אני וחמותי זה שמן ומים. גם אם אהיה הכלה הכי מושלמת בעולם זה לעולם לא יספיק. בין הפעמים היחידות כשהתארחנו בשבת והיא קפצה לאחותה ונשארנו רק חמי עם עוד שני אחים ואחות והיה כיף! הרגשתי פתוחה ומשוחררת ויכולתי להיות איתם שעות ובאמת נהניתי לשם שינוי. בדיעבד הבנתי שהביקורת שלה, גם אם היא לפעמים מוסווית וסמויה, המבטים הסוקרים, השאלות החוקרות ובכלל כל האנרגיות שהיא מעבירה אליי.. פשוט סוגרים אותי. עכשיו לראשונה אחרי הרבה זמן הבנתי למה אני מסוגרת ומאופקת אצל המשפחה של בעלי. והשנה די לתסכולים. בלי רצון לרצות ולהרשים. לכבד בוודאי אבל לא על חשבוני. ומותר גם לעמוד על שלי שמנסים להחליט לי על הנסיך הקטן.. אוי כמה תהפוכות בנפש עברתי.. ואיך סולחים מהפגיעות הזאת שהייתי בה מולה ומההתנהגות שלה במצבים מסויימים.. רק מרחמים. וזוכרים שהיא האמא של הגבר שלי ויש לה את הזכויות שלה.. וממשיכה להיות מכבדת ומנומסת למרות שלא תמיד כך כלפיי אפילו שהיא יודעת לעטוף את זה בצביעות יפה יפה..ולעקוץ גם כשלא צריך. והחסך מילדים שגורם לה להשתלט על הקטן שלי ולדבר אליו לפעמים כאילו היא אמא שלו. ולעשות איתי תחרות את מי הוא אוהב יותר..
אז אחרי שפרקתי כאן, ועדיין יש לי פגיעות גדולה ממנה שמנסה לשחרר אפילו רק בשבילי.. אבל כבר לא הכלה התמימה והמרצה שתעשה הכול כדי שיאהבו אותה, למרות שזה חסר סיכוי (אלא אם כן תהיה סמרטוט מהלך ויס-מנית לתפארת..)
מה המסקנות שלכן לשנה החדשה? מה תעשו אחרת? עם הבעל/ילדים/הורים/חמות?.. והרשימה עוד ארוכה..
יש לי עוד הרבה מסקנות אבל המסקנה הזו שהבנתי בשבת שיחררה בי משהו שישב הרבה זמן, כי תמיד חשבתי שהבעיה היא בי. ועכשיו אני מבינה שכשאין חיבור פשוט אין. ולא הגיוני שאני מנסה להיות בסדר ולא הולך ותמיד יש מה להגיד. והלב שלי פתוח ורוצה להרגיש לב כנה ואמיתי בצד השני אבל כלפיי הלב הזה לא קיים. והיא אישה קשה וזו לא אשמתי. ומעתה ויחסים מכבדים וטובים אבל מרחוק.. (עוד פריקונת. חייבת להוציא את זה ממני..)
מחכה לשמוע מכן וגם אם לא תכתבו לפחות תחשבו בלב מה המסקנה העיקרית מהשנה הזו.. שתגרום לכן לשחרור בנפש והקלה.. או לשמחה ושינוי והתקדמות..
אז אחרי שפרקתי כאן, ועדיין יש לי פגיעות גדולה ממנה שמנסה לשחרר אפילו רק בשבילי.. אבל כבר לא הכלה התמימה והמרצה שתעשה הכול כדי שיאהבו אותה, למרות שזה חסר סיכוי (אלא אם כן תהיה סמרטוט מהלך ויס-מנית לתפארת..)
מה המסקנות שלכן לשנה החדשה? מה תעשו אחרת? עם הבעל/ילדים/הורים/חמות?.. והרשימה עוד ארוכה..
יש לי עוד הרבה מסקנות אבל המסקנה הזו שהבנתי בשבת שיחררה בי משהו שישב הרבה זמן, כי תמיד חשבתי שהבעיה היא בי. ועכשיו אני מבינה שכשאין חיבור פשוט אין. ולא הגיוני שאני מנסה להיות בסדר ולא הולך ותמיד יש מה להגיד. והלב שלי פתוח ורוצה להרגיש לב כנה ואמיתי בצד השני אבל כלפיי הלב הזה לא קיים. והיא אישה קשה וזו לא אשמתי. ומעתה ויחסים מכבדים וטובים אבל מרחוק.. (עוד פריקונת. חייבת להוציא את זה ממני..)
מחכה לשמוע מכן וגם אם לא תכתבו לפחות תחשבו בלב מה המסקנה העיקרית מהשנה הזו.. שתגרום לכן לשחרור בנפש והקלה.. או לשמחה ושינוי והתקדמות..
