הבדיקה כמו בדיקת דם (לא כואבת).
הייתי מאוד לחוצה לפני. אבל עשיתי את הבדיקה בגלל ממצא בעייתי שהתגלה ובתמיכת הרופאה שלי (שאני סומכת עליה לחלוטין).
אחרי הבדיקה שכבתי עם בקבוק מים לידי, הקפדתי על מלא שתיה וקמתי רק לשירותים.
היו קצת התכווצויות אבל ב"ה לא התפתחו לכלום ופשוט הקפדתי רק לנוח לגמרי במשך כמה ימים.
בסוף הבדיקה הרופא מראה שוב את העובר ואל הדופק, ואפשר גם להגיע לביקורת אחרי כמה ימים (אולטרסאונד).אז טעימות אמורות להיות שלב כיפי ומגניב. אצלינו ממש לא
הוא עוד מעט בן 7 חודשים, לא מסכים לאכול שום דבר חוץ ממטרנה (ומדי פעם טחינה על האצבע שלי).
מה לא ניסיתי? מרק כתום, פירה, תפוחים, אבוקדו וכל מה שבקטגוריה.
ובתגובה הוא עושה פרצוף נגעל ממש במקרה הטוב, ומקיא במקרה הרע..
מה עושים? הוא ישאר עם מטרנה כל החיים?
)אני מאמין!
פשוט זה עניין של גיל.. כיף לה, למה שתרצה משהו אחר?
אולי יש מנוסות ממני שיעידו אחרת
קודם כל, דיקלקטין יכול לעזור, לי לא עזר אבל להרבה כן- אז בשביל הנפש שלך כדאי לנסות.
דבר שני, לגביי העבודה , ברגע שזו עבודה איכותית, עם אנשים איכותיים, כשמעריכים אדם- יבינו שזה זמני.
אל תרגישי רע עם עצמך לשניה!
את מביאה חיים לעולם וידוע שזה לא פשוט.
דבר נוסף , את שבוע 10!! את שניה לפני הסוף לבחילות
תמצאי דברים שעושים לך טוב. קולה/ בייגלה/ סודה/ ארטיקים
ואפילו להקיא זה משחרר אל תפחדי להקיא!!!
בהצלחה מאמי!!!
והסתכלות הנ"ל רק מעצימה את התחושה הלא טובה שלך.
בד"כ זה משתפר משבוע 12-13
מתי השתפר בהריון הקודם שלך? (למרות שבראשון זה הכי מאוחר )
לי בראשון השתפר בשבוע 22-23
בשני 17
אבל אצלי זה לא אופציה אני מקיאה ברמותתתת
ועכשיו אני בהריון שלישי וזה הרבה פחות
כלומר אני עובדת ומנסה לעזור לעצמי , ומרגישה את ההבדל
שבשני הראשונים לא עבדתי כמה חודשים ותאמת לא ספרתי אף אחד הוצאתי חופשת מחלה ובתחושה של "שייקפצו לי"
אבל זה לא אופציה כי זה היה מקום עבודה שרציתי רק לברוח ממנו חחח
ועכשיו אני במקום עבודה מושלםםםם, אבל מרגישה הכי בנוח כי כשאני מרגישה טוב אני נותנת מעל אלף אחוז מעצמי
אז כשאני פחות מרגישה טוב אני פחות טובה?
לאו דווקא..
וגם אם כן, לא נותנת לזה להיכנס אליי , בסופו של דבר עבודה זה אינטרסים, אל תצפי לחיבוק אוהב כמו בבית
תיהי חזקה עוד קצת וזה עובר לך בע"ה...
אמנם יהיו בחילות אבל קלות שמאפשרות לתפקד
שבועות 6עד 10 היו אצלי מאתגרות
לא לקחתי כדורים
בחילות ללא הקאות (רק פעמיים) שעוד יותר א שיחררו כי לא הקאתי ובקושי תפקדתי כל היום סיננתי את הבוס לקוחות מה לא..
לקראת 11 12 זה פשוט השתפר חזר התיאבון יש בחילות אבל בהחלט כאלה שאפשר להתגבר עליהן עם מסטיק או מים קרים
אז עוד שנייה שם!
"לא רוצה שיחשבו עליי.."
את לא צריכה לבוא מהמקום המתנצל. לא פגעת באף אחד.
