פורום הריון ולידה (עמוד 187)

אין דברים בטוחים שנתת (תפו"א, גזר, בטטה, תפוח, אגס)?

ולגבי התורים הרחוקים- תבדקו כל כמה ימים אם התפנה תור, ותסעו גם קצת למרחק אם צריך.

רק בריאות!!

במידה ויש לך.

התורים קצרים וזמינים

והשיר הזה מקסים! 

ואני למרבה הבושה לא אכלתי השנה מצה בריי...

אבל אכלתי קניידלך לפחות.

ויש עדיין מצות בבית... אז אשתדל לתקן.

מרטיבים מצה לכמה שניות מתחת לברז, ואז מפוררים אותה בידיים לתוך קערה.

מוסיפים ביצה, וקצת מלח.

מטגנים משני הצדדים.

טעים 😋

אם מכינים להרבה אנשים, בדרך כלל מכינים לפחות מצה לאדם.

אפשר להוסיף בצל, ירקות עלים, זיתים, גבינה צהובה, מה שרוצים...

אמא שלי מכינה ספגטי מצה עם מצות שבורות לתוך רוטב עגבניות פיקנטי

זה הכי קרוב למצה בריי שהיה לי

לא רואה את זה כבעיה בכלל בטח לא בגלל זה להפסיד יום לימודים!

מצה ברייט, מצה עם גבינה צהובה וחמאה, לחמניה של פסח, אפשר להכין מאפה ביצים.. (כשלפ וטעים) 

אמנם בתור ספרדים זה מורכב לברך המוציא על מצה שלא בפסח, אבל כל עוד אין לחם אחר בבית - מברכים גם על מצות המוציא.

היו שנים שבעלי הספיק ללכת לקנות לחם במאפייה שמכינה מקמח יבש (שלא נחשב חמץ), אבל השנה לא.

בכל אופן, רק שלושה ילדים אצלנו לומדים היום...

ואני אוהבת את שירי הכביסה שלך! גם לי יש כמה אישה וכביסות זה קשר מיוחד!😊

לא הבנתי פשוט למה ניסחת את זה כבעיה. זה הרבה יותר נחמד שזה "מזונות".

אנחנו נוהגים לפי הרב אליהו, והוא אומר שעד פסח שני יש לברך המוציא על מצות. אבל מכיוון שאנחנו חוששים לדעת שאר הספרדים, שאומרים לברך על מצות מזונות שלא בפסח, אנחנו מעדיפים בחודש שאחרי פסח לאכול את המצות אחרי נטילת ידיים על לחם.

אבל למעשה - כל עוד אין לנו לחם בבית, אפשר בעיקרון לברך המוציא על מצות.

בקיצור, דיון הלכתי שלם

היום אני צריכה להחזיר את המטבח לחמץ. 

לא הרבה עבודה, אבל אתמול לא עשיתי כי חזרנו מאוחר. 

ואני בלחץ כי שלחתי קו״ח למשרה שאני מאוד מאוד מאוד רוצה בעז״ה

אחרי המון זמן של ישיבה ובבית ואי התאמה לעבודות שונות

בעז״ה יקרע לי הים גם בזה. 

הבית עוד הפוך... 

ומהמשרה לא התקשרו בינתים.

אולי זה לטובה כי איך הייתי מצליחה לשלב...

קיבלנו רשימה של בדיקות רפואיות לפוצונים 

סוג של מישרה...

אמורה לקבל מנטורית להקמת עסק פצפון למוצרים שלי בעז"ה.

מבינה אותך כ"כ על הצורך לצאת

גם חי שנים זה היה בהוֹלד

רציתי אבל היה צורך גם בבית

אז זה מגיע בסוף

ולא תמיד זה כזה נוצץ...

למרות שכן שמחה שקרה אבל לא מרגישה בחלום חיי😉

בכל מקרה לאטלאט

הכל יגיע

כל זמן והצרכים שלו

אני מצדיעה לך

ומתפללת איתך להרבה בריאות והצלחה בכל😍😍😍

אבל אני גם לא מבינה מה הקטע בלימודים היום

הבן שלי הגיע לבית ספר רק עכשיו ולא כי נמרחנו בבוקר אלא כי הוא פשוט לא קם, הוא גמוררר

וזה כשהחלטנו לחתוך הביתה אחרי החג ולא לחכות למימונה אצל אחותי כי העייפות של הילדים הכריעה....

וזה יום קצרצר אצלנו באמת לא מבינה בשביל מה!! היה עדיף עוד יום לימודים לפני חופשת פסח.

לק"י

הם ישנו וקמו מאוחר כל השבוע. אז צריך להתאפס, והעדפתי שיהיו פחות עייפים.

(לקחתי חופש היום. אני שומרת לעצמי יום בחירה להיום. ועוד הייתי אמורה להתחיל בשמונה🤦‍♀️).

לגמרי עדיף להעביר יום חופש מלפני פסח להיום.

אפילו את הקטנים לא הצלחתי להעיר בשעה הגיונית. הלכו לישון כאן בין 12:30 ל 2:00 בלילה, הגדולים עדיין ישנים.

לא אשלח לבית הספר בשביל שעתיים..

סתם לחץ מיותר היום הזה, העדפתי לבטל עוד יום עבודה🤷

ולי כיף שיש לי עוד יום חופש בלי הילדות🙊

(ביה"ס החליט שבמקום ללמד 5 בנות שיגיעו עדיף לתת חופש לכולן מראש)

אחד אחר

כל השאר התייצבו בזמן

וגם הילדים שלי כמובן

וגם זו הייתה החלטה של ההנהלה עם וועד המורים. כנראה חששו שמלא מורות ירצו לקחת את היום בחירה ביום הזה ואז הם יהיו תקועים 

אצלנו גם הרבה בעבודה לא הגיעו

וגם אני השארתי את הילדים בבית כי ישנו נורא מאוחר אתמול

לק"י

זה הרבה יותר הגיוני מיסודי. זה גיל שנשארים בבית לבד.

(ביסודי נניח יותר מגיל 9-10 נשארים הרבה שעות לבד. וגם להורים יש יותר מילה בנושא).

וזה לא משנה שאני עובדת במקום שרוב מוחלט בו אשכנזיות😅

כל צום שלומדים בו, את מוצאת את עצמך עם כיתה של 3 בנות, ולא משנה כמה בנות באמת צמות בבית.. כל יום שמסיימים מוקדם או מתחילים מאוחר יהיו את הבנות שכבר יעשו לעצמן חופש מכל היום..

