דחוףףףףתוהה לי
הוא יונק?משמעת עצמית
גם וגםתוהה לי
צריך לעשות בדיקת צואהמק"ראחרונה
רופא נתן אנטיביוטיקה בלי לקחת תרבית צואה
וזה רופא שנותן אנטיביוטיקה רק כשגוססים בערך...
בלי לחץ, אבל כדאי לבדוק מחר עם רופא פנים אל פנים
אולי תכתבו לי משהו חכםחמצוצית
אז עכשיו אחת הבנות שהציקו (ואיתה למדתי עד סוף תיכון ) כתבה לי בפייסבוק וביקשה סליחה. ומשום מה זה לא משמח אותי. מרגיש לי מאוחר מדי. את הנזק שנעשה כבר אי-אפשר לתקן. ואני גם לא צריכה את הקבלה שלה או של מישהו אחר מחבורה שלהם.
בקיצור שאלתי אותה מה היא עושה בחיים וכתבתי שאני שמחה שהיא מגשימה את עצמה בתחום שהיא רצתה. וזהו.
אני לא מצליחה לסלוח.
וואו. סליחה במובן הזה זה דבר מאוד מאוד קשהבת 30
מה שעזר לי זה משהו שאמרה לי הרבנית טובה בזק מצפת. היא אמרה לי שאני צריכה לא לראות את הפוגע בכלל, אלא לנסות לראות רק אותי ואת ה'. קצת קשה לי להסביר כי זה נשמע כאילו ה' רוצה לפגוע בי, אבל זו לא הכוונה.
זה יותר בכיוון של ה' שמכוון כל דבר בחיים שלי, וגם את הפגיעה הזו הוא כיוון, ובסוף אני יכולה לצמוח ממנה. אז אם זה מה' אז הפוגע כבר לא רלוונטי.
אמנם זה קרה לי לפני יותר מ15 שנים, אבל אם אני אראה את הבנאדם ברחוב אני אעבור לצד השני...לא יכולה בכלל לחשוב על לראות אותו או לשמוע ממנו.
כך שאולי לא באמת הצלחתי לסלוח עד הסוף.
טוב, כתבתי מבולבל, מקוה שהבנת ושיעזור לך קצת.
אהובה!קמה ש.
ה' שפתיי תפתח
חמצוצית יקרה ❤❤❤❤❤
וואי... נגעת לי ממש...
האמת היא הזדהיתי עם לא מעט...
אצלי כן הייתי במסגרת מגיל קטנטן...
אבל באיזשהו שלב הגעתי לבית ספר בסגנון ממש שונה ממה שהכרתי לפני זה.
הרוב המוחלט של התלמידים הגיעו מעולם ממש שונה משלי מבחינה תרבותית.
לא הבנתי את ''השפה'' ואת הקודים, ממש כמו שאת כותבת...
הייתי גם לבושה בצורה שונה משאר הבנות, כך שבלטתי גם בקטע הזה.
וגם אני... הפכתי להיות הקורבן של הכיתה... בשנה הראשונה, לאורך כל השנה כמעט... ![]()
אני זוכרת את עצמי יושבת במקום הכי מוסתר שיכולתי למצוא בתוך בית הספר בזמן ההפסקות, ומחכה שההפסקה תיגמר, מקווה ששם לא יפריעו לי...
שמרתי דברים שכתבתי באותה התקופה...
מסתבר (נחרדתי לקרוא את זה, במרחק של כ''כ הרבה שנים) שסבלתי כל-כך שלא רציתי לחיות יותר... הייתי רק בת 10 ![]()
יש איזשהו מכתב שכתבתי למי שהתסיסה את כולם נגדי.
במכתב הזה אני כותבת לה ש''אם אמות, זה יהיה בגללה'' (!), וש''את מה שהיא עשתה לי, אי אפשר לסלוח'' (או משהו בסגנון).
[בשנים שלאחר מכן, המשכתי להרגיש די אאוטסיידרית, אבל כבר לא הציקו לי ב''ה. הפכתי להיות חלק מחבורה מסויימת, אבל לא הרגשתי שאני באמת חלק. משהו בי היה ממש שונה מהן. ורק בשלוש השנים האחרונות של בית הספר, מצאתי חברות אמיתיות בתוך בית הספר (חברות עד היום ב''ה)]
*
ואת, נשמה, את מתארת מצב שבו במשך שנים, מכיתה א' עד החטיבה (!!!) חווית הצקות כאלה.
אני מדמיינת את הילדה הקטנה הזאת, הגוזלית המתוקה והתמימה הזאת (אמא'לה, מה זה כיתה א'?! זה כ''כ קטן!!!)
שעכשיו נכנסה לעולם חדש כל-כך, עולם בית הספר, אחרי שהיא הכירה רק את הבית,
וחשה בלבול גדול, מתקשה להבין מה מול מי ומה קורה פה, ולמה אני מרגישה שונה ולא מצליחה להיות כמו כולם ועם כולם...
וכאילו אלו לא תחושות כבדות מספיק לכתפיה הזעירות,
הילדה הקטנה הזאת, שלא עשתה שום דבר רע, מתחילה לחוות הצקות.
ועוד הצקות.
ועוד הצקות.
ועוד הצקות.
והכיתה הופכת למקום מסוכן.
לקום בבוקר וללכת לבית הספר, זה סוג של ללכת... לגרדום ![]()
לעבור דרך שער בית הספר הופך לרגע מפחיד, כי הנה, עוד מעט זה יתחיל שוב.
רוצים רק שהיום הזה יעבור כבר, ושהסיוט הזה ייגמר...
גם אם ברור שמחר הוא יחזור...
וכנראה שאין את מי לשתף אצל המבוגרים.
או שיש את מי לשתף, אבל השיתוף לא מועיל.
כי ההצקות ממשיכות, וממשיכות...
יום אחרי יום.
שבוע אחר שבוע.
שנה אחר שנה.
ואין מושיע.
אין מורה או יועצת שמבחינה.
או שאולי כן מבחינים... אבל אין דמות חינוכים מספיק טובה ומוכשרת כדי להצליח לשים ''סטופ'' לדבר הנורא הזה.
איזו הרגשה של לבד בעולם.
של הפקר.
שאין מי שמגן עלי. ![]()
וההפסקות.
והצחוקים.
והמילים הפוגעות כל-כך.
והלחשושים.
והמעשים אולי.
והמבטים. מבטי הבוז ומבטי הרחמים מחלק מהכיתה...
והתפילה החרישית בלב ''בבקשה שמישהו ישים קץ לסבל הזה. שמישהו יראה אותי ויעזור לי. שמישהו יגן עלי ויציל אותי''.
והשאלות ''למה זה קורה לי? מה עשיתי? למה אני צריכה לעבור את כל זה?
וההפנמה של כל המסרים הקשים, ש''אני לא שווה הרבה, שאני מוזרה, שאני שונה, שאני דפוקה...''
וכמובן שלילדה הזאת אין עדיין את המילים, את הכלים או את פרספקטיבה כדי להתמודד עם דבר ענק ונורא כזה.
*
אני חושבת על הילדה שהיית, והלב נמחץ כל-כך ![]()
אין מילים. פשוט אין מילים.
הלוואי ויכולנו לחבק אותה,
להביט בה עמוק בעיניים ולהגיד לה -
שזה לא יהיה ככה לעולמי עד!!!
שהיא טובה ומדהימה!!!
שהיא תזכה לעוד כל-כך הרבה טוב ואור בחיים!!!
*
אומרים שבעולם של פגיעות, ככל שהפגיעה חוזרת ונשנת, ככה היא מצלקת אותנו יותר.
ולכן כל-כך מובן שה''טראומה השאירה עקבות'', כמו שכתבת... זה כל-כך טבעי.
לשקם פגיעה כזאת זה משהו מטורף ממש...
*
ועכשיו עברתי קצת על הכרטיס האישי שלך, אמנם ברפרוף, ועדיין...
ככה למדתי שאת נשואה
(וגם אמא, נכון?)
ושאת שואלת שאלות עומק על חינוך, רוצה ללמוד ולפעול בצורה הכי טובה,
ושאת שולחת חיזוקים למי שצריכה, ופרגון למי שכתבה משהו שדיבר אלייך,
ושיש לך עין טובה ויכולת לדון את השני לכף זכות
ושיש לך רגישות כלפי אחרים ושאת נזהרת במה שאת אומרת...
ככה, על קצה המזלג, זה מה שהכמה הודעות שכתבת אמרו לי עלייך...
כמה כל אחד מהדברים האלה לא מובן מאליו!!!
כמה לא מובן מאליו שהצלחת להתגבר על הטראומה הגדולה,
שהתקדמת קדימה, ובנית, ובנית, ובנית...
בנית חיים שלמים!
בנית את עצמך,
בנית לעצמך מידות טובות,
בנית לעצמך זוגיות, בית, משפחה!
את ענקית ויש לך כוחות ענקיים ❤!!!
ונכון, עם כל הטוב הגדול הזה,
יש עקבות עדיין...
אבל ביום-יום - את חיה! את מתקדמת! את בונה! את ממשיכה קדימה!
*
ובתוך כל זה...
הטוב וההתמודדויות פה ושם...
בתוך כל זה...
האשה הזאת פונה אלייך פתאום, מאמצע שום מקום.
והכל צף בחזרה.
ומצד אחד: אלול, ומצווה גדולה לסלוח...
ומצד שני: הכאב, הכאב, הכאב...! התמונות, הפלשבקים, תחושות ההשפלה והפחד, כל האכזריות שהייתה שם...
ומצד שלישי: המחשבה אולי ש''הן בסך הכל היו ילדות טפשיות, שלא הבינו עד כמה מה שהן עושות נורא ואיום''...
ומצד רביעי: ''אבל אני *עדיין* מתמודדת עם הנזקים שזה הסב לי!!! אני *עדיין* משלמת את המחיר!!!
ומצד חמישי: מידה כנגד מידה, כשאדם סולח, גם מהשמיים סולחים לו...
ומצד שישי: התחושה הפשוטה שאני-פשוט-לא-מסוגלת!!!
ומצד שביעי: ידוע שהסליחה משחררת... שהיא מטיבה לסולח לא פחות מאשר למי שמבקש סליחה...
ומצד שמיני: הכיווץ הזה בלב, בבטן, בגב, בגרון...
וואי מאמי. 💔
כשחשבתי על כל מה שעברת ועל מה שעומד בפנייך עכשיו עם אותה האישה - חשבתי שפשוט קטונתי.
ואולי אני לא אכתוב לך בכלל. כי ממה שאני מבינה, אני חוויתי רק חלק ממה שאת חווית.
אבל בסוף החלטתי לכתוב בכל זאת, בתקווה ובתפילה שהקב''ה ישלח את מילים הנכונות... הלוואי...
אז אני אספר לך משהו אחד:
כשהייתי קטנה, אבא שלי בא להשכיב אותנו לילה אחד, והוא אמר לנו שהוא רוצה ללמד אותנו ''תפילה עם סוד גדול'' (או ''תפילה סודית'', אני לא זוכרת את הניסוח המדוייק). כמובן שפתחנו את האוזניים גדול-גדול ואבא שלי התחיל לדקלם לנו בפעם הראשונה:
הֲרֵינִי מוֹחֵלת לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי
בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי
בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן
בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד
בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה.
וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי.
ומאותו היום כנראה, אני אומרת את זה כל לילה בקריאת שמע שעל המיטה. אני לא זוכרת מה בדיוק חשבתי לגבי אותה הילדה שהתסיסה את כולם נגדי, כשאמרתי את ''הריני מוחלת''. אולי שזה תקף כלפי כל העולם חוץ ממנה. כי לה אני לא מסוגלת לסלוח. ככה במשך שנים. אני חושבת שחשבתי לעצמי ש''לסלוח'', אני לא יכולה. אבל ללבקש שהיא ''לא תיענש בסיבתי'', עם הזמן (מדובר בתהליך של שנים) כן הצלחתי להתחבר...
[אני זוכרת *במעורפל* שהילדה הזאת ביקשה ממני סליחה פעמיים. פעם יחסית סמוך לשנה ההיא. ואז אמרתי שאני סולחת אבל לא הרגשתי שאני באמת מצליחה לסלוח בתוך הלב. ופעם אחרת כעבור כמה שנים. ואז כן יכולתי להגיד שאני סולחת באמת].
*
כתבת שאת הנזק שנעשה כבר אי אפשר לתקן.
ממש שומעים את כל הכאב, העצב והקשיים שעדיין פוגשים אותך במקומות מסוימים.
וכאן אני מתחברת למה ש@בת30 כתבה לך.
שבסופו של דבר, עברת את הדברים הנוראיים האלה כי...
כי זה היה חלק מהמסלול שה' הכין עבורך בעולם הזה...
כמו שאני עברתי את הדבר הנורא הזה
כי זה חלק מהמסלול שה' הכין עבורי.
וכמו שאני עברתי את הדיכאון הנוראי שאין לי מילים לתאר
כי גם זה היה חלק מהמסלול שה' הכין עבורי...
למה?
אין לנו את כל התשובות...
לפעמים הדברים מתבהרים מתישהו, ואנחנו זוכים למצוא משמעות בתהליכים שנאלצנו לעבור.
ולפעמים אנחנו פשוט צריכים להסתמך על האמונה שלנו שהדברים לא קורים סתם, ושבטח יש תכלית, גם לזה.
חני ויינרוט ז''ל, שהתמודדה הרבה שנים עם סרטן סופני, אמרה שהיא משתדלת לא לשאול את עצמה ''למה?'' (בפתח מתחת ללמ''ד) אלא ''למה?'' (בשווה). כלומר שגם כשאין לנו דרך להבין למה ניסיון כזה גדול ואכזרי נפל עלינו, עדיין יש לנו את היכולת לנסות לחשוב:
''מה אני יכולה לעשות מהקלפים שניתנו לי?
איזה טוב אני יכולה להוציא דווקא מההתמודדות הקשה הזאת?
איזה כוחות אני הולכת להוציא לפועל, מתוך כל מה שהמציאות הזאת עושה לי?
איזה אור אני אוכל להביא לעולם, דווקא מתוך המסלול הייחודי שנועד לי?''
אני מצאתי שההסתכלות הזאת ממש עוזרת לי להתמודד עם הדברים הקשים שהחיים מביאים איתם. אולי זה יוכל לעזור גם לך... ❤
*
ואם אני חוזרת לאשה הזאת, לילדה הנוראית הזאת לשעבר...
תתקנתי אותי עם אני טועה...
אבל מה שאני שמעתי מההודעה שלך,
מעצם זה שכתבת כאן בפורום -
זה שקשה לך עם מה שענית לה (או ליתר דיוק: אם מה שלא ענית לה).
כשאת כותבת ''אני לא מצליחה לסלוח'',
אני שומעת ''אני רוצה... אבל אני לא מסוגלת... כואב לי מדי...
''
אז מתוך זה, אני רוצה להגיד לך עוד כמה דברים שעולים לי:
1. את בסדר. את עושה את מה שאת מצליחה לעשות. את בן אדם, את לא מלאך. את בן אדם שסבל מאד-מאד ועבר דברים קשים מאד-מאד. אם זה מה שאת יכולה כעת, זה מה שאת יכולה... ❤
2. אולי מחר תוכלי יותר. מחר או בעוד מספר שנים... החיים דינמיים ואנחנו גדלים כל הזמן... ואיתנו ההבנה שלנו והיכולות שלנו...
3. למקרה שהיית מעוניינת לבדוק אם יש לך אפשרות להגיע למקום שבו כן תוכלי לסלוח לה, אני אכתוב לך כמה רעיונות שעולים לי (אם את לא בקטע, את ממש יכולה להתעלם!)
* אולי-אולי תרצי לכתוב לה בכנות את מה שאת מרגישה? זה יכול להיות משפט קצר עם משהו כמו ''לגבי בקשת הסליחה שלך, אני מעריכה את הפנייה שלך. זה נוגע אצלי בנקודה מאד כואבת. כרגע אני לא מצליחה להגיב''.
* ואולי אפשר לפרט יותר? לכתוב איזה מכתב ארוך שמפרט הכל.
* או אולי-אולי-אולי אפילו להציע להיפגש איתה, ולפתוח את הדברים פנים אל פנים, באופן הכי אמיתי ובוגר...
* אני לא יודעת מי הנפשות הפועלות, אבל אם אני ארחיק לכת ממש... אולי אפשר לחשוב על איזשהו פרויקט שתקימו ביחד? כמו הרצאות של שתיכן בתוך בתי הספר, כדי לעזור למנוע את המקרה הבא...
ואני חוזרת ל-1. אולי את פשוט עדיין לא יכולה... אם זה המקרה, בבקשה יקרה, תהיי מלאת חמלה והבנה כלפי עצמך. הילדה שבתוכך זקוקה לזה הכי הרבה בעולם. ה' רואה את ההתמודדות הענקית הזאת שלך. הוא בוחן לב וכליות וכל דמעה ודמעה שהזלת והינך עדין מזילה שמורה אצלו כמו 100.000 עדים.
אם זה המקום שלך כרגע, זה המקום שלך כרגע... וה' אוהב אותך איך שאת, הבת היקרה, הגיבורה והמדהימה שלו. ה' שברא את האדם ואת העולם, יודע כמה תהליכים יכולים להיות ארוכים לפעמים... ויש לו אמון וסבלנות ובעיקר אהבה וחמלה אינסופית כלפייך, אני בטוחה ❤
אני רוצה לסיים עם חיבוק אמיץ ואוהב -
לילדה המתוקה שסיפרת עליה,
לך, גיבורה ומדהימה,
ולכל מה שאת עוד הולכת להיות בעולם הזה, בע''ה.
שה' ירפא את כל פצעייך ואת כל מכאובייך,
שתכתבי ותחתמי, את וכל קרובייך, בספר החיים ותזכי לשנה טובה ומתוקה!
ושהוא ישלח לך מעכשיו רק טוב גלוי. ❤❤❤
ואווומושית
מסבירה מפרטת ונותנת מענה והתייחסות לכל פן של המקרה
קטונתי מלענות לפותחת,
אבל מסכימה עם כל מילה של קמה
ונהניתי מאוד לקרוא אותך!
אפילו שאני לא בניסיון הזה למדתי הרבה ולקחתי לי לחיים,תודה .
תודה שכתבתקמה ש.
ריגשת אותי ♥️
😪 עזרת גם לי, תודהדיאט ספרייט
💔קמה ש.
תודה שכתבת, חיבוק גדול-גדול ♥️
קמה את אלופה!!!חיכיתי חיכיתי
וואי תודה יקרה! ב״ה...קמה ש.
מעריכה מאד את כל המילים הטובות האלה!! 🤍
וואי קמה איזו תשובה מדהימה!!!חיים של
כי אמנם היינו ילדות אבל הנזק נוצר.
וגם, קשה לנו לסלוח כאנשים בוגרים את הסליחה של הילדה המסכנה הזו מכיתה ו'.
❤️❤️קמה ש.אחרונה
זה ממש טבעי..אני10
אם את מסתובבת עדיין עם טראומות מהיסודי מהאישה הזו ברור שיהיה לך קשה לסלוח לה, וזה גם לגיטימי.. זה שהיא עכשיו הביאה את עצמה למקום של לבקש סליחה לא לוחץ על כפתור שמוחק את כל מה שהיה. סליחה מגיעה משחרור, וזה קורה בקצב משלו.
אבל אם את מסתובבת עם זה עדיין על הלב, אולי שווה לך בשבילך לפתור את זה. לא בשביל לסלוח לה, בשביל עצמך. את מסתובבת עם צלקת שאפשר לרפא, הייתי ממליצה לך לעשות את זה.
בדכ זה מביא איתו גם את האפשרות לסלוח, אבל זה לגמרי הבונוס הצדדי של התהליך. העיקר הוא לא להרגיש את הכעס והכאב בעוצמה חזקה אחרי ככ הרב שנים
אני ממש מבינה לליבךרקלרגעכאן
אני קצרה בזמן אז רק לגבי הסליחה-
אני חושבת שמה שעוזר זה ההבנה שהיכולת לסלוח זה לא בשביל מישהו אחר
זה בשביל עצמך
זה כדי של
הלב שלך לא יסחב את זה כל הזמן על עצמו
זה יושב עליו ..זה מעמיס עליך
הסליחה מאפשרת לנו נקיות
וזה לא צריך להיות עכשיו מולה
זה תהליך בינך לבין עצמך
ואולי כ-אי ללכת לטיפול רגשי לקבל כלים להתנ3ות
תודה לכולם על התשובותחמצוצית
רק מזדההאם ל2
לי הציקו בכיתה ו'.
ואחרי כ- 30 שנה משהי התקשרה לבקש סליחה
סלחתי כיאלו היו ילדות...
וגם קיוויתי שהסליחה הזו תזכה אותי במשהו שאני מחכה לו המון שנים.
ואני עוד מחכה...
אבל מאחלת רק טוב בעולם.
אבל על משהו אחר שפגעו בי לפני מספר שנים בודדות,
עברתי תהליך שבו קיבלתי כלים להכיר את עצמי מחדש.
ולראות דברים באור אחר. זה היה נהדר.
בהמשך התהליך הרגשתי שמשהו עוד מדגדג לי
מאותו האירוע עשינו על זה עוד עבודה קטנה וזהו!!!!
מציעה לך לחשוב על זה.
בהצלחה רבה
ברוך ה' הגיע הזמן לשרשור הכי משמח שישליאל 24
אז ברוך ה' אני בהריון אחרי טיפול ivf
אז מי שמכירה קצת את הסיפור שלי יודעת שעברתי הרבה עד להריון הזה וברוך ה' הוא הגיע והוא מתפתח כמו שצריך
ובהתחלה חיכיתי לדופק ואמרתי רק אז אכתוב את הבשורה אבל גם אחרי היה לי קצת קשה לבוא ולכתוב ואני אפילו לא יודעת למה...אולי בגלל הפחד להכאיב לנשים שלא עבד להן עדין אולי כי זה הדבר הכי יקר לי בעולם ופחדתי עליו..
אבל אז נזכרתי בכמה תמיכה ואהבה קיבלתי בפורום הזה ובכמה פעמים שנשברתי הייתן שם להרים אותי ולחבק גם כשהרגשתי הכי לבד בעולם והרגשתי צורך לשמח אותכן
נזכרתי גם בכמה תקווה קיבלתי כשנשים שהתקשו להכנס להריון סיפרו שהתברכו סוף סוף במה שיחלו אליו כל כך והרגשתי צורך לתת אולי תקווה לנשים שרק מתחילות את הדרך שלהן
כי באמת שבסוף זה מגיע אולי תצטרכו לעבור קשיים בדרך וכאב אבל זה מגיע בסוף
ובאמת שהדרך לא הייתה פשוטה בכלל אבל ברגע אחד היא הפכה לשווה את זה
ברגע אחד כל הכאב והתסכול של של כמעט שנתיים שלמות זז הצידה
אומנם ההריון לא פשוט בכלל וכל תופעה ידועה לאדם חלה עלי אבל אני אוהבת כל תחושה גם את הקשות שבהן ושמחה כל כך להתעורר איתן כל בוקר ולישון איתן כל ערב
אבל בעיקר כתבתי את השרשור הזה כי הרגשתי צורך להודות לה' לא רק ששלח לי את המתנה הזאת אלא על זה שהרגשתי אותו נותן לי יד ומרים אותי כל רגע ורגע גם ברגעים הכי קשים שלא האמנתי בכלל שאני חווה אותם
אז כן עשיתי הרבה סגולות כמו לקרוא נשמת כל חי 40 יום (כמה פעמים) ולהדליק נרות ולתת צדקה, לקבל ברכות מרבנים ולהתפלל אצלם ולשים פתק מתחת לחנוכיה וכו וכו וכו ואני באמת חושבת שכל תפילה וכל דבר עזר וקירב אותי לישועה שלי
מה שלעניות דעתי אני חושבת הכי עזר זה ששברתי את היצר במשהו שהכי היה קשה לי וכיוונתי את זה לשם שמיים
אז תודה לכן בנות על הכל אתן מדהימות ואני בטוחה שהפורום הזה עושה הרבה נחת לה' כי האהבת חינם שיש פה היא באמת יוצאת דופן
אז סליחה על האורך חחחח וסליחה מכל מי ששאלה אותי בפרטי מה קורה ולא עניתי כי לא הייתי מוכנה עדין לדבר על זה
אוהבת אותכן מאוד ❤❤❤❤
תודה רבההה !!!ליאל 24


פומיניק ודיאמיליהשקדי מרק
ועכשו הביאו לי במקום זה דיאמיליה כי לא היה.
למישהי עשה בעיות מעבר בין גלולות. זה אמור להיות זהה אבל חוששת..
תודה
לא יודעת לגבי דיאמיליהמשמעת עצמית
יש הבדלים מסויימים ביניהם
אפילו ששלושתם נחשבים אותו שם גנרי.
אני השתמשתי בשניהם במקביל במשך תקופה ארוכהעדינות
אצלי לא עשה בעיות... כל פעם קניתי מה שהיה בבית מרקחת🤷M-P-4
הבנתי מהרוקח שזה אותו דבר בשם שונה..הריון ולידה_פצ
אני עברתי ממיקרולוט לדיאמיליה ועבר מעולהאורוש3
אני לוקחת דיאמילהמאוהבת בילדי
חוץ מחשק ברצפה, הכל בסדר... (בוכה) אין דימום ואין הכתמות. ב"ה
לפעמים החוסר חשק נובע מההנקה עצמהיוקי
אין לי מדדמאוהבת בילדיאחרונה
כי אני או מיניקה או בהריון... באסה
אני עברתי ביניהןאין לי הסבר

תודה רבה לכולן!!!שקדי מרק
נקוה שיעבור בסדר
צריכה עצה (או שזה בעצם פריקה קטנה...)מאוהבת בילדי
יש לי חברה מאד טובה.
הכרנו בעבודה (כבר לא עובדות יחד), הילדים שלנו פחות או יותר בגילאים חופפים, יש לנו נושאי שיחה מעניינים, נעים לי וכיף לי איתה.
היא חברה יחידה שלי.
כלומר- אם לא היא, כנראה לא אצא לגינה (כך היה השבוע כשהיא היתה אצל אמא שלה), לא יהיה לי איפה לפרוק, אנחנו גם נעזרות אחת בשניה בצורה די הדדית.
בעלי בעד הקשר איתה.
אז מה הבעיה?
שהיא די הרבה מדברת על בעלה, וזה גורם לי קצת קנאה.
הוא עוזר, וגם בעלי.
הוא המפרנס, וגם בעלי.
הוא הכי שם בשבילה, וגם בעלי!!!
מהצד של המשפחה שלי כל הזמן אומרים לי- תגידי תודה שהוא בעלך, איך הוא מפנק, מפרגן, עוזר עם הילדים ובעבודות בית, ועוד. אם אני רק מעיזה להתלונן למה הוא איחר או משהו כזה- אני נקראת כפוית טובה.
(אצל האחים שלי הבני זוג לא ממש מעורבים... אז אני נקראת מפונקת)
והיא מצידה כל הזמן מדגישה כמה בעלה בסדר וכמה בעלי צריך להיות יותר שותף...
ומה לעשות- זה משפיע! זה משפיע על ההערכה שלי אליו ועל ההרגשה שאני לא מקום ראשון אצלו...
(נגיד עכשיו כשאני בחופש והוא לא- הוא לומד רגיל, ואצלה- בעלה עוזר לה כל הצהריים עם הילדים והולך לכולל ערב, כדי שהיא לא תהיה איתם לבד, או שהם יוצאים...)
לא יודעת מה אני רוצה מכן. לא רוצה לעזוב אותה (כי באמת אין לי חברה בכלל),
אבל מצד שני מרגישה שהקשר שלי איתה משפיע על הזוגיות שלי...
ועוד משהו- כשאנחנו נפגשות, הרבה פעמים היא מצפה שאחמיא לילדים שלה על הציור/ הקוקו/ העוגיה/ ההתנהגות... ואין לי סבלנות! בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות בשעות האלה...
יצא ארוך... תודה למי שקראה עד כאן.
הכי טוב להעביר נושא שיחהכבתחילה
מאמינה שתמצאו נושאי שיחה אחרים שהם לא דווקא השוואה בין הבעלים.
אגב, לפעמים מי שמתפארת ומדברת יותר מידי על בעלה בפני אחרים נמצאת בקשיים עמוקים. מכירה את הדשא של השכן ירוק יותר?
בעלך עוזר.
בעלך עושה הרבה יותר ממה שהשאר במשפחה שלו ועושים(וזה לא מובן מאליו!!).
וואו. כמה שהיא מקנאה בך!צבעי התכלת
על ציור וקוקו וכו.
בדר'כ מי שמוריד את השני לא באמת טוב לא...
^^ לגמריאני10
ברור שבעלך שותף! לא לשנות את הסדרים בגלל החופש ממש לא הופך אותו לפחות ממי שכן עושה את זה. בעיניי להיפך, אם הוא שומר על הסדר של הלימוד, שזה לא קל בכלל, ועוזר בכל הדברים השוטפים ועם הילדים זה מהמם ולא מובן מאליו בכלל. גברים לא צריכים חופש מדי פעם? אבל יותר חשוב לו לשמור על שגרת הלימוד ולהתמיד, וזה עמל ממש לא פחות מלבטל סדר ולהיות עם הילדים (גם לא יותר. זה סוג אחר של השקעה.)
אולי אם תעני לה בעדינות, זה גם יגרום לה פחות לדבר ככה וגם יעצים את בעלך בעינייך ויזכיר לך איזה מדהים הוא. ונשמע שהוא ממש מדהים!
^^^^גם לי נראה ככה..ירושלמית טרייה
מעלה נקודה אחרת.לא מחוברת
אבל אמרת לה שמצד המשפחה שלך את נקראת מפונקת?
יעול להיות שהיא מנסה להיות בצד שלך ולתת לך לגיטימציה להתלונן?
יש לי חברה שבאמת יש לה בעל סבבה. אבל בחוויה שלה לא עוזר מספיק. אז כשאני איתה אני מנסה להצדיק אותה שתרגיש טוב להתלונן ..
אני רק בדכ מוסיפה שגם בעלי לא מושלם
ויכול להיות שבנוסף היא מקנאה .
ובאמת יכול להיות שבעלה עוזר יותר.
אבל אני בטוחה שיש משו בזוגיות שלכם שיותר .
וואי תודה לכולן על התגובותמאוהבת בילדי
נתתן לי נקודה למחשבה- היא מקנאה בי?
אני צריכה עוד לחשוב על זה...
כשאני אומרת לה שבעלי כן עוזר- היא אומרת שהוא צריך לדעת שאישה יולדת/ בהריון צריכה יותר עזרה... זה נכון. אבל הוא באמת עושה יותר ממה שהוא יכול...
אם העזרה טובה לך ומתאימה לכם למה צריך יותר?אני10
לגמרי נשמע קנאה..
לא אוהבת חברות שמתערבות בזוגיות גם לא חברות ממש טובותanonimit48
פשוט להשתדל לדבר על שה כמה שפחות.
גם לי היתה חברה כזו שגרמה לי לרגשות לא טובים על המשפחה של בעלי ... היו דברים במה שהיא אומרת אבל היה עדיף שלא לדבר על זה בכלל כי זה פותח פתח לסכסוכים.
קל וחומר זוגיות ששה הרבה יותר חשוב וזה רק בינך לבין בעלך
בגלל זה מאז אני משתדלת לא לשתף דברים על זוגיות
היתה לי חברה שגם היתה מאוד מקנאה בזוגיות שלי ושל בעלי ממש היתה יוצאת ממנה הקנאה וזה גם לא עשה טוב!!!
בקיצור זוגיות זה רק בינך לבין בעלך
את צריכה לשים סטופ לנושא שיחה המיואשת******
כל פעם שהיא מתחילה עם זה פשוט תגידי אין על בעלי, היא מהמם, אין לך מה לדאוג לי בכלל. הלוואי על כולן בעל כמו שלי, תמחקי ותעבירי נושא וכל פעם תשבחי אותו יותר.
בנוגע למחמאות , תני לה. כנראה זה נותן לה כח ודלק וזה מה שהיא מצפה ממך בתור חברה זה לא חשוב אם בקוקו או הציור יפים, תחמיאי. זה בהחלט משהו שחברות עושות בינהן. לא צריך כח לזה את לא צריכה לנתח את איכות הציור ו קוקו מפסיק וואי איזה יופי אתה מהמם.
ואם היא לא מפסיקה את הדיבורים על בעלך למרות שאת מבהירה שזה לא מקובל עלייך אז החברות הזו היא לא טובה ולא נכונה לך. תחתכי
אני הייתי אומרת שאני מעדיפה לא לדבר על הנושא הזהפה לקצת
אולי לנסות לומר לה בפירושלהשתמח
יקרה צריך להיזהר כאן ממש!התמסרות
כבר היו אינספור סיפורים כאלו!
בסוף בעלך הוא החבר שישאר איתך לנצח ולדאוג לחיים שלכם זה הכי חשוב.
יש ככ הרבה הבדלים בין זוגיות של אחרים ואסור פשוט אסור להשוות!
אנחנו לא יודעים מה קורה בפנים באמת.
בגלל שסהכ היא נשמעת חברה טובה, הייתי מקציבה תקופת זמן בה את ממש אסרטיבית אומרת שעל הזוגיות את לא מוכנה לשמוע!
לנסות לנסח את זה יפה וממש לא לתת לזה מקום.
זה נשמע חריף אבל דברים כאלו מחלחלים וממש חבל על האושר שלכם, בעיניי אין לזה מחיר!
במקביל תנסי לראות איך את מוצאת עוד חברות
היו כאן שירשורים יפים על זה בעבר.
בהצלחה וממש יפה על המודעות והדיוק!
תודה שוב על כל התגובותמאוהבת בילדיאחרונה
חיזקתןאותי וחיזקתן אצלי את הנקודה שבעלי הוא אכן החבר הכי טוב שלי... ולא מגיע לו שידברו עליו לא יפה...
נראה מה יהיה בשבת, אם אצליח להיות מספיק אסרטיבית...
שבת שלום ושוב תודה!
בא לי לתת לעצמי טפיחה קטנה על השכםשיח סוד
(נוסעים לחופשה בלעדיה)
וזה היה בלי להרוג את עצמי, בנחת. פעם ביום או יומיים.
עכשיו רק צריך להמשיך לשאוב בחופשה (ולשפוך
) שזה די עול... נראה איך נעשה את זה.וואווו איזה אומץ!!! סחתיין עלייך! וגם על השאיבות.. תשמעיחצילוש
❤❤❤שיח סוד
למה לשפוך? אין שם מקפיא?הריון ולידה_פצ
אם יתנו גישה למטבח של המלון...שיח סוד
אין מקרר? אפשר לשמור במקרר כמה ימיםיעל מהדרום
אבל לא להקפיא אחר כך.
מקרר יש אבל...שיח סוד

אהה.. כמה זמן?יעל מהדרום
והאמת שאם לא תשתמשי בזה מיד, אז אין למה לשמור.
מה?שיח סוד
אם את שמה במקרר לכמה ימים וכבר אי אפשר להקפיאיעל מהדרום
אז זה להשתמש די במיידי עם החזרה לארץ.
נראה לי שאפשר לשמור חלב טרי במקרר עד 8 ימים.
וואי וואי קבלו סקופשיח סוד
משום מקום, בעל המלון שם שאין לנו שמץ מי זה, התקשר לבעלי לפני כמה דקות וביקש ממנו להביא כמה ק"ג של חמאה מהארץ...
בקיצור השגנו פרוטקציה למטבח

מגניב!מאוהבת בילדיאחרונה
מישהי שהתנסתה בלוטריזול?רותם וקנין
מישהי התנסתה? מה התופעות לוואי שהרגישה?
וכמה זמן לוקח עד שמזהים ביוץ במעקב זקיקים? לחוצה קצת מהשלב הזה (ובכלל חח)
אני לקחתי, אבל לא עם הזרעה, לא יודעת אם זה משנהאולי בקרובאחרונה
פריקה - היפראמזיסאמא של בנותי
למה למה למה תרופות כמו דיקלקטין וזופרן לא נמצאות בסל הבריאות???????
ולמה למה למה הרופא לא מוכן לרשום לי זופרן בלי שאני אנסה דיקלקטין אחרי שממש לא הסתדרתי איתו בהריון הקודם??????
ומה עושים עם הבחילות, ההקאות, החולשה הנוראית הזו, הלחץ דם שברצפה...
ולא, לא עוזר לי לאכול דברים יבשים/לאכול כל שעתיים/להקפיד על שתיה/ג'ינג'ר (איזו עצת אחיתופל זו היתה בהריון קודם! אתן יודעות כמה זה שורף להקיא ג'ינג'ר?)/לימון/דברים טבעיים אחרים שניסיתי ואני כבר לא זוכרת. עוזר לי רק עירוי נוזלים, וגם זה במידה מוגבלת. אבל אין לי כוחות להילחם כדי לקבל טיפול ביתי, ולהגיע כל פעם למוקד חירום זה סיוט!!!
ב"ה, מודה מאוד שזכיתי להריון נוסף. אבל ההתמודדות איתו...
פרקתי.
חיבוק מתוקה. לכי עם בעלך לרופאמיואשת******
ותשקרי שכבר ניסית דיקלקטין. ניסית בהריון הקודם, אז זה לא שקר מוחלט. ופיקוח נפש בשבילך.
חיבוק גדול זה ממש ממש ממש קשה
והדברים הטבעיים חסרי תועלת , מנסיון...
לא יעזור לה לשקר -תקוה אמיתית
תקני חבילה אחת, ואחרי 3 ימים תחזרי בוכה לרופא... אם אפשר שתתעלפי לו גם על השולחן - עדיף.
תתרמי אותה אחכ ותתפללי שיהיה לרפואה >.<
תרגישי טוב!
אבל אפשר לקנות/לקבל מגמח.מיואשת******
הוא חייב - רואים במחשב.תקוה אמיתית
אבל הם בודקים והם קרציות.
וואו. ממש מרגיז 😓מיואשת******
לי נתנו זופרן בלי בעיותנברשת
אפשר לנסות לבקש מרופא אחר?
אחרי הריון אחד שדיקטלטין רק מחק אותי יותר ולא עזר כהוא זה. מספיק שסיפרתי לרופאה על הנסיון הגרוע והיא רשמה לי רק זופרן בלי בעיה. (לא שזה עזר באמת, אולי הפחית במעט את מספר ההקאות ביום. לפחות לא עשה לי רע כמו הדיקלקטין)
אולי תנסי רופא אחר?
בחלק מהמקרים גם רופא משפחה רשם לי (בתחילת תחילת הריון לפני שהיה לי תור לרופא נשים הגעתי לרופא משפחה ורשם לי זופרן בלי בעיה)
אוחח איזו תקופה קשה את עוברת.......
חיבוק והזדהות
במיוחד עם עצת אחיתופל של הג'ינג'ר בעעעעעעע
גם לי נתנו בלי בעיהאמא טובה---דיה!
אולי באמת רופא אחר. אל תוותרי אם את חושבת שזה יעזור לך ( לי היה גרוע גם עם הזופרן). ממש תקופה נוראית. מקווה שתתאוששי כבר בקרוב!!
היי לךמבינה עניין
דברי שני- לגבי זופרן, את יודעת שגם לרופא משפחה מותר לתת? אם יש לך אחד כזה נחמד, זה יכול לעזור.. ובלי קשר כדאי למצוא רופא שמבין ההיפראמזיס .. הם ממש עוזרים!
דבר אחרון- ממליצה מאוד מאוד להיכנס לקבוצה של ההיפראמזיס בפייסבוק.לטעמי שווה לפתוח פייסבוק בשביל זה אם אין... יש להם עצות, והן הכי עוזרות!
תודה לכל העונות!!!אמא של בנותי
להוציא מרשם לדיקלקטין ולקנות רק כדי לטעון שלקחתי - נראה לי בזבוז, זה לא בסל התרופות...
בעקרון לא נראה לי שנותנים לעבור לגניקולוג אחר באותו הרבעון...
אבל אם אפשר לנסות להוציא מרשם מרופא משפחה נראה לי אני באמת אנסה. או לטעון שלקחתי דיקלקטין מגמ"ח.
ב"ה שיש לי בעל תומך, הוא באמת האור שלי בתקופה הזאת, עושה הכל הכל בבית...
אני לא מסוגלת לבשל, לכבס או לנקות. מותשת ומבוחלת לחלוטין. לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו!
💕מיואשת******אחרונה
תרגישי טוב מותק! ❤️
תפרים הצילו!!אני זה א
לידות קודמות היו בלי בכלל ( כנראה לא הערכתי מספיק)
בקיצור אני רק שוטפת ושמה ספרי להחלמההשל המקום ובאמת עד היום מהלידה חוץ מקצת אי נוחות מדי פעם לא כאב
היום השתחררתי הביתה ונראה לי זה היה מאמץ קצת לגוף אפילו שלא עשיתי כלום אבל אפילו רק לשבת במיטה עם הקטנה ולהסתובב קצת זה כנראה עדין קשה ופשוט כואב לי.לקחתי כדור מאמינה שתיכף יעזור אבל ממש,בא לי לבכות מהתפרים האלו..
מחר שישי וחמותי ובעלי מבשלים ומארגנים את השבת.אני בעיקר אחלק הוראות ואולי אעשה קצת דברים בישיבה .
אבל כואב לי לראות את כולם נקעים סביבי ואני לא יכולה לעזור.
הבת שלי כזו חמודה היום אמרה לי אמא אבא עבד קשה כשלא היית פה חחח
המון שטיפות כל שרותים. זה מה שהציל אותי.אם ל2
ולא אמבטיה.
לי היו תפרים ב2 הלידות.
סיוט
במיוחד בפעם השניה
מזל טוב
תודה.זה מה שעושה רק שוטפת כל שרותיםאני זה א
מצטרפת , שטיפות, שטיפות ושטיפות. זה מה שעזר לי בלידה הראשונהמותק 27
אז אצלי זה הפוך 4 בלי חמישית עם 🙀אני זה א
אוי לאאא😬מותק 27
תנסי לשים פד קפחוא לי זה ממש עזרמי21
לי באמת עזרו השטיפותשירהקולה
האמת שלא כאבו לי מאוד התפרים, רק טיפה הגבילו את התנועה, אבל גם זה עבר די מהר ב"ה, והיו לי דרגה 2. אולי זה כי מאוד הקפדתי על שני הדברים האלו.
לא שמתי שטיפת מגנזיום רק מיםאני זה א
ואני באמת לא יודעת אם זה התפר עצמו או האזור שפשוט כואב.השטיפות מרגיעות כמובן אבל בין לבין עדין במיוחד שאני תא יכולה רק לשכב בבית אני צריכה לקום קצת לעשות מינימום דברים.. למרות שבעלי והבת שלי עושים הרוב ממש.
לא רגילה לזה םשוט
שטיפות ועזרקאין... וכפרה על הבת שלך, עוד מעט תבין שעבדת יותראנונימיות
רק לעניין זה שכולם עושים..פשיטא
אבל יש הבדל עצום בין להפעיל מכונה לבין להכין שבת..אפילו בישיבה את לא אמורה לעשות דברים, אל תהיי עם מצפון..
ברור אני באמת נחה אבל כן קצתאני זה א
מבינה אותך ממש. זה קשה מאוד לנוח באמת אחרי לידה לא ראשונה..פשיטא
זה אחרת לקום להתיחס לילדיםרקלרגעכאן
לבין
לבשל לסדר לשטוף כלים לנקות..כל זה פשוט לא תפקידך כרגע גם במחיר של בית מבולגן לתקופה
משתדלת הלוואי ואצליחאני זה א
דבש ולבנדר-!!!! ועזרקאין לאלחושרקלרגעכאן
שורף בפעם הראשונה
אבל זה מאחה תפרים מהררר ממש
אפילו של ניתוחים
יש פה הרבה שזוכרת שהמליצו על זה וניסו בעצמן וגם אני ניסיתי וזה היה פלאאאא
זה לא כדי לאלחש אבל זה מרפא ממש
ולאלחש לי עזר עזרקאין ...שוב ו'וב למרוח
ו'טיפות כמובן
תנסי אולי גם אלופירסט
^^דבש ולבנדרפשיטא
אפשר עוד הסבר על הדבש והלבנדראני זה א
תשימי קצת דבש בכוסית קטנהפשיטא
היחס צריך להיות שווה בשווהרקלרגעכאן
תערבבי
ותמרחי בעזרת כפית
אל תבהלי שזה שורף ברגע הראשון זה עובר מהר וזה שווה את זה
מותר לשים את זה על חתכים ופצעים ותפרים זה לא מזיק אלא להפך
קונים לבנדר או בכל חנות טבע ואולי גם בהית מרקחת או סופר פארם יכל להיות
תמשיכי להקפיד על שטיפותסמיילי12
ככה אני עשיתי. נקרעתי דרגה 2 וזה מה שהכי עזר לי
יש פדים עם מגנזיום בסופר פארםעדית הסינית
שטיפות כל הזמןיוקי
תספיגי במים ותכניסי למקפיא
וואו תודה יקרותאני זה א
מקווה שעד ראשון תהיה עוד הקלה כי בראשון צריכה ללכת לעשות עם הקטנה בדיקת צהבת..
כל יום זה משתפר❤סמיילי12אחרונה
לכבוד שבת, באהבה...בארץ אהבתי
למי שמתחברת לנגינה אינסטרומנטלית (בלי שירה)...
מהמם!! תודה😘M-P-4
תודה רבה! באת לי בול!אם_שמחה_הללויה
מקסים! תודה רבה רבה!מכחולאחרונה
יש למישהי כאן רכב 9 מקומות?😊רקלרגעכאן
אוטומטיות בלבד ובתקציב סביר ולא בשמיים
למישהי יש יונדאי hi?
או פולקסווגן טרנספורטר?
שנתונים 2006-2009 בערך..
ויכולה לתת פרטים להמליץ או להפך ...
מצד מצב מכני ותיקונים
וצריכת דלק
ובכללי..
ב''ה בלי עין הרע. לא עדיף להיות עם שני רכבים?אורוש3
לנו היה רכב 2008 שמת לפני שנתיים כבר. וזה היה אחרי תקופת תיקונים. ברור שזה עניין של מזל. ועדיין. רכבים גדולים זה גם תחזוקה יקרה. אולי שווה לבדוק אופציה של רכב רגיל פלוס אחד של שבע מקומות. או להתנהל בשגרה עם של השבע ולהשכיר קטן נוסף כמה פעמים שנוסעים כולם.
תלוי כמה נוסעים כולם ביחד אבל ההורים שליבוקר אור
התחזוקה עולה המון
לפותחת- להורים שלי יש, אני יכולה להתעניין אצלם אם את רוצה
אשמח תודה רבהרקלרגעכאן
הרבה פעמים עדיף שני רכבים, לא?אביול
שני רכבים זה משתלם רק אם שני ההורים צריכים רכב לעבודהרעותוש10
או אם מישהו עובד רחוק מהבית ונוסע מרחק גדול לעבודה כל יום אז שווה רכב קטן כי הוא יותר זול
חוץ מהדלק שזה גם שיקול,
יש כאן ביטוחים שזה כמעט פי שניים
ותיקונים שלא יצטרכו אבל גם יש
2 רכבים לא שייך בכלל ..רקלרגעכאן
ב. נוסעים עם הילדים לגן שעשועים,להביא מישהי לחברה-זה עם כולם-כי הם קטנים ואין מי שישמור עליהם בינתיים,
וגם נסיעה רחוקה שזה באמת לא כל יום- ועדיין- הם קטנים- חייב מבוגר עם ידיים פנויות בנסיעה
למזוג מים ,להביא צעצועים, להרים מוצץ שנפל או לחלק אוכל..הם לא ישרדו נסיעה ארוכה עצמאי... יהיה בעז''ה תינוק פיצי..ועוד 3 קטנטנים שצריכים עזרה..ו2 קצת יותר גדולים שאיתם מילא
ג. איך יותר זול?
ביטוח כפול 2
ודלק כפול 2 כשנוסעים..
ד. לגבי השנתונים- במכוניות גדולות המחירים יקריםםםםם מעל 2010 רכבים יעלו 50,00 הכי זול וגם מאה ומשהו אלף היקרים יותר
וזה לגמרי לא באזור חיוג שלנו..
גם להשקיע 30,000 זה יקר לנו מאוד אבל את זה אולי כן נעשה לרכב ששווה את זה.
גם עכשיו יש לנו רכב 2006..ורנו לוגאן שהוא לא נחשב מציאה..ועדיין..לא כזה נורא.. שנתיים לא היה במוסך בכלל. עכשיו כבר כן עשה קצת בעיות ולכן מוכרים . אנחנו לא מפונקים...לא צריכים משהו מפואר. בעיקר אמין מכנית יחסית לשנתון וחסכוני בדלק
תודה רבה רבה לכל אחת שענתה מעריכה מאוד

לא בטוח. ביררת את זה טוב?לא מחוברת
ובסוף שניהם התיאשו וקנו 2.
אפשר לעשות ביטוח לפי ימים אם צריך.
ודלק לרכב גדול זה המוןןן ממש המון.
לחמותי הפער של רכב גדול וקטן היה 700 שח בחודש!!
אולי אפילו עדיף לך רכב של 7? ורכב קטן?
לא יודעת..
אבל תבררי מניסיון של ההורים שלי רכב ישן זה סיפור וזה גם עולה לא מעט..
ואי בהצלחה!!!
אנחנו גם עכשיו עם רכב ישן..זה לא כזה סיפור האמתרקלרגעכאן
נסיעה להורים זה כ3 שעות
הם לא ישרדו בלי מבוגר שגם מתחזק אותם תוך כדי..בטח לא אחרי הלידה עם פיצפון
וגם כי כל מה שבא לי זה לקחת אותם עצמאית לגן שעשועים,לחברים..לא להיות תלויה בבעלי- הוא אף פעם לא בבית יחד איתי
אנחנו כמובן נשתדל לבדוק טוב ולקנות רכב טוב כמה שניתן בתקציב שלנו הצנוע..
אבל עדיין
דלק לנסיעה להורים זה בערך 300 שח כמעט
כפול 2 מכוניות- גם אם קצת פחות פשוט יגרום לי לא לנסוע כי גם אם זה כאילו יותר משתלם זה עדיין לבחור להוציא כזה סכום כל פעם בשביל זה
ואי הבנתי.. אז תאכלס אין לך ברירה..לא מחוברת
פולקסווגן טרנספורטררעותוש10
צריכת דלק לא יקרה יחסית (יותר מרכב קטן אבל עדיין לא מאוד יקר)
שלנו שנה מתקדמת יותר,
לא הייתי קונה לפני 2008
החסרון הוא ידני לנו לא מפריע
היתרון גדול ומרווח
בעלי גם משתמש בו לעבודה זה לא רק משפחתי
תודה רבה. יש גם אוטומטיותת-אני חייבת כי אין לי רישיון ידנירקלרגעכאן
אולי שווה לך לעשות רישיון על ידני?חיים שלאחרונה
ואני חושבת שרכבים גדולים יש יותר אופציה על ידני .
עוקבתנירה22
לא עדיף להחזיק 2 רכבים קטנים?אם ל2
עוקבתדבורית
ממש קשה לידבורית
עונש חמור על מעשה חמור
וכבד לי בלב
גם על הזמן המשפחתי שרצינו לבלות יחד בחופש וכבר לא יקרה
גם על כל ההזדמנויות שנחמצות עכשיו באפשרות לשמח אותם
אטרקציה שווה מהעבודה שסוף סוף קיבלנו והם לא יצאו
ואני יודעת שזה לטובתם ממש
זה ברור לי
וגם התייעצנו עם רב שחיזק אותנו ודייק אותנו
ועדיין זה כל כך כואב להעניש ילד
וכל כך כואב כשילד עושה מעשה חמור
איך הקב"ה מצליח לחנך אותנו ברחמים כל שנה
בלי להתייאש מאיתנו
איך
צריכה ממש חיבוק
וואי יקרה! נשמע ממש ממש קשה!פה לקצת
חיבוק גדול גדול והרבה כח!
אמן תבורכי ❤️דבורית
חיבוק אמא מיוחדת שאת!!מצטרפת למועדון
אבל את אמא אמיתית שבאמת אוהבת את הילדים ובאמת חושבת *לטובתם* ולכן עושה את מה שלא קל ולא נח- מחנכת אותם!
זה בסדר להרגיש אכזבה וכאב אבל תרימי לעצמך על האמהות המהותית שלך!
וסתם כדרך אגב התובנה הזאת שלהורה קשה להעניש היא תובנה שלא תמיד היתה לי בצעירותי ואני חושבת שלהרבה ילדים ובני נוער קשה לתפוס את זה. לדעתי כשילד יודע שאמא אתו בקושי ובצער והיא עושה את מה שהיא עושה מתוך כאב קל לו יותר להבין את המהלך וגם לאהוב את ההורה למרות העונש!
אולי יקל עליך לשתף אותם בתחושות שלך אם זה נשמע לך מתאים.
מצטרפתמאוהבת בילדי
מאמינה שאם תגידי להם שקשה לך ממש להעניש אותם, ובכל זאת את עושה את זה לטובתם, זה יתן יותר עוצמה לעונש וגם הם לא ירגישו שזה נח לך להעניש, אלא קשה לך ממש אבל טובתם לנגד עיניך.
מקווה שהובנתי.
ואת גיבורה ממש! 
תודה אהובה ❤️דבורית
תודה רבה לכולן ממש חיזקתן אותידבורית
אני לגמרי משתפת אותן והם גם רואים שזה ממש מצער אותי
הם אפילו לא ניסו מאוד להתווכח
ידעו שזה מגיע להם
ואמרתי להם הכי קל ונח לי זה לוותר
אין דבר שמשמח אותי יותר מלראות אתכם שמחים
אבל התפקיד שלי זה לדאוג לחינוך שלכם
הלוואי וזה יהיה לתועלת
מה אומר
קשה מאוד לחנך ילדים היום.
❤️❤️❤️❤️❤️מיואשת******
תבורך המברכת ❤️דבורית
חיבוק גדול גדול יקירהאני זה א
תודה יקרה ❤️דבורית
אז תבטלי את העונש..חיים שלאחרונה
ובגלל שהם כאלה מקסימים ואת אוהבת אותם את בטוחה שזה לא יקרה יותר.
ילדים לא מעריכים עונשים.
ילדים גדלים מחום ואהבה.
חברה ביקשה שאברררק שאלה פליז
איזה אזור בארץ?כן אני
היא מרחובותרק שאלה פליז
חושבת באמת שאחרי 13 ביום שישי אין רופא מיון במרכז בריאות האיאולי בקרובאחרונה
בדיקת פרופיל הורמונלישירת הודיה
מישהי יודעת כמה קריטי לקום שעתיים וחצי לפני?
הבדיקות ממש מוקדם בבוקר, יוצא לקום ב4 ומשהו
דיוקשירת הודיה
לי האחות אמרה שעתיים שלושאמא חדשהה
וצריך לקום מהמיטה או שאפשר להתעורר אבל להמשיך לשכב?שירת הודיה
אין לי מושגאמא חדשהה
ערה ממש, לפי מה שאני יודעת. לצאת מהמיטה.ציפיה.
חשוב בגלל בדיקת הפרולקטיןאשה שלו
במכבי כבר אומרים שמספיק לקום שעה קודם.ירושלמית טרייה
אפשרות נוספת, אם יש לך מעבדה שלוקחת דמים עד שעה מאוחרת, זה הכי נוח. למשל מכבי באגריפס הם עד 11:30.
אפשר גם לעשות את הפרולקטין בנפרד ביום אחר, אם יש יום שבו את מגיעה למעבדה שנסגרת מאוחר.
לי אמרו לא מזמן 3אור מאיר
וואו באסהשירת הודיה
תודה רבה
בהצלחה רבה🙏אור מאיר
וואי חשבתי עלייך אתמול!חדקרן

מתוקה, ב"ה ה' שולח כוחותשירת הודיה
ב"ה אחרי הבדיקה הזאת בתפילה שהמסע הזה יהיה כמה שיותר קצר ובהיר.
מהממת! איזו החלטה מדהימהחדקרןאחרונה
ומתפללת איתך שבקרוב בע"ה תתבשרו בשורות טובות!
דחוף-ורידיםLabba
ללכת בהחלט!!! ככל שהוריד קרובמלא טוב ואתגר
הלכתי למיוןLabba
למה לא לעשות דוםלר?חגהבגה
אמרו שהורידים שטחייםLabba
תמשיכי להיות עם יד על הדופקחגהבגה
הוריד המפשעתי הוא וריד יחסית מרכזימלא טוב ואתגראחרונה
ב''ה שאלה רק ורידים שטחיים, אבל לא הייתי מוותרת על פלבולוג(רופא כלי דם) ודופלר. כדאי לעקוב ולטפל כדי למנוע הידרדרות...
בהצלחה והרבה בריאות ❤️
השתרשרותמור ב
מנסה קרוב לשנה להכנס להריון .לפני 4 חודשים הצלחתי אבל בשבוע שישי משום מה התחילו קצת כאבי מחזור, ובהמשך גם דימום כבד ולבסוף הפלה . המחזור שלי סדיר ומגיע כל 28 ימים החודש הזה חוויתי עיפות כבדה ודחף לשתן בנוסף מהיום ה25 התחילו כתמים חומים.עשיתי בדיקת הריון והיא יצא שלילית (על ההוראות מופיע הסבר שצריך לעשות את הבדיקה ביום הראשון של האיחור) .
וכבר 3 ימים הם באותו צבע .היום אני ב28 אין כאבי מחזר .עדיין יש את ההפרשות החומות שיש לציין שהן מלוות החוטים שנמתחים . השאלה אם זה השתרשרת ?
הדרך הכי בטוחה לדעת היא לעשות בדיקת דםמישי' מאפושו'אחרונה
אם זה לא מתאים לך אפשר לעשות בדיקה בייתית עכשיו שאת בעצם כבר באיחור, אבל לא בטוח שזה איחור.
יכול להיות שזה פשוט וסת קצת שונה מהרגיל.. קורה שדימום מתחיל בכתמים.
ממה שאני יודעת דימום השתרשות בד"כ מגיע כשבוע לפני המחזור, לפחות ככה זה "לפי הספר"
אבל אם את לא עוקבת אחרי ביוץ אז זה גם יכול להיות ביוץ מאוחר ואז כן יהיה עכשיו השתרשות..
בהצלחה,
זאת יכולה להיות תקופה לא פשוטה.
התקן לא הורמונלי, כתמיםשוב בהריון
חודש וחצי אחרי לידה, הנקה מלאה. נגמרו הדימומים מהלידה, לפני שבוע שמתי התקן (נובה טי) ומאז דימום בקטנה פעם ביום, אין סיכוי להפסק וגם אם כן אחרי כמה שעות שוב כתמים
מישהי פעם אמרה לי (לא זוכרת מי זאת כך שלא יודעת את מי לשאול) שהיא לוקחת פרימולוט נור לעצור את הדימום מההתקן, מישהי שמעה על זה? כמה זמן צריך לקחת?
יש עוד פתרונות לעצור את הכתמים הנוראיים האלו?
תתיעצי עם רופאה. חודש וחצי עוד ממש נורמלי לא להתנקות מהלידהמיקי מאוס
אבל תשאלי אם כדאי באמת לנסות הורמונים. לא בטוח שדווקא פרימולוט. הוא עוזר במצבים מאוד ספציפיים ויכול להיות שדווקא יעשה יותר כתמים
וגם- תתיעצי הלכתית. בדיוק איך הכתמים וכמה. אולי יש דרך כן להיטהר, אולי זה בכלל לא צבע אוסר. בכל סיטואציה חריגה שווה מאוד לשאול ולהתיעץ
בהצלחה ומזל טוב
תודהשוב בהריון
הכתמים לצערי כן אוסרים, כך ע"פ ברור
ולפי הפסיקה שלנו עצם ההתקנה אוסרת כך שאני חייבת להצליח הפסק נקי, ואת זה לא הצלחתי עדיין
זה לוקח זמן. יכול לקחת עוד איזה חודש חודש וחצי להסתגלות מההתדובדובה
כל כך הרבה זמן?שוב בהריון
ועוד לא טבלתי מהלידה, , זה יצא שנהיה אסורים איזה שלש חודשים.
לא יודעת מה חשבתי לעצמי שרצתי להתקין כל כך מהר, לפי הפסיקה שלנו עצם ההתקנה אוסרת אז חשבתי כבר לקפוץ על הגל שאנחנו אסורים ולא להאסר שוב, אבל לא חלמתי על כזה דבר
אין מה לעשות כדי לקצר? איזה תרופת סבתא?
יקרה, אנחנו היינו אסורים כמעט 3 חודשים אחרי לידה, בלי התקן.אמהלה
יש בנות שלגוף שלהן לוקח יותר זמן להגיע לאיזון ולהתנקות.
זה ממש לא מחייב שזה בגלל ההתקן.
וגם יתכנו לפעמים שאריות שליה שגורמות לדימומים.
גם אצלנו הפסיקה שהתקנה אוסרת, ואחרי הלידה האחרונה גם התקנתי בביקורת של 6 שבועות. וב"ה זו דווקא הייתה הפעם שנטהרתי הכי מהר אחרי הלידה (פחות מ8 שבועות שזה ממש שיא אצלנו)
בהצלחה יקרה
ענק!!!!
למודת נסיון ומבינה מאד מאד מה שאת עוברת 
לא בהכרח. התכוונתי שלי היו כתמים לא תמיד אוסריםדובדובהאחרונה
נשמע ממש הגיוני לזמן שאת נמצאת בו.פלא הבריאה
ב. דימומים מההתקן באורך שבוע או שבועיים אחרי ההתקנה עוד ממש בטווח הנורמלי.
מציעה להמתין עוד שבוע שבועיים ורק אם זה עוד ממשיך לעבור לנסות משהו הורמונלי.
את יכולה לנסות גם את השיטות הטבעיות לקיצור דימום כמו לשתות המון מיץ לימון. ו/או לאכול כמה כפות קינמון ביום.
תודה, מעודדשוב בהריון
אנסה בינתיים שיטות טבעיות
מקווה שיועילו ואסיים עם זה
כבר אין לי כח
מטרנה אקסטרה קייר מהדרין - דחוףףanonimit48
3 ימים הןא לא רגוע
היינו עכשיו במוקד כי צרח במשך שעה וחצי - לא אופייני לו בכלל גם לא בכאבי בטן.
עכשיו נזכרנו שמיום שלישי הוא אוכל אקסטרה קייר מהדרין במקום רגיל.
יכול להיות שזה זה??
מישהי חוותה?
בבקשה עזרה אנחנו אובדי עצות
העיניים שלו כבר אדומות מרוב בכי
כן, בהחלט יכול להיות והייתי אומרת שאפילו מתבקשחולת שוקולד
תחזרו לרגיל ותראו אם יש שיפור
כן בהחלט נחזור. הזוי לא נתקלנו במצב כזה מסכן קטןanonimit48
אוףף מסכן
כן..עננים כחולים
לא יודעת בדיוק מה במהדרין כ''כ שונה🤷
תרגישו טוב!
תודה , השאלה אם גם האקסטרה קייר שלהם ?anonimit48
לעומת אקסטרה קייר בכשרות רגילה? אני חושבת שכןהריון_ראשוןאחרונה
בימים הראשונים שהתחלנו מטרנה אקסטרא קייר מהדריןמאמינה ומתאמנת
🌺איך אתן מכינות את הנפש ליום הדין?🌺אין לי הסבר
אז לכבוד אלול...
המלצות לספרים?
חיזוקים?
רעיונות?
שיעורים של הרב איל ורד על פיוטי הסליחות, הספר רמזי אלולPandi99
תודה על ההמלצה
אין לי הסבר
או שזה בכלל קטעים מהרבה ספרים?
של מי הספר?אביול
גם של הרב איל ורד
Pandi99
מדחיקה בינתיים
פשיטא
מזדהה..אביול
😟❤️אין לי הסבר
גם אני ממליצה בחום על "רמזי אלול" של הרב אייל ורדמתואמת
אישית אני מנסה השנה ללמוד את הלכות תשובה לרמב"ם... ואז לכתוב בעקבות זה את החיבור האישי שנוצר לי מהלימוד.
בשנה שעברה עשיתי אותו דבר עם אורות התשובה, ויצא מדהים ב"ה. אם מעניין אותך לשמוע על מה שעשיתי אז ואולי גם לקבל סוג של השראה ללימוד משלך, את מוזמנת לאישי

אבל בעיקר משתדלת להתפלל שכל מה שאלמד ואחווה יחדור פנימה אל תוך לבי, ובאמת יזיז שם משהו... שאגיע באמת מוכנה לימי הדין...
וואי. מהמם!!אין לי הסבר
אבל איך יש לך זמן לזה?😅
עושה לזה זמן... משתדלת על הבוקרמתואמת

ממש.... איתך בתוך כל השיגרה והעומס... עוקבתמותק 27
עוד מישהי?אין לי הסבר
למצוא לפחות חצי שעה זמן של שקט ופשוט לדבר עם ה'.אם_שמחה_הללויה
אבל לא יוצא כל יום.
לשים ברקע שירים של ימים נוראים וסליחות~מרמלדהאחרונה
ולהשתתף בפרויקט של @בארץ אהבתי המהממת.
מצטרפת גם להמלצה על רמזי אלול, ממש מדויק ומתומצת.
ובאמת בשגרה ממש קשה להכניס את זה, מזדהה.. הזמן היחיד שמצליחה זה בשבת לפתוח ספר וללמוד קצת.
ברית עם שמלהאנונימית בהו"ל
זה לא היה שיקול מבחינתיYaelL
לבשתי מה שהיה לי שהיה נראה סביר וטשטש יחסית את הבטן של אחרי הלידה... היה לי מקום להניק בו בפרטיות ופשוט הרמתי את השמלה. סך הכל היתה הנקה אחת במהלך הברית.
שאלת התקן🙄אם_שמחה_הללויה
אחרי שנה דימום כבד )נפל על תשעה באב(
ועכשיו עד שהצלחתי להטהר (היו כתמים)
עוד פעם דימום שהגיע מוקדם מדי
מה עכשיו יהיה ככה כל הזמן???😭😭😭
קפיץ😔אם_שמחה_הללויה
יש מצב שההתקן לא טוב לך...דיליה
ביב סיוט בדיוק לפני שהצחילה הקורונה נאסרתי.
ואז היה דימומים מלא זלן כל רגע פחדתי שיסגרו את המקוואות...
רופאים לא עבדו. לא היה מי שיעזור לי.
בסוף הלכנו לרופא שהוציא את ההתקן והתחלתי נובהרינג.
הסבירו לי שהתקן נחושת גורם לעיתים לדימומיםניסיתי בתחילה יחד עם ההתקן נובהרינג אבל ממש לא היהמוצלח.
בדיעבד ככל הנראה גם הוא לא היה במקום.
.
אס מה עשית אחרי נובהרינג?אם_שמחה_הללויה
אני הבנתי מהרופאה שליעלה למעלה
תודה!אם_שמחה_הללויה
התחלתי נובהגרינג כשנה וחצי אחרי הלידהדיליה
אחרי הנובהרינג נכנסתי להריון ב’’ה.
עוד שאלהאם_שמחה_הללויה
גם לי גלולות היה זוועה...דיליה
בשימוש של יותר משנה אצלי הייתה ירידה בחשק ועצבנות.
תודה על התשובה!אם_שמחה_הללויה
לא בהכרחאמאשוני
תודה!💗אם_שמחה_הללויה
יש בקהל שהתקן עשה להם בעיות בהתחלהאם_שמחה_הללויהאחרונה
אין לי סבלנותתתתת אם זה הולכת להיות תקופה ארוכה מדי☹
מאוד מאוד נפוץ בהתקן שמחזורים ראשונים הם כבדיםמיקי מאוס
אז לדעתי עם כל הבאסה שווה לחכות לווסת השלישית או הרביעית ולראות אם יש שיפור אז הכל בסדר.
גם בלי התקן ווסת ראשונה אחרי לידה הרבה פעמים קשה או משובשת וזה נורמלי.
ולא בדיוק מה ששאלת אבל ממליצים אחרי ווסת ראשונה ללכת לבדוק שההתקן במקום. במיוחד אם היה דימום כבד. אצל גם עברה שנה אז זה עוד יותר...
על הדרך תשאלי את הרופא בדיוק מה קורה ומה דעתו