פורום הריון ולידה (עמוד 1880)

ללכת לטיפול.
אחרי שמוצאות מטפלת שיש איתה כימיה טובה, אפשר להגיע למקומות מדהימים ולפתור דברים (כמובן, זה דןרש זמן ומוכנות נפשית, אבל זה אפשרי)

ואחר כך מקבלים גם בעצם הבנה וכלים איך לעבוד עם עצמך לבד בנושא הזה ובעוד תחומים

אם יש מטפלת טובה אז זה ממש מתנה

לפני שנסענו להורים אז בעלי ארז לנו ואשכרה במקום לנוח נלחצתי מלחשוב שבטוח שכח משהו חחחח
מה שכן בזכות זה שהוא שאנטי אני במקום הרבה יותר טוב מאז הנישואין אבל כן ממש משתדלת לעבוד על עצמי בעצמי מעבר לאיזון שהוא מעניק לי. למשל היום אני יכולה לישון אם יש כביסה לא מקופלת או כלים בכיור, לא אשקר שזה קצת מציק לי אבל לא ברמה כבר שאקום לעשות את זה לפני השינה אם לא באלי. אולי מחר בבוקר על הבוקר.. לפני שאכין נס... חחחחח סתם
חייב ללמוד לשחרר.
בהצלחה לנו אמן

אולי גם שווה להציץ בהדרכה כלשהי על איך לשבת נכון

חוץ מבדיקת הפסק טהרה, ששם ייתכן שיש שאריות מהוסת

לפי הרב מרדכי אליהו בדרכי טהרה אין בכלל עניין כזה. הוא רק כותב שאין בעיה להתרחץ בכל 7 הנקיים.
לפי הרב שלמה לוי יש דעה כזו וכך ראוי לנהוג אבל זו לא הלכה. וכלשון הספר: "ראוי שהאישה תבדוק את עצמה לפני רחצה ולא מייד לאחריה" אז אני למדתי משהו חדש אבל מצער אותי שבהדרכת כלות לא אומרים מה לכתחילה מה בדיעבד ומה אסור.

אני לא חושבת שזה נחשב מייד אחרי.

לא רואה סיבה שלא לבדוק ככה 🤷
אבל אני לא פוסקת

גם לפי מי שחושש לעניין.
ברור שחצי שעה אחכ אין שום בעיה אפילו לכתחילה

שלכם

לא בודקים מיד אחרי מקלחת,

אבל אחרי שעובר זמן - אין שום בעיה.

 

 

אחרת זה אינסופי. ומה עם זו שהתקלחה בלילה, גם נקרא שהתקלחה לפני הבדיקה?

ברור שלא, נכון?

אז איפה עובר הגבול?

יש הלכה.

ממה שידוע לי- צריך לחכות בערך רבע שעה בין המקלחת לבדיקה. אולי יש דעות נוספות לגבי הזמן המדויק.

חצי שעה אחרי מקלחת זה ממש לא בעיה.

פשוט המקום יבש יותר אחרי שטיפה עם מים אז עדיף שלא

עקרון

או שטיפה פנימית,?

אבדוק תודה.

ובכלל- כדאי לשאול את הרב שלכם על עניין המקלחת.
יש כאלה שאומרים שאפשר ישר אחרי מקלחת (ואפילו שטיפה פנימית). יש כאלה שאומרים לחכות רבע שעה. יש כאלה שחצי שעה.
שמעתי כל כך הרבה דעות בעניין....
ולכן כמו כל דבר כדאי לשאול את הרב שלכם.

בבדיקות, תחתונים וכו,
הרב הורה לי לעשות שטיפה פנימית וכחצי שעה אחכ בדיקה. והוא רב גדול לא חפיפניק..

אם היא עושה רק בדיקה אחת ביום הזה, עדיף ברגע שהיא זוכרת, בבוקר או בצהריים, כדי שלא יקרה מצב שהיא תשכח לפני השקיעה, ואז אם היא בודקת רק בראשון ושביעי, אז הלכו כל ה7 ימים, וצריך להתחיל מחדש.

@אמא ל6 מקסימים צודקת ממש.