ככה זה

קודם כל הלכו באיחור כי לקח זמן להתארגן על החמץ בבוקר.

ואחד שאוהב דווקא לחם פרוס ולא היה, שלחתי אותו עם ביסקויטים עם שוקולד לארוחת בוקר...

מצה זה ממש לא בא בחשבון. זה מתפורר. זה לא טעים להם. בפסח הילדים אוכלים מצות כי אין משהו אחר טעים ומשביע. והם אוכלים רק עם שוקולד.  

עובדות בהוראה / מהבית / עקרות בית

בעלי ואני עובדים במשרה מלאה מהמשרד. ביום ראשון עבדנו רגיל, שנינו. אם היה עוד יום חופש- מה היינו אמורים לעשות? לפני החג לפחות יש קייטנה..

אז הילדה הלכה עם מצה לגן עד שהתארגנו על לחמניות. זה נורא? לדעתי לא. גם אני גדלתי ככה. ההורים שלי לא היו מהאלה שרצים לקנות פיתות טריות ישר אחרי החג. לוקח כמה ימים להתארגן. הכל בסדר, הם לא ימותו מזה

לא הבנתי את השרשור הזה בכלל

כל יום לימודים מבורך בעיניי

רק לילד אחד היו לימודים והוא לא הלך

אבל היו לנו פיתות פחות משעתיים אחרי החג

גיחה קטנה למאפיה ויש פיתות

היה לי מספיק עמוס ביום ראשון לא הרגשתי צורך גם למצוא זמן להגיע למכולת (ודווקא בבוקר. כי אח"כ בטח כבר אין כלום, בייחוד שאנחנו רגילים רק ללחם כוסמין)

וכמובן שכולם הלכו למסגרות. עם מצות או פריכיות אורז

לקחתי יותר מדי חופש סביב הפסח

האמת- שהם עדיין מבקשים לקחת מצות 😉 אני צריכה לשכנע אותם לחזור ללחם בשביל לחסוך בעיות בעיכול 

והילדים נשארו עם בעלי כי הוא עצמאי ואפשר

אבל גם אצלנו בעבודה לא כולם הגיעו בראשון

זה כל כך קשה להתמודד עם חרדות. כל כךמתיש כמו זכתבת

רוצה להגיד לך שהלכתי לטיפול וב"ה אני רואה אור!

וגם את תראי בעז"ה אור גדול

והצלחתי להתמודד אבל דרך ארוכה בלי כדורים

יש לי חברה שכן לקחה

והכל בסדר

מה שמתאים לך

שאין לי 'זמן' לטיפול ארוך.

המצב שלי לא טוב בלשון המעטה.

לצורך הדוגמא אני ערה משלישי ב5 בבוקר ברצף עד עכשיו. וכל הגוף שלי רועד בצורה לא רצונית. המון בכי. בגלל משהו שיש לי בבית עכשיו בנושא בריאותי.

כן השתמשתי בכדורים כמו רגיעון או משהו כזה שיקל

שהרגשתי צורך במשהו שיקל מיידי

לי בכלל זה צץ כמה חודשים אחרי אותו מקרה

הטריגר הגיע בגלל מקרה אחר עם הבן

ולא ידעתי מה קורה לי ואחרי שיחה עם המוקד הייתי בטוחה שאני הולכת למות

התקשרתי לבעלי ובכיתי לו בטלפון שהולכת למות מהתקפת לב...

מתעוררת מסיוטים שאני עומדת בפני מוות

וביום בוכה להשם שלא רוצה למות

הוא נבהל עזב הכל ובא לקחת אותי למוקד

היתי גם עם הולטר לבדוק תפקוד לב 24 שעות

עצם זה שראיתי שהכל אצלי תקין וזה בראש- הוריד במידת מה

אבל מצד שני זה לא נעלם בפעם אחת

וזה התהליך שהיה לי

שמעתי דברים טובים על  טיפול התנהגותי cbt

ויש לי חברה שהתמודדה ולקחה כדורים.. תתייעצי!

הרבה בריאות!!!!

סבלתי מחרדות בין השאר מענינים בריאותיים במשך חודשים ארוכים ויצאתי מזה

בשלב הראשון לקחתי לוריוון- נוגד חרדה שניתן ע״י רופא משפחה

הכדור הקהה וטשטש את החרדה ועוזר לי לחזור לאיזושהי שגרה

בשלב השני קראתי ברשת על החרדה והבנתי שהיא מזינה את עצמה, החרדה מביאה תסמינים פיזיים כמו סחרחורות חולשה קושי בנשימה דפיקות לב, התסמינים עצמם מהווים טריגר נוסף לחרדה וככה קשה לצאת מהלופ

הדרך לצאת מזה היא ההבנה שהתסמינים זמניים לזמן ההתקף ויעברו לבד

כשהייתי מרגישה את התסמינים הייתי לוקחת רגע הפסקה עם עצמי ונותנת להם לחלוף

כשהפסקתי לפחוד מהתסמינים החרדה פחתה

בשלב השלישי העמקתי בטריגרים שהביאו את החרדה הראשונית

הבנתי שחרדה מתפתחת בכר פורה של פחדים גדולים וקטנים

עברתי על רשימה ארוכה של פחדים והתחלתי לטפל בהם אחד אחד.

הבנתי שגם דברים שאין לי שליטה עליהם, לא שווים את הפחד, כי הם עלולים להתרחש בין אם אני אפחד ובין אם לא, וכדאי לשמור את האנרגיות לזמן שמשהו באמת מתרחש ולא לבזבז אותם על חרדות.

החרדה לא עברה ביום אחד, זה היה תהליך ארוך ממש, כמה חודשים עם תרופה, אחרי זה כמה חודשים נוספים בלי תרופה עם עליות ומורדות. גם היום שאני כבר שנה פלוס בלי חרדות, יש רגעים שהיא יכולה לחזור בקטן בגלל דברים כמו חולשה פתאומית או דיבור בפני קהל, כשזה מגיע אני זוכרת שעוד כמה שניות זה יעבור ולא מאפשרת לחרדה או פחד קטן לנהל את חיי.

אבל הבנתי מחברה שלוקחת שזה קודם כל מגביר את החרדה ורק אז מרגיע אותה.

אם החרדה תתגבר לי אפילו בעוד אחוז אני חושבת שאצטרך אשפוז.

ומעריכה מאד מאד! את ההשקעה בתגובה

נכון שגם לרופאי משפחה יש אפשרות לרשום כדורים נוגדי חרדה אבל אין להם את אותה העמקה והכשרה בנושא. אם החרדה קלה-בינונית אולי אפשר לנסות כדורים שרופאי משפחה רושמים. אם היא כל כך חמורה שלא ישנת יומיים, נשמע לי שכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר שיוכל להתאים לך את הטיפול בצורה הכי טובה.

לבינתיים אולי אפשר לנסות לתרגל נשימות, מדיטציה ודמיון מודרך (יש ביוטיוב הרבה חומרים), אם יש לך אפשרות במקביל גם לגראונדינג וללכת יחפה על דשא (אמיתי) או חול. פעילות גופנית מתונה כמו יוגה או הליכה במשך 20 דקות כל יום. וכמובן לדבר עם אנשים קרובים אלייך בעולם האמיתי ולשתף בתחושות שלך.

כיום ssri זה קו טיפולי ראשון. גם פסיכיאטר מומחה ברוב הפעמים מתחיל מתרופה מהמשפחה הזו, וציפרלקס מאוד נפוצה. אבל נניח לאחר חודש-חודשיים מתחילת הטיפול, אם אין הטבה גם אחרי העלאת מינון, אז כבר הייתי הולכת לפסיכיאטר כי הם הרבה פעמים מוסיפים תרופה/משנים לתרופה אחרת.

אבל בכל מקרה, אם את הולכת בשירות הציבורי- לקבוע עכשיו תור לפסיכיאטר (זמני המתנה של כמה חודשים). אם את הולכת פרטי - הייתי מתחילה עם הציפרלקס ומחכה עם זה מהסיבות הנ״ל. 

בהתחלה

וממליצה כנל להתייעץ עם פסיכיאטר

את יכולה לקחת קלונקס. אפשר כל פעם שאת מרגישה שיש לך התקף חרדה שמתקרב, או באופן קבוע כל יום.

זה כדורים לטיפול מיידי בהתקפי חרדה, שכל רופא משפחה יכול להביא. זה די מקובל שלוקחים את זה במקביל להתחלה של טיפול עם תרופות ממשפחת SSRI (כמו ציפרלקס), עד שהן מתחילות להשפיע. (קלונקס יכול לגרום להתמכרות ולכן לא נותנים אותו יותר ממספר שבועות).
אני לקחתי אותו במקביל להתחלה של הלקיחה של הציפרלקס, ובאופן כללי, זה כדורים שאני לוקחת איתי לכל מקום, על כל התקף שלא יבוא.

יכולה לקרוא על זה פה:
קלונקס (Clonex) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית 

 

זה שלחברה שלך זה עשה כך לא אומר שגם לך יהיה

וגם אם כן אפשר בתחילנ לקחת כדור נוסף שעוזר לזה

שכדאי לך לקחת וכמו שכתבו אולי להעזר בעוד תרופה כמו קלונקס

חרדה לא מטופלת עלולה גם להחמיר, לא כדאי לסבול בגלל פחד מטיפול.

שגם המחשבות השתוללו

וזה לא בא רק באופן הפיזי

גם לי זה היה בתור מתבגרת, ממש.

הייתי בכל מיני טיפולים ודברים קונבנציונאלים ולא קונבנציונאלים שההורים שלי המדהימים סידרו לי.

באלי לחבק אותך ממש ולומר שאת לא לבד. וכמה זה לא קל.

ויחד עם זה באלי גם לומר לך שאפשר גם לצאת מזה, או לפחות להוריד מינון חרדה.

מתחברת למה ש@00 כתבה

ויכולה גם להוסיף שבזמנו פסיכולוג לימד אותי שיטה- אין במוח יכולת ל2 מחשבות להיות יחד. ולכן כשמתחילה לך מחשבה של חרדה- תסיחי את דעתך ממש אקטיבית ע"י מחשבה אחרת. השיטה שלו היתה להתחיל לספור 100 פחות 7. (את עושה חישוב בראש ומגיעה לתוצאה 93 ואז שוב, פחות 7, מגיעה לתוצאנ ושןב מפחיתה 7... וכן על זה הדרך(.

זה גורם למחשבת החרדה להעלם - כמובן נקודתית, אבל זו עזרה ראשונה.

בנוסף מה שעזר לי היה טיפות באך מותאמות לי וגם טיפול הוליסטי של מיכל שרביט. (היום היא מאוד יקרה, אבל יש מטפלות שהכשירה ויש כאלו מעולות!!!)

זה פשוט שינה לי את החיים.

היום עדיין יש לי מידי פעם חרדות גופניות עלי ועל הילדים אבל אין מה להשוות.....

הן מגיעות בתדירות הרבה יותר נמוכה והכל הרבה יותר נשלט...

עוד דבר שלמדתי במהלך השנים זה להפוך דאגות לתפילות...

למשל את בחרדה שיקרה משהו- להתפלל- ה' בבקשה שתמיד אנחנו נהיה בריאים.. ולפרט בדיוק מה את רוצה- ההפך בדיוק מהפחדים.

וגם להתפלל על החרדות עצמן- שהשם יוציא ממך אותן, ושיפסיקו לשגע אותך כי את רוצה לחיות טוב.. לחיות בשמחה, בנחת, להנות מהחיים הטןבים שהשם נתן לך....

ועוד דבר.

ממליצה בחום על קבוצות ווטספ/שיעורים של בת שבע דרגן, על מנוחת נפש הבוטח.... זה ממש מחזק את מידת הבטחון ונותן שלווה..

וכמובן

לשמוע שוב ושוב את השיר "ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב..."

חיבוק שוב.

בע"ה השם יעזרך ותצאי מאפלה לאורה💗

קוראת כל אחת ואחת

תודה לכן

לא מובן מאליו ההתייחסות לאישה זרה ברשת.

סליחה שלא עונה מידית אני פשוט שוב בסטרס גדול.

בע"ה לוקחת חלק מהרעיונות שכאן ומקווה שיעזור לי.

זה אכן קשה מאוד הפער הזה בין היכולת השכלית ליכולת הרגשית, אנחנו הלכנו לטיפול רגשי (אבל בגיל גדול יותר) ועזר לנו מאוד.

אצלנו אחת מאובחנת ועוד אחת שדי ברור לי שזה הכיוון (בגן חובה, קוראת ללא ניקוד ויש לה הבנה גבוהה מאוד).

ואני אשלח לך חיבוק כי זה לא תמיד קל (ואסור להתלונן כי זה "צרות של עשירים).

מדגישה 'אין לי נסיון אישי כאמא אלא רק כעוסקת בהוראה

תקחי בעירבון מוגבל

לקרוא בגיל הזה לא מראה דווקא על מחוננות(אולי כן אבל לא הייתי מסתמכת על זה בלבד)

כן מראה שהיא ב''ה ילדה חכמה מאוד וכדאי ללמוד להתנהל עם זה

(אני מכירה ילד מחונן שלמד לקרוא בגיל 3 רק לצורך השוואה, והרבה ילדים חכמים מאוד לאוו דווקא מחוננים שקוראים בגיל 4.5)

לפעמים מול ילדים חכמים יש קושי בהתנהלות בגלל הפער בין החלק הקוגנטיבי לחלק הרגשי

זה יכול לבלבל ומצפים לרמה רגשית גבוהה יותר מהגיל

לפי מה שלמדתי ספציפית הקושי מול מחוננים בהקשר הזה ובהקשרים אחרים הרבה יותר קיצוני מאשר ילדים חכמים אחרים

לצורך הענין מתוך כיתה אחת יהיה ילד מחונן אחד או שניים או אפס

ו3-5 חכמים מאוד שיוציאו מאיות במבחנים יחסית בקלות

(לא דייקתי בסטטיסטיקה רק לקבלת תמונת מצב)

אני יודעת שזה לא בהכרח אומר...

יש עוד סימנים

כמו סקרנות, חשבון ברמה גבוהה (מחברת ומחסרת בראש מספרים עד שלושים, יודעת גם מספרים עד מאה אבל פחות טוב וסופרת עד מעל אלף), זוכרת סיפורים אחרי הקראה אחת ועוד

אבל אני יודעת שאפילו זה לא אומר

בעיניי EQ מתנהג כמו IQ

יש יכולות מולדות

ומשם אפשר לשפר

ע״י הכוונה, אימון ודוגמא אישית של ההורה.

אני שמה דגש מאד גדול על EQ מגיל אפס, בלי קשר לIQ של הילד, כי בעיניי אינטליגנציה רגשית חשובה פי כמה וכמה והיא המפתח להצלחה והתפתחות בכל גיל.

מלמדת ומאמנת את הילדים ל:

בטחון עצמי

אהבה עצמית

מודעות עצמית

מודעות לסביבה

התמודדות עם רגשות שליליים

לדעת לבחור ולסלול את הדרך באופן עצמאי

לגבי הדוגמאות שהבאת

אלו התמודדות קלאסיות עם תסכול

אם ילד מתקשה להרגע לבד ממצבים מתסכלים, אני נותנת לו זמן קצר לחוות את התסכול, עוזרת לו ללמוד להרגיע את עצמו, בלי התייחסות לסיטואציה עצמה אלא רק ליכולת להרגע, רק אחרי שהוא רגוע אני אדבר איתו על הסיטואציה ועל דרכים אחרות להתמודד איתה בפעם הבאה.

(יש לי ילד מחונן. גילינו את במבחן מחוננים בכיתה ב'. אבל כבר קודם היה לו ידע הרבה יותר מבני גילו).

בעיני הכי חשוב לפתח את כלל הכישורים של הילד ולהתפעל ממגוון היכולות שלו, זה קשה כי היכולת הקוגניטיבית כל כך בולטת וכולם מתלהבים מזה, אבל חשוב ליצור "חווית עצמי" מלאה יותר מרק יכולת קוגניטיבית.

מעבר לזה לפעמים מתייחסים לילד נבון באופן בוגר יותר ואז מרגישים פער ביכולת הרגשית אבל אם בוחנים אותו ביחס לבני גילו היא לא בפער.

מעבר לזה, צריך לדעת שהרבה פעמים אצל מחוננים בגלל ש"כרטיס הביקור" הנפשי שלהם זה מסוגלות והצלחה הם נוטים לשמר מה שמצליח ולהימנע ממשהו שעלול לאיים על ההצלחה או ממש להתפרק מזה.

אין לי חומר כתוב, זה דברים ששמעתי וקראתי ולמדתי

אמנם עוד לא רואים שינוי

אבל זאת התחלה

ומרווה ממש שתרגישי טוב יותר בכל המובנים בקרוב❤️

אל תשברי מנפילות

זה בא והולך ובעז"ה המגמה הכללי תהיה של שיפור והתקדמות.

גאות בך!

תרגישי טוב בכל המובנים ❤️❤️❤️

זה ממש רק בזכותכם שהתחלתי

עשית את הצעד הראשון, ואני מקווה שעכשיו יהיה יותר קל להמשיך!

דבר ראשון קבלי 🏅!

אחר כך תנוחי ותתחזקי פיזית. תקפידי גם לדאוג לעצמך (או למנות את בעלך לדאוג לך) למספיק אוכל שתיה ומנוחה, כדי שתתחזקי.

ואחר כך, לאט לאט, תתחזקי גם נפשית ♥️

במעבדה הכוונה..

אתם כנראה לא עונים לקריטריון אחרת היית יודעת🙂

ואם חסר לנו אחד המסמכים (אישור לימודים בישיבה של בעלי) ואין לנו איך להשיג אותו עד מוצש (שאז נסגרת ההרשממה) מה עושים???

תנסי לשלוח בלי, ואחר כך להשלים.

אולי תצרפי מכתב שמסביר שכרגע חסר המסמך.

אפילו אישור לימודים מדנה שעברה או משהו, העיקר שמבחינת המערכת הגשתם בזמן,

ואז אח"כ יהיה עם מי לדבר ולצרף את המסמך הנכון.

מהדרין רבנות ירושלים.

אולי גם מחפוד.

ממה שזכור לי - יש בכניסה לשוק הסגור חנות של מתוקים ופיצוחים העד״ח. יש מאפיית פיינגולד רובין (בעיקר לחמים) אולי גם ממלכת החלבה, לא סגורה על זה…

מאפייה נהדרת! כשרות רובין

גם פירות אתם אוכלים רק בכשרויות האלה? או כל מהדרין? (לפי ההנחיה של כושרות) כי זה בטח תוכלו למצוא שם

רוב מוחלט של מה שהם יראו אי אפשר יהיה לקנות.

את יכולה לבדוק באתר של כושרות - אפשר לחפש לפי כתובת ולראות את המקומות הרלוונטיים בסביבה, ולהחליט אם יש מספיק מבחר אטרקטיבי.

אם את מחפשת את החוויה של סיור טעימות (אוכלים מנות קטנות ממגוון דוכנים) - לדעתי זה לא יהיה מוצלח.

אם את רוצה להסתובב איתם בשוק, לספוג את האווירה, אולי לקנות משהו קטן או שניים, ואז ללכת למקום אחד עם כשרות שמתאימה לכם ולאכול בו - זה בהחלט יכול לעבוד.

שבטוח תמצאו את עצמכם

בסופו של דבר גם אנשים שאוכלים כשרויות כאלו שציינת מגיעים לשוק

כדי להגיע לא רעבים ככה שאפשר לקנות דברים קלילים ומעט

גם מרוב המגוון מאבדים את התיאבון(ואת הרגליים... חח)

לנו יוצא ללכת לפעמים לטיול שם ובאמת בגדול כמעט ולא קונים כלום אולי משהו לשתות ומאפה קטן לאכול

זה מעניין בעיקר לבוא לראות ולהסתובב מהאווירה

ויופי טוב שהבד לפחות מתאים.

ממש ממש אוהבת את האיכות של נקסט וגם הסגנון, כבר ילדה שלישית שהבגדים מהראשונה בשימוש אצלה והם נראים חדשים.

מתלבטת אם להזמין בכל אופן למרות השרוול ארוך.

הזמנתי משהו כזה שנה שעברה:

קנה קשת - מארז של 5 חולצות טי עם שרוול קצר (גילי 3 חודשים עד 7 שנים) from Next Israel

דיי דומה למה שהעלת, רק בשרוול קצר. למה חשוב לך ארוך דווקא לקיץ? כי 3/4 בסגנון הזה אני לא זוכרת שראיתי..

אז מחפשת 3/4

גם בגן שלה לא לובשים קצר..

קנה צבע שמנת בהדפס קשת - חולצת טי עם שרוולים קצרים, %100 כותנה, לילדות (גיל 3 חודשים עד 7 שנים) from Next Israel

זה נראה אחרי המרפק נכון? 🤔

כבר עכשיו מרגיש לי קצת חם לשים לה.

קניתי לגדולה שלי בפוקס יש להם העונה כמה 3/4 בצבעי פסטל עם הדפס ממש חמודות.

וכמו שכתבו לך יש גם בקיווי

זוג חולצות מודפסות שרוול 3/4 סגול-קרם בנות

מקווה שהקישור יצא תקין.

הבת שלי אהבה, לשים לב שהחולצות מעט צמודות/קטנות, הבת שלי העדיפה מידה אחת מעל הרגיל שלה ובעיני נראה עליה טוב, למרות שגם המידה הרגילה ישבה יפה בעיני. 

אני אוהבת לקנות בפטרול, יש להם חולצות וחצאיות טובות לילדות.

שימי לב שיש שם בדים שונים, חלקם דקים וחלקם עבים יותר.

אם חולצה חלקה עם שרוול עד המרפק רלוונטית, אני יכולה להמליץ על דגם ספציפי מוצלח.

קנה ורוד/לבן - 4 Pack Bunny Embroidered Long Sleeve T-Shirts (3mths-7yrs) from Next Israel

היה שם הרבה מארזים של שרוול ארוך מאד מתוקים.

זה היה נראה לי הכי אוורירי ומתוק וגם השרוול טיפה יותר 3/4 נראה

מנסיון שלי עם נקסט. ואז מה שזה 100 אחוז כותנה, גם פוטרים של חורף הם 100 אחוז כותנה

ואני גרה באזור י-ם אז קריר בערבים

אגב אם הילדה שלך גדולה יותר אלה מהממות וזולות 

קנה Green/Orange/White - מארז של 3 חולצות טי בעיטור מוטיב, %100 כותנה (גיל 3 עד 16) from Next Israel

במידות שאני צריכה כבר לא היה

ברחוב ותזהי אותנו

הקישור ששמת חולצות מהממות ונראות ממש אווריריות

אבל השרוול קצת גבולי לנו....

לק"י

בתמונה זה נראה ככה.

(פעם קניתי לבת שלי מארז חולצות ארוכות מנקסט, והן היו עם גזרה מוזרה, רחבות וקצרות).

הבת שלי קטנטונת אז גזרות כאלה טובות עליה..

אולי שלך גבוהה? 

אבל לא נראה לי שהיתה אוהבת חצאית גבוהה מידי בכל מקרה.

ניסיתי לראות מה יש לקיווי להציע והאמת שיש מצב שהיה יוצא קצת יותר זול, אבל את הסגנון פחות אהבתי...

לבנאדם שמולך, ומה הוא עובר בחיים שלו, ואיך הוא מפרש את מה שהוא רואה אבל אני נוטה לחשוב שאנשים שיש להם בעיות בשלום בית יצטערו מזה יותר מאשר יקבלו מוטיבציה (לא כי טוב לכם, אלא כי ייתכן וזה מנכיח חוסר אצלם) כי הם רואים אתכם ב״ה בטוב ולא יודעים כמה אתם משקיעים בקשר, וכידוע - הדשא של השכן תמיד ירוק יותר🤷‍♀️

ומצד שני, מאיפה לך לדעת מה הולך אצל אנשים אחרים ואם יש להם בעיות??

לא יודעת

אני אישית לא מתרשמת מטיב היחסים בין בני זוג בנושא המגע/ קרבה אלא על ידי הסתכלות על שפת הגוף שלהם כשהם מתקשרים אחד עם השני, בזה קשה לרמות.

לצורך העניין אנחנו חושבים בדיוק הפוך... שמבחינה הלכתית לא נכון להפגין חיבה במגע בציבור, אפילו לא מול הילדים. אז יש כאלה שיגידו לנו שהילדים שלנו לא ילמדו ככה מהי זוגיות תקינה. אז מה. אנחנו לא סוברים כך, וגם לא חווים כך...

אנחנו גם הולכים לפי הדעה ההלכתית שבעצם המחשבות שזה גורם לאחרים עלולות לגרום להיפך הצניעות זה אם שאלת למה זה גורם אז אני מאמינה שזה מה שעלול להגרם לאחרים מזה...

ומקפידים גם לא מול הילדים.

(אגב יש לזה גם סיבה יפה נוספת שראיתי ואהבתי אבל אין לי מקור לזה אז לקחת בעירבון מוגבל

שזוגית ההסתרה של הדברים האלו מוסיפים כי יש הנאה בתחום הזה ממשהו שהוא 'בסתר' והתורה ידעה שבעצם אנשים ונשים יחפשו את הריגוש הזה('אחרים מוצאים ח''ו בדברים אחרים וכו')  ולכן נתנה לנו אותו בצורה מותרת ע''י שמצווים לשמור את זה רק למקומות פרטיים במקום בציבור)

פעם אחת זכורה לי שהיה קשה בסיטואציה דומה כי היינו אסורים תקופה ארוכה ממש...

כי אצל כל אחד הפרשנות והטריגר הוא אחר..

(אז גם בטן הריונית או תינוק צריך להסתיר? או להחצין? וילדים?)

אני מאמינה שצריך להצניע את הקשר הזוגי פשוט כי זה אישי ואינטימי שלנו. כמו הרבה דברים אחרים בחיים

גם את הגוף שלי אני מצניעה בלי קשר למה יחשבו, גם מול נשים אני אשמור על צניעות מכובדת (בשיעור ספורט אהיה עם טייץ אבל בשום מצב לא עם ביקיני ובמקום מכובד אתלבש מכובד גם אם זה רק נשים)

האם זה אומר שאני מחביאה את הגוף שלי? גם לא

אז גם בקשר הזוגי- אנחנו לא מסתירים מגע. אבל גם לא מחצינים אותו

לא ניפרד בנשיקה או בחיבוק בציבור, אבל כן במגע יד לא בולט, וכן ניגע בקטנה וכמובן מגע טכני

וברור שאצל כל זוג זה יתבטא אחרת לפי האופי הסגנון וכמובן הגישה ההלכתית (שאותה צריך ללמוד)

לא מעבר לזה.

בס״ד

אישית זה גורם לאי נוחות כשזוגות אחרים במשפחה מחזיקים ידיים, מלטפים אחד את השני, יושבים מחובקים ונשענים אחד על השני. לפעמים אנחנו אסורים ואז זה סתם מדגיש את הקונטרה וזה באסה. ובשאר הזמן זה פשוט לא נוח לי כי בעיניי זה די אישי שלהם. כשיש בסביבה מישהו לא נשוי אני מאמינה שיש אכן סיכון שזה יצער אותו, כי זה מדגיש את מה שיש לו. אגב אנחנו נשואים בערך כמוכם ב״ה 🙂

כשזה רק ההורים שלי או של בעלי, כן קורה לנו לשבת מחובקים לפעמים כי ברור לנו שזה לא יביך אותם או יצער אותם.

חיבוק גדול

גם אני באותה סיטואציה

יצאתי לבד למקווה וקבעתי עם בעלי במרחק של רחוב אחד- עם הילדים.

מבחינת הילדים הם יצאו לסיבוב עם אבא, לפני האוכל- כי היו מוכנים מוקדם לשבת.. חחח

תשאלי רב אם תוכלי לטבול ממש סמוך להדלקת נרות ואז כשתחזרי עדיין לא יחשיך....אבל לבעלך אסור לראות אותך עד לאחר צאת הכוכבים.

או שתטבלי מיד בבין השמשות(רוב המקוואות פתוחים)ואז עוד לא ממש חשוך יישארו לך עוד 10 דקות של אור בחןץ לפחות (אם את אשכנזיה תשאלי רב.ספרדיות זה מלכתחילה)אבל תתאמי מראש עם הבלנית שאת תגיעי ותבקשי בכל מקרה לטבול הראשונה .

ויש גם אפשרות שהיא גם בשאלת רב ותלויה בבלנית זה לבוא לפני הדלקת נרות לטבול ולחזור ועד שתחזרי הוא ייצא לתפילה וכך לא תפגשו.

בכל מקרה אני חושבת שעדיף לתאם מראש עם הבלניות 

הז שטח לא מיושב?

כי בסוף זה חלק מהחיים לפעמים ללכת לבד כשחשוך

השאלה היא מה הסיבה ומה יכל לתת לה מענה

אצלי זה לא האמת

והיום בניגוד לעבר כשהייתי צעירה וטיפשה אני לא אלך בחושך לבד. בטח בלי טלפון

אבל זו כן שכונה חדשה

ובלי טלפון בחושך מרגיש לי לא בטוח

ואחרי השביעי אני חושבת שאף אחד לא היפוכונדר סתם.. 

אולי טיול עם כולם לאיזור המקווה ואת נכנסת רגע להביא משהו מחברה

באמת לא כיף ללכת לבד

הילדים רגילים להישאר לבד?

זה באמת קצת מסובך להשאיר בשבת

אולי לקחת אתכם את הקטנים והגדולים יישארו עם משחק והבטחה לצ׳ופר

מחזקת אותך ללכת על זה

ותודה על ההתגייסות שלכם❤️❤️❤️❤️❤️❤️

זה כבר לא nb

יש כבר מערכת חיסונית 

החלב לא עובר שם בכלל.

אישית לא הייתי ממהרת לקבל החלטה על שינוי.

אפשר להתייעץ עם רב אם השם טוב ואולי זה ירגיע אותך... (ואם זה שם לא טוב אז אולי הוא ימליץ לשנות אי להוסיף ואז יש לך גם הסבר לסביבה וגם תמיכה להחלטה שזה נכון)

ואם משאירים את השם אז לקחת חצי שנה - שנה שמבחינתך זה השם של הילד וזהו. ורק אם זה ממשיך ממש לא להרגיש לך נכון לפתוח את זה לשקילה מחודשת בגיל שנה.

מה שכן,לגמרי תשתפי את בעלך!!

לדעתי הרגשות המודחקים הם אלו שגורמים לך להרגיש ככה רע ולא עצם השם.

בטוחה שבעלך יפתיע ויקבל אותך באהבה ובהבנה (במיוחד אם תקדימי שאת מתביישת לשתף אותו בזה כי לא נעים לך שהוא נתן לך להחליט ועכשיו זה ככה..)

עוד משהו, ממש הגיוני שאת ברכבת הרים רגשית ❤️ לא כל כך מהר זה דיכאון אחרי לידה. חשוב ששמת לב לזה כבר מעכשיו ותדאגי לרוחה הנפשית שלך כבר מעכשיו, בלי קשר לעצם השם של הילד. תקפידי עם עצמך על דברים שעושים לך טוב: טיפוח אישי, בגדים, סיבוב בחוץ לכמה דקות, מוזיקה/ספר טוב וכו'..

רעיון אחר, אם קראתם בשני שמות לקרוא בעיקר בשם השני.

כתבתי קצת מבולגן.. מקווה שעוזרת

אבל לי ולאחותי שינו את השם אחרי שכבר היה כתוב בפנקס חיסונים (יש לנו עדות מהפנקס)

גמני לא התחברתי מאוד לשם של הבן שלי בהתחלה (בעלי בחר, בהסכמתי) ועכשיו חושבת שזה ממש מתאים לו

מזל טוב!!  וחיבוק

למרות שגם אצלנו אני בחרתי את השם, וזאת הייתה בחירה מאוד מודעת בין שתי שמות, ועדיין בסוף התחרטתי שלא קראתי לו בשם השני.

אני שלוש שנים אחרי, ואני יודעת שיש סיבה שבחרנו דווקא בשם הזה, למרות שעדיין יש צביטה לגביי השם השני, אבל זה מה שבחרנו ואני לגמרי מאמינה שבבחירת שם יש קדושה שמכוונת את ההורים.

הגיוני שייקח לך זמן להתרגל, לתת שם לילד זאת אחריות מאוד גדולה, אבל יש סיבה שבחרת בשם, תני לו צ'אנס...

ובינתיים אפשר למצוא גם שם חיבה שאת מתחברת אליו

התחרטי נורא

בפועל כשהגיע לגיל 5 הבנתי כמה זה מדוייק לו

(לרוב במקרים לא ממש טובים כמו צורך בשינוי מזל)

עומדת בפנייך 2 אופציות

להשלים עם הבחירה גם אם היא לא 100% מה שהיית בוחרת בדיעבד

לאזור אומץ ולשנות.

בכל מקרה הייתי משתפת את הבן זוג

אבל גם נותנת לזה עוד קצת זמן

חיבוק ומזל טוב!

מעודדת אותך לשתף את בעלך ולספר לו, אם את חושבת שהוא יוכל לתמוך.

אני גם הייתי במצבך, תחושה ממש לא נעימה.

גם אני הייתי קצת בדיכאון וזה היה חלק מזה, בעלי טען שזה הפוך - אני לא מתחברת בגלל הדיכאון, ולא דיכאון בגלל הקושי עם השם. אבל בכל מקרה דווקא הוא זה שהציע לי לשנות את השם. אני החלטתי שלא כי התביישתי, אבל זה ממש אפשרות.

אין על המומינים!

והגרוק😱

איך פחדתי ממנה

אולי אני באמת צריכה לתת לשם הזה עוד זמן כדי לה רגל אליו. פשוט רמגיש לי שלשנות שם אחרי יותר זמן זה עוד יותר מוזר ומבייש..

והאמתי שאני מתביישת מבעלי בקטע הזה. קשו חו עם זה שקשה לי עם קבלת החלטות. בגלל זה הוא רצה שאני זו שאגיד את המילה האחרונה לגבי השם כדי שאהיה שלמה עם זה אבל בדיעבד זה נראה לי רק גרם לי לבחור בשם שהוא יותר רצה..

מקווה שבאמת אתרגל לשם הזהותליח לשמוח בו.

אני לא חושבת שאני מוגדקת בדיכאון אחרי לידה אבל החלט יש שם דכדוך לא מוסבר שאני חושבת לזה שהחיבור לשם הוא חלק מהסיבה אליו..אבל אולי זה גם סתם קושי שלי עם חיבור לתינוק שעוד לא מחיל ומתקשר כל כך.. 

כשבוחרים שם זה בעז"ה לכל החיים.

תינוק פצפון שרק נולד, וש9 חודשים בערך קראנו בכל מיני שמות חיבה מצוקים, זה מוזר וכבד ולא מתחבר לתת לו שם פתאום שהוא ממש שם.

לי אישית תמיד זה מוזר בהתחלה לקרוא בשם. לאט לאט מתרגלים  וגם ככל שמתחברים לילד וגם נוצרים שמות חיבה אז יותר מתחברים.

אצלנו גם לאחד השמות היה לי מוזר ופחות התחברתי. למרות שגם אני הצעתי אותו. ולא כזה חשבתי שזה שם יפה, למרות שקיבלתי עליו תגובות מחמיאות מחברות ומכרות במיוחד כאלה שיש להם ילד בשם כזה או דומה. וגם חשבתי שבכלל אין שם חיבה שאפשר לעשות עם השם הזה, חוץ מאחד שלא אהבתי כי זה מישהו שאני מכירה ונראה לי לא קשור.

והיום הוא בן כמעט שנתיים וחצי, אני לגמרי סבבה עם השם. מהר מאוד היה לו שם חיבה שהתאים לו ולשם והפך את השם ליותר זורם. בסוף אם זה שם טוב ולא מוזר אז מתרגלים. ועם האהבה לילד תבוא גם האהבה לשם. ובאמת הרגשות אחרי לידה שעולים ויורדים ומשתנים כל רגע, זה באמת משהו שמשתלט על כולנו וגורם לנו לראות לפעמים את התמונה בצורה מעוותת.

מזל טוב! הרבה נחת! התאוששות טובה בבריאות ובשמחה!

ותתפללי על זה שהקב"ה ששלח לילד הזה את השם הזה, יעזור לך להתחבר  ולאהוב את השם וכמובן את הילד. 

ולהסביר לא כמה זה חשוב לך

אבל

לפני שאת משתפת אותו, שבי עם עצמך, תחשבי קצת מה מפריע לך איזה שם כן היית רוצה, מה את חושבת שמתאים .

האמת קרה לי אותו דבר עם הקטנה שלי שבחרנו שם (בעלי יותר זה שהציע ורצה, למרות שהוא כבר בחר את השמות בעבר אז כביכול זה היה תורי, אבל בגלל שהוא מיהר איתי לא היה לי כלום בראש והסכמתי למה שהציע)

אחרי כמה ימים הרגשתי שזה ממש לא זה

ומתאים שם אחר

אני קצת מתחרטת שלא שינינו , הייתי צריכה לשבת עם בעלי ולהסביר לו שכמה חשוב לי… חשבתי ש אתרגל עם הזמן אבל עד היום חושבת שמתאים היה לה שם אחר שרציתי..

לק"י

זה כמו הקטן שלי (2.5) לא משנה מתי ישן, כשהוא מתעורר בבוקר- כולו אנרגיות, שהלוואי שיכולתי לקחת ממנו קצת😅

אולי כי הוא יודע שבהמשך היום מחכה לו שנ"צ😉

משינה במשך היום, כדי שתישן בלילה?🤔

ובמקביל - להבטיח לילדים הגדולים שנ"צ?...

(המ... למה יש לי הרגשה שזה לא יעבוד?...)

כל החגים והשבתות שהולכים לישון מאוחר, אני מתפללת שאולי זה ישפיע עליהן קצת והם יקומו טיפה יותר מאוחר.

אבל לא דווקא בשבתות הן הכי משכימות וקמות בפול אנרגיה😅

איך הם מצליחים להניף ככה ידיים ורגליים בו זמנית (כמו מטוס)?

הלוואי עלי חצי מהגמישות והאנרגיות האלה

אבל אולי אם הייתי ישנה 3 תנומות ביום גם הייתי מוכנה להתרוצץ ככה 😀

את יכולה לגגל טבלת שעות שינה לתינוקות לפי גיל,

ולראות שבגיל הזה ישנים בלילה כ11-12 שעות, ועוד 3 פעמים במשך היום. השעות שלה נשמעות קלאסיות לגיל.

וזה בריא מאוד לישון! זה תורם להתפתחות הפיזית והקוגנטיבית.

תראי למשל כאן:

שעות שינה מומלצות לתינוקות ולילדים

היא ינשה רצוף איזה תענוג תהני

בגיל הזה והאמת גם הרבה קודם אם ישנים רצוף בלילה תני לה לישון

מספיק להם הארוחות במשך היום

ורק לומר תודה אלף פעם זה חסד ענק תינוק שישן טוב

הרבה פעמים בגיל הזה ישנים גם בבוקר.

ולא צריך להעיר אותה לאכול. אם היא ישנה רצוף, זה מעולה.

הבת שלי ישנה הרבה יותר פעמים אבל שינות קצרות של 3/4 שעה, לפעמים שעה וחצי. נרדמת ללילה רק סביב 21:30.

הייתי מתחלפת איתך בכיף

וגם אני חששתי מזה ועכשיו, חצי שנה אחר כך היא הפסיקה לישון😭

מספיק לה תנומה קטנה והיא מתרוצצת עם כמויות אנרגיה, מה שגורם לי לחשוב שהיא מילאה מאגרים במשך החודשים שהיא ישנה

אז אני מצטרפת לכל אלו שאומרות - תגידי תודה ותנצלי כל רגע, זה נורמלי ותקין ולא יימשך לעד

רוב הסיכויים שזה פשוט אופי

תהני מהזמן!!!

בתור מטופלת פוריות לשעבר,

גם אני עברתי את החרדות האלו בהריון הראשון אחרי הטיפולים.

אני הייתי הולכת בערך כל שבוע לעשות אולטראסאונד כדי לראות שהכל בסדר

מרוב שהייתי בלחץ. היתה לי רופאה מאוד נחמדה שהבינה ואיפשרה את זה.

מה שלי עוזר בהריון הנוכחי זה לדעת שזה שיש לי תסמינים זה אומר שב"ה

העובר מתפתח וגם להעסיק את עצמי כמה שיותר.

ממליצה לך לשמוע שיעורים של רבנים,יש הרבה באינטרנט.

תרגישי טוב! בהצלחה רבה ושיהיה הריון תקיון ותצאי בידיים מלאות עם תינוק בריא בע"ה! 

וממש ממש קשה לי

אני ארה מה לעשות

אולי איזה מנטרה שאת אומרת כמה פעמים ביום

הבוטח בה' חסד יסובבנו-

וריאציה של רעיון של @נגמרו לי השמות

אולי להשקיע באוכל בריא בשביל העובר ולהעביר לשם את ההתעסקות..

תזכירי לעצמך שפעם 9 חודשים היו בלי א"ס

נשים היו מחכות ללידה

בלי לדעת כלום מה קורה בפנים

ולרוב, טפו בלי עין הרע

הכל היה בסדר

תנסי להזכיר לעצמך שהבדיקות לא עוזרות

אלא רק מראות מצב

להיפגש יש שאומרים שריבוי א"ס לא בריא לעובר..

לא יודעת אם מבוסס אבל אולי...

בהצלחה גדולה!!!

קשה אבל שווה את המאמץ למצוא משהו שייקל עלייך!!!

חיבוקקקק❤️❤️❤️

בע"ה שילך בקלות ובבריאות ממשששששש

שבוע 36, רגליים נפוחות כאבי גב חולשה וכבדות וצריכה לנסות לתפקד בכל החזיתות

תוסיפי לזה שהעובדות שאמורות להחליף אותי בעבודה לא לוקחות אחריות ומנסות להשאיר לי כמה שיותר לפני הלידה
לא מבינות שזה ייפגע בהם

בקיצור זה לא קל

יש לך אפשרות לעבוד מהבית ? זה מקל משמעותית לפחות אפשר לשבת בפיזמה ולחסוך נסיעות 

לא נמצאת בשלב הזה של ההריון אבל זוכרת שהיה ממש קשה ואת מתארת ורידים, צירונים, טיפול בילדים ועוד עבודה - זה ממש הרבה, מגיע לך 👑

תעשי מה שטוב לך! אם את בכל מקרה לא מתכוונת להשאר אז גם אם זה לא הכי נעים הייתי מוותרת לעצמי קצת בעבודה כדי לשמר כח לעצמך ( אני גם הייתי משתפת מנהל על צירונים וכו' כדי שיבינו או לבקש מהבית אם זה אפשרי  )

בהצלחה 

זה באמת קשה ממש

הגוף והנפש רוצים לנוח ולהגיע ללידה בכוחות

ולא מרוקנים

יש לך אפשרות להוריד אחזוי משרה?

עזבי לא נעים..

על "ריק"

וככה את מייצרת דרישה.

לוקח זמן לגוף להתרגל לדפוסים.

תקפידי לשתות הרבה מהבוקר, ולאכול ארוחת בוקר מזינה לפני השאיבה בעבודה.

אם יוצא לך מנה כמו שהיא צריכה אז מעולה

אבל אם לא- אז לשאוב עוד קצת זמן.

לסחוט, לשכנע את הגוף להוציא עוד גם כשיש רק טיפות

ככה הגוף לומד לייצר יותר כי יש דרישה

ולפעמים לא מצליחים בשאיבה כמו בהנקה. זה נורמלי.

אני ניסיתי הכל ולא מצליחה לשאוב יותר ממנה אחת  גם כשהם צריכים יותר.

תודה גם על זה

וואו איזה מעבר, דמים בדמים נגעו.

נזכרת בבריתות שלנו, אחת לפני שנה בדיוק

וכולי צמרמורת.

זה יום קשה בשבילי מאוד, רגשית.

חיזקת. 

תודה רבה

במיוחד שעשינו ברית השבוע...

וגם מה שכתבת על הבן שלך זה חזק. תודה ששיתפת שוב...