אלא להגיע מהמקום הסימפטי
בד"כ מנהל גבר, מתחשב יותר...
זה לא קשור לכמה תתאמצי.. יש דברים שאי אפשר להלחם בהם לגמרי.. וזה גם לא אומר עלייך שום דבר רע, כמו שמי שאין לה בכלל בחילות זה לא אומר עליה שום דבר טוב.. זאת המציאות שהשם נתן..
לא יודעת לגבי לשתף או לא אבל אל תהיי קשה עם עצמך. לי היה בחילות עד חודש חמישי..
ובאמת שמרגישה כל כך יותר טוב! חודש וחצי לא הצלחתי לזוז, ופתאום אתמול ניקיתי את הבית ובישלתי!אחרי זה לא זוכרים את זה...
במיוחד בגלל שאת אומרת שהשתפר לך פעם שעברה רק בחודש 5-6
גם לי כולם הבטיחו שזה יגמר אחרי שליש ראשון ולא קרה...
חבל לסבול
ולי לא היתה הסתגלות מעבר ליומיים שלושה
הצלה של החיים הכדור הזה
תנסי דיקלקטין, אפילו בשביל הסיכוי הקטן! אותי החזיר לחיים!
מקווה שאת קרובה לסוף אבל גם אם יש לך עוד שבועיים של בחילות וזה יעזור, חבל לסבול!
אני סוף שבוע 13 ועדיין לא נגמר (לפעמים אפילו קצת מתגבר) והדיקלקטין פשוט מציל אותי, בלעדיו אני לא בנאדם, איתו יש איזה חצי;)
מאחלת לך שבקרוב בקרוב יגמר! אבל בנתיים, יש אפשרות גם לקנות חצי חבילה.
חבל לסבול...
כן זה מעייף בד"כ ביומיים הראשונים
אחכ לרוב הגוף מתרגל אבל כמובן אי אפשר לדעת עד שתנסי...
בהצלחה
מעייף מאד אבל זה כלום לעומת הבחילות
המטרה היא לספק בדיקות ביוץ\ הריון במחיר מוזל ובדיסקרטיות..
שתזכה כל אחת בזמנה ובעיתה
אמהלההאתר ממש מובן ופשוט, יש משלוח חינם וגם לי הגיע די מהר
כולל דף הסבר מפורט שעוזר גם להבין את התוצאות... 
גם היה קל לשאול אותם שאלות... יש להם קישורים לדף פייסבוק, ווטסאפ, ומייל באתר שלהם... ענו לי ממש מהר!
אנונימיותשלום,
שואלת בשביל לעזור לחברה,
אחרי לידה ראשונה, בוואקום,
איזו משחה\ תרסיס יכול להקל על הכאב בחתך? איפה קונים את זה?
מלבד עזרקאין
זכור לי משהו טבעוני לא זוכרת איך קוראים לזה...
תודה!
מאוד הקל עלי בלידות עם תפרים.
וכמובן לעשות מה שממליצים לה בבית החולים- פדים קפואים, מגנזיום, הרבה הרבה הרבה שטיפות.
ואיפה קונים
אני אטחן (עם איזה עוד פרי זה הולך?)
אבל איך ? מוציאים קליפה וגלעין? ואז לטחון?
תלוי כמובן אם הוא יכול לתפוס ולהכניס לפה
מלחיץ קצת אם נותנים לא טחון..
ואני לא הייתי מבזבזת ענבים על לטחון...
יש מלא דברים אחרים שאפשר לתת
היי, אני רווקה באמצע שנות העשרים.
כבר שנים סובלת ממחלת גרייבס, יתר פעילות של בלוטת התריס.
בממוצע התפרצות כל שנתיים, ואז טיפול תרופתי.
הרופא המדהים שלי במאיר מזכיר לי פעם על האפשרות לסיים את הסיפור עם טיפול ביוד,
ומדגיש שצריך לעשות זאת לפני הריונות עתידיים.
בביקור האחרון שלי אצלו הייתה גם רופאת נשים, ושניהם הסבירו לי שכל הריון יהיה
בהגדרה הריון בסיכון גבוה, אצטרך ללכת למרפאה מיוחדת חצי שנה לפני בשביל בדיקות וכו.
הם דיברו על חשש להפלות ומומים בעובר.