והיו מקרים בעולם...(((

שאם יש בעיה במראה, היא תוכל לתת לרב בלי לחץ

אחרי לידה והרב התיר

אבל בואי, זו חתיכת אינדיקציה לדעת שנושם!! אותי זה הרגיע מאוד

אז הרופאת נשים שיש פה אמרה שזה כן נחשב
וגם לדעתי זה נחשב כאו. מרגיע שהוא חי

גדולים וקטנים

וגם את: "אני והסיר שלי" (אותו דווקא אהבתי יותר)

 

גם ילד חרדי צריך להכיר את הגוף שלו וכיצד "משתמשים" בו 

 

אבל כל הכבוד על החשיבה והרצון להתאים....

לק"י

אני אומנם לא חרדית, אבל לא הייתי קונה אותו לאנשים בלי לדעת בוודאות שהם יאהבו.

לילדים שלי קניתי ספר שנקרא "אני והסיר שלי" (אאל"ט)
במקום ילד הגיבור הוא דובון, אס לא נורא שהוא לא לבוש. וכשאני מקריאה אני מצנזרת את המילים הבעייתיות מבחינתנו.
(יש לי חלום לכתוב ספר לגמילה מחיתולים שיתאים לציבור הדתי והחרדי, אבל בינתיים עוד לא עלה לי רעיון איך לעשות את זה...)

בס״ד

הכותרת ממש צורמת לי מדי. כביכול על משקל ״שיר השירים״. בשבילי זה ממש הקבלה מזעזעת. אנחנו דתיים לאומיים ועם ראש פתוח אני חושבת. אבל זה ממש עשה לי לא טוב להחזיק דבר כזה.

לא קראתי אותו.

אני אוהבת את הספר של לולו בנושא הזה.. לא זוכרת את השם בדיוק. אבל למה דווקא בנושא הזה? נראה לי יש חרדים שלא ירצו בכלל לספר על זה

ספר עוזר הרבה פעמים להורים נבוכים בכל מיני נושאים חדשים עם הילדים (גם הכנה לאח חדש נכללת בזה, למשל) - אז הגיוני שגם בספר כזה יש צורך. רק שהוא צריך להיות מותאם...

לק"י

נראה לי שאביול לא פסלה את השימוש בספרים בנושא לגמרי.
אבל השאלה היא באמת למה היא מחפשת להם ספר דוקא בנושא הזה...

היה נשמע לי מההודעה הפותחת שכן... אבל אם היא קונה על דעת עצמה - אז יש לשאול. (לא רק על ספר בעניין הזה, אלא על כל עניין שקשור בחינוך ובהכנה לשינוי כלשהי. אלה עניינים שההורים אמורים להחליט איך הם רוצים לנהוג עם הילד, ולכן אין טעם לקנות להם ספר מתאים בלי לשאול אותם מראש).

אבל לא חייבים ספר בשביל זה

אין ברשותי שום ספר גמילה וגם לא טרחתי לחפש

אבל הגמילות היו יחסית קלות אולי אם היה לי קשה הייתי מחפשת ספר שיעזור לי וכמובן שהייתי רוצה ספר נקי

חסידית למיטב הבנתי אולי חבד, לא יודעת
בכל הספר נשים הרות ויולדות בלי שכמעט פעם אחת מוזכרות המילים "הריון" "לידה" "הנקה"

אפילו למבוגרים...

והזדעזעתי מהספר הזה 

הפסקתי באמצע....

להמלצתי לא כדאי

אם בעלך הלך איתו ולא את בעיני זה מצוין. שומר עלייך.

אם בעלך כן יכול לסוע איתו, אין סיבה שתיסעו שניכם.
במילא לא תוכלי להיכנס איתו לצילומים במידה וצריך...
ועכשיו עם כל החזרה של הקורונה (וגם תכלס בלי קשר...) אם לא חייבים להיות במיון עדיף להימנע🤷

ובעז"ה, הלוואי והוא נסע לחינם וייחזרו מהר הביתה!

ולא עם איזה שכן, אז נראה לי בסדר גמור להישאר בבית גם אם את עצמך לא מפחדת מזה...

באמת מיון זה לא מקום סימפטי, לא הייתי אומרת מסוכן, אבל בסיטואציה שקרתה באמת אפשר לוותר, ולדעתי במיוחד בגלל שבעלך לא רצה שתלכי לשם

בעלי הגיב אותו דבר. היה לי קשה להשאר בבית.
אבל הרגיש שהוא דואג לי

אבל סה"כ הכל בסדר, זה רק ליתר ביטחון. אין מה לדאוג.
ומה עושים כשיש יותר מילד אחד, ורק הורה אחד יכול ללכת והשני צריך להישאר בבית עם האחרים....
ככה זה. מספיק שהורה אחד ילך, ועכשיו כשאת בהריון הוא לא רוצה להכביד עליך או להעמיס/להלחיץ אותך ואולי לסכן את ההריון.

וכמו שאמרו, לצילום רנטגן גם ככה את לא יכולה להיכנס עם הילד

בית חולים זה מקום של חיידקים....

אז מעולה שלא הלכת ושלא תצטרכו יותר
אבל כשאנחנו היינו צריכים בכמה פעמים של פתיחת ראש / שבר לילדים בעלי הוא הקבוע שהולך
ואני רואה את זה כמעלה גדולה בו שברור לו שהוא צריך לקחת בעצמו

תחשבי שמיון זה מקום מתיש ומעייף, וילד שצריך לעבור טיפול רפואי לפעמים יותר קל עם אבא שפחות מחצין רגשות מאשר עם אמא לחוצה (כמובן יש גם הפוך, זה ענין אישיותי)

אין לי מושג
מקפיצה

ניסית לחפוף?

פה זה ריקון כל שידת הבגדים שלהם, בזמן שאני מקפלת כביסה עם הספה🤦‍♀️

תנסי לחפות ישר עם שמפו על שיער יבש, בלי להרטיב קודם

הפחד שלי שזה נהיה חלק מהדרך שלו להרדם- סוג של הרגל לא טוב. מה יהיה שיגדל...😥 זה החשש העיקרי שלא יהיה סוג של הרגל קבוע

ככה נוח לו הכל בסדר זה לא יהיה לנצח..

סיכויים טובים שיגדל להיות איש מלא תשוקה, אוהב את החיים. יכול להיות מאוד שיהיה גם רגיש, מלא אהבה וחום.

ועכשיו ברצינות. למה מיניות היא כ"כ שלילית?

הוא מכיר את הגוף שלו עכשיו ואת יודעת שזה תואם גיל. כשיגדל - הוא יכיר את הגוף שלו גם מהפן המיני - ויגלה את העולם הקסום הזה.

ונכון, המיניות בגיל הבחרות לפני החתונה היא קצת מאתגרת - וגם את זה הוא יכיר וילמד לשלב בעז"ה.

אז איפה בדיוק הבעיה?
אולי לא הבנתי...

לא אמרתי שיש בעיה במיניות. להיפך .
ענין אותי לדעת האם זה דבר שקיים בגיל הזה.. האם זה לא too much.
בגיל הזה יותר קל לנווט הרגלים. לכן היה חשוב לי ועדיין חשוב לי לדעת אם יש ענין / דרך לשנות.

היה נדמה לי שכתבת את הדברים ממקום שלילי ומפוחד.

סליחה שככה התנפלתי 😅

בין להתערב כבר בגיל כזה כשהכל תמים ואין שום הבנה בכיון,
לבין לא להתערב בכלל ואולי להקנות הרגל לקוי.
לדעתי, להמתין. תראי איך דברים מתפתחים. בעוד חצי שנה לדעתי תוכלי להבין טוב יותר אם זה הרגל שהוא מסגל לעצמו ואז צריך לחשוב איך להתערב בעדינות או שהוא משתנה בכיון

ממנו.

אין לי עצות. מקפיצה לך.

