מפחדת מאוד שחלילה ידבק ויצטרך בידוד, ולא יהיה איתי בלידה
או שידביק אותי. (אני שבוע 38 ב"ה)
לפני כמה דקות גיסתי התקשרה לבעלי, בקשר לזה
שהוא הבטיח לקחת את הבת שלה לפארק מים, והיא ממש מחכה לזה בקוצר רוח. (הוא הבטיח לפני כמה חודשים)
גיסתי ממש חפרה לו על זה במשך שבועות, ואפילו דרשה שיקח חופש בשביל לקחת את הבת שלה לפארק מים,
למרות שהיא יודעת שזה בעייתי, כי אנחנו לקראת לידה
וצריכים את הכסף... ולקחת חופש אם כבר, זה לחופשה.
ואפילו על זה ויתרנו כי אנחנו די חוסכים...
בכל מקרה, במשך כמה ימים היא ממש שיגעה את בעלי
מתי הוא לוקח את הבת שלה, והוא ענה שנראה מתי יש לו זמן
ומתי הוא יכול, כי הוא מאוד עסוק..
ועובד וחוזר כל יום ב7 בערב לבית, וגם המצב של התחלואה ממש עלה והוא חושש.
והוא הבין שזה לא ממש מזיז לה..
בכל מקרה- היום היא פשוט עשתה קטע לא נעים.
שהייתי די המומה ממנו,
היא התקשרה לבעלי ונתנה לו לדבר עם הבת שלה.. ילדה בת 7
ואמרה לה מה להגיד (שמענו מהצד)
היא שאלה אותו אם הוא לוקח אותה השבוע לפארק מים,
ושהיא ממש מחכה ( כל זה אני שומעת את גיסתי אומרת לה מה להגיד מילה במילה)
ואז בעלי אמר לה שהוא מאוד היה רוצה, אבל יש קורונה
והוא נורא חושש ורוצה לשמור על הבריאות שלנו,
גיסתי לקחה את הפלאפון ופשוט דיברה בצורה ממש לא נעימה לבעלי,
היא אמרה שהוא מגזים.. ושהיא לא מבינה מה הבעיה,
הוא אמר לה שהוא חושש מבידוד לפני הלידה, וגם תקופה של חגים.
והיא פשוט ביטלה את הדברים שלו,
ראיתי שהוא ממש לוקח ללב... ומתחיל להלחץ כזה,
כי היא סוגשל הוציאה אותו שקרן וכעסה.
אמרה לו אבל אתם יוצאים לבחוץ כל הזמן, אני לא מבינה את הקטע.
אתה עובד, אתם מחוסנים...
הוא אמר לה שאנחנו לא יוצאים מה שנכון,
רק לדברים הכרחיים כמו בדיקות.
והיא פשוט התחילה להתעצבן עליו... אני שומעת אותו מנסה להסביר לה את עצמו.
הוא אמר לה שבודקים בכניסה לחדר לידה, והוא חושש שאני אהיה שם לבד.
והיא אמרה לו ממתי בודקים בכניסה לחדר לידה? לא שמעתי על זה.
ופשוט זלזלה בדברים שלו,
שמעתי אותו אומר לה: כן זה בעיה, אם אני אהיה בבידוד
והיא תצטרך ללדת לבד. אני לא רוצה שהיא תהיה לבד אני רוצה להיות איתה..
כאילו בואי, את באמת רוצה להעמיד אותנו בסיטואציה כזאת
בלידה ראשונה, בשביל שהבת שלך תהיה בפארק מים?
זה יותר חשוב מאיתנו ומהבריאות הפיזית והנפשית שלנו ושל התינוקת?
רתחתי מעצבים.. במיוחד כשאני רואה שבעלי מנסה להסביר את עצמו, ואת החששות שלנו.
והיא מבטלת את הדברים שלו, ומוציאה אותנו שקרנים...
ואומרת שאנחנו יוצאים ומבלים, ונפגשים עם אנשים
והיא לא מבינה אותנו..
והכול שקר, כי אני כמעט ולא יוצאת ולא נפגשת עם אנשים
וזה קשה לי מאוד.. אבל אני יודעת שאני עושה השתדלות לשמור על עצמנו.
ופשוט הרגשתי ממנה כפיות טובה... הייתי אחרי צילום רחם
ואירחתי בבית את הילדים שלה בחופש,
וכל חופש גדול הוצאנו אותם, ובילינו איתם....
וככה את מתנהגת אלינו עכשיו? כשיש לנו משהו משמח, שהתפללנו עבורו והתאמצנו שיקרה.
אחרי שבעלי ניתק כמובן שרבנו, וגם כעסתי עליה על זה
שהיא העמידה אותנו במצב של ריב,
והתחלתי לבכות מהמצב הזה שאנחנו צריכים לתת דין וחשבון
כאילו אנחנו חייבים לה משהו,
פשוט לא מעוניינת לדבר איתה.. אם היא מגיבה בצורה הזאת.
במיוחד שהיה מפגש אחד, שהורדתי את המסיכה כדי לאכול
ובעלה עקץ אותי ושאל למה אני בלי מסיכה.
ואני גם יודעת שהיא בטח תספר לכולם את הסיטואציה הזאת.
כי היא פשוט כזאת.
אני באמת פגועה ממנה, כי היא אגואיסטית
וחושבת על טובתה ועל טובת הילדים שלה.. ויותר מהארבע אמות שלה לא מעניין.
בעלי סיים את השיחה בהתנצלות והבטיח שיפצה,
וזה פשוט הרגיש מעליב... וחוסר הבנה מצידה.
ואני לא מפסיקה לחשוב על זה


) בסוף זה היה סתם עניין של זווית מדידה והראש שלה בדיוק כמו שצריך.