אני רוצה לשאול אם מישהי כאן חוותה יתר פעילות של הבלוטה ואיך היו ההריונות שלה?
זה באמת כזה מפחיד?
למרות שזה לא רלוונטי לי כרגע כל המחשבה על זה די מבעיתה...
אשמח לשמוע מהניסיון שלכן.
תודה!
מתחדשת11באת אליי פתאוםאם את לא לוקחת גם ככה.
לא יודעת מה עדיף...בס''ד
אני יודעת שלא תמיד כולם טובים בלשמור סודות. זה חלק מהעולם ומהחיים.
אבל אני מעדיפה, בשביל הרוגע הנפשי שלי, לא 'לדעת' מזה.
אני מעדיפה לסמוך על אנשים שלא מדברים מאחורי הגב שלי ולא משתפים דברים שאישיים לי.
ולכן, אם מישהו שמע על דבר אישי שקשור אלי, אני ממש מעדיפה שהוא לא יפתח את זה מולי.
כי זה יערער לי יותר מדי יחסים.
במקרה כמו שלך, זה היה פוגע בקשר ביני לבין אמא שלי (כי היא לא שמרה את הסוד שלי).
וגם בקשר ביני לבין אחותי (כי הרגע נוכחתי לגלות שהיא לא שמרה על הסוד של אמא, ולכן יכול להיות שאני גם לא יכולה לסמוך עליה לגבי דברים אישיים שארצה לשתף אותה).
אני מרגישה שבמקרה כזה זה פשוט היה גורם לי לא לשתף יותר לא אותה ולא אותה בדברים שחשוב לי שזה יישאר אישי.
אולי לא הייתי כועסת, אבל האמון שלי בהן בוודאי היה נפגע, וזה היה גורם לי צער.
לגבי זיהוי בפורום בעיניי זה משהו אחר. אשמח שיספרו לי אם יזהו, ולפי זה כבר אחליט איך להמשיך להתנהל. אין כאן עניין של הפרת אמון שכל-כך מפריע לי במקרה שהבאת.
ושוב - בשורות טובות ממש!!!!!!!! 💗
בתור אחת שחווה לצערי הפלות חוזרות...
כשאני בהריון, אני פשוט לא מעוניינת לדבר על זה עם אף אחד, זה כבר פחות הנושא שלי אם יודעים או לא.
אלא שאני לא יהיה מעורבת...
ככה זה בעולם, הרבה אנשים יודעים או מנחשים,
ואני עצמי יודעת שאחרים יודעים ועדיף לי שלא לדבר איתם על זה.
יש לי את החרדות של עצמי ולדבר ולפתח את זה עם אחרים.
או לחילופין להסביר כל רגע איך אני מרגישה, לא מתאים לי!
היו הריונות שהרגשתי אחרת, אבל אם היא לא שיתפה אותך, לדעתי, תכבדי אותה.
ייתכן שהיא יודעת שאת יודעת, אבל זה נוח לה.
צריך להבין שהחוויה שלך בהריון (ושרק ימשיך ככה) והחוויה שלה בהריון (לצערה הרב) הם חוויות שונות והפוכות...
ולא בטוח שאת מסוגלת להרגיש ולהבין אותה ברגעים האילו, (זה לא מוכיח כלום על הקשר ביניכן)
ובטח היא מוצאת לעצמה את העזרה הרגשית שהיא זקוקה לה.
זו דעתי האישית
אבל שיהיה בשעה טובה ובהצלחה לשניכן.
אנונימית בהו"לכל מה שאת רוצה שהיא תשמע באופן שבו את רוצה אותו, תדאגי שתשמע ממך.
זו הזדמנות לשיחה פתוחה על השינויים שהגוף עובר, איך באים ילדים לעולם וגם על נטיות מיניות.
לדעתי חשוב להסביר לה שבגיל ההתבגרות האישיות עדיין לא מגובשת. מאוד קשה לאדם להחליט בצורה נחרצת שהוא נמשך רק לבני מינו ושבאופן כללי זו סקלה.
אני חושבת שסביב גיל ההתבגרות, במיוחד במוסדות חד מיניים יש הרבה תופעות שבנות מרגישות שהן נמשכות לחברות שלהן, בין אם כתחליף רגשי לחבר (שבד"כ אין להן בגלל סיבות הלכתיות וכד') ובין אם בגלל שלפעמים מושג "חברת נפש" מתבלבל במשיכה מינית. לכן בעיני "יציאה מהארון" בגיל הזה היא לא אמינה או מגובשת מספיק. וחשוב שהבת שלך תדע את זה כדי שלא תתחיל להתבלבל בעצמה.
מדגישה שאני לא אשת מקצוע בכלל, כל מה שכתבתי הוא על סמך חוויות וניסיון אישי שלי.
א. מה עושים עכשיו, כלומר כדי לא להרטב וכו...
ב. איך מטפלים בזה? חייבים ללכת לפזיותרפיה רצפת האגן או שאפשר בלי?
ג. אני רק בשבוע 15... בהריון הקודם זה היה לי רק בתשיעי... זה אומר שרצפת האגן שלי חלשה במיוחד או שזה תקין?
אני בתשיעי ברוך ה', (סוף סוף), ויש לי בלי עין הרע בטן גדולה עם לא מעט סימני מתיחה, לצערי.
בשבוע האחרון התחילה לי תופעה של גרד נוראי ממש באיזור של הסימנים בבטן בעיקר, אבל גם סביב הקרסוליים וכפות הרגליים, וממש בקטנה בחלק העליון של השדיים.
זה מציק, וזה מטריף את דעתי ממש. כל מגע קטן גורם לי לפצוח בפרץ גירודים שכמובן מגרה את האיזור עוד יותר ואני מגרדת ממש עד זוב דם.
אני כבר משתגעת.
אני משתדלת לשמור על הידיים שלי ולא לגרד, אבל זה די בלתי אפשרי.
סיפרתי לרופאה שלי והיא הקשיבה בחצי אוזן ואמרה לי למרוח פניסטיל. אז ניסיתי ולא כל כך עוזר ואפילו להפך - המגע של המריחה מגרד לי...
שמתי לב שלגבי הכפות רגליים שגם הן מגרדות מאוד עוזר לי לשים את הרגליים בגיגית עם מים קרים. אבל זה לא כל כך עוזר לגירודים בבטן.
האם מישהי מכן מכירה את התופעה?
הבו לי עצה מה לעשות כדי להרגיע את הגירודים האלה, כי אני חוששת שעד הלידה כבר לא יישאר לי עור בבטן מרוב גירודים, ואני לא רוצה להישאר עם צלקות לכל החיים...
פליז הלפפפפפפ
כפיתרון להרגעת כוויות.
אבל לא חשבתי שאולי זה יכול לעזור גם לזה.
אבל זה הגיוני, אולי הצריבה הזו היא בעצם סוג של כוויה בעור.
אני אנסה בבית, תודה רבה.
קודם כל מוזר שהרופאה לא הפנתה אותך לבדיקות.
אותי הפנו למיון לבדיקת תפקודי כבד כדי לשלול מלחי מרה שיכולים לגרום לגרד ומסוכנים לעובר.
אם התוצאות יוצאת טובות זה אומר שזה גרד היריון (puppp).
התחיל לי בגירודים בכפות רגליים ובטן, אחרי הלידה זה אפילו התפשט יותר. עבר אחרי שבועיים.
מה שעזר לי להתמרח בקרם גוף, פניסטיל, שמן- שהגוף לא יהיה יבש, כמובן זה זמני אבל אין כל כך מה לעשות.
אני יודעת על חברה שהחל לה הגרד בשבוע 35 ובשבוע 38 עשו לה זירוז כי היא כבר לא יכלה יותר ברמה שהיא קיבלה סטרואיידים להרגיע את הגרד.
ולבקש הפניה לבדיקות?
או שאם היא לא אמרה לי כלום סימן שאין לי ממה להלחץ?
הלכתי לבדיקות אחרי שהתחיל לי אדמומיות גם בכפות רגליים, כמו פריחה.
לא צריך להלחץ, אבל אותי הרגיע ללכת להבדק.
נתנו לי הפניה לבית חולים, בודקים אותך במחלקת יולדות.. כבר על הדרך הכנה ללידה
ממליצה לבוא בבוקר מוקדם (6-7) יש פחות יולדות במחלקות..
עושים מוניטור, בדיקות דם, אולטרסאוד והערכת משקל.. ואם הכל תקין משחררים הביתה.
קחי בחשבון שזה לוקח זמן, לפחות כמה שעות
