פורום הריון ולידה (עמוד 1951)

אבל יש מרפאת אנדומטריוזיס בהדסה עין כרם.
הגעתי שם לרופא מטעם מכון פועה...

הטיפול של זה זה לא הורמונים בדרך כלל...אלא לפרוסקופיה שהיא גם אבחנתית וגם טיפולית

קאופמן מקבל בהרצליה וחיפה.
דיאור מקבל בעין כרם וברמת גן.

אם היא סובלת ככה אז יש סיכוי טוב שזה אנדומטריוזיס...
כדאי ללכת להתייעץ.
הורמונים בחלק מהמקרים עוזרים גם להאטת קצב ההתפשטות של האנדומטריוזיס ולא רק למניעת כאב.
ולפעמים ממליצים על ניתוח...

נעים, אנושי מאוד מאוד!
וגם ממש ממש מומחה בתחום!

שתלך להתייעץ ולשמוע מה יש לו לאמר

לי היה עוזר לקחת משככי כאבים עוד לפני שהם מתחילים, אחרת באמת לא עוזר.
והכי עזר לי זה כדור בשם אדקס

אני אעביר לה

ואם מישהי מכירה עוד רופא מומלץ אני אשמח

מגנזיום ואומגה 3 בעיקר .

מחפשת ממש כל דבר שיכול להקל...

אומגה 3 של 950 כל יום
ומגנזיום אחד ליום
יש עוד כח מיני תוספות, גם פרוביוטיקה יכולה לעזור. אבל אומגה ומגנזיום הכי ראיתי שעוזר לי

איך הגעת לקוקטייל הזה?

בדקתי המלצות קראתי בלוגים וכאלו
קניתי כל מיני, ניסיתי הורדתי וראיתי מה טוב לי

מומחה לאנדו..
בהצלחה רבה!

לא בטוח שזה אנדומטריוזיס. אם לא, אז לכאבי מחזור באופן כללי ממליצה מאד על שיטת אביבה, מפגש אחד אמור להספיק.
אם זה כן אנדו', המורה שלי לשיטת אביבה המליצה לנו לא לטפל בנשים עם אנדו' אבל אני מכירה מישהי עם אנדו' שתרגלה שיטת אביבה (לבעיות פוריות) ועזר לה גם לזה, אז חושבת שהייתי מנסה.
כן חשוב קודם כל לאבחן ולראות מה המצב כי כמו שכתבו הנזק מצטבר.

אפשר לשער קלינית לפני או לשלול על ידי אבחון של משהו אחר

גם שמעתי שעוזרת מאוד לאנדומטריוזיס!
עוד לא אזרתי מספיק אומץ (וכסף ) כדי לנסות

תכף אני אמורה ללדת. לא ראיתי משהו חריג להיריונות אחרים.
תופעת לוואי היתה רק עייפות ביומיים שלוש אחרי

היו לי תופעות לוואי של צינון בחיסון השני וקצת כאב במקום ההזרקה כמו בכל חיסון
אני כבר כמה שבועות אחרי לידה וברוך ה' הכל בסדר
בהצלחה❤

חוץ מקצת עייפות היה בסדר וב״ה היום כמה חודשים אחרי לידה הכל טוב איתי ועם התינוק

אני מחלימה אבל עברה כמעט שנה
קשה לקבל החלטות בלי מידע
וגם הרופאה לא זמינה שלא בזמן התור, והוא בעוד כחודש

עבר חלק לגמרי אפילו בלי תופעות חוואי והמושלמת הקטנה שוכבת פה לידי

התחסנתי באמצע ההריון, כמעט ללא תופעות לואי ב2 החיסונים.. (ממש קצת חולשה כמעט לא מורגשת) קצת כאב במקום ההזרקה ליום וחצי.
ב"ה יצאה נסיכה כזאת מדהימה, שוקלת להתחסן ככה בכל ההריונות שלי🤣

ההריון תקין ב"ה.

