פורום הריון ולידה (עמוד 1944)

אבל נשמע לי שצריך להמשיך קצת את המנוחה ולשתות הרבה הרבה. אם הכאבים לא עוברים במנוחה ושתיה הייתי הולכת להיבדק.

במקביל נסי להתייעץ עם מוקד אחיות מה לעשות.

אצלי צירים והתכווצויות באים ככאבי גב כמו שאת מתארת, לכן לא הייתי מזלזלת (וגם לא נלחצת, כמובן, כי הגיוני התכווצויות אחרי מי שפיר, אבל צריך לוודא שלא ימשיכו).

אפשר גם חלות את זה יום חמישי

עם תמונה, מדרש, קטע יפה שקשור לילדה או לתאריך או לנושא

פעם קיבלנו מדריך טיולים קומפקטי וצנוע,
תפילת הדרך, זמירות שבת-נדוש...
כלי יפה לבשמים עם ציפורן בפנים.

אנחנו מחפשים רעיון למדו ממש קטן כמו הרעיון למגנט.

זה שבת או אמצע שבוע?
יש היום בארגונים ממש בזול , בבתי דפוס למיניהם.
יש גם דרך עמותת שקל.

אפשר להדפיס דף יפה של סדר הדלקת נרות ולניילן.
או להדפיס על מגנט סדר הפרשת חלה

סדר הפרשת חלה

מגנט עם תמונה

מחזיק מפתחות מיוחד

תפילת בנות על אמהות או בנים על אבות

אם את בקטע אז הדלקת נרות

הפרשת חלה

דרשה קצרה (בת המצוה אומרת בה גם תודה להורים ןמורות)

 

אפשר להביא מלא עיתונים או מגזינים (לעניין, תכלס וכאלה, של פרסומות בעיקר) וכל משתתפת בוחרת לעצמה מודעה, גוזרת ומדביקה על דף ומאחלת משהו שקשור במודעה

או לכתוב תכונה של ילדת בת המצווה. 

(למשל פרסומת ללייזר- שהכל ילך לך חלק בחיים.

נעליים= שתלכי בדרכים ישרות וכו)

 

אפשר לעשות חיים שכאלה

 

אפשר גם לקנות חיתולי גמילה (שהם יקרים יותר...) שהם נלבשים כמו תחתון וקל יותר להרים ולהוריד.

ככה הםציזרמו איתך בכיף שידעו שהיא לא תפשל להם...
וגם במלון את תהיי יותר רגוע וגם לא תעצרי את התהליך כבר התחלת.
הבעיה, שזה מרגיש כמו טיטול, אז צריך להזכיר שוב ושוב...
וגם, לא חופש עכשיו?

מעניין חיתולי גמילה. זה שווה את זה?
תודה

זה מרגיש כמו טיטול ולא באמת קידם אצלי את הילד (הוא בעצמו החליט שהוא לא רוצה ללבוש אותם והעדיף תחתונים), ובמצב של גדולים.. כבר העדפתי להחליף טיטול רגיל מאשר להתחיל להתעסק עם זה(מצריך להוריד ולנקות כשהילד בעמידה, בעיני נוראי)

אבל אי אפשר להחליף כמו טיטול בשכיבה

זה לגמול בשלבים, בהתחלה רק בבית,
כשחזרו מהמעון הורדתי להם טיטול עד השינה שהתקלחו ושמתי להם טיטול.
זה יצא שכל יום היה להם כמה שעות טובות של גמילה (בערך מ15-19) , ככה הם תירגלו טוב בבית, פספסו בבית והכל היה בשליטה שלי. לא נעים לי להפיל גמילה על מטפלת במעון שיש לה עוד הרבה ילדים לטפל בהם, מה גם שאני לא יודעת ריך יגיבו לפספוסים ולא רוצה שתהיה להם גמילה עם אוירה של לחץ ועצבים.
אחרי שראיתי שהם שולטים יפה וממש אפשר לשחרר אותם בלי שצריך כל שניה להזכיר להם אז הורדתי טיטול גם לשעות של המעון.
לשבת במלון הייתי שמה טיטול. מקומות ציבוריים זה רק אחרי שהעניינים בשליטה...

הבעיה שהרבה פעמים בבית היא בסדר אבל במעון לא... ביקשתי בינתיים שיביאו אותה לשירותים באופן יזום, יחד עם עוד אחת גמולה... נראה איך ילך

גמילה יכולה בהחלט להיות הדרגתית. זה לא חייב להיות הכל או כלום.
היא באמת צעירה, ומהדברים שלך נראה שיש רצון ובשלות מסויימת, חלקית, אבל לא מלאה. אז אפשר לזרום עם מה שזורם. בבית כן ובמעון לא, בבית כן ובחוץ לא, להשאיר טיטול ולהוריד כשמבקשת או בזמנים יזומים וכן הלאה.
לאט לאט המיומנות והבטחון נרכש ומתקדמים עם התהליך.
בהצלחה!

אני די עושה את כל מה שכתבתן... רק הרגשתי קצת בלאגן. אז תודה לכל מי שענתה.
בשבת במלון באמת שמנו לה טיטול אבל היא ממש אמרה כל פעם שהיא צריכה... וגם כל פעם שעשתה. אז ראיתי ממש התקדמות ברוך ה'. עוד לא אמרתי למעון אבל אני מקווה שזה יפתור את העניין

לא בקיאה מאוד אבל רשום על זה שכן

ויש בו 400 מק״ג חומצה פולית
כמה מק״ג חומצה פולית כתוב על הברזל קומפלקס?

תבדקי מה רשום על הקופסא

מריבות עם בן הזוג זה סיוט.

פעם היינו רבים כל שבוע, אחרי הרבה הרבה עבודה וכאב לב, זה הפך להיות פעם בכמה חודשים. וגם זה פחות דרמטי

אם תרצי אפרט

אשמח שתפרטי... אני גמורה...

אני חושבת שיש כמה דברים שעזרו, ואל כולם הגעתי אחרי הרבה עבודה עצמית וחשיבה על המריבות שלנו והאופי שלהם.

אבא שלי לימד אותי כלל שקיבל מרבו. "מה שלא עקרוני לך, תיתן לאשתך להחליט". אז אני אימצתי גם את הכלל הזה. מה שלא באמת חשוב לי, אני לא מתווכחת עליו עם בעלי. לא תמיד זה מצליח, אבל לרוב אני חושבת האם הדבר הזה באמת עקרוני עכשיו? זה באמת חשוב לי שזה יהיה בצורה מסויימת? אם כן, אפשר לדון על זה, לפעמים יהיה גם מתח סביב המחלוקת. אם לא, פשוט מוותרת.

דבר שני, שליטה בכעס. מה גורם לי לכעוס? מה גורם לי להגיב בעצבים? מנסה לזהות את הנקודות לפני הכעס הגדול. ואז ברגע שאני רואה שאני הולכת להתעצבן, לנסות להנמיך את הכעס. זה יכול להיות על ידי כתיבה, אני יכולה גם להגיד לבעלי - אני עכשיו עצבנית, אז אל תתייחס. זו יכולה להיות מקלחת, סיבוב בחוץ. מנסה כמה שיותר להימנע מראש מלכעוס, כי ברגע שמתחיל לריב, אני יודעת שיהיה קשה לעצור.

דבר נוסף, הכלה של בן הזוג. הבנה שאני לא אשנה אותו וקבלה שלו בדיוק כמו שהוא. כן, יש דברים שמפריעים לי, והוא גם יודע את זה. אבל הוא לא ישתנה בשבילי ואני לא אשתנה בשבילו. אנחנו מסתדרים אחד עם השני כמו שאנחנו ולא מנסים להחזיר אחד את השני בתשובה. זו הייתה ממש הקלה להפסיק לנסות. ברגע שמזהים את נקודות החולשה של בן הזוג, מבינים שככה הוא וזה לא ישתנה (וזה גם לא אחריותנו לשנות) הרבה יותר קל להתמודד.

עוד משהו, הבנת הפערים בינינו. זה שכל אחד מאיתנו מתנהל בצורה שונה, לא אומר שיש כאן מישהו שטועה. אנחנו אנשים שונים, ולכן לכל אחד מאיתנו מתאים להתנהל בצורה אחרת, בטח בשעת כעס. אז אם הוא משתבלל בסוף מריבה, זה לא כי הוא לא אוהב אותך, אלא כי הוא צריך עכשיו את המרחב שלו. אפשר לדבר בזמן רוגע ולהחליט איך מגשרים על הפער הזה. למשל, אחרי ריב לא מדברים מיד, אלא רק אחרי שעתיים (או יום), מה שמתאים. פשוט להבין שיש כאן שתי דרכי התמודדות שונות, ואף אחת לא נכונה יותר.

אני חושבת שהשינוי אפשרי, זה מצריך הרבה מודעות עצמית, ונכונות לעבוד ולהשתפר.
לנסות לאתר את נקודות החולשה, את הנקודות שחוזרות על עצמם בכל פעם. (זמן לחוץ, גורמים למריבה וכו')

אם אתם תעשו את התהליך הזה ביחד, זה מצויין.
אבל יש משהו מיוחד גם בלעשות את זה לבד. כי לפעמים אנחנו רוצים שמישהו יישא איתנו באחריות. אבל בשביל לריב צריך שניים, ולרוב אם יש מריבות, כנראה לשני בני הזוג יש מה לתקן. וכשמנסים לתקן לבד, המבט הוא כלפי פנימה, הוא לא מאשים, לא מזיק, אלא מנסה לתקן באמת. וזה נותן גם הרבה מעבר להתמודדות עם ריבים זוגיים. זה הופך אותנו לאנשים טובים יותר...

מקווה שהצלחתי להעביר את עצמי.
מוזמנת עוד לשאול

שווה לנסות

לשבור את הכלים ממש, קרה רק כשאני הייתי בשיא הדיכאון/משוגעת לפני לידה או בשיגעונות הורמונליים בהריון, וגם אז זה בערך לריב עם עצמי. בעלי פשוט סלע רגוע. קשה לכעוס וקל לרצות..

אני מתכוונת לויכוח שגורם לכעס ועצבים ואז לא מדברים אחד עם השני, הולכים לישון כעוסים, והוא מצידו לא מוכן להתפייס ולסגור את היום יפה

ומאשימה אותו בכל פשעי המין האנושי משחר ההיסטוריה על לא עוול בכפו.. בגלל דבר קטן ומטומטם.. אבל זה רק במצבים מסובבים כאמור.. ב"ה לא משהו שאמור לקרות. אף פעם לא קרה שלא דיברנו או שהלכנו לישון בהתעלמות.. אולי כן טיפה בכעס, אבל במחשבה שנדבר בבוקר כי עייפים וכן יש איזשהו פיוס בסיסי..

מזדהה בהחלט

גם אני עם דיכאון אחרי לידה רבה עם עצמי כי בעלי מלאך טהור בוכה עם עצמי כמעט מרביצה לעצמי ואז בוכההההה מלא ומתנצלת חחחח נס שהוא כזה רגוע

מגיע לך❤

היה הריון קשוח שגרם לדיכאון אז מטופלת כבר מאז

האמת שזה כן נשמע קצת חריג.
אבל לא יודעת לשפוט מכאן...
חיבוק בכל אופן

ואנחנו אף פעם לא רבים, יותר מתווכחים..
כן יכולה לומר, שמסביב לימים הראשונים של המחזור יש מתיחות קלה באוויר

זה כל כך מתיש. ומתסכל. וכואב...
ובעיקר מבאס הכל.

לנו יש תקופות ויש תקופות... לפעמים זה מרגיש שכל שעה עגולה מוצאים על מה לריב. והכל כל הזמן מתוח..
ובדרכ כשאנחנו יושבים ומפרטים את הריבים אנחנו רואים ומבינים שהם יושבים על דברים אחרים.. וזה כבר מרגיע. ומרגיש שאמנם יש לנו תמיד עוד מה להתקדם, אבל לפחות מבינים מה מפעיל אותנו ועל מה זה יושב.
ממליצה לקחת עזרה אם צריך. ייעוץ זוגי כלשהו. אפילו משהו לא קבוע, רק להציף קצת דברים ולנסות להבין.

אבל כנראה שלא
הוא לא מוכן לדבר וישר מתארגן והולך לישון, אני מדברת אליו והוא כמו בונקר

וכמו שחלק כתבו- לכולם יש תקופות כאלה ואחרות.

יש זוגות שכמעט ולא רבים כי הם בעלי תכונות אופי יותר מופנמות ומאופקות או קיבלו מהבית תרבות מסוימת, וכמובן גם יש זוגות עם פחות פערים, ויש זוגות שלמדו ב"ה איך להתנהל בזוגיות ולומדים לנהל את הפערים בדרך נעימה יותר אבל זה לא נכון לשאוף שלא יהיו מריבות.
זה בכלל לא משהו שקל להגיע אליו כבני אדם ולא רואה סיבה להשקיע מאמצי על בלהיות מי שאתם לא...

אבל לכם יש את התכונות והתיקים שלכם שצברתם במהלך החיים. ויש לכם את הפערים והמשקעים שצברתם בתוך הזוגיות. וזה נורמלי שמגיע שלב שאתם מקבלים איתות שיש לכם עוד איפה לגדול

מה כן צריך לשאוף? שתדעו לנהל את המריבות האלה , להיות מודעים לטריגרים ואולי להצליח לבחור על מה לריב ומתי, וכמובן גם איך - להתמקד בביטוי עצמי, בפורקן רגשות, בלהבהיר את הקשיים ולא במתקפות ומגננות כך שתצאו ממריבה עם תובנות ועם תועלת מלבד ההרגשה הרעה

אל תיבהלו מהמשבר. תנסו לחשוב טוב איך אתם גדלים ממנו.
בטוח יש המון פערים וקשיים שהדחקתם ועכשיו צפים חזק, ובעז"ה כשתצליחו להתמודד נכון ולהתקרב מחדש במודע מתוך עוד תובנות ומתוך צמיחה אז הקשר שלכם יעלה רמה

כשיש תקופה שרבים הרבה זה סימן שיש צרכים שלא מקבלים מענה. חשוב לתפוס את הזמנים הרגועים ולהבין באמת באמת למה אתם מרגישים לא טוב בקשר וזה גורר מריבות. על מה זה באמת יושב

זה לא קל מה שאני מתארת... כמובן שלוקח זמן ולמידה והשקעה לרכוש את זה.אבל זה מעשי, זה מאוד מאוד משתלם גם מחוץ לזוגיות וגם בדוגמא המאוד מאוד חשובה שאתם נותנים לילד

אתם יכולים וכדאי לכם להיעזר באיש מקצוע שיעזור לכם בטיפול או ייעוץ זוגי.

אם את מרגישה שבעיקר חסר לכם ידע וכלים אז יש גם קורסים אינטרנטיים וספרים ללמוד את זה.
אני מאוד ממליצה על אפרת צור יש לה הבנה שהיא מאוד רחבה ומקיפה כמה שיטות שונות
יש גם לשושי זליקוביץ קורס שהוא מוכוון לנשים דווקא
יש הרבה דרכים ללמוד תקשורת מקרבת שזה גם כלי חזק מאוד
יש סרטוני יוטיוב יותר ממוקדים וקלילים של "המרחב הפוטנציאלי"
ויש עוד...

השאלה מה הדרך הטובה ביותר בשבילך כדי לצמוח.
גם אם בעלך לא בקטע כרגע , שינוי אמיתי אצלך בדפוסי תקשורת ישנה המון בקשר גם כשהוא לכאורה פסיבי

אם אתם מרגישים בפלונטר, אז בעיני לא לוותר על פגישה עם מישהו חיצוני. כמי שנמצא בתוך מערכת במשבר זה די קשה לצאת לבד וחבל על הזמן ועל המשקעים שבדרך

אבל ביקשת אישור שאתם נורמלים- אז אתם נורמלים!!
זה טבעי ונורמלי וכמעט בלתי נמנע במערכת יחסים שאחרי שלב מסוים זה נשחק ומתחיל ריחוק, אצל כל זוג זה יתבטא אחרת, וזה איתות בריא שעליכם להיות תמיד בצמיחה ולמצוא את השלב הבא של הקשר ביניכם שיהיה טוב וממלא יותר . בעז"ה כשתפתחי מודעות וכלים גם המשבר עצמו יהיה נעים ונשלט יותר


בהצלחה!

ולדעתי הסיבה למריבות
זה לא מה שקרה

אלא הרלים שיש לכם כדי לתקשר אחד עם השני בצורה בונה

ללמוד להביע את הפגיעה בצורה משתפת ומקדמת
ולא מאשימה
ללמוד לא לשתוק ולהסתגר
ולהוציא את האנרגיות בצורה אחרת ולא אחד על השני

זה דברים שניתן לרכוש
ייעוץ זוגי ממש מומלץ

אני חסרת אונים לגבי זה... כי זה מה שהוא תמיד עושה... אין לי עם מה לעבוד...
וגם כשאנחנו בטוב ומדברים על זה- בזמן אמת נראה כאילו לא דיברנו

והוא מספר לנו סיפור...
בסיפור יש בקשה פנימית.. לשמור על הלב שלנו שלא יפגע...ואצל כל אחד יש הרגלים שהתקבעו אצלו מה עוזר לו לשמור על הלב שלו
וברור לו שאם הוא נגיד יפתח וישתף אז הוא יפגע.
ואם הוא ידבר בטון נעים אז השני לא יקלוט ואז יפגע בו
ואם הוא ישתוק וישמור בבטן אז הוא יפגע ולכן הוא אומר תמיד הכל בפנים בלי לסנן.
וכן הלאה

וצריך לספר לבקשה הזאת
שכולנו יחד רוצים לא להפגע
אבל לא תמיד נכון להאחז באותה צורה של הגנה..
לפעמים יהיה נכון לשתוק
לפעמים לדבר
לפעמים לומר בתוקף
לפעמים ברמזים

זה להרגיע את הלב ששומרים לו על הבקשה אבל כן מעיזים לא להיות נוקשים מול ההרגלי תגובה שלנו..לבא פתוחים

כי לבד זה קשה ..

בגדול אין לנו ריבים כבר יותר ויכוחים. בתחילת הדרך היו מלא מלא מלא מלא מלא מריבות. היינו נורא שונים באופי ובמנטליות והוא יתחזק נורא... אבל מצאנו את הדרך לגשר... עד אתמול יכולה להגיד לך שהייתי הכי מאושרת. אולי כי אני כרגע במצב הורמונלי לא רגיל אז התרפצה אתמול מריבה שנמשכה להיום. מי יודע?!?! אבל יש תקופות נשמה... יש משברים. יש בטח שיש.... לפעמים כדאי ללכת ליועץ שיעשה לכם סדר בדברים....
אל תשאירי את המצב ככה אם זה כל הזמן. אם זה מתיש.. והורס לכם .. זה לא טוב .
תחפשי מישהו או מישהי שתעזור

ואחכ זה רק ישתפר ויתייצב.. ברוך ה'. כמובן אחרי עבודה ואהבה מאוד גדולה שיש בינינו

וגם כשניסינו להכנס להריון ולקחתי הורמונים....כמה דברים שעזרו לנו- קודם כל ציינו בהתלהבות אם הצלחנו לא לריב שבוע, וזה גם מנע חלק מריבי יום שישי/שבת (שהיו מועדים לפורענות אצלנו מכל מיני סיבות) כי היינו בקטע של כבר לא רבנו שבוע/שבועיים אז לא נהרוס את זה עכשיו.
דבר נוסף למדנו לזהות את הנקודות חולשה שמובילות לריב, למשל יום שישי הרגשתי שהוא לא עוזר ולא מעריך- אז קודם כל, יש לו את המשימות ששנינו מסכימים עליהם ביום שישי, והוא עושה אותן כשהוא רוצה, אני לא מציקה, ואם הבית לא יהיה מבריק לשבת-אז מה?! העיקר שלא רבנו! דבר שני, גם הוא היה מהשותקים, ואני הייתי מהמתעצבנות מהר ומתפרצות, לשנינו למדנו גם לשלוט על עצמנו ולהתאמץ, וגם לא לקחת ללב את הצד השני-כי ככה הוא, אם הוא שותק זה לא כי לא אכפת לו שנעלבתי, זה בגלל שככה הוא מתמודד עם הכעס שלי עליו.... וכמובן להראות הערכה לכל שינוי, כל פעם שהוא לא הסתדר בתוך עצמו כשרבנו- עוד בתוך הרחב עצמו אמרתי לו כמה אני מעריכה את המאמץ שלו ואת השינוי וכמה אני אוהבת אותו, וזה כבר ריכך את הריב....

גם לי אין כבר כוחות לזה
עייפה נפשית

בדר''כ יותר כשאחד מאיתנו מתוח יותר, עייף יותר או עמוס יותר

דיברנו וישרנו את ההדורים...
מקווה שבפעם הבאה נעמוד במבחן...

גם אבחנתית וגם ניתוחית בלי הרדמה
מרגיש כמו כאבי מחזור, אולי קצת קצת קצת יותר
לא נעים אבל לא משהו שאי אפשר לעמוד בו.

פשוט היא חזרה על זה מספר פעמים, ולא יצא לי להגיע עם מלווה

גם לניתוחית לא בהרדמה.

כשעשיתי בהרדמה היה חייב מלווה (יצא לי לעשות כמה פעמים)

לא כואב, לא יותר מלא נעים.

 

אל תבהלי שאחר כך יהיו לך כאבי כתפיים, זה נורמלי.

 

עשיתי גם ניתוחית אבל בהרדמה.

 

בהצלחה רבה ובשורות טובות!!

 

לפני בערך חצי שנה

לא הסכימו לבעלי להיכנס איתי למרות שמתתי מפחד

היה ממש בסדר, קצת כאב בעיקר אחרי לכמה שעות אבל עובר

כאב לי רצח
בעלי היה מאחורי הווילון וממש לא הייתי מוכנה לזה
מנשים פה ומשרשורים קודמים שקראתי הבנתי שזה ממש בקטנה
אז לא .. זה היה סיוט

אבל-
באמת היה לי משהו מוזר באותה תקופה
אחרי כמה זמן עשיתי שוב את האבחנתית ולא כאב כל-כך
אז... מקווה ממש שזה היה חריג
וכשלא יכאב לך בכלל!

כאב לי רצח
בעלי היה מאחורי הווילון וממש לא הייתי מוכנה לזה
מנשים פה ומשרשורים קודמים שקראתי הבנתי שזה ממש בקטנה
אז לא .. זה היה סיוט

אבל-
באמת היה לי משהו מוזר באותה תקופה
אחרי כמה זמן עשיתי שוב את האבחנתית ולא כאב כל-כך
אז... מקווה ממש שזה היה חריג
וכשלא יכאב לך בכלל!

צילום רחם כואב ממש והיסט' כלל לא כאבה לי ועשיתי פעמיים

באסוש 🤷🏻‍♀️

לי אישית לא כאב בכלל, קצת מבהיל המעמד בהתחלה אבל זה באמת לא נורא , דקה שתיים וזה מאחורייך.
לא מלחיץ במיוחד.

בהצלחה!!!

לקחתי כדור חצי שעה קודם. מה שכן בערב היו לי כאבים חזקים יחסית כמו של מחזור.

עשיתי בדיקה לפני כחצי שנה

פחדתי גם כן לפני ....

אבל עצם הבדיקה עצמה ממש לא כאב קצת לא נעים עצם הפלישה..אבל היה מענין לראות במסך בצורה ברורה הכל

בתחילה להסבר וכד' היינו יחד אבל בבדיקה אמרו לו לצאת.

מעל 5 בוודאות אבל אני לא זוכרת כמה בדיוק...

תראי כאב זה ענין מאוד אישי,
היו לי פעמיים מאוד כואבות כשהייתי אישה צעירה עוד לפני לידה כנראה זה קשור, האזור היה קטן ואולי גם הרחם וגם הרופא המבצע לא היה הכי מנוסה

מאז עשיתי בברזילאי
בקפלן
ובשערי צדק אצל דר בוריס צוקרמן שהוא רופא מקסים ומקצועי

לא היה לי מאוד כואב,
לא נעים וכו' כאילו מחטטים בי,
אבל כאב נסבל לא ברמה של לקחת משכך כאבים

חשוב מאוד להרפות ולנשום רגוע,
מניסיונך בטח את יודעת אם זה מצליח לך ואת יודעת להירגע או שזה בלתי נסבל

אם את ממש חוששת קחי חצי שעה לפני הבדיקה משכך כאבים - ליתר ביטחון

ברמה של שעתיים שלוש יש קצת תחושה של התכווצויות כאלה,
באחד הפעמים היה לי שעתיים נהיגה הביתה אז היה לי קצת קשה

קצת אי-נעימות/כאבי מחזור אבל זה הגיוני כי מתעסקים שם, לא זה היה ממש נסבל! האמת שגם שטחו אם אני רוצה לעשות את זה ככה או בהרדמה אבל בגלל שלא הייתי בצום זה לא היה רלוונטי. אם את רגישה, אולי באמת כדאי לך לקחת משכך כאבים לפני. בהצלחה!

אוף..

הוא לא מיילל הוא פשוט משתולל ברמות שלא היכרתי.
שניהם.
קופצים צורחים רבים מכות אני מתחרפנת!!!!
הגדול מה22.7 בחופש. שגעת

עולה לגן...

בגן גם ככה אין

והיא לא ישנה הרבה.
היה לנו שבוע מטורף וזה לא התאים לגמול אותה מהשינה הזאת.
זה באמת התיכנון שלנו לשבוע הקרוב. אבל אם היא גם ככה מטורללת אז ל יודעת אם כדאי

והיא עצבנית למרות שישנה. בדרכ זה הפוך. אם לא ישנים אז עצבניים

לק"י

היא תתרגל כשתתחיל את הגן.
גם אם בהתחלה יהיה קצת קשה, היא תתרגל בסוף.

גם הבן שלי בגיל הזה בערך וממש משתולל כל בזמן מאז החופש

שדווקא לזרום במקום לנסות להצמד ללוז של המעון יעשה לכם יותר טוב?!
שווה לבדוק...
לא תמיד המציאות בבית וההתנהלות הביתית מתאימה ללוז של המעון ולילד. בטח אם יש ילדים נוספים בגילאים שונים. (סליחה שלא זוכרת מה אצלך)
בהצלחה!

בסופו של דבר, מה שנכון לך הוא הדבר הנכון.
אבל אם ההקפדה על סדר היום של המעון היא רק כדי שיהיה לה טוב, ובעצם היית רוצה אחרת, אז הייתי חושבת על שינוי בכיוון.
(אני כבר יותר מחודש עם הילדים, בלי סדר יום מובנה בכלל, חוץ מסדר כללי של תפילה וארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב בזמנים יחסית קבועים. לא אגיד שתמיד רגוע פה, אבל סה"כ החוויה הכוללת נעימה...)

ובהקשר הזה אני תמיד אוהבת לקרוא את הפוסט הזה -
למה סדר יום קבוע זה לא בשבילי

יותר סדר כללי של תפילה ארוחת בוקר
משחקים ויציאה
ארוחת צהריים
מנוחת צהריים
פרי וכריך
משחק

רק בנסיון ההשכבה? כל היום? כל אחר הצהרים?
יש אחים נוספים בבית?

וגם ישנה עם זה כשצריך...

איך מוציאים את זה? יש חוט כמו בטמפון?

ובעיקר נעזרים בשרירי רצפת אגן שפולטים את זה החוצה
לי הרגיש יותר קל מטמפון רגיל

אני כבר 2 מחזורים עם גביעונית וזה אחרת לגמרי..
הרבה יותר נקי, מריח טוב ומרגיש לי יותר טבעי
זה כן דורש קצת התנסות
אבל שווה את זה

אני גם ישנה עם זה
עם תחבושת אני תמיד מפחדת שיזוז ויתלכלך

אני כבר הרבה זמן רוצה לנסות ורואה כל כך הרבה חברות ופער מחירים ענק..

יש הבדל אמיתי בין אלה שמוכרים ב 60 לאלה שבפי 2-3 ויותר?

הם רק יוודאו שהיא בטיפול מתאים ושההורים מודעים למצב ועוזרים לה ושומרים עליה.

יפה שהילדה עירבה עו"סית אבל לצערי לא יצא מזה דבר.

מטופלת פסיכיאטרית ידועה שמבטעת מחשבות אבדניות זה דבר נפוץ. במיוחד עם יש לכך רקע משפחתי או עבר לא פשוט.
אלא אם כן היא מתארת לעו"סית תכנית ריאלית להתאבד אי אפשר לאשפז אותה בכפייה (שזה המקסימום שהרווחה תעשה. מעבר לזה אין להם זמן וכוח אדם

לפתוח במעקב עליה/ לעשות כלמיני דברים אחרים, לא?

פשוט מנסה להבין איך זה מתבטא

אני מהניסיון המועט שלי ראיתי שגם שמי שצריך לא מקבל מספיק

מה שכן אפשר להיעזר בכל מיני תוכניות שיש להם לנוער בסיכון, למגורים, לבגרויות, יש תוכנית טובה לליווי בנות שירות לאומי דרך אחת בעמותות

רק אם זה מתאים לנערה

לא כל נערה שהיא במצוקה נפשית אפילו קשה צריכה את זה

הבנתי נשמע מעניין, תודה רבה !

היא קטינה בידיי הוריה. כל עוד הם דואגים לטיפול שלה אין ממה לחשוש.

קודם כל איך הנערה הגיעה לעוסית של הרווחה? זה משהו שכדאי לברר,
ונראה לי שבגלל שהיא קטינה ותחת הורים אולי כן ינסו לדבר עם ההורים, ההורים מפחדים מהתגית רווחה? דווקא יש להם המון כלים לסייע לנערות בסיכון וגם טיפול להורים, שיחות וכאלה

ההורים יודעים איך היא הגיעה לדבר עם עוסית.. היא לא ידעה שהיא מהרווחה וזה סיפור שלם שהוא לא לכאן..

 

פשוט הם לא נתקלו בזה אף פעם ולא יודעים מה ההשלכות של תיק ברווחה, סבבה תודה ממש!

לי היו ברקסטונים סדירים שהתברר שהיו צירים.
אבל עצרו לי אותם עם נוזלים כי הייתי רק בשבוע 35.

אבל תמשיכי לעקוב
בע"ה בעיתו ובזמנו ובקלות ושמחה!

איך את יודעת שהם מדומים?
הם היו במרווחים קבועים? יותר מ4 בשעה? אז יש סיכוי שהם אמיתיים
אצלי היו התקשויות חלשות כאלה בשעות האחרונות של השבת, אולי טיפה יותר מורגש מברקסטונים, קצת יותר בכיוון של כאבי מחזור, ואחר כך מאוחר במוצש נסעתי ללדת

ולכן עלול לפגוע בעובר. אם את לא בהריון - אין לי מושג 🙂

יש תאי זיכרון חיסוני בנוסף לנוגדנים. אני בכלל לא מומחית ולא בתחום אז בערבון מוגבל. אבל ממה שהבנתי החיסון לקורונה ראו עכשיו כן קורלציה (קשר) בין רמת נוגדנים נמוכה להדבקה למרות החיסון או למחלה קשה. אז רוצים לתת את הבוסטר. אני לא מבינה למה זיכרון חיסוני לא מספיק אולי לא מגיב מספיק מהר. יש עוד חיסונים עם בוסטר. אבל הכל חדש ולא באמת יודעים הכל.

הנוגדנים עולים לתקופה מסוימת אבל לא ארוכה ואז יורדים.
אז בעצם לא השגנו הרבה
ומכיוון שכל האוכלוסיה מחוסנת אז מקרי האדמת די נדירים

מי שאין לה תיעוד של שני חיסונים כי לא התחסנה בבית ספר למשל, או סתם שהפנקס נעלם וההורים לא בטוחים שהתחסנה פעמיים,
אז כן ממליצים ליתר ביטחון להתחסן מנה נוספת (לוודא מנה שניה)

מלבד הנוגדנים שזה נתון שאפשר לבדוק אותו בבדיקת דם, יש לנו גם זיכרון חיסוני שהם חלק מהחיסון ועוזרים לא להידבק (תאי T ועוד) גם במקרה רמת הנוגדנים גבולית (15-30 למיטב זכרוני)

עדיין בבדיקת דם אין דרך לבודד את הזיכרון החיסוני אם קיים לאדמת ולעוד דברים
אגב, הנושא הזה של הזיכרון החיסוני כל הזמן במחקר, יש לי קרובה שחוקרת במחקר כזה

שיעור פרטי שיגיע אליו. התלמיד לא יכול להגיע? שיעלה את המחיר של השיעור בהתאם לנסיעה.

אמרתי לו שעבודה זו עבודה..
מילא כשהיה סגר והתחשבנו,
מילא אם היינו גרים קרוב אליהם אבל זה מצריך ממנו ליסוע לעיר אחרת (דלק, זמן) והוא לא עובר בחינם.

בדרך כלל על שיעור פרטי גובים 150 שקלים לשעה.. (רוב התלמידים שלו משלמים 100 שקלים ומעלה).

ואז יוצא שיעור של שעה בשעה וחצי אם לא שעתיים ותוסיפי דלק וכו.. אז לא משתלם..

בגלל הדלק.. אז בשביל מה? ועוד ביום שישי..
הוא חזר הבייתה ולא עשה את השיעור בסוף בגלל שמעט התעצבנתי.

בכל מה שקשור לעבודה צריך לעשות הפרדה ברורה בין חברים ומשפחה - אי אפשר לעבוד בחינם. (בטח לא על בסיס קבוע).

אצלנו במשפחה, לא מערבבים עסקים ומשפחה, גם אם אחותי עושה משהו שאני יכולה להעזר בו אני הולכת למשהי אחרת,

בשביל לא להגיע למצב הזה של הלא נעים.

וזה הכי לגיטימי העצבים שלך,

אני חושבת שכדאי לעשות איזה שיחת הסבר לצד השני ולהסביר את מה שהסברת כאן בצורה מכובדת,

בטוח הם יבינו.

שבת שלום יקרה

בלי קשר ליום החופשי שלך, לא הגיוני שהוא יעביר שיעור פרטי ב 70 ש"ח. לא בעיר אחרת ולא בעיר שלכם.

בסופו של דבר בעלי ביטל את השיעור, אבל הוא אמר לו: ״שהוא לא יכול להגיע״.. (בלי סיבה)

הוא מרגיש לא נעים כי זה מישהו שגם נותן לו הנחות כשהוא מגיע אליו, אבל כמה הוא מגיע אליו? אחת לכמה חודשים.

כאן מדובר על משהו שבועי- קבוע שמצריך נסיעה במיוחד..אמרתי לו שהמינימום זה לבקש 90 לשעה וזו עדיין הנחה משמעותית

הלוך וחזור.
ואז אולי הם יפסיקו לבקש ממנו שיעורים, כי זה ייצא יקר.

ולדעתי אפילו נוחה מדי,
בהנחה והשיעורים הם לא הצלת חיים אז מי שיכול לשלם מחיר מלא סבבה, מי שלא שלא יצרוך אותם.
אין שום הגיון לצאת רחוק בשביל מחיר כזה,
חבל על המאמץ
אגב אולי אפשר לפחות בשביל התלמיד הזה להעביר את השיעור בזום?

מעבר לזה- בדיקות דם כלליות לראות אם יש חוסרים או חוסר איזןן בבלוטת התריס..
תרגישי טוב!

בהצלחה!

כי גם חייב להיות מרווח זמן כלשהו (21 יום עד חודש אני חושבת) בין החיסון הראשון לשני כדי שיהיה יעיל. אם כבר עברת חיסון ראשון חבל לדחות סתם, בטח עם הקורונה המתגברת במדינה.

אני התחסנתי בהריון בשבוע מוקדם יותר וב"ה הכל תקין (בסקירות. עוד לא ילדתי).

כי ככה הנוגדים של החיסון עוברים אליה..

תעבירי לתינוקת כמה שיותר נוגדנים, זאת מתנה עצומה מאין כמותה!
אני התחסנתי ב39, היה קשוח לא אשקר אבל עדיף יומים של השבתה כללית ולדעת שאני והתינוק מחוסנים ומוגנים דווקא לפני הלידה
בהצלחה!

חיבוק!!
צירים יכולים להיות מאוד מבלבלים

וממש היתי בטוחה שאני בלידה פעילה
ואני מכירה מה זה צירים
ואיכשהו הכל הפסיק כל פעם

אבל הפיצוי היה לידת בזק מהממת

בלידה האחרונה שלי קראתי למיילדת שתבוא לבדוק מה קורה, חשבתי שאני כבר ממש מתקדמת לפני רמת הכאבים
תכלס הייתי בפתיחה 1 וחצי 🤭
אין, צירים זה לגמרי מבלבל!
תבשרי טוב ♥️

לכן אם כואב לך משהו לכי מתי שבא לך

ואגב ילדתי שעתיים אחכ,

מהרגע שקיבלתי אפידורל הפתיחה עפה כי הייתי מכווצת,

מיילדת טובה תזהה את זה,

וזה בדיוק מה שהיה לי

לכי מקסימום תחזרי..

לידה קלה ובקלות!

שזה בדיוק מה שקרה לי בלידה עכשיו.. אומנם כבר לא החזירו הביתה כי עד שהרופא קרא לי הייתי פתיחה 4 וחצי אבל הרגשתי כל כך לא נעים שבלידה חמישית הגעתי ככה..

כיף שיש איפה לפרוק תסכולים!!!

העיקר שיגיע בזמנו בעז"ה. אני עם לידות מוקדמות ולא מאמינה שהגעתי לתשיעי, תודה לה'!!

הצירים התחילו ב3 בלילה הגענו ב10 לביח. סביבות 13 התחילו להחלש.
בעיקרון הגעתי עם 0 מחיקה ועליתי רק ל30. הפתיחה נשארה אותו דבר. אמרו שאין מה להשאיר...

עוד לפני הלידה.. אפשר להסתובב עם פתיחה כזאת גם שבועיים או יותר..

בלידה הרביעית שלי הגעתי עם ירידת מים קלה, בלי כאב בכלל! והייתי בפתיחה 4, הכניסו אותי לחדר לידה ולאט לאט התגבר הכאב... באיזה שלב כאב לי ממש ממש! בקשתי שייבדקו לי שוב כי אני מרגישה לחיצות, בדקו ועדיין היה 4 😱😱😱

תוך פחות מחצי שעה הוא היה בחוץ⁦❤️⁩

אז אולי כדי שתהיי עם יד על הדופק, במיוחד שזו לא לידה ראשונה...
ואם עדיין ממש כואב אולי כדי לבדוק שוב, במיוחד שגם האחות אמרה שאת ניראת ממש כאובה (אני אומרת את זה "בכובע" של יולדת, לא של אשת מקצוע...)

ואל תתעלמי מכאב, בגלל חשש שיחזירו אותך הביתה!!
עדיף ללכת ולהיבדק סתם מאשר ללדת בדרך🤦

ושיהיה בקרוב מאוד ובידיים מלאות😘

אני אישית העדפתי לשלם, ושילמתי יותר מאלף שקל לכמה פריטי לבוש בודדים, מאשר שלא יהיה לי מה ללבוש.

או 2.. תלוי בגזרה של הבגד
מרגיש לי שזה לא שונה מכל בגד אחר שיש בחנויות אחרות.. כלומר מצאתי דברים דומים בחנויות רגילות.. פשוט התאמתי את המידה

קניתי באבישג ארבל בחודש שמיני, כשכבר לא היו מידות בגודל שלי. גם החזה גדל וגם בטן ענקית. וכשמתחילים מלכתחילה עם חזה גדול אין יותר מידי בגדים מתאימים גם בלי הריון
יכול להיות שזה סתם בזבוז לקנות בגדים לחודשיים אבל יש 2 חולצות שעד היום אני משתמשת כי הם בגזרה יפה ובמקום בטן- הבד פשוט חלק.

גם אצטרך.. מקווה שנצליח להסתדר במידות גדולות מחנויות רגילותתת.. כי שלא תטעי ראיתי אצלה דברים מאוד יפים אבל המחיר הוריד אותי מהם מהר מאוד חח
בסוף מצאתי בחנויות פשוטות יותר את הסגנון של מה שאהבתי אצלה

כי אצלי לבשתי גם בחודש תשיעי שמלות רחבות שהיו לי עוד לפני ההריון

בחנויות רגילות במידות גדולות, אבל צריך שתהיה גזרה מתאימה.
וזה מה שמחפשת המלצות- איפה יש גזרות מתאימות.....

מצאתי שם שמלת שבת יפה והייתי יכולה לקנות עוד..

 

מצאתי דברים יפים (אולי קצת פחות שבתיים, אם כי ראיתי שההגדרה של מה מתאים לשבת גמישה..) גם בג'ודי.

 

ו...בשיין. מצרפת קישור לדוגמא: SHEIN כפתור פרחוני קז'ואל שמלות לנשים בהריון | SHEIN

תודה!

אני חיפשתי להנקה, אבל הן בוודאות יתאימו לי גם בהריון כי הן בגיזרה רחבה.

אשמח לעוד המלצות,
חנויות פיזיות ולא אונליין (ממש מעדיפה למדוד)
אבישג ארבל פחות הסגנון...
תודה רבה!

אני קניתי 2 שמלות הנקה ב'שמלות דבי' יש לה אתר וגם חנות ברחוב ירמיהו בירושלים. שמלות מאוד נוחות

מצאתי שמלות צנועות ונוחות ממש בזיפ, גולף, תמנון...

זה מה שמחפשת- המלצות לחנויות.
מצאת בחנויות האלה בגדים חגיגיים??

גם לורד קיטש יכול להיות דברים

יש שם שמלות רגילות עד מידות ממש גדולות יחסית, ועכשיו יש הרבה מבצעים של סופעונה.

ממשיכה כמה חנויות למטה וזה נמצא מצד ימין, סמוך לחנויות הבדים

ויש אתר אינטרנט.

אני חושבת שיש סניפים נוספים. תבדקי באינטרנט.

יש שם שמלות שהיו מעולות לי להריון וגם ארוכות,

והכי כיף שהם גם מתאימות לי לאחרי הלידה.. 

את יכולה לכוון אותי איפה בירושלים? באיזה אזור?

בצומת האיקסים (תחנת יפו מרכז של הרכבת)
יש להם גם חצאיות הריון מעולות

רק עליי הבגדים שם לא עולים גם בלי קשר להריון?😔

שמלה מושלמת.
וגם בקמיליון

נתתן הרבה אפשרויות!
עכשיו צריכה להצליח להגיע אליהן 🙃
תודה לכולן!!!

מתבאסתאיתך אבל יש נשים שזה פשוט ככה אצלן וזהו. לא קשור להשקעה שלך בהנקה, ולדעתי זה גם לא סיבה נכונה להשקיע בהנקה
מקווה בשבילך שזה סתם כאבי בטן 💕

העיניין הוא שאני בכללי גם מרגישה שאולי ההנקה שלי לא טובה.

ברוך ה התינקת שלי ממש ממש רגועה, ויצא כמה פעמים שהיא ישנה בלילה 5 שעות רצוף, וגם במהלך היום היא יונקת כל בערך שעתיים , אבל רק למשך 5 דקות כל פעם ובין לבין היא ישנה.

היתי איתה בטיפת חלב חודש אחרי הלידה והיא עלתה ממש ממש הרבה במישקל, אז הנחתי שלמרות זאת כנראה ההנקה בסדר.

מאז לא הלכתי לישקול אותה אבל היא נראית תינוק ממש ממש שמנמנה ורואים שהיא גדלה.

 

ולמרות כל זה אני ממש לא מרגישה רגועה ומרגישה שאולי היא לא יונקת מספיק, ושההנקה שלי לא יעילה.

 

וזה שאני מקבלת מחזור, אולי מוכיח את זה שמשהו עם ההנקה שלי באמת לא טוב ולא כמו שצריך -עובדה שלרוב הנשים לא חוזר המחזור...

יש כאלה שמגיע כמו שעון, יש אחרי חצי שנה, יש אחרי שנה ויש רק אחרי שמסיימות לגמרי ובטח יש עוד..

וזה מרגיע אותי...

 

תודה!

המשפט שרוב הנשים לא מקבלות ההנקה הוא פשוט לא נכון. המנעד מאוד גדול ואין לזה שום קשר לכמה יונקים או משקעים בהנקה. מכירה נשים כולל אני, שמניקות כל שעתיים ומקבלות מחזור מאוד קרוב ללידה. ומכירה נשים שכל עוד יש הנקה אחת ביום אין מחזור.
את עושה את הכל טוב. אין משהו שתוכלי לעשות כרגע מבחינה טבעית כדי לשנות את זה.
מה שכן תוכלי לעשות אם את מעוניינת במניעה הוא לקחת כדורים הורמונליים שמתאימים להנקה למניעת הריון. הכדורים האלה לרוב הנשים מונעים את המחזור ומשתמשים בהם רצוף עד סוף ההנקה/או עד סוף הרצון למנוע.
מה שכן חשוב להיות מודעים לתופעות לוואי שיתכנו. שוב משתנה מאוד מאישה לאישה. וכל אחת צריכה לשקלל את הכדאיות, ואת החסרונות לפי כוחות הנפש והגוף שלה.

והמחזור לא קשור לזה. להרבה נשים חוזר אחרי, לפחות מקריאה פה בפורום זה די נפוץ

שלרוב הנשים בתוספת ההנקה זה מונע
סתם ככה, בדכ גם לנשים שזה מנע להן כעבור שנה פלוס מינוס הוסת חוזרת, וזה בגלל דההנקה ירדה ....
אז לא הייתי בונה על זה

זה חלק מהתופעות לוואי.

אני מעולם לא קיבלתי גם הרבה אחרי גיל שנה וגם אחרי סיום ההנקה

רק פעם אחת כשסיימתי להניק התחילו כתמים אז הפסקתי לקחת מיוזמתי

אם יש דימומים והכתמות זה משהו נפרד. את המחזור עצמו הוא מונע. גם אם לא מניקים בכלל(מנסיון של כמה חברות וגם פה בפורום היו כאלו שכתבו על זה)

אני מקבלת מחזור כמו שעון בהנקה. עם סרזט לעולם לא קיבלתי מחזור חוץ מדימום הסתגלות בהתחלה.
לדעתי נדיר ביותר שמקבלים מחזור עם סרזט

ובכללי עם תופעות לוואי לא נחמדות בכלל
אז רק אם רוצים למנוע בהנקה..

את עושה הכל מצויין!!! פשוט הגוף שלך חוזר לבדיקות אחרי שבועיים למרות הנקה מלאה. זה מבאס אבל זה לא נראה לי בעייתי בשום צורה!!
אני גם מקבלת מחזור ההנקה מלאה, אחרי 4 חודשים. ככה זה וזהו...

הצורך שלי להוכיח לעצמי ולכולם שאני מצליחה עם ההנקה (עם הבן שלי התחלתי לשלב תחליפי חלב כבר אחרי חודש ועד היום יש לי נקיפות מצפון...), גורם לי לכל כך הרבה לחץ שהייתי צריכה את המילים הפשוטות האלו - שאני עושה הכל מצוין...

5-6-7 שבועות אחרי הלידה ואח"כ לא מקבלים יותר, לא בהכרח שתתחילי לקבל כל חודש

וזה ממש לא קשור להנקה, אני גם מניקה מלא, רק הנקה וגג חמש שעות בין ארוחה לארוחה ועדיין מקבלת מחזור

מישהי פעם אמרה לי שאם מרווחים בין ההנקות יכול להגיע מחזור, כל גוף והתגובות שלו, אצלי באופן אישי אחרי הלידה הקודמת פעמיים היתה לי הפסקה של מעל שבע שעות, פעם אחת קיבלתי מחזור שבועיים בדיוק אחרי ופעם שניה נכנסתי להריון

לעומת זאת יש כאלה לא יניקו שמונה שעות ועדיין לא יקבלו

 

היא ישנה במשך 8 שעות רצוף (אפילו שאלתי פה בפורום אם זה לא בעייתי) יכול להיות שזה באמת מה שגרם למחזור לחזור...

 

מה שאני לא מבינה זה שממה שהבנתי מה שמונע את המחזור זה ההורמון שאחראי על יצור החלב - שתופעת לוואי שלו זה מניעת הביוץ, אז אם כן למה ברגע שחזר לי מחזור פעם אחת זה מחייב שגם בחודש הבא יחזור??? הרי ההורמון הזה ממשיך להיות בדם כי אני עדיין מניקה ואם כן אם אני אקפיד חודש הבא להניק כל שעתיים זה אמור לשמור על רמה גבוהה של ההורמון וכך לא יהיה ביוץ, לא?

בכלל לא מבטיח שחזר המחזור הסדיר או שהיה ביוץ.

לגבי מה עשית או לא עשית- זה לא בידיים שלך!
כמובן שהנקה בלעדית מעלה את הסיכוי לא לקבל מחזור וזה השתדלות סבירה אבל זה בעיקר גנטיקה כנראה, ולפעמים זה משתנה אפילו אצל אותה אישה בין לידה ללידה גם בהנקה מלאה. לפעמים המחזור מתעכב גם בהנקה חלקית או בלי הנקה בכלל...

את חוששת מהריון? אם כן אז תדאגי למניעה טובה. מה שלא יהיה הנקה היא לא מניעה שאפשר לסמוך עליה
ואם לא לקבל מחזור זה משהו שחשוב לך אז שווה לנסות היה הורמונלית של גלולות מיני (סרזט ודומיו) כי זה משפיע על המחזור בשונה ממניעה לא הורמונלית

מאוד מאוד מלחיץ אותי להכניס התקן לגוף, וגלולות גם מלחיצות אותי כי שמעתי על הרבה נשים שהשפיע להם על המצב רוח, חשק מיני וכו, לכן לא כל כך יודעת מה לעשות

 

פעם קודמת מנעתי עם נרות פרמטקס, וזה באמת עבד לי (מנעתי למשך שנה ו3 חודשים) אבל ממה שאני שומעת סביבי זה ממש נס שזה עבד, ואי אפשר לסמוך על זה.

 

ואגב, עכשיו אני כבר בטוחה שזה מחזור... 

הכמות, והצבע, אין ספק...

וכן, שמעתי על כמה שהיו להם הפרשים ארוכים בין מחזורים בהנקה

כל אישה והגוף שלה. יש כאלה שלא מקבלות בכלל כל עוד הן מניקות, וזה יכול לקחת גם שנתיים עד שהן יקבלו מחזור, ויש כאלו שגם הנקה כל 3 שעות, ותינוק בלי מוצץ (שמעתי שאולי זה גם פוגע בהנקה🤷🏼‍♀️) והן יקבלו אחרי חודש וחצי מהלידה.

את אלופה שאת מניקה!

מעולם לא שמעתי את העיניין עם המוצץ, טוב לדעת...

 

האמת שאת הבן הגדול שלי לא הרגלנו למוצץ ואחר כך ממש התחרטתי על זה, אז לבת שלי מייד אחרי הלידה דחפתי מוצץ...

 

היה מחזור בלי לרחם אף חודש.

כולל דלקות

כולל לקבל בפורים ולטבול רק בפסח

היה סיוט.

בהצלחה

במיוחד עם הטבילה רק בפסח, הפרש של חודש!!!! אלופה!

 

זה רק גורם לי להעריך את זה שאחרי הלידה אני מהר מאוד הצלחתי לעשות הפסק כך שהיה לנו פחות מחודש שהיינו אסורים אחרי הלידה, אז תכלס אין לי מה להתלונן...

 

ואז שקט לשנה אז זה לגמרי יכול להיות..

3 פעמים כשהפסקתי חבילה ולקחתי את הדמה לא היה שום דבר.

בואי נגיד אל תבני על זה לפעמים הבאות אבל יש מצב שלפחות בהתחלה זה יהיה ככה

הריון? לא חושבת.
אלא אם כן לא השתמשת נכון.
אם את מקפידה על שעה מדוייקת, כל יום בלי לפספס כדור, הכל בסדר

קרה לי גם שרק אחרי שהתחלתי חבילה חדשה הגיע הדימום. כלומר- לא בימי הפלצבו, רק ביום שהתחלתי את החבילה החדשה.
קרה גם שהיו כתמים בלבד, ברמה שלא יצא אפילו לתחתונית..

בקיצור הכל בסדר.
אם את ממש חוששת תעשי בדיקה ביתית שתצא שלילית

שלא ישמע חס וחלילה שאני כופרת הטובה. אני אוהבת את הילדים שלי ומודה לה' על כל הריון ומתנה כזאת.
פשוט כרגע עוד לא מתאים לי...🤭

ולא אמורים לקבל מחזור.

כתבתי *אחרי שימוש בסרזט* עברתי לזואלי ואז זה קרה..

חכי כמה ימים- הדימום לאוו דווקא מגיע בזמן של כדורי דמה. אלו גלולות משולבות ולא כמו סרזסט ודומיו.

שלא מקבלים מחזור כי הרירית נהיית דקה מאוד, במצב כזה כדאי לעשות בדיקת הריון רק ליתר ביטחון, אם יצא שלילי - תמשיכי כרגיל.

ואז הרופאה אמרה לי כמה חודשים להפסיק כל חודש. אז זה החודש השני
בחודש הקודם היה כתמים והכל.. קיצר אני יעשה בדיקה לוודא.

תודה יעל🧡

ולא ברור שיהיה לימודים
אז לא הייתי מתלבטת מעכשיו

נראה שכן יתחילו בזמן.
אני מבינה את החשש אבל:
א. לפי המתווה שמסתמן כרגע נראה שלא יהיו בידודים לתלמידים אלא רק בדיקות ואז רק מי שנדבק יצטרך בידוד.
ב. הימים הראשונים הם חשובים ונראלי לא נכון לתלמיד לא להיות בהם. נכון שהם מועטים אבל הם מתפרסים על פני חודש!

ממליצה לך ללכת לקוסטיקאית שתוציא לך בצורה הגיינית את השחורים.
בנוסף, תבקשי ממנה המלצה לסבון פנים שמתאים לך לעור, ותקפידי לשטוף כל יום את הפנים.

ממליצה לך לעשות לעצמך נסיון לא לגעת בעור חודש רק לשטוף בסבון טוב ולנקות במי פנים . שימי לב ממש לא לגעת בעור, לא רק לא להוציא שחורים אלא לנסות להפחית מגע של הידיים בעור בכלל במשך היום. ולשתות הרבה לקרם הגנה מהשמש. אחרי חודש תראי מה המצב

אני כל הזמן ״מלטפת״ את העור 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️ תודה לך!

כתוצאה מזה כשנוגעים הרבה העור הופך לשומני יותר וגם נכנסים לו לכלוכים וחיידקים
למשל שימי לב מי שמשחקת הרבה בשיער אז הוא נהיה שומני וצריך חפיפה יותר, אותו דבר בעור הפנים
בהצלחה ❤️

הוצאת שחורים מעודדת זיהומים ויצירה של שחורים חדשים.
אם הם לא ענקיים עדיף להתמודד איתם בעזרת סבונים וקרמים מתאימים. לא דברים מייבשים מדי! כי אז העור נעשה שומני עוד יותר בתור פיצוי..

וכדי לשמור על היגיינה כדאי לכבס הרבה את מגבת הפנים, להחליף ציפית או לשים מגבת נקייה על הכרית וגם לחפוף את השיער בתדירות גבוהה, כי שיער מלוכלך מלכלך גם את הפרצוף.

זה נורא קשה להתאפק. נורא. אבל אם תצליחי להתאפק תקופה, לא תביני איך היית מסוגלת לחרב לעצמך את הפרצוף כל ערב.

זה דומה לכסיסת ציפורניים..

(אם יש שחורים ענקיים אז כנראה צריך טיפול תרופתי כמו רואקוטן או גלולות)

גם אגוזים, בוטנים וכאלה הם נורא שומניים. אצלי זה ישר מהפה לפרצוף..

אבל לבד את עלולה לעשות לעצמך צלקות.
לכי קוסמטיקאית פעם ב4 חודשים- חצי שנה
שתוציא את השחורים בצורה מקצועית
ותקפידי על סבון פנים וקרם לחות

אין כמו העור אחרי טיפול אצל קוסמטיקאית.
מרגיש חלק ונקי.

א. לא להמשיך להוציא לבד...
ב. אני מכירה רק כמה קרמים ושמן של פוראוור שעוזרים לטשטוש צלקות, אבל בטוחה שיש עוד כל מיני חברות שיש להם פתרונות לזה.

במקום יותר ויותר

זה טוב להוציא שחורים
מניסיון אם את עושה לעצמך זה יכול להשאיר גם סימנים (חורים) והעור נהיה לא חלק.
כמות השחורים קשורה למזון שאת אוכלת, טיגון וכו'
תחזוק לכל החיים.
נסי ויטמין סי או קולגן לשתות המון מים, להקפיד על ניקוי העור כמה שאפשר.

תודה רבב!!

מומחה יתאים לך תזונה ספציפית עבורך
אוכל לשלוח לך המלצה בפרטי.
כל אחד מתאים לו תזונה אחרת בהתאם למערכת שלו.
בגדול שמן וטיגון לא יעיל

כשאת נוגעת את גם מפזרת את החיידקים לאזורים אחרים בעור וזה גורם ליותר שחורים. זה קורה כשהנקבוביות נסתמות מליכלוך או חיידקים שגדלים. באופן טבעי יש הפרשה דרך הנקבוביות אבל השחורים נוצרים כשהנקבוביות נסתמות. בחומר שמופרש יש גופרית שעם החשיםה לאויר מתחמצנת ולכן הצבע השחור
אני מוציאה רק כשרואה איזה אחד גדול...
וכן זה מזיק לעור, את כבר לא כל כך צעירה ולוקח זמן לעור להתחדש. זה גם יכול לגרום לפגמים והיווצרות של ציסטות בעור.
כדאי להקפיד על שטיפה של הפנים עם מים חמים או סבון פנים, זה יעזור לנקות את הנקבוביות. ועם הזמן באופן טבעי יהיו הרבה פחות והעור יתנקה מעצמו.
הנטייה לעשות את זה היא כמו קסיסת ציפורניים, זו סוג של התמכרות.

שיש בתוכן שחורים,אבל יותר קשה להוציא אותם?

שחורים נקראים קומדונים בשפה המקצועית. ככה את יכולה לחפש מידע על זה.
ציסטות בעור נגרמות מפגיעה בעור, כנראה שגם בהוצאת שחורים זה יכול לקרות. שאז צריך לפנות לרופא עור כדי להוציא את זה

מנקים את האזור של המשאבה או משהו כזה.
יש שם כמו חלון שפותחים ואז יוצא מלא מים ויש שם חלק שמוציאים ושוטפים.

ולגבי ניקיון המכונה כן, אנחנו מנקים עם חומץ

איך מוצאים את החול מהבגדים? צריך לשטוף לפני? אבל אז האמבטיה מתמלאת חול...

להשרות באמבטיה מלאה מים ל24 שעות (ולהיזהר לנעול את הדלת מילדים קטנים!!!) החול פשוט שוקע לקרקעית. ממש פלאים

חול נסחף בקלות בזרם מים..
זה לא אבק או שומן שנדבר בדפנות..וכו

אולי זה ידרבן אותי לקחת את הבנות לים

בס״ד

@פה לקצת
@אני10
@סס
@מיואשת******

❤️

בס״ד

וב״ה הריח הנעים חזר ✨
תודה שוב!