פורום הריון ולידה (עמוד 1946)

בהצלחה

מעדיפה להרגיש ש"בזבזתי" לילה במיון מאשר להצטער אחר כך

אם זה רק קפץ לרגע ולא חזק אז לא היתי מאוד חוששת

קשה לענות בלי לדעת

ותנועות- באיזה שבוע את? כי בשבוע 20 נגיד שזה גם חמישי זה לא מדד לכלום אפשר גם לא להרגיש כמה ימים...או בכלל

אבל בשבוע 24-25 אם זה לא רגיללא להרגיש- אז זה משהו אחר

ברור שהייתי הולכת..

לא הלכתי להיבדק בסוף גם כי טכנית זה ממש לא התאפשר וגם כי ביום ראשון יש לי סקירה .. מקווה שהכל בסדר , באמת בגלל שהתנועות עדיין ממש לא ברורות הרגשתי שחוסר בתנועות לא צריך להדאיג כ"כ. תודה לכל מי שענתה

לא רוצה להפחיד כלכך
אבל עברתי משהו קשה בגלל חוסר בתנועות...
תלכי להיבדק ,בבקשה..

עוד לא יוקבים
אבל אם זה היה משהו כואב אז גם כדאי ללכת להיבדק-לפותחת
עד יום ראשון יכול להיות הרבה דברים

אבל כמובן שתעשה מה שנכון לה.

לא צריך לעקוב
שאף אחת לא תילחץ אם היא לא מרגישה תנועות בחודש חמישי

זה נכון משבוע 25 ונלאה .
לא בשבוע 20

זה לא שלב שעוקבים אחרי תנועות, חוץ מזה צריך לקחת בחשבון שבשלב כזה של ההריון - לפני שלב החיות או על גבול החיות, מטרת הבדיקה היא נטו לידיעה, גם אם חלילה יש משהו לא תקין אין איך לעזור, זה לא כמו בשבוע מתקדם שעושים מוניטור, נותנים זריקה להבשלת הריאות במקרים מסוימים ובמידת הצורך גם מיילדים אם יש חשש אמיתי למצוקה. אז כמובן אם את דואגת ורוצה לדעת מה קורה אפשר להיבדק, אבל אין דחיפות.

זה שהילדים מתוקים ומהממים ומחזירים חום ואהבה ברובם
לא עושה את הניסיון וההלם והתדהמה לקלים.

אני הייתי כותבת הודעה:
מזל טוב גיסתי ואחי (?) היקרים!
שתזכו לרוות ממנו נחת, שמחה והרבה כוח
נשמח לעזור בכל מה שאפשר, תוכלו לכוון אותנו מה נצרך?
עזרה עם הילדים? ארוחות צהריים? קניות והשלמות נדרשות?
כל דבר אחר?

להתקשר אליה, לומר לה מזל טוב (כן כן, וגם מתנה ללידה כמו שהיית קונה בילד רגיל. בגד או קרם גוף וגם בלון! לפעמים דווקא במצב כזה עוד יותר חשוב משהו צבעוני ועליז ונותן הרגשה טובה ) ולהציע עזרה בכל דרך שתוכלי.
קראתי סיפורים של נשים שסיפרו שהסביבה התעלמה מהן כאילו שלא ילדו ולא התקשרו וממש נפגעו
נראה לי הכי חשוב שישעו שאת שם בשבילן

מה קשור להתעלם?
אני ממש בהלם עכשיו

אולי ההורים אבלים ובדיכאון ולא מתאים להגיד להם מזל טוב שמח ומאושר?!

בטח שלא מוכנים..

אם הקשר טוב הייתי מתקשרת או שולחת הודעה יותר אישית 

בכל מקרה כמובן לאחל מזל טוב, לשלוח כוחות לאתגרים אם מתאים לקשר 

מתארת לעצמי כמה כוחות נפש צריך ועוד כשזה בא בהפתעה.
יש לי חברה שעשתה כל בדיקות ההריון כולל nipt כי התקרבה לגיל 40 ולא עלו על כלום. התברר אחרי הלידה שיש לילד עיכוב התפתחותי מאוד רציני וספק אם יום אחד ישלים את הפערים. עצוב לדבר ככה אך אפשר להגיד שהיא עברה סוג של אבל על הילד הרגיל שהיא ציפתה לו.
מה שעזר לה מצד הסביבה זה להתנהג איתה כרגיל ולהרבות במחמאות על איזה ילד חמוד הוא, וגם להמשיך לשתף אותה בכל העיניינים של היום יום וכמובן לא לשאול שאלות על מעקב הרפואי (את בטח יודעת אבל חשוב שכל המשפחה תיישר קו)

להתנהג כרגיל זה קודם כל.
אני זוכרת שכשאחותי נולדה התקשרו לאמא שלי ודיברו בשקט ואמרו שהצטערו לשמוע.
אמא שלי אמרה שאין על מה להצטער ושהיא בובה קטנה. (גם להורים שלי זה היה בהפתעה)

לאמא שלי מאוד עזר לדבר עם אמהות לילדים עם דאון, לשמוע שהשד לא כל כך נורא ושהם גדלים מהמם ומתוקים וחברותיים.
אם את מכירה מישהי כזאת בסביבה שבעניין ללוות אותה זה מאוד עוזר ומקל.
(מאמינה שגם לאמא שלי לא תהיה בעיה לדבר איתה אם היא תרצה, אם זה לעניין את מוזמנת לפרטי ואוודא את זה עם אמא שלי)


אם יש עוד ילדים אז אולי לעזור להם איתם, לשלוח לה ארוחות.
לפעמים הילדים האלה נולדים על כל מיני בעיות שמצריכות טיפולים כבר בחודש הראשון ללידתם אז אם זה המצב ויש עוד ילדים להושיט יד ולהציע לעזור איתם.

צריך לשמח אותם ולשמוח איתם ולהיות שם בשבילם כמו בכל לידה, לתת לתחושה שאכן מדובר בארוע משמח ולא משהו מצער. וזה אכן ארוע משמח, פשוט התמודדות שונה ומורכבת יותר מאשר כשנולד ילד רגיל.  

יקרה,
דבר ראשון, טוב שהיא זכתה בגיסהה כמוך, שעוצרת, חושבת ותומכת.
דבר שני- מזל טוב גם לך!

חשוב להבין שכל אחת מגיבה שונה ובזמן שונה, אז להגיב, ברגישות, תוך כדי בדיקה מה באמת מתאים באותו הזמן..
כמה מחשבות שעולות לי- ללדת ילד עם צרכים מיוחדים זה באמת סוג של אבל. אבל על החלום של הילד המושלם, אבל על השינוי בתכניות... זה יכול להיות הילד הכי מתוק ומקסים בעולם, אבל חשוב לאפשר את המקום של האבל, אם יגיע עכשיו או רק בעתיד...
מישהי אמרה לי פעם משפט חכם, שלפעמים מרוב שאנחנו רוצים להיות חיוביים ומקבלים, אנחנו לפעמים חוסמים את המקום של ההורה לשתף בקשיים...צריך אפילו להזהר עד כמה אנחנו אומרים שהילד מושלם, מדהים וכד'-... כי אז להורה לא נעים להגיד דברים קשים שיושבים לו על הלב. על הילד המדהים שלו, אבל מלא באתגרים....
במקרים דומים, אני בדרכ כותבת דבר ראשון, הודעה מפורטת בה אני מביעה שמחה כנה על הלידה, וכותבת משהו על ההתמודדות, על הכוחות שצריך, ושאני שם בשבילם.
בהמשך, כמובן שמביאה ארוחות/מתנות ואהבה כרגיל ואפילו יותר מהרגיל כמו בלידה רגילה. אבל לזכור, שזה לא רגיל. יש עכשיו הרבה אתגרים, סימני שאלה ודאגה. בעז"ה יהיה ילד אהוב ומלא טוב. אבל כרגע זה מורכב....
באמת שכל משפחה צריכה משהו אחר. אז מידי פעם תתנו רשימת הצעות ותראו מה הם צריכים- רוצים שנכיר לכם משפחות עם ילדים עם תסמונת דאון? רוצים שנארגן קבוצת תמיכה להורים או לאחים? צריכים ליווי לבדיקות הרפואיות? צריכים עזרה בבישול ארוחות או בקניות? וכד'-...
וגם לשים לה, הסיכון לדיכאון אחרי לידה מאוד עולה, תשימו עליה עין ונסו לפנק גם אותה מידי פעם...
אני נשמעת קצת שלילית, אבל כאמא לילד עם צרכים מיוחדים, ואחת שמלווה הורים בתהליך הזה, הילדים יכולים להיות הכי אהובים בכולם, אבל זה קשה. זה תהליך של אבל, וכל אחת צריכה משהו אחר לגמרי...

שוב, כל הכבוד לך על הרגישות ועל המחשבה!!!
שתזכי להמון נחת ואהבה מהאחיין החדש
ושתזכי כל המשפחה להתמלא בכוחות באתגר הגדול- מופלא- מלא אור ולפעמים לא פשוט הזה...

זה או להתקשר או לשלוח הודעה(תלוי בסוג הקשר)

שקודם על מאחלת מזל טוב בפשטות כמו בכל לידה רגילה...איחולים להחלמה ולהתאוששות מהירה וכו..להתעניין באיך עברה הלידה..מציעה עזרה ..

והיתי מוסיפה בלי לפרט...ואיך את מרגישה ? חושבת עליך ופה בשבילך תמיד.
משהו כזה פתוח שסה''כ ממש מאפשר לה לענות על זה או לענות בכללי אם לא מתאים לה

גם הם לא ידעו, והיה משבר, וזה לקח להם שנה + להרים את הראש
ממש מסכימה עם מה שכתבו פה קודמותיי
לומר מזל טוב, לשמח כמו בכל לידה
ולשאול בעדינות איך היא ומה אפשר לעזור

רק בריאות וכוחות. 

שיש לה בת עם תסמונת דאון, והיא כבר הלכה כמה פעמים לעודד נשים אחרי לידה של תינוק/ת כזה, אז אולי אם את מכירה מישהי שיש לה ילד כזה, היא תסכים לדבר איתם. הבנתי שזה מאוד עוזר.

על אישה שנולד לה ילד תסמונת דאון, והיא עוד אימצה כמה שננטשו, אולי כדאי שתראי או תפני אותה

אישה צדיקה ממש ומיוחדת
יש לה ילד שלה עם תסמונת דאון
אימצה עוד אחת- והם התחתנו!!
וחוץ מזה יש לה עוד כמה -באומנה
ומלווה משפחות עם ילדים עם תסמונת דאון
והיא פשוט כל כך אוהבת את הילדים האלה שזה פשוט מדבק

שהם אנשים מיוחדים ממש, מאמינים, פשוטים כאלה ומקבלים הכל באהבה

הם גם לא ידעו את זה והיו מופתעים מאוד מאוד

האמת שזמן קצר אחרי הלידה ביום הלידה התינוק היה בסכנת חיים ממש, היו כמה שעות שהם לא היו בטוחים שיחיה והם ממש התפללו שיחיה ואז הוא התאושש והם היו פתאום רק בחוויה של הודאה לה' שהשאיר אותו חי

חשוב כמו שאמרו לפני להתייחס ולא להיאלם דום כי ךא יודעים מה להגיד,
כן לפי רמת הקשר להתקשר או לשלוח הודעה ולהתעניין לעזןר
ובעיקר לנסות להיות אדם ששומע אותם ופחות מדבר אליהם,
הם בטח מבולבלים מאוד

בד"כ זה תקופה ועובר, לבד..
אז קחי נשימה עמוקה ותנסי לחשוב מה יעזור לך עכשיו- מנשא? קצת עזרה מבעל/אמא/אחות?
מה היא אוכלת? אולי צריכה טיפה יותר..
בהצלחה רבה!!

הם נהיים הרבה יותר סקרנים ופעילים ופחות רגועים. אבל יכולות להיות סיבות נוספות ואינסופיות..
בדקת שאין לה חום? שללת נפיחות בחניכיים? היא מתפתלת מכאבים או סתם בוכה? באמת ממש קשה!
איך היא אוכלת? מספיק?
האמת שרןב הפעמים לא ניתן לדעת מה הסיבה, זה גלים שעוברים בסוף.. זה ממש מאתגר וקשה להספיק לעשות דברים, חיבוק ובהצלחה ושיעבור מהר!

@תוהה לי @רק טוב=)

מרגיע שזה נורמלי ואפשרי

ולשאלה של שתיכן

האמת היא יונקת פחות טוב מתנתקת כל שניה בעיקר שיש איזשהוא רעש פתאומי אפילו קל 

ואז כל רגע מפסיקים לינוק..
הייתי מנסה להכנס לחדר שקט ולנסות למזער את הגירויים מסביב..
ובמקביל מוודא שהיא באמת מספיק שבעה (אפילו מנסה לשאוב טיפה אחרי שהיא יונקת, לראות שיש לה מספיק)

התחילה בגיל הזה למשוך את הפטמה איתה לכל עבר כי יש רעשים מסביב...

תנסי להכנס לחדר כשאת מיניקה. ואם אין אפשרות, אז לפחות לכסות בחיתול בד, שתהיה מרוכזת באוכל...

 

שלב לא קל, אבל עובר!

 

דרך אגב- אני בגיל הזה כבר שמה שמיכה על הרצפה והיא מתחילה לזוז. זה כיף להם המרחב... ניסית?

חוץ מזה היסטריה 

נבדוק אם היא רעבה 

תודה יקרות

דלקות אוזניים מפריעות לשינה טובה. וגם לפעמים להנקה רציפה..

נותנת לה משהו בשביל זה מקווה שיעבור מהר

ממש אופייני לגיל הזה, גם בעיות בשינה ( אצלי התעורר כל חצי שעה כל הלילה לאיזה שבועיים) וגם הקושי בהנקה רצופה כי כל דבר מסיח את דעתם.

הבית על גלגלים.. יש מצב שהיא מרגישה את זה, דרכך.
תינוקות הם במצב סימביוטי איתנו, מרגישים אותנו ודרכנו.

אם יש לך אפשרות לנוח יותר, להיות איתה במקום שקט, לקבל עזרה.. איתה או עם האריזות. אולי זה יכול לעזור?

בהצלחה וחיבוק! שיהיה יישוב טוב, מעבר קל ונחת

זוכרת שכתבתי פה שרשור דומה, ואחרי כמה ימים זה עבר..
סיוט! רק לשרוד

אז מספיק להוריד חום.
שאלה הרבה שאלות לוודא שזה לא שום דבר אחר..

אם יורד הייתי מחזירה לישון... ומעירה שוב עוד כמה שעות לבדוק..

לא רוצה להעיר אותה..
אמדוד לה שוב כשתתעורר.
תודה!

ולתת משהו שיוריד אם עולה... עדיף שתתעורר קצת זה מסוכן חום למשך זמן..

לא רציתי למדוד כדי לא להעיר

קמה עירנית וחיונית.. בלי חום בכלל..
הגיוני שזה עוד השפעה של הנורופן? נתתי באחת ורבע

תמשיכי לעקוב

מתחת לגיל חודש צריך ללכת למיון.

חום ושיעול - מחשיד לקורונה.

זה שיעול בגלל ליחה.

להוסיף שומן ממקור צמחי, ועדיף ממש פחמימות מורכבות.

בטטות ולחם כוסמין כפחמימות מורכבות (בכלל לא אוכלת קמח ואורז לבן וכאלה)
ואגוזים
לא מרגיע חחח יש משהו מעבר לזה?

חברה בה, כשנשים כותבות שהן רעבות, העצה היא להוסיף חלבונים לארוחה.

לאכול הרבה סוגים של ירקות, גבינות

ביצים, זיתים, אבוקדו אם תמצאי עכשיו, אגוזים.
תתפלאי כמה זה משביע. יותר מפחמימות

התסכול הזהב כ"כ מובן

בדיוק אתמול אמרתי לבעלי בעקבות השרשור על הכמות ילדים שאני רוצה המון אבל לא מבינה איך אשרוד אפילו שלוש

ואני כבר מדמיינת איך כשהילד יהיה בן שנה אני כבר אשתוקק לעוד אחד... ואצטרך לחכות הרבה זמן כדי שיהיה שפוי והגיוני להיכנס שוב להריון (בעעעעע לא יכולה עכשיו לחשוב על הריון נוסף).ובסביבה שלנו אפילו שמונה ילדים נשמע קצת וזה עוד יותר מקשה. כולן נכנסות כל שנה להריון...

וצריך כוחות לא רק להריון אלא גם לגידול.. אינטסיבי לא פחות

לי יש חמישה. אם הצלחת ככה 8 זה אליפות עולם.

וב"ה לא סבלתי מהיפרמאזיס אלא רק בשליש הראשון הרגשתי מאד מאד לא טוב אז יכולה להבין קצת את ההרגשה.
מה שאמרתי לה שבשביל מלא ילדים צריך גם כוחות לגדל אותם, לא רק לעבור את ההריונות, משם זה רק מתחיל...

זה הסיפור שאלוקים כתב בשבילך.
את לא חייבת ליישר קו או להתאים את עצמך לסביבה
ולשכנות שיולדות כל שנה.

כל ילד הוא עולם מלא
ומה שאת מסוגלת זה הייעוד שלך.

אף אחד לא יכול להבין כמה זה קשה היפראמזיס. זה פשוט סיוט.
אני מעריצה כל כך
ומבינה את הרצון
והשם יעזור שיהיה לך כמה שיותר שתוכלי.
💗

הייתי בטוחה שיהיו לי המון ילדים ומהריון להריון (וגם בינהם) בחלוף השנים המספר ירד וכנראה שזהו.
לא קל.
מה שכן - אם את עדיין סמרטוט אני ממש ממליצה על אנשור אחרי כמה חודשים שלא אוכלים יש מלא חוסרים בגוף והאנשור פשוט עזר לי להשתקם, להצליח לאכול יותר ולהשלים חוסרים. אז תנסי לפחות שיהיה יותר נעים בסוף ההריון.
בהצלחה

אני באמת מחפשת משהו שיציל אותי כבר. לוקחת זריקות בי12 כבר מלא זמן וברזל אבקה של אלטמן שאמרו לי שהוא ממש טוב ועדיין בקושי מתפקדת וגם המצברוח בהתאם אבל זה לא יגרום לי להקיא? זה משקה?

היו כמה הריונות שלקחתי ואחד שלכל אורך ההריון זה לא עבד לי. אבל גם באלה שכן התחלתח עם זה רק כשהתחלתי להתאושש. בערך החל משבוע 16- 20 התחלתי. ובהתחלה זה היה רק כמה לגימות עם קש. לא הייתי מסוגלת יותר אח"כ יותר ויותר כי לגוף כבר היה יותר יכולת עיכול.
לגבי החלב נוכרי אני לא יודעת אבל יש לי משהו בתאים האפורים שיש גם חלב ישראל. אבל אני לא בטוחה. אבדוק לך.

אני אשאל את בעלי אולי עקב מצבי יש סיכוי שאפשר לקחת את זה למרות זאת.. הלוואי שזה יעזור...

שלב כל כך קשה!!! אל תחשבי על שום מספר כל הריון תבואי רק כשאת מוכנה בקצב שלך אל תחשבי על הבא בתור תחשבי על עכשיו איזה ילד מיוחד ומדהים ה מכין לך ילד שמשקיעים בו כל כך הרבה חייב לצאת הכי מדהים שיש!!!
רק לעודד לי היה הריון מחרידדדד פשוט מחריד ונולדה לי בת מושלמת!!! טפו טפו יפה חכמה מצחיקה חברותית ומפותחת
ה׳ מתגמל אותנו על הקושי שאנחנו עוברות!!
רפואה שלמה♥️

הקב"ה רצה להיטיב איתך. זהו.

תמים תהיה עם ה' אלוקיך

לרוב כן. אבל כן, מחשבה זו מייסרת אותי לעיתים-
כאילו הכרחתי את ה' לתת לי. אמנם יכול להיות שבכל מקרה הייתי מקבלת אבל...

אני גם מרגישה ככה לפעמים, ביחס לזיווג, התפללתי המון המון המון, כל הסגולות שבעולם. אמרו לי פעם- אולי את מכריחה את ה' לתת לך. וכן, ב"ה קיבלתי. וגם הריון, התפללתי מאוד- וקיבלתי ב"ה. לפעמים זה באמת מרגיש ככה- שאולי התפילות יותר מידי.. אבל מה? הגיוני לחשוב ש'דחקנו את ה' לפינה' והוא נאלץ לתת לנו? 

 

משה רבנו התפלל 515 תפילות, כשה' לא רצה- הוא עצר אותו. וככה בדיוק, אמנם ה' לא מדבר איתנו, אבל הוא שולח מניעות כשזה לא הזמן. 

כשלא היה הזמן שלי להתחתן, לא הצלחתי לעשות הרבה 'סגולות' שהצלחתי לעשות דווקא סמוך למציאת הזיווג. 

גם הכוח להתפלל ולעשות סגולות- זה מה'. לא תמיד יש כוח וברוב המקרים זה כנראה לא הזמן, לנפש אין כוח להתפלל יותר מידי, להתחנן ולעשות הרבה סוגולות. זה מה'.  ככה אני רואה את זה. 

 

את יכולה להיות רגועה, לשמוח בהריון ולהמשיך להתפלל לעוד ישועות. אנחנו לא יכולים לדחוק את ה' להביא לנו. אם הוא רוצה וזה טוב לנו- הוא יתן. ואם לא- הוא ימשיך לצבור את התפילות והסגולות עד לרגע שבו יגיע הזמן. 

 

 

הזמן
תודה לך

שבעניינים רוחניים כמו- מציאת זיווג, זרע של קיימא, לימוד תורה, וכד' זה טוב להרבות בתפילות בלי סוף.
אבל בעניינים גשמיים כמו- מישהו שרוצה מאוד רכב, עבודה מסויימת, קניית דירה אז טוב להתפלל אבל לא 'לדחוק', לדעת להרפות ולעצור .

הקב״ה הוא לא מלך עריץ, שצריך להתחנן , לשכנע ״ולשחד״ אותו , וזה לא שהסגולות ״כופות״ עליו משהו כנגד רצונו
סליחה שאני כותבת בחריפות אך זה באמת מחשבה שעוברת לפעמים לכל אחד מאיתנו
כאשר אנחנו מתפללים/עושים סגולה מסוימת וחוזרים בתשובה , אנחנו משתנים. לא הקב״ה. המדרגה הרוחנית שלנו משתנה ולפעמים דברים שלא התאימו לנו במדרגה הקודמת מתאימים כעת. גם שאנו מתפללים, התפילה נועדה בעיקר בשבילנו- לגרום לנו להבין מול איזה גודל אנחנו עומדים, להתחבר לרצונות האמיתיים שלנו ולרצות להיות טובים וכלליים יותר. גם שביקשת הריון- בעצם ביקשת יכולת להיטיב , לגדל את הדור הבא של עם ישראל ולגמול חסד עם ילדך. . הקב״ה לא צריך את התפילות שלנו. כמובן שזה עושה לו נחת רוח אך גם את זה צריך ללמוד לעומק, מה בדיוק הכוונה. שאנו מתחברים לה׳ ומבקשים ממנו, אם הוא בוחר להיענות לבקשתנו כנראה שזה הדבר שהכי טוב לנו כרגע.


בעיניי זו גם הסכנה בסגולות, סגולות הן לא כפתור קסם. הן עובדות כאשר הקב״ה רוצה ולא עובדות כאשר הוא לא רוצה. עובדה שאותה סגולה שעשית ודאי לא עזרה 100אחוזים מהפעמים לכל הנשים

יכול להיות שזו ההשתדלות שהייתה נדרשת ממך, ברמת התפילות, הכוונה, הרצון

וזה לבש צורה של "סגולה".

הקב"ה נתן לך כי מגיע לך והוא חושב שזה מה שהכי טוב עבורך ברגע נתון

רק לא לשכוח להודות

 

שהסגולה זה לא מה ש''שכנע'' את הקב''ה להביא לך ילד.
הרי כל כך הרבה נשים עשו מליון סגולות ולא נפקדו, ואת בכל זאת נפקדת.
למה? התשובה רק אצל ה'.
אפשר רק לשער השערות.
רואים אצל אמהותינו שהיו עקרות כי הקב''ה 'התאווה' לתפילתן, הרי מה זו תפילה? זה התגשמות הקשר שלנו עם בורא עולם, זה מה שה' רוצה ממנו, שנהיה קשורים אליו, שנפנה אליו, שנתפלל, שנישען עליו, נבטח בו, כשקשה לנו - זה ברור ממי נבקש עזרה, נתפלל לה' ולא נפנה לדברים אחרים חלילה. אז כן , יכול להיות ''ששכנעת'' את ה' בתפילות, או בעצם, הקב''ה רצה מלכתחילה להביא לך ילד אבל חיכה לתפילתך... הסגולה זה בטח לא העניין.

כך למדנו על האבות והאמהות שחיכו הרבה לצאצאים.
אז זה גם כיוון הגיוני - לפעמים הקב"ה מחכה שנתאמץ ונחכה ונתפלל.

מטיפולים
אז זה העצים אצלי את הייסורים- הרי אם ה' רוצה הוא יכל לתת לי בכל דרך
למה אני שכל ההריונות שלי נקלטו מהר וטבעי הפעם הייתי צריכה להתחנן והיא נקלטה טבעי אחרי שנים של טיפולים והיא כבר לא חשבה שיהיו לה ילדים יותר
נסתרות דרכי ה'

היית אמורה לקבל אבל היית צריכה לעשות משהו בשביל לזכות בזה.

לפעמים אנחנו מתפללים לזיווג או פרנסה או ילדים ולא יודעים איך זה יגיע, יש את העניין של תפילות שכמו אצל משה רבינו שה' החליט שלא יכנס לארץ והוא התפלל וביקש להכנס וכתוב במפרשים שאם היה מתפלל עוד תפילה אחת היה נענה, וכשמתפללים על משהו זה עניין של בקשה ותחנונים כמו שמבקשים מאבא בקשה.

יש עניין של אמונה שמאמינים שמשהו יקרה ואז לומדים שאנחנו קטנים ולה' יש תוכנית גדולה מאיתנו ומאמינים שהכל לטובה ומה שקורה בזמן הנכון זה הכי טוב ואם הגיע עם סגולה עם תפילה או רק בהיסח הדעת זה הזמן שהיה צריך לקרות.

ויש עניין של ביטחון כמו תינוק שסומך בעיניים עצומות על האבא שלו שיתמוך בו, עצם הביטחון המוחלט שה' יתן מידו הרחבה והפתוחה מעוררת אצל ה' את הרצון והרחמים לתת כמו הסיפור של נחום איש גמזו שבטח בה' שכל צעד שנעשה הוא בעצם טוב וכך נעשה לו נס וראה איך הכל טוב, הביטחון המוחלט הזה הוא לא לכפות את הרצון שלנו אלא שסומכים על הקדוש ברוך הוא שיתן, הוא האבא שלנו שרוצה לתת לנו, וכל דבר שעושה בעולם הוא טוב ואז הוא נותן ומרגישים את הטוב, יש כל מיני סיטואציות שמשחררים את השליטה בעניינים ומבינים ששום דבר לא בידיים שלנו שכל העולם זה בעצם אלוקות, הוא ברא הכל, בורא בכל רגע ורגע וכל דבר שעושה הוא טוב, עצם הביטול המוחלט והביטחון שה' יתן לנו את כל הצרכים שלנו בעצם יוצרים מציאות שמרגישים את הטוב ומקבלים באמת מה שצריכים בצורה הכי מדוייקת (תמיד מקבלים את הכל מדוייק אבל לא תמיד רואים את הטוב בצורה גלויה) אולי זה העניין של הסגולות אלו שיש להם מקור אמין שעושים מעשה שהוא מביע ביטחון מוחלט שמעל השכל וההבנה וזה משפיע את הטוב למטה.

העניין היחיד שאני מכירה שבו כתוב הקשר של לכפות על ה' זה בעניין הצדקה שכתוב "בחנוני בזאת" אחד הפירושים זה קשור עם מעשרות שאדם שמחליט לתת יותר ה' אומר תבחנו אותי ותראו שעשר כדי שתתעשר ואין עם זה בעיה כאילו הכסף הגיע בצורה פסולה אדם יכול להתחייב על סכום לצדקה על מנת שיקבל עוד פרנסה.
בכל מקרה להתייסר זה בטח לא רצון בה תשמחי בברכה שה' נתן לך בזמן הנכון בצורה הנכונה הכל מושגי ומדוייק והכי טוב וברוך ה' שאת זוכה לראות ולהרגיש סוף סוף שהתפילות שלך נענו!

לפעמים יש מסע שעוברים כדי לקבל כלים ולגלות כוחות פנימיים שלא הכרנו, תמיד יהיה לנו על מה להתפלל ברוך ה' שיש ילד לא נגמרים התפילות עכשיו את יודעת שגם כשהמציאות נראית חסרת תקנה ושום דבר לא קורה בסוף דברים קורים וכתוב על יתיאש אדם מן הרחמים, קחי לך את הניסיון שעברת ותשתמשי בכוחות שגילית שקיימים אצלך במצבים מאתגרים בעתיד תמיד תזכרי לא לוותר לעצמך לא לוותר על האמונה והביטחון בה' שיתן את מה שאת צריכה בצורה הכי טובה!

שיהיה הריון קל ומשעמם ועם ידיים מלאות!

כי בשבוע 20 באמת הרחם בסביבות הטבור

אבל חכי...לאט לאט בעז''ה תרגישי

אולי יש לך גם שיליה קדמית שזה מטשטש
וכם בהריון ראשון לוקח זמן לזהות

צריך לקום איכשהו. 

 

המילים האלו באו לי בזמן
תודה❤

אין שום דבר חכם להגיד, רק לברך בהרבה כוחות!!!

ואיזה נס שלא נעקצתם!

זו נשמעת סצנה מסרט אימה.
ה' ישמור😰

וואיייי
מלא בהצלחה!!!
ושתחזרו הביתה מהר בחזרה🙏🙏
שולחת חיבוק🤗❤️

לבכות את החיים פשוט. שולחת חיבוקים!!!

בהצלחה

אני רק- קחי את הילדים ותברחי להורים
כל השאר יסתדר איכשהו
את יולדת!! שמישהו אחר יעשה כביסות
ויטפל בהדברות ובשטיפות ובאריזות..
ושחררי בושות מותר לך הכל..
חיבוקים

באמת בעלי עושה הכל ולא נותן לי לעשות כמעט כלום

זה היה נורא ואיום🤦‍♀️
עכשיו המצב בבית הרבה יותר טוב ובעלי מארגן את כל מה שצריך. מחר בעזרת ה תגיע גם מנקה
ואני ישנתי כמה שעות אז מרגישה טוב יותר

בד"כ הפתרון להביא מישהו שיודע להוציא את הקן שלהם בשלמות. ואז לא צריך להלחם אתם בסמרטוטים.
זה קרה לנו באחת הדירות, היה קן מעל התריס, בעל הדירה הביא בעל מקצוע שהוציא חלת דבורים שלמה.
מבחינת טבע, זה מדהים.

בהצלחהה כפרת עוונות העיקר הבריאות שלכם

לחסון להם את הקן.
הם חופרים ויצאו מהצד השני.
בעיר שלנו אחד המדבירים סיפר שמישהו חסם קן של דבורים כדי לחסוך בעלויות. הן קדחו לו בקיר ויצאו לו מהמזגן מאות דבורים לתוך החדר.
לא להתעסק עם זה.

תביאי מדביר מקצועי

בהצלחה❤

וכן.. שמעתי על זה מחברה שקרה להורים שלה.
הם בנו קן בתוך הקיר של החדר שינה.

וואו איזה סיוט!!

ברוך ה הכל בסדר איתנו
הריסוס הרג את כל הדבורים ואנחנו יכולים להיות בבית בלי לפחד מהם
תודה על כל העידודים❤

באופן כללי, נראה לי שכדאי להביא דבוראי/איש מקצוע שמבין בעניין כשקורה דבר כזה. הוא ידע איך לפרק את הכווורת ולהעביר אותה למקום אחר בצורה בטוחה.

הם נראים הרבה יותר גדולים והם לא מתים אחרי שהם עוקצים🤦‍♀️
אז הם לא בונים כוורת עם חלת דבש. זה קן
והבנתי שזה מדביר מוסמך. לא חושבת שבעל הבית שלנו יקח סיכון
תודה❤

יונקים לא באמת סובלים מעצירות, ובהחלט תקין גם ימים ארוכים בלי, מה שקריטי זה טיטולים רטובים.
הייתי קונה גרפווטר

רגלים. ולנוע לאט לאט קדימה אחורה

היא הייתה בסדר, והתחילה להיות לא רגועה אחרי יומיים-שלושה בלי יציאה.
והבטן שלה ממש נפוחה.

לקחת מקלון אוזנים או מדחום משומן, ולהכניס לפי הטבעת. לא עמוק! רק כמו שמודדים חום, וזה עוזר מאוד לשחרר.

אבל לא לעשות זאת באופן קבוע.

היתי לוקחת קצת שמן זית עם קיסם אוזנים ועושה לה בעדינות עיסוי בפי הטבעת.
הייתה משחררת ונרגעת
ככה יומיים שלוש עד שנרגעה לגמרי ב"ה

בטן נפוחה ממש, והתפתל מכאבים. לי עזר לתת לו תה מזרעי שומר. מכינה תה מחופן קטן (קומצת עם האצבעות, לא יותר מדי) מקררת ואז נותנת קצת לפה במזרק של נובימול. כמו קסם. השתחרר הכל

זה פרובויטיקה לתינוקות
הבנתי שממש עוזר

כשהיא תעשה- היא כנראה תעשה כמה טיטולים ברצף, אולי אפילו קקיפלצת... (קקי גב)

לא יודעת למה אני כותבת את זה, אולי בגלל שאצלנו בעלי הוא המקלח, אז אני צריכה להכין אותו לאפשרות כזו...

 

סליחה אם לא באתי במקום...

רפלקסולוגיה לתינוקות פשוט פלא כמה שזה עוזר

חיבוק נשמה!!!

מזדהה כי אני גם לבד עם הילדים רוב היום..
אבל יש דברים שמצילים אותי ממש, אכתוב פה ומה שיהיה לך רלוונטי תיקחי.

1. לשחרר זמני מסך.. כן. כן. זה לא טוב ולא בריא וכו' וכו' אבל.. וזה אבל גדול .יש ערך עצום באמא רגועה וזה ערך לא פחות חשוב .. ולכן בידיעה שזה לתקופה מוגבלת(רק בחופש הגדול) אז כן.. אני משחררת להם לפחות בבוקר שעה אחת שיהיה לי שקט ולפעמים גם שעה בערב.

2. אמרת שלא אופציה מבחינתך עזרה בתשלום.. אולי אפשר לחשוב על פתרונות זולים .. אני לוקחת כל יום נערה בת 12 שלוקחת את הילדים לגינה בין 4-6 ומשלמת לה 12 לשעה ... זה לא יוצא המון כסף ..וזה בהחלט שווה את זה.

3. להשכיב לישון מוקדם.. 6 וחצי אצלי כבר מתחיל טקס שינה של עמעום אורות ארוחת ערב מקלחת סיפור ולישון.
ככה הם נרדמים מוקדם ויש לי ערב שלם לנח.

תנסי לשים אותם לישון מוקדם ותיכנסי גם את לישון. יש אפשרות כזו?

 

אני רק מלדעת שאין לי עזרה כבר נהיית עייפה... בהצלחה!

גם לי יש מידי פעם ימים ארוכים כאלו..
זה באמת מפרק את הגוף ואת הנפש.
הדבר היחיד שקצת עוזר לי- באותם ימים אני משתדלת שיהיה לי פינוק מסויים ששמור לסוף היום, רק לי..
או אם יש לי כח- אמבטיה מפנקת וארוכה.
זה מצליח לעודד אותי ולעזור לי לא לאבד את זה..

משמין, אבל הנפש חשובה יותר..

אולי לקבוע לצאת עם חברה ועם הילדים? כלומר לטיול משותף? או לבקש משכנה?
אם כל כך קשה אולי בכלל יכול להתגמש קצת בעבודה?
הרבה הצלחה!

יש לי דלקות בכתפיים ובגב
מרוב מאמץ
והתרופה זה מנוחה ופשוט אין לי שום אופציה לנוח
בעלי לא יוכל להתגמש בעבודה לצערו הרב
ולצערי לא מכירה שום נערה שתוכל לבוא בכמה שקלים בטח ובטח לא מישהי שאוכל לסמוך עליה עם ילדים קשים כמו שלי..
אוף
ומסכים כבר התפשרתי.. כמעט שעתיים ביום.. אפילו לילדים כבר נמאס

אבל לעזר מציון יש מתנדבות שיכולות להגיע למשפחות אחרי לידה או במצב רפואי ולעזור במטלות בית או עם הילדים.
מתארת לעצמי שקשה נפשית לבקש עזרה כזו אבל נשמע שמשהו כזה ממש יכול לעזור לך! זו יכולה להיות נערה שמגיעה כשאת בבית אז לא תצטרכי לסמוך עליה שתהיה לבד, אבל נשמע שכל עזרה תקל עלייך עכשיו

לא פשוט בכלל...
הציעו פה רעיונות של פנייה למתנדבות וכתבת שלא תוכלי לסמוך עם ילדים כמו שלך.
נראה לי שתצטרכי להביא משהי ולהיות איתה תוך כדינשאת נחה על הספה.
את גם אאומרת ילדים קשים.
יש אופציה להסביר להם את המצב?
לפעמים הם מצליחים להתגייס. לא יודעת מה את מתכוונצ קשים אבל הרבה פעמים כשאומרים קשים זה הפרעות התנהגות או קב וריכוז שלפעמים ניתן לתעל אותם לדברחם טובים.
ובעיקר חיבוק חזק.
תשמרי על עצמך למען ילדייך.
הלוואי ויכולתי לעזור יותר.

וגם אם קשה לגייס את הילדים בדכ אפשר לעשות איתם איזה מבצע ואולי אפילו להבטיח פרס בסוף, ושיהיה להם תמריץ.

אני גם בתקופה מאתגרת פלוס.והילדים כמעט 5-6 שעות מול מסך.
רחוק מאידיאלי אבל זה המצב.
אני משתדלת לפקח במה צופים וזהו.
הייתי מציעה באמת עזרה אבל אני לא תפקודית בעצמי..
אולי תבדקי עם בת של חברה בגיל 10-12 אם יכולה לבוא להיות איתם. לי זה עזר כמה פעמים. אני איתה בבית והיא מתפעלת בעיקר ואני בשלט רחוק.

אולי בעלך יכול לקחת יומיים מחלה ולהיות עם הילדים? זה ממש קשוח!

דירה

יש לך רעיון מה יכול לעזור לך? איזו תחושה אינטואיטיבית כזו שנמצאת בתוכך?
לגבי הדלקות ממליצה לך מאד להמנע מהתנועות שגורמות לך לדלקת,אני לא יודעת מה את עושה, אבל תנועות חוזרניות בסוף גורמות לדלקת, אז פשוט להמנע כמה שאפשר. לדןגמה במקום להתכופף או במקום להרים תינוק, לנסות לשבת על הרצפה או לשכב על שטיח. לחתל על שידה מוגבהת או מיטה, ולא להתכופף, אם את מניקה או מאכילה עם בקבוק, כמה שיותר עם כרית הנקה ארגונומית, להאכיל פעוטות בכסא תינוק מוגבה וכן הלאה. על דלקת קיימת ממליצה למרוח משחה בשם פרסקינדול, זה יעיל מאד!
מה לגבי עבודה, את עובדת ורק בחופש בבית או שאת לא עובדת?
חיבוק גדול גדול גדול!

יש לך אפשרות לצאת איתם קצת? שיוציאו אנרגיה בחוץ.
ואת תשתדלי כמה שיותר לשבת ולהרים רגליים.

שולחת לך חיבוקים והרבה כוח!

יש חברה או אחות עם ילדים שאת יכולה להזמין שיבואו אליך?
לי הרבה פעמים יותר קל להיות 2 אמהות עם פי 2 ילדים מאשר רק אני והילדים שלי לבד.
את לא תוכלי לנוח, אבל אולי תעבדי פחות קשה, ובטוח תרגישי פחות לבד.

שאני איתם מבוקר עד הערב ובעלי קופץ מקסימום לא. צהריים.
לפעמים מה שהכי עוסר לי זה להסגר בחדר לכמה דק' ולבכות.
להתפרק ולהתפלל להכיד " אבא, לבד אני לא מצליחה", אבא תן לי כוחות וכו"..תמיד אחרי הדמעות אני מרגישה טוב יותר.
וכשאף אחד לא עוזר, יש אחד שתמיד עוזר

אם מתאים לך אולי תכתבי פה טיפה יותר פרטים על איפה את גרה ואולי תהיה מישהי שיכולה לעזור
ואם יש תנועת נוער באזור זה יכול להיות להם אחלה פרוייקט בקיץ אולי כדאי לנסות לדבר עם הקומונרית

אין לי הסבר אחר..

כמו שהם יכילו את המתים אנחנו נכיל את התשלום!

האמת? לא הייתי ממש נגד. חשבתי שהעיקר שתהיה ממשלה.
מיום ליום אני מבינה כמה היא נוראית!

גם שנים קודמות קיבלתי הנחה רק בסוף שנה. ממש לרדוף אחריהם...

לדעתי צריך להמשיך להתפלל

אני ממש בונה על זה אני עובדת הרבה שעות ותמיד מקבלת דרגה

את מדברת על אברכים או בכללי?

עוד לא פתחו אפשרות להגשת דרגה

באיזור מאי בדכ.

מישהי אמרה שרק בחודש ה11 יחליטו מה יהיה
נראה לי מוזר
שכולם ישלמו מלא

חסכתי כסף בצד.
אנחנו לא נצליח לשלם סכומי עתק כל חודש.
זה יוצא באיזור ה2700 לפעוט שלי.
🙄
שכר שנתי חלקי 11 פלוס תוספת 300 לחודש

אבל תמיד זה נפתח הרבה קודם.
אצל הגדול שלי כבר הייתי עם דרגה לפני שהתחילה השנה.
הדנה היה כתוב באתר ויצו שיפתח במאי. בפועל לא נפתח. אלוקים יודע למה.

תמיד חיכיתי שמנהלת במעון תגיד לי שאפשר להגיש... מוזר

אני מיד כשפותחים מגישה לפחות ת.ז כדי שאם ההנחה תתעכב אני אקבל רטרו מהיום שפתחתי את הבקשה הראשונה.

גם שנה שעברה הגשתי מוקדם. נראלי ביולי.
וחיכיתי לעוד כמה תלושים כדי שיסתדר עם הדרגה שרציתי. (עבדתי יותר שעות בשביל זה)

שלא יהיה אפשר להגיש אישור כולל בכלל
אבל זה דופק את כל השאר

מקווה שיהיה בסדר.

בספטמבר כבר היתה לי דרגה כל שנה
אפילו בקורונה שהיו עיכובים

מתי אמרו לכם שזה נפתח?
כל שנה אני שילמתי בהתחלה מחיר מלא ואחר כך הביאו יל החזר...

כבר במאי זה נפתח.
התחלתי את השנה עם דרגה.
בילד השני זה נפתח באיזור יולי.. אז אחרי החגים היתה לי דרגה..

תמיד נפתח סביב מאי. שנה שעברה נפתח ביולי וזה היה ממש מאוחר.

אבל יש דבריפ יותר חשובים לליברמן

אבל די בטוחה שבסוף יאשרו...
למרות שזה באמת מלחיץ..

זה לא תופס לשנה שאחרי גם?

ולפני שמתחילים התירוצים של אין כסף יש עבודה וכו, זה לא חשוב. זה באמת הדבר היחיד היחיד שלא תעשו בעשרים שנה הבאות (ארוך. קצר אולי כן. אבל ארוך לא) כל השאר בר השלמה

לא הלכנו כי לא היה לי כח ואחרי הלידה הלכנו עם התינוק וכל כך התחשק לי להיות באותה סיטואציה בלעדיו 🙈

אבל גם מפחדת לטוס עכשיו בגלל ההריון וגם בגלל הקורונה..באידיאל ארה"ב זה חלוםםם

ועכשיו זה ממש חשוב לפרנס את הישראלים

בעלויות החופשה.

בעיקר בגלל חוקי ההיצע והביקוש.

אז שיורידו מחירים בארץ ולא יבכו שלא באים אליהם

כאילו לא בא לי כזה חופש כי ישבתי הרבה באבטלה אבל אולי כשיהיה הילד פתאום ארגיש שזה הכרחי

זה שישבת באבטלה לא קשור, חופש זוגי רק את והבעל זה משהו אחר.

אנחנו חפשנו בחו"ל

בתור זוג עם ילדים

אולי לא חופש הכי ארוך אבל 4 לילות חמישה ימים בחו"ל במקום מהמם

היו חופשה מספקת ביותר!

 

השארנו את הילדים אצל סבתא

(לא היה תינוק אז)

והיה להם ולנו מעולה

קבלו זוג הורים חדשים מתנה

ועל הדרך חפשו אצל הסבתא בכיף

 

אז..

נכון שזה יותר מורכב

אבל אפשר בהחלט לצאת לחופשים גם אחרי הילד הראשון

העולם  לא נגמר

(יצא לנו לחפוש גם עם תינוק וגם בתחילת וסוף הריון וגם להביא דודה מסורה שתבוא לשון לילה עם הילדים. זה מורכב אבל לא חסרים פתרונות)

 

וגם

יש משהו שחופשה אחרי כמה שנות נישואים שכבר לאים קצת ממרוץ החיים

וכמהים לזה ממש

היא ממש כמו מים קרים לנפש עייפה

בניגוד לזוג צעיר

שהכל חדש ומרגש

והבית חדש והחיים פחות מעייפים

ומספיק לילות בצימרים פה ושם כדי להנות מכל רגע ומכל טיול ומכל חויה חדשה משותפת

 

זאת דעתי..

 

מצד שני כל המרבה בחופשות ועוד זוגיות הרי זה משובח

הם עכשיו לפני ילד ראשון, יש להם עוד זמן עד שיגדל ויוכלו להשאיר לבד לכמה ימים

השאלה היא על מה לעשות עכשיו כדי לקחת נשימה גדולה של אוויר לפני שצוללים פנימה לגידול של תינוק

 

כן, אפשר גם לצאת לחופשה עם תינוק, אבל לפעמים זה מתגלה כמעמסה מיותרת, ולא לכולם יש סבלנות, כוח או כסף אחר כך.

 

עכשיו כשהם עדין רק שניהם כדאי לנצל את זה.

עוד מעט הם יהיו הורים לילדים ויקח שנים עד שהילדים יגדלו ויעזבו את הבית. שבינתיים גם הם יתבגרו ולא יהיו צעירים כמו עכשיו. הזמן של עכשיו לא יחזור יותר, שזה רק שניכם והזוגיות שלכם. כדאי להינות ממנו כל עוד אפשר, ולהעמיק את הקשר, זה גם יעזור לצלוח את האתגר שילד מביא איתו לזוגיות.

אז יש פה הקרבה מסוימת. אבל עכשיו יש להם הזדמנות לעשות את ה בלי להשאיר אך אחד...

הכול גם ככה היה חדש - הבית, הזוגיות, החיים כבעלים על עצמנו... נהננו פשוט מכל רגע שגרתי וחדש שכזה.
בשנים אח"כ כבר רצינו קצת לשנות אווירה, ויצאנו לנופשים עם הילדים.
רק בחמש השנים האחרונות (נשואים כמעט 15 שנים) התחלנו להרגיש את הצורך בנופש זוגי (מהסוג שמתאים לנו)... אז מנסים לגנוב שעות או ימים פה ושם, ומתמלאים מזה בינתיים עד שבאמת יגדלו הילדים בע"ה ונחפוש כאוות נפשנו

לפותחת - אני לא הרגשתי שהפסדתי משהו מכך שלא ניצלתי את הזמן לפני בוא הילדים... להפך, אז דווקא הרגשתי שכל הייעוד שאני מחכה לו הוא כבר להיות אמא.
אז פשוט תשתדלו ליהנות מהחיים שלכם עכשיו, בלי לחפש דברים "משוגעים" מדי שחייבים להספיק - כי לא בטוח שתיהנו מהם גם ככה...

ואם יש לך כח אז גם לבשל לקראת הלידה ולהקפיא ואז זה יקל עלייך אחרי הלידה.

וזה מה שלא קורה עם תינוק קטני מותק צורח ויונק כל שעתיים...

מלא רעיונות שחשבתי עליהם לקראת שמירת הריון שהייתי עד שתוך שניה פרצה הקורונה... :
אם יש לך כח אז לטפח את הגוף, לא כל הזמן אבל כן ככה בסוף ההריון להשקיע
זה ממש חסר לי אחרי לידה...

עוד משהו פרקטי זה לארגן יסודי איזורים בבית נגיד מטבח : למיין כלים, לקנות כלים חדשים והגשה מה שאת אוהבת, לסדר מוצרי אפיה בקופסאות מסודרת ולרשום מה בכל קופסא
מן סדר יסודי כזה שנשאר לך הרבה זמן

להכין אלבום תמונות דיגיטלי או אמיתי

אותו כנל ספר מתכונים כזה שמעצבים מדפיסים וכותבים בו כל פעם מתכון

לטפל בענייני פנסיה, ביטוחים, כספים למיין ניירת

לעצב את חדר השינה שלכם / הסלון
(לצבוע, מדבקות קיר, לחדש איזה רהיט)

לעשות תיקוני בגדים (סריטה שלי, יש לי המון כאלה, אני לא מהר נפטרת מבגד..)

לסרוג מלא כיפות (אי אפשר עם ילד בידיים)

יותר קרוב ללידה קצת לבשל ולהקפיא אבל לא יותר מידי הרבה כי את יולדת קרוב לפסח

וגם פגישות למיניהם שפשוט אין אופציה להגיע עם תינוק. תחפשי מה אצלך יש כזה. נגיד רציתי להתקבל לאיזה קורס או תואר שני ואחרי הלידה פשוט לא מצאתי בייבי סיטר לזה.
ייעוצים למיניהם, תורים לרופאים שלא קשורים להריון

לא רק להיריון ראשון...

בראשון רק חיכיתי כבר ללדת...
איזה שטות

אני כבר עובדת בקדחתנות הגיע הזמן חחח
בהחלט דברים חשובים כתבת כאן

תעשי בדיקה מקיפה ותטפלי בהכל (מקווה בשבילך שאין במה!) לפני הלידה. אחר כך עם תינוק זה סיוט

אני עשיתי שתי סתימות שנשארו לי מבדיקת לפני ההריון
גם אם יש כאבים אז כן עושים צילום בודד

אבל צילומים לכל השיניים בהריון ? לא בטוחה
ובדיקה בלי צילומים זה לא רציני

וזה מה שיהיה חסר לך אחר כך

להשקיע בחופשה עם הבעל.

צחקתי על זה אז כי לא הרגשתי שזה נצרך כל כך

כי בלאו הכי היינו לבד...

היום מבינה שזו הייתה טעות.

אחרי הלידה עד שהתאפשר חופש...

הצעות לזוג שלא מתאים לו לצאת לנופש? 

 

חשבנו על סדנאות כאלה ואחרות, יציאות קצרות למסעדה או פיקניק.

גם לארגן את הבית לקראת הלידה זאת משימה זוגית משמחת..

 

השאלה אם יש איך "לשדרג" את הדברים האלה.

כי תכלס לצאת למסעדה זה לא חדש לנו.. אומנם לא יהיה כל כך פשוט לעשות את זה אחרי הלידה, אבל נכון עכשיו זה רגיל שיוצאים מידי פעם.

 

 

רק בבקשה - אל תגידו לי לישון

זה גם לא כל כך פשוט בשלב זה. וגם שעות שינה לא עובדות ככה אז......

חלום שלי הלוואי בעלי יסכים

הוא כזה שלא אוהב את ה'עוילם הזה'

הרעיון בעייני זה חוויות מיוחדות שאחר כך יהיה קשה יותר (אבל ממש אפשרי גם !)

הרעיון להגיע מאווררים בנפש ללידה

נגיד אני בחודש תשיעי שיפצתי את החדר שינה
אחרי הלידה שכבתי ונהנתי לראות את עמל ידי... החויה נשארה לי...

אם לצאת למסעדה זה לא ענין מיוחד אז אל תלכו
תחשבי מה החויות שלכם...

פיקניק בטבע
יצירה משותפת אפילו באיזה סטודיו כזה
(יש כאלה שעושים בחימר או זכוכית וכד' עם הזוג דברים מהממים לבית)

סדנת שוקולד

חופשה זוגית "אחרונה" כזה לפני הלידה

מכירה הרבה שעשו

לילה או 2 באיזה מלון/צימר נטו של מנוחה והנאה ומה שעושה לכם טוב (מסעדות, קניות, מה שלא יהיה)

סוג של מנוחה והנאה לפני שזה הופך לפרוייקטי כזה לצאת לאנשהו חחח

וגם רפלקסולוגיה

איזה שבוע?

מיועדת לזירוז ב 38.
כל הלידות שלי עם זרוז רוצה לידה בלי

דיקור לפני לידה נמצא במחקרים כמכין את הגוף ללידה.
ולכן ממליצים כמה טיפולים הגיע מוכנה ללידה.
בטיפול המטפלת מאבחנת איפה יש חוסר איזון. האם יש חסר או עודף. האם צריך לחזק או לשחרר קצת.
וזה ממש משמעותי ללידה קלה.
יצא לי לטפל בשכנה בסוף שבוע 41 שלמחרת היתה מתועדת לזירוז. בזמן הטיפול היו לה צירים. אבל היא ישנה בלילה. קמה בבוקרב7 וב10 התינוק היה בחוץ. היא אמרה שזאת היתה לידה מדהימה, מדויקת, הגוף פשוט עבד במהירות ואפקטיביות.
אז גם אם את לא שניה אחר כך יולדת. להכנה הזאת יש משמעות גדולה.

אני ממש מקווה

גיסתי היתה עם עובר גדול ומיועדת לזירוז. בסביבות שבוע 38 עשיתי לה שתי טיפולים במרווח כמה ימים ואז היא נסעה לחמותה ולא יכולתי לפגוש אותה.
שבוע אחר כך עשו לה פקיעת מים ותוך 6 שעות ילדה לידה ראשונה. למרות שבסוף כן עברה זירוז הוא היה מינימלי ומאוד יעיל ומהיר.

(גם הייתי צריכה לעבור זירוז גג בשבוע 38)
בפעם השניה גם התחילו צירים אחרי הדיקור, אבל נרגעו אחר כך ולא התפתחה מזה לידה.
מה שכן, בשתי הפעמים הזירוז היה די יעיל ומהיר, ואני מניחה שהניסיונות לזירוז טבעי (ביניהן דיקור) שעשיתי לפני, עזרו להכין את הגוף לקראת הלידה.

זה הדבר הראשון שהייתי מנסה

ותקפידי גם לשתות, זה ממש משמעותי

ובהריון אחר זה קרה כשלא הקפדתי על חומצה פולית..
מאחלת לך שלא קורונה

עזר לי אחרי שהתחלתי לצום את 9 באב והרגשתי התמעטות בחלב, לקחתי וממש עזר לי.

בחודש עשיתי 35 שקיות של 200 ובערך בקבוק אחד ביום.
לפעמים זה קצת מעצבן. אבל גאוני ממש!

את שמה את הכוס על השד השני ואז הוא מפעיל וואקום ופשוט שואב..
באיזה שהוא שלב זה גם מגביר את הכמות של החלב.

יש לי כוס כזאת ואני לא מצליחה ליצור ואקום. איך עושים?

את מקפלת את הלמעלה שלו כאילו כלפי חוץ.
ואז את לוחצת על הכוס עצמה.
משחררת את הקיפול שעית למעלה על השד.
ואז משחררת.
תמשיכי אותו אם הוא יורד אז לא עשית טוב.
ותבדקי שהשד יבש לגמרי. אם יש זיעה/חלב זה לא יושב טוב.
הצלחת להבין?

לשתות הרבה. לנח.

לחשוב כמה את אוהבת את התינוקת שלך ואיך את מעניקה לה את כל הטוב שבעולם דרך ההנקה...

לי עוזר להתרכז כשהחלב מגיע ואז אני ממש מרגישה זרמים!

להניח את הלחי שלה על השד שלך... זה גם גורם לגירוי להגברת חלב...

 

בהצלחה!

חודש תשיעי,
3 ילדים בבית, בעל בעבודה,
ואי אפשר לצאת אפילו קצת החוצה.... גרים ליד אילת (למה עשיתי את זה לעצמי? זה פשוט להיות בבידוד חודשיים)
אני בטטה ברמות קשות קשות קשות.
ונגמרו לי הרעיונות מה לעשות איתם, ובעיקר גם אין לי כח, אז הם עסוקים בלריב, בלבלגן, בללכלך, בלטפס על הראש שלי.....עעעעע
ובעלי גם יובד חלק מהלילות ולא נמצא, זו הרגשה כל כך בודדה.. 😵 אל תציעו לצאת לקניון או מקום סגור אחר, רק לקשור אותם באוטו בחום הזה זה פשוט לבכות. אין לי כח לכלום. ןאין סבלנות לילדים, מסכנים.


סליחה שהשתלטתי לך על השרשור!! תפסתי אחלה טרמפ! חיבוק גם לך וגם לי והרבה כוחות⁦❤️⁩

לא יודעת אם לצחוק או לבכות!!!😬😬😬

משחררת באמת. אומרת לעצמי זה חופש גדול אבל שונה! לא מעניין אותי טיולים לא מעניין אותי חוברות, לא מעניין אותי ההעשרה . כלום! רק לשרוד!!!
אההה וגם מזגן!!! קיצור, אך אני שומרת על שפיות בתוך כל זה?!
1. 3 עצירות של סדר של כל הבית, ואם הבית מסודר הן מקבלות שלוק/צופות במשהו/ כי ביקשתי.
עכשיו גם ככה התכוונתי לתת להן שלוק ולצפות במסך (😬) אז יש לזה תקדים
2. מסך- לתת להם בלי מצפון. (משתדלת לתת להם שעה)
3. בזמן שהם צופים- אני נחה מתחת למזגן בכיוון ישיר אלי. לא מדברים איתי לא נושמים לידי...
4. ארוחות מאורגנות מראש והרבה- ז''א מכינה בערב/איתם יחד (יכול להיות סיוט אח''כ) אבל מכינה מלא שניצלים לדוגמא, מלא עוף (אפילו 2 תבניות כל אחד צבע שונה. וזה נראה מבחינתם גיוון) מלא ירק מבושל אפונה/שעועית. ומלא פחממה. (ואם עושה עוף בתנור- מכניסה תמיד תפו''א ובטטה ככה יש עוד גיוון). וזהו אוכל ך3 ימים ..
5. יש זמנים שאני פשוט שוכבת על הספה אומרת להן אמא נחה לא להפריע. ופשוט אני נחה! יש להם גישה למשחקים להכל!!!
6. תכף זה נגמר!! אני בסוף תשיעי... אז יאלללה עוד יום וי וי וי....

שולחת לך ולכל גיבורות החופש הגדול- חיבוק!!!!!!!

בעזרת ה זה יעבור מבטיחה לך..
ולבכות זה לא רע זה לגמרי מותר

אין לך אף.אחד שיכול לעזור?
נערה לבייביסיטר מדי פעם?
הורים? אחים? סבא. וסבתא?
עכשיו הרבה בחופש אז אפשר לבקש...
ולפעמים יותר קל לצאת, עם כל הקושי... למקום עם מזגן כמו ספרייה , קניון, מוזיאון... תלוי בגיל הילדים...
בהצלחה ובידיים מלאות!