כרגע ב34, הכל בסדר ברוך השם. לא היו תופעות לוואי מלבד כאב מקומי אחרי החיסון השני

ההמלצה היא בפירוש להתחסן.
אני גם התחסנתי בהריון והיה בסדר גמור.
ושררשורים על זה- יש אינסוף...

מחקר חדש חיסון והריון - הריון ולידה

היה עוד כמה אבל אני מהפלאפון אז לע הצלחתי. בכל אופן יש את המאמר שמסכם את המפגש של מכון פועה בנושא, אחפש לך

בעיקר לנוח!
גם אם זה אומר להרים רגליים על הספה ולרבוץ בטלפון. סתם לא,
אממ את יכולה אולי לסרוג אם את יודעת.. ספרים גם רעיון מעולה, לחפש איזה תכנית נחמדה לראות..

שתי ידיים שמאליות..
תוכנית מרגיש לי קצת להעביר את הזמן כזה.. בזבוז קצת.

את מגדלת תינוק בבטן!! הכי יעילה שיש⁦❤️⁩⁦❤️⁩

מחפשת מה לעשות תוך כדי השכיבה 😅
אני יצור מאוד פעלתן בחיי השגרה וזה מרגיש לי ממש זמן מבוזבז

אולי לקרוא ספרים?

עוד מעט מסיימת את הספריה😅

גם אני רוצה משהו כזה תוך כדי ההנקות.. מנסה ללמוד כל יום פרק. לא עומדת בזה אבל מנסה... התחברתי לקבוצה של בנות שלומדו. כל יום פרק בתנך...

יש מומלצים?

תלוי מה את אוהבת
יש 'חיות כיס'-כלכלי של כאן
'עושים היסטוריה'- מלמד על היסטוריה בצורה נהדרת
'אמא אמא' של עינת נתן והילה קורח-מהמם ממש על חינוך והורות.

יש שיעורי תורה.

יש לי כמה שאני אוהבת באנגלית.
על הארי פוטר/סדרות/

רעיונות מעולים ממש

מעיתון משפחה. אם את מכירה

אשה עובדת. מרים אפללו. משפחה ותראי את זה

אבל אולי לקרוא תהילים, ללמוד פרשת שבוע, לבחור ספר תורני שאת מתחברת אליו ללמוד.
מבחינתי האמת שלקרוא תהילים זה הכי קל, זה מרגיש לי ניצול של הזמן וזה משהו שאפשר להתחיל מהר ולעצור מהר בשונה מלימוד מעמיק.

את יודעת למה הקימו את הפורום?
כדי שיהיה להריוניות ולמניקות איפה להתקשקש כשהן משתעממות ברביצה או הנקה😌

על הספה אפשר לשמוע שיעורים או פודקאסטים(של הרב חיים נבון מומלץ), לקפל כביסה...
אם את בקטע, יש ביוטיוב כל מיני סרטונים של צילומים מיוחדים, עוגות, עיצוב...
ואולי להתחדש בספרים?

מחפשת משהו שקצת פחות מרגיש לי בזבוז זמן..
סרטונים ביוטיוב פחות הסטייל שלי..

ועוד בלי נקיפות מצפון... (טוב, כמעט בלי...)
שנית - איך את עם יצירה? יש כל מיני יצירות שאפשר לעשות כשיושבים על הספה - ציור, תפירה, הדבקה בלי דבק חם... את יכולה לחרוש ביוטיוב (אם יש לך), יש שם הרבה רעיונות
אפשר גם לצבוע בספרי צביעה למבוגרים - יש דברים ממש יפים.
ובקשר ללימוד - בשרשור שפתחה @אין לי הסבר המלצתי שם על ספרים קלילים לחודש אלול. אם את רוצה המלצות לספרים קלילים שלא קשורים לאלול דווקא - אז אתן לך בשמחה.
ואפשר גם לבחור ספר "כבד" יותