פורום הריון ולידה (עמוד 1894)

או ערכת לידה ממקום אחר?

חיברתי 3 חבילות רצוף ובתחילת החבילה ה3 ,התחילו כאבי מחזור וכתמים שעדיין לא אוסרים למרות שהולכים וגדלים אבל עדיין בגדר כתמים.
הרופאה אמרה לי שאם מתחילים כתמים האמצע חבילה עדיין לסיים אותה ואז לעשות הפסקה אבל בעלי ואני במצב של כתמים וכאבים כבר שבוע+ וזה לא פשוט לנו..

משהי מכירה אפשרות כן להפסיק באמצע חבילה? מה עושים אם כך?
אני מתחילה שורה כל יום שני

היי אני בתחילת הריון ראשון ורוצה לעשות מה שאני יכולה כדי למנוע סימני מתיחה
אם יופיעו אז ברוך הבא אבל אשמח לנסות ולמנוע
יש לכם המלצות על קרמים/שמנים שאפשר לשים כדי למנוע אותם או את חלקם לפחות? ומאיזה שבוע כדי להתחיל?

אתמול הייתי בתחנת האוטובוס הילדה הייתה בעגלה,

הסתובבתי רגע לילד לסדר לו את החולצה,העגלה 

התדרדרה מהמדרכה חצתה את הכביש והגיעה

למדרכה השנייה והתהפכה, נס ראשון שלא עבר בשניות

האלה רכב, נס שני שהילדה לא עפה מהעגלה, נס שלישי 

שלא קרה כלום לילדה,(המזל שהייתה קשורה גם מלמעלה)

נראה לי שמעולם לא צרחתי כך ולעולם לא אצרח כך,

תודה לשם יתברך על הנס הנפלא הזה,

ב"ה המעבר מתקרב בצעדי ענק, עוברים עוד שבוע וחצי.
שבוע שעבר בעלי סיים בעבודה שלו וחזר כל יום בעשר בלילה!
השבוע הוא מתחיל חפיפה בעבודה החדשה, שזה קרוב לאיפה שנגור אבל רחוק מאד מאיפה שאנחנו גרים עכשיו
מה שאומר שהוא הולך לישון אצל קרוב משפחה שגר באזור, לפחות חלק מהימים.
צריך לסיים לארוז
אין לי מספיק ארגזים
3 ילדים מתוקים
והריון, ב"ה.

אין לי כוח לשבוע הזה, לא יודעת איך אני הולכת לעבור אותו
בא לי כבר להיות אחרי..


טוב סתם פרקתי.

מאמינה שנעבור את זה
מקווה שיהיה בטוב ובשמחה
ולא בעצבים ומתחים

שבוע טוב חברות!

אני אחרי הפלה בכדורים ומיציתי את הזמן שאסורים!
די זה יותר ארול מאחרי הלידות..
זוכרת פה משהו על לימון, קינמון..איך זה עובד?

רוצה לשתף, לפרוק להתייעץ ולשמוע את דיעתכן החכמות⁦❤️⁩
מקווה שלא יצא ארוך מידי...

הריון שישי, ב"ה נשואה באושר! זוגיות יציבה ופתוחה!
בעלי הוא המפרנס היחיד, עובד מאוד מאוד מאוד קשה. גם בשעות וגם בתפקיד ובאחריות. יש לו תפקיד משמעותי בעבודה וכמעט שאין גמישות.

שבוע שעבר התחילו לי צירים מוקדמים, בשבוע 30. אחרי התייעצות היה ברור שאני צריכה לסוע למיון.

ההתלבטות הייתה אם ללכת למיון הקרוב, להשאיר את הילדים עם בייביסיטר (מבחינתי הרבה פחות עדיף, כי גם לא חושבת שבבית חולים מספיק מקצועי וגם להשאיר את הילדים למלא שעות עם בייבסיטר לא ממש התאים לי) או לסוע למקום קצת יותר רחוק אבל שקרוב לעבודה שלו ואז הוא ייקח את הילדים.
התקשרתי להתייעץ איתו. והוא כמעט ולא יכל לדבר ואמר שממש מורכב עכשיו שהוא ייצא / ייקח את הילדים. כמעט בלתי אפשרי. ועדיף שאלך כבר לבית חולים הקרוב.
ממש לא רציתי, ובסוף החלטתי לסוע לבית חולים הרבה יותר רחוק, אבל שצמוד להורים שלו והשארתי שם את הילדים (תכלס היה הכי עדיף, כי התאשפזתי בסוף כמה לילות וזה בית חולים מאוד מקצועי בעיניי.)

