פורום הריון ולידה (עמוד 1894)

דווקא השנה עם הקורונה ומנייני החצר אני סופר רגועה.

בעלי מתפלל קרוב לבית, אוכל תמיד לשלוח אליו ילד שיקרא לו להגיע אם אצטרך אותו.

 

האמת שהניסיון שלי עם צומות (ויוכ"פ) בעיקר הוא מאתגר הרבה יותר בהנקה ולא בהריון, אז כל עוד זה "רק" הריון, אני רגועה..

 

התחלתי בשנים האחרונות לקחת לפני הצום בי-פולן של חברה פוראוור והוא מאוד עוזר לי.

ואין לי מי שיקרא לו

או שהוא מתפלל קרוב, או נשאר בבית, או קופץ בפרקי זמן קבועים, או שאת נמצאת בחג אצל מישהו קרוב או מישהו נמצא איתך....
זה ממש לא צריך להשאר ככה....
בהצלחה במציאת הפתרון הנכון לכם!

ולבקש מאחותי שתבוא גם, כי אמא שלי לא תוותר על התפילות.

סתם נראה לי חתיכת פרוצדורה לשבוע 37 במיוחד לאחת שתמיד יולדת בחודש עשירי...

חושבת שכשרוצים מוצאים אופציה אחרת

לא קשןר ללידה-כדי שתצליחי בכלל לצום..
יש לכם מניין נץ? ואז הבעל יחזור מוקדם ויהיה פנוי לעזור לך במהלך היום

או מניין שמסיימים מוקדם

ככה בעלי עושה תמיד ..גם בלי קשר לזה שאני בתשיעי עכשיו.

ונכון הוא מותר על להתפלל איפה שהוא אוהב ומחובר
אבל זה חלק מהמצווה של היום
בערב אין לי בעיה שילך לאן שרוצה
אבל לתפקד בצום בהריון עם ילדים כל היום לא נשמע לי אנושי

גם אני יולדת בעשירי תמיד ואהיה ביוכ"פ בול בשבוע 37(:

 

אם בעלך מתפלל רחוק תבקשי שיקפוץ הביתה בזמנים מסויימים ויבדוק מה שלומך.

יש שכנה עם ילדים שאת יכולה להיעזר בה שתשלח ילד לקרוא לבעלך? (כך עשיתי בעבר בסיטואציה דומה)

אבל שבוע אחר כך תשיעי אז זה גם קצת נחשב..
א. מפחדת ממש. בעלי מתפלל רחוק והתפילה ארוכה אז זה אומר כל היום להיות לבד בבית וט באב לא שרדתי. אני על הפנים בצומות!
ב. מהניסיון שלכן יש טעם לשאול רב מה עושים או שברור שצמים וזהו?

כן כן, הצום שלך יותר חשוב מהתפילה שלו.
אין טעם לפחד
אני לא מבינה את הנשים שמקריבות את הצום שלהן בשביל התפילה של הבעל,
זה ממש לא נכון הלכתית! ואני מכירה כל כך הרבה כאלה
זה כל כך חורה לי!
סליחה מהכותבת, לא הגבתי ספציפית למקרה שלך אלא לתופעה עצמה,
מקוה שזה יעזור לך להתעקש על העניין מול בעלך (יותר נכון להבהיר לו את החשיבות והוא יבין לבד)

לתפילת הבעל וזה ברור גם רבנים תמיד מדגישים את זה וזה לא שבעלים לא מבינים ויודעים את זה פשוט זה קצת קשה ליישם את זה מבחינה תפיסתית לי נניח מאוד קשה בפועל להגיד לבעלי תתפלל בבית ואל תלך לתפילות כי כיפור זה היום של התפילות אפילו שאני וגם הוא יודעים שזה מה שנכון שישאר בבית..

אבל את חייבת לעשות את זה.
אם ההעדרות שלו תגרום לך להפסיק את הצום באמצע, יצא שכרך בהפסדך. -
לא קיימת את מצוות היום,
וזה יום כיפור, כן?

שיקום להתפלל מוקדם,
מנחה בבית ולקראת נעילה תעשו חושבים לפי המצב..
תחשבי אם אפשר שהבנים הגדולים ילכו איתו לתפילה משעה מסויימת (נניח קובעים מראש בשעה מסויימת שהוא בא לקחת אותם והן צריכים להיות לבושים ואחרי ארוחת בוקר שמוכנה להם מראש)
הגדולה שלך תעזור עם הקטנים..
ותיקין נגמר בשעה סבירה ואז תחזרי לישון.

לשתות לשיעורים אז,זה מקל מאוד

שתיית נוזל מר או שתיה בשיערין נחשבים כצום מבחינה הלכתית אבל משמעותיים מאוד מבחינה רפואית.

במיוחד אם את עוד לא בתשיעי ויש סיכון בלידה בשלב כזה.

גם צריך לקבל הנחיה מה לעשות במקרה של התפתחויות. מסוכן להגיע מיובשת ללידה.
אני חושבת שצריך לדבר עם רופא ולבוא עם המידע הזה לרב.

רב גדול. הוא הרב שלנו..אשמח למסור מס' בפרטי
הוא מקל בעניין הזה להרות. גם לי אמר לאכול בשיעורים ( תחילת הריון).

וממש לא מדמיינת את עצמי צמה והרב אמר לי לשתות לשיעורים מתחילת הצום ואם אני מרגישה שצריכה גם לאכול לשיעורים

לםני תשיעי.דוקא בתשיעי כביכול פחות מצירים לשבור את הצום בגלל שמותר ללדת אבל לםני זה פחות מומלץ בקיצור תמיד טוב לשאול..

כי אם ח"ו מתחילים להרגיש לא טוב/צירים קשה למצוא מי שיענה וקשה להחליט לבד כאלה דברים.

בתשיעי למשל אמרו לי שאם מתחיל יש צירים סדירים עם מרווח של רבע שעה לשבור את הצום, בחודש שמיני הגיוני שהפסיקה תהיה אחרת.
ויש כמובן הרבה דעות אחרות

אז לפחות לדעת איזה סימנים יש לזה שאת כבר יוצאת מגדר הריונית ועוברת לגדר חולה/יולדת..

וכמו שכבר נאמר- אם הקושי נובע או מחמיר מטיפול בילדים אז ברור לכל הדעות שבעלך צריך לוותר על תפילה בשביל שאת לא תשברי צום(או אם תצליחי למצוא עזרה אחרת) אפילו אם הסיכוי נמוך. וברור שזה קשה לקבל את זה וזה מבאס ממש אבל זה עבודת ה' האמיתית שלכם הפעם

אם זה לא תשיעי זה יותר מסוכן שיהיה צירים וכו' לפי מה שידוע לי..

ממש בלחץ, במיוחד שבתשעה באב הרגשתי ממש רע ושברתי..

התחילו לי צירים אז שברתי את הצום..
מקווה ממש ללדת לפני הצום🙏🙏🙏

בהריון הראשון הרופא אמר לי להמשיך עם החומצה פולית שלקחתי לפני ההריון וגם לקחת מולטי ויטמין.
יצא שכל ההריון לקחתי 800 ולקטנציק שלי שלום ב"ה (ישן כאן לידי, בריא ושלם)

2 כדורים... כדאי לשאול רופא

אם קורה לך הרבה תקפידי על שעה קבועה, שימי שעון מעורר ואולי אפילו תסמני וי בלוח אחרי כל פעם שלוקחת

אם לא תקחי יום אחד לא קריטי
קרה לי גם ששכחתי

אבל שולחת לך חיבוק!
תקופת הבחילות זו חוויה לא נעימה בכלל...
מקווה שתמצאי דברים שיעזרו לך!

קונים בחנויות תבלינים/ חנויות טבע

לפותחת - שימי לב שלהקיא ג'ינג'ר זה מאוד שורף!

לכן ממליצה לנסות רק אם אין חשש שתקיאי אותו.

 

גם המסוכר שורף... מניסיון אישי

נפש חיה כתבה שג'ינג'ר עוזר - גם לי מאוד עזר. יכולה לקחת בשקית בתיק כמה חתיכות מסוכרות ויהיה לך גם לנסיעות.
דברים קרים - ארטיקרח, למשל...
יש צמידים בשם סי-בנד, עלו לי בערך 60 ש"ח בבית המרקחת. גם הם אחלה.
להשתדל להכניס לפה משהו כל שעתיים בערך, כי רעב מגביר את הבחילות (אני יודעת, זה קשה בשלב הזה). קרקרים, ביסקוויטים, צנימים, פריכיות אורז, עוזר לכרבם דברים כאלה.
גם לימון יכול לעזור (לטעום או להריח).

בע"ה שיעבור בקלות ובבריאות ובשמחה!! לרוב השלב של הבחילות עובר🙏

על העצות והעידוד

אני באמת משתדלת לאכול דברים יבשים ולא להיות על בטן ריקה

אנסה לקנות ג'ינג'ר מסוכר והלוואי שיעזור אפילו קצת.

 

לק"י

פעם קניתי בטעם תפוז, וזה היה מוצלח יותר.

אבל אני יודעת שחברה שלי השתמשה בצמידים שמאוד עזרו לה והיא העבירה אותם גם בין עוד חברות. וגם דיקור מאוד עזר לה.

את יודעת איזה צמידים היא השתמשה?

יכולה לנסות לשאול

יש אחת קוראים לה דבורי יש לה אתר שנקרא mother natiur ויש לה משו טבעי לבחילות בהריון,

מהתגובות שאני רואה אצלה בסטטוס זה מחולל פלאים, גם אצל נשים שניסו הכל כדורים וכו',

שווה בדיקה ממליצה בחום

ספציפית הכדורים בחילות לא מאד עזרו לי אבל אני יודעת על כמה שממש עשה פלאים! ממליצה בחום לנסות

לא יודעת מה אני חושבת על זה,

כי די מלחיץ אותי לקחת את הדברים הטבעיים שהם בלי אישור של משרד הבריאות וכאלה בפרט בהריון....

 

 תשלחי לה בוואצפ שאת רוצ לצפות בטטוים שלה היא מהמממת, היא מעלה בסטטוסים תגובות של נשים לכל מיני פורמולות שלה וגם מחדשת כל מיני בנושאי פוריות הריון לידה ונערות

בעיקרון זה הרעיון של דיקור סיני שלוחץ על נקודות שמקלות על בחילות.רק שעשו אץ זה בצמיד ככה שזה הולך איתך קבוע. דיקור סיני נחשב עוזר גם נגד הקאות בהריון. אבל לגבי הצמיד הזה אני מכירה אנשים שמאד עסר להם בנסיעות לא יודעת לגבי הריונות.
(לי דיקור לא עסר בהריונות אבל אני לא דוגמא)

זה לבחילות קלות לא לבחילות של הריון

אבל לא להיות על בטן ריקה, זה מגביר

גם לא להתמלא יתר על המידה

אוכל קליל ולא שומני (פירות, ירקות)

לשתות מים

שקדים מושרים במים 

ריחות זה חשוב.... שמן מנטה (להריח אותו) עוזר לרכך את הבחילות

 

 

לוקחת איתי מה שכתבתן

עזרתן לי!!

הטיפול הטוב ביותר לבחילות הריון הוא שימוש בכדורי דיקלקטין.
רגע, רגע ... אבל אמרת שאת לא רוצה תרופות
דיקלקטין הוא בסה"כ ויטמין b6
בשחרור מושהה (וזה היתרון הענק שלו על ויטמין b6 רגיל...).
בחילות והקאות בהריון עלולות לגרום להתייבשות והפרעות במלחים בגוף, כדאי לטפל ולא "להתגבר".
הריון קל ומשמח.

זה גם דוקסילאמין - אנטיהיסטמין.

טוב לדעת מה מכיל הדיקלקטין...

בהריונות קודמים זה לא מאד עזר לי, לכן חשבתי קודם על דברים אחרים

 

ועוד שאלה ברשותך- 

הצמיד שהזכרתי בתחילת השרשור לוחץ על נקודה מעל שורש כף יד וגם מעביר פולסים חשמליים, האם זה יכול להזיק לעובר? 

 

 

זה ממש לא רק ויטמין b6
איזה קטע - ויטמינים לא צריכים מרשם רופא.

יש בזה גם אנטיהיסטמין.
מבינה את הרצון אולי לעודד לקיחת התרופה - אבל וואו, לא בכזו צורה.

את יכולה לכתוב את דעתך בצורה נעימה יותר.

פרשנות אישית של כל קורא למה שנכתב.
אני לעומתך הגבתי על תוכן שעשוי להיות משמעותי להחלטות - ולא על צורת התבטאות כזו או אחרת…

וגם לא כל מה שכתבת
תקראי את מה שכתבת ...

ויטמינים אכן לא דורשים מרשם רופא, הפטנט של הדיקלקטין הוא השחרור המושהה.
וודאי שהתרופה מכילה מספר חומרים כמו כל תכשיר, עיקר פעילותה הוא דרך הויטמין.
בעוד כחודשיים לערך דיקלקטין תצא מהשוק ובמקומה יהיה מוצר חדש שמביא הן לשחרור מיידי ע"מ להקל בטווח הקצר והן שחרור מושהה.
את לא צריכה להבין את הרצון לעודד נטילת תרופה מהסיבה הפשוטה שאין רצון כזה, יש רצון לעזור למטופלות.

בלי הכדור חישבתי את השניות שנותרו לי לחיות.. איבדתי את שמחת החיים ( באמיתי!!) לא יכולתי לנשום ופשוט לא הפסקתי לבכות.
לקום מהמיטה לא היתה אופציה בכלל אבל גם במיטה פשוט סבלתי נוראאאא
עם הכדור( לקח אצלי שבוע וחצי של הסתגלות אבל היתה הקלה כבר אחרי כמה ימים ראשונים) יכולתי לנשום,
יכולתי טיפה לחייך ולהיות שפויה,לתת לילדים משימות לתפעול כי כמובן כל זה קרה בזמן סגר..
להריח את מה שבעלי מבשל
ובערך בחודש חמש וחצי שש הצלחתי גם לחזור לתפקד ולאכול..בחודש שישי נגמלתי גם מהכדורים..

ביגלה יבש או פרוסה עם גבינה ( הבת שלי היתה מביאה לי למיטה) כי כשהקיבה ריקה זה גורם ליותר בחילות.. אז זה מה שאני הצלחתי לאכול אבל אפשר גם כל מאכל אחר שלא עושה לך רע

בסוף הכל עוזר פחות או יותר
אחרי שחולפים 3 חודשים
🤭🤭🤭
בינתיים בלי קשר
מה שעזר לי זה לאכול ארוחות קטנות לעיתים תכופות
לא להגיע לשלב שהבטן ריקה
וגם אל תחששי לאכול מה שבא לך
עזר לי לפעמים טעמים חזקים כמו חמצוצים וקולה
ביסלי וכזה... דברים שבכללי לא אוכלת
אבל בשליש ראשון זה לפעמים "הרים אותי"
וגם לישון הרבה... או סתם להתכרבל ולנוח
כמה שפחות להכביד על עצמך
בשעה טובה!!

ברוך ה’ אני בסדר גמור, רק ש...
כבר לפני שגיליתי שזה הריון, בשבועיים האחרונים ככה, יש לי כאב בטן שבא והולך בצד ימין של הבטן.
לא ממש ממש בטן תחתונה, יותר הקו של הטבור כזה.
הוא לא בלתי נסבל אבל בהחלט מציק. והוא לא התכווצות כמו כאבי מחזור...
אמא שלי אומרת שלה לא זכורים כאבי בטן, אבל ההריון האחרון שלה היה לפני 20 שנה ככה ש... היא כן אומרת שיכול להיות שהביצית המופרית עוברת עכשיו מהשחלה לרחם ולכן יש כאב.
מוכר למישי?
האינטרנט אומר שאו שזה תקין או שזה הריון חוץ ריחמי. תודה רבה באמת...
אציין שגם בזמן הביוץ המשוער (ד’ אלול) היה כאב בערך באותה נקודה
תודה!

התחיל ככאבי ביוץ והמשיך גם אחרי שגיליתי על ההריון... ב"ה הכל תקין

אז לא חושבת שיש מה לדאוג
אם מדאיג אותך לכי לרופא שיוודא שזה לא חוץ רחמי
לפי הבנתי חוץ רחמי זה כאבים מאוד חזקים

ככה היה לי.
כדאי לגלות מוקדם...
הייתי בודקת אם זה רק בצד אחד

הביצית המופרית השתשרשה כבר ברחם, אחרת לא היית רואה תוצאת בטא חיובית.
לפעמים יש כאבים מהצד שבייצת ממנו, לי היה אותם עד שסןע 7
כששאלתי את הרופא הוא גם הראה לי בא.ס את הגופיף הצהוב הגדול בדיוק בצד שכאב לי ואמר שיש נשים שמרגישות כאב מפעילות הגופיף.

הביצית המופרית מעה לרחם אחרי ההפרייה, כמה ימים אחרי הביוץ, משתרשת ומתחילה הפרשת הורמון הבטא..1

עדיין יכול מאוד להיות (בעז"ה) שהכל תקין, אבל זה שבטא חיובית לא אומר שאין היריון חוץ רחמי

שאמא שלה אמרה שהביצית המוםרית כרגע נעה לכיוון הרחם
וזה לא נכון
כי היא כבר השתרשה איפהשהו (רחם לא רחם זהכבר עניין אחר)
לזה התכוונתי
לא לכך שבחוץ רחמי הבטא לא משתקפת.