איך להדריך ולחנך באהבה להרגלי קדושה
אצל בנים זה חשוב
נכון שזה טבעי ואין צורך להיבהל
מצד שני יש הרבה דברים טבעיים ותפקידנו לנתב לזמן ומקום
הרגל הוא כח שנקנה בילדות
וחשוב להקנות הרגלים נכונים
אנחנו אומרים לבנים שלנו באהבה שלא נוגעים בברית
וכך הבנתי שראוי להרגיל את הבנים
אולי אני לא מדייקת
לכן מייעצת לשאול רב/רבנית
אין לך מה להתבייש זו שאלה נפוצה לדעתי

בהצלחה

מרגיש לי שיותר מתאים לזה דמות חינוכית. הרי לא מדובר על גיל בגרות - שגובל באיסור.
יש למשהי רעיון למשהי/ ו שאפשר להתיעץ איתו?

אבל אפשר להתייעץ עם כל מיני מנחות לחינוך מיני למינהם...
יש היום מלא בשוק.
שמעתי דברים טובים על חגית כמוס אבל לא מהיכרות אישית

מדהימה!

אין מילים
מכירה אותה אישית
מדהימה, פשוט ככה.
וזה לא בגלל שיש לנו אותו שם...

לא להתייחס יותר. לא להפוך את זה לעניין, ליצור רגשות אשמה ובושה מיותרים סביב הנושא הזה. פרטיות היא מילת המפתח פה לשני הכיוונים בעיני

ומצויין שהוא יודע לתמלל ולהגיד שזה נעים לו.
התגובה שלך מצויינת בכך שהנחת אותו לעשות את זה במקום פרטי.
לדעתי אין צורך להילחץ מקניית הרגל ובעיני לא דורש בירור. נורמטיבי לגמרי.

אפרת צור היא תלמידה שלו.
הוא לא דתי אם זה חשוב לכם
אבל אולי ידע להמליץ על תלמידים מתאימים

ומאז שאני ישנה עליה לא בא לי לקום מהמיטה!
הייתי מתעוררת מכאבי גב וגם ללני השינה מרגישה
ואני ישנה מצויין (אם נשים בצד את ההתעוררות לפיפי)
אני מאוד מרוצה ממנה!
היא גדולה אז לקחת זאת בחשבון (רוחב 89 ס"מ)
הייתי עד עכשיו מתעוררת כמעט בכל התהפכות מצד לצד ומאז שאיתה כבר לא כי היא תומכת מ2 הצדדים והיא גם מאוד נוחה.. אפשר לחבק אותה ולשים את הרגליים שלה בין הרגליים וזה מפחית לחץ ברגליים באגן..

הוא שהיא ענקית. אז באמת לקחת בחשבון אם זה משהו שמפריע

אולי שווה לך לנסות.

זה לשים כרית בין הרגליים .ואולי עוד כרית בגב

לא לוקחים סיכון על הדברים האלה

קחי גם בחשבון שהרבה ילדים הם א סימפוטמטיים ויכולים לפתח תסמינים חלקית או בכלל לא...

רפוא"ש.

אם לא, כן הייתי הולכת לבדוק...

הוא מרגיש מצויין...
מקווה שלא טעינו

יכול להיות שזה עדיין מדבק ואת לא שןמרת אותו בבידוד
יכול להיות שעוד מישהו מהמשפחה נדבק וכדאי לדעת
ואם הוא נדבק-יהיה לו פטור מבידודים מעכשיו. אז אין מה להפסיד.

אבל הייתי אצלה אחרי לידה כשהיו לי כאבים ביחסים.
היא היתה הרופאה העדינה והרגועה והנעימה ביותר שפגשתי.

אבל תקבעי תור כמה שיותר מהר, אל תחכה לשבועות שקרובים לשבועות של הסקירה.

