מפחיתה מלח/ סוכר וכו')
מבחינה רעיונית אני מתכוונת נגיד בהריון אכלתי מה שרציתי בלי הגבלה ובלי מודעות. לא יודעת מה קרה לי אבל כאילו הייתי חייבת לנסות את הכיוון הזה ולראות מה קורה..
ומה שקרה שעליתי המון במשקל והגוף שלי הרגיש כמו גוף ממש זקן. נטול חיים כזה.
היה לי קשה להזיז אותו.
גם בהריון זה היה ככה אבל לא קישרתי לתזונה לקויה.
אז עכשיו אני עושה תהליך עם עצמי אבל לא מערבת את הילדים.
כן מקפידה שגם להם יהיה איזשהו גבול, אבל מ''מ שלא הגבול שאני מציבה לעצמי.
פשןט הם לא מגיעים לגבול אז לא יוצא שאני צריכה לעצור אותם (בעלי זה שעושה את עבודת העומק של ההסברים ושיקוף תחושות ומפציץ את הבית בפירות וירקות) אני כן חושפת אותם המון לאוכל בריא. אבל לא מדברת על זה. פשוט מניחה על השולחן. כלומר רעיונית אני בעד לאפשר להם חיים "רגילים" אם ירצו בכך בלי לטחון להם את השכל על הבעיות שיהיו להם בגיל 80.
הייתה תקופה בחופש שכל פעם שהיו שומעים את האוטו גלידה היו יורדים לקנות ארטיקים ואז שמתי לב שהם רק שומעים אותו פתאום מתחשק להם ארטיק.. אז הפסקנו עם זה והרשיתי לקנות בסופר אם באמת מתחשק.
היה איזה שבוע שסידרו לקנות מהאוטו גלישה וסירבתי.
פעם, פעמיים ירדו לסופר בשביל זה וזהו, לא באמת מעניין אותם הארטיק. זה קטע. כי לא הגבלתי את כמות הארטיקים שמותר לקנות בסופר.
זה נשמע באמת אידיאלימצטרפת למועדון
את לא צריכה להגביל אותם כי זה כל כך מוטמע בהם. וואו. באמת כנראה עשיתם עבודה טובה.
והצחקת אותימצטרפת למועדון
עם השיטה שלך איך להפוך את האוכל לפחות טעים. מקורי משהו. אני פחות מתחברת אבל זה מגניב..
אין דבר כזה שאין משהו מתוק בביתבשורות משמחות
יש תמרים ופירות, ואני מכינה 'שוקולד' שיוצא טעים ומתוק מתוק ועוד דברים טעימים
כלומר, אין אצלך מתוקחולת שוקולד
בדיוק לזה התכוונתי בתגובה למעלה, אנשים שמתייחסים לתמר כאל משהו מתוק ולא מבינים מה הבעיה לא לאכול שוקולד אם יש תמר
לומר "יש אצלינו מתוק" ובאותה נשימה לומר "תמר"? אממ.. אם זה באמת היה אותו דבר לא היה למפעלי הממתקים עבודה
זה כמו לקרוא לעוגה ללא סוכר "עוגה" ולהרגיש באמת שאכלנו עוגה כשבעצם זה מאפה אחר לגמרי, או להכין "ביסלי" מחומוס ולהרגיש באמת שאכלנו ביסלי (זה בטעם של בוטנים, טעמתי)
לומר "יש אצלינו מתוק" ובאותה נשימה לומר "תמר"? אממ.. אם זה באמת היה אותו דבר לא היה למפעלי הממתקים עבודה
זה כמו לקרוא לעוגה ללא סוכר "עוגה" ולהרגיש באמת שאכלנו עוגה כשבעצם זה מאפה אחר לגמרי, או להכין "ביסלי" מחומוס ולהרגיש באמת שאכלנו ביסלי (זה בטעם של בוטנים, טעמתי)
את טועהבשורות משמחות
מתוק מבחינתך זה סוכר, אז תגידי את לא חולת מתוק.. את מכורה לסוכר לסוגיו, ולכן את מזהה לרוב רק דברים עמוסים בסוכר.
זה כבר עניין אחר..
מתוק זה טעם, ועל טעם את לא יכולה להטעות.
דבש, סילאן, תמר וכו' זה ממתיקים(מלשון *מתוק*).
ובהחלט יש המון משפחות שלא ששות להנגיש סוכר בכמויות כאלה בבית שלהם.
זה כבר עניין אחר..
מתוק זה טעם, ועל טעם את לא יכולה להטעות.
דבש, סילאן, תמר וכו' זה ממתיקים(מלשון *מתוק*).
ובהחלט יש המון משפחות שלא ששות להנגיש סוכר בכמויות כאלה בבית שלהם.
נכון, זה נכנס להגדרה של מתוק ברמה המילוליתחולת שוקולד
אבל כשאומרים "מתוק" בד"כ הכוונה לא לפירוש המילולי של המילה
ושוב את טועהבשורות משמחות
מתוק זה אינדיוודאלי.
מבחינתך מתוק=סוכר.
ומבחינתי מתוק=תמר.
את מתכוונת למתוק בפירוש התרבותי
מבחינתך מתוק=סוכר.
ומבחינתי מתוק=תמר.
את מתכוונת למתוק בפירוש התרבותי
נכון, מתוק זה לא בהכרח סוכר בכללמיואשת******
ויותר מזה, לסוכרתיים למשל אסור גם פירות (ובכללם תמר!) בחופשיות. כלומר גם הגוף שלנו מזהה את המתוק הזה טוב מאד אפילו שאין בו סוכר לבן.
נו זה בדיוק מה שאמרתיחולת שוקולד
שכשאומרים מתוק מתכוונים לסוכר- הפירוש התרבותי, ולא לפירוש המילולי
מרשה לי להגיד משהו?סליל
אני מבינה מה את אומרת,
אבל חושבת שזה לא נכון לגבי כולם.
וזה קצת מוריד מההתמודדות של מי שבאמת אכלה מתוק בכמויות, והצליחה בכל אופן להוריד.
בטוחה שאת לא מתכוונת, אבל באמת זה קיים
הייתי אוכלת מלא. לא רק מתוק, היה לי משעמם הייתי אוכלת, היה לי קשה הייתי אוכלת, היו רגעים ביום שהרגשתי שעכשיו אני *חייבת* את השוקולד או את העוגה. והייתי אוכלת שורה, ואז עוד שורה, ואז עוד קוביה. ומיישרת עוגות.
ולוקחת לי סוכריה, ואומרת לעצמי שזה המתוק היחיד להיום... ואז אחר כך לוקחת גם עוד שוקולד. כי כמה שאוכלים זה לא מספיק, מתוק תמיד רוצים עוד.
ובחודש האחרון אני בתהליך ומנסה לאכול רק כשאני רעבה, ולא לפתור בעיות וקשיים בעזרת אכילת שוקולד. לשמחתי יחסית הצלחתי, ובמשך כמעט חודש לא אכלתי שום דבר מתוק כהגדרתך (שוקולד, גלידה, עוגות וכו'). רק פירות, וגם זה במידה ולא כדי לענות על צורך למתוק.
אז רק באתי להאיר שיש באמת אפשרות גם להיגמל ממתוק, אפילו אם מגיעים מתוך מקום שאוכלים הרבה מתוק
ואת האמת שהרגשתי ממש משוחררת החודש, לא הרגשתי שזה פוגע לי בנפש. דווקא הרגשתי שסוף סוף אני לא תלויה במשהו חיצוני...
אבל חושבת שזה לא נכון לגבי כולם.
וזה קצת מוריד מההתמודדות של מי שבאמת אכלה מתוק בכמויות, והצליחה בכל אופן להוריד.
בטוחה שאת לא מתכוונת, אבל באמת זה קיים
הייתי אוכלת מלא. לא רק מתוק, היה לי משעמם הייתי אוכלת, היה לי קשה הייתי אוכלת, היו רגעים ביום שהרגשתי שעכשיו אני *חייבת* את השוקולד או את העוגה. והייתי אוכלת שורה, ואז עוד שורה, ואז עוד קוביה. ומיישרת עוגות.
ולוקחת לי סוכריה, ואומרת לעצמי שזה המתוק היחיד להיום... ואז אחר כך לוקחת גם עוד שוקולד. כי כמה שאוכלים זה לא מספיק, מתוק תמיד רוצים עוד.
ובחודש האחרון אני בתהליך ומנסה לאכול רק כשאני רעבה, ולא לפתור בעיות וקשיים בעזרת אכילת שוקולד. לשמחתי יחסית הצלחתי, ובמשך כמעט חודש לא אכלתי שום דבר מתוק כהגדרתך (שוקולד, גלידה, עוגות וכו'). רק פירות, וגם זה במידה ולא כדי לענות על צורך למתוק.
אז רק באתי להאיר שיש באמת אפשרות גם להיגמל ממתוק, אפילו אם מגיעים מתוך מקום שאוכלים הרבה מתוק
ואת האמת שהרגשתי ממש משוחררת החודש, לא הרגשתי שזה פוגע לי בנפש. דווקא הרגשתי שסוף סוף אני לא תלויה במשהו חיצוני...
ואו! ממש כל הכבוד. עושה חשק להתאמץאורין
תודה❤️סליל
באמת זה שווה את זה ממש
אני הרבה פחות, מרגישה הרבה יותר קלילה, הגוף פחות כבד.
אני הרבה פחות, מרגישה הרבה יותר קלילה, הגוף פחות כבד.
מהמםדיקלה91
יכול להיות שזה מוריד מההתמודדות של מי שמצליחהחולת שוקולד
אבל זה גם מעלה למי שלא, שלא תחשוב ש"כולם" מצליחים ולא קשה להם
ואיזה אלופה את!
ואיזה אלופה את!
איך עשית את זה??אנונימית בהו"ל
נרשמתיסליל
לסדנא של אמא חוזרת לג'ינס. בשביל המסגרת.
החלטתי בראש שאני עושה חודש ניסיון, בלי נפילות. אחרי זה אני אחליט האם מתאים לי או לא.
אז עבר חודש ולהפתעתי הרבה באמת לא אכלתי שום דבר מתוק (מתוק מעובד, כן אכלתי פירות).
קודם כל, ארוחות מתוכננות ומסודרות. זה גם חלק מהתהליך בסדנא. למדתי לתכנן כל יום מה אני אוכלת, עדיף לתכנן כמה ימים קדימה ולהכין כל פעם לכמה ימים. אוכלת בריא, אוכלת כמה שאני צריכה, לפי הכללים שלמדנו בסדנא. תמיד יש לי אוכל מוכן שאני יכולה לאכול. ברגע שאוכלים טוב בארוחות, ברגע שיש אוכל טוב זמין, ההתעסקות באוכל כל היום קצת יורדת וזה יותר קל. (יש שלוש ארוחות עיקריות ביום, אני לא מוותרת עליהם. אוכלת בהם טוב עד שאני שבעה. אם אני רעבה בין לבין, אוכלת ארוחת ביניים, עד שלוש ארוחות ביום. בארוחות ביניים אפשר לשלב פרי שלפעמים גם עונים על הצורך למתוק, אבל גיליתי שכשאני אוכלת מסודר וחושבת על האכילה שלי, יוצא שאני אוכלת רק כשאני רעבה ולא סתם כי מתחשק).
מעבר לזה זה באמת שינוי בראש, הסתכלתי על עצמי, על כמויות האוכל שאני אוכלת ופשוט הרגשתי עם זה לא טוב. חשוב לי להגיד, אני לא בעודף משקל. זה לא תהליך שבאתי אליו כדי לרדת במשקל. זה תהליך שנכנסתי אליו כדי ללמוד איך לאכול נכון ובריא. איך לעשות טוב לגוף שלי. נכון שעל הדרך גם יורדים במשקל. חושבת שגם השינוי ראש הזה מאוד עוזר בשביל לעשות את זה
החלטתי בראש שאני עושה חודש ניסיון, בלי נפילות. אחרי זה אני אחליט האם מתאים לי או לא.
אז עבר חודש ולהפתעתי הרבה באמת לא אכלתי שום דבר מתוק (מתוק מעובד, כן אכלתי פירות).
קודם כל, ארוחות מתוכננות ומסודרות. זה גם חלק מהתהליך בסדנא. למדתי לתכנן כל יום מה אני אוכלת, עדיף לתכנן כמה ימים קדימה ולהכין כל פעם לכמה ימים. אוכלת בריא, אוכלת כמה שאני צריכה, לפי הכללים שלמדנו בסדנא. תמיד יש לי אוכל מוכן שאני יכולה לאכול. ברגע שאוכלים טוב בארוחות, ברגע שיש אוכל טוב זמין, ההתעסקות באוכל כל היום קצת יורדת וזה יותר קל. (יש שלוש ארוחות עיקריות ביום, אני לא מוותרת עליהם. אוכלת בהם טוב עד שאני שבעה. אם אני רעבה בין לבין, אוכלת ארוחת ביניים, עד שלוש ארוחות ביום. בארוחות ביניים אפשר לשלב פרי שלפעמים גם עונים על הצורך למתוק, אבל גיליתי שכשאני אוכלת מסודר וחושבת על האכילה שלי, יוצא שאני אוכלת רק כשאני רעבה ולא סתם כי מתחשק).
מעבר לזה זה באמת שינוי בראש, הסתכלתי על עצמי, על כמויות האוכל שאני אוכלת ופשוט הרגשתי עם זה לא טוב. חשוב לי להגיד, אני לא בעודף משקל. זה לא תהליך שבאתי אליו כדי לרדת במשקל. זה תהליך שנכנסתי אליו כדי ללמוד איך לאכול נכון ובריא. איך לעשות טוב לגוף שלי. נכון שעל הדרך גם יורדים במשקל. חושבת שגם השינוי ראש הזה מאוד עוזר בשביל לעשות את זה
ואיך מצאת זמן להכין את כל הארוחות מראש?אנונימית בהו"ל
זה לא ממש קשה?
לפני שהתחלתיסליל
גם חשבתי בדיוק ככה, איך אני אספיק.
אני סטודנטית בתואר ממש עמוס, אמא לשניים קטנים. בעלי חוזר מהעבודה לקראת השינה שלהם. איך אני אספיק?
אבל גם זה, לא מסובך כמו שזה נשמע.
לפני שעושים קניות מתכננים תפריט לשבוע. (לפרטי פרטים. מה אוכלים בכך ארוחה עיקרית, איזה אופציות זמינות אני רוצה שיהיה לביניים). קונים את כל המצרכים שצריכים.
המתכונים לא מסובכים, ואם יש את כל המצרכים לא לוקח הרבה זמן להכין.
אם נמצאים בשבת אז נשאר למהלך השבוע, ואז ביום שלישי או רביעי אני צריכה להכין עוד פעם שתי מנות לרביעי וחמישי.
אם לא נמצאים שבת, אצלי יום ראשון / מוצ"ש הוא זמן בישולים.
מבשלת וככה יש לי לכל השבוע. ובאמת הדברים ממש פשוטים, שזה לא לוקח הרבה זמן.
סתם דוגמה ליום:
ארוחת בוקר: פריכיות אורז, ביצים קשות, ירקות, זיתים (לא מסובך להכין, נכון ;))
ביניים: פרי ושקדים
ארוחת צהריים: חזה עוף, אורז, שעועית ירוקה (כנ"ל, מכינה כמות ביום ראשון, יש לי לפחות לשלשה ימים)
ארוחת ערב: סלט, גבינה לבנה, לחם, טחינה
מבטיחה לך שאחרי שאוכלים את כל זה, שבעים לגמרי ;)
וההכנה ממש פשוטה
ולארוחת ערב אפשר גם דברים קצת יותר מושקעים, אבל שגם לא דורשים הרבה הכנה ואפשר להכין כמות בפעם אחת. מרק, פשטידה, לביבות.
באמת שרוב העניין זה בראש.
אלפי נשים עשו את זה לפני, רובם לא היו פחות עמוסות ממני. אז אם הם יכולות גם אני יכולה.
כמו שהייתי מוצאת זמן להכין לילדים שלי אוכל, ככה אני מוצאת זמן להכין אוכל לעצמי. ואפילו נשאר חי זמן גם להוסיף אימוני כושר וללמוד לתואר שלי...
הכל בראש
אני סטודנטית בתואר ממש עמוס, אמא לשניים קטנים. בעלי חוזר מהעבודה לקראת השינה שלהם. איך אני אספיק?
אבל גם זה, לא מסובך כמו שזה נשמע.
לפני שעושים קניות מתכננים תפריט לשבוע. (לפרטי פרטים. מה אוכלים בכך ארוחה עיקרית, איזה אופציות זמינות אני רוצה שיהיה לביניים). קונים את כל המצרכים שצריכים.
המתכונים לא מסובכים, ואם יש את כל המצרכים לא לוקח הרבה זמן להכין.
אם נמצאים בשבת אז נשאר למהלך השבוע, ואז ביום שלישי או רביעי אני צריכה להכין עוד פעם שתי מנות לרביעי וחמישי.
אם לא נמצאים שבת, אצלי יום ראשון / מוצ"ש הוא זמן בישולים.
מבשלת וככה יש לי לכל השבוע. ובאמת הדברים ממש פשוטים, שזה לא לוקח הרבה זמן.
סתם דוגמה ליום:
ארוחת בוקר: פריכיות אורז, ביצים קשות, ירקות, זיתים (לא מסובך להכין, נכון ;))
ביניים: פרי ושקדים
ארוחת צהריים: חזה עוף, אורז, שעועית ירוקה (כנ"ל, מכינה כמות ביום ראשון, יש לי לפחות לשלשה ימים)
ארוחת ערב: סלט, גבינה לבנה, לחם, טחינה
מבטיחה לך שאחרי שאוכלים את כל זה, שבעים לגמרי ;)
וההכנה ממש פשוטה
ולארוחת ערב אפשר גם דברים קצת יותר מושקעים, אבל שגם לא דורשים הרבה הכנה ואפשר להכין כמות בפעם אחת. מרק, פשטידה, לביבות.
באמת שרוב העניין זה בראש.
אלפי נשים עשו את זה לפני, רובם לא היו פחות עמוסות ממני. אז אם הם יכולות גם אני יכולה.
כמו שהייתי מוצאת זמן להכין לילדים שלי אוכל, ככה אני מוצאת זמן להכין אוכל לעצמי. ואפילו נשאר חי זמן גם להוסיף אימוני כושר וללמוד לתואר שלי...
הכל בראש
תודה על התגובה! יש לך עוד רעיונות לארוחות צהריים כאלה?אנונימית בהו"ל
בשמחהסליל
בגדול הרבה דברים מהסדנה, ככה שאני לא כל כך יכולה להעביר.
אבל העיקרון הוא כזה:
מנת פחמימה אחת (אורז / תפוח אדמה / בטטה / בורגול), חלבון ללא הגבלה, עד שאת שבעה (עוף, חזה עוף, קציצות וכו'), ירק מבושל או טרי ללא הגבלה (ירקות בתנור - שעועית, ברוקולי, כרובית, פטריות, חצילים או ירקות טריים)
אבל העיקרון הוא כזה:
מנת פחמימה אחת (אורז / תפוח אדמה / בטטה / בורגול), חלבון ללא הגבלה, עד שאת שבעה (עוף, חזה עוף, קציצות וכו'), ירק מבושל או טרי ללא הגבלה (ירקות בתנור - שעועית, ברוקולי, כרובית, פטריות, חצילים או ירקות טריים)
אני קונה בקושי בעיקר בגלליהיריון רביעי
כי אם לא אני אוכלת.
יש לי קצת סוכריות בארון למקרי הצורך אבל לא ממש מעניינות.
אין לי משהו קיצוני פשוט כשאני מגיעה לחנות מרגיש לי בזבוז לשלם כסף על דברים כאלו. מעדיפה במקום לקנות פרות.
מידי פעם אני קונה לילדים והם מקבלים בבית ספר.
במציאות לא חסר להם
יש לי קצת סוכריות בארון למקרי הצורך אבל לא ממש מעניינות.
אין לי משהו קיצוני פשוט כשאני מגיעה לחנות מרגיש לי בזבוז לשלם כסף על דברים כאלו. מעדיפה במקום לקנות פרות.
מידי פעם אני קונה לילדים והם מקבלים בבית ספר.
במציאות לא חסר להם
אין לי שוקולד וגלידה בבית קבועבת 30
לפעמים קונה שוקולד להכין קינוחים לשבת.
אבל יש דברים אחרים...
עוגיות או עוגות תוצרת בית,
פופקורן (אנחנו מכינים מלא ..קל וטעים)
פירות
חטיף בשבת.
לטיולים בבי''ס קונים ממתקים, ומיד פעם בתור הפתעה או משהו מיוחד קונים משהו קטן כמו מסטיק.
הילדים שלנו, כמו כל הילדים אוהבים חטיפים וממתקים...אבל הם ממש לא אוכלים וקונים בסתר.
האמת, הם אפילו ישבו עם קופסה של סוכריות פיציות לקישוט עוגה כדי להוציא את כל הכחולים והצהובים שאסורים אצלינו באיסור חמור וחד משמעי.
אבל יש דברים אחרים...
עוגיות או עוגות תוצרת בית,
פופקורן (אנחנו מכינים מלא ..קל וטעים)
פירות
חטיף בשבת.
לטיולים בבי''ס קונים ממתקים, ומיד פעם בתור הפתעה או משהו מיוחד קונים משהו קטן כמו מסטיק.
הילדים שלנו, כמו כל הילדים אוהבים חטיפים וממתקים...אבל הם ממש לא אוכלים וקונים בסתר.
האמת, הם אפילו ישבו עם קופסה של סוכריות פיציות לקישוט עוגה כדי להוציא את כל הכחולים והצהובים שאסורים אצלינו באיסור חמור וחד משמעי.
אלופים מחי
למה הכחולים והצהובים הכי גרועים?
תמיד חשבתי שצבע מאכל אדום הוא הכי גרוע, אבל לא באמת חקרתי את זה, סתם ממה ששמעתי מאחרים
תמיד חשבתי שצבע מאכל אדום הוא הכי גרוע, אבל לא באמת חקרתי את זה, סתם ממה ששמעתי מאחרים
גם אדום גרוע...בת 30
הטרטזין הצהוב הוא ממש גרוע. בהרבה מדינות הוא בכלל אסור לשימוש.
הכחול והכסף, גם.
כשהגדולה שלי התחילה לרצות את הדברים האלה אז החלטתי שלמנוע לגמרי לגמרי א''א, לפחות את ההכי גרועים...(התפרסמה אז רשימה כזאת עם דירוג לכל חומרי הE).
ב''ה הם מקפידים על זה.
אבל יודעים שגם השאר זה לא ממש נהדר...
הכחול והכסף, גם.
כשהגדולה שלי התחילה לרצות את הדברים האלה אז החלטתי שלמנוע לגמרי לגמרי א''א, לפחות את ההכי גרועים...(התפרסמה אז רשימה כזאת עם דירוג לכל חומרי הE).
ב''ה הם מקפידים על זה.
אבל יודעים שגם השאר זה לא ממש נהדר...
בימינושירוש16
יש סוכריות לקישוט העשויים עם חומר צבע טבעי.
ואם אין בחנות - אפשר מקסימום להכין בבית.
ואם אין בחנות - אפשר מקסימום להכין בבית.
באמת?בת 30
הסוכריות הפיציות ? תמיד אני מחפשת ולא מוצאת. איפה קונים?
אני קונה לפעמים סוכריות ג'לי עם צבעי מאכל טבעיים, אבל סוכריות כאלה לא ראיתי
איך מכינים בבית?
אני קונה לפעמים סוכריות ג'לי עם צבעי מאכל טבעיים, אבל סוכריות כאלה לא ראיתי
איך מכינים בבית?
מאוד פשוטשירוש16
זה אבקת סוכר, מים וצבע מאכל.
אבל איך את עושה מזה סוכריות פיציות?בת 30
ואיפה קונים צבע מאכל טבעי?
אפשר גם להכיןהמקורית
יש מדריכים טובים באינטרנט
נגיד צבע סגול או כחול - מכרוב סגול
כתום - כרכום
ורוד - סלק
נגיד צבע סגול או כחול - מכרוב סגול
כתום - כרכום
ורוד - סלק
אבל איך מכינים את הסוכריות?בת 30
לערבב חומרים אפשר...איך יוצרים מזה סוכריות...
לא ניסיתימאוהבת בילדי
אבל פעם ראיתי שמערבבים אבקת סוכר עם צבע מאכל ומים (ממש טיפה) ומשטחים על נייר אפיה. אחרי שזה מתייבש מפוררים או שוברים את מה שיצא ויוצא סוכריות- אבל לא יפות כמו בחנות...
אולי למישהי יש רעיון אחר.
האמתבת 30
בשביל עוגת יומולדת שלוש פעמים בשנה, כבר מעדיפה לקנות את הרגיל וזהו...
קטונתי😅המקורית
אין לי מושג ומעולם לא חשבתי לנסות גם
משקיעה את האנרגיות בדברים אחרים
משקיעה את האנרגיות בדברים אחרים
יש בכל מיני חנויותבשורות משמחות
אפייה כמו קשת, וגם פעם מצאתי בחנויות תבלינים צבעי מאכל אבקה טבעיים וממש טובים-קמצוץ עושה ממש צבע חזק
מכניסיםשירוש16
עיסה אבל לא דביקה. במרקם של בצק.
לוקחים חתיכה קטנה ומרדדים עד שמקבלים מקל ארוך ודק כמה שאפשר.
מפה והלאה זה תלוי בהעדפה אישית שלך:
אפשר לשטח את המקל ואחר כך לחתוך לחתיכות קטנות.
אפשר לחתוך מבלי לשטח את המקל ואז מקבלים סוכריות קטנות ארוכות כמו מקלות קטנות.
בגלל שזה כל כך קל ופשוט אפשר להפוך את זה לחוויה משפחתית. להכין את תמציות הצבע מראש ולערבב יחד עם הילדים.
אגב אפשר להכין מהבצק הזה מה שרוצים - צורות שונות, קישוט לעוגה, חיתוך אותיות.
אחרי שמכינים את הצורה משאירים אותה בחוץ לכמה שעות להתייבש ולהקשיח.
לוקחים חתיכה קטנה ומרדדים עד שמקבלים מקל ארוך ודק כמה שאפשר.
מפה והלאה זה תלוי בהעדפה אישית שלך:
אפשר לשטח את המקל ואחר כך לחתוך לחתיכות קטנות.
אפשר לחתוך מבלי לשטח את המקל ואז מקבלים סוכריות קטנות ארוכות כמו מקלות קטנות.
בגלל שזה כל כך קל ופשוט אפשר להפוך את זה לחוויה משפחתית. להכין את תמציות הצבע מראש ולערבב יחד עם הילדים.
אגב אפשר להכין מהבצק הזה מה שרוצים - צורות שונות, קישוט לעוגה, חיתוך אותיות.
אחרי שמכינים את הצורה משאירים אותה בחוץ לכמה שעות להתייבש ולהקשיח.
מענין...בת 30אחרונה
אולי ננסה פעם...
שוקולד יששירוש16
אבל לא הרבה
גלידה לא קונים. פשוט כי זה יקר להחריד ואין כסף למותרות כאלה במיוחד בחורף. בקיץ קונים איגלו וזה עושה את העבודה.
יש לנו תקציב חודשי ושבועי עבור אוכל. מה שנכנס - ברוך הבא. מה שלא - מחכה. לשבוע אחר, חודש אחר, תקופה אחרת בחיים.
אצלינו בבית יש כמויות של פירות, תמרים, תאמיני לי - מתרגלים.
אני גדלתי בבית ש'חטיף' היה שם נרדף לארוחת צהרים או ערב. אכלנו את הדברים האלה יום יום ובכל כמות שרצינו.
אני ובעלי החלטנו שבבית שלנו נתחיל אחרת. חטיפים קונים כאלה ספציפיים שרק אנחנו אוהבים ואוכלים. חטיף אחד או שנים בשבוע, לא יותר. ממתקים אין בכלל. שוקולד זה אכן הפינוק שלנו אבל גם הוא במשורה, בעיקר מסיבות כלכליות.
אגב, עם האוכל הממותק הפסקנו גם שתייה ממותקת. זה נושא שמבחינתי הוא אחד החשובים. אומנם בחטיף בודד יש כמות מסוימת של פחמימות פשוטות וסוכרים,
בכוס אחת של שתייה ממותקת, במיוחד שתיה מוגזת כמו קולה ופנטה, יש גם קפאין ברמה גבוה אבל הסוכרים.. זה כמו לקחת כף של 10 גרם סוכר ישר לפה. ובשבת כשיש 3 סעודות, לא שותים רק כוס אחת בכל השבת, אפשר להגיע לכמויות של סוכר רק על שתיה! זה בלי לקחת בחשבון מה שיש באוכל ובקינוח.
בהתחלה זה לא קל, היינו קונים הרבה באופן אקראי ואוכלים מחוץ לבית, כך שזה לא נכנס לבית. לאט לאט מצאנו חלופות, הבנו שמבחינה כלכלית זה אוכל לנו את המשכורת ולא נותן לנו תמורה משתלמת.
כיום הגענו למצב שיש לנו 2 חטיפים בארון, קניתי לפני שבועיים, טרם סיימנו.
שתייה ממותקת זה רק תרכיז תפוחים טבעי שנשמר לשבת. ביום יום גם הילד שותה רק מים. פירות משתדלים לתת בשפע, החטיף היחיד שהילד מקבל באופן קבוע זה במבה (החטיף היחיד בלי המדבקות האדומות..).
אישית, אני חושבת שזה עיניין של הרגל. יש אומנם אנשים ובמיוחד ילדים שהטעם המתוק-מתוק ערב להם יותר, יכול להיות שהילד בעוד כמה שנים ירצה להתחיל לאכול חטיפים באופן קבוע בבית או אצל חברים, אין לי שליטה על זה. מה שאני כן יכולה לעשות זה לבנות לו בסיס טעמים עם אסוציאציה של מתוק לגבי פירות ומאכלים, פחות לגבי חטיפים וממתקים.
גלידה לא קונים. פשוט כי זה יקר להחריד ואין כסף למותרות כאלה במיוחד בחורף. בקיץ קונים איגלו וזה עושה את העבודה.
יש לנו תקציב חודשי ושבועי עבור אוכל. מה שנכנס - ברוך הבא. מה שלא - מחכה. לשבוע אחר, חודש אחר, תקופה אחרת בחיים.
אצלינו בבית יש כמויות של פירות, תמרים, תאמיני לי - מתרגלים.
אני גדלתי בבית ש'חטיף' היה שם נרדף לארוחת צהרים או ערב. אכלנו את הדברים האלה יום יום ובכל כמות שרצינו.
אני ובעלי החלטנו שבבית שלנו נתחיל אחרת. חטיפים קונים כאלה ספציפיים שרק אנחנו אוהבים ואוכלים. חטיף אחד או שנים בשבוע, לא יותר. ממתקים אין בכלל. שוקולד זה אכן הפינוק שלנו אבל גם הוא במשורה, בעיקר מסיבות כלכליות.
אגב, עם האוכל הממותק הפסקנו גם שתייה ממותקת. זה נושא שמבחינתי הוא אחד החשובים. אומנם בחטיף בודד יש כמות מסוימת של פחמימות פשוטות וסוכרים,
בכוס אחת של שתייה ממותקת, במיוחד שתיה מוגזת כמו קולה ופנטה, יש גם קפאין ברמה גבוה אבל הסוכרים.. זה כמו לקחת כף של 10 גרם סוכר ישר לפה. ובשבת כשיש 3 סעודות, לא שותים רק כוס אחת בכל השבת, אפשר להגיע לכמויות של סוכר רק על שתיה! זה בלי לקחת בחשבון מה שיש באוכל ובקינוח.
בהתחלה זה לא קל, היינו קונים הרבה באופן אקראי ואוכלים מחוץ לבית, כך שזה לא נכנס לבית. לאט לאט מצאנו חלופות, הבנו שמבחינה כלכלית זה אוכל לנו את המשכורת ולא נותן לנו תמורה משתלמת.
כיום הגענו למצב שיש לנו 2 חטיפים בארון, קניתי לפני שבועיים, טרם סיימנו.
שתייה ממותקת זה רק תרכיז תפוחים טבעי שנשמר לשבת. ביום יום גם הילד שותה רק מים. פירות משתדלים לתת בשפע, החטיף היחיד שהילד מקבל באופן קבוע זה במבה (החטיף היחיד בלי המדבקות האדומות..).
אישית, אני חושבת שזה עיניין של הרגל. יש אומנם אנשים ובמיוחד ילדים שהטעם המתוק-מתוק ערב להם יותר, יכול להיות שהילד בעוד כמה שנים ירצה להתחיל לאכול חטיפים באופן קבוע בבית או אצל חברים, אין לי שליטה על זה. מה שאני כן יכולה לעשות זה לבנות לו בסיס טעמים עם אסוציאציה של מתוק לגבי פירות ומאכלים, פחות לגבי חטיפים וממתקים.
אפשר לשאול איך קבעתם את התקציב החודשי?אנונימית בהו"ל
והשאלה שלי היתה איך מצליחים להיגמל מזה?...
וואו פשוט מתרגלים..הריון ראשון13
אני ממש לא מושלמת!
אבל פשוט ברגע שנגמלתי לא ככ באלי 'דברים טעמים' או שאני מכינה משהו עם ממתיק סטיביה/פרי טוב..
איך נגמלת?אנונימית בהו"ל
האמת? פשוט הפסקתיהריון ראשון13
יום אחד החלטתי שאני מפסיקה עם המתוקים וזהו..
שבוע שבועיים חודש קשה וזהו..
מנצלת... מה אתן עושות עם הממתקים מהגן?מנגואית
אז אצלנו ב"ה אין ביסקוטים, ממתקים, עוגיות..
לשבת אני לפעמים מכינה עוגה אבל הילדון לא אוהב
אבל מה עושים עם הממתקים מהגן?
*כל יום* בצהרון הם מקבלים ופל ארוך (שוחד על התנהגות טובה)
ביום שישי הם מקבלים ממתק מאבא של שבת וממתק מאמא של שבת (ופל / עוגיה / חטיף קטן/ שוקולד)
ובימי הולדת עוד פעם ממתק והפתעה מתוקה...
מה עושים עם זה?
(חלק מהממתקים הוא אוכל עוד לפני שאנחנו מגיעים לאסוף אותו)
חשבתי שנכנס לפני כמה שנים להוריד ממתקים בגנים...
לשבת אני לפעמים מכינה עוגה אבל הילדון לא אוהב
אבל מה עושים עם הממתקים מהגן?
*כל יום* בצהרון הם מקבלים ופל ארוך (שוחד על התנהגות טובה)
ביום שישי הם מקבלים ממתק מאבא של שבת וממתק מאמא של שבת (ופל / עוגיה / חטיף קטן/ שוקולד)
ובימי הולדת עוד פעם ממתק והפתעה מתוקה...
מה עושים עם זה?
(חלק מהממתקים הוא אוכל עוד לפני שאנחנו מגיעים לאסוף אותו)
חשבתי שנכנס לפני כמה שנים להוריד ממתקים בגנים...
אני מחביאה מהם...הריון ראשון13
ומה שהם אוכלים - אוכלים.. אין מה לעשות עם זה..
אם נגביל את הילד יותר מידי - הוא לא ירצה לאכול בריא
אולי צריך לבטל את הממתקי שבת...מנגואית
גם ככה ברוב הבתים יש משהו מיוחד לשבת
אז גם מהגן? ועוד כפול 2...
אוף
אז גם מהגן? ועוד כפול 2...
אוף
אצלי יש עוגה בריאה לשבת/קרקרים שהם ממש אוהבים שאני מכינההריון ראשון13
איזו עוגה בריאה למשל?אנונימית בהו"ל
שוקולד/תפוחיםהריון ראשון13
שוקולד אני עושה עם קקאו אורגני, סטיביה וקמח כוסמין
גם מהבית, גם מהגן, גם מ'תהילים', גם מ'קבלת שבת'חדשה ישנה
שיש לילדים יחד, גם מהגבאי בבית כנסת ב'ימלוך', גם מאבות ובנים... מתסכל מאוד!!
וואייי גם אצלנו בימלוךזמני לשליש1
מקבלים מלא ממתקים
אם אין בבית ממתקים הוא יצטרך למצוא מה לאכולמנגואית
הוא מסתדר
יש תפוחים , פסטה, לחם לבן .. אנחנו לא שיא הבריאים . פשוט גם אני וגם בעלי גדלו בבתים בלי ממתקים
יש תפוחים , פסטה, לחם לבן .. אנחנו לא שיא הבריאים . פשוט גם אני וגם בעלי גדלו בבתים בלי ממתקים
שונאתתת את זהחולת שוקולד
אם יש משהו שהם עוד לא ראו אני מפלחת אותו (או משהו שאפשר להוציא ממנו חלק בלי שישימו לב)
סוכריות אני מציעה להם להחליף בחטיף מלוח וההצעה מתקבלת הרבה פעמים
סוכריות אני מציעה להם להחליף בחטיף מלוח וההצעה מתקבלת הרבה פעמים
לגבי כל יוםשירוש16
צריך לעשות חושבים מול המעון - הם לא אמורים לתת כאלה חטיפים על בסיס יומי. בטח שלא עבור התנהגות טובה. לכל מעון יש דיאטנית שמאשרת את האוכל שניתן לילדים.
לגבי ממתקים מאבא ואמא של שבת - באמת זה יותר מקובל. אנחנו פשוט זורקים את החטיפים לפח. גם אם הילד ישים לב הוא לא יבין מה זה. (שנה וחצי חודשים) הוא לא נחשף לחטיפים הללו בצורה תדירה כך שבאמת אין לו מושג מה האוכל הזה. מקסימום ממירים לבמבה.
לגבי ממתקים מאבא ואמא של שבת - באמת זה יותר מקובל. אנחנו פשוט זורקים את החטיפים לפח. גם אם הילד ישים לב הוא לא יבין מה זה. (שנה וחצי חודשים) הוא לא נחשף לחטיפים הללו בצורה תדירה כך שבאמת אין לו מושג מה האוכל הזה. מקסימום ממירים לבמבה.
בילד ראשון זה עוד עובד...בת 30
בילד השלישי ומעלה זה כבר בקושי מצליח. הם נחשפים לחטיפים וממתקים מגיל מאוד צעיר
מנסה לענות מה שאנחנו עושים (בינתיים רואים הצלחה ב"ה)בארץ אהבתי
קודם כל - כמו שכתבו הרבה, הילדים מקבלים בבית הרבה מתוק בריא - פירות ללא הגבלה, ועוגות/עוגיות תוצרת בית (בזה אני כן מגבילה, אבל לפחות פעם ביום אני מאפשרת כשהם מבקשים). לכבוד שבת אני מכינה לכל אחד 'שקית ממתקים' עם עוגיה שלי, קצת בייגלה, כמה שוקולד צ'יפס, חמוציות, חתיכת אננס מיובש, והם יודעים שזה פינוק מיוחד לכבוד שבת, אבל הם גם יודעים שאלו ממתקים שיותר בריאים לגוף מאשר ממתקים שהם רואים בחוץ.
לגבי מה שעושים עם ממתקים שמקבלים בגנים -
על מה שאוכלים בגן אין לי שליטה, אני לא שמחה מזה שמחלקים וגם לא תמיד יודעת מזה, אבל אין לי מה לעשות בעניין. יש גננות שיותר נותנות ויש שפחות, אני לא מתערבת בהחלטות שלהן (אולי אם היה לי אומץ הייתי אומרת משהו, אבל אני גם לא באמת יודעת כמה באמת מקבלים, רק מידי פעם מקבלת דיווחים מהילדים).
מה שמקבלים בקבלת שבת - הילדים שומרים לכבוד שבת ומחלקים גם לשאר האחים (מוסיפים לשקית ממתקים או לקידוש בבוקר).
יש דברים שאני מחלקת להם את הכל (וופלים, חטיפי שוקולד לסוגיהם) ויש דברים (כמו טופי, מרשמלו, סוכריות, חמצוצים וכדו') שאני נותנת להם לטעום קצת ומשלימה להם עם שוקולד צ'יפס. אני מסבירה להם שזה כי הממתק הזה כל כך לא בריא שאנחנו לא רוצים להכניס ממנו הרבה לגוף, אז בגלל שזה מאוד מגרה אנחנו כן טועמים קצת, אבל את השאר זורקים. אני מרגישה שהם ממש מבינים, הגדולה אפילו מעצמה לא רוצה לאכול חלק מהדברים האלו.
בהזדמנויות שמקבלים כמות גדולה של ממתקים בבת אחת (כמו פורים, או אם מקבלים שקית הפתעות בכל מיני הזדמנויות) - יש לנו נוהל של 'סעודת ממתקים'.
כל ילד יושב עם צלחת קטנה, אני פותחת את הממתקים ומכל אחד שמה לכל ילד דוגמית בצלחת, והשאר הולך לפח. אם יש דברים שחוזרים על עצמם, בדרך כלל הילדים מאשרים לי לפתוח רק אחד ואת האחרים להביא לעבודה שלי.
אם הצלחת התמלאה מהממתקים, אז זה לגמרי מספיק. לפעמים אני ממלאת להם קצת בסוף עם בייגלה, שוקולד צ'יפס או חמוציות (או גם וגם) במקום מה שהם ויתרו עליו.
לפעמים אנחנו כן שומרים כמה דברים מיוחדים לאכול בהמשך (בעיקר מהשוקולדים, ואז מחלקים בהזדמנות אחרת).
וכמובן - מידי פעם אנחנו מדברים על כמה זה טוב לתת לגוף שלנו אוכל בריא שטוב לו. כמה זה טוב לבחור איזה מתוק אנחנו מכניסים לגוף שלנו, איזה כיף שה' נתן לנו פירות טעימים שהם הממתקים הכי טובים שיכולים להיות ושאפשר לאכול מהם הרבה בלי להזיק לגוף. וגם אני מסבירה להם שהסוכר מבלבל את הגוף שלנו - כשאנחנו מתחילים לאכול סוכר קשה לגוף שלנו להפסיק והוא גורם לנו להרגיש שאנחנו צריכים לאכול עוד ועוד, ואנחנו צריכים לדעת ולהגיד 'די'.
לגבי מה שעושים עם ממתקים שמקבלים בגנים -
על מה שאוכלים בגן אין לי שליטה, אני לא שמחה מזה שמחלקים וגם לא תמיד יודעת מזה, אבל אין לי מה לעשות בעניין. יש גננות שיותר נותנות ויש שפחות, אני לא מתערבת בהחלטות שלהן (אולי אם היה לי אומץ הייתי אומרת משהו, אבל אני גם לא באמת יודעת כמה באמת מקבלים, רק מידי פעם מקבלת דיווחים מהילדים).
מה שמקבלים בקבלת שבת - הילדים שומרים לכבוד שבת ומחלקים גם לשאר האחים (מוסיפים לשקית ממתקים או לקידוש בבוקר).
יש דברים שאני מחלקת להם את הכל (וופלים, חטיפי שוקולד לסוגיהם) ויש דברים (כמו טופי, מרשמלו, סוכריות, חמצוצים וכדו') שאני נותנת להם לטעום קצת ומשלימה להם עם שוקולד צ'יפס. אני מסבירה להם שזה כי הממתק הזה כל כך לא בריא שאנחנו לא רוצים להכניס ממנו הרבה לגוף, אז בגלל שזה מאוד מגרה אנחנו כן טועמים קצת, אבל את השאר זורקים. אני מרגישה שהם ממש מבינים, הגדולה אפילו מעצמה לא רוצה לאכול חלק מהדברים האלו.
בהזדמנויות שמקבלים כמות גדולה של ממתקים בבת אחת (כמו פורים, או אם מקבלים שקית הפתעות בכל מיני הזדמנויות) - יש לנו נוהל של 'סעודת ממתקים'.
כל ילד יושב עם צלחת קטנה, אני פותחת את הממתקים ומכל אחד שמה לכל ילד דוגמית בצלחת, והשאר הולך לפח. אם יש דברים שחוזרים על עצמם, בדרך כלל הילדים מאשרים לי לפתוח רק אחד ואת האחרים להביא לעבודה שלי.
אם הצלחת התמלאה מהממתקים, אז זה לגמרי מספיק. לפעמים אני ממלאת להם קצת בסוף עם בייגלה, שוקולד צ'יפס או חמוציות (או גם וגם) במקום מה שהם ויתרו עליו.
לפעמים אנחנו כן שומרים כמה דברים מיוחדים לאכול בהמשך (בעיקר מהשוקולדים, ואז מחלקים בהזדמנות אחרת).
וכמובן - מידי פעם אנחנו מדברים על כמה זה טוב לתת לגוף שלנו אוכל בריא שטוב לו. כמה זה טוב לבחור איזה מתוק אנחנו מכניסים לגוף שלנו, איזה כיף שה' נתן לנו פירות טעימים שהם הממתקים הכי טובים שיכולים להיות ושאפשר לאכול מהם הרבה בלי להזיק לגוף. וגם אני מסבירה להם שהסוכר מבלבל את הגוף שלנו - כשאנחנו מתחילים לאכול סוכר קשה לגוף שלנו להפסיק והוא גורם לנו להרגיש שאנחנו צריכים לאכול עוד ועוד, ואנחנו צריכים לדעת ולהגיד 'די'.
גישה יפה. אהבתי!מנגואית
אצלנומאוהבת בילדי
אם זה חטיף אני מרשה.