אתמול היה בסדר גמור, ברוך ה’.
מקווה שימשיך ככה
בעזרת ה’

אבל בחיייםם זה לא קרה לי. וגם אם התחלה של מחזור אז הוא צריך להגיע כבר

הלכת אליו להיבדק? אם ממשיך לך מוזר הייתי שוקלת.. או פשוט כשנגמר ללכת לבדיקה לפני תחילת הטיפול הבא

כנראה זה באמת התחלה של מחזור או מחזור לא כמו שאת רגילה

אני קוראת את דברייך ומתמלאת בצער שזו התחושה שלך, אני בטוחה שאת מקסימה וטובה וחבל שחמותך לא רואה את זה
הייתי רוצה לתת לך כיוון מחשבה חדשה, דווקא לקראת השנה החדשה וימי הדין.. במקום להשלים עם הפגיעה ממנה ולהישאר פגועה ושהבעיה בה,
אולי דווקא לנסות כן לסלוח לה ולשחרר. לא כי הבעיה לא אצלך אלא אצלה, אלא כי אם היא מתנהגת ככה כנראה זה לא אישי כנגדך, אולי יש לה איזו מרירות פנימית שיוצאת גם כלפי חוץ, אולי הלסלוח ולשחרר באמת יכול יותר לעזור לך

אבל לפעמים צפים דברים וסולחת מחדש.. הייתי רוצה להיות באמת עם לב נקי לגמרי ועובדת על זה כל מפגש ולא חסר כאלה ברוך ה'.
תודה על התגובה יקירה

שנה טובה!!

שלא הצלחתי להגיע למסקנה

והמסקנות שלי הפכפכות וכל פעם משתנות וממש לא סגורה על עצמי.

מעניין שלא משנה איזה חמות תהיה, יהיה קושי.

לי למשל יש חמות שהיא אישיות מיוחדת, אישה טובה ומדהימה כלפיי כולם וגם

אותי מאוד מכבדת אבל אני מתוסכלת בעיקר מהיחס שלה כלפיי הילדים שלי. אני רואה שהרבה כותבות כאן

שהחמות לוחצת ורוצה את הנכד וכו' ואצלי זה בדיוק להפך. אנחנו פשוט לא מעניינים אותה! וזה מה שכואב לי.

את הילדים של הבנות שלה היא מאכילה, משחקת איתם ומדברת איתם ולילדים שלי פשוט מתעלמת. וגם קושי מסוים

שאני מרגישה אצלה בחורה טיפשה. כל מה שאני אומרת או דעה שאני מביעה, היא ישר סותרת את מה שאני אומרת

 או עושה פרצוף שמביע את "טיפשותי" וזה נורא פוגע! 

ושוב, עצם זה שאנחנו פשוט לא מעניינים אותה וכשאני מגיעה אליה חוץ מלאכול ולהרגיש שאנחנו מפריעים, אני לא מרגישה שום שייכות.

אולי מישהי תעזור לי מההסתכלות שלה...

את מרגישה טיפשה כי אולי היא גורמת לך בהתנהגות שלה להרגיש ככה אבל התחושה הזאת של הערך העצמי הלפעמים נמוך קיימת והיא מציפה את זה אצלך (או שאני טועה?) תראי את זה בתור הזדמנות לתקן את זה בך.. תעבדי על הערך העצמי שלך שתרגישי שלא משנה איפה את נמצאת ואיך הצד השני מתנהג כלפייך, תרגישי שאת שווה ובעלת ערך וחכמה ומוצלחת ואישה חזקה וטובה! (וההתנהגות שלו זה שלו לגמרי לא קשור אלייך). כל מפגש איתה תראי איך התקדמת.. תשנני לעצמך כמה את טובה וכשתרגישי את זה באמת תשימי לב שכל מה שהיא אומרת לא מפריע לך בכלל. ועם הזמן היא גם תבין ואם לא תתייחסי להבעת דעה נגדית שלה או שפשוט תמשיכי הלאה בנימוס כאילו זה לא באמת משנה - היא תפחית בהערות האלה.

יכולה להעיד רק על עצמי.. עברתי תהליך ארוך מול חמותי. נפגעתי קשות וניסיתי ללכת לשיחות, בעיקר אחרי הלידה ששם ההתנהגות ממש הייתה שתלטנית ומבטלת אותי כאישה וכאמא. לפחות כך היה בהרגשתי למרות שגם בר דעת היה שם לב לזה.. וניסיתי לרצות. אפילו שהייתי צריכה לשים את עצמי במרכז ולדאוג לעצמי שמתי אחרים והם פשוט איפשרו את זה. ולא העריכו כלום. אפילו ההיפך. התמקדו רק ברצונות שלהם ובאמת הייתי כלה טובה ומכבדת. מאוד מאוד. ואישה שעושה הכול בשביל הבן שלה. והבנתי עם הזמן שזה שלה. ורק בשבת האחרונה הבנתי ממש כמה הנוכחות שלה והיחס שלה סוגר אותי. וכמה לא משנה מה אעשה היחסים בינינו לא יהיו כמו שחשבתי. ומאותה תקופה לקחתי על עצמי להתפלל שבעזרת ה' החמים והחמות של הילדים שלי יהיו טובים. ועבדתי על הביטחון שלי והתחלתי להרגיש טוב עם דברים שלגמרי לגיטימיים רק שנתנו לי תחושה שהם לא.. והיום אני עדיין בתהליך אבל עברתי שינוי עצום שהפך אותי לחזקה הרבה יותר והתמימות שהייתה לי נעלמה.

ונכון שזה כואב כל כך שמתעלמים מהילדים שלך. ואו לא יכולה לתאר לעצמי במיוחד כשרואים שלנכדים אחרים נותנים יותר יחס.. תנסי לראות את היתרון שבזה שלפחות היא נותנת לך את המקום של האמהות שלך. שלא מבטלת אותך ואומרת לך "אני רוצה שתביאי הרבה ילדים תביאי לי אותם אני אגדל אותם" כאילו אני כלי להבאת ילדים מהלך בלי רגש וכאילו הילדים הם בובות משחק. וכאילו הריון זה לא קושי לגוף ולנפש. הכול כדי למלא את החסך שיש לה. ולפחות יש לך את החופש שלך.. לא עושים מצפון ואת מרגישה שמדברים מאחורי הגב שלא באים מספיק למרות שבאים בתדירות נורמלית לגמרי אבל זה אף פעם לא יספיק..

ואולי, אם זה ממש חשוב לך, תנסי לקרב יותר בין הילדים לחמותך. תתראו יותר כשגיסתך לא נמצאת. תזמינו או תבקרו אותם קצת יותר וכשהם ירגישו יותר קרובים היחס יתחמם. גם מצד הילדים שלך כלפיה.

ובסוף, אני תמיד מזכירה לעצמי שהחיים עוברים כל כך מהר.. והכי חשוב זה התא המשפחתי שלנו. בעלי אני והילדים. גם ההורים והאחים כמובן אבל בסוף היום אני חוזרת לפינה שלי ושם ברוך ה' אף אחד לא מחליט לי ואני נמצאת במקום השליו שלי..

מקווה שקצת עזרתי.. שבת שלום יקירה ❤

עוד מחפשת את המסקנות הנכונות בהקשר הזה...

שנזכה לעבור את הימים האלה בלי ניסיונות קשים וגם אם יהיו שנצליח לעמוד בהם בעזרת ה'

וגם ענבים/מיץ ענבים

לקחת בי פולן

בהצלחה והריון קל

לי התירו לשתות בשיעורים.
וזה הקל עלי מאוד
שנה שעברה בדיוק היתי בהיריון מממש מממש ממש בהתחלה…

ולנוח.
בעלך אחראי על הילד
את אחראית על הצום שלך

עוד דבר לחמם בשקית ואז לשפוך לבקבוק הרבה יותר מהיר

עדיף ספל ולא קערה.
מתחמם יותר מהר כשזה בכלי צר.

מכירה מישהי עם תאומים שאכלו רק שאוב, אצלה המחמם בקבוקים הציל אותה (אגב, גם לו לוקח 3 דקות לחמם בקבוק).
אם אצלך השאוב הוא מידי פעם אז מצטרפת להמלצות מעלי.

מתלבטת אם להשקיע על זה או שזה מיותר מה גם שלא הייתי רוצה לקנות ביקר ושהמטפלות יכניסו עכשיו שאובים של כל מיני אמהות מה שעלול לקרות בשעת לחץ..

אשים אותו מוקדם כי טסה ללימודים, אז נניח יאכל ב9, באזור 1, ועוד האכלה (אולי) עד 4 או שלא, יכול להיות ש2.. צריכה עדיין ללמוד את השאוב הזה חחח ילד ראשון בהנקה מלאה וקצת חוששת. בכל מקרה את חושבת שבמעון זה מיותר מחמם?

לק"י

בערך מגיל חצי שנה הוא יוכל להחליף ארוחות במוצקים, וזה יוריד לך שאיבות.

במעון הם מנוסים בחימום ולא צריכים מחמם בקבוקים.

ואז כשמפשירה זה יותר מהר.
לא נראה לי צריך להשקיע במחמם בקבוקים. נטלה עם מים חמים, לא רותחים, עושה את העבודה

איך ייתכן שבבקבוק של המשאבה זה מראה שזה שאב 60 וכשמעבירה לשקית אחסון זה מגיע ל90? לפי מה ללכת?

השקית גמישה ומשתטחת...

היה לנו, השתמשנו אולי פעמיים-שלוש וחזרנו לחימום עם מים.
פשוט לא נוח...

מבינה את הלחץ ואת החוסר יכולת לתפקד..
מתפללת בשבילך שהכל יהיה בסדר ובעזרת השם ההריון הפעם יהיה תקין 🙏

בטא 800 לחמישה ימי איחור נשמע בסדר גמור
רק כדי לסבר את האוזן היה לי 120 ככה ביומיים איחור.. אז גם ההכפלה שבערך אחרי 4 5 ימי איחור הייתה רק 400 ומשהו..
אצלך יש 800 פלוס
מבינה את החשש נסי להיות חיובית! את צעד קטן גם מלהתחיל לראות את הדברים בא.ס בעזרת השם! בהגעה לאלף יהיה ניתן לעקוב אחר ההתפתחות של שק ההריון וכו בעזרת השם! שתתבשרי בשורות משמחות אמן

קודם כל מזל טוב! איזה בשורה משמחת להתחיל איתה את השנה
יודעת במערופל מה עברת ואין לי מילה אחרת מלביאה. כמה שאת נלחמת וכמה שאת רוצה! הלחץ שלך הכי הכי הכי מובן שקיים. בייחוד אחרי הפלה קשה.
אין לי יותר מדי איך לחזק חוץ מלהגיד לך שתסמכי על בורא עולם, ותתפללי אליו שבע"ה הפעם יזכה אותך להריון תקין וידיים מלאות. אם מרגיע אותך להדליק נר לצדיק שאת מחוברת אליו זה בהחלט עוזר!
בשורות טובות אהובה❤

הלוואי הלוואי. בע''ה.

אבל אני חושבת ש800 זה מהמהם. יכול להיות איחור בביוץ?
בכל מקרה גם אצלי אחרי 3/4 ימים איחור היה לי בטא 200..
הלוואי שזה יהיה זה ❤❤

בעה תהיה הכפלה מהממת מחר וההריון הזה יסתיים בלידה קלה קלה בזמנה ובידיים מלאות!!!!!
מתפללת עליך וחושבת עליך מלא ❤

ממה שאני יודעת אין כל כך משמעות לבטא וגם אין צורך לבדוק הכפלה.
בכל מקרה בהצלחה ובעז"ה הריון תקין ובריא שתצאי ממנו בידיים מלאות בעז"ה!

מתפללת ומקווה לטוב אשמח לתפילותיכן וכמובן אעדכן....

כ"כ מובן..
מתפללת עליך
ובשעה טובה וידיים מלאות בע"ה ❤❤❤

מבינה את החששות והפחדים, מתארת לעצמי כמה שאת במתח אבל יש לך בטא מהממת!
אל תאבדי אמונה הכל יהיה בסדר את תראי!
בורא עןלם לא סתם שלח לך את ההיריון הזה בזמן ככ מבורך ומרגש.
אני יןדעת כמה הטראומה מהעבר חרוכה בנפשך אבל את תראי שתעברי את השלב הזה מבטיחה לך.
בע״ה בשורות טובות למחר בבקשה תעדכני אותנו!
מתפללת עלייך שבלי נדרררר בשורות טובות
❤️❤️❤️

איתך💞
בשורות טובות!!!

יצאה תוצאה של 1530 ,הקודמת יצאה 862 אך היא הייתה לפני פחות מ48 שעות 

את הראשונה עשיתי ב10 וחצי בלילה ברביעי,

ואת התוצאה העכשיוות היום בשבע וחצי בבוקר ככה שעברו רק 36 שעות

מה לדעתכן נראה תקין?זה יוצא פי 1.8

כרגע שלחתי לרופא עדיין לא ענה לי 

תודה על כל התפילות אין כמוכן

 

נשמע נהדר, תתחילי לחייך ולהוריד חששות.
לשמור על עצמך ושיהיה לך היריון מדהים ❤️

בשעה טובה!!!⁦️⁩⁦️⁩

שיעבור בקלות ועם ידיים מלאות! שמחה בשבילך ממש!

מעריכה את התפילות והדאגה הכנה של כל אחת ואחת מכן אין כמוכן....

הם מתנהלות בצורה שונה, וגם הילדים מסתגלים לסדר השונה.

למשל לדעתי הם שמות שמיכות שיחזיקו את הבקבוק ולא ממש מאכילות את התינוקות...

תמיד אצל אמא הכי טוב השאלה מה האופציות.

אם יש לך אפשרות לעמוד בסכום של היקר ברור שלכאורה זה עדיף

רק שלפעמים אלו שיותר באים אליהם הם באמת היותר טובות...

הייתי באה לראות, מבררת ושואלת כמה שיותר הורים.

לא תמיד הפקטור הוא כמות הילדים.

לשים שמיכה שתחזיק את הבקבוק?! זה ההאכלה הכי לא מיטבית שאפשר, בלי שום התאמה לקצב של התינוק, לרעב והשובע שלו וחוץ מזה נראה לי קצת מסוכן וגם סיכוי טוב שזה יזוז או הוא יזוז ואז הוא ישאר רעב ויהיה מתוסכל... חוץ מזה שקיוויתי שהוא יקבל חום וחיבוק לפחות בזמן האוכל.
נשמע לי מזעזע...

הכל תלוי מה חוץ מזה

נכון שזה ממש לא נשמע טוב

וגם אני לא הייתי רוצה את זה

אבל אני ריאלית ומבינה שמטפלת אחת לא יכולה הכל ביחד.

כמובן תבדקי ספציפית על המטפלות האלו.

אבל לי למשל יצא לברר על מטפלת שהיו רק 2 ילדים

והרגשתי שהבית לא מספיק מותאם לילדים

ולא מוציאים אותם לזחול

והיא לא מספיק חמה

ומצד שני יכולה להיות מישהי אחרת שנכון, יש 6 תינוקות אבל היא חמה ומחבקת ואוהבת.

 

 

 

חשבתי זה נורמלי
זה לא??

בואי נגיד שבמקרה של תאומים/שלישיה כשאין ברירה אחרת אז זה נורמלי. וגם אז מומלץ לעשות תורנות שבכל ארוחה אחד מהם כן יקבל בקבוק על הידיים.
במקרה של תינוק יחיד, מכווץ לי את הלב לשמוע על זה. גם אם הוא לא יונק, מגיע לו לקבל את החום והמגע מאמא שלו בזמן ההאכלה. זה לא פחות חשוב מהאוכל.

גם בגלל שזה היה נראה לא בטיחותי אבל בפועל בחיים לא קרה משהו אבל גם בגלל שראיתי שבעיניים שלה היא מחפשת להתמקד בעיניים אחרות והן פשוט לא היו שם

בלי עוד זוג עיניים שרואות מה קורה? בחיים לא הייתי שמה
אפילו לשירותים היא לא יכולה ללכת
במעון התקן הוא 1על 6 אבל יש עוד אנשי צוות שנמצאות לתת יד כשצריך
הייתי שמה אצל זאת שיותר יקרה אבל זה רק עוד ילד אחד
וככה תהיי רגועה יותר

הבת שלי היתה שנה שעברה במשפחתון של 6
אבח היו שם ילדים שהתחילו את השנה בגיל שנה וחצי
היא התחילה ב9 חודשים
והיו ילדים שהתחיחו ממש פיציים.
אז את הגדולים מאכילים יחד בכפיות
את הקטנים בבקבוק בזמנים אחרים
היא האכילה תמיד מבקבוק על הידיים. בוודאות. כמה פעמים הגעתי כשהיא האכילה מישהו.
שעות השינה שונות אז זה נתן לה זמן להתייחס לכולם.
בצהריים היא הביאה סייעת חעזרה בשעות העמוסות
ובגדול הם ממש קיבלו יחס מדהים כל אחד ואחת.
הבת שלי היתה זוועתית בהרדמויות לפעמים היא ישנה על הידיים שלה או הורדמה בנדנוד בעגלה לבד וכו'..

והעלית פה נקודות חשובות

במסגרת יש סדר יום,
שעת החלפת טיטול, שעת אוכל, שעת שינה..
לוקח זמן לתינוקות ללמוד את ההרגלים אבל בסוף הם מסתגלים.
כשאת עם תינוק בבית את מטפלת בו לפי הסימנים והצורך שהוא דורש.
לגבי האכלה מבקבוק אני מכירה שמאכילים שניים במקביל,
שמים בסלקל עם חיתול מתחת לבקבוק ומאכילים עם העיניים על התינוקות.
לא חושבת שלוקח להם עשר דקות לאכול. וגם אם באמצע צריך לעשות הפסקה זה לא שהתינוק צורח מרעב, גם אני כשאני מניקה לפעמים עושה הפסקות אם יש ילד או משהו שצריך לעשות.
מהר מאוד הם עוברים לאכול גם מוצקים ואז זה יותר קל, מאכילים כפית כפית לפי הסדר, לא נותנים לאחד והשאר מחכים.
תוך כדי מדברים איתם וכו'. ומהר מאוד עוברים לניקור אוכל עם הידיים תוך כדי האכלה.
לגבי השכבה לשינה שמים בלול והם אמורים להירדם,
מי שצורח מרימים אותו קצת ומחזירים ומרימים תינוק אחר, ככה זה עובד. מצד שני זה לא שנותנים לתינוק לצרוח חצי שעה בלי יחס בכלל.
גם מנדנדים עריסה אחת עם הרגל וכד'.
ההתחלה קשה, בסוף הם לומדים להירדם.
הילדים שלי היו ישנים מצויין אצל המטפלת ועירניים להפליא כשחוזרים הביתה

אבל בגיל שלושה חודשים הסדר יום הוא לא לפי שעות אלא לפי סדר פעולות. למשל שינה, אוכל, טיטול, זמן משחק ופעילות ושוב שינה וכו'. ואני לא מאמינה בהסתגלות למשהו שלא מותאם לצורך של התינוק.
להאכיל בלי להחזיק את התינוק והבקבוק נשמע לי מזעזע כמו שכתבתי למעלה...
ותינוק בן שלושה חודשים צריך עשר דקות לאכול וגם יותר מזה, ולא כל כך מהר הוא יתחיל ארוחות עם כפית, קל וחומר שלא עם ידיים...
אבל טוב לשמוע שבסוף טוב לילדים אצל המטפלת

אבל זה לא שגם האחרים כמוהו..
ומן הסתם שהוא ישן רוב היום

אבל זה גם התקן במעונות בגיל הזה.
אישית לא שמה במסגרת כזו. בעיני זה מעל לטבע ולהיגיון.
הייתי הולכת על השניה. אבל כמובן תשמעי המלצות ותבררי וגם תבדקי אם נגיד היקרה מתכננת לקחת עוד תינוקות. שלא תמצאי את עצמך משלמת יותר על אותו דבר.

שמתי בעבר בגיל הזה אצל מטפלת אחת (לבד!) על שישה ילדים.

היא היתה אלופה!! יצרה לכולם סדר יום (כולם היו באותו גיל), הסתדרה איתם מעולה. לא יודעת איך, אבל יודעת שהיא עשתה עבודה ממש ממש טובה וסמכתי עליה בעיניים עצומות.

 

מצד שני, אם אין המלצות חד משמעיות ויש מסגרת קטנה יותר, הייתי מעדיפה אותה, אם יש אפשרות כלכלית.

אין השוואה למעון, לדעתי.
תמיד יש עוד אנשי צוות, ותמיד הן יודעות שיש מישהו שמשגיח עליהן.
איך אפשר לסמוך על מישהי אחת, אפילו אם אומרים שהיא מדהימה?
בלי משום פיקוח...
וזה בלי לחשוב על כמות הילדים כפי שאת אומרת...
אני חושבת שאפשר רק לחלום על האכלה תומכת...

בהצלחה רבה והרבה סיעת דשמיא בהחלטה!

וזה שזה התקן בישראל לא אומר שזה הגיוני או טוב לתינוקות בשום צורה. אם יש משהו ששווה לשלם עליו כסף בעיני זה זה. אין מחיר לטיפול טוב בגיל הזה. אם המטפלת היקרה מוצאת חן בעינייך לכי על זה ללא היסוס

ובעיקרון שש זה התקן גם של התמת. אבל אם היא ממש לבד על כל הילדין זה קצת יותר בעייתי. אין עוד עיניים על הילדים, היא לא יכולה ללכת לשירותים..

זה לא כל השנים ככה
יש שנים פחות "ריווחיות" ויש יותר
כשיש תינוק ההוצאה על הטיפול בו יקרה
נכון שיש שיטות להתמודד עם 6 תינוקות במקביל
ויכול להיות שהן גם לא מזעזעות
אבל אם יש אפשרות עדיף לשלם יותר לפחות ילדים
וכמובן שמס הילדים הוא לא פקטור יחיד
איכות הטיפול של המטפלת הוא גם פקטור משמעותי
היו שנים ששילמתי למטפלת שהגיעה אליי
שילמתי לה 75% מהמשכורת שלי
ואני לא מתחרטת
זה שנים משמעותיות מאוד
אם אפשר אני מאריכה חופשה כמה שניתן
וכשצריכה לחזור מצמצמת משרה
ושמה במסגרת שאני מרגישה שזה הכי קרוב למה שאפשר לצפות מתחליף לאמא.
אל תחששי לבדוק להתלבט לשלם יקר
תשאלי, תבקשי המלצות, תבואי לראות גם בזמני האכלה לחוצים ולא כשכולם ישנים.
ואל תחששי לפתוח את האופציה להישאר עוד כמה חודשים בבית.
אל תתני למוסכמות החברתיות לקבע אותך
זה הילד שלך , תרגישי חופשיה להתלבט

או שזה רק חלקים ממנו?

מבחינת תמונות?
לענ''ד זה משהו שאפשר 'לצנזר' אישית במקרה הצורך. לדבר עם המדריכה מראש ולבקש שרק תזהיר לפני ואתם תבחרו איך להתייחס לזה.


גם יש מקום שתמונות מאוד מאוד עוזרות להבין מה הולך לקרות ולהכין את עצמנו, שלא נופתע בזמן אמת. לענ''ד במקרה כזה שווה לשקול אפילו לראות אותן.
לא ממקום של סקרנות, נטו למידה והתכוננות לדבר האמיתי.


(דומה אך שונה - כשהייתי ילדה היינו במרכז מבקרים של איזו חווה. הייתה שם הדרכה אור-קולית על הפריה של האווזים. המדריכה רצתה לצנזר וההורים הדוים אמרו לה שממש לא צריך. ווואלה - למדתי ולא הצטלקתי. ראינו נוזל זרע של אווז במיקרוסקופ, ראינו את התנועתיות שלו. שמענו שמזריקים אותו לאווזות וזה היה מדעי והגיוני כמו שזה. בלי להיות מיני או מטריד או פרוץ.
לדעתי יש מקום בנפש שמכיל נושאי פוריות וילודה בצורה לימודית ולא מינית)


אם השאלה היא על הכנה רוחנית אז בלי קשר לא חושבת שקורסים כללים של קופ''ח מתעסקים בזה.
כנ''ל בצד ההלכתי של הלידה..

את יכולה לבקש בצורה נעימה, מאמינה שהיא גם תסכים

מרקים-
בצל
כתום

מוקרם
או פסטה רוטב עגבניות עם גבינה מגוררת למעלה
סלט שווה ושקשוקה
אם יש בשרי מופשר אז מוקפץ

זה מה שעכשיו עולה מחשיבה מהירה

האמת ששקשוקה זה רעיון!
תודה גם לאנונימית!

ולחם שום מהיר- לחתוך באגט לפרוסות ולמרוח על כל פרוסה שמן זית, שום כתוש וזעתר ולתנור.

לא כדאי מיד בסוף הצום אוכל. בהתחלה צריך להחזיר בהדרגתיות נוזלים (מים, חליטת צמחים) ואז לא מרגישים רעב בכלל. בהמשך, לפי תחושת הגוף כדאי לתת לגוף מנה קלה של מזון כמו סלט עם ביצה וגרעינים/אגוזים. ירקות מבושלים וקטניות.
סלט קינואה עדשים. וכן על זו הדרך.
מרק זה גם מעולה.

או שעועית ירוקה אורז ומנה עיקרית אם יש לך בשלוף מהמקפיא
או פיתה פיצה
או משהו קנוי

אבל מה זה??!

כמו פסטה בולונז אבל עם טונה..

אחד המאכלים האהובים..

כאילו רוטב והכול ובמקום בשר טונה?

מטגנת בצל.
מוסיפה רסק עגבניות, תבלינים, טונה.
מוסיפה מים ופסטה קצרה או פתיתים.

ממש כמו בולונז..

מטגנים בצל, אפשר עם שום,
מוסיפים קוביות עגבניות (אני לא מרתיחה ומקלפת, למי יש זמן)
אפשר גם קוביות גמבה
מוסיפים מים, אפשר רסק עגבניות, תבלינים
ומוסיפים טונה, (אני פותחת שתי קופסאות על 500 גרם ספגטי)
במקביל מבשלים ספגטי כמעט עד הסוף,
בסוף מערבבים את הרוטב עם הספגטי בסיר ונותנים עוד שתי דקות בישול ביחד.
אפשר גם למזוג את הרוטב בצלחת על ערימת ספגטי.

וזה נמשך כבר לפחות חצי שעה, לא עובר במנוחה ובשתיה אז יתכן מאוד שזה כן צירים. בשלב שלך לא יודעת אם יש מה להיבדק (אולי כן שווה לנסוע למוקד?) אולי כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות.

כאב בגלים זה תאור קלאסי לציר
אם ממשיך שעה תצאי למיון

כי אין הרבה מהשנה האחרונה אם ככה... קצת לא הגיוני

תעשי שזה יציג לך לפי תאריך...

לא יכולה להמליץ על ניתוח..
אחותי ילדה שם בניתוח ונראלי היה לה טוב, יש להם שיטת תפירה אחרת שאומרים שהיא יותר טובה..

מה שכן, המחלקות שם ממש יפות ומשופצות אבל עמוסות ממש.. אני הייתי צריכה לחכות כמה שעות מסוף הלידה עד שהתפנה מקום במחלקה.

אין לי נסיון לקיסרי
בגרידה האחרונה הייתי מרוצה מהם מאוד..

בגלל שאריות שליה, וממש הרגשתי הבדל בין המחלקת יולדות לנשים.
למרות שהתנאים ביולדות הרבה יותר טובים (משופץ, מיטות חשמליות שאת יכולה לכוון לעצמך, חצי קיר בין יולדת ליולדת וכו'), הרגשתי שם אחת מאלף ובנשים הרגשתי הרבה יותר דאגה ויחס אישי.. ובכללי מהרגע שהגעתי למיון היחס היה ממש שונה לטובה מאשר במיון יולדות..

אבל שוב, לגבי השאלה של הפותחת, ניתוח מוזמן מראש זה שונה מלידה רגילה. אני יכולה לדבר רק על המחלקה. התנאים שם ממש טובים אבל העומס משפיע על כל מיני דברים.

שמעתי על זה הרצאה בכנס של מכון פועה לפני שנתיים..

יש להם שיטות חדשות ובכללי הרבה באות לשם לניתוח מתוכנן (גם בעקבות מחלקת הריון בסיכון גדולה ומקצועית שיש שם)

לא ילדתי שם אישית אבל שמעתי דברים טובים סך הכל על המחלקה, ויש גם אופציה ללכת למלונית שם בהשתתפות הקופה

שאם את מנסה, הוא מריח אותך ואז מנסה לכוון למשהו אחר.
ואולי גם לצאת מהבית בכלל. לא להיןת באזור (כי אז את בטח ממש תרחמי עליו ולא תהיי מסוגלת לשמוע אותו בוכה).

זה מה שאמרו לי, לפחות.

לחמם את החלב ממש ממש

עונה רק עכשיו אחרי יום מטורףףף שהוא פשוט בכה ובכה
ולא היה נראה שהחלב שלי מספיק לו.. כבר לא יודעת מה לחשוב
מתוסכלת ממש

קרה לי פעם.
האמת שמה שעזר לתינוקת בסוף היה אוסטאופתיה. שם אמרו לי שיש לה שריר תפוס בפה. ואכן גם בהנקה הרגשתי שבניגוד לשאר הילדים היא לא ינקה יפה
ואחר כך היתה מקבלת רק בקבוק של mam.

אני ממש מרגישה שמשהו מציק לו