- קודם כל רוצה להתייחס למה שכתבת בהודעתך,
ובהמשך גם לצרף לך הודעה ארוכה שכתבתי בנושא.
מצטערת אם חוזרת על תגובות קודמות, פשוט לא מגיעה לצערי לקרוא תגובות נוספות כרגע.
(ותודה רבה ל@קמה ש. המדהימה שתייגה והוסיפה עוד תגובה ארוכה שכתבתי על מהות הנישואין,
זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לכאן, ובעצם לכולנו 
)
1. כתבת:
"
אני נשואה כמה חודשים ב"ה, יש לי בעל מדהים! במלוא מובן המילה. אוהב, תומך, עוזר, זריז וכל מה שאני צריכה! "
קודם כל מזל טוב יקרה!
את עדיין כלה
וכלה בשנתה הראשונה לנישואין,
שנה שעם כל ההתרגשות והטוב והברכה - יש בתוכה גם המון שינויים,
דברים חדשים,
וכן, גם לא מעט אתגרים.
כרגע אתגר מסוים שאת נתקלת בו הוא אתגר המחשבות על האקס.
יחד עם זאת,
ב"ה זכית ואת מעידה כי יש לך בעל *מדהים*
ועוד מוסיפה *מדהים במלוא מובן המילה*!
בעל שאוהב אותך
שתומך בך
שעוזר לך
שזריז
שמקסים
שהכרתם והיו פרפרים,
והיה רגש
והיה שכל
בחור טוב
ירא שמים
מכבד
מבין
עמד לצידך ברגעים קשים
שהוא - *כל מה שאת צריכה*!
שהתחתנת איתו ***באמת בלב שלם ושמח***
שיש לכם נישואין מאושרים ושמחים ב"ה!
את אוהבת את בעלך הכי בעולם!!!
את שמחה בו!
אומרת ש*באמת באמת* שזכית בו!
פשוט זכית!
ואת יודעת את זה!
(כל אלו ציטוטים שלך כמובן )
וכל זה - המון.
המון המון.
ובעצם - הכל.
וחשוב להזכיר זאת שוב.
לעצמך, בלב, בקול,
לבעלך כמובן.
2.
לגבי הבחור איתו יצאת בעבר -
כמו שכתבת בחוכמה: " לפעמים אני מצליחה להתמודד יפה ומבינה שאם הוא התחתן זה לא שלי ולא שייך וב"ה.. "
זו באמת האמת יקרה.
מה' אישה לאיש.
הקב"ה מזווג זיווגים ויודע הכל.
הקב"ה החליט שאותו בחור ינשא לאישה אחרת, ויש להם ילדים - זהו. מכאן והלאה אין ביניכם שום קשר. זהו רצון ה' ממש.
והקב"ה החליט גם שאת תינשאי לבעלך היקר וב"ה יהיו לכם עוד המוטן שנים מאושרות יחד וילדים מתוקים וכל הטוב שבעולם, בטח ובטח עם תכונות מדהימות וטוב כזה ענקי שיש בבעלך כפי שכתבת
אז הידיעה הברורה הזו,
ההפרדה הזו בראש,
הידיעה שמה ששלי - שלי, מכוון, מדויק, מאת הבורא.
ומה שלא - פשוט לשחרר (זה לא פשוט, אבל זה נצרך )
ולגבי מה שכתבת על תקופות שבהן זה עולה לך וכו' - על כך ב"ה אפרט בהמשך בהודעה ארוכה שתעסוק באיך להתמודד עם מחשבות או רגשות וכו' על מישה/י אחר/ת שעולים במהלך הנישואין.
מה שכן אני רוצה להוסיף כבר עכשיו אלו כמה נקודות:
* שימי לב שהמחשבות עלו לך ביתר שאת כאשר פגשת באותו בחור באופן אקראי ברחוב -
זה רק אומר שזהו טבען של מחשבות / רגשות - להגיע, אך הן יכולות גם באותה מהירות לחלוף.
לא להתרגש.
זה טבעי וקורה.
כנ"ל לגמרי לעניין החלומות - זה לא אומר כלום, אדם חולם בין היתר מהרהורי ליבו, אם חשב על דברים כאלה ואחרים במהלך היום...
אם חלמת על מישהו לא אומר שזו האמת או כל דבר אחר כזה - ממש ממש לא, זה בסך הכל חלום, היה, עבר, נגמר.
ברגע גם שתעברי תהליך של הבנה של עצמך והשלמה וכו' - ממילא זה יפחת (ועדיין יכול לחזור חלום זה או אחר, אבל כאמור - זה לא אומר שום דבר!)
תמשיכי להיות חזקה בלבך ומוחך.
להיות חזקה באהבתך את בעלך
בשלמות והאהבה ביניכם - בינך לבין אישך כמובן
בבלעדיות ביניכם
בכל פעם שתצוץ מחשבה כזו - את יכולה ישר להחליף אותה במחשבה אחרת של תמונה / חוויה עוצמתית שהיו לך ולבעלך יחד - ממש לדמיין ולצייר זאת בדמיון.
מצב הכי עמוק וקרוב ביניכם. להתמקד בכך. להגדיל את המחשבה הזו בתוכך.
לאט לאט זה יעזור.
* כתבת "בעיקר קשה לי המחשבה, או המציאות, יותר נכון, שמבחינה כלכלית קשה לנו כרגע,
אני תלויה בהורים וכו'
כשאני הבנאדם הכי עצמאי ושונאת להיות תלויה באנשים, בטח כשמדובר בכסף
ובטח כשמדובר בהורים שלי- שבכלל לא רצו אברך.
אז המחשבה שהבחור ההוא מסודר כלכלית,
יש לו בית (כשאני בשכירות ואין צפי לדירה משלנו בקרוב),
יש לו אוטו (כשאני משוועת ל4 גלגלים, מעולפת בהריון בחום הזה, אוטובוסים, מרחק של שעה ומשהו נסיעה הלוך ושוב לעבודה שזה לא כולל הליכה, רחוקה מההורים- נסיעות אינסופיות באוטובוסים),
אשתו לא עובדת משרה מלאה, אני מכירה אותה, (כשאני גם בימים הכי חלשים של תחילת ההריון חייבת להגיע לעבודה כי.. מאיפה הכסף?!),"
רגע.
תפרידי.
כרגע מבחינה כלכלית אתם עדיין לא בשלמות - אוקיי. מובן וטבעי. אתם זוג צעיר וכל החיים לפניכם.
הכל יהיה בסדר ויסתדר גם בכך ב"ה, בהמשך יותר ויותר.
אז כרגע ההורים עוזרים.
הם עוזרים כי הם יכולים, כי הם רוצים, כי יש להם אפשרות, כי הם שמחים שהילדים שלהם שמחים, כי הם *בוחרים* בכך.
את עניין העצמאות את כבר מפתחת בבניית בית משלך, וכמובן שבהמשך גם מבחינה כלכלית, אבל זו דרך, לא הכל בבת אחת.
ואולי הם לא רצו אברך - אבל הם בהחלט רצו שהבת שלהם תהיה מאושרת.
שיהיה לצידה איש טוב. עם מידות טובות. שישמח אותה, שיכבד אותה, שיעשה אותה שמחה - *זה* באמת הדבר הכי חשוב שהורים רוצים ומייחלים לילדיהם - ובכך הם זכו!
לאט לאט גם כאן.
אתם נשואים רק כמה חודשים, ב"ה הקשר יתצהדק אפילו עוד יותר,
גם בין בעלך להורייך - הם יראו במציאות ממש עד כמה הוא משמח אותך עוד ועוד.
גם העניין שלאותו בחור יש בית, אוטו ואשתו עובדת חצי משרה - אוקיי. אז יש להם. ב"ה.
אבל אינך יכולה לדעת כלל מה אין להם.
לכל אדם יש את החבילה שלו. לכל אחד.
אז אולי כרגע יש להם יותר כסף - אז מה?
האם יש להם בהכרח גם אהבה שלמה, מהבפנים שלה? בריאות שלמה בגוף ובנפש? זוגיות טובה? הצלחה בחינוך הילדים? עם המשפחה המורחבת? דברים אחרים? יש כ"כ כ"כ הרבה עניינים שיש לו לאדם, כך שהגילוי החיצוני של הדברים ממש לא אומר בהכרח.
וגם אם יש כרגע יותר כסף -
אז אל תשווי עצמך אליהם.
אתם ב"ה תחסכו ותתקדמו שלב שלב עד שגם אתם תוכלו לרכוש אוטו וכל היתר, אבל זה תהליך (אנחנו נשואים עוד מעט 15 שנים ועדיין אין לנו בית בבעלותנו, עדיין גרים בשכירות...
אבל זה לא כ"כ משנה לנו, כי ברגע שבמוח בית = האנשים שחיים בו,
האהבה ביניהם, השמחה, הבריאות - זה הכל.
ולא 4 קירות - שיכולים להיות 4 קירות הכי יוקרתיים ובית שעולה 10 מיליון - אבל מי שחי ב4 קירות הללו אין לו שמחה/אהבה/בריאות/שלום/אחר - אז זה לא שווה בעיניי כלום...
אתם כרגע הכי הכי בונים את ***הבית*** שלכם, הבית במלוא מובן המילה!
ו*זה* באמת מה שחשוב!
וכל עוד המשפחה שאתם בונים ותבנו שמחה וטוב לה - מה זה משנה אם זה שכירות או בבעלותי? זה עניין זניח לגמרי לעומת זה...)
וגם בינתיים מבחינה כלכלית - אם רוצים וזה חשוב - אז עובדים, מחפשים, חושבים איך להגדיל הכנסות,
מתייעצים עם ארגונים כמו מקימי או פעמונים וכדומה, נעזרים בהורים תקופה עד שמצליחים לבד וכן הלאה...
* כתבת: "אמא שלו אשה ממש עדינה וטובה ואצילית כשחמתי שתהיה בריאה- נתפסת בעיניי (ולא רק בעיניי) כאישה עם פיוז קצר מאוד, הילדים מפחדים ממנה, כל שני וחמישי ברוגז עם הילדים שלה כשמשהו לא הולך לפי התכניות שלה.. מדברת המון ובצעקות (אני באה מבית ככ שונה וזה מאוד מפריע למרות שאני לא מראה את זה או מעירה כי אני מכבדת אותה בלי קשר ) " -
לעניין החמות - אז יש אתגרים גם עם החמות.
גם זה טבעי וקורה לכמות נכבדת מהנשים
אבל זה משהו חיצוני. זה לא מה שהכי חשוב,
מה גם שאינך יכולה לדעת מה טיבה האמיתי והכולל של אימו של ההוא, כיוון שהיא לא הייתה חמותך ולא היו ההתנגשויות היומיומית שקורות במציאות עצמה... כך שזה לא בר השוואה במבט חיצוני כזה...
גם את עניין ההסתדרות עם החמות - זה לימוד.
אפשר לעבוד על זה
ללמוד
ללמוד גם מטעויות
לשפר
לאט לאט. זה דורש זמן והסתגלות ולימוד והשקעה.
- כנ"ל לגמרי לגבי המשפחה שלו.
----------------------------------------------------
- ומצרפת לך תשובה שכתבתי לגבי מצב של מחשבות / רגש שעולה / משהו אחר על גבר/אישה שהם לא בעלי/אשתי -
כתבתי לגבר שחשב על אישה אחרת, לכן ההודעה מנוסחת בלשון זכר וכו', אבל אפשר בהחלט להפוך בדיוק את כל הנ"ל שנכתב לאישה...
תקציר כי בהמשך יש חפירות :
זה לגמרי אנושי ויכול לקרות. לא להיבהל בכלל.
רגש זה לגמרי דבר שיכול להעלות/להופיע וגם ללכת, אם לא "מאכילים" אותו או נותנים לו במה - הוא יכול גם לדעוך כלעומת שבא.
אותו רגש יכול להזכיר גם נוסטלגיה, געגוע לימים כיפיים בלי אחריות, עול, ילדים, עומס וכו', יכול להזכיר תקופה של "חופש"/"שיחרור" ואיך אתה עצמך רווק ורענן ולאו דווקא שאותה אישה היא היא חזות הכל, אלא גם כל מה שהיא מייצגת וכל התקופה ההיא והזיכרון וכו'.
בנוסף, לומר לעצמך: הייתה סיבה שאתה ואשתך דווקא עמדתם תחת החופה ולא אותה אישה. זו הייתה הבחירה שלכם ומה' אישה לאיש.
שזה לא יערער לך אפילו בקצת את הנישואין שלך ואת כל הטוב והקשר שיש לך ולאשתך היקרה.
להתעלם. לא לייחס חשיבות. להמשיך הלאה. ולהמשיך את כל הטוב שיש בין אשתך לבינך ולהעמיק את כל הטוב הזה בכל המובנים ביניכם.
והכל בסדר! לאט לאט אם תשקיע את כל האנרגיה שלך בביתך פנימה גם הרגש הזה ידעך לו והאהבה בינך לבין אשתך תעלה
ועכשיו באריכות -
כותבת בכללי על מה עושים במצב של הידלקות/פרפרים/התאהבות/מחשבות על גבר/אישה אחרים שהם לא אשתי/בעלי:
אני חושבת שדבר ראשון שצריך לעשות אם יכול להתחיל להיות מצב כזה -
כמובן אחרי שמנסים ככל יכולתנו ***שזה לא יקרה*** כולל הכל:
לעשות חסימות
הגנות
סביבה בטוחה גם בעבודה
לא ליצור יחוד
לא ליצור שחנשי"ם
לא ליצור יחס אישי גדול מדי
לא להביט הרבה
לא "להכניס את עצמנו בכוח" לזה (לפעמים היצר אוהב מאוווד לעשות רומנטיזציה לכל מיני "פנטזיות בפוטנציה" למיניהן, אז להילחם בו בחזרה!)
להפסיק כבר מההתחלה, כשזה קטן, ואפילו עוד לא התחיל - כי אם נכנסים לזה זה יכול לשאוב מאוד והדרך החוצה *הרבה* יותר קשה
וכן הלאה)
אז אחרי שעשינו את כל זה
ואם חלילה זה בכל זאת קרה -
לומר לעצמנו שקודם כל כל עוד זה בגדר מחשבה שאנחנו נלחמים בה - זה עוד בסדר, ויכול לקרות כי אנחנו אנושיים!
אם זה חלילה עובר למחשבה שאנחנו אפילו לא מתאמצים להילחם בה
וחלילה למחשבה שאנחנו אפילו מעצימים אותה ונהנים מזה
וחלילה למעשים
כאן אנחנו כבר בבעיה.
אבל אם זה נשאר ברמה הראשונה - להבין שלאנשים אנושיים זה יכול לקרות!
אז הם יגדרו ויעשו הכל כדי שזה לא יקרה!
ואם קרה לא יחשבו ש:"הנה! עלתה מחשבה!
זהו
סוף העולם הגיע ובטוח נתגרש ונהיה עם ההוא/ההיא"
ממש ממש לא!
אז עלתה מחשבה, אז מה?!
להזיז אותה. ולהעביר את ה"דיסק" בראש לדיסק של אהבה בינך לבין אשתך
לדיסק של החתונה שלכם
לדיסק של כל הרגעים המאושרים שלכם יחד
ולחזור הבית הולהעמיק גם בפועל את הקשר עם אשתך
במחשבה
בדיבור
במעשה
בתיכנון
באנרגיה
בזמן
בכסף
בכיף
בהכל!
ובכל המישורים והתחומים - רגשי, נפשי, גופני, נשמתי, הכל!
לא לחשוב שמחשבה כמחשבה היא חזות הכל - כי זה שקר.
ושקר מתוחכם שיצר הרע יכול לעשות מננו ממש מטעמים!
עכשיו אני רוצה להתייחס לנקודת הבלעדיות בנישואין – כיוון שזו נקודה מהותית וחשובה מאוד שיכולה לקרות *לכל* איש באשר הוא במהלך חייו, ו*לכל* אישה באשר היא במהלך חייה.
מה זו בעצם הנקודה הזו שיכולה לקרות לכל אחד?
אם ניתן לה שם הוא יהיה "הידלקות על מישהי/ו אחר" תוך כדי שאנחנו נשואים לבן/בת הזוג שלנו.
איך מתייחסים ל"הידלקות/התאהבות/פרפרים/רגשות" כאלה ואחרים שמוצאים אותנו בחיים שלנו?
קודם כל מנסים להבין *את השורש* של הדברים, וכדי להבין את זה צריך לעשות דרך עמוקה ומקיפה.
ראשית, להבין שאותם *הרגשות* כשמם כן הם – רגש.
ורגש בא ורגש הולך.
אם אנחנו *בראשנו* ניתן לרגש הזה מקוםפ של כבוד, מקום של "ואו! הנה! אני מרגיש אליה משהו! אני מרגיש אליו משהו! אז זהו!!! אז *זו* האמת! אז יאללה כל החיים אני חי/ה בשקר ובעלי/אשתי הם בכלל לא הנכונים לי אלא אותו "וואו" שעכשיו פגשתי...
ויאללה בלאגן אני אתגרש ואהיה עם ה"וואו" הזה כי עובדה! עובדה שאני מרגיש/ה אליו/ה בעוצמות כאלה!"
אז קודם כל לנשום.
להבין שזה רגש. זה בסך הכל רגש. שעולה.
לא לכל מחשבה שלנו, לא לכל הרגשה שלנו, צריך לתת כל כך כלכך הרבה פרשנויות, כוח, ולחשוב בראשנו שאם המחשבה הזו עלתה, או אם הרגש הזה עלה – סימן שזו האמת וסימן שאנחנו צריכים באמת להתנהל על פי אותה "אמת".
ממש ממש לא!!!
רק זה שאדם או אישה נבהלים מהמחשבה שיכולה לצוץ להם פתאום (וכאמור, היא יכולה לצוץ *לכל איש או אישה באשר הם*!!!)
או נבהלים מעוצמה של רגש/משיכה שהם פתאום מרגישים למישהו אחר – רק זה עצמו יכול להיות הרה אסון!
כי בתרבות המערב חונכנו "לך אחרי הלב שלך"
"לכי אחרי הלב שלך"
"רק הוא צודק.
בלה בלה בלה
אני ואני ואני במרכז.
בלה בלה בלה
לך אחרי התאוות שלך והחלום שלך ותגשים את עצמך ותממשי את עצמך וכו' וכו' וכו'"
ומה אנחנו מבינים מכל המסרים האלה שמחלחלים וחילחלו לנו כל כך עמוק לתת מודע וןאפילו למודע?
אנחנו מבינים ש: "אוקיי. אז גם אם אתחתן ואמצא מישהו/י יותר מבעלי/אשתי – אני צריך/ה ללכת אחרי הלב! שלא אשקר לעצמי!"
ואז כל מחשבה או רגש,
ששוב מאוד נורמליים ויכולים לקרות לכולנו כי אנחנו בני אדם!
מבהילים אותנו וגורמים לנו לחשוב שזו האמת ואין בלתה ואז אנו צריכים ללכת אחרי האמת הזו...
וזה מקום מאוד מסוכן!
צריך לשים את הרגש/המחשבה הזו במקום שלהם.
הם בסך הכל רגש או מחשבה שיכולים לעלות,
אוקיי, אנחנו אנשים, לפעמים נוכל לפגוש בחיינו מישהו מעניין/חתיך/יפייפיה/מסקרנת/אמפתית/גבר גבר – ואז יעלו לנו פרפרים וכו' – אז נביט רגע בתחושות שעולות לנו.
נחשוב עם עצמנו מה זה מעלה בנו? ולמה?
והאם חסר לנו משהו בחיינו?
עם עצמנו?
עם בן זוגנו?
אם כן – מזל טוב! אפשר לעבוד על *זה* בדיוק ולמלא את החוסר *הזה בדיוק* בטוב, בקדושה, בטהרה, בנאמנות
ואם זה לא ממלא שום חסר אלא רק "מגניב" ו"הידלקות" – אז לומר "אוקיי. שמעתי. הבנתי. אני בן אדם וזה יכול לקרות – והלאה. להתנתק מזה.
להתרחק מזה.
רחוק מהעין רחוק מהלב.
לא להשקיע ימים ושעות ושירים ולבכות במיטה ולהכניס את עצמנו לזה בכוח, והודעהות, והתכתבויות, ופגישות, ומתנות, והשקעה, השקעה של זמן, אנרגיה, כסף, מחשבה, מאמץ – לא לא לא!!!
פשוט לא להשקיע בזה אפילו שנייה!
להתרחק מזה!
ולהשקיע בבית פנימה את כל כולנו!
להשקיע בבית פנימה את המחשבה, המאמץ, הכסף, העזרה, הטיולים בפארקים, הקניות, המתנות, ההתכתבויות, הפגישות ה-הכל!
כי אם חלילה חלילה אתה תיפול בפח הזה של היצר,
ותיסחף אחרי כל הרגשה שלך,
אתה תגיע למציאות עגומה מאוד מאוד, ומהר מאוד מכפי שתוכל לחשוב!
זו תהיה מציאות מאוד עגומה בשביל אשתך היקרה
מציאות עגומה בשביל כל אחד ואחת מילדיך
וכמובן מציאות עגומה גם בשבילך
מציאות עגומה בשביל אותה האישה הנשואה,
מציאות עגומה בשביל כל אחד מילדיה
מציאות עגומה בשביל בעלה
מציאות עגומה עבור הוריה, הורי בעלה וכל הסובבים אותם.
נקודת האור שיש כאן היא - שיש בהחלט דרך לצאת מהמחשבות הללו
הדרך הזו יכולה להיות לפעמים לא הכי קלה - אבל היא קיימת.
ואם הולכים בה - יכול להיות לה סוף, או בעצם התחלה מאוד מאוד מתוקה לנישואין שלך ושל אשתך, בית אוהב, שמח ומחובר,
זוגיות ונישואין מאושרים וקרובים מאי פעם.
עוד נקודת אור מאוד גדולה - היא שהדרך הזו תלויה בעיקר בעיקר *בך*.
יש *בך* את הכוחו לעצב את מציאות חייך.
בידיך להפוך את חייך וחי כל הקרובים והאהובים שלך לאומללים,
ובידיך להפוך את חייך וחיי כל הקרובים והאהובים שלך למאושרים.
מתייחסת כרגע לאו דווקא למקרה שתיארת שבו יש "רק" מחשבות או פרפרים שעלו מדי פעם - אלא כאמור לכל הנושא הזה של מציאות בה נדלקתי על מישהו/י אחר/ת שאינם בעלי/אשתי בכלליות:
הדבר הראשון שאתה צריך לעשות - זה לרצות.
אם יש בך את הרצון לתקן,
את הרצון שיהיה טוב, אבל טוב אמיתי, לא בכאילו,
טוב נצחי, ולא רק לרגע ואחריו באים יסורי מצפון -
אז אתה תצליח!
אחרי הרצון, וכדי להצליח אתה צריך לעבור כמה שלבים,
העיקריים שבהם הם
א. מודעות
מודעות לעצמך,
מודעות לחיי הנישואין שלך,
מודעות לחסרים אצלך בנפש, לצרכים לא ממומשים שלך,
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין,
מודעות למי היא בכלל *אשתך*
מודעות למה זה בכלל חוסר נאמנות/חוסר בלעדיות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית
מודעות לאיך אפשר לצאת ממצב שכזה
ומודעות כללית ועמוקה של החיים ונפש האדם בכלל ושלך בפרט.
ב. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
ג. ליווי וידיעה שזה *תהליך* וכשמו כן הוא - תהליך.
צריך לאזור את כל הכוחות ואת כל הרצון והסבלנות וההתמדה כדי שזה יצליח.
לדעת מראש שזה לא הולך להיות קל - אבל כל דבר טוב בחיים האלה מקבלים אחרי עבודה קשה, וזה שווה את זה, שווה כל שנייה של מאמץ!