אם זה סוכריה או טופי או משהו כזה- יש לנו "קופסת ההתגברות" ששמים בה את המתוקים וכשהיא מתמלאת (לוקח הרבה זמן) עושים משהו נחמד- הולכים להכל בשקל, קונים ברד אופיצה...
עונה מכיוון שונה-אהבתחינם
הבית שלנו מלא בממתקיפ, שטויות וכו..
פעם גם רשמתי שבעתי מגזים ונותן לילד המון ביום שוקולדים
ב״ה זה התאזן ברמה שהוא מעדיף פירות
אבל יש בשפע שוקולדים, חטיפים, פוקפורן
כיף אצלנו🥴כמה עבודת המידות…
פעם גם רשמתי שבעתי מגזים ונותן לילד המון ביום שוקולדים
ב״ה זה התאזן ברמה שהוא מעדיף פירות
אבל יש בשפע שוקולדים, חטיפים, פוקפורן
כיף אצלנו🥴כמה עבודת המידות…
ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005
מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.
מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה
יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅
מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.
עצות מהמנוסות?
הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום
לק"י
לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.
ואיזה קשוח זה🫂
אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.
היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י
אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.
אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.
אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005אחרונה
ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.
בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח
אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום
איך היה ליל הסדר? גלויה
חשבתי שבטח כבר פתחו...
אז איך התחיל אצלכן החג?
איך היה ליל הסדר?
מוזמנות לכתוב
נקודות לשימור או לשיפור.
הממממגלויה
אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...
(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)
אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת
וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....
בקיצור
התחלתי לנקות מאוחר
עבדנו עד מאוחר
באתי לסדר עייפה...
נרדמתי לפני הכוס הרביעית
מאוכזבת מעצמי...
החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו
פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!
שר מה נשתנה בחן וברגש
כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)
וזה היה ממש מתוק
ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.
("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")
עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס
שארגיש שאני עושה משהו...
מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח
יכולה לבקש ממני.
ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרום
לק"י
לי היה נחמד.
אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...
וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).
שנזכה במהרה לשיר באמת!גלויה
אני זוכרת שלמדתי מתישהו
ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל
ראש מכון המקדש
אז זה בתודעה ב"ה.
ליל הסדר היה ממש יפה ב"הבארץ אהבתיאחרונה
הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.
הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.
הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...
הלילה היה קצת מבאס.
בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...
פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.
כמה שאלות על בונגסטהתותית11
ברוך ה' אני בהריון שני
בהריון הקודם סבלתי מאד מבחילות, בלי הקאות
הפעם הבחילות כבר הופיעו (שבוע 6) ויודעת שהרבה סביבי לוקחות בונגסטה
אז כמה שאלות
האם רופא משפחה יכןל לתת מרשם?
האם יש סיבה לא לקחת?
יש תופעות לוואי?
האם יש 'עוצמה' שממנה נותנים, או שנותנים לכל מי שמבקשת?
רופא משפחה יכול לעשות מרשם.אנונימית בהו"ל
לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.
מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣
הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..
לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..
בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין, אין מה להשוות לבלי כדור.
(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)
בשעה טובה!
תודה לך !תותית11
והיא באמת מאוד יקרה כמו שאומרים?
כן, לי בלאומית זהב עולה 150 לקופסה (50 יח)סטודנטית אלופהאחרונה
מספיק ל-25 יום
לפני כמה חודשים היה עולה 104..
אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
זה באמת מקל!מתואמת
לנו יש כבר 11 שנים, ואני לא מבינה איך הסתדרנו לפני...
מזה מטבחון פסח?שירה_11
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
משמח לקרואשירה_11
הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
וואו את מלכהתוהה לעצמי
להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות
(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)
גם אני מכירה מקרוב השלכות של אוטיזם שלא מאובחןמתואמת
בזמן (הבן הגדול שלי)
לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...
וואוו 
גלויה
את מהממת!
תודה❤️ בסך הכול רואה את המציאות בעיניים...מתואמתאחרונה
זה לא שקל לי ביום-יום, כן? אבל היה הרבה יותר קשה בלי האבחנה ועם הרצון שהיא תתנהל כמצופה...
לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעון
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
איזה יופי! דורש ככ הרבה השקעה. כל הכבוד לךכורסא ירוקה
שאפו! יישר כח ממש אלופה🏆 עלי והצליחי♥️המקורית
אחרי המתנה של זמןעם ישראל חי🇮🇱
השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת
מתנה עצומה ומעצימה
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו
אין עוד מלבדו🌸
ילד שהיו לו אתגרים בכמה תחומים השתפר מאודשיפור
ברוך ה' לקחנו אותו לטיפול ועשינו הדרכת הורים וממש רואים ומרגישים את הפירות בכל ההתנהלות איתו בבית וגם בתפקוד במסגרת.
שמחה פשוטה של חיים, אחרי דיכאון קל שנה שעברהאני אמא
לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.
התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.
הריוןאנונימית בהו"ל
וואו כמה זמן חיכינו לו
כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..
ופתאום הוא הגיע
איזה יופי!גלויה
בקרוב אצלי...
אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)
וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים
אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!
והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה
וזו ממש גאולה.
תודה על השרשור הזה!
מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
שאלה מוזרהשאלת היריון
אז היו לי כמה היריונות מכמה סוגים
חוץ רחמי הפלה והיריון תקין בה
לכל אחד מהם תסמינים שונים לגמרי,
עכשיו היריון חדש נוסף והתסמינים ממש כמו של ההריון שנפל.
דוגמא- אז וגם עכשיו אני יכולה לבכות מכל דבר, להתעצבן על כל דבר, ובכללי אני מרגישה על הקצה. ואני אוכלת מלא מלא גזר 😂
(ולפני אני לא אוכלת בכלל)
בהריון הרגיל לא היה לי אף אחד מאלה (היו דברים אחרים) ובחוץ רחמי לא היה לי כלום חוץ מתשישות ועייפות
מה אומרות? זה לא קשור נכון?
לא קשור, בשעה טובה ובידיים מלאות!אני אמא
כל הריון שונה, חהיה בסדר בעז"ה!!יעל...אחרונה
מועדים לשמחה! ראינו את הטרול שהשתלט על הפורוםטארקו
אנחנו מוחקות הכל זה אולי יקח כמה דקות בנתיים תתעלמו אין צורך בעוד דיווחים❤️
תודה לכן אהובות על הניהול המסור❤️השקט הזה
מה פספסתי? 🤭באתי מפעם
לא משו מעניין..טארקואחרונה
היה נראה כמו איזה משו תכנותי..
פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים
איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי