כבר חודש שני שאני לוקחת, ומרגישה תסמינים מוזרים שלא מתבהרים כהיריון 🤷♀️ מעניין אותי אם זה בגלל הכדורים...
שאלת אקקלומין ומחזוריובלית
כבר חודש שני שאני לוקחת, ומרגישה תסמינים מוזרים שלא מתבהרים כהיריון 🤷♀️ מעניין אותי אם זה בגלל הכדורים...
מקפיצהיובלית
לי היודיליה
הורידו לי מינון חודש אחרי זה.
את במעקב זקיקים?
תודה על התגובהיובליתאחרונה
שלחתי הודעה בפרטי
אני בתחילת הריון ובעלי רוצה שאני יתחסן לקורונה..הריון ולידה
**בבקשה לא לפתוח דיון שוב על החיסונים עצמם**
אז עכשיו הוא רוצה שאני יתחסן כי עוד מעט נגמרין החיסונים בארץ
אבל נכון שגם לפי דעתם של רופאים "רגילים" עדיף לא להתחסן לקורונה בתחילת ההריון? (לפחות חלק מהם אומרים את זה)
ועוד שאלה לכאלה שלא התחסנו והיו בהריון- עשו לכם בעיות כשבאתם לבדיקות וללדת וזה? אני אמורה גם לקחת רופא פרטי בלידה בגלל סיבוכים שצפויים בה, יש סיכוי שרופא לא יסכים לקבל אותי בגלל שאני לא מחוסנת?
זה בעצם הכי מטריד אותי, כי גם בעלי כבר הודיע מראש שהוא לא יוכל לגבות אותי בזה.. (לא שהוא כועס עלי שאני לא מתחסנת, אבל הוא לא יכול להילחם בשבילי על משהו שהוא לא מאמין בו) ואני טיפוס עדין כזה, גם לא אחת שיודעת להילחם על הדעה שלי..
תודה
אסור לרופא לא לקבל אותך(אלא אם כן הוא פרטי)כבתחילה
הבעיה היא תקופת ההריון. הריון זה אחד מקבוצות הסיכון לקורונה. כבר שמענו על מקרים, לא אחד ולא שניים, על נשים בהריון חולות קורונה שנפטרו או מלא סיבוכים קשים.
את כותבת שאת בקושי מסתובבת עם אנשים. אבל מה עם בעלך? הוא נחשף לאנשים? אפילו בסופר.. הוא יכול להביא את הקורונה בבית ולהדביק אותך.
9 חודשים לא תיפגשו עם המשפחה? גם מהם אפשר להדבק.
לכן אני חושבת שהשיקול שלא יקבלו אותך רופאים ובלידה הוא הרבה יותר קטן מהשיקול של הסכנה הגדולה אם תידבקי.
זה מה שאני שואלת, כי אני רוצה רופא פרטי בלידה..הריון ולידה
אמור להגיע עוד משלוח חיסונים בספטמבררינת 23
לפני שבוע 17יוצאת לאור
תודה! רופא אמר לך את זה?הריון ולידה
כן.יוצאת לאור
אולי כדאי לך להתייעץ עם הרופאת נשים שלך לגבי החיסוןמאמינה ומתאמנת
מהניסיון שלי- במיון יולדות שואלים אם התחסנת או לא. אני התחסנתי אז לא יודעת אם מתנהגים שונה עם אלו שלא התחסנו
ובאשפוז (לפחות לפני כמה חודשים) עושים בדיקת קורונה לפני שמעלים למחלקה (עדיין לא הייתי מחוסנת אז לא יודעת אם יש הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים)
עוד לא היתי אצל רופאת נשים בכללהריון ולידה
ולמה שרופאה של ה"ממסד" תגיד לי לא להתחסן?..
מתייגת פה מישהי שעברה הריון בלי להתחסן (נראה לי)
@בת 30- אני ישמח לשמוע ממך..
אם את עושה סקירות, שקיפות עורפית וכו׳רינת 23
אני עושה רק סקירה מאוחרתהריון ולידה
מה עם לקבועבימבה אדומה
ומה עם ללכת רק בשביל ההתייעצות הזאת?
קיבלתי הפניה לא"ס הראשון מהרופא משפחההריון ולידה
לא צריך רופא נשים בשביל זה
אה..בימבה אדומה
אחותי אחות במקצועה, והתחסנה בשבוע 12 רק. ואז בדיוק התחיל הוריאנט הבריטי... אני כמעט בטוחה.
כי לי בתחילת ההריון המליצו לא להתחסןמאמינה ומתאמנת
והבנתי שיש רופאים ששואלים על היחשפות לאנשים לפני שממליצים להתחסן
בכל מקרה, הרבה בהצלחה במה שתבחרי לעשות❤
תודה! זה קצת משמח לשמוע שלא לוחצים באופן כללי..הריון ולידה
האמתבת 30
אני סיימתי את ההריון כשהלחץ מהוואריאנט הבריטי היה בשיאו...וגם אותי זה קצת הדאיג, אז בערך 3 שבועות לפני הלידה צמצמתי מאוד מאוד את השהות עם החברות של הבנות. זה עדיין היה לפני שבתי הספר חזרו. וגם אני בקושי יצאתי.
מבחינתי לא היה בכלל בא בחשבון להתחסן ולכן שמרתי על עצמי מאוד.
עכשיו המצב די שונה. הואריאנט ההודי הוא כנראה זה שמתפשט אבל ממה שהבנתי הוא מאוד מדבק אבל הרבה הרבה הרבה פחות קטלני. כמובן שכדי לדעת את זה בוודאות צריך לחכות כמה זמן לראות מה ההשפעות שלו.
האם מחוסנים רבים נדבקים עם תסמינים?
האם אחוז גדול מהנדבקים נצרכים להתאשפז?
האם הוא גורם לתמותה נמוכה או גבוהה או שווה?
האם, ספציפית, נשים בהריון הן בסיכון גבוה גם איתו?
בינתיים לא יודעים.
בכל אופן יש לך זמן. את רק בהתחלה. את יכולה לשמור על עצמך טוב למשך חודש, חודש וחצי?
אם כן, נראה לי עדיף...ואז לשקול שוב את החיסון.
אם יתברר שאין סיכון יתר לנשים בהריון, ואם באופן כללי זה ואריאנט לא מסוכן כ''כ, אז כנראה שאין טעם להתחסן, אם את לא רוצה.
ולגבי הרופא, לא נראה לי שמותר לו לא לקבל פצינט לא מחוסן.
כשבאתי ללדת נראה לי שאפילו לא שאלו אותי אם התחסנתי או לא. וגם אם שאלו לא עשו מזה ענין . רק הקפידו מאוד על מסכות.
אני יכולה בערך לשמור על עצמיהריון ולידה
במשך ההריון לא שאלו אותך אם את מחוסנת או לא?
והשאלה אם רופא פרטי כן יכול לסרב לקבל אותי.. (גם ככה אני מוגבלת בבחירה שלהם, כי לא כל רופא פרטי יתאים לי..)
הבדיקה האחרונה שעשיתיבת 30
ואז עדיין לא היה לחץ על נשים בהריון. ובגלל לא שאלו כלום. אולי אפילו זה היה לפני מבצע החיסונים.
אז אני לא יודעת לענות לך.
אז את ב"תקופה" אחרת באמת..הריון ולידה
אני יודעת על אורטופד פרטי שסירב לנתח אשה כי לא חוסנהאחתפלוס
עד כמה שאני יודעת, רופא פרטי לא חייב לקבל אותךציפיה.
את לא יכולה לשמור על עצמךתמיד להודות
^^^^^^^^^מסכימה ממשבימבה אדומה
הויראנט ההודי פחות קטלני למחוסנים בלבדרינת 23
לא בטוחה בכללבת 30
שוב, אני לא אומרת שזה בטוח, רק אומרת שזה עדיין לא ידוע. ומה שכתבתי זה מה ששמעתי מגורם מקצועי יותר, לא רק ממוחי הקודח🙂
עכשיו את אומרת שזה לא ידוערינת 23
אבל בפוסט הקודם רשמת שהזן ההודי הרבה הרבה הרבה פחות קטלני.
זה שני דברים שונים לגמרי!
מכיוון שרוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל מחוסנת ומכיוון שהזן ההודי נכנס לארץ רק בשבועות האחרונים יקח לא מעט זמן עד שנדע לגבי הקטלניות שלו לגבי לא מחוסנים בישראל.
מסכימה ממש^^^בימבה אדומה
למה?בת 30
כי קורונה לא קטלנית בצעיריםרינת 23
מצד שני- ראו עליה חדה של פגות, לידות שקטות ועוד אצל הריוניות שחלו בקורונה.
בכל מקרה לוקח כמה שבועות עד שהמחלה הופכת לקשה וקטלנית כך שכרגע עוד אי אפשר להסיק מסקנות לגבי הזן ההודי.
ומה קורה בהודו?בת 30
השאלה גם מה נקרא קטלני.
כלומר, זה נכון שבהודו מתים מאות אלפי אנשים, אבל זה מתוך אוכלוסיה של מיליונים...
המדד הוא כמה מתים על כל אלף איש.
מה שראיתי, שמתוך 30.5 מליון שחלו, 29.7 מליון החלימו.
אז אולי באחוזים זה פחות קטלני
אין לי נתוניםרינת 23
הדבר היחיד שאני מנסה להגיד זה שאי אפשר עדיין להגיד שהזן ההודי הרבה הרבה הרבה פחות קטלני. במיוחד בהקשר של נשים בהריון שיכולה להיות השפעה על העובר גם אחרי שהן מחלימות.
אני לא חותרת לשום מקוםבת 30אחרונה
לא עשו לי בעיותמיוחדותאינסופית
רק עשו לי בדיקת קורונה לפני הלידה.
תודה! מעודד לשמועהריון ולידה
3 וחצי חודשיםמיוחדותאינסופית
עד כמה שידוע לי בהתחלה אכן אמרו לחכות אבלאני זה א
תלוי במידת החשיפה ועוד כל מיני גורמים.
בכל מקרה אומנם זה לא באמת יעזור לך כרגע אבל אני חושבת שאם תכננת הריון היה עדיף שתתחסני לפני וחא תחכי להריון עצמו..
בהצלחה בבחירות שתעשי
תשמעי כמו תמיד גם עכשיו- צריך לעשות ניהול סיכוניםדפני11
לא של הרופא
לא של בעלך
לא שלנו.
רק שלך.
וגם האחריות בסופו של דבר היא עליך ... לכן זאת שאלה רצינית.
אני אנסה לפרוס לך את השיקולים.
למה כן להתחסן?
את בקלות יכולה להדבק (הילדים בקייטנות)
הוריאנט ההודי מדבק מאוד
המחלה יכולה להיות מאוד מסוכנת עבורך ועבור התינוק (עניין של חיים ממש- היו הריוניות שמתו מהקורונה, וגם אי אפשר עדיין לדעת נזקים שיכולים להיגרם לעובר כתוצאה מהדבקה של האם)
עוד מעט יפוג התוקף ולא יהיה לך חיסונים
למה לא להתחסן?
חיסון בשליש ראשון הוא לא אידיאלי. לא יודעים עדיין עד כמה הוא בטוח לעובר (שליש ראשון הוא קריטי להתפתחות התינוק)
רואים שהזן ההודי לא עמיד לחלוטין בפני החיסון, אז יש מצב שתתחסני וגם תידבקי (אבל שוב, אולי המחלה היא יותר קלה מאשר בלי חיסון)
זה הנקודות הקריטיות שעולות לי.
תחשבי עם עצמך ותקראי קצת חומר בנושא, הכי טוב לחפש מישהו מהתחום שייעץ לך (לא בהכרח רופא נשים, אפשר גם רוקח או מישהו מתחום הביולוגיה *שקורא מחקרים בנושא* ולא רק מדבר מהירהורי ליבו)
ותחשבי עם עצמך איזה סיכון גובר על משנהו.
ועם הרבה תפילות.... בע"ה שתקבלי החלטה חכמה וטובה!!!
ולכל אלו שטרם התחסנות ומתכננות הריון- זאת בדיוק הסיבה שעדיף להתחסן לפני ההריון....
אח''כ יותר מסובך ומלחיץ כי יש גם עובר..
עדיף להתחסן קודם ולמנוע את הלחצים האלו...
ולגבי צוות רפואידפני11
לא שאלו אותי בכלל אם התחסנתי.
והם בכל מצב חייבים לטפל בך, גם אם לא התחסנת...
לגבי רופא פרטי- תיאורטית הוא יכול לסרב לקחת אותך. (כי זה פרטי) אבל מנסיוני הם לא מסרבים.. כי הם מחוסנים ולכן רגועים על עצמם וכי הכסף עושה את שלו....
אבל בדכ מחייבים אותך לעשות בדיקות קורונה לפני.
לגבי טיפול אצל רופאיםפשיטא
בלידה- שאלו אותי במיון יולדות אם אני מחוסנת וזהו, לא הייתה עוד שום התייחסות לזה במהלך הלידה והאשפוז.
(ילדתי לפני כמה שבועות כשהקורונה הייתה הכי בשפל אז אפילו לא חשבתי להיות עם מסיכה בחדר לידה ואף אחד לא ביקש ממני..)
עכשיו כשהמצב השתנה והתחלואה עולה אולי בתי חולים ישנו נהלים ויעשו יותר בדיקות קורונה..
כמה שאלות על התקן.מחפשת.
1. ככל הנראה בית המרקחת הצמודה לא חופפת בשעה עם התור, אפשרי לקנות כמה שעות או יום לפני? צריך קירור או משהו?
2. בבדיקות טהרה, לא מלחיץ לבדוק כשיש שם את החוט? לא מפחיד שזה יזוז פתאום? כדאי להשיג הקלה בעניין המוך?
3. קיום יחסים, כנל... לא מפחיד שיצא פתאום או יציק?
4. מה הסיכוי להכנס להריון עם התקן?
5. תזכירו לי, כשסופרים 30 יום או הפרש מחזורים, זה כולל יום הראיה? או ספירת ה1 יום למחרת?
הערות והארות יתקבלו בברכה.
עונה חלקית על מה שאני יודעתמקרמה
2. את לא אמורה להרגיש את החוט בבדיקות טהרה, הוא אמור להסתיים עוד עמוק יותר מאיפה העד מגיע.
לענין המוך, אין לי מושג, יודעת שיש המון הקלות בנושא. כדאי לשאול רב.
3. לא אמור להפריע. אם מורגש בזמן יחסים סימן שהחוט לא קצר מספיק.
4. להתקן אחוזי מניעה מאוד גהוהים. חטשבת שמעל 98. *אבל* חשוב מאוד לעשות אולטרסאונד אחרי וסת ראשונה לוודא שהוא עדיים יושב טוב ולא זז, ואז בדיקות תקופתיות נרטה לי כל חצי שנה+
5. אין לי מושג...
אצלי היה די נדירתוהה לי
רק לגבי החוט- את יכולה לבקש שלא ישאירו חוט בחוץמיקי מאוס
והוא כן יכול להציק
אם חוזרים ואומרים שהחוט מפריע חותכים אותו. אז אפשר לחתוך מראש
אני שהחוט שלי ממש קוצר לתוך צוואר הרחםתוהה לי
אווץ'! רופא מומחה אמר לי שזה בסדר לחתוך לגמרימיקי מאוס
אבל כנראה שחשוב באמת מישהו מומחה
כואב מה שעברת...
עוד לא הוצאתי. אז אין לי מה להוסיף מנסיון :/
היא רופאה מאד מומחיתתוהה ליאחרונה
סכרת היריון ועובר קטןהיריון רביעי
הריונות קודמים ילדתי עוברים גדולים.
הפעם בשבוע 28 אמרו לי שהעובר באחזון 36.
ובשבוע 30 אמרו לי שהוא ירד לאחוזון 10.7.
הרופאה חושבת שאולי זו טעות של אולטורסאונד. שלחה אותי להערכה אצל מומחה שאני אמורה לבצע ביום שני.
אבל יש כאן מישהי שקרה לה? מה אתן אומרות?
כן, קרה לאמא שליאין לי הסבר
בעז''ה בקלות ובשמחה❤️
לא בדיוק קרה לי, לא היתה לי סכרתפשיטא
היא נולדה קטנה אבל במשקל בסדר..
תודה רבההיריון רביעי
זה אמנם מלחיץ, אבל זה משהו שקורהפשיטא
בעז"ה שיסתיים בזמנו בידיים מלאות באושר גדול (למרות שאולי התינוק יהיה קטן
)אמן ותודה!!היריון רביעי
מוכר...זה סיוט..פשיטאאחרונה
בנות... חיפשתי ולא מצאתי.ה' כל יכול
יש מצב? זכור לי משהו...
מישהי יכולה להקפיץ?
ואם לא...
אז יודעות אם יש משהו שעוזר לורידים בנרתיק??
( שואלת בשביל מישהי...)
לי לא עזר כלום..אישהואימא
אבל לא לעמוד הרבה עזר לי שזה לא יחמיר
תודה על התגובה!ה' כל יכול
אשמח ממש לתגובות נוספותה' כל יכול
יש תחתונים מיוחדות שמתאימות לזה ...אמא ללא אמא
בהצלחה רבה
וואו טוב לדעת...ה' כל יכול
יודעת להגיד?
תודה רבה!
וואי לא יודעת האמת איפה קוניםאמא ללא אמא
תנסי אותהאמא ללא אמא
קוראים לה יוכבד , היא בעיקרון יותר מתעסקת בהתאמות של חגורות אגן וכדומה אבל בטח תדע לכוון אותך לפחות. בהצלחה רבה
וואי תודה רבה רבה לך!!ה' כל יכול
ממש תודה על התגובות.
איזה כיף שיש איפה לשאול...
יכולה לשלוח את המספר שוב?
לא הצלחתי להבין איך לקרוא אותו....
תודה.
פשוט 0 לפני השמונה ואז רגיל .. בלי ה972 שבסוףאמא ללא אמא
אחד הכואביםדייסת קוואקר
לא להעמד לזמן ארוך מייד אחרי יחסי אישות, זה מאד מחמיר את המצב
לשכב עם רגלים למעלה כשאפשר
פתרונות לטווח הארוך? לא הצלחתי למצוא
לא מכירה את התחתונים המדוברות
מניסיון שלי לי לא עוזר כלוםאני זה א
משתדלת כל פעם לכתוב על זה, כי בעיני זו הצלהאמא שלהם
(יש כאלה עם רצועות עד הכתפיים, יש כאלה שרק תחתונים)
יודעת שיש בירושלים חנות בשם birthlite שמוכרים את זה, אולי גם באזורים אחרים יש.
יקר, אבל בעיני שווה כל שקל
וואי ממש תודה לכולכן על התגובות!!ה' כל יכול
באמת כ"כ כואב לה.
והיא בהריון ראשון...
היתה בטוחה שכוללןןן מתמודדות עם זה.
ה' יעזור לה ולכל אחת מכן שמתמודדת עם זה.
חיבוקים.
תודה על התשובות💗
מצטרפת! הציל אותי כפשוטו בהריוןנשימה עמוקה
תודה רבה לכולכן!ה' כל יכולאחרונה
אמסור לה...
ורידים במפשעה בהריון הצילו..מה עושים?רקלרגעכאן
גם כואב בטרוףף וגם מגרד
חודש שביעי
אשמח לעצות
בגודל נראה שחוץ ממקלחות קרות ולחכות ללדת אין הרבה דרך להקל
רשמו כאן בעברצעד בחול
לא יודעת איך עושים כאן חיפוש...
אני אישית השתמשתי בגרביון ( יש לי ורידים גם ברגליים) הגרביון לא פותר את הבעיה כמובן, אבל מאפשר לעמוד ולתפקד.
מעבר לזה- אין יותר מידי מה לעשות, חוץ מללדת.
ועוד משהו- הורידים לא אמורים לגרד, תבדקי אולי יש עוד משהו אחר שמפריע.
תודה. אבל זה כן אמור לגרד-קראתי מידע בכל אתר -וזה מה 'כתוברקלרגעכאןאחרונה
אז כנראה שאצל כל אחת מופיע טיפה 'ונה
גרביונים ממששש לא מסוגלת חםםםם(ואני במילא עם גרביים אבל גרביונים ממש קשה לי.ואין לי ברגליים
אבל מעניין מה שאמרת אני אברר
תודה רבה
פרימולוט נור*אורחת
הרופאה רשמה לי לקחת 2 ביום למשך שבוע, כדי לדחות את הופעת המחזור.
האם לקחת את ה-2 ביחד? או אחד בבוקר ואחד בערב?
בוקר וערבהיושים
למרות שאם היא לא אמרה משו מיוחד אז אפשר 2 ביחד נראלי לא?היושים
בוקר וערב. לי הרופא אמר לקחת באותה שעה.נגיד אם לקחת ב8 בבוקראמהלה
את השני תקחי ב8 בערב
ממליצה כן להקפיד על זמנים מדויקים. מונע עוגמת נפש
כן זה גם מה שאותי הדריכו באותה שעה בוקר וערבהריון_ראשון
רקמחשוב לוודא שאת לוקחת בזמן הנכון בחודש:באר מרים
תשאלי אותה.ואילו פינו
לי אמרו כל 12 שעותזוית חדשה
מתי אני אמורה לקבל??*אורחת
את הכדור האחרון לקחתי ביום חמישי, אך עדיין לא קיבלתי מחזור.
כמה ימים אמורים לעבור עד שמקבלים?
לפי מה שאני יודעת עד שבוע הגיוניפשיטא
לי לקח כמעט שבוע לקבל..כבתחילה
לי אמרו לקחת את 2 הכדורים ביחדטוטאחרונה
אמור להיות כתוב על המדבקה שעל הקופסא...
מרגישה מזעזערק_שואלת
באלי להקיא כל הזמן .. הקאתי גם כמה פעמים מהבוקר.
בחילות מטורפות וחולשה.
פשוט נמאס לי כבר..
תלכי להיבדק.מוריה
זה גם יכול להיות סימן ללידה.
בריאות שלמה!
מאמי לכי ללדתמקקה
זה לא סוף העולם
בחילות הוקאות אומר שזה קרובמישהי פעםאחרונה
אבל השבוע שלך לבד כבר אומר שזה קרוב..
בשבוע 41+ הייתי הולכת למיון יולדות לביקורת ושיעזרו לך לקדם.. סטריפינג, פקיעת מים, זירוז מה שיכול לעזור.. אל תסבלי חבל להגיע גמורה ללידה..
מדידת חום לתינוק בבית שחימרגרינה
מעדיפה לא למדוד בפי הטבעת
במעון אצלנו מודדים לילדה בבית שחיתיתיל
וזה פשוט בדיחה.... מלא פעמים שולחים אותה הביתה כשהיא בסדר גמור כי היה לה קצת חם...
לא נראלי שזה קשור למדידה בבית שחימרגרינה
חצי מעלהאין לי הסבר
תודה 👍👍מרגרינה
אצלי פעם אחת היה פער של כמעט 2 מעלות...חלומות חלמתיאחרונה
עם כל הקושי, הכי טוב בפי הטבעת...
המלצה לרכישת גל סיכהתוהה לי
גיליתי שמוכרים את זה באמזון uk שזה בריטניה, חצי מהמחיר בארץ. 50 שח במקום מאה, משלוח חינם! לגודל הסטנדרטי 250 מל..
https://www.amazon.co.uk/ID-Lubricants-Glide-Bottle-8-5fl-oz/dp/B00B23GXCS/ref=mp_s_a_1_4?dchild=1&keywords=id+glide+water+based+lubricant&qid=1625343750&sprefix=id+&sr=8-4
תודה!
חצי שניאחרונה
אוף ממש התעצבנתי עכשיו!באת אליי פתאום
צחקתי, מה אפשר להגיד?
ואז היא הוסיפה - גם ככה כל שנה תביאי עוד אחד 😑😑😑
רציתי לדחוף לה חמסה לפנים
ואני ממש לא כזאת
מי את בכלל???
את יודעת מה עברתי בדרך להריון הזה? במה זה כרוך? איך אני מרגישה?
חוץ מזה שהבת שלי ממש לא בת שנה.
ממש מפחיד אותי ואני בדרך כלל לא חוששת ככה ממה שאומרים.
מההלם רק אמרתי "הלוואי" 🙏
אחלה תגובה, ואמירה גרועה של הגברת :-/רקלתשוהנ
תודה על ההבנה!באת אליי פתאום
חוסר טקט מצד הגברת....אבל לא הבנתי ממה נבהלת?יעל מהדרום
אני בדיוק גם פגשתי משהי בקופת חולים, מבוגרת, חילוניהחבובוש
ואמרה לי לא צריך להביא הרבה ילדים, 2-3 זה מספיק לך
אמרתי לה, מה שה' ייתן לי אני אקבל בשמחה.
יש אנשים שאוהבים לחנך את כולם.
זוועהאהבתחינם
עיניים של אנשים.
בדיוק! ממש מה שהרגיז אותי!!!באת אליי פתאוםאחרונה
מי את בכלל שתפתחי עליי עיניים???
חברות בהריון בחל"ת- שימו לב שאולי תיהיו זכאיות לדמי לידה!M-P-4
איך מחנכים לשמירה על סדרפתרון
ממש אודה לכל עצה.
אם יש מישהי שהיה אצלה בלאגן והצליחה לעשות שינוי ממש אשמח לעזרה.
רעיוןבת 30
נניח- סידור רצפת הסלון או המטבח לקראת ארוחת ערב,
את צריכה להתאים את המשימות למה שקורה אצלך בבית. אצלי זה כולל גם הוצאת הפח וקיפול כביסה, אבל זה תלוי בך.
ואז כל יום יש זמן שבו כולם ביחד עושים את המשימות. אפשר גם לשים מוזיקה כיפית.
משהו חשוב- אי אפשר לצפות מילדים לעשות משהו שהם לא יודעים. ולכן צריך להקדיש זמן ללמד אותם איך עושים.
איך מסדרים את המשחקים במקום, איך מסדרים את החדר.
ככל שהם יותר קטנים ככה זה יותר קשה...אצלי רק בגיל יסודי הן משתתפות בסדר ונקיון באופן קבוע, וילדי הגנים משתתפים במשהו יותר קטן- איסוף המשחק ששיחקו בו, וכד'
זה דורש ממך. כי את צריכה לנהל את העסק, ולעמוד על שלך גם כשלא בא להם..
הילד שלי קטן, אבל פשוט מרגילים אותו, כל דבר במקוםחבובוש
זה יותר קל להרגיל ולעקוב כי זה אחד.
מוריד בגדים בסל כביסה.
מסיים לאכול לדוגמא איגלו, את העטיפה לפח, אם לא פעם הבאה לא מקבל.
לא מוציאים משחק, לפני שאוספים את הקודם, לא אסף, המשחק נעלם לכמה ימים.
קם בבוקר, עוזר לסדר את המיטה, לקפל את הפיז'מה.
פתח ארון, סגור אותו.
היום, הוא לא יכול לישון, אם הקצה של המגירה לא סגור עד הסוף, זה מפריע לו...
לוקח שקית, מסתובב בבית אם יש משהו על הרצפה ואוסף.
וואו, כאילו אני כתבתי את זהרק שאלה לי
כן? אז אנחנו לא הקשוחים היחידיםחבובוש
זה מגיע מבעלי, פדנט ברמות.
אם הילד לא רוצה להרים משהו, מוריד לו את ילד בעדינות ו"עוזר" לו להרים.
גם אני עושה עם היד🙈רק שאלה לי
והאמת, שאנחנו קשוחים מדי בהרבה תחומים ומנסים לעבוד על לשחרר, אבל בקטע הזה זה ממש לא נראה לי קשוח. ואני רואה גם כמה זה משפיע על הילדים (2 מתוך 3 כבר מגיל שנה ומשהו מחכים כל מיני פעולות סדר שאני עושה, זה קורע
, ובת 3 וחצי עכשיו שואלת אותי "איפה לשים?" כשמסיימת להשתמש במשהו ולא יודעת מה המקום שלו, זה הניצחון שלי😜).זה כשיש ילד אחד ואת עליו כל היוםזהר מרים
אז 3/4 ממה שכתבת זה דברים שאת לא יכולה לראות ולעקוב אצל כולם
זה שניה לזרוק את העטיפה לרצפה
לשים מכנסים ליד הסל ולא בתוך
להשאיר דלת פתוחה
מה גם שלומר לו- פעם הבאה לא תקבל איגלו- זה לא תואם גיל בגיל שנתיים למשל- כי אם למחרת תגידי לו- אתה לא מקבל כי אתמול זרקת לרצפה הוא בכלל לא יבין על מה את מדברת מה שהיה אתמול היה לפני עשרות שנים בערך..הוא לא יכל לקשר סיבה ותוצאה בכזה מרחק זמן
מה גם שלא בכל גיל הם כל כך ממושמעים ותמיד מקשיבים מיד
ואז תכנסי עם כולם למאבקים בערך בכל רגע נתון ביום?
אני חושבת שלייצר הרגל קבוע בסדר יום שבערב לפני בשינה- או לפני ארוחת ערב (לא משנה בדיוק העיקר זמן קבוע)
כולם נותנים יד ואוספים משהו אחד או שניים
טפשר לשים שיר מיוחד קבוע שזה כמו 'צלצול' שמזכיר לכולם שזה הזמן לסדר ואז מסדרים גם בכיף
וחשיבה מונעת גם יעילה- לחשוב איך לנטרל מראש הצטברות בלגן
לחשוב איזה משחקים לא כדאי שיהיו נגישים לקטנים
כשנותנים איגלו לשלוח את כולם לאכול בכיף נגיד במרפסת או בפינה יחד- ואז כל לראות אם זרקו
להכין טבלת סדר או טבלה למי שפינה את הצלחת מהשולחן
תורניות קבועות לפי ימים
חיזוק חיובי- כשמסדרים יפה להביא פתק לגננת למשל ובכללי לפרגן או לתלות פתק על המקרר שכולם יראו
קיצר..זה לאט לאט
וכשתנסי תגידי אם עבד לך
אני טובה ברעיונות אבל כרגע עוד לא עם כוחות ליישם אותם פה..רק את חלקם

לגבי האגלו לא מסכימה.דיליה
בשבוע שאחר כך באמת נשארתי איתה בבית והלכו רק אחיה הגדולים,
ומאז חזרה יפה בלי בעיה!
ואני עדיין חושבת שזה לא נכון חינוכית ולא תואם גילזהר מרים
מנסיון ומידע זה לא המצב המצוי
אני חושבת שזה צריך להיות תזכורת לפני האגלו.דיליה
נראה לך שהיום תוכלי לא לזרוק? נבדוק. זרקה?
מראים לה, את רואה, זרקת, מחר לא תקבלי.
מעולה הם מבינים.
למה זה לא נראה לך חינוכי?
(אם רואים שילד לא הבין זה משהו אחר, שלי באמת חכמה מאוד.)
זה הגיוני- פשוט יש הבדל בין קישור מיידי של סיבה ותוצאהזהר מרים
מסכימה
כתבת דברים יפים, לקחתי לעצמי. באופן כללי משתדלת לא לתת עונשחבובוש
לטווח הארוך כי באמת זה לא פייר וגם לי קשה לעמוד בו, ולילדים יש מימד של זמן שונה, הילד שלי הולך לישון צהרים, הוא קם שואל למה לא הולכים לגן כבר....
אבל איגלו זה כמו פיצוחים, זה לא נגמר, וזה הדבר היחיד שעוזר.
לייצר חוקים של הבית שלכםבשורות משמחות
למשל כשחוזרים מהמסגרות- 'בבית שלנו את התיק מניחים בחדר, ונעליים חולצים ומניחים ליד המיטה', 'אחרי הארוחה מפנים את האוכל לפח, צלחת, סכום וכוס שתיה מניחים בכיור' וכד'.
חשוב!- לא עושים כללים שאתם לא יכולים לעמוד בהם! או שעדיין בפועל אתם לא מרגישים שאתם מסוגלים לאכוף אותם.
וגם- לא מטביעים את הילדים במלא כללים על ההתחלה, אלא כל תקופה תצייני 1-2 כללים ותיישמו עד להטמעה, ואחכ' תמשיכו ליצור עוד כללים.
את יכולה לגלות לי מתי זה הופך להרגל?בת 30
וכמה שנים יעברו עד שהם ילמדו להכניס את הסנדלים מבחוץ?
כןבשורות משמחות
אצלנו זה עובד, בגילאים בגרות זה יותר קשה ומאתגר אבל מצליח!
צריך לזכור שאנחנו לא מצפים מהם לעשות כדי שלנו או להם יהיה יותר טוב או נוח או משהו כזה. ככה עושים כי זה הדבר הנכון לעשות עכשיו.
בטח שיש סיבהoo
יש לי ילד בן שנה פלוס, ששם כל דבר במקום, וילד עוד מעט בן 11, שמעצמו לא שם כלום במקום. לא משנה כמה פעמים דיברנו ע״כ, ושיש לו דוגמא אישית ממני ומאח גדול.
נכוןבשורות משמחות
אבל אם אני צריכה לאכוףoo
לילד שיש לו נטיה לבלגן, קשה מאד ליצור הרגלים של סדר.
אני לא רוצה לאכוף סדר, אני לא שוטר.
הילד שלי מחפש כמעט כל יום את המפתחות של האופניים, כי הוא לא שם במקום. לפעמים כשלוקח לו הרבה זמן למצוא, הוא זוכר לשים במקום במשך כמה ימים, ואז שוב מפסיק לשים במקום. אני נותנת לו ללמוד בעצמו, את התוצאות של הבלגן.
גם מבוגרים, יש מסודרים ויש מבולגנים. רובם נולדו עם הנטיה.
בדיוקבת 30
כשילד מסיים ארוחה ומעצמו מפנה את הכלים שלו לכיור, זה הרגל.
כשילד קם בבוקר לפני ונוטל ידיים כל יום, זה הרגל.
אישית1234אנונימי
אצל חלק מהילדים אולי
אמא שלי עד היום מחביאה לאחים שלי נעליים שהם משאירים בסלון ;)
ואחד מהם כבר בצבא, השני בכיתה י'.
הם מקסימים מאוד, אבל סדר זה לא הצד החזק שלהם.
ואמא שלי מנסה לחנך אותך כבר שנים

מזכירה לי את חמותי היקרה..דיליה
אצלי בכיתה י ועוד לא הרגל 🙈מיואשת******
אבל נגיד שחצי מהשבוע היא כן שמה במקום. לפי חישוב הזה כשיהיו לה ילדים בעה זה יהפוך להרגל של כל השבוע

💕כמה רעיונות לטווח הארוךשִׁירָה
1. סלסלת בלאגן- דברים שאין להם מקום- חפצים שניתן להוציא מהבית
חפצים שמגיעים פעמים רבות לרצפה ואין להם מקום קבוע/ שימוש יומיומי וצורך גדול- מניחים בסלסלת הבלאגן ומידי יום חמישי ממיינים את הסלסלה, מוציאים מהבית חפצים שלא צריך וסתם תופסים מקום ועושים בלאגן, ומחזירים למקום את מה שצריך להישאר בבית.
2. כל ילד לוקח עשרה חפצים ומחזיר למקומם.
בסוף כל יום כל אחד מבני הבית צריך להחזיר עשרה חפצים למקום. אם עשר זה לא מספיק אז 15 או 20.
3. תפקיד יומי לכל ילד
ביום ראשון א תולה כביסה, ב שוטף כלים של ארוחת צהריים, ג מטאטא
ביום שני א שוטף כלים, ב מטאטא וג מוריד כביסה
4. לעשות דברים יחד, נותן מוטיביציה.
כאפשר לשמוע שירים אז לשים שירים כיפיים ברקע ולקפל יחד את כל הכביסה.
5. דברים שאפשר לעשות עכשיו אז לעשות ולא לדחות.
להוריד כלים מהשולחן בסיום הארוחה, לפנות תיק של טיול כשחוזרים מהטיול וכדו
אהבתי את הרעיון של הסלסלת בלאגןמאוהבת בילדי
עדיף על שולחן בלאגן..
יש מקום טוב לכל דבר?מ.א.
אם כששולפים משחק אחד נשפכים עוד שלושה, למשל, זה יוצר בלאגן, וסידור נכון יותר של הארון יכול להועיל.
ומה עושים כשהבעל לא מסודר??שאלות שונות
זה מתסכל, עובדים עם הילדים והאבא עושה הפוך..
ואין מה לעשות זה הרגלים של שניםםם
אין סיכוי לחנך אותו, מאמינה שכדאי לרכז את הכח בדור הבא...
וואי...חדשה ישנה
ומי קבוע משאיר בגדים ברצפה??
תנחשו לבד.
והסל ס''מ ממך, מה כל כך מסובך?
🙄🙄מתחדשת11
זה מצריך עבודת המידות...אמא בעבודה
בהיגיון כמה שזה מרגיז, הילדים לומדים להבחין מה אבא עושה ומה אמא עושה ומה חשוב יותר ומתי לא לעבור את הגבול, סביר להניח שכשהילדים לבד עם האבא ירשו לעצמם לבלגן יותר(זה חלק מהמחיר) ועם האמא יותר יצמדו לכללים עד שיגדלו ויפתחו טבע משלהם חלק מסודרים וחלק מבולגנים...
זאת התגובה שרציתי להגיב מאז שהשרשור הזה התחיל
שלומצ'
אילו רעיונות יפים!פתרוןאחרונה
ממש תודה רבה!
דימום קל בהנקהתהילה 2070
טבלתי חודשיים אחרי לידה ומאז לא היה דימום בכלל
היום התחיל לי דימום קל שחשבתי שזה מחזור, אבל אין הרגשה של מחזור וגם זה לא דימום של מחזור זה לא התגבר
בשאלת רב אמר שזה לא אוסר, זה יאסור רק מתי שזה יהיה דימום של וסת
לא קבלתי מחזור מהלידה
שאלתי היא מה זה יכול להיות??
את משתמשת1234אנונימי
אני לא לוקחת שום מניעהתהילה 2070
כמו שאמרו1234אנונימי
בהנקה יכול להיות דימום חלשאמא בעבודה
אישית קינמון (רבע כפית 3-4 פעמים ביום עם מים או בלי) עוזר להחליש את הדימום וככה זה נגמר מהר ונשאר בגדר כתמים, גם אם זה חוזר כל חודש זה לא אוסר בדרך כלל בלי קשר לקביעות .
טיפ לקינמון-בארץ אהבתי
לי זה טעים ככה, ואפילו הילדים שלי אימצו (כשאני פעם אכלתי ככה הם גם רצו לטעום ומאז מבקשים הרבה פעמים יוגורט עם קינמון)
ובכל מקרה, הרבה יותר טעים לאכול מקינמון בתוך מים או לבד...
מצטרפת להמלצה על הקינמוןאמא בעבודה
אני לוקחת אסע כפית ככה ואז שותה מים בערך 3-4 פעמים ביום עד שהדימום נגמר
זה נורמלי שיש כתמים בהנקה. בגלל ההורמוניםמיקי מאוס
בהחלטאמא בעבודה
אותי לימדו שעצם הידיעה שאת יודעת שזאת וסת אוסרתבאר מרים
אולי יש דעה כזואמא בעבודה
מה הכוונה שברור שזה ווסת?מיקי מאוס
ואז לפי זה אם הדימום הקל מגיע עם מכלול התחושות האלה אז זה יחשב דימום אוסר.
לשאר הדעות שאני מכירה מה שמגדיר ווסת זה השטף של הדימום שיוצא בזרימה כמו של ווסת וזה מה שמבחין בין כתם לווסת.
ידיעה רפואית שהיה ביוץ או לא היה ביוץ היא לא פקטור הלכתי בהגדרה של ווסת (אלא אם כן המחזור קבוע, או שיש תחושות מסוימות וכדו ואז זה יכול אולי להשליך על ההלכה. לא ידיעה על בסיס בדיקות ביוץ או בדיקות דם שלא היו קיימות בשלב ביסוס המסורת ההלכתית)
אם יש ספק כמובן הכי נכון לשאול בפירוט רב שאתם הולכים לפי פסיקתו וכמובן לא למהר לאסור בלי לשאול.
בכל מקרה חובה לשאול רבאמא בעבודהאחרונה
אני מציפה את העובדה שקיים כזה דבר בהנקה דימום סדיר כביכול שלפי הבדיקות דם יראו שזה ווסת אבל הלכתית זה לא יאסור, כי זה יכול לעזור לנשים במצב דומה.
אישית ידעתי שיש בהנקה 2 מצבים מחזור והעדר מחזור, עם הלידות גיליתי שזה לא מוחלט שדימום אוסר.
מקדימה שבכל מקרה חובה לשאול רב בכל פעם כדי לקבל הנחיה לוודא שבאמת זה לא אוסר כי יש בזה המון פרטים שאני לא יודעת לפרט את כולם, אותי הרב הנחה כללי אצבע שאם הם חוזרים על עצמם באותו צורה כל פעם אז אני לא צריכה לשאול שוב זה אחרי 5-6 פעמים של דימום שרובם לא אסרו.
1. הכלל הראשון לא להסתכל לא על הניגוב לא באסלה.
2. ללבוש רק דבר שלא מקבל טומאה כל אחת לפי הפסיקה שלה, תחתון צבעוני או שחור, ומגן תחתון לבן לא כותנה(או להניח נייר שיספוג אם רגישים לחומר של המגן ולא מספיק רק תחתון לבד) אם הדימום בכמות שצריך פד כנראה שזה כבר אוסר כי קשה לדעת מה הכמות של הדימום כי הפד סופג יותר.
3. לעקוב מה גודל הכתם בכל פעם שהולכים לשירותים, אם לא מורגש זרימה של דם או מרגישים כאילו זרימה ומגלים שזה כתם(כששאלתי רב הוא שאל מה הגודל לפי שטח של אצבעות- פחות מאצבע או יותר) עד 3 אצבעות אמר לי שלא אוסר, אם יותר הוא שאל עוד שאלות לפעמים אסר ולפעמים התיר.
4. קינמון הקטין את כמות הדימום אם הקפדתי לקחת 3 פעמים ביום בערך 1/3 כפית כל פעם הדימום היה יותר חלש מהרגיל והיה פחות ספקות האם זה כתם אוסר.
5. בכל מקרה לשאול רב ולא לפסוק לבד אם יש ספק אין ספק.
6. אם שמים לב לדימום כל 4 שבועות או עם כאב מאפיין הכי טוב לשאול רב שוב לוודא שאכן זה לא אוסר כי זה אינדיקציה כנראה שזה ווסת סדיר שהדימום חלש בגלל ההנקה(אולי יש סיבות שונות שיוצרות דפוס דומה אישית לא מכירה)
7. כלל נוסף שהרב נתן לי כטיפ אם מחמת הספק אנחנו נשמרים ונזהרים כמו מצב של שאלה נשמרים ממגע עד שבטוחים שמותרים, במצב כזה גם אם נאסרים בכל צורה שהיא(על ידי ראיה, בדיקה, התחזקות הדימום, וכדו') אפשר לעשות הפסק מהרגע שעוברים 5 ימים מהזמן שהתחיל הדימום.
הסיבה שמפרטת לטובת מי שרלוונטי כי כמו שאסור להתיר את מה שאסור לא פשוט לאסור אם יש דרך להתיר, אישה שיש לה דרך להשאר טהורה זה עדיף,
יש מצבים שיש דימום כזה כל שבועיים או שלושה ואם נאסרים אין הרבה זמן להיות מותרים ולפעמים קשה להטהר כי יש הכתמות בהנקה שפוסלים את הבדיקות.
ומי שקראה עד לכאן יש יתרון נוסף אם הרב מתיר זה מאפשר למנוע הריון בלי הורמונים בשילוב מודעות לפוריות ככה יש יותר ימים של טהרה וניתן להמנע כל עוד יש הפרשות פוריות זה משאיר הרבה ימים גם לפני וגם אחרי.
מקווה שדייקתי מרגישה שזה מידע שלא ידעתי שקיים וחבל לי שלא ידעתי.
ובהשגחה פרטית גיליתי את זה עם הילד הקודם ככה בלידה הבאה ידעתי שזה יכול להיות המצב
המלצה על רופא כלי דםנופרי29
אפשרי גם פרטי.
אשמח להמלצות מניסיון
תודה!!
אתן חייבות לדעת..מי שלא מצליחה להיכנס להריון מסיבה לא ברורהבתיה14
שלא יהיה גבוהה...
.6 הפריות נתנו לי לעשות, ואף אחד לא יכול היה לומר לי שיש קרישיות יתר בדם..
.מתגלה ל-100000 ישראלים בשנה... קוראים לזה פוליצטמיה ורה.... תבדקו בספירת הדם הפשוטה ביותר
קרטנין שיהיה נמוך מ-40 ההמוגלובין עד 13...
איזו אכזבה שיחקו איתי ולא אמרו לי, תבדקו את עצמכן
עם מדדים נמוכים של הקרטנין וההמוגלובין מבטיחה לכן הריון.. עדיין מזועזעת לגלות אבל בשבילכן שמחה
ידיעת המחלה חצי תרופה..אמא בעבודהאחרונה
אגב בדיקה נוספת פשוטה שיכולה להשפיע, זה בדיקת סוכר , סוכר גבוה יכול להוות בעיה בניסיון להרות (אצל הגבר יותר אם אני לא טועה אבל גם אצל האישה)
מוניטור במאוחדת ירושליםכן אני
חוץ מבית אגד ומרפאת גאולה?
מחפשת מקום שילך מהר, ולא להתקע שם שעות.
תודה
הטורים?אחת כמוני
למה שיהיה שם?כן אני
הטורים זה בית אגדבשורות משמחות
זה שתי מרפאות שונותכן אני
בבית אגד יש מרכז בריאות האישה ויש מוניטור.
אבל גם מלא תור.
הייתי שם השבוע שלוש שעות.
אני מעדיפה למצוא מקום פחות עמוס.
נכון אבל בטוריםבשורות משמחות
כשהייתי במעקב עודף אמרו לי בשני המקומות שכתבת או שאפשר להגיע לאחד מבתי החולים הקרובים אליי ושם אני חושבת התורים וכל הסיפור להגיע לשם עדיף להגיע מוקדם ממש לבית אגד וזהו.
זה מוזרכן אני
אז למה כשרציתי לקבוע תור בבית אגד, אמרו לי שם שעדיף לי להגיע למקום אחר?
ואין בשום מקום רשימה של מקומות שאפשר לעשות מוניטור. אני צריכה לעבור מרפאה מרפאה ולבדוק.
עד שאני אגלה מקום כזה, אני כבר לא אצטרך.
זה לא מוזרבשורות משמחות
כמה מרכזי בריאות אישה יש בעיר או אזור בדרכ.. אחד. ופה נותנים לך שתי אופציות וגם בתי חולים.
אבל ירושלים היא עיר גדולהכן אני
ואין שום מקום שאפשר לקבוע תור מסודר ולתקתק את זה? במקום להגיע למוקד בלי תור, ואז זה יכול להימרח.
אפילו אצלנו בישוב יש מוניטור, רק שספציפית מחר אני צריכה להיות בירושלים בכל מקרה. אז לא מסתדר לי אצלנו.
עד כמה שאני זוכרת ממעקב הריון עודף - אלה שני המקומות היחידים~מרמלדה
הייתי מגיעה לשם על הבוקר ולא היה תור. חיכיתי גג רבע שעה. בכלל לא דומה לבית אגד בעומס, וגם היחס ממש נעים.
ממליצה ממש!
אני אנסהכן אני
רק אמרו לי שזה בלי לקבוע תור.
אז אי אפשר לדעת על מה נופלים.
מה שכן - זו מרפאה חיצונית~מרמלדה
אויכן אני
הם די ניתקו לי בפנים, לא הספקתי לברר בדיוק מה צריך.
לא נראה לי שאני אצליח להוציא התחייבות על הבוקר.
אז זה מחזיר אותי לבית אגד.
אני יודעת שלא תמיד זה לוקח כל כך הרבה זמן.
אבל אין לי כח להתקע שם.
אוף!
ואני גם לא ממש יכולה, כי יש לי משהו אחר כך.
אם מגיעים מוקדם זה יכול ללכת מהרטוווליי
אני יצאתי משם פעם תוך שעה אחרי מוניטור, א"ס ורופא.
אבל ביום ראשון עמוס יחסית..
ממליצה ממש עלעננים כחוליםאחרונה
הריון שלישי.. מחשבות... טריגר כלשהו. לא מצליחה להגדירדפני11
אולי אתן תעזרו לי לעשות סדר במחשבות, ובעיקר גם להפוך אותן, להוציא מהן את הלא טוב.
אז יש לי בבית בת ובן
הראשון נולד קיסרי השני וגינלי
והנה הגעתי להריון השלישי
ומרגישה ממש מוזר
ההריון הראשון- היה הריון ראשון, מלא מלא חששות, מלא גם התרגשויות.. לא נודע. הכל חדש חדש.
ההריון השני- היה יחסית צפוף, אבל הגיע בו המין השני, זה לבד עשה הרגשת שינוי.. התרגשות, גם היתה תקוה גדולה שאצליח ללדת רגיל, והרבה מההריון הייתי עסוקה בהכנות לזה (פיזית ובעיקר נפשית). וגם, לא יודעת איכשהו מהרגע הראשון שראיתי באולטרסאונד את התינוק התאהבתי והתרגשתי בטירוף, ורק חיכיתי ללדת.(בהריון הראשון התרגשתי אבל אפשר לומר שהייתי מאוד מפוחדת מהשינוי והמעבר להיות אמא, אז ככה שלא ממש חיכיתי ללדת, די הדחקתי, גם במהלך ההריון, למרות ההתרגשות. ערבוב מוזר של התרגשות ופחד, כשבמבט לאחור הפחד היה חזק יותר)
ההריון הזה.. אלף אלף אלף פעמים תודה לה'.
אחרי הלידה של השני היה בי רצון עז להכנס שוב להריון... אפילו חשבתי לא למנוע בכלל. בעלי פחות היה בעניין ובסוף מנעתי עם גלולות.
ודווקא כשהגיע הזמן שבו תכננו להפסיק- פתאום אני חששתי..
מפה לשם חיכינו עוד קצת. וגם התחסנתי לקורונה תוך כדי אז משכנו עוד קצת.. ואז החלטנו להפסיק.
לא הגיעה וסת חודשיים והתלהבתי שכנראה ההנקה מונעת לי, ותכלס בלב התאים לי עוד קצת זמן בלי הריון ולהמשיך להניק...
ואז בדקתי סתם כי לא הרגשתי טוב- יצא חיובי.
ומאז ההרגשות קצת מוזרות.
בהתחלה לא סיפרנו לאף אחד, הייתי צריכה לעכל. וגם בשלב יותר מתקדם סיפרנו יחסית ממש מאוחר לאנשים... כאילו צריכה עוד זמן לעכל.
בקיצור
באמת שזה מחשבות מוזרות אבל אני ממש כנה כאן היום-
מרגישה גם מוזר שפתאום יהיו לי שניים מאותו מין
ומפחדת שאוהב יותר את הילד הקיים מאשר את החדש (אני מאוהבת במתוקים שלי, וכאילו מרגישה שאיך מישהו יוכל להתחרות איתם?)
ואם תשאלו הנה עובדה שאת אוהבת כל אחד מהם גם היום- אז אני מרגישה שאולי זה קשור לזה שהוא בן והיא בת.
וכל אחד תופס את המקום המיוחד שלו על הבחינה הזאת...
כי באמת הם דומים אבל גם מאוד שונים..
ומרגישה לי שזה כן קשור לזה שהם בן ובת.
וגם ההכנה ללידה עצמה, ברור ששוב אעשה הכל כדי ללדת רגיל (הלוואי שה' יתן לי) ושכל לידה היא שונה... אבל כאילו ה"מתח" הזה שהיה אז (יהיה רגיל או קיסרי) קצת נעלם...
ומשהו מרגיש פחות מתרגש.
וזה מבאס אותי ממש
כי ההריון הקודם הרגשתי ככ מחוברת לעצמי, להריון, לתינוק, למה שעובר....
וזה היה ניגוד מרגש לעומת ההריון הראשון שם הייתי ככ לחוצה ומפוחדת ומדחיקה...
ופתאום אני בהריון אבל מרגישה פחות מחוברת- להכל, לעצמי להריון לתינוק, ואןמנם עם חששות אבל מה ששולט אצלי זה בעיקר הדחקה .. הרבה פחות התרגשות וציפייה. וזה מבאס אותי ממש.
ככ הייתי רוצה להתרגש, לחכות, להיות מחוברת...
לא מפסיק מבינה למה זה קורה ועל מה זה יושב.
ואיך אפשר באמת לשנות את זה.
מרגיש לי לא פייר לתינוק החמוד הזה ברחם שאמא שלו לא מספיק מתרגשת ומצפה לבואו..
יש לי עוד זמן, תיכף בשבוע 20, והייתי ככ רוצה לשנות את זה.
לא יודעת מה אני רוצה מכן..
תודה ממש למי שקראה עד כאן.
אולי יהיו לכן תובנות או משהו בשבילי...
המון תודה ולילה טוב!
קודם כול - אומרים שלפעמים מתחברים לתינוק רק בלידהמתואמת
שנית, מהניסיון שלי - זה מדהים איך כל ילד שונה! ומצד שני - יש בזה משהו מרגש, לראות דמיון בין אחים
(אחד הדברים הכיפים זה להיזכר איך איקס היה כשהוא היה בגיל של וואי עכשיו... השווה והשונה...)אבל באמת שכל ילד הוא שונה ומיוחד ומרגש בפני עצמו - ואני אומרת את זה גם כאמא לתאומים זהים
וכל ילד מביא את הייחודיות שלו למשפחה, ואת הגוון המיוחד שהוא מוסיף לה. ואפשר לראות את זה כבר בינקות - תינוק אחד רגוע יותר, השני זריז יותר, השלישי תקשורתי מאוד, הרביעי חייכן על... (בכוונה מונה רק את הדברים החיוביים, אף שגם הקשיים משתנים, כמובן...)
אז זה בסדר שכרגע את עוד לא רואה את זה, אבל מאמינה שזה יבוא בע"ה, ושתצליחי ליהנות מהתינוק שיבוא בפני עצמו, וכמובן האהבה אליו לא תבוא על חשבון הקודמים וגם להפך...
תודה אהובה! אכן מרגיע לשמוע מאמא עם נסיוןדפני11
אני רק מזל טוב!מק"ר
תודה מתוקה שלי🧡דפני11
בדיוק השבוע שמעתי שמכפילים את האהבה בין הילדיםאם ל2
ולא מחלקים...
מאחלת לך באמת המון אהבה בין כולם.
הריון בריא ולידה קלה
הלוואי אמןןןןדפני11
אספר לך משהו קטןבת 30
ואני חשבתי לעצמי כל הזמן ''יש כבר שלוש בנות. אחת עם אופי כזה, השניה הפוכה ממנה, השלישית משהו אחר. מה כבר הרביעית יכולה להיות?"
תוסיפי לזה את העובדה שזה היה הריון נוראי, עם סימפיזיוליזיס ועם קיץ חם בטירוף.
והיא נולדה, ואיך שהיא נולדה הסתכלנו עליה ואמרנו ביחד ''היא כזאת משפחת x, אנחנו...א''א להתבלבל. נראית בול כמו אחיות שלה''.
אבל כמובן שהתאהבתי בה תוך זמן קצר, ולמרבה הפלא, הסתבר שלבת רביעית יש אופי שונה...
פשוט כי כל אדם הוא עולם ומלואו. בן, בת, ראשון או שמינית, כל תינוק הוא עולם ומלואו וכל תינוק פותח לנו עוד אהבה.
אל תדאגי בגלל. הגיוני שבגלל עומס עם הילדים את פחות בתשומת לב להריון. טבעי וקורה אצל כולם. אבל ברגע שתלדי, כבר תהיה לך נשמה חדשה ומתוקה בידיים, והלב שלך יפתח לגמרי.
יואו אמןןןןדפני11
המון תודה!! מקווה ממש לספר לכן

בשמחהבת 30
זה ממש מרגש אותי לשמועדפני11
תודה ממש!!
יופי, ב''ה.בת 30
ילד שלישי זה פעמיים כי טובסוסה אדומה

אני ממש מבינה את התחושות האלה, תמיד יש הרגשה כזאת של איך יהיה לי מקום בלב לעוד מישהו, ואז ברגע שהמישהו הזה נולד, הלב כאילו מתרחב ואין לזה סוף...
אני חושבת שאת לא צריכה להעסיק את עצמך בלמה אני לא מתרגשת, אלא יותר באיך לייצר התרגשות טבעית.
כשיגיע הזמן, תקני מוצרים בשבילו, תדברי איתו במהלך היום, תלטפי את הבטן, תשלחי לו אהבה...
כל הריון והיחודיות שלו כל ילד היחודיות שלו, ושום דבר לא ידוע מראש.
העיקר לא להתפחד כלל.
אל תעסיקי את עצמך בפחדים מהסוג הזה, תתני אהבה לילדים הקיימים, ותשלחי אהבה וציפיה לילד שמתרקם בתוכך.
ספרי לו שאת מחכה לו, ושאת מודה לו שהוא בחר בך כאמא בשבילו, שהוא רואה כמה את יכולה להיות טובה עבורו כדי לצלוח את החיים בצורה הכי נכונה.
וגם אם לא זורם לך עכשיו, הכל בסדר, זה יבוא אחרי הלידה, עם ההנקה, עם הטיפול בו...
אם את אוהבת את הילדים האחרים שלך, אין סיבה שלא תתחברי אליו. את אותה אמא אוהבת.
אצלנו הילד השלישי הוא באמת פעמיים
(תאומים...)מתואמת
יואו באמת השלישי שלי הוא אחד הדברים...דיליה
מהממת!!!דפני11אחרונה
לוקחת לתשומת ליבי, מאמצת...
תבורכי!!
קודם כל מזל טובאני זה א
לא הייתי מטרידה את עצמי במחשבות של איך אוהב עוד ילד/ה..
שיהיה בשעה טובה וחיבוק גדול על הרגשות הלא קלים שאת מתמודדת איתם
עזרה דחופה עם ההנקהאנונימית בהו"ל
כאבים חזקים מאוד בפטמות, באחת מהן במיוחד. יש עליה נק' לבנה קטנה. בצד השני וריד בולט. 2 הפטמות יש סגול בקצה.
ההתחברות מעולה ותקינה.
כואב לייייי
אה, והרופאה בחופשהאנונימית בהו"ל
לי עזרו מאד פטמות סיליקוןחרות
קראתי על שינוי בצבעים כמו שאמרתשמלה אדומה
בכל אופן מצרפת לך עוד משהו שקראתי באינטרנט
בהצלחה תרגישי טוב!
וואזוספאזם הינה תופעה מוכרת בהנקה, בה ישנם כאבים לאחר הנקה ובין הנקות, ושינוי של צבע הפטמה ללבן, ולעיתים אף לכחול וסגול.
מתי זה קורה? לאחר הנקה הפטמה תשנה את הצבע שלה כאשר יש בעיה בזרימת הדם לפטמה.
במרבית המקרים, הלבנה של הפטמה (nipple bleaching) קשורה לתפישה לא טובה של ההנקה, ולעיתים תהיה מלווה בכאבים בהנקה עצמה. לעיתים נראה שינוי בצבע הפטמה ללבן לאחר הנקה, אך חזרה יחסית מהירה לצבע הרגיל וללא כאבים. במקרה זה אין צורך לטפל בתופעה.
אימהות מניקות מתארות כאבי דקירה, שריפה וזרמים, תופעות המזוהות גם עם זיהום פטרייתי ולעיתים מטפלות באופן שאינו יעיל.
מהו הטיפול שמתאים לתופעת הוואזוספאזם?
1. ראשית, תיקון התפישה של התינוק. כאשר התינוק יתפוס את השד כראוי ולא תחווי דחיסה של הפטמה או כאבים בחיבור ובמהלך ההנקה, כבר יהיה שיפור.
2. הנקה בהישענות אחורה (ולא להיות כפופה מעל התינוק, אלא התינוק מגיע אל השד), עם כתפיים משוחררות, תוך נשימות עמוקות ורגועות.
3. עיסוי שרירי החזה ושרירי הגב העליון, לשם הרפיה של השרירים ובכך לאפשר שיפור בזרימות הדם בחזה.
כיצד לבצע את העיסוי?
דמייני את החזה כריבוע, ונסי לעשות עיסוי לכל צלע של הריבוע, כאשר העיסוי מתמקד בשרירי החזה ולא ברקמה השומנית.
כלומר, לפי הצורך, להזיז את השד הצידה ולעסות את שריר החזה שסמוך לו ומתחתיו.
אורך העיסוי צריך להיות כדקה או שתיים על כל "צלע", וניתן להשתמש בשמן זית או שמן קוקוס על מנת להקל על העיסוי.
בנוסף, מומלץ לבקש משותף או שותפה עיסוי של שכמות וגב עליון. כל אלו שרירים המשפיעים על זרימת הדם לכיוון החזה.
שילוב של פעולות אלו יחד יקל עליך מאוד ותראי שיפור בהקדם.
בינתיים, להקלה על הסימפטומים, קומפרס חם על השד מיד לאחר הנקה, או בכל פעם שמופיע כאב בין הנקות, יכול לסייע מאוד ולהקל על הכאבים בזמן אמת.
במידה ולא תחושי שיפור, אפשר לחשוב על תוסף של ויטמין B6, או אפילו , בהתייעצות עם רופאת משפחה, בתרופה המסייעת לטיפול
לי כאב בטירוףתוהה לי
בינתיים אפשר כמובן למרוח בפנטן פחוס ולשטוף לפני ההנקה, או לנולין, או רפידות נורסיקר או קןנכיות סיליקון
תרגישי טוב!
תודה רבה לכולן! עוקבת מהפרטיאנונימית בהו"ל
יועצת הנקה.... חבל לסבול או לעשות טעויותמיקי מאוס
לגבי הנקודה- יכול להיות צינורית סתומה
הכאבים בהחלט יכולים להיות מההסתגלות, תנסי למרוח שמן קוקוס ולאוורר כמה שיכולה
בהצלחה!!
גם אני ממש ממליצה על יועצת הנקה.ציפיה.
אולי ההתחברות טובה, אבל משהו בזווית לא עובד?
תופעות שהיו אצלי כשהייתה בעיה בחיבור.קול ברמה
בהצלחה❤
מנסיון רב ומר לי עזרו רק קונכיות, ואחרי כחודש חדשיים כבר לאשלגית
הנקודה הלבנהסוסה אדומה
לגבי הצבע הסגול, את גם שואבת? לפעמים זה נוצר מהשאיבות...
אם לא, יכול להיות שהתינוק יונק חזק מידי, אולי ההתחברות לא לגמרי מעולה.
אולי תנסי ללחוץ על השד במהלך ההנקה כדי לשחרר מעט יותר חלב, אולי הוא ישחרר קצת מהוואקום.
אגב, תנסי להימנע מרפידות הנקה, הן עלולות ליצור פטריות. ותוודאי שזה לא מה שיש לך... ותדאגי לייבש את הפטמה אחרי ההנקה, שלא תהיה שם לחות.
להיפגש דחוף עם יועצת הנקה!!עכשיו טוב
כנראה הנקודה הלבנה היא שלפוחית חלבקפה הפוךאחרונה
או סתימה בצינורית. כואב לך שהוא יונק?
אם כן, זה כנראה זה ויש מה לעשות - תחפשי באינטרנט שלפוחית חלב כתוב שם הרבה דברים מה לעשות,
וכדאי יועצת הנקה.
אם זה זה יכולה להבטיח לך שברגע שפותחים הכאבים חולפים כאילו מעולם לא היו, ועד אז אדוויל שהוא גם אנטי דלקתי, כדי להקל עלייך.
לגבי סגול - יש מנעד רחב של אפשרויות אבל בגדול אם כואב לך כשמאד קר - זאת תופעה שהיתה לי ואין הרבה מה לעשות איתה, אני בחורף הנקתי והסתובבתי עם בקבוק חם כל הזמן ושמרתי על עצמי כל הזמן שיהיה לי חם ולא קר ...האמת שמתישהו זה הפסיק...
בדיקת שמיעהשמרית31
הרופאה לא התרגשה,
בדקה אותה ואמרה שהיא לא רואה בעיה אבל ליתר ביטחון נעשה בדיקת שמיעה.
מאז עברנו דירה, וחלפו מספר חודשים. היום הילדה בת שנתיים וחצי ועדיין לא מדברת (היא אומרת רק מילה אחת).
שלשום בעלי לקח אותה לבדיקת שמיעה והיא יצאה תקינה לחלוטין. אנחנו ממתינים שוב לרופאה לראות איך ממשיכים הלאה.
הסיבה שכתבתי כאן היא בגלל שאשתו של חבר של בעלי אמרה לו שהילד שלהם גם לא דיבר עד גיל מאוחר ובסוף גילו אצלו אוטיזם קל (לדברי בעלי: ״בכלל לא רואים עליו״).
מאז בעלי נכנס ללחץ ובטוח שגם לבת שלנו יש אוטיזם ומלקה את עצמו למה לא טיפלנו יותר מוקדם?
וזה לא עוזר שאני מנסה להראות לו שהילדה מתקשרת איתנו ועם הסביבה, חייכנית ופעילה ובכלל לא מראה סימנים של אוטיזם. הוא בלחץ.
לדבריו: ״הילדה בת שנתיים וחצי ועדיין לא מדברת או גמולה מחיתולים״-את לא חושבת שזה מעיד על בעיה? הוא כל הזמן משווה לילדים אחרים שבגיל שנתיים כבר מדברים, ומשתמשים בסיר.
איך להרגיע אותו?
אני פה כדי להסביר וגם להרגיעזהר מרים
והצעד הבא למלא טפסים לבקש מהרופאה הפניה לקלינאית תקשורת ולרופאת התפתחות
שם כבר יעשו את הצד המקצועי וינחו אתכם גם לעבודה בבית
מצד המה נורמלי- זה כן עיכוב שפתי- רוב הילדים מדברים בגיל שנתיים
ויש כאלה שעדיין לא אבל כבר בכיוון- הכוונה אומרים משפטים -מצרפים מילים- אפילו אם לא מדברים רגיל ושוטף עדיין
והרבה פעמים בהמשך יכל להסתדר לבד
לי יש 3 ילדים עם עיכוב שפתי
אחד- עד גיל 3 אמר רק מילים בודדות
ואז מעצמו למד לדבר רגיל.
אבל כן יש לו בכללי איזה עיכוב- בהבנה וגם קושי רגשי וחברתי והוא מטופל .
אבל זה לא אוטיזם ב''ה והוא בגן רגיל
אחת גם עד גיל 3 לא דברה המון- כן צרפה מילים אבל לא ממש דיברה הרבה..קצת ומגיל 3 הלכה לגן רגיל והכל מצוין אפילו קלינאית לא היה צריך ב''ה
ועוד אחת בת שנתיים וחצי- אומרת הרבה מילים, משפטים ארוכים גם אומרת לפעמים אבל רוב היום לא מדברת - יותר קושי בשליפה
אנחנו מחכים לתור לקלינאית עדיין
ונכון י ש גם אופציה י'יכל להיות שזה משהו מעבר לזה..גם על הרצף
זה מפחיד אני יודעת
על הבן שלי ממש פחדתי בזמנו
אבל הבנתי משהו אחד
אי אפשר להלחם ולהתווכח עם מה שה' הועיד לנו לעבור
לנו יש תפקיד
לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות
להתפלל
וזהו
מה שבידיים שלי
זה ללכת לטיפול
ולנסות בבית מה שיכולה
כל השאר במילא לא בשליטתי
ולדאוג ולהלחץ ולהריץ מחשבות לא יעזור לי בכלום
בסוף גם אם זה מה שהכי מפחיד זה יהיה כואב וקשה אבל בסוף- נלמד להתמודד גם עם זה
ולגבי גמילה זה בכלל לא אומר כלוםםם
אני את כולםםםם גומלת רק בסביבות גיל 3..חלק אפילו אחרי
וככה נגמלים בקלות כי הם בשלים
זה ממש לא בעיה
תקשיבי לה- אם יש טיפה ב'לות, אם רוצה בזה כשאת מדברת איתה על זה ומלהיבה אותה להיות גדולה..אם מודעת לזה שעושה .תנסי מדי פעם לתת לה לשבת בשרותים..תרגיישי אותה
מרגישה שממש לא- תשחררי .. יש עוד זמן
אחיין שלי התחיל לדבר בגיל 3 וחודשייםאהבתחינם
והיום שמישהו יעיז להשתיק אותו
🙈(בן 10)..
תמיד אחותי ואני צוחקות שהןא משלים פערים😅
הגמילה ממש לא מעידה על אוטיזםמתואמת
זה שהיא לא מדברת זה כבר פחות תקין, אבל לא צריך לרוץ לאוטיזם... ללכת לטיפול אצל קלינאית תקשורת (אולי עדיף להתחיל באופן פרטי, כי בקופה לוקח זמן), ובעזרת ה' הכול יהיה בסדר והיא תלמד לדבר.
(יש לי שני ילדים, תאומים, שגם בגיל שלוש בקושי דיברו. הם היו אצל קלינאית תקשורת ואח"כ בגן שפה, היום ב"ה לא רואים זכר לעיכוב שהיה להם)
השאלה החשובה היא איך לטפלבארץ אהבתי
אבל בהחלט צריך להתקדם עם טיפול, ומומלץ באופן פרטי כי דרך הקופה צריך לחכות המון (שכנות שלי פה סיפרו שהוא בהמתנה כבר של שבעה חודשים, וזה הרבה יותר מידי לחכות עם איחור כזה).
איחור בדיבור יכול לנבוע מכל מיני סיבות. זה יכול להיות קשור לאוטיזם, אבל זה יכול להיות קשור גם להרבה סיבות אחרות.
אבל אם היא לא הצליחה לפתח שפה לבד עד עכשיו, וידוע שאין ליקוי שמיעה שגרם לאיחור, אז כנראה שהיא צריכה עזרה חיצונית. ועדיף לא להתעכב עם זה.
(אם את רוצה עזרה למצוא קלינאית, את יכולה לכתוב לי בפרטי מאיפה את ואני אברר על קלינאיות שעובדת בפרטי עם קטנטנים באזור שלך..)
גיסתי התחילה לדבר בגיל 3אמא טובה---דיה!
בריאה לחלוטין!!!!
כל הסיפורים האלו ממש חשובים בשביל לעודדבארץ אהבתי
בדיוק חברה שלי שעובדת כמורה לכיתה א' סיפרה לי שיש לה תלמיד שהיה לו מאוד קשה השנה, דיבר מעט, בקושי השתתף, ובסוף השנה התברר לה שהוא לא דיבר עד גיל 3, טופל אצל קלינאית תקשורת והיה בגן שפה, ומסתבר שעדיין לא השלים את הפער השפתי לגמרי, ולכן הקושי.
הוא כן בחינוך רגיל, והוא מן הסתם יצליח להסתדר בלימודים, אבל יכול להיות שאם היו מתחילים לטפל קודם, הוא היה מגיע לכיתה א' יותר מוכן. ויכול להיות שאם היו ממשיכים לחכות ולא מטפלים, הוא לא היה מסוגל בכלל להיכנס לכיתה א' רגילה והיה צריך כיתה מקדמת.
בקיצור, זה טוב לשמוע סיפורים מעודדים על ילדים שהתחילו לדבר מאוחר והצליחו להשלים את הפער.
אבל אם זה גורם לחשוב שבטוח גם אצל הבת של @שמרית31 זה יסתדר לבד, אז זה לא טוב.
כי שפה זה הבסיס לכל הלמידה. ומי שיש לו קושי שפתי לא מטופל, זה ישפיע על כל ההתקדמות שלו בהמשך החיים.
וכמה שמתחילים יותר מוקדם, ההתקדמות משמעותית יותר.
גם אצלנו היה עיכוב רצינישחרית*
הגמילה מטיטולים ממש לא נשמע לי קשור.. רוב ילדי נגמלו רק באיזור גיל 3.
אבל יכולה להגיד שמרגע שהגענו עם הילד לקלינאית, נוצר קידום משמעותי תוך 12 מפגשים.
ממליצה לכם בחום רב לא לחכות, לפנות באופן פרטי לקלינאית טובה, במיוחד אם הילד עומד לעלות לגן עיריה, חשוב שידע לבטא את עצמו.
בהצלחה!
אני כן הייתי בודקתאנייי88
כשהשלישית לא דיברה עד שנתיים וחצי היינו אצל א.א.ג. שהפנה אותני לבדיקת שמיעה.. והפננו גם לבדיקת ראייה בשביל האבחון בהתפתחות הילד. בגיל שנתיים ושמונה היא כבר עלתה לגן עירוני. ועדין לא דברה. ומילים שאמרה זה היה רק סופי מילים. הלכנו לאבחון בגיל 3 אחרי כלל הבדיקות שעברה וההמתנה לאבחון וישר שלחו לקלינאית. כמובן שניסיתי לקבוע תור. והתור הקרוב ביותר היה אחרי ארבעה חודשים ופרטי..
מה שאני יכולה להגיד שעד שהגיע התור הילדה דברה שוטף עם שיבושי הגייה קלים שעליהם עבדה הקלינאית אמנם זה היה תואם גיל אבל כבר הגענו אלייה.
אז זה היה שעת משחק מעולה שפתחה אותה ממש...
אבל לדבר ממש היא ידעה כבר לפני..
גם הבן שלי כמעט לא דיבר עד גיל שנתיים ועשר. אבל בגלל שזו הייתה שנת קורונה וניו לו כ"כ הרבה שינויים הגננת במעון לא הסכימה לתת לי מכתב עדין להתפתחות הילד אז זה התעכב. ובמהלך הסגר השלישי הילד התחיל לדבר שוטף!.. חזר לגן אחרי פורים כמו ילד גדול. והיום לא סותם את הפה.
אז בהחלט הייתי בודקת.
אבל כבר פחות נלחצת.
אגב נגמל בגיל שלוש וחודש.אנייי88
איך הילדה שבקושי דברה הסתדרה בגן?זהר מרים
היא גם מתוסכלת מזה אז כשרוצה משהו ולא מצליחה לשלוף צורחת ובוכה מלא..
לא ברור לי איךאנייי88
אבל הייתה עצבנית יותר משאר הילדים. כי הרבה פעמים ךא הבינו אותה.
או יותר נכון הבינו אותה כמו שמבנינים ילד בןן שנה ושמונה עד שנתיים.
זה שהיא לא מדברת בהחלט מעיד על בעיה. אבל ממש לא על אוטיזםמיואשת******
תגובה מדויקת.שריקה
^^לגמרי!!!אמאשוני
אומרת מניסיון כואב כואב
גם אנחנו קצת התמהמנו (רצינו חוו"ד של מומחים)
בשלב של הבת שלך כבר היינו בניתוח כפתורים אחרי כמה בדיקות שמיעה ומעקבים
ועדיין יש איחור בסגירת פערים!!
הילדה היום בת 7, מגמגמת, יותר מ5 שנים בטיפול בעיכוב שפתי.
כבר בסיבוב שלישי אצל קלינאית תקשורת
אחרי שני ניתוחים ולפני ניתוח שלישי.
כשצריך לטפל אז צריך.
לא יעזור לך לכתוב פה פעם אחרי פעם,
הילדה צריכה עזרה!!
אם היא הייתה במסגרת היית רואה באיזה פער היא,
הבעיה לא בחוסר המסגרת כמובן
אבל יש בעיה וצריך לטפל.
ואם הרופאה שאננה יש מספיק אנשי מקצוע אחרים.
תתייעצי עם קלינאית תקשורת מומחית בהקדם האפשרי
(רק עם סופר מומחית! לא עם מישהי מהקופה, במחילה, בטוחה שיש כאלו טובות אבל אין לך את הפריווילגיה לבזבז עוד זמן על אבחון או טיפול לא מספיק מדוייק ומקצועי את חייבת ללכת על הבטוח בכל הכוח לפני שהיא תגיע לגיל 3 ולא תדבר...)
אם תרצי יש לי שמות להמליץ בפרטי. ראיתי כמה וכמה קלינאיות תקשורת בשנים האחרונות...
מה הפרוצדורה להגיע לטיפול קלינאית של קופ"ח?מודה
הגשת בקשה להתפתחות הילדשחרית*
בעיני תתחילו פרטי אצל מישהי מומלצת. אל תחכו לתור.
בנוסף למה שמה שכתבו האם אתםנחלנחל
באה כדי להרגיע..באר מרים
ככה בדיוק היה אצל הבכור שלי..
בחאלק'ה שלו הוא לא יכל להגיד מילים של יותר מהברה אחת, נגיד אני אמרתי "תו" והוא השלים "אה" (לא היה לו "ר"), אני "צי" והוא "וה"..
חולם ושורוק בכלל לא היה לו..
ופתאום בגיל שלוש וחודשיים בבת אחת הוא התחיל לדבר בשטף..
סיפור דומה היה לי גם עם אחת מהבנות שלי..
ככה שמצד אחד תמשיכי לעקוב ולברר, ומצד שני זה עוד יכול להתפתח..
זה לא נשמע לי ככה בדיוקבארץ אהבתי
זה גם משהו שכדאי לעזור לו כי זה יכול מאוד לפגוע ביכולת של הילד לבטא את עצמו, כשמי שלא מכיר אותו לרוב לא יבין אותו (וגם מי שמכיר לא תמיד מבין). ב"ה שבסוף הוא התקדם לבד והכל הסתדר.
אבל זה משמעותית יותר טוב מילד שאין לא בכלל אוצר מילים, אפילו לא חלקי הברות, שזה מה שנשמע מהפותחת.
וברור שיש גם התקדמות טבעית של הילד, בעז"ה גם אצלה מקווה שתהיה התפתחות משמעותית בקרוב.
אבל בשלב הזה צריך כבר להתחיל טיפול, ומהר. לא לעקוב ולברר, אלא לקבוע עם קלינאית ולהתחיל. חבל על כל שבוע שעובר.
עיכוב בדיבור יש הרבה פעמים בלי אוטיזםיעל מהדרום
חוץ מזה, שגם אם ילדים עם אוטיזם מתחילים טיפול אצל קלינאית בגיל שנתיים, זה לא שהאוטיזם נעלם.
אוטיזם זה מעבר לעיכוב בדיבור.
עדיף להמשיך לברר וברצינותרקלתשוהנ
ואם קופח לא מספיק מהירים, זאת אחריותכם ולא אחריות הרופא...
רק רוצה להרגיע אותךאני זה א
אם הילדה נכנסת לגן עירייה בתחילת שנה ממליצה בחום לפנות בהקדם למחלקת חינוך אצלכם לעבור וועדה ולהכניס לגן שפתי
לא להרגיע אותו. לגשת לטיפול פרטי של קלינאית תותחיתאורוש3
ובמקביל להתחיל תהליך בקופה כדי שעוד חצי שנה שנה ככה תוכלו לקבל דרכם. המון תור והמון ביוקרטיה.
אין קשר לגמילה כרגע. שחררו את זה. בשפה היא באיחור משמעותי מאוד מאוד.
שמחה מאוד שהתעוררתם. בהצלחה רבה! את יכולה לכתוב לי בפרטי אזור מגורים ואנסה לחפש לך מישהי טובה.
כאמא לילד על הרצף האוטיסטימחכה להריון
אם אכן הבת שלך מתקשרת עם הסביבה ויוצרת קשר עין מגיבה שאתם קוראים לה ומתעניינת בכם ובסובבים אתכם..
אכן וכנראה זה רק עיכוב שפתי
לא הייתי דואגת יש הרבה ילדים שמתחילים לדבר מאוחר
מה שכן לא יזיק שתקחו אותה להתפתחות הילד
אולי בגלל מה שהיא עוברת ימליצו על גן שפתי או קלינאית תקשורת שזה מאוד יכול לעזור לה לדבר ולהתקדם
בהצלחה רבה וחיבוק
תודה רבה על התגובה 🌸שמרית31
רק להרגיע..Hadarmea
הבן שלי גם בשנתיים וחצי ממש לא היה בכיוון הגמילה מטיטול, וגם ממש לא דיבר .. רק אבא אמא וכמה בסיסיים ממש
פתאום בחודשיים האחרונים היתה התקדמות ממש.
בדיבור התחיל לדבר משפטים ארוכים , ובחודש האחרון החלטתי לגמול אותו בעצמי מטיטול (לא הראה נכונות , אני התחלתי עם זה)
תודה לכולן על התגובות 💜שמרית31
ואני באמת מעריכה את ההשקעה.
היום אנחנו חוזרים איתה לרופאה הילדים על-מנת לבדוק איך מתקדמים הלאה. כמובן שלא נסתפק ב: ״הכל בסדר איתה, כשהיא תיכנס לגן היא תשלים את החוסר״.
רק משהו נוסף חשוב שיש לי להוסיףאשת בעליאחרונה
אנחנו גם היינו בסרט הזה
הבכור לא דיבר עד גיל 3- נלחצנו התחלנו תהליך בירוקרטי בהתפתחות הילד.
היום, בן 4 מפותח בעבר לבני גילו, מדבר ומספר סיפורים- לא להאמין שלא דיבר עד לפני שנה...
מה שחשוב לי מאוד לציין- אם את כן הולכת דרך הקופה, תתקשי כל(!!!) יום לקופה לשאול אולי התפנה מקום לרופאה התפתחותית, אח"כ לקבוע תור לקלינאית/מרפאה בעיסוק וכו' לפי המלצות הרופאה ההתפתחותית וגם אז, יקבעו תור לעוד כמה חודשים אבל את תתקשרי כל יום ותבררי אם משהו ביטל, או שיש אולי תור פנוי פתאום.
רוצה להגיד לך שאצלי זה עבד ותוך שבועיים היינו גם באבחון אצל הרופאה והצלחנו לקבוע תורים להמשך טיפול אצל קלינאית וכו'.