שרשור חדש
התייעצות לגבי עבודה בתור אמא שיח סוד
בעיקרון אף פעם לא עבדתי בעבודה קבועה, היה הכל זמני הכי הרבה שרדתי 4 חודשים (הייתי תלמידה ואז הריון וכו) ודי פשוט. עכשיו מחפשת לטווח ארוך אחרי שנכנסה למעון.

אופציה א - עבודה עם המון רושם, 7 שעות, קבלה על תנאי קשוח במיוחד שזו משרה חלקית במקרה שלי, כך שיש סיכוי אחרי שבוע או אחרי חודש מפטרים, זה מתוך כמות משאירים שני עובדים. אווירה רצינית.
לקום ב7 להכניס ילדה למעון אבל לא להוציא, אלא לחפש מישי קבועה כנראה אמא שלי.
10 דקות הליכה מהעבודה של בעלי.

אופציה ב- עבודה עם הרבה פחות רושם בקו"ח, 5 שעות, שכר גלובלי, עובדי חברה מהיום הראשון, אווירה משפחתית, לקום ב6, להביא וגם להוציא את הילדה.
3 דקות הליכה מהעבודה של בעלי.

הבדל שכר, אופציה א 500 שקל יותר מאופציה ב.

ההתלבטות שלי בעיקר מזה ששעה של קימה זה די הבדל, וגם רושם שאני אולי ארגיש פחות מסופקת באופציה ב. מצד שני חשוב לי בלי לחץ לקחת אותה מהמעון ולהיות זמינה בבית, במשפחה. חשוב לי מאוד משפחה. שזה קורה באופציה ב.

אני ובעלי די הסכמנו על כיוון חשיבה, פשוט לאופציה א חייב להחזיר היום תשובה והאופציה ב יש עוד מיון קטן לעבור...

מה הייתן עושות?
נשמע שאת נוטה לאופציה ב'מרווה כחולה
למרות היתרונות של א'. ככה אני קראתי בין השורות שלך...
אופציה ב'אורוש3
לדעתי האישיתהכל אפשרי

הייתי הולכת על ב'

אבל כל אחד לפי השיקולים האישיים שלה מה יותר חושב לה בחיים

כמו בכל דבר שיש מעלות וחסרונות 

 

קל שאופציה בשאלת קורונה
ואני נחשבת קרייריסטית. אבל לא מוכנה מישהו אחר יוציא מהמעון על בסיס קבוע.
רק שאלה. לא תספיקי להחזיר בזמן מהמעון אם זה שבע שעות עבודה?מתי את אמורה לסיים לעבוד?
בשעה 4 מסיימים באופציה א, המעון עד רבע ל4שיח סוד
וגם זה משרה חלקית אצלם...
לכן גם יותר קשה לעמוד בתנאי שזה יעד מסויים
בכל מקרה יש איזשהו עיכוב באופציה בשיח סוד
מצד שני צריכה לעדכן את א' היום, מפחדת לפספס משהו. אבל באמת שזה גדול עלי כרגע.
אז מקסימום להמשיך לחפש... קשה, קשה נורא למצוא משהו קרוב בשעות נוחות שהוא לא התרמות או שיווק חבילות סלולר אין כלום בשוק.
או שהכל משרות של הרבה שעות או שצריך מלא ניסיון קודם.
למה שבעלך לא יוציא מהמעון?לאה1234
את מציינת שזה ממש קרוב לעבודה שלו
המעון באזור אחר... אוטובוס או כחצי שעה הליכהשיח סודאחרונה
והוא עובד יותר שעות ממני ועד הערב, בכל אופן, המפרנס העיקרי.

ברור שב', מהתיאור שלך.באפיק
עם איזה טיטולים אתן משתמשות? ובכמה בערך אתן קונות? וזה סופג?לא מחוברת
מתוקה בת 3 חודשים שוקלת 7 קילו.
עד עכשיו הייתה עם האגיס אקסטרה קייר אבל אז עברנו להאגיס הרגיל.ואני ממש מבואסת. לא אוהבת אותם בכלל..
פמפרס ניסיתי .. עוד יותר לא אהבתי..
אבל הבעיה האמיתית זה שהיא ישנה 11 שעות רצוף. וקמה עם טיטול מפוצץ . לפעמים צריכה להעיר כי היא כולה רטובה..
בקיצור אשמח להמלצות
שופרסל כחול.מוריה
לייף מסופר פארםכבתחילה
סופגים לנו מעולה והוא ישן יותר מ11 שעות רצוף. בדכ 12 או 13.

אני מזמינה דרך האתר שלהם- סופר פארם אונליין, מגיע לסניף הקרוב לבית וזה הרבה יותר זול מאשר ללכת לחנות לקנות. מחירים ממש סבירים. 4 ב100 כשבכל חבילה יש 52/46/42 טיטולים. ככל שהמידה עולה יש פחות טיטולים בחבילה.
בקשר לכמה שהוא ישן... תשמרי בסוד!!😅מזלטוב
חחחח ממש! חמסההההחצילוש
בייביסיטר עובד לנו הכי טובסמיילי12
בגיל כזה מתחילה לעבור לטיטולים או בייבסיטרמזלטוב
טיטוליםמטילדה
בייביסיטר מעולים1234אנונימי
הבן שלי עדיין קם ואוכל בלילה, ובכל אופן אני לא צריכה להחליף לו טיטול בלילה.
ואל תחששי גם להחליף למידה גדולה יותר.
שלי בן שמונה חודשים, כבר לא מעט זמן אנחנו עם מידה 4
בייביסיטר מעולים, אבל זה ממש אינדיבידואליארנבת ברנבת
כל פעם משהו אחר לפי המבצעיםאביול
אני אוהבת טיטולים פרימיום. עוד יותר את פמפרס אבל אמרת שאת לא אוהבת
יש פמפרס רגיל ופמפרס פרמיום?לא מחוברת
כן, אוהבת את הרגילאביול
רק האגיס!בתשובהתמיד

ניסיתי הכל, וכולם היו זוועה.

האגיס אקסטרה קייר קצת יקר, אז בנתיים קונה האגיס רגיל.

ואין ברירה צריך להעיר אותה, או לקנות מידה אחת יותר ללילה (ככה שמעתי)

אבל אז הכל ינזל החוצה לא?לא מחוברת
ומרגיש לי שהאגיס הם קצת מסריחים.. אבל אולי פשוט כל טיטול מסריח
כן כולם קצת מסריחים חחחבתשובהתמיד

אני חושבת שמידה יותר לא מחייב שיצא החוצה... אבל ככה שמעתי בכל אופן, אני פשוט מחליפה כשהיא קמה...

 

יש מצב האמת עכשיו שאני חושבת, שזה נוזל כי צריך לעלות מידה בכללי. תבדקי את זה. מקסימום החבילה תשאר לך פשוט לשלב הבא.

לנו עזר לעבור למידה יותר גדולהלהשתמח
זה הגיוני שילדה בת 3 חודשים תיניה במידה 4? נראלי ענקקלא מחוברת
בן חודשיים וחצי (נראה לי) עוברים עכשיו למידה 2, והואציפיה.
בערך אחוזון 20.
אז לא רואה סיבה שלא אצלך.
אם יש לך ממי לשאוללהשתמח
את יכולה לנסות לשים פעם או פעמיים במהלך היום ולראות אם יש נזילות
זה נשמע לי ענק. הבת שלי בת שנה ושלוש לובשת מידה 4יעל מהדרום
דווקא עם טיטולים של רמי לוי אני לא מחליפה לילה שלםאביול
לגדולים שלי
זה עיניין של מבנה גוף.מוריה
אצלנו זה רק לא האגיס.סמיילי12
הילדים היו קמים רטובים עד הצוואר.
זה באמת קשור למבנה גוף.
כנראה באמת. אצלינו האגיס מושלםחצילושאחרונה
קונים עכשיו פרידום דריי כי זה יותר זול. הבן שלי רזה וארוך. בן חצי שנה ושוקל קרוב ל7 קילו.. מידה 3
בייביסטר מצויייניםםםםםמחכה להריון


אני אוהבת פמפרסאורוש3
אני בגיל הזה החלפתי קבוע באמצע הלילהזה מה יש...
בביביסיטרמאוהבת בילדי

מחליפה רק בבוקר (אחרי 12-14 שעות)

מידה 3, תינוקת בת חצי שנה

אנחנו משתמשים בדרך כלל בטיטולים. רק במידות ניובורן -מתואמת
האגיס או פמפרס.
אבל זוכרת שהיה לי ילד שאחד הסוגים של החיתולים לא התאים לו, ורק סוג אחר כן (כבר לא זוכרת מה בדיוק), כך שזה צריך להתאים אישית לכל ילד.
בכל אופן, כנראה שלא תמצאי חיתול שיספוג לה לילה שלם - כי איזה תינוק נורמלי בן שלושה חודשים ישן לילה שלם??
בייביסיטר אחרי מחקר נרחבביבוש

אבל מחליפה בערך 5 שעות אחרי שהולך לישון, בזהירות שלא יתעורר, בפרט אם שתה בקבוק

תינוק ששתה בקבוק וישן 11 שעות שום טיטול לא יעזור, חייב להחליף פעם אחת

ואי מבאסס. כי היא קמה מהכללל. וממש קשה להחזיר אותה לישןןלא מחוברת
אצלנו1234אנונימי
זה כן מספיק.
טיטולי בייביסיטר. לא מחליפה בלילה
והוא מתעורר בין פעם - פעמיים לאכול בקבוק שלם
יושבת ובוכה...רויטל458
אמורה ללדת כל רגע, הריון ראשון.
הכי שמחה בעולם...
רציתי להיות אצל ההורים שלי בחג, אפילו הכנתי את בעלי לזה.
והוא ממש שמח, ותכננתי עם אמא שלי מה נכין.
אבל היום דיברתי איתה, והם החליטו לנסוע לסבתא שלי
כי היא "לבד" בחג, (היא לא) דיברתי היום עם אבא שלי, והוא אמר שאף אחד לא מגיע אליה, ואין מי שיעשה את הברכות של ראש השנה.
בדיעבד, התברר לי שזאת חרטה.. ושעוד דודים שלי מגיעים.
והיא ממש לא לבד, אלא להפך.... המון אנשים יהיו שם.

ביקשתי מההורים שלי, שנעשה חג אצלם
כדי שאהיה קרובה לבית החולים, וגם שיהיה לי נוח ונעים.
והם פשוט לא רוצים.

מצאתי את עצמי יושבת ובוכה בתוך הרכב, אמא של בעלי כזאת מתוקה.
היא התקשרה אליו, אמרה שמתגעגעת אלינו מאוד
שהיא תשמח שנגיע.. וכולם כל כך אוהבים אותנו ומצפים לראות אותנו.
ובלב שלי כאב לי, כאב לי.. שההורים שלי לא רוצים שאגיע.
לא רוצים בטובתי, אני גרה רחוק מהבית חולים.
ולא אכפת להם שאני ובעלי נעשה חג לבד רק שנינו.
שאצטרך לבשל, ולטרוח.
במקום שירצו בטובתי.. שיהיה לי טוב, שירצו אותי קרובה אליהם.
בלידה ראשונה.. הם מחפשים תירוצים.
ועוד אבא שלי אומר לי, שאין כמו בבית.. ושיהיה לנו כיף
להיות רק אני ובעלי.
ללכת לסבתא שלי לא בא בחשבון, כי עמוס שם מאוד.
ועם כל הקורונה אני חוששת להיות שם...

סתם פשוט כואב לי, שבאמת ההורים שלי לא דואגים לי לרגע
לא שואלים את עצמם איך אסתדר בחג,
ואיך אשב לבשל? וקניות ובלאגן.
אני רוצה ללכת להורים של בעלי, אבל עצוב לי
כי אני בטוחה שההורים שלו מרחמים עליי, שאף אני לא נמצאת אצל ההורים שלי בחג.

אמא שלי דיברה איתי היום, הכנתי לה עוגה ועוגיות שהיא אוהבת
ונסעתי מרחק של שעה עד אליה!
כדי להביא לה, באמת מאהבה
והיא ואבא שלי לא מוכנים לעשות כלום בשבילי?

כל דבר הכי קטן שאני מבקשת מהם, מליון תירוצים
למה הם לא יכולים ולמה הם עסוקים..
נכון הם לא חייבים לי כלום, אבל בואו
אתם ההורים שלי תתמכו בי תראו דאגה אכפתיות.. משהו.

בכיתי לבעלי ברכב.. והוא צעק על ההורים שלי,
ואמר להם שהם אף פעם לא תומכים בי
ורק גורמים לי לצער ולבכות..
ואני כל כך דואגת להם, ורק רוצה שיהיו שמחים.
והם במקום זה, אכפת להם מכולם... רק לא ממני
ואין להם מצפון, שהם ככה משקרים לי
ולא רוצים שאבוא אליהם..
אמא שלי צעקה עליו.. ופשוט המשכתי לבכות.

לא רוצה לדבר איתם..
קודם כל זה בסדר לבכותפאף
את הורמונלית ובסוף הריון וזה הכי הכי הגיוני להעלב ולבכות!
אחר כך שבי עם בעלך ותחשבו מה אתם עושים שיהיה לכם הכי טוב, אם זה לסוע להורים שלו או להשאר בבית ולקנות לפחות חלק אוכל מוכן....העיקר שתמצאו משו שיהיה לכם כיף וטוב, וקחי הפסקה מההורים שלך, נעלבת, קחי אוויר, דברי איתם שוב עוד כמה ימים
בהצלחה ולידה קלה!
וואו יקרהאביול
חיבוק ממש חזק! נשמע לא פשוט.
אבל נשמע גם שזה יכול להתפרש לכמה כיוונים. יכול להיותש הם כן רוצים בטובתך אבל ספציפית רוצים להיות בחג עם סבתא שלך, לא בשביל לדפוק אותך אלא כי זה מה שיותר מתאים להם. אני לא מכירה אותם אז הגיוני שאני טועה... אבל את רואה יחס כזה בעוד סיטואציות? באמת את חושבת שהם לא רוצים בטובתך?
ולגבי בעלך, אני חושבת שלהבא לא שייך שהוא יעמוד מול ההורים שלך ויצעק עליהם. זה ההורים שלך. תנסי למצוא זמן רגוע ולדבר איתם...
הרבה הצלחה!!
כןרויטל458
אני רואה את זה בהרבה סיטואציות..
שבתות אנחנו לרוב בבית.
בעלי הצדיק מכין את האוכל, ואני משתדלת לעזור לו.
זה קשה.. לפעמים אנחנו רוצים להתארח,
נוסעים בעיקר להורים שלו.
אף פעם לא שואלים לשלומי, רק שואלים אם בעלי דואג לי.

אף פעם לא יזמינו לשבת.. או סתם לארוחת צהריים או ערב.
גם אם אני יכולה להגיד להם שאין לי כסף להכין שבת.
יגידו לי, אז למה לא תלכי לחמותך?
או שיגידו, תקני קצת דברים.. אל תגזימי.
וכשאנחנו מגיעים לבקר, אבא שלי שקוע בטלוויזיה
או בטלפון או הולך לישון.
לא שואל מה איתי, מה שלומי כלוםםם.
השאלה מאיפה יש לך ציור שמספר לך מה אמור לקרותשאלהקטנהאחת
לפעמים אני תופסת את עצמי כחלשה, כזקוקה לעזרה והתעניינות..ומצפה שיתעניינו,שיציעו עזרה שישאלו מה שלומי..ומהצד השני בכלל חושבים שאני עשר ומסתדרת מעולה ובכלל לא מזהים את הצורך
לפעמים כי זה בעקיפין השדר שלי ולפעמים כי אנשים שקועים בעצמם ובהתמודדויות שלהם..ולפעמים פשוט אופי...

גם אמא שלי לא מציעה לי עזרה יותר מדי אפילו שגרה לידי
גם אבא שלי לא כזה מתעניין לפרטים תמיד מה שלומי
עכשיו דפקתי איזה רכב בחניה- כ-ל המשכורת שלי הולכת למוסך. ואנחנו במינוס גדול ככה שזה ממש ברוך. אמא שלי יןדעת ושמעה כמה שה מבאססס אותי ולא ממש נידבה שקל.

לא יודעת בעיני יש פה ציפיה שלך
שלא מותאמת להורים שלך ספציפית.

מי הם
מה האופי והאישיות
ומה הכוחות והכלים שיש להם

תמיד תהיה חמות שמפנקת ועוזרת ואמא שמפספסת שוב ושוב.. או להפך
ככה זה..

ובעיני כשיוצאים מהמסכנות גם מגלים את הטוב שיש בכל אחד.והחוזקות בכל אחד

ובעיקר לומדים למה לא לצפות

תוחלת ממושכה- מכלת לב... אמרו חז''ל

ולגבי הבעל- סליחה שאני נחרצת..... אבל לא לא לא אסור בחייםם שהוא יצעק ויכעס או יוכיח את ההורים שלך. זה להרוס לעצמכם את כל הקשר איתם. לפעמים לאורך שנים
א. זה לא התפקיד שלו.
ב. זה יפגע רק בו וביחס שלהם כלפיו. גם אם יחס סמוי
ג. אם כבר- רק את תעשי דבר כזה.


זה סופר הרסני
ובעיני גם בכלל לא צעד נכון מהותית

תצאו מההם חייבים לי
תגלו כמה אתם מסוגלחם להיות עצמאיים ולמצוא פתרונות

א. לנסוע לחמות לר''ה
להשאר בבית בכיףףףף להזמין חברים ולהתארח בחלק מהסעודות אצל חברים
ג. להתארגן עם אחד האחים אולי


ואגב זה באמת מבאססס שככה מבריזים ברגע האחרון ובתרוצים זה באמת משאיר טעם מממש מר ומתבכל ומבינה ממש את הפדיעה

אבל משהו בציפיה הכללית קצת מרגיש לי עודף ולא מועיל לכם באמת
אהבתי את התגובה, אם אין אני לי מי לידיקלה91
אם הם כאלה קרים כלפייך אז זה האופי שלהם כנראה ואי אפשר להילחם בזה
צריך להיות חזקים בפני עצמנו..ואני יודעת, זה קל להגיד
זה הכי נורמלי שאת פגועה וכואב לךמיקי מאוס
וזה בסדר לכאוב את החוסר הזה בתמיכה מההורים. זה אפילו חשוב להתאבל
אבל אני חושבת שאת מזיקה לעצמך מאוד בתפיסה שפיתחת לגביהם...

זה מהמם וכיף שיש תמיכה מההורים.
זה טבעי
וזה קשה מאוווד כשאין אותה

אבל הם ממש לא חייבים לתמוך בך. גם אם את נותנת להם הרבה (ואולי בשבילך עדיף לתת קצת פחות שלא תיפגעי)
ועזבי אם זה מוצדק או לא- זה המצב.ואת לא יכולה לשנות אותם. אז כל ציפיה כזו רק מוסיפה לך כאב וצער

ברור לי שזה קשה לשחרר את הציפייה הזו, זו עבודה ארוכה, ואני חלילה לא שופטת אלא רק מנסה להציע - אבל זה משתלם וחשוב בשבילך ובשביל המשפחה שאת מקימה וזו שממנה באת

ולגבי זה שבעלך צעק על אמא שלך - אני מבינה שאתם מרגישים שהוא מגן עליך ככה אבל זה ממש מתכון לצרות גדולות. יותר בריא שאת עומדת מול המשפחה שלך והוא מול שלו. ואם קשה מדי-תופסים מרחק ותומכים אחד בשני בבית.זה אולי קשה להתאפק מול הרגש הטבעי אבל זה מפרק משפחות...

בהצלחה!!
לא קל..
יקרה! אני ממש רוצה להגיב לך ואין לי פנאי כרגעחדקרן
בינתיים רק חיבוק
אני מרגישה שהקושי הגדול הוא בתחושה שאת לא חשובה להם ושלא דואגים לך...
וזו תחושה ממש לא פשוטה
אשתדל ממש להגיב באריכות יותר מחר
אבל רק רוצה לומר לך שהתחושות שלך ממש מובנות ולגיטימיות ❤
כותבת עכשיוחדקרן
מקווה שאגיד דברים טובים...
התחושה שעולה אצלי ממה שכתבת זו תחושה של עצב. שאת מרגישה שלא אכפת להם ממך.
אני מרגישה שהאירוח בחג הוא רק ביטוי לתחושה עמוקה יותר שאת לא מספיק חשובה להורים שלך.
וזה כואב כלכך!
הבכי שלך מובן ממש. כל אחד רוצה להרגיש אהוב ורצוי...
אני מעלה כיוון חשיבה - יכול להיות שמבחינתך חום ואהבה באים לידי ביטוי בדרך מסויימת (התעניינות, הזמנה לאירוח, עזרה). אבל ההורים שלך מביעים אהבה בדרך אחרת. אולי זו לא הדרך שבה את רוצה לקבל האהבה הזו, אבל מבחינתם, הם לגמרי אוהבים.
לא בכל המשפחות יש אופי חם, לא כל אמא היא אמא שעוזרת ומזמינה ומפנקת.
אולי, אם חמתך היא יותר חמה ועוזרת, תוכלו באמת יותר להיעזר בה. כמובן שזה לא מחליף לגמרי את הצורך בתחושת חום ואהבה מההורים, אבל זה כיוון נוסף שיכול לתת מענה לרצון הבסיסי לדאגה ואהבה מצד המשפחה.
וזה לא אומר שאת מסכנה אם את נענית לעזרה שלה, או שאתם מתארחים יותר אצלה... כל משפחה והאופי שלה. אולי הקב"ה זיווג אותך עם בעל ממשפחה יותר חמה כהשלמה למשפחה שלך...
ולגבי ההורים, אולי באמת אפשר פחות לבקש מהם דברים אם את רואה שהם לא נענים לבקשות שלך ברצון. ומצד שני, אפשר לומר להם באופן כללי יותר - חשוב לי לחוש את האהבה שלכם! אתם יקרים לי ואני רוצה להרגיש שאכפת לכם ממני. אני מרגישה נאהבת בצורה כזו. תוכלו מדי פעם לעשות כך? ואת בעצמך, לנסות להיות פתוחה לכך שיש עוד דרכים לאהוב והם כנראה אוהבים באופן אחר... (או שומרים את האהבה בלב. יש גם אנשים כאלה. אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים).

רוצה לשלוח לך הרבה כוחות וחיבוקים, החוויה ממש לא פשוטה.
ואולי, עכשיו בימים של ראש השנה, תמצאי בתוכך כוחות לסלוח ולהתפייס איתם. ❤
ושתהיה לידה קלה ושמחה בע"ה!
ומוסיפה עוד משהו...חדקרן
אחרי שהכאב הראשוני עובר, אפשר לנסות לחפש איפה כן דואגים לנו ומביעים אהבה כלפינו.
לפעמים בגלל שאנחנו מצפים לדבר מסויים, ולא מקבלים אותו, קשה לנו לראות את שאר הדברים הטובים שקיבלנו.
אולי, אחרי הצער הראשוני, תגלי דברים טובים שלא הרגשת בהם עד עכשיו ❤
נשמע נורא אוי אוי אוי...דיליה
כן יש הורים שא תמיד אכפת להם.
זה עצוב זה קשה וזה לבד...
אפילו שיש חמות טובה בתמונה ואולי דווקא זה מדגיש את הפער.
קשה.
קחי עכשיו את הזמן שלך תצטערי.. הכול זכותך.
בהמשך עוד כמה חודשים אפשר לחשוב על עזרה מקצועית ועיבוד של הדבר הזה...
אבל כרגע ההתמודדות היא פשוט בלתי נסבלת.
באמת מאכזב🙄 מנסה להאיר את הצד השניאם מאושרת
בזמן הכאב- זה קשה לחשוב עליהם,
אבל אחר כך כשהרגשות יעברו,תנסי לחשוב על הצד השני.
האם ההורים שלך לא היו רוצים להיות איתך לפני הלידה? מתאים להם לתרץ תרוצים לא אמיתיים?
אולי זה קשה להם?וכן היה להם יותר נחמד להשאר איתך. ויש להם מחוייבות להורים?
לא יודעת מה המצב המשפחתי אצלכם.
אבל אני חושבת שאצלנו- ההורים שלנו נקרעים כל הזמן בין הרצון לעזור לנו ובין הרצון לכבד את ההורים שלהם...
הגישה שלנו- ב"ה שאנחנו עצמאיים ויכולים להסתדר לבד,וברור לנו שהסבים שלנו קודמים לנו...
ואולי אפילו אם יהיה לך כח- תנסי לחשוב איך לשמח אותם,הרי כתבת שתכננת עם אמא שלך את החג. אז אולי לה גם קשה...
נשמע מורכבאורוש3
נשמע שזה האופי שלהם. ואין מצב בעולם יקרה שתצליחי לשנות אותם. זה לא קורה.
הבכי והכאב מובנים מאוד. ועוד עם הרגישות של תשיעי הכל פי אלף.
השאלה מה את עושה כדי להתחזק ולדאוג לעצמך?
בעיני- לשחרר את כל הציפיות. להשלים לאט ובהדרגה שאין תמיכה משם. ולא תהיה. עם כמה שזה כואב.
לבנות את המקום החם והבטוח שלך עם בעלך. אצלכם.
להנות ממה שהמשפחה שלו כן פנויה להעניק ולתת לכם.
להכיר קצת שכנים ולנסות ליצור קשרים לאט לאט. כדי להגדיל את המעגלים שאפשר לשמוח איתם. ארוחות שבת, סיבוב אח''צ וכו'.
בנוסף, תאמיני בכוחות שלך! הרב מאיתנו הכינו ובישלו חג כלשהו בתשיעי. זה לא קל. ואולי נראה הר. אבל זה אפשרי! באמת...
תגלי כמה את עצמאית וחזקה.
מה שכן לחודש וחצי אחרי הלידה כן צריך מנוחה ותמיכה מיוחדת. לשבת לדבר עם בעלך ולחשוב איך עושים את זה. קונים אוכל? מביאים מנקה? תנסו לחשוב מראש כדי לא ליפול אחרי.
בהצלחה רבה. שיהיה חג שמח ולידה קלה.
כתבת מקסים. מצטרפתחדקרןאחרונה
יאו קלטתי עכשיו שהבטן נתנה קפיצת גדילה חחגולדסטאר
הלכתי לקנות בכדי הריון בh&m, כי הגיפט שקיבלתי לחג כולל את החנות ואמרתי ננסה
מפה לשם בתא מדידה מדדתי כמה דברים וקלטתי פתאום את הגודל של הבטןןן 😍 ואני פשוט מאוהבת בלי עין רעה בדבר הזה!

וממליצה על הבגדי הריון שלהם על פניו במדידה ממש ממש נוחים
מהממת שאת 🥰ליאניי
גם לי זה קרה… פתאןם במראה גיליתי כמה גדלתי!
אני הולכת עם חיוך מצד לצד ופשוט מאוהבת בכל בעיטה ותזוזה שמתרחשת בפנים.
היריון זה דבר פשוט מדהים.
ואי כל כךךךךגולדסטאר
והתזוזות ממיסות לי את הלב פשוטגולדסטאראחרונה
אני כל היום צורחת שטויות כמו חיים שלי בלב או אמא שלך שרופה סתם ככה פתאום חחחחחחחח
תעזרו לי להבין מה קורה איתי אוףאנונימית בהו"ל
אני עם התקן, מחזור שאיחר לי ב10 ימים ויותר ואז הגיע, בדיקת הריון שלילית גם בדיקה ביתית וגם בדיקת דם שלילית,
הבטן נפוחה כאילו אני חודש חמישי בלי קשר למה אני אוכלת ואני כבר אחרי המחזור, עייפות מטורפתת,
מה זה בנות??? 😭
לא יודעת. אבל אולי .עשי בדיקות דם לראות אם חסר משהואורוש3אחרונה
מכירות א.נשים שהיו חיוביים ויצאו שליליים בבדיקה ביתית?הריוניסטית
רע לייייייי
אם את חוששת, תעשי בדיקה רגילה.מוריה
אעשה. אבל רוצה לדעת מה הסיכויים שזה צשהוהריוניסטית
לא מכירה אישית, אבל יודעת שיש המוןמכחול
הכי אופטימי שמדברים על הבדיקה זה 83% זיהוי נכון. זה אומר ש17 מתוך 100 חולים שpcr מזהה זה לא יזהה.
ויש אומרים שזה 60% זיהוי...
זה בדיקה שבעיקרוןאיכה
אם היא יוצאת חיובית זה בטוח חיובי.

וזהו.
לא נכון...שבעבום
דווקא אומרים שהטעות היא יותר לכיוון החיובי.
מכירה שיצאו חיוביים ובבדיקה בקופת חולים שליליים ומשרד הבריאות מחשיב אותם שליליים
מכירה שיצאו חיובים בבדיקה ביתית ואחכ שליליםPandi99
כן מכירה...פלא הבריאה
אם את לא מרגישה טוב עדיף להכניס את עצמך לבידוד עד לקבלת תשובה של pcr
בטח, הבדיקות האלה באופן כללי לא אמינותבתשובהתמיד

יכול לצאת חיובי 5 פעמים ועוד 5 שלילי

מניסיון?יעל מהדרוםאחרונה
התקפי חרדההאושר שבחלום
אחרי תקופה שהם פשוט נעלמו..
הם חזרו, קוצר נשימה...

אני מפחדת שזה ילווה אותי כל החיים!!!
אני כל היום שומעת דברים נוראיים על הקורונה, ומפחדת מאוד להדבק
וזה גורם לי ללחץ חרדה, קוצר נשימה..

איך אני מטפלת בזה??
חיבוקחגהבגה
מה שאת חווה- לא נדיר בכלל..
לדעתי למצוא מטפלת שמתעסקת בזה..
חיבוקציפיה.
בגדול, טיפול תרופתי ו/או נפשי (פסיכולוגית/עוסית קלינית).
מה שממליצים לחרדה זה טיפול cbt. תרגישי טובאורוש3
את בחודש תשיעי?דבורית
זה מאוד מתאים לשלב...
תקיפי את עצמך באנשים טובים
תסנני מידע שלא עושה לך טוב
ואם את לא מצליחה לבד כדאי לפנות לעזרה
כן צריכה ללדת כל רגע בעיקרוןהאושר שבחלום
בעזרת ה
אל תבהלי מרמות ועוצמת הרגשות...דבורית
זה רק מזין את החרדה יותר
תסנני ותעשי דברים שעושים לך טוב
כמה שיותר
וכל הזמן תזכירי לעצמך מה טוב וחיובי בחיים
ואל תקראי חדשות 🙄
אני רק פשיטא
מזדהה איתך. אבל לעניות דעתי, נראה לימותק 27
שזה מועצם יותר עקב כך שאת נמצאת בחודש תשיעי כרגע....
מזדהה כל כך!!Labbaאחרונה
אני בשביעי והיסטרית מהקורונה ומכל דבר בערך.. חרדתית ממש. קמה באמצע הלילה מסיוטים עם קוצר נשימה וכו׳.. טיפול תרופתי לא על הפרק אבל בהחלט צריכה למצוא דרך לטפל
אתר מארקס אנד ספנסר משהי יודעת להמליץמי21
על איכות והמידות לבגדי ילדים ותינוקות זה מידות כמו נקסט פחות או יותר?
האיכות מדהימה ממש והמחירים בהתאםתוהה לי
לגבי מידות אין לי מושג
תודהמי21אחרונה
פריקה.השלך על ה' יהבך
אקדים ואומר שהמשפחה של בעלי מדהימה אני מאד אוהבת אותם.
אנחנו גרים לידם כבר למעלה משנה, לא ממש לידם, יש מרחק נסיעה אבל כן באותה עיר כך שיחסית הולכים הרבה בערבים יושבים יחד וכו.
מאז שילדתי לפני כמה חודשים פשוט התגברה בי עצבות כזאת ואפילו כעס שאנחנו כאילו ליד הצד של בעלי ולא ליד הצד שלי, ההורים שלי חסרים לי ואחים שלי.. וככ הייתי רוצה שהמצב יהיה הפוך, המשפחה שלי במרחק רב של נסיעה של למעלה משעתיים כך שנוסעים פעם בשלושה שבועות לשבת..
ידעתי לפני החתונה שנגור בצפון כמה שנים, ואני באמצע תואר פה כך שלא רלוונטי לחזור למרכז בשנתיים שלוש הקרובות, מה גם שהעבודה והתואר של בעלי פה.
עכשיו תתנו לי בבקשה עצות איך לקבל ולהשלים עם המצב, אני בן אדם מאוד ביתי וטוב לי בבית וטוב לי בכללי, אבל מרגישה לפעמים שאני נשרפת ומתבאסת שלא לצורך, ועסוקה בהשוואות, לא יודעת אולי זה ההורמונים ואולי אמא פשוט חסרה לי, ואני יודעת גם כמה קשה לה. אבל זה הגיע למצב שיש בי אפילו איזשהו כעס סמוי על חמותי וגיסים שלי שכאילו נוח להם ושכל חג הם רוצים שנהיה אצלם וכו, וכאילו בא לי לעשות עכשיו דווקא ולהיות כל החגים אצל ההורים שלי בשל החוסר שנוצר לי בלב. לא יודעת מה אני מרגישה כבר. חמותי גם מאוד דומיננטית ואני יודעת להציב גבולות זה לא ברמה שזה נכנס לנו לקשר חלילה אבל לאחרונה כל הערה שלה מעצבנת אותי, נניח לגבי התינוק למה כך וכך אז דברים שהייתי מתעלמת ומבינה שזה מרצון טוב עכשיו גורמים לי להתבאס ולהתעצבן עליה בתוך הלב, ויודעת שזה יושב על המקום שקשה לי להיות רחוקה מהמשפחה בזמן שהיא כאילו מרוויחה את הבן שלה למרות שזה כמובן לא אשמתה. תודה למי שקראה.
חיבוק!טוווליי

איך הצלחת לנסח כל כך טוב תחושות פנימיות כאלה.

ממש מזדהה עם העצב והכעס הזה שתיארת שמתעורר כשרחוקים וזקוקים ליותר קירבה מהמשפחה.

 

אין לי עצות, רק להגיד שזה שאתם נוסעים פעם בשלושה שבועות להורים שלך זה הרבה יחסית ומעולה שאתם מצליחים לעשות את זה למרות המרחק. 

אצלנו ההורים לא רחוקים כל כך אבל בשני הצדדים לחוצי קורונה ויצא שלא הוזמנו איזה חצי שנה ועכשיו שוב נראה שזה הולך להיות כמה חודשים כאלה. זה מבאס אותנו ממש ואפילו לפעמים מעורר רגשות יותר קשים של כעס והרגשה שדוחים אותנו (למרות שהרגשות האלה לא מוצדקים כי הם באמת חוששים לבריאות וזכותם).

אבל למדנו לראות את הדברים הטובים בזה, ללמוד להסתדר בכוחות עצמנו ולא להיות תלויים בחסדי ההורים, וגם להנות משבתות בבית יותר ממה שידענו ליהנות לפני הקורונה.

 

ואולי אם זה יעזור לך, לחשוב על לצמצם ביקורים אצל ההורים של בעלך. זה שקרובים לא מחייב ללכת אליהם אם לא מתאים.

 

מקווה שעזרתי קצת.. 

תודה רבה על השיתוף יקרה, נשמע לא פשוט בכלל. ❤️השלך על ה' יהבך
לגבי צמצום ביקורים, אני אנסח מה קשה לי בית"ר דיוק, בעלי וחבר שלו לאחרונה נכנסו למשרה חלקית במשרד שחמותי עובדת בו, וכנראה שזה קנאה אבל קשה לי לחשוב שהוא הרבה זמן עם אמא שלו, אוכל איתה צהריים וכו, אני יודעת שזו אמא שלו ואני ממש אוהבת אותה גם אבל לא יודעת למה, מפריע לי לחשוב שהם באינטראקציה צפופה יותר משהתרגלתי... ומרגישה רעה שאני מרגישה ככה אבל אני באמת ככה מרגישה שכאילו לא טבעי שהוא יהיה איתה יותר שעות מאשר איתי.
ואז עוד יותר חד לי המחסור מול המשפחה שלי כשהוא עם המשפחה שלוהשלך על ה' יהבך
אויש נשמע לא קל בכללאני10
האמת נשמע כאילו את פשוט מתגעגעת קצת הביתה.. את גם אומרת שהמשפחה של בעלך אחלה ואת אוהבת אותם, אבל אין מה לעשות, זה לא אבא ואמא, ונשמע שאת קצת משליכה עליהם את החוסר שלך.
איך התאוששת אחרי הלידה? היתה לך עזרה? אולי הקושי בתקופה הזאת מדגיש לך את החוסר באמא קרובה?
יש לכם אופציה לנסוע להורים שלך בחגים לזמן ארוך יחסית? אולי זה יעזור
הייתה לי עזרה היינו אצל ההורים שלי וחזרנו ונראליהשלך על ה' יהבך
שהחזרה הייתה לי ממש קשה.. אבל היינו חייבים כי בעלי עובד.
תודה רבה על התגובה יקרה, מניחה שזה קושי שיחלוף בעזרת השם לצד עבודה עצמית אבל היה לי חשוב לפרוק וכמו שכתבתי למעלה מעתיקה לכאן:
, אני אנסח מה קשה לי ביתר דיוק, בעלי וחבר שלו לאחרונה נכנסו למשרה חלקית במשרד שחמותי עובדת בו, וכנראה שזה קנאה אבל קשה לי לחשוב שהוא הרבה זמן עם אמא שלו, אוכל איתה צהריים וכו, אני יודעת שזו אמא שלו ואני ממש אוהבת אותה גם אבל לא יודעת למה, מפריע לי לחשוב שהם באינטראקציה צפופה יותר משהתרגלתי... ומרגישה רעה שאני מרגישה ככה אבל אני באמת ככה מרגישה שכאילו לא טבעי שהוא יהיה איתה יותר שעות מאשר איתי
נשמע הרבה דברים ביחדאני10
אבל אולי תנסי לדייק עם עצמך מה באמת הנקודה שיושבת לך על הלב..
שהייתם חייבים לעזוב את ההורים שלך בשלב ש(אולי) היה מוקדם לך?
שהוא עם אמא שלו הרבה?
שלך אין מספיק זמן איתו?
משהו אחר?


כתבת שמוזר לך שהוא איתה יותר שעות מאשר איתך, אבל בדכ אנשים נמצאים במשרד יותר שעות ערות מאשר עם בני הזוג שלהם.. בעבודה הקודמת שלו זה גם הפריע לך? ברור לי שזה ממש שונה כשהוא נכנס לעסק משפחתי והכל, אבל השאלה אם זה ספציפית העובדה שהוא עם המשפחה שלו או שזה משהו אחר.. את נשמעת ממש מוצפת ובאמת כדאי לך לנסות להבין מה הנקודה שמפריעה לך, וגם לפתוח את זה מולו בעדינות ולדבר. לחשוב איך אפשר להקל עלייך, איך תוכלו לבלות יותר ביחד, אולי איך תוכלי להפגש עם המשפחה שלך יותר (להזמין אותם מדי פעם זה אופציה?)
נראה לי שבהבנה של הבעיה ותקשורת טובה אפשר לפתור הרבה
תודה רבה רבה על ההשקעה והמענה יקרה, הצלחתהשלך על ה' יהבך
לעשות לי סדר כלשהו בראש. לדעתי זה יושב על הנקודה שיותר מתמיד אני מתגעגעת למשפחה מאז הלידה, אז אולי זה שבעלי הרבה עם משפחתו צורם לי לנוכח הניגודיות. בכל מקרה מובן לי שזה רגשות והצפה שאני צריכה ללבן עם עצמי ולא כי מישהו חלילה גרם לי לכך, תודה רבה שהארת לי את הנקודה הזאת ❤️
בהצלחה רבה יקרהאני10
מקווה שתעברי את התקופה הזו בטוב ותתחזקי ממנה ❤
תודה רבה אהובה ❤️השלך על ה' יהבך
יכול להיות שגם אם את לא מרגישהDove
התדירות הגבוהה של המפגשים עם הצד של בעלך לא עושה לך כל כך טוב.
אז אולי גם אם אין כל כך אפשרות לפגוש את הצד של המשפחה שלך, כדאי להוריד מינונים של מפגשים איתם ולהשקיע את הזמן הזה בבילוי משותף בבית שלכם.
כמובן לא בקטע של 'להעניש' אותם חלילה.
אולי חלק מהחגים תעשו אצלכם בבית, ואם יתאפשר תסעו גם להורים שלך.
יכול להיות שדווקא זה שתקחו קצת מרחק מהצד של בעלך יעשה טוב לשני הצדדים ויחזק את הקשר.
צודקת יקרה העניין הוא שעכשיו זה קצת יותר מורכב אשמח שתקראיהשלך על ה' יהבך
מה כתבתי למעלה
נשמע לא פשוט בכללאני זה א
אני גם גרה קרוב ( מאוד) לצד של בעלי ורחוק מהצד שלי ובהתחלה באמת היה לי מאוד קשה שאנחנו רחוקים וכל נסיעה זה לוגיסטיקה שלמה( היתה תקופה שהיינו בלי רכב וזה הוסיף קושי) אז אין לי ממש עיצה איך להשלים רק להגיד לך שמאוד מבינה את הקושי.מה שלי עוזר זה שההורים שלי מגיעים לבקר באמצע שבוע מדי פעם וכשנוסעים אנחנו לגמרי שם ובעלי נותן לי ממש את המרחב להנות מהם והוא נגיד שומר על הילדים שאני יהיה יותר פנויה..
תודה רבה על ההזדהות ועל התגובה יקרה, חיבוק ❤️השלך על ה' יהבך
מקפיצה לעצמי..השלך על ה' יהבך
יקרה את נשמעת מדהימהאביול
נשמע שאת מתמודדת בגבורה ובסך הכל מרגישה טוב במקום שלך. לאחרונה יש לך קצת קושי וזה מובן, אולי תנסי לתאם ביקורים עם ההורים שלך באמצע שבוע? תיפגשו באיזשהו מקום בדרך, לא חייבים לבוא עד אליהם..
תודה רבה ממש חיזקת אותי מעצם התגובה ❤️ מקווה שנצליח יותרהשלך על ה' יהבך
אני ככ מבינה אותךדבורית
את אחרי לידה
ההורמונים משתוללים
אני ככ מכירה את המקום הזה שפשוט רוצה אמא
זה ככ מובן ונורמלי!!!
כל יולדת צריכה אמא
פשוט אמא
שתחבק ותנרמל ותאכיל ותרגיע
זה קשה לחוות הורות מרחוק
אולי תנסי לחשוב איך את יכולה לפרגן לעצמך מפגש משפחתי שימלא לך את המצברים. נשמע שאת ממש זקוקה לזה.
את ממש צודקת, תודה רבה על ההזדהות.. ❤️ ועל ההבנה, זה ממשהשלך על ה' יהבך
משמח ועוזר לפרוק ❤️
אז למה באמת לא להיות זמן משמעותי בחגים אצל ההורים שלך?מ.א.
זה נשמע ממש הגיוני. לא כדי לעשות דווקא. פשוט כי את מתגעגעת וזקוקה להם, והם מתגעגעים אלייך, וחגים זו הזדמנות טובה להגיע אליהם.
תודה יקרה כנראה שזה מה שאכן נעשה, בכל אופן כנראה שהמשפחה שליהשלך על ה' יהבך
תבוא אלינו לראש השנה אז אני ממש שמחה בזה 🙂❤️
איזה כיף!מ.א.אחרונה
שיהיו החלטות טובות בנחת ובשמחה בע"ה!
מה הקטע שהכי מטריף אתכן בהתנהגות של הילד שלכן?מצטרפת למועדון
אותי יותר מכל הבכיות הקודחות, ההנקות המתמשכות עד זוב זיעה ודביקיות, הבלאגן והחפצים שהיא מזיזה מהכא להתם- מטריף שאני עומדת במטבח צמוד לשיש עם הגב אליה והיא מנסה להרחיק אותי מהשיש בדרכים לא קונבנציונאליות כמו למקם את עצמה ברווח שבין הרגלים שלי לארונות מטבח ולדחוף אותי אחורה!
זה ממש ממש מטריף אותי!
תנסו פעם לטגן שניצלים ככה...
חחח אני גם מנסה להסביר לה.. לא תופסת (בת חודש😅)השקט הזה
סקר לאלו שהרדימו בהנקה - תודה מראש לעונות!אמא_טריה_ל-2
1. באיזה גיל הפסקת להרדים בהנקה?

2. היום ביוזמתך?

3. האם היו קשיים בהירדמות ללא הנקה?

4. מה הייתה שיטת ההרדמה החלופית? ידיים, מיטה, מוצץ...

5. כשכן היה נרדם בהנקה - היית מחכה שירדם עד הסוף ואז מעבירה למיטה, או מנסה להעביר כשהוא מנומנם ואז להרדים במיטה? אם השתנה לפי גיל, גם אשמח לדעת...


שואלת בתור אמא שמתלבטת בנושא, במיוחד למול האמירה של "להפריד אוכל משינה" - כמה היא קריטית ובאיזה גיל אם בכלל...
עשיתי את זה פעמייםהרקולסית
לא זוכרת במדויק אבל אחרי כמה שבועות (שלושה חודשים או פחות) הם הפסיקו להרדם בהנקה ואז המשכתי פשוט להניק ואז להניח בעדינות במיטה ולחכות. הם למדו לבד להרדם לבד, אחרי הנקה
נשמע חלום שילמד להירדם לבד בגיל כזהאמא_טריה_ל-2
נרדמו ללא בכי? עם מוצץ? עזרה שלך כלשהי?
הרקולסית
בלי מוצץ כי ככה העדפתי.
אני מנסה להזכר מה עוד היה שם
נראה לי שאחת היתה בוכה לפעמים ואז הייתי מניקה שוב.. פשוט המשכתי לנסות להניח אותם עד שבסוף הם למדו להרדם ככה
בשבועות הראשונים היה קשה כי מלא פעמים היא היתה מתעוררת כשהייתי מניחה ואז הייתי מניקה שוב וחוזר חלילה אבל בסוף היא היתה נרדמת
אני לא זוכרת את כל הפרטים אבל אני זוכרת שהייתי בראש שאני רוצה שהם ירדמו לבד אז המשכתי לתת הזדמנויות לכך, אבל לא עשיתי את זה בכח, הייתי בסדר גמור עם זה שירדמו בהנקה
עונהמצפה88
הפסקתי בגיל חצי שנה, הוא כבר לא היה נרדם ככה.
במקום זה הרדמנו בידיים.
אחרי הנקה הייתי מחכה לשינה עמוקה. כשגדל עוד קצת כבר העברנו (מהידיים) ישר כשנרדם, גם אם היה מתעורר זה היה לרגע וחוזר לישון.
אז לא הטרידו אותך ההפחדות בנושא?אמא_טריה_ל-2
לא, ראיתי שזה לא ממש רלוונטי אצלנומצפה88
האמנתי שיסתדר כשהוא יהיה מוכן, וזה מה שהיה אצלנו. וכמו שכתבו פה בשרשור, הלילות לא השתפרו כשהפסיק להירדם בהנקה, אלא כשהוא גדל וישן יותר טוב עם הזמן
עונהאורוש3
1. אחד כשנגמל. סביב שנתיים. אחת מתישהו הפסיקה להרדם עם זה לבד. לא זוכרת מתי אז אענה על השני.
2. ביוזמתי. לא יכולתי כבר להיות מוצץ כל הלילה.
3. כן.
4. עדיין עלי. מכרבל את הבטן שלי וכאלה.
5. שירדם עד הסוף. לא תמיד הצליח.

תראי הוא היה מקרה קשוח ובלי מוצץ. כפי שאמרתי עם בת אחרת זו לא הייתה בעיה. היא הפרידה לבד. ועדיין קמה בלילות. לא רואה את הקשר המטורף שמדברים עליו בין שיטת ההרדמה בתחילת הלילה לבין מה שקורה בהמשך הלילה. אצל אף אחד משלושתם זה לא היה קשור בשום צורה.
לא בעד לשמוע הפחדות. בעד לעשות מה שמתאים לך. אני לא נגד חינוך ותהליכים. אבל מה שאני רואה שמאוד קשה לילד או שהילד זקוק לו אני כן אוהבת להענות. כמובן בגבול מסויים (למשל הגמילה מההנקה שהייתה סיוטית. אבל אי אפשר היה כבר להמשיך כמו שהיה).
מזכיר את הבת שלי... גם אצלנו בלי מוצץאנונימיות
וואי לא לגמרי זוכרתמטילדה
מנסה להזכר...

תמיד נרדמים אצלי בהנקה אבל לא זוכרת מתי מפסיקים עם זה
לדעתי לקראת סוף ההנקה שזה כבר לא רק הנקה...
כל אחד זה היה בגיל אחר

לגבי 5. היו נרדמים אצלי לגמריי בהנקה ואז הייתי מעבירה למיטה. לא היו מתעוררים מזה

תוך כדי אני נזכרת... כשהיו עייפים אבל לא צריכים לאכול הייתי מרדימה על הידיים/בעגלה
בהנקה האחרונה- של התאומות הפסקתי בגלל שנתיים וחודשייםאמהלה

אני יודעת שזה נשמע מוזר

הרבה הפחידו

הרבה דיברו

 

אני עשיתי מה שלי היה הכי נוח וקל

הנקתי עד שנרדמו והעברתי למיטה

כך מאז שנולדו עד שהפסקתי....

 

וכשרציתי להפסיק פשוט הודעתי להן שזה נגמר

כמו בכל גמילה היו כמה לילות קשים...

 

היום ב"ה ישנות כמו גדולות במיטה

לפעמים צריכה לשבת לידן עד שירדמו עניין של דקות ספורות

הא- והן ללא מוצץ.....

 

בהצלחה יקרה

ממליצה לך להקשיב ללב שלך וללכת עם האנטואציה שלך

אין שום כללים כתובים, כל ילד וכל אמא הם עולם ומלואו

וואו איזה תותחיתאביול
תודה מותקאמהלה


עונהאנונימיות
1. שנה וחצי
2. ביוזמתי
3. בלילה-שניים הראשונים כן אח"כ כבר לא. הופתעתי מציינת שזה היה אחרי כמה נסיונות נוראיים שלא צלחו
4. חיבוקים, שוכבת לידה
5. ישנה איתי במיטה
תודה לכל העונות המהממות ❤אמא_טריה_ל-2
נתתן לי קצת שקט נפשי לשחרר כרגע את הנושא ולזרום עם מה שיותר קל ונעים לנו (אוטוטו בן חודשיים).
הייתי צריכה את החיזוק הזה.
להיות כל היום בהרדמות שלא נגמרות ממש התיש אותי נפשית ושיבש לשנינו את היום. בהנקה זה באמת זורם בטבעיות ושנינו יותר רגועים.
אויש הוא פצפון ברמות. תעשי מה שהכי נח לך כרגעאורוש3
בגיל הזה לגמרי הייתי זורמת.מוריה
השנה הראשונה מלאה בשינויים.
הייתי עושה מה שנח לי.
ילד לא ירדם בהנקה לנצח.
באמת גיל קטן, לא מאמינה שהרגלים מתקבעיםמצפה88
בגיל כזה (וגם לא מה שהיה אצלנו). אם זה מקל עלייך בתקופה הגם ככה קשה הזו, אני חושבת שאין עם זה בעיה. כשתרגישי מוכנה וגם הוא יגדל, תנסי דרכים נוספות. הוא נרדם גם עם אחרים? זה כן חשוב בעיניי אבל גם זה משהו שמשתנה ומשתפר עם הזמן אז בלי לחץ
לגמריי לשחררמטילדה
הוא ממש קטןאביול
אין פה עדיין עניין של חינוך. בדיוק בת החודשיים נרדמה לי עכשיו בהנקה
ענייני ההרדמה האלו הדבר הכי מחרפן שישוהרי החדשה
1. ביום שהוא הפסיק להירדם ככה... בערך בגיל ארבעה חודשים
2. לא ביוזמתי, אני עדיין מנסה להרדים ההנקה ומצליחה לעיתים רחוקות
3. כן.
4.מנשא
5. מחכה שיירדם ואז מעבירה.
הרדמתי את כל הילדים בהנקה(9 ב"ה)אורי8
זה מה שהיה לי נח, כשלא הייתי בסביבה, בעלי או המטפלת במעון מצאו איך להרדים, כשהתינוק ראה אותי רצה להרדם רק בהנקה.
מתי הפסקתי?
כשהפסקתי להניק. היה לי נח ונעים להרדים בהנקה, אז לא טרחתי להפסיק , כל עוד אני מניקה. הנקתי הרבה זמן ב"ה, הכי מעט שנה וחודשיים, הכי הרבה( את הקטן) 3 שנים.
חלק מהקושי בהפסקת ההנקה היה בגלל שהיו רגילים להרדם עם הנקה כשאני בסביבה.
שיטת ההרדמה החלופית שלנו כשאני מפסיקה הנקה היא טיול בעגלה עם אבא. אבא מאוד נהנה מזה יש לו זמן פנוי להליכה בשקט, לפעמים יצאנו גם להליכה יחד, אם היה ילד גדול בבית שיכול לשמור על האחים שלו כמה דקות.
ולאחר ששכחו את ההנקה, התחלנו ללמוד להרדם לבד במיטה, כשאני או בעלי נמצאים לידם.
יודעת שישמע מוגזם לחלק מהנשים, מבטיחה לכם שכל הגדולים שלי יודעים להרדם לבד מצוין. מודה שבת ה 9, בן ה 6 ובן השלוש עדיין רוצים שנהיה לידם כשהם נרדמים, ואולי זה לא מתאים לכולם, לי זה זמן לנוח בעצמי בשעות הערב.
כשהרדמתי בהנקה , לרוב הרדמתי בהנקה בשכיבה, יש לי מיטת תינוק מחוברת למיטה שלי, בלי דופן, כמו מטחברת.
ולא העברתי משם. חוץ מהקטן שכבר היה גדול, ועדיין ינק, והעברנו אותו כשישן טוב ולא רצינו שיהיה בחדר שלנו.
לא הפרדתי אף פעם אוכל משינה, ככה היה לי נח לגדל תינוקות, הנקתי המון בשכיבה וזמן ההנקה היה זמן מנוחה בשבילי, בעלי הרדים את הגדולים ואני נחה בכייף במיטה ומרדימה את התינוק בהנקה...
וכמעט כולם היו בלי מוצץ, לא רצו, היו 2 שלקחו מוצץ תקופה ממש קצרה.
הקטן, בן 3.5, שינק 3 שנים, עדיין אוהב להרדם בחיבוק, בתנוחה דומה להנקה בשכיבה, הוא ממש נרגע ככה , גם כשכועס או מאוד עייף.
השאלה כמה זה מפריע לך באופן אישי? לדעתי זה מה שחשוביעל מהדרום
לק"י

מסייגת במקרה של ילד, שאם אמא לא בבית הוא לא מצליח להירדם בלי ההנקה.
שם כן כדאי לעבוד על זה.
אני מנסה שיכיר עוד צורותאמא_טריה_ל-2
מדי פעם בשבתות עם אבא על הידיים,
בטיול איתי במנשא...
השאלה היא אם למה את עושה את זה?יעל מהדרום
לק"י

כי זה מפריע לך או כי ככה אמרו לך שצריך?