כמו הריון שכואב ומתיש לאישה שנמשך 9 חודשים, ואז לידה קשה וכואבת, ואז גידול ילדים סיזיפי,
בלי לישון בלילה, שהגוף מפורק, ועוד אלף ואחת התמודדויות עם כל ילד - אבל איזה אושר זה ילד!
ואיזה עולם ומלואו זה ילד!
כך גם כאן,
אחרי שתעשה עבודה פנימית אמיתית עם עצמך - תוכל להגיע לאושר שאי אפשר לכמת אותו במילים עם אשתך ועם כל המשפחה שלך!
אתה גם בונה את עצמך
גם בונה את אשתך
גם בונה את ילדיך
גם בונה את העתיד של כולכם
ואת העתיד של הצאצאים והנכדים וכו' וכו'.
אנסה לגעת בכל אחת מהנקודות ולנסות לתת לך לפחות קצה חוט שלך עזרה ראשונית:
1. הרצון.
הדבר העיקרי כאמור שצריך להיות לך זה הרצון להפסיק.
הרצון לתקן.
הייתי מנסה לעשות תרגיל מחשבתי, שבו ממש תחשוב עם עצמך
איזה אדם אני בוחר להיות?
אילו ערכים חשובים לי בחיים?
אילו ערכים הייתי רוצה להעביר לילדיי?
האם אני נוהג על פי סולם האמונות והערכים שאני מאמין בו?
(ועוד תרגיל מחשבתי שהוא קשוח וברור לי שאתה ממש לא בכיוון, אבל רק לשם ה"זעזוע" והבחירה המוחלטת בטוב אפשר לעשות אותו אפילו שאתה ממש רחוק משם ב"ה):
לדמיין מצב של: ואם אבחר (חלילה) לעשות משהו עם הרגש שעלה פתאום וחלילה לבגוד/לפתח קשר אסור -
כיצד אשתי תרגיש אם תדע על הרגשות שלי לאותה אישה?
אבל ממש לעומק - איך היא תרגיש?
איך יראו הפנים שלה?
כמה היא תבכה?
כמה היא תהיה שבורה?
מה יקרה לנפש שלה?
אותה הנפש שבחרה בי מבין כולם, כרתה איתי ברית נצח, נשארה נאמנה אך ורק לי כל השנים האלה ולמרות כל מה שעברנו יחד - ועכשיו הבינה שניפצתי לה בפרצוף את הברית הזו, ששברתי אותה לאט לאט ועמוק עמוק, שהרסתי לה את החלום, את המציאות, את העבר, את ההווה ואת העתיד - כמה אשתי שבורה שם?
ממש תראה אותה ותהיה שם.
וכמה כל ילד שלי יסלוד מאבא שלו אחרי שהוא יגלה (וסופו של כל שקר להתגלות)?
וכמה כל ילד כזה יפסיק להאמין בנישואין?
וכמה כל ילד כזה ירצה להתרחק מאבא שלו שפגע ככה באמא?
או חלילה יפתח דפוס דומה לאבא ויבגוד גם הוא באשתו לעתיד?
וכמה כל ילדה, כל בת שלי תפסיק להאמין במין הגברי באשר הוא כאשר תגלה?
וכמה היא תהיה עצובה ובודדה ותרגיש שאי אפשר לסמוך על אף גבר בעולם כולו - כי הרי אבא שלה, מקור העוגן שלה - הוא פגע ובגד באמא! אז בטח כולם כאלה1
ואיך הבת שלך תכאב כל כך את הפגיעה של אמא,
ואיך תהרוס לה את המודל על המשפחה, אולי היא בכלל לא תרצה להתחתן,
או אולי היא תמצא אדם עם אופי בוגדני כמו של אבא ותחתן איתו - כי זה הדפוס שהיא מכירה - וגם בה יבגדו - וגם היא תישבר?
וחוזר חלילה
זה ממש מעגל שמשפיע על דורות שלמים! דורות!
ואיך אחרי שאשתך תגלה ותישבר היא לא תוכל להכיל את הכאב ותרצה להתגרש
ואיך כל אחד מכם מוציא 150,000 ש"ח בממוצע לכל צד לעו"ד לגירושין,
ואיך הלב של הילדים נשבר
ואיך אבא ואמא רואים את הילדים רק כל חג שני, או כל שבת שנייה, או חצי מהחיים שלהם,
ואיך הילדים בוכים "אבא אבא", "אמא אמא" כי רוצים להיות עם שניכם יחד ולא רק עם אחד מכם, אין מחזה יותר קורע לב מזה, אין! וראיתי לצערי הרב הרבה מחזות כאלה.
ואיך העול הכלכלי נהיה כפול ומכופול - כי צריך לשלם מזונות
וצריך להשכיר 2 דירות, 2 משכנתא, 2 ארנונות, 2 חשמל, מים, גז, אינטרנט, רהיטים, בגדים לילדים - הכל הכל כפול
וכמובן עלות העו"ד וההליך המשפטי קורע הלב והכיס גם יחד
ואיך אחרי כל זה אתה מנסה להתשתקם ולמצוא זוגיות שניה,
אבל אותה "מושא פנטזיה" נשואה, וגם אם לא, וגם אם כל אחת אחרת -
איך אתה מתחיל ממש ממש מ0! הכל
רק שהכל הרבה הרבה (ושוב הרבה) יותר מורכב -
כי לך יש ילדים, ולה יש ילדים
כי לך יש מטענים קודמים, ולה יש מטענים קודמים
כי לך יש חסרונות
ולה יש חסרונות
כי אין אדם מושלם בעולם! אין!
רק הקב"ה לבדו מושלם!
אז מה החלפת בעצם?
חיסרון א בחיסרון ב?
בשביל זה כל כאב הלב הזה?
והמורכבות של פרק ב, עם ילדים מכל הבתים, ואיך ההוא יסתדר עם ההיא, ואיך האחות תסתדר עם האח החדש,
ואיך הגרוש/ה שתמיד חלק מהחיים כי יש ילדים משותפים
ובקיצור -ה-כ-ל יותר מורכב!
2. אחרי בירור הרצון באה המודעות לכל הדברים.
מודעות לעצמך -
מה נותן לך הקשר האסור?
מה אולי חסר לך בחיי הנישואין שלך?
מה אולי חסר בך ובעצמך?
איך החיים בכלליות אצלך? עבודה, דימוי עצמי, זוגיות, הורות, רגשות?
מתי התחיל השינוי? מה היה הטריגר לשינוי?
אילו צרכים שלך אתה מרגיש שלא ממומשים?
מה יש בקשר האסור שנותן לך סיפוק? מה בדיוק יש שם?
אחרי שתבין עם עצמך את כל אלה,
תוכל יותר להבין את המקום בנפש שאתה פועל ממנו - וממילא יהיה קל יותר לעבוד על המקום הזה בדיוק.
אם לצורך הדוגמא, הרגשת שלא מספיק מכילים או מבינים אותך בזוגיות - ואתה מוצא אוזן קשבת והכלה אצל אותה אישה -
אתה צריך להגיע למצב שבו אתה מכניס את ההכלה וההבנה לתוך ביתך פנימה - עם אשתך שלך.
וזה לגמרי לגמרי אפשרי!
או אם לצורך הדוגמא היה חסר לך ריגוש ו"פרפרים" בנישואין שלך - ומצאת את הריגוש, הסוחף הזה, החדש הזה אצל אותה אישה - תוכל חלעבוד גם על הנקודה הזו ולפתח אותה עוד ועוד גם בתוך חיי הנישואין שלך ועם אשתך היקרה *בטוב*
ושוב - זה לגמרי לגמרי אפשרי! גם אחרי 30 שנות נישואין!
מודעות למה הם בכלל חיי נישואין- הנישואין מעצם הווייתם מספקים לכל אדם התמודדויות ומורכבויות אינספור.
זה לא שלך זה קרה כי משהו בך ובאשתך דפוק חלילה,
זה פשוט שעצם המהות של נישואין - היא שהם לצד כל הטוב שמביאים - מביאים עמם גם שחיקה, עייפות, עומס ועוד הרבה דברים.
אם מבינים את זה - ומשכילים להתמודד עם זה בחוכמה - להמשיך ולהשקיע כל יום מחדש אחד בשנייה,
להמשיך לראות כל יום מחדש אחד את השנייה כלא מובנים מאליהם, משקיעים את הזמן, הכסף, הכוחות, האנרגיה והמאמת אחד בשני,
נתינה ועוד נתינה - זה מייצר אהבה וקירבה.
אהבה היא אקטיבית לגמרי. לא פסיבית.
וכמו כל דבר בטבע שצריך אנרגיה כדי להתקיים, ומשלא מקבל את האנרגיה הוא מת (אפילו צמח, אוטו, הכל!) - כך גם האהבה.
נתינה מולידה אהבה, השקעה מולידה אהבה,
תשקיע את הזמן שלך
את המחשבות שלך
את התיכנונים לכיף שלך
את הכסף והכוח שלך
באשתך!
תוסיפו עומק לחיי הנישואין - תעמיקו את מה שכבר קיים
ובד בבד תוסיפו ריגושים וחידושים לחיי הנישואין בטוב, בקדושה ובטהרה
תשתף את אשתך בעולם הפנימי שלך,
בהצלחות שלך, בכשלונות שלך,
בשמחות שלך, ברגעי השבר שלך
ותשמע את העולם הפנימי של אשתך - מה מרגיע אותה, מה מעציב אותה, מה כואב לה, מה משמח אותה
תכיר אותה עד הסוף,
בעומקים ורבדים שאפילו לא חלמת שקיימים!
תכיר אותה כך בגוף, בנפש, ברגש - והיא אותך כנ"ל.
ואז אתה תראה עד כמה תאהב את אשתך!
מודעות למה זו בכלל בגידה וחוסר נאמנות (בגוף, מחשבה, דיבור או מעשה), מדוע היא קורית -
בד"כ בגידה או חוסר נאמנות על כל צורותיה ודרכי ביטואיה מגיעה מחוסר שיש לאדם.
זה יכול להיות חוסר בזוגיות, או אפילו עם עצמו ודימוי עצמי לא בשמים -
ואז מושא הפנטזיה/הבגידה ממלא אצל האדם את הצורך הזה.
לכל בני האדם יש צורך להרגיש שהם שווים,
שהם אהובים,
שהם בעלי ערך ומיוחדים בעולם הזה, ולא סתם "עוד מישהו/י".
כאשר איש או אישה נישאים - הם בעצם מספקים לעצמם את הצורך הזה אך ורק ע"י בן/בת הזוג בצורה היותר כוללת ורחבה של הדברים.
אמנם, לעיתים הצורך הזה מרים ראשו ורוצה להרגיש עוד יותר אהוב!
עוד יותר שווה!
עוד יותר מוערך!
עוד יותר מיוחד!
לעיתים הוא גם רוצה *שעוד מישהו* חוץ מבעלי/אשתי יתנו לי את ההרגשה הכ"כ נעימה הזו שאני מיוחד!
ובמיוחד כאשר האדם במקום קצת קטן עם עצמו,
אולי תקופה בה הוא לא כ"כ אוהב את עצמו, או לא כ"כ שלם עם עצמו,
או תקופה של שינויים, של חששות או פחדים,
או תקופה שהזוגיות עם קשיים, אפילו קצת,
או תקופה שהשיגרה שוחקת -
בכל אחד מן המקרים הללו - הצורך הזה יכול ממש לבעוט עצמו החוצה!
להיות מאוד מאוד חזק ולגרום לאדם לרצות לממש אותו בכל דרך אפשרית.
וכאשר הצורך הזה פוגש עוד צורך מאוד דומה אצל מישהו אחר,
למעשה - צורך שפוגש ב*הזדמנות* למימוש - מכאן הדרך ליפול הרבה יותר קצרה.
ומרגע בנוצר קשר עם אדם אחר - מאותה השנייה - זה כבר קשה עד לפעמים נראה שבלתי אפשרי להפסיק.
כי הנפש מרגישה שנותנים לה מענה על הצורך,
כי כבר נוצרה קירבה,
כי כבר נוצרה תלות לפעמים
לכן לפעמים רק כאשר אדם מתרסק ומגיע לתחתית הוא נזכר "להתעורר" ולנסות לצעוק הצילו ולצאת מן הבור.
חשוב גם לזכור שאותה אישה נשואה ומה שאתה מייחס לה - זה לא אמיתי.
זו פנטזיה.
והמציאות לעולם לא יכולה להילחם עם הפנטזיה - כי האחרונה תמיד תנצח.
אתה בעצם משווה אולי בתת מודע בין אשתך לבין אותה אישה נשואה - אבל זה לא פייר,
כי אתה משתמש באותם כלים להשוואה וזה ממש לא נכון
אותה אישה חייה כך וכך שנים עם בעלה
היא לא מושלמת.
כמה שאתה חושב שהיא כן - היא לא!
למה?
שוב - כי היא בת אדם! בשר ודם!
לכ-ל אישה יש חסרונות ויש יתרונות
כמו שלכל איש יש יתרונות ויש חסרונות.
לא חוכמה שאתה רואה אישה אחרת רק כשהיא מתוקתקת, יפה, מאופרת, רעננה,
בלי ילדים שצורחים לה באוזן ובראש,
בלי לילה לבן וחסר שינה,
בלי עייפות תהומית,
עצבים וצרחות שיוצאים על הבעל/הילדים/אחר
בלי מצבי תסכול שבו יוצאים הצדדים הפחות יפים שלה
בלי השגרה השוחקת
בלי המובן מאליו שאתה מרגיש לאשתך
בלי לחיות יום יום, שעה שעה, 24/7 רק רק איתה - בלי חידוש, בלי שינוי, בלי גיוון,
ובלי כל שאר החסרונות שיש לה.
אז מה זה שווה?
גם אם היית לצורך הדוגמא נשוי לאותה אישה,
ומתרגל אליה,
וכל מה שכתבתי למעלה -
ואז היית מכיר "במקריות" את אשתך הנוכחית - שלא הייתה אז אשתך אלא אישה נחמדה מהעבודה/לךימודים/אחר -
אז גם *בה* היית מתאהב!
ואם היא הייתה מחזירה לך אהבה - אז עוד יותר!
כי ה"אני המשוקף" שלך (החלק בנו שרוצה אישור וחיזוק מהסביבה שהוא שווה ומוערך וטוב ומיוחד) היה מקבל *ממנה* פידבקים כ"כ חיוביים!
אז תבין שזה לא *האישה עצמה*
אלא זה עצם הריגוש,
החידוש,
האסור,
המגוון.
וזה שקר.
אין שקר יותר גדול מזה.
אתה חושב באותו רגע שאתה מאושר - אבל זה לא אושר!
בהגדרה, אושר הוא הנאה עכשווית + משמעות ותחושת שביעות רצון מהנעשה גם לטווח הרחוק ובעתיד.
כאשר אנו עושים משהו שמסב לנו הנאה, ובד בבד אותו המשהו הזה הוא משהו שמשמעותי עבורנו, שהוא חלק מסולם הערכים הפנימיים-אישיים שלנו, שהוא משהו שגם אחרי שנגמור לעשותו נרגיש טוב ושלמות – זה אושר אמיתי.
בשונה לגמרי מאושר, הנאה רגעית כשמה כן היא – רגעית. הנאה שאדם נהנה ממנה בהווה, בזמן עצמו שהוא עושה אותה, אבל מיד לאחר מכן, כאשר הוא סיים את אותה הפעולה, הוא מרגיש רע עם עצמו, לעיתים אפילו עוד יותר מתוסכל ולעיתים אפילו ריק, עצוב או חלול.
הנאה רגעית לא תביא את האדם לעולם לאושר.
היא נעימה לשעתה ומתוקה לשעתה בהווה עצמו, אבל בעתיד היא רעה וגורמת סבל לאדם.
הנאה רגעית יכולה לבוא בצורה של תאוות למיניהן.
כל אדם שתאב למשהו, בין אם זה אישה זרה/גבר זר, בין אם זה אוכל לא בריא/משמין, בין אם זה תחושה של רוגע ובריחה מהמציאות כדוגמת שימוש בסמים/אלכוהול – כל אלו יכולים להביא לאדם הנאה רגעית.
אבל מן הרגע שהן יסתיימו – האדם לא יהיה מאושר, אלא להיפך מזה – ירגיש עוד יותר רע עם עצמו.
וחשוב לשים לב לנקודה הזו ולהבין את ההבדל בין הנאה רגעית לבין אושר.
התאוות וההנאות הרגעיות האלה יוצרות לאדם מצג שווא שהן טובות לו. וזה שקר.
כי הן אולי טובות ונעימות לו לאותו רגע, אבל בזה זה מסתכם. ברגע. לאחר שהן חולפות - הריקנות, הגועל והרע שהאדם מרגיש גדולות מאוד. לכן הן בעצם לא טובות לו. כי מה שטוב לאדם - הוא שמח בו גם בהווה וגם בעתיד, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. כך יודעים שאנחנו במקום הנכון.
עכשיו, כל פעם שבאה לך, או לכל אדם התאווה ואומרת לך "וואי, איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותי!" אז אוקיי - אתה יכול לדמיין באמת איזה כיף ונעים יהיה לך אם תממש אותה, אבל גם לזכור את ההרגשה שתגיע *אחרי*. ואתה יכול ממש בדמיון מודרך ללכת להרגשה הזו, של הריקנות והגועל של אחרי ולהגדיל אותה, ולתת לה אפילו אולי צורה מוחשית עם צבע וכל פעם להצמיד אותה בהקשר שלך במוח לרצון לחטוא ולבצע תאווה אסורה כלשהי. ממש לחבר את זה עם הרע שבזה.
בנוסף לכך, לדמיין איך התאווה הזו תיפגע בצורה מאוד מוחשית ומאוד ממשית ביקרים לך מכל - אשתך, ילדיך, אתה, מי שאתה חוטא איתו, ובעצם כולם. אין אף מרוויח בסיפור הזה, רק מפסידים.
אחרי שתחבר, אבל באמת תבחר, נסה ללכת בלב שלם עם הבחירה שלך.
ואחרי שבחרת נסה לראות איפה אתה כן ממלא את החוסר ואת הצורך ברגעי הנאה וכיך במסגרת המותרת והטובה.
זה אפשרי.
אתה יכול להוסיף לחייך ולחייכם הזוגיים הרבה מאוד דברים שיכולים לגרום לך להנאה רבה, והכל מותר וטוב ורצוי ולא פוגע ולא מזיק לאף אחד.
בצורה הזו - גם יהיה לך נעים וטוב לאותו רגע - וגם בעתיד ולטווח הארוך.
כאשר אתה עם אשתך *בטוב* - או אז אתה באמת מאושר!
כי אתה מאושר ושמח גם מאותו הרגע
ושמח ומאושר גם בטווח הרחוק, בכל פעם שאתה נזכר בזה.
3. כלים ומיומנות איך להצליח את זה "בתכל'ס" - בפועל.
אז חוץ מהמגילה שכתבתי למעלה, שיש בתוכה המון כלים,
צריך גם "סור מרע"
וגם "עשה טוב" -
כאשר מנתנתקים ממשהו - צריך להכניס ישר משהו אחר טוב במקומו,
אין ואקום בעולם.
אם יהיה ואקום - הרע יעצים ויהיה יותר גדול וימשוך יותר
לכן אחרי שתתנתק מאותה אישה - אתה חייב להכניס מקור *טוב* לצורך הזה אצלך של יחס, הרגשה של בעל ערך, הבנה, קבלה, הכלה ואהבה.
זה יכול להיות מחברים, מבני משפחה, מהילדים, כמובן כמובן שמאשתך מקום ראשון! ממש לנקז את כל האנרגיה הזו *במודע* וב*מכוון* אליה
וכמובן גם מעצמך!
זה יכול להתחיל בזה שתשאל את עצמך איך הכרת את אשתך?
מה אהבת בה כשיצאתם והכרתם?
מה עשיתם יחד?\
איך הייתה ההחלטה להתחתן?
איך הרגשת מתחת לחופה?
ממש תהיה שם בדמיון, איך הרגשת, איך הפנים שלך היו נראות, מה היה שם וכו' וכו'
אילו תכונות בה אתה מעריך ואוהב?
מה אתה מקבל מאשתך?
על מה אתה יכול להוקיר לאשתך תודה?
אח"כ כדאי להוסיף הרבה אור וטוב לזוגיות בכל התחומים,
במחמאות, פתקים, הפתעות,
זמן זוגי יחד בלי הילדים, ועם הילדים,
חופשות מהנות, שיחות, צחוקים, בילויים, השקעה הכי גדולה בחיי האישות ועוד אינספור דרכים ודברים שאפשר לעשות יחד כדי לעורר ולהעצים את האהבה והקירבה בינך לבין אשתך האהובה.
4. לצאת מהדימיונות על ה"פנטזיה" ולראות את המציאות האמיתית:
בכל פנטזיה, ובמיוחד בפנטזיה אסורה כזו - יש גם בסיכון, גם באסור, גם בלא ממומש איזשהו מימד של התרגשות בפני עצמה.
ז"א, אתה לא חפץ דווקא במושא התשוקה, אלא אתה חפש בתשוקה עצמה.
כמו שאומרים "מאוהב באהבה" - אז נכסף לתשוקה.
וכאמור - אתה לגמרי יכול להעמיק את התשוקה בכל כך הרבה רבדים ועומקים עם אשתך ובטוב, עד שלא תרגיש צורך באסור הזה.
ואם האסור הזה "עושה לך את זה", אתה יכול גם אותו להכניס לחיים המשותפים שלך עם אשתך בכל מיני דרכים יצירתיות שכולן טובות ובמסגרת המוסר וההלכה כמובן.
טיפ טוב שאומרים שכדאי לתת לכל אדם שמפנטז על משהו אסור, כמו אישה אחרת/אוכל אסור וכו' - זה להשחיר בדמיון ובראש לפרטי פרטים את מושא התשוקה.
למשל, לדמיין איך אותו בחור/אישה זר נראה כאשר הוא בשירותים (במחילה כן...), איך הוא נראה כשהוא צורח ועצבני, איזה משהו גועלי כלשהו שצומח לו בגוף, איך הוא יראה אחרי שהות יומיומית וסיזיפית של החיים האלה במשך 20 שנים -
כי זה לא פייר להשוות מושא פנטזיה למציאות.
המושא הזה רק שעה בחודש כשהוא במטבו נפגש איתך. והמציאות היומיומית של אשתך וכו כשמה כן היא - יומיומית. 24/7.
אי אפשר להתחרות בזה - אז תצטרף לזה בדמיון - תהפוך את המושא הזה בדמיון למציאותי 24/7, איך הוא גם בחולשותיו ובדברים הכי מכוערים ודוחים שלו,
ואיך אחרי איזה 30 ימים הוא כבר גם מאוס עליך,
ואחרי שנה עוד יותר
ואחרי 20 שנה עוד יותר מאוס
ואז אתה תמיד תחפש את החדש, המרגש...
ואז אשתך, שלא תהיה אשתך , ואולי אפילו תהיה אשתו של גבר אחר בר מזל שיזכה בה - איך *היא* פתאום תהיה הפנטזיה שלך - כי היא לא מושגת ולא "בכיס הקטן שלך" ולא מובנית מאליה.
ואיך אתה רואה אותה רק שעה בחודש, ומדמיין עליה וכו' וכו'.
זה לא תסריט כ"כ דמיוני לצערי במקרה הזה, כי היא באמת ובתמים יכולה להיות בעתיד אשתו של גבר אחר בר מזל, או לכל הפחות לא איתך.
אז כבר עכשיו תעשה את העבודה הזו בראש אפילו לפני שתאבד אותה.
היא לא באמת מובנית מאליה. אפילו ההיפך הגמור מזה.
עד כאן בהצלחה רבה וחיי נישואין מתוקים לאורך שנים רבות וטובות ב"ה יחד עם אשתך האהובה
תודה!
🙏❤