אבל היה לי מאוד קשה, שבמצב כזה, ההתלבטות וההחלטות נופלות עלי. מבחינתי שייעזוב הכל וייתמקד עכשיו רק בי ובמצב שיש עכשיו.

באותו יום, כשהודיעו לנו שאני נשארת לאישפוז היה ברור לי שהוא יבוא אחרי העבודה. והתקשרתי להגיד לו שייעבור דרך הבית להביא לי דברים ואז יימשיך לישון אצל ההורים שלו. תכלס, כלום לא היה דחוף. ואז הוא התלבט איתי, אם עדיף שהוא בכלל יישאר בבית. כי זה ממש רחוק והוא צריך לסוע לעבודה מחר. הוא כל הזמן שאל אם לבוא, למרות שהיה לי ברור שהוא מעדיף לא לבוא (משיקולים הגיוניים שזה יהיה לו טירוף!) ואני נשארתי לבד באישפוז.
רציתי שהוא יבוא. רציתי מאוד!!
אבל לא היה לי לב להגיד לו. הרגשתי שאני כועסת עליו שהוא שואל. שלא ברור לו שהוא בא! גם אם זה טירוף.
שתבינו, ברור לי שהוא אוהב אותי! שאני חשובה לו מאוד. הוא עושה בשבילי הכל! אבל הוא גם מאוד שיכלי!!!!!!!!!!! ושיהיה יותר חכם שהוא יישאר בבית.
אני קורעה בתוכי. מצד אחד באמת מבינה את המצב שלו, הוא עומס ועובד קשה, וזה מרגיש לי לא הוגן שאני "מתלוננת" בזמן שאני לא עובדת בכלל.
מצד שני, יש תקופות שאני מרגישה שהעבודה לפני. במצב כזה אני מצפה ממנו לעזוב הכל ולהתייחס רק אלי! למרות שלפעמים לא אפשרי.

ואם לא להגיע, לפחות שייתקשר מלא, "שיציק" לי, הוא בכללי הרבה פחות דואג ולחוץ. אבל זה חסר לי לפעמים. זה מתפרש בעיניי כחוסר יחס והתעניינות.

ברור לי שנדבר על זה! הוא הרגיש שהכל היה לי מורכב. חיכיתי קצת להרגע לפני שפותחים את הכל. אבל אשמח לשמוע גם מה אתן אומרות.

הצלחתן בכלל להבין?? נראלי כתבתי שיא הבלאגן!

יואווווווו סיוטטטטט
אפשר לפרוק?!

דימומים אין סופיים
כאילו הלווו מה ביקשתי
להיות מותרת
לקבל חיבוק
לכייף עם האיש שלי

מה מסובך?!?!

קיבלתי מחזור שבוע שעבר
דקה לפני הטיול הזוגי
הקדים ביומיים, החמוד
אמרנו יאללה לא מתבאסים
יוצאים- יוצאים
סבבה.

שונאת לטייל במחזור. אוף. לא נורא. היה דווקא כיף.

ואסורים ביומולדת. וביום נישואים. וגם חופש ועמוס ושנינו עובדים אז אין את הלהיות ביחד ולהרגיש שאוהבים ואנחנו הכי בטוב בינינו ברוך השם. הכי וזה טוב ומשמח
אבל אוף כמה אני צריכה את ההתכרבלות בלילה רק לזכור שאני שלך ואתה שלי ומחר שוב מירוץ והחלפת משמרות מי עם הילדודס


יואווווווו
והכותרת של השבוע הזה היאאא לנסות לעשות הפסק טהרה
יום שני- באמצע טיול
יום שלישי- בדרך לחתונה
אתמול- בבית של חברים

כאילו מהההה
לפחות זה היה עובד

אבל הבוקר ישבתי במשרד וקלטתי לחרדתי שאני נוזלת
אווווווף אוף אוווף
ולא בא לי שווב שחנש עם הרב
די די דיייי

והגוף שלי
כאילו כפרה עליך
אנחנו בקשרים טובים בד'כ
מה נסגר איתך נשמה
מה זה הדימומיידה הזאת
נזילות, נזילות כל היום!

חמוד יש לך תפקיד מוגדר
יש פה מערכת

אתה יודע לעשות את זה
ב'ה היית כלי לשלושה אוצרות מהממים
ועשית את זה נפלאאא
אז
מה
קורה
לעזזאללללללללל

מילא שעוד לא הריון... סבבה מותר לך
לא בטוח שנורא לי ההפסקה הזו למרות שהייתי רוצה עוד בע'ה

אבל מוכנה לחכות בסבלנות

אבל הדימומיםםם
דיייי
דייי
דייי
דיי
די. די.

שיהיו ברורים. מתחיל. נגמר
חלאס עם הבלאגןן הזה


אוף הולכת לי בעולם ושואלת את עצמי אם כתוב לי על הגב החסך הזה שהאיש שלי לא חיבק אותי כבר שבועיים ואין לזה סוף נראה לעין

תודה על המקום לפרוק, בחיי שזה במקום עכשיו

היי שלום.

מי יודעת מה יכול לסייע לכאבי גב תחתון/ בטן תחתונה בהריון?

אשמח לקבל עצות מכל הנשים החכמות שכאן שאני מעריכה כל כך!

יש לי בן מתוק וחכם בן 4+. הצדיק שלי עבר הרבה כולל ניתוחים מורכבים מבחינה רפואית בילדותו וב"ה היום בריא לגמרי, אממה...
מרגישה איתו קושי מיוחד ואפרט- ב"ה יש לנו כמה ילדים צפופים שאיך נגיד עושים ביחד שמייח כמו שחבורת ילדים יודעים... אבל מרגיש לי שאיתו קשה לי ולא מוצאת את הדרך להגיע אליו. יש לו צורך מיוחד מוגבר בתשומת לב שנראה שאף פעם לא מגיע לסיפוק. בגלל העבר שלו מראש יש לו מקום חם בלב שלי ורצון תמידי לגונן עליו ולהכיל אותו והוא גיבור בעיניי ואני גם מדגישה לו זאת. יש לו רגישות מדהימה, חכמה וכשאני איתו אחד על אחד הוא הכי מתוק וכיפי בעולם ואני מנסה לתפוס כמה שיותר רגעים כאלו יחד איתו.
הבעיה מתחילה כשהוא משחק עם שאר האחים, נראה שהוא עושה כל מה שביכלתו כדי לשגע אותם וממש נדירים הרגעים שהוא מצליח לשבת ולהינות ממשחק. זה הגיע למצב שהאחים שלו כבר לא רוצים לשחק איתו, הם ממש מנסים לשחק בחדר אחר כדי שהוא לא יפריע להם ולא רוצים לשתף אותו. יוצא שאני כל הזמן צריכה לנסות לעזור לו להשתלב בלי להציק לשאר, להעסיק אותו בנפרד או אפילו להחזיק אותו פיזית כדי שהשאר יוכלו להתנהל בכיף. גם בנושא של גבולות מאד מאד קשה מולו- הוא מנסה את הסבלנות שלנו על ימין ושמאל, נראה שהוא ממש עושה ומחכה לתגובה. יום אחד אמר לי שהוא לא רוצה ללכת למקום מסויים כי קשה לו להתנהג שם יפה וניסינו לחשוב יחד איתו איך לעזור לו, בפועל זה לא עזר- כך שהוא מאד מודע לעצמו ונראה שגם לו זה מציק. ממש בימים האחרונים עולה בי המחשבה שאולי זה קשור לקשב וריכוז. שמתי לב שגם כשהוא צופה בסרטונים במחשב הוא מתעייף תוך 10 דקות בערך ופורש. מצד שני יש לו זמנים שהוא משחק עם עצמו במשחקי דמיון הרבה זמן לבד ובגן הוא אמנם שובב אבל בקטע של שובבי נחמד וקיבלתי רושם שזה לא דומה בכלל למה שקורה בבית. מרגישה שאולי אני צריכה לבדוק את זה ולקבל הכוונה לאיך לעזור לו ולשאר בני הבית.

ופה אתן נכנסות לתמונה,
אין לי מושג למי לפנות. רק מרגישה שאנחנו צריכים עזרה. לא יודעת אם זה כיוון של הכוונה הורית/אבחון/איזשהו טיפול בשבילו- רק רוצה לעזור לו כי זה נראה סיוט לחיות כך וגם מקשה על כולנו. ציינתי את העבר הרפואי שלו כי חושבת שאולי יש קשר גם לתחילת החיים שלו שלא היו פשוטים בשום צורה וכללו הרבה בילוי בבית חולים, להתנהגות כיום.

אמן שתהיו השליחות שלי!

בס״ד

בימים האחרונים הקטן בן ה-4 פספס הרבה (הכוונה לגדולים), אחרי תקופה ארוכה שזה לא קרה. תהיתי למה זה קורה והאם זה מצביע על משהו רגשי. עכשיו מצאנו תולעים 😱 (אני לא מתאוששת, זה כזה דבר דוחה!). האם זה משהו מוכר, שתולעים יכולים לגרום לפספוסים?

תודה!!

בשתי שאיבות האחרונות ראיתי שכמות החלב ירדה ממש. איך אפשר להגביר חלב?
לוקחת כדורי חילבה ואוכלת שקדים...

לא יודעת איך להסביר את זה בדיוק אבל מרגישה שכל רגל שוקלת טון וכדי להזיז אותן אני צריכה מנוף..
ואם נניח אני יושבת על כיסא נמוך ( כדי לא להתכופף כשצריכה לקחת דברים ממגירההאו מדף נמוך) אני ממש צריכה להחזיק במשהו מאוד יציב כדי לעלות מישיבה לעמידה.
תחושה כאילו הרגליים לא סוחבות אותי..
זה קורה לי גם כשעולה מדרגות נגיד יותר מעשר..
מישהיא חוותה את זה ויודעת ממה זה יכול להיות?

חודש 5 ב"ה ואני בשמירה מלאה זאת אומרת בלי יחסים עד הלידה.
נשים שהיו במצבי יש פתרון הלכתי? לפנות לרב או שאין מה לעשות ופשוט לנסות לעבור כמה חודשים ככה?

מישהי דיברה איתם היום? אני לא מצליחה לדבר עם רב משם. אני לוחצת למזכירת הרבנים ומחכה בתור כמה דקות ואז זה אומר שאי אפשר לדבר ומנתק

אני אמצע שבוע 5 ברוך ה'
ואני מקבלת תמיכה פעמים ביום בג'ל וגינלי ובכדור דפסטון (הריון אחרי טיפולי פוריות)
ועכשיו באתי לשים ושמתי לב שאין לי יותר מהג'ל
הלכתי לסופרפארם אבל הרוקחת אמרה שהאחות לא חידשה לי את המרשם של הגל למרות שהרופא אמר להמשיך עם התמיכה
אני אלך בבוקר לרופא תורן שיחדש לי את המרשם
עד כמה זה נורא ויכול לפגוע שאני לא אשים עכשיו גל???
אני ממש בלחץ זה הריון יקר מאוד

רק בבקרים עד סביב 3 כי מ3 אני מרגישה לגמרי סבבה
הענייו הוא שכל מה שהיה עוזר לי בהתחלה אני לא מסוגלת להכניס לפה כי זה עושה לי עוד יותר טריגר כמו הקרקרים או הבייגלה סודה ארטיקים..
אני קמה בבוקר רעבה
אוכלת ומתחילה הסאגה של הריפלקסים
זבו רק לשתף יודעת שמה שיעזור לי זה מה שעזר לי בעבר פשוט רק מלחשוס על המאכלים האלה נהיה לי יותר בעע

אני חמישה חודשים אחרי לידה מתלבטת אם להתחיל.
מישהי השתמשה בהם?
אשמח לדעת איך הם? ואם אפשר לשלב עם הנקה מלאה