ראיתי שהוא רק בן חודשיים. זה בכלל לא גיל שאני מנסה לחנך.
גם וגם עם יד על הלבאמא_טריה_ל-2
מנשא אני אוהבת לצאת להליכה אחה"צ כשנעים.
וכן חשוב לי מדי פעם שאבא שלו ייתן לי אוויר וירדים.

להגיד לך שלא יושב לי גם בראש מה ש"צריך"? כל הזמן... אני תמיד בתחושה שאני לא עושה מספיק טוב, זה משהו שלי... לא למדתי מספיק לסמוך על עצמי. הרדמות, הנקה - זה תמיד מרגיש לי קשה ומורכב, ומלא ביותר ספקות ושאלות מתשובות.
זה מצליח תמיד לערער אותי...
נראה לי שזה משהו של אמהותוהרי החדשה
התחושה שאני לא עושה מספיק טוב ושל "הצריך" הזה.. מרגישה שעם האמהות מגיעים גם רגשות אשמה תמידיים כאלו.

אני כל כך מבינה אותך. גם אני כל הזמן שומעת קולות מבחוץ שממש מערערים אותי. וכל הזמן מתלבטת אם אני עושה נכון או שזאת טעות.

נראה לי שצריך להבין שאין נכון או לא נכון בדברים האלה.
ויש דברים שמתאימים בזמן מסוים ובאיזה שהוא שלב נהיים כבר לא מתאימים, זה לא אומר שעד עכשיו זאת היתה טעות אלא עברנו שלב.

היה זמן מעולה של הרדמה בהנקה. ועכשיו פחות. מתאים אז תלמדו משהו חדש. זה לא קל בכלל אבל מרגישה שזאת הלמידה הכי גדולה שלי על מה זה התפתחות. ומה זה לעבור דרך קושי ולצמוח ממנו
תודה לך ❤אמא_טריה_ל-2אחרונה
כל עוד נרדם בהנקה זרמתי עם זהיוקי
אבל הנקתי אותו עד גיל 8 חודשים ואז כבר הפרדתי בין הבקבוק לשינה
הגדול לא היה נרדם בהנקה זה היה סיוט
לא מפרידה בין אוכל לשינה...דבורית
לקראת גיל שנה וחצי שנתיים אני גומלת מהנקת לילה כדי שיפסיקו להעיר אותי. כשיש לי כח לגמילה וכשהיונק נראה לי בשל (לא בצמידות למעברים נוספים).
חלק מהילדים שלי לקחו מוצץ וזה היה קל יותר שאפשר היה להרדים אותם גם בלעדיי
האחרונים שלי לא רוצים מוצץ 🙄
איזו מתנה קטנה הייתה משמחת אתכן לראש השנה?ציפיפיצי

רוצה לשמח קרובת משפחה לחג אבל במחיר סביר. מה הייתן רוצות לקבל?

משהו שמשדרג את המטבחמתחדשת11
למשל קוצץ ירקות חשמלי קטן, מחבת פסים, מחבת להכנת פנקייק, סט מגבות מטבח יפות, אפשר גם מפת שולחן יפה לחג..
יש בנעמן מבצעים שווים אגב
מצטרפת ,מותק 27
מםת שולחן יפה מהודרת
קרם גוף / ידיים יכול להיות ממש מפנקחדקרן
מפיצי ריח טובים | מפיצים לארונותהכל אפשריאחרונה

אם התקציב גבוה יותר, מוצר שימושי לבית כמו שאמרו מפת שולחן, פנקייק

זה נשמע לכן כמו דיכאון?היופי שבשקט
ההריון הזה התחיל קשה. לא גופנית, נפשית. אומנם הפסקנו למנוע בהחלטה מודעת, אבל בדיעבד עוד לא הייתי מוכנה לזה.
בהתחלה קיוויתי שהוא יעלם. שיום אחד אני אתעורר ואגלה שזה היה חלום. אח"כ הייתי אדישה. בשקיפות כשראינו שהכל תקין, הרגשתי שסימנתי וי על משימה. בסקירה הראשונה ניסיתי להלהיב את עצמי אבל האמת היא שלא הרגשתי כלום. בסקירה המאוחרת הרופא שאל אם יש עוד משהו שמעניין אותי לראות ולא היה שום דבר כזה. פשוט לא עניין אותי.
אח"כ נבהלתי. הבנתי שהאדישות להריון כבר במצב קיצוני. לא רציתי שחלילה התינוק יסבול בגלל שאמא לא הייתה מוכנה אליו. התחלתי לחשוב קדימה, על תינוק במקום עובר. על אח למתוקה שלי ולא על אמא פחות נוכחת. על הברית ולא על הלידה. וזה עזר. סוף סוף התחלתי להתרגש ולצפות לתינוק. אבל הרגשות הקשים עוד התחבאו בפנים.
שבוע שעבר התאשפזתי בגלל חשש ללידה מוקדמת (השתחררתי שלשום). נותקתי מהבת שלי בלי שום הכנה. היה לי קשה מאוד וגם לה (כתבתי על זה פה כמה פעמים). בעלי נשאר איתה כמה שיותר (בפקודתי. לא הייתי מסוגלת לחשוב עליה בלי שני ההורים) ולכן אני הייתי רב הזמן לבד בבית החולים.
בהתחלה ניסיתי לעצור את הדמעות בנוכחות אנשים. לאט לאט אפילו לא טרחתי לנסות. איבדתי תאבון ואפילו שוקולד לא פיתה אותי (אני יודעת, מצב קשה ). זה החזיר אותי לאחרי הלידה כשבגלל אילוצים הופרדתי ממנה מהלידה למשך יותר משמונה שעות. בשעות האלה בעיקר בכיתי והרגשתי שחטפו לי את התינוקת. והאשפוז הארוך עכשיו פשוט החזיר אותי לשם. זה גם הציף את הרגשות הקשים שהיו לי לגבי ההריון הזה.
חשבתי שיהיה בסדר ברגע שאחזור הביתה, אבל זה לא. אני ממש מרגישה בטראומה. מצד אחד לא מסוגלת להתרחק ממנה ומצד שני לא מסוגלת להיות איתה לבד. מצד אחד רוצה לתת לה ביטחון בזה שאני פה ומצד שני יודעת שאני אעלם לה שוב (כדי ללדת). אסור לי להרים אותה וזה לא תורם לעניין.
אתמול בלילה שוב נרדמתי בבכי. אפילו שאני כבר בבית וכביכול זה נגמר. משהו בי מתקשה להאמין שאני יכולה להוריד מגננות.
אני יודעת שאני צריכה לדבר עם בעלי. להגיד לו איך אני מרגישה וכמה תמיכה אני צריכה. אבל הוא עושה הכל בבית ועובד ומטפל בקטנה ותפקד כהורה יחד במשך שבוע ואני פשוט לא מסוגלת להפיל עליו גם את זה.
חיבוק יקרהDove
אני לא יודעת אם זה דיכאון או לא אבל זה בהחלט משהו שצריך טיפול ומאמינה שטיפול בהחלט יעזור וישפר את המצב.
כן כדאי מאוד שתדברי עם בעלך, יכול להיות שזה שתסבירי לו מה את מרגישה ותשתפי אותו יקל על שניכם. אולי אם יש אפשרות לקחת עזרה חיצונית בטיפול בבית ובילדה זה גם יקל על שניכם.
בהצלחה רבה ❤️
נשמע ממש ממש קשה וקשוחאורוש3
מצטרפת. לדבר עם בעלך. להתפרק. לבכות ולשחרר. בהחלט עברה עליך חוויה ממש קשה והגיוני שהיא פתחה גם כאבים קודמים. חכי כמה ימים. תני לעצמך זמן להתאושש. תחשבי על משהו שיכול לפנק אותך. בכח למרות שלא בא לך. תפתחי חלון בערב כשנעים. תשימי מוזיקה. תזמיני איזה קרם.
אם אין שיפור תוך כמה ימים כדאי לפנות לטיפול יותר עמוק.
חיבוק
אין לי משהו חכם לומר, רק חיבוק ❤חדקרןאחרונה
מתנה לראש השנה להורים - צריך להביא?בתשובהתמיד

אנחנו בתקופה ששנינו לא עובדים, ההכנסות מועטות...

מתארחים אצל ההורים לכל החג.

הם אחראים על כל האוכל, הם קנו לי מצרכים לעזור עם הסימנים ובשמחה אפילו שבא לי להקיא מהכל חחח

ואנחנו דואגים לעריכת שולחן, קניתי חדפ וכל מיני דברים יפים.... 

 

צריך לקנות משהו? מתנה?

בעלי בקטע חסכוני עכשיו, שלא צריך כלום.

אבל אני חושבת שאפילו כדאי משהו קטן, רק בשביל הסמליות.

 

מה דעתכן?

לדעתי לא. כי את כן מכינה דברים וקנית עריכת שולחןאנונימיות
את יכולה להכין אולי עוגה או משהו כזה לא צריך לקנות מתנה
עוגה ומכתב יפה? זר פרחים?באר מריםאחרונה
רק בסמלי..

ואם לא, ממש בסדר..
זה מובן ביחסי הורים וילדים..
איפה להיות בר"ה?? מה אתן הייתן עושות?אנונימית בהו"ל
צריכה ללדת בכל רגע (מקווה לפחות, עברתי את התאריך🙄) בהנחה שאלד לפני ר"ה, וגם אם לא...

יש לנו ילדים, אבל אנחנו נשמרים מאוד ולא הולכים למסגרות.

מתלבטים איפה להיות בר"ה. או אצל ההורים שלי או אצל ההורים של בעלי. שניהם נפלאים וטוב לנו אצלם.

ההתלבטות היא כזו.

מצד אחד, אצל ההורים שלי יש יותר אווירה תורנית ומשפחתית של חגים. הרבה אחים נמצאים.
וגם, יותר נוח אצל אמא⁦❤️⁩

הבעיה שיהיו עוד אחים שלי שגרים באותה עיר. הם לא יישארו כל הזמן, אבל כן יהיו בארוחות. לכולם ילדים בגילאים של גן-ייסודי, כמובן שאף אחד מהילדים לא מחוסן, כן משתדלים ונשמרים, אבל הם הולכים חופשי למסגרות.

אצל ההורים של בעלי, אנחנו הנשואים היחידים. כל השאר רווקים, מחוסנים. יהיה יותר שקט ואולי גם קצת יותר עזרה.
אבל פחות הנחות והחופשיות כמו אצל אמא⁦❤️⁩ וגם אווירה קצת פחות.

מצד אחד, השיקול של החשיפה ללא מחוסנים ושמורים הוא משמעותי. מצד שני, יש לנו ב"ה בן. ובברית גם ככה כולם יהיו.
וגם אם אנחנו לא אצלהם בר"ה בטח נהיה בשבת/חג בהמשך. אז מה ההבדל?

אוף, לא יודעת מה להחליט. ובעלי אומר שאני המחליטה היחידה ולא מסכים להביע דעה🤷




קשה לי לייעץ..באר מרים
אבל אשרייך שאלה ההתלבטויות שלך!

שטוב לך ונעים לך אצל שני הצדדים.
שבעלך נותן לך את מרחב הבחירה.

סה"כ הבחירה שלך היא בין טוב לטוב..

אידית הייתי מעדיפה אחרי לידה מקום שקט ובלי ילדים קטנים אפילו בלי קשר לקורונה.
כשיש משפחה מורחבת הארוחות ארוכות, הרבה רעד, בלאגאן וקשה לנוח..

ולא באמת תהיי פנויה נפשית לקדושה ולרמה התורנה..

כמובן אם אצל חמותך יש לך מרחב אישי מספיק נעים להיות שם אחרי לידה (מיטה נוחה, מקום להניק, שירותים נקיים וכו..)

שיקול נוסף:
יתכן דלא תלדי עד סמוך לחג ותהיי מאושפזת ובעלת יתארח לבד עם הילדים, או שתסעו במהלך החג שניכם.
נשמע שבית בלי עוד קטנטנים ועם הרבה מתבגרים יהיה מקום יותר טוב לטפל בילדים מאשר בית עם הרבה זוגות צעירים ושפע קטנטנים מתרוצצים..

ועדיין אין כמו אמא..
אישית הייתי נוסעת אליה לסוכות לכל החג..
בגלל שיש לך בן- אצל חמיך וחמותך.חדשה ישנה
אם חלילה יצטרכו בידוד- הלך עלייך 😵
נראה לי עדיף להורים של בעלךדבורית
אם אתם משתדלים להישמר מחשיפה מיותרת ועושים ככ הרבה השתדלות אז למה לקחת סיכון רגע לפני הלידה?
להיפך תכניסו אתם את האווירה התורנית ותעשו ככה מצווה
חכי כמה ימים אחים שלך יהיו בבידודים ואת תסעי לאמאאמאשוני
וברצינות, אם הם אחים מתחשבים תשאלי אם הגיוני לבקש מכולם לעשות בדיקות קורונה ביום ראשון לאחר הלימודים שיגיעו תוצאות עד כניסת החג.
ילדים, מחוסנים, כולם.
לא רק בשבילך, בשביל כולם. גם בשביל ההורים
משפחה ירוקה ⁦️⁩
אם הם לא יסכימו אז תלכי להורים של בעלך. כמובן רק אם לא תלדי.
לגבי שבת מי אמר שחייבים ללכת?
נראה לי את צריכה להחליט עם עצמך אם חשוב לך להישמר או לא..
לגבי ברית גם לא ברור למה ברור לך שהאחיינים הקטנים צריכים להגיע? זה שאין מגבלות של הממשלה זה כדי לתת לכל אחד לערוך את ניהול הסיכונים שלו. זה לא בגלל שאין סיכון.
אצלנו הייתה ברית מצומצמת בקפסולות וביקשנו לא להביא קטנים. רק גדולים ששומרים ומסוגלים לשים מסיכה ולא להתרוצץ סתם סביב שולחנות.
היה משפחתי, אינטימי, ממש מושלם!
אני הייתי הולכת לאמאבתשובהתמידאחרונה


פיסוק יתר (בירכיים)אצל בת שנהאם_שמחה_הללויה
בבדיקת אולטסאונד של פרקיי ירכיים כשהייתה תינוקת זה היה בנורמה. היום היינו אצל פיזיותרפיסטית, אמרה שאין הרבה מה לעשות עם זה רק לחכות ובד"כ זה מסתדר. לא אמרה שצריך נעליים מיוחדות.

קרה למישהי שעבר עם הזמן?
עשיתי עכשיו שאלת רב לגבי הנקה מלאה וצום כיפור. חייב לצום רגיאמונה בה' יתברך
ואני גם ככה מודאגת מכך שהחלב שלי לא מספיק לה אז לצום בכלל יגמור לי את החלב
אףוך מה עושים ?אשמח לקבל טיפים מהמנוסות ומהבינות
מבינה אותך ממשמתחדשת11
מה שלי עוזר זה להערך כמה ימים מראש. לאכול ענבים, לשתות בירה שחורה והמון מים ושקדים. ביום הצום ולפניו לשתות 2,3
כדורי חילבה
ובמהלך הצום מניקה כרגיל וכשאני מרגישה שמתחיל להתמעט, מנסה למשוך אותם כמה שיותר.. מוצץ וכו. לא אידיאלי אבל אין כל כך ברירה
בסיום הצום משתדלת לא להניק לפני ששתיתי שתי כוסות מים בהדרגה, ואחרי שאכלתי פרי כמו ענבים כדי להחזיר סוכר וכח..
תשאבי קצתאורוש3
מראש שיהיה לך לתת.
ותתכונני יום אחרי לשכב איתו לנוח ולהניק המון לפי דרישה כדי להחזיר את החלב. וכמובן לשתות ולאכול יותר.
תכיני את הבעל שהיא לוקח פיקוד. גם על חשבון תפילות. מה לעשות. כמובן כתלות באיך שאת מרגישה. הצום שלך חשוב הלכתית מהתפילה במניין שלו.
כמובן לשתות טוב לפני.
יש כלמיני תוספים לחלב וכדורים לצום (קליצום, בי פולן). אישית לי לא עזרו בכלל בכלל. אבל מכירה כאלה שכן. לי הדבר היחיד שמעו השפיע על החלב היה קוואקר- שיבולת שועל. שווה לנסות. אומרים שטוב לפני הצום לאכול גם ענבים ואבטיח.
להניק לסירוגיןביבוש

ממש לא נכון להניק עד שנגמר

את עלולה להתייבש

מניסיון...

להניק לסירוגין ארוחה אחת הנקה וארוחה אחת תמ"ל

ככה גם לא תתיבשי וגם תצברי יותר חלב

השאלה אבל אם יום אחד כזה יכול לפגוע במשק החלבאמונה בה' יתברך
ולגרום לירידה כבר יום אחרי?
יש ירידה יום אחרי. אני לא הייתי מכניסה כ''כ הרבה תמ''לאורוש3
אלא אם כן היא רגילצה. כי גם כאבי בטן לא כזה מוצלח. את צריכה להיות קשובה לכוחות שלך. וכמובן אם נחלשת כן לתת תחליף או שאוב. וגם צריך לקחת יום מנוחה יום אחרי ולהניק הרבה ולאכול ולשתות. ברוב מוחלט של המקרים זה יחזור לאיזון. ברור שיש מקרים חריגים. השאלה אם המקרה שלך חריג. כנראה שהרב לא חושב כך. אולי תפרטי לנו? או ליועצת?
בגדול יש גישות שונות. אצלנו לוקחים יותר קשה את הצום ביו''כ. פעמיים שיצא לי על הנקה מלאה מלאה היו הצומות הכי קשים שלי. אבל לי ולחמודים שלום. וההנקה המשיכה.
וגם- אם היא לא רגילה עלולה להקיא ולהגיב לא טובמתחדשת11אחרונה
לא הייתי מגזימה עם תמל בצום לתינוקת שרק יונקת
הגבת לי?אורוש3
לא כתבתי להניק עד שייגמר.
אפשר לסרוגין. אישית הנקתי עד שנגמר לי הכח בגוף. ואז שתה קצת שאוב. אח''כ אחרי שישנתי הנקתי עוד טיפה בסוף.
ממש לא נגמר לי החלב. יום אח''כ נחתי ושתיתי טוב והנקתי המון וחזק לאיזון.
הצגת את כל הפרטים לרב?מיקי מאוס
אם את לא מרגישה ברוגע מותר לשאול רב אחר ולהגיד לו ששאלת כבר וקיבלת תשובה כזו וכזו. אבל אם את מבינה שזה הפסיקה ורק מפחדת מהתוצאות זה משהו אחר

בגדול יש 2 גישות שונות לגמרי:
-חלב אם חיוני לתינוק ועדיף על תמ"ל באופן דרמטי ולכן אם יש חשש סביר שהוא ייגמר אז שותים לשיעורין
- היום יש תחליפים מעולים ונשים מוותרות על הנקה בשביל הרבה סיבות ולכן צום כיפור שהוא ברמת כרת גובר גם אם החלב ייגמר

כמובן שאם יש סיבה שהתינוק לא יכול לקבל תמ"ל (אלרגי למשל) אז יפסקו בגישה הראשונה.

לדעתי - קודם כל ייעוץ עם יועצת הנקה האם באמת סביר שהחלב ייגמר במקרה שלך. ואם יש דרך למנוע את זה אז ברור שזה עדיף על שתיה בצום

כמה הצעות מוכרות לקראת צום- להתחיל להגביר שאיבות מעכשיו, זה גם מגביר חלב וגם יכין לך מאגר לתת בצום
להרגיל לבקבוק כבר עכשיו בצורה תומכת הנקה
לאכול טוב בדגש על מגבירי חלב כמו שיבולת שועל, כדורי חילבה ומורינגה וכדו
ובעיקר לשתות המון ועוד יותר בימים הסמוכים לצום
לדלג על הנקות ולתת בקבוק בצום- אחת כן אחת לא, זה יחסית מאזן את הקשיים
ולדאוג שתוכלי לנוח כמה שאפשר. אין ספק שהצום שלך חשוב מהתפילות של בעלך בבית כנסת

אפשר לעבור את זה
כן אמרתי לרב שכל התוספים האלה לא עוזרים לי בכללאמונה בה' יתברך
ניסיתי עם הגדול שלי ממש אבל לא הזיז לי
הרב אמר שעדיין חייבת לצום
עוגיות קוואקר.מוריה
אגב, אל תתני תמ"ל פעם ראשונה בצום.
אם את שוקלת לתת, תבדקי אלרגיות עכשיו.
מישהי השתמשה בבדיקות של 'בשעה טובה'?הריון ולידה_פצ
כמה הן אמינית?
יצא פס חלש, אבל לא דמיוני.. לא יודעת אם להתרגש או לא....
לקבוע תור לבדיקת בטא?
תעשי עוד בדיקהבתשובהתמידאחרונה

אני חושבת שאם יש משהו (הריון), זה קצת מוזר שתהיה טעות בחיובי

אבל לעשות עוד אחת זה יהיה יותר טוב

והכי טוב מהשתן של הבוקר!!! (במקרה שיצא לך חלש)

טבילה בליל ראש השנה.. סרט ממש ועוד מארחתעדיעד

חצי עולם...

רק פורקת.

מכירה את כל הפתרונות שבעולם.

עדיין מבאס

וואייייייי..... סרט!! בהצלחה יקרה💕חדשה ישנה
תודה. חושבת שאאלץ לשתף מישהי שתחפה עלייעדיעד

אין ברירה

וואוו לא פשוט.. בהצלחה רבה💪אשה שלו
זוכרת את עצמי בשמחת תורה לפני הרבה שניםאם ל2

מארחת מהצד שלו, מהצד שלי...

ביקשתי מסבתא אחת שתשמור על הגוזלית שלי 

אלך ל"ערבית" ואחזור בריקודים לקרוא להן...

הצד השני היה בתפילה במקום אחר ואחר כך נפגשנו לסעודה

 

בהצלחה לך

אעאעאהה גם אני! לא יודעת איך לעשות את זה 🙈אנונימית בהו"ל
מתארחים אצל ההורים שלי, ועושים חג עם כל הדודים...
לא יודעת איך להצניע את הטבילה - זה או להיות בבית הכנסת עם האחיות והבנות דודות או להיות בבית עם אמא והדודות שמארגנות... ולפעמים מצטרפות לחלק מהתפילה . מישהי בטוח תקלוט שאני לא שם ולא שם ;)
והמקווה במרחק של 20 דקות הליכה... קצת לחוץ עם הזמני תפילה.
פעם ראשונה שיוצא לי לטבול לא בבית. לחוצה.

בהצלחה לנו 😘
נראה לי אני לוקחת כאן את כולםאנונימית בהו"ל
טובלת בלילה ראשון של ראש השנה ומתארחת אצל הבלנית!
😱😱בתנועה מתמדת
לגמרי ניצחת יואו
חח לגמריאנונימית בהו"ל
מרב שזה הזוי אני צוחקת.
נראה לי אפרסם כאן סיפור טבילה אחרי שזה יקרה...
זה דווקא הכי נח..עדיעד


חח גדולאורוש3
ניצחתרגעים פשוטים
הייתי הולכת למקווה אחר 🙈
הבעיה שהסיפור הוא בלילה השני. הרבה יותר מסובך מהראשוןעדיעדאחרונה

מבחינת הכל.

את האוכל , סידור השולחן,  הכלים והכל ניתן לסדר רק אחרי צאת הכוכבים,

ואז הטבילה...

 

העצבים עולים כשמשו לועס לידי אוכל - אשמח לעיצות להרגעההכל אפשרי

בזמן האחרון התופעה הזו התגברה אצלי

פשוט העצבים שלי מגיעים כשיש מישו לידי שאוכל ושומעת את הלעיסות שלו בעיקר קורה במזון קשה כמו פלפל, ביסלי וכד'

מה אפשר לעשות לזה, בתחילה כשבעלי היה אוכל לא הפריע כיום כבר גם הרבה פעמים כן מפריע

מגיע לרמות ממש של עצבים גבוהים יכולה גם לסגור את הדלת (שומעת ומפריע לי גם שזה ממרחק, השמיעה שלי סופר טובה) כדי שלא אשמע אם אני צריכה להיות מרוכזת במשו

יש פתרון לצאת מהדבר הזה???

אשמח לשמוע

מזדהה... רגישות שמיעתית...מתואמת
את בהיריון? אם כן - יש סיכוי שזה יעבור לך אחרי הלידה.
אם לא - אז יכול להיות שפשוט צריך ללמוד לחיות עם זה... להתרחק ממי שאוכל כך או להרחיק אותו ממך. אין לי פתרון אחר, לצערי...
לא בהריון (מקווה שכןהכל אפשרי

תמיד היה לי מאז ומעולם

אני חיה עם זה, אבל לא יכולה להתרחק ולהתעצבן כשזה בעלי

אוףף

עכשיו נמצא בחדר ליד ושומעת הכל..........

 

מאחלת לך היריון תקין ובריא בקרוב!מתואמת
ומקווה שתצליחי למצוא דרכי התמודדות...
אם זה בעלך, אולי אפשר לבקש ממנו בעדינות שינסה ללעוס קצת יותר בשקט...
אני גם ככההאושר שבחלום
זה מגעיל אותי הרעשים האלה, ויש אנשים שמראש
מעדיפה לא לאכול לידם.
או פשוט לאכול לבד, כי פשוט הרעש הזה מוציא לי את התיאבון
צמר גפן או אטמים באוזנייםנפש חיה.
מזדהה. כי תכלס המאכלים שתיארת אין איך לא לשמועאביול
מאכלים קרנצ'יים או קשים אין דרך להימנע מהרעש וחלא עושים את זה בכוונה.
מה שכן אולי להסביר לסביבה בעדינות שזה מפריע לך
ואי מזדהה. אמלה והאנשים ששותים ואוכלים בקול. למות.לא מחוברת
פשוט לברוח מהחדר.
לאחים שלי הייתי מעירה אבל לסתם אנשים פשוט הייתי בורחת.
כל כך מזדההאחת פשוטה
כל הזמן הפריע לי לעיסות של אנשים אבל אני עד היום מקבלת צמרמורת כשאני נזכרת בבית חולים שילדתי בו כשאתה רק מת לישון היתה אישה בחדר שמשום מה החליטה שאחת בלילה זה אחלה זמן לפתוח בייגלה.. והיא התחילה ללעוס בקולי קולות ואני רק דמיינתי איך אני שוחטת אותה ... חחח רציתי למות איזה סיוט זה היה ...
זה נקרא מיסופוניהבאורות
את יכולה לנסות טיפול cbt שילמד אותך כלים לזהות את התחושות שעולות בך ואיך למקד את הקשב שלך בדבר אחר.
מעבר לזה אין לזה ממש פתרון חוץ מלהמנע מהצליל.
תודה! את מחדשת גם לי. מיסופוניה זה רק ברעשים מהסוג הזה?מתואמת
כל אחד והרעש שמעלה לו את הסעיף;)באורות
אבל בגדול זה תת הפרעה שמקושרת להפרעה "גדולה" יותר של רגישות כללית לצלילים.
יש אנשים שזה כ"כ עוצמתי אצלם ברמה שרעשים מסוימים יגרמו להם להתקף חרדה או זעם. אצל רוב האנשים זה ברמה נמוכה של תחושת עצבים או פשוט אי יכולת לסבול את הצליל ושזה מוציא מריכוז.
אגב טיפ נוסף הוא לבצע בעצמך צליל מונוטוני (המהום, לספור בראש, לשיר שיר) תוך כדי ששומעים את הרעש שמציק.
תודה! אז לי יש את זה בעוד סוגי צליליםמתואמת
ב"ה זה רק מציק לי מאוד ולא מביא אותי להתקפי זעם, אבל זה באמת בלתי נסבל...
עד עכשיו הגדרתי את זה כרגישות שמיעתית. נחמד לשמוע שיש לזה שם... (גם אם אין פתרון של ממש )
ואווהכל אפשרי

לא ידעתי שיש לזה שם

קראתי עכשיו באתר על ההגדרה , תסמינים וכד'...

היה מעניין...

מזדההזוית חדשה
אם זה בעלי אני כן מבקשת בעדינות שינמיך את הקול
אבל בעבטדה לדוג' אני שמה אוזניות. בלי שירים, רק כדי לאטום את האוזניים
אמאלה כתבת את סיפור חייייPandi99
לצערי מגיע לרמה שאני גם מעירה על זה
ממש סובלת
אל תזמיני אותי אלייך בחייםהשקט הזה
שומעים את הלעיסות שלי ממש חזק ובאמת שאין לי מה לעשות עם זה! זה לא קשור למה אני אוכלת בכלל..

נשמע מבאס ממש, לא יודעת אם יש מה לעשות🙊
לפעמים זה תלוי אם סוגרים את הפה או לא בזמן הלעיסותאחתפלוס
כדאי לך לנסות
תודה לכולםהכל אפשרי

דבר ראשון טוב לשמוע שאני לא הבעיתית היחידה.

ברור שלבעלי אני מבקשת ממנו שישתדל לעשות זאת בשקט, אבל עדיין לא תמיד זוכר..

וכל פעם לבקש גם מוריד את התיאבון כברכאילו מוציא לשון

 

מענין, למה כשאני אוכלת יחד זה פחות מפריע? - עסוקה באוכל או ששומעת את הרעש ממני יחדליקוק

 

 

חח ניסיתי.. סוגרת.. זה לא קשורהשקט הזהאחרונה
חח גם אניאביול
מפריע לך גם בדברים אחרים?הכל אפשרי

סתם מענין

נגיד כמו תקתוק במחשב, לחיצה על עט, דפיקות עם  היד על שולחן והרשימה עוד ארוכה חחחחחננה-בננה

לא. רק אוכל וגם בליעה של משקאותPandi99
טבילה בידוד!תמר1411
בוקר טוב
אוף חייבת לשתף, אתמול התבשרתי שהייתי ליד חולה מאומת ולמרות שהייתי חולה הייתי חייבת לעשות בדיקה , דווקא אתמול הייתה צריכה להיות הטבילה אז לאחר בירור עם משרד הבריאות מן הראוי שאני אחכה לתשובה ואז ילך לטבול.
אוף אף פעם לא קרה לי שהייתי צריכה לדחות מרגישה מה זה רעה , אני יודעת שזה לא תלוי בי אבל עדיין.
זהו הייתי חייבת לפרוק .
בעז"ה מקווה להיות שלילית!
כל הכבוד לך!אן אליוט
מה פתאום רעה - שמרת על חיים וזה הכי חשוב. גם במחיר של דחיית טבילה.
והרבה חיבוקים! קשה מאוד
אני יודעת שמי שכבר חלה לא נדרש לבידודאנונימית בהו"ל

סורי אבל לא היית צריכה לדחות טבילה בגלל זה.

 

את יודעת כמה כאלה יש שחלו ובאו שוב במגע עם חולים, מאות.

 

בעבודה שלי יש משהו כמה 10 כאלה.

והם טוענים כי עפ"י הוראת משרד הבריאות מי שחל לא חייב בדיקה גם אם בא במגע.

דיברתי עם הרבנית שלי היא אמרה לי לשאול אתתמר1411
משרד הבריאות , דיברתי איתם הסברתי להם את המצב והם אמרו לי לחכות לתשובה . אני יודעת שאני לא צריכה בידוד אבל בדיקה כן ( כנראה הנחיות חדשות).
זו המלצה ולא חובהאורוש3
איזה מוזר. בעיקרון את לא חייבת בידודאורוש3
אם אין לך תשובה עד הערב אז הייתי מיידעת את הבלנית ושהיא תשמור מרחק, שתי מסכות או משהו ושתגיעי לבד. או תעשי אפילו בדיקה ביתית לפני.
קיבלתי תשובה ברוך ה' שליליתמר1411
ב''האורוש3אחרונה