אבל בתור רופאת נשים היא מאוד נעימה, מתייחסת יפה.
אני הייתי ממש מרוצה

רופאה נעימה, מקצועית וקשובה

רופאה עדינה, מסבירה כל דבר
סבלנית.
וכדאי כמה שיותר מוקדם
היא מבוקשת

תתחילי עם אגיסטן ותפני לרופא

מחדירים לנרתיק ויש הקלה תוך יום

שימי יוגורט ביו. זה עוזר מאוד

אצלנו זה באותו גובה וחיברנו עם אזיקונים.
פשוט הורדנו דופן אחת.
כשהתחילה לזוז יותר ולהתהפך החזרנו את הדופן כדי שלא תיפול מהמיטה שלנו חלילה

עם ספרים וספה נוחה להיזרק עליה...
בעיני זה חשוב מאוד

מצרפת תמוננ למה אני מתכוונת



לעשות בגוונים רגועים, מדפים, לשים ספרים,
בובות,
איזה טייפ עם מוזיקה מרגיעה.
מהמם בעיני.

לכוך משלי...

לק"י

מה גם שלא יהיה איפה לאחסן את שאר הדברים🙊

אני חושבת שנתלה מדפים או ארון, וננסה לפנות מקום לאופני כושר שיהיה אפשר להשתמש בהם.

אבל מי יודע? אולי נצליח לעשות שם פינה נחמדה.
(זה צמוד לסלון, כך שיש שולחן גדול לעבוד עליו).

זה כוך קטן מכדי לשמש לדברים אחרים לדעתי. אני הייתי שמה דלת תריס נחמדה. אם קרוב למטבח יכול להיות גם מזווה

ולמעלה מדפים, עם דלת עד למעלה

אני חושבת שכדאי להחליט מה מטרת הפינה
אם זה קטן לא הייתי ממליצה לערבב את השימוש שיהיה גם עבור הילדים וגם עבור כושר..
ולכן לחשוב מה בעדיפות עליונה מה יהיה יותר שמיש?
האם יש פינה אחרת שיכולה לשמש,את מה שבוחרים לא לשים שם?
ואם בכל זאת זה מקום האיחסון היחיד עבור כל הדברים האלו ואין אפשרות לוותר על משהו אז אפשר לתלות על מוט את הבימבות ואפילו את שולחן היצירה של הילדים ואז אופני הכושר יעמדו באופן קבוע על הרצפה ואת שאר הדברים מורידים רק כשרוצים להשתמש בהם..
אם יש מקום אפשר גם לסדר מדפים של כל חומרי היצירה והמשחקים שמיועדים לאזור הזה..
אם תירצי עזרה בפרטי את מוזמנת אני עם רקע בעיצוב

לק"י

לילדים יש מספיק מקום בסלון ב"ה.

לא יודעת מה הגודל.
ותודה על ההזמנה לאישי.

שמנו למעלה מדפים לאחסון ולמטה השארנו שטח יותר גדול לדברים גדולים.

זה מתקפל לממש כלום. אם זה מענין אותך אחפש לך קישור.
מתלה כביסה אפשר לתלות על הקיר עם וו.
כנ״ל בימבה ג’וק כשהיא מקופלת
ומדפים תמיד טוב
את הבימבות הגדולות לא יודעת, אם באמת רוצים להשתמש בפינה הזו כדאי להגלות אותן לחצר 🤷🏼‍♀️

לק"י

אבל אולי הפיצקית תתחיל להשתמש בו. שולחן מתקפל זה רעיון, אבל לא משהו שמחובר לקיר.

חצר פרטית עוד אין לנו רק מחסן אופניים ומקלט של הבניין.
הבימבה האדומה בקושי בשימוש, אז אולי באמת נגלה אותה למקום אחר.

זה הזול, אבל זה מותקן על הקיר. תסתכלי עליו בכל אופן
{| pageTitleService.title() |}

יותר יקר עם יחידת מדפים שהשולחן מתקפל לתוכה
{| pageTitleService.title() |}

וזה אחד שעומד על הרצפה ומתקפל די קטן ונפתח לשולחן ממש גדול אבל כשהוא סגור עדיין יש לי מגירות שהן ממש עמוקות ושימושיות.
{| pageTitleService.title() |}

לק"י

לא זקוקים לעוד אחד גדול.

https://m.aliexpress.com/item/1005001298414733.html?albslr=%7B%7D&_randl_currency=ILS&src=google&aff_platform=aaf&_randl_shipto=IL&albcp=1749135005&aff_fcid=f8745159ffff479a81a5a48f2c59bb10-1628245152591-05226-UneMJZVf&gclid=Cj0KCQjwu7OIBhCsARIsALxCUaO6XSfhJavzwy7KoSw_w0nsbUDiaBpRmTD5H7ceWuBqypefc1M-GPIaAkZBEALw_wcB&albad=340620071698&albag=65266797581&aff_fsk=UneMJZVf&albch=apprmkt&albagn=182499396&sk=UneMJZVf&aff_trace_key=f8745159ffff479a81a5a48f2c59bb10-1628245152591-05226-UneMJZVf&terminal_id=740b884406e74b17af84524a8aaf76af&tmLog=new_Detail


מתלה להחזקת מגהץ על הקיר


את יכולה לקנות באיקאה גם מוט מטבח

אפשר לקנות באיקאה באיזור המטבח. מוט ארוך לתליה על הקיר עם ווי ברזל. זה ממש זול, מוט עם ווים יצא פחות ממאה שח, ואז את יכולה לתלות כל דבר על הוו, גם את המתלה כביסה וגם לחבר איזה סרט לבימבות הקטנות ולתלות אותן וזה ממש פתרון מעולה

זה קומבינציה של כמה מוטות ומיכל, אבל אם את קונה אחד וכמה ווים זה יצא 60-70 ₪
{| pageTitleService.title() |}

לק"י

לאיזה גיל המשחקיה שם?

נשמע קשה
מתייגת @נגמרו לי השמות

מי יכולה להשתתף איתי? מבואסת

שיש שנשים שפוגעות ולא מרגישות ,זה לא דווקא נגדך כי  זה הטבע שלו,

רק הייתי מציעה שאולי תלמדו בספר שמדבר על כבוד האישה וכבוד הבעל,

ככה ירגיש מה צריך לתקן, בהצלחה רבה רבה אישה יקרה.

איזה קשה זה שהבן אדם שהכי קרוב לך לא קשוב אלייך...

שולחת לך  

מבינה אותך מאוד.
זה לא קל..
מה שכן, אני חושבת שזה לא נכון להגיד משפטים כאלה (תלך ואל תחזור).
זה משפט מאוד מאוד קיצוני ולעניות דעתי אמורים לא להשתמש בו אף פעם, ואם ממש רוצים- אז רק במקרה סופר סופר רציני.
אם היו אומרים לי משפט כזה הייתי מאוד נפגעת, ורק עולה על עץ יותר גבוה עם עוד יותר קושי לרדת...
תלך ואל תחזור זה כשהוא חצה קו אדום. משהו דרמטי שאת רוצה לטלטל אותו ולנער את כל החיים שלו...

מציעה (עם כל הקושי) לחזור ולומר בדיבור או במעשה שאת עדיין פגועה ממנו, להסביר שוב למה ואם צריך אז גם לומר למה את זקוקה (למשל אם את צריכה שיתנצל ויפצה אותך). ואז לעזוב את זה ולתת לו זמן עיכול מחשבה ומקום לפנות אליך..
אבל תשמרי גם על הכבוד שלך.
את לא זקוקה לאישור שלו בשביל לתת תוקף לתחושות שלך. " הוא לא נותן לגיטימציה לתחושות שלי". אני ממש מבינה את הצורך שיכיר ואת העצבים כשהוא לא.. כי יש לך איזה התניה בראש שרק אם הוא "מסכים" איתך על התחושות שלך הם נכונות. ואם לא אז הוא כאילו מזלזל בך..
ואני חושבת שההתניה הזאת לא נכונה.
מותר לו לחשוב שאין לך סיבה להפגע. וזה שהוא חושב ככה לא הופך את הרגשות שלך למוצדקים או לא.
את נפגעת וזאת המציאות שלך.
גם אם הוא לא מכיר בזה.
לכן תזכרי ותאמיני לעצמך על התחושות של עצמך בלי שום קשר להבנה שלו את הסיטואציה, תשארי קרובה לעצמך.
אני חושבת שהציפיה מולו צריכה להיות שיתנצל גם אם הוא לא מבין למה נפגעת. כלומר בודאי השאיפה היא שיבין כדי שיזהר לא לפגוע בעתיד אבל קודם כל חשוב לך שיכאב שכואב לך... ולכן הייתי מתמקדת בזה. אבל בלי דרמות. ובלי לצפות שהוא יכרע ברך ויביא פרחים עם מכתב התנצלות.... את זה הייתי שוב, שומרת למקרי קיצון..
כן הייתי מנסה לאסוף את עצמי.
לתת לעצמי את האהבה והחמלה העצמית על הפגיעה.
לפנק את עצמי. להיות קרובה לעצמי ולתת לעצמי לבד את מה שאני זקוקה לו.
ואחכ לחזור ולומר לו שמאוד נפגעתי ממנו וקשה לי שהוא לא מתנצל.. שזה מרגיש לי כאילו לא אכפת לו ממני, ושתכלס זה יותר קשה לי מהעניין עצמו..
נזהרת לא להשתמש יותר מידי במילה נפגעתי כי לפעמים הם מרגישים ככ רע עם זה שהם שומעים ששוב ושוב פגעו שהם נכנסים לאיזה שבלול וכבר לא יודעים איך אפשר לתקן את הפגיעה המטורפת... הם לא מבינים שחיבוק אחד ומשפט מתנצל ואוהב מהלב זה כל מה שצריך....

אבל ניסיתי..
חיבוק ובהצלחה!

להגיד לי אני אומר לך מראש שאני לא מתכוון להתנצל על כלום, לא מבין מה את רוצה והכל בראש שלך
והתעלמות יום שלם אני לא חושבת שאפשר לשפוט אותי על זה.. קל להגיד לאחרים זה כן
אני לא זקוקה לאישור שלו כמו שכתבת אבל כשהוא לא מבין שהוא פגע אין איך לתקן את זה

מצטערת אם יצא ככה ונשמע מהדברים שלי..
ממש לא התכוונתי.
וגם לא הבנתי שזאת היתה הסיטואציה...
חיבוק ובהצלחה רבה!!

הפורום בדיוק בשביל זה.
לא חייבים להסביר לבעל כמה את פגועה ממנו.
אלא רק אחרי שנרגעים לדבר באופן כללי על כך שאת אישה יותר נפגעת ולפעמים דברים לא נעימים לך...
אבל מה?נכון הרבה סיכוי שהוא חא יבין וזה באססססה..

למה מגיע לך להרגיש כל כך רע ממנו? זה חא פייר!
חיבוק לך.
נורא כיף לייעץ מהצד ובא לי לומר לך מלא דברים.
אבל תכלס כשאת הפגועה את פשוט פגועה וזה ממש קשוח.
הלוואי שיעבור לך מהר...

בסוף פשוט המשכתי במעשים שלי והתעלמתי אז הוא בא להתנצל

 

 

רואים שעברת חוויה לא נעימה בכלל ואף פוגעת מאוד.

 

קצת קשה לי להתייחס בלי להבין קצת יותר מה קרה שם,

תרצי לפרט קצת יותר?

 

איך בעלך פגע בך?

מה היה שם בדיוק?

 

איך הזוגיות שלכם באופן כללי?

את מרגישה שהיא טובה וחזקה ומדי פעם יש משברים או אתגרים, או שאת מרגישה באופן ממושך וארוך שמשהו לא הכי טוב?

 

האם תמיד הרגשת את מה שתיארת בהודעה?

 

מה הכוונה שכתבת שהוא תמיד שם פס על הבקשות שלך? האם את מרגישה שכל בקשה שלך לא מעניינת אותו, שאת לא מעניינת אותו?

(

איך הדינמיקה ביניכם?

 

האם את מרגישה שהוא אוהב אותך ומכבד אותך?

האם את אוהבת ומבכדת אותו?

 

 

מרגישה יקרה שצריך לענות על כל השאלות הללו כדי לנסות לייעץ בכיוון שיכול להתאים לכם...

אולי יש כאן דברים עמוקים ומקיפים בזוגיות שגורמים לכל אותן התגובות שתיארת - ואז הכיוון הנכון יהיה למצוא את השורש הזה, להתחיל להאיר אותו ולראות אותו ולזהות אותו,

ומשם להתקדם לעבר הפתרונות ב"ה.

 

ב"הצלחה רבה רבה ממש יקרה!

שולחת לך הרבה כוחות ותמיכה 

(ואם תרצי לדייק יותר או להרחיב יותר ולתת כמה תשובות לשאלות הנ"ל - אנסה להתייחס ברגע שאמצא זמן יותר באריכות לכך )

חיבוק על ההתמודדות!

שיהיו בשורות טובות בעז''ה🙏🙏🙏

חיבוק גדול ובשורות טובות!

מצטרפת להמלצות ללכת פרטי למומחה. מתפללת

ככה שאם הדיוק של השקיפות והבדיקת דם הראשונה זה נגיד 70 אחוז ״, אז כשמוסיפים את החלבון העוברי זה מעלה את הדיוק של התוצאה למשהו כמו 90 אחוז. אז מצד אחד זה עדיין תוצאה סטטיסטית שלא אומרת הרבה
מצד שני, יכול להיות שבשילוב התוצאה של החלבון העוברי, תקבלי דווקא תוצאה טובה יותר. זאת הסיבה שעשיתי את הבדיקה הזאת.. כי בשילוב של שתי הבדיקות הראשונות יצאה לי תוצאה בטווח האמצעי..

למה הם כן והחלבון עוברי לא? אני לא מסכימה עם הגישה של "זה ילחיץ אותי", לפעמים יש גם לצערנו דברים לא תקינים ועדיף לדעת מאשר לטמון את הראש בחול, זו הגישה שלי. את כמובן יכולה לא להסכים, תעשי מה שמתאים לך. ובכל מקרה בגלל שמדובר בבדיקת סקר לוקחים את התוצאות בערבון מוגבל, לשני הכיוונים- תוצאה עם סטטיסטיקה לא טובה לא מנבאת בהכרח משהו רע (לרוב באמת הכל בסדר), אבל גם לצד השני- תוצאה טובה לא מבטיחה ש100% הכל תקין. דרך אגב דוקא בחלבון העוברי יש עוד פרמטרים חשובים חוץ מהתשובה של הסיכון לתסמונת דאון וטריזומיה 18, יש גם מדדים שיכולים להעיד על סיכון מוגבר לדברים אחרים- למשל הhcg במידה ומוגבר מעיד שאולי יש בעיה בהשרשה של השלייה וצריך לעשות מעקב גדילה ומעקב ל"ד בגלל סיכון מוגבר לרעלת הריון ועיכוב בגדילה. והחלבון העוברי- הAFP, הולך גם עם דברים מסויימים כמו מומים פתוחים במערכת העצבים או בדופן הבטן, שאז מפנים לסקירה מכוונת כי לחפש בצורה יותר מעמיקה. וכמו שכבר אמרו אם עושים גם את החלבון העוברי בנוסף לשקיפות והסקר שליש ראשון מקבלים בסופו של דבר את התשובה הכי מדויקת.

אין בזה שום חשש פגיעה בעובר. סטטיסטיקה זה לא משחק. כמובן שזה לא וודאי. אבל יש בה אמת. כל עולם הרפואה בנוי עליה.
ובלי קשר, למדתי שאם פתאום יש ממצא לא טוב. אם הוא מלווה בבדיקות טובות מסביב, זה הרבה יותר מרגיע וזה יכול להוות שיקול למשל אם יש צורך לבצע או לא בדיקות פולשניות וכו'.

כמי שעברה מלא זירוזים טבעיים ב2 ההריונות, באמת כל מה שאת יכולה לחשוב עליו,
קחי בחשבון שלפעמים בגוף פשוט לא מתניע ולא יעזור לך כמה שתנסי.
לא רוצה לייאש, רק אומרת שלא תתבאסי אם זה לא מצליח...
אני אגב עדיין בעד לעשות, כי זה מכין את הגוף ללידה, אבל לא לצפות לכלום ולא להתיש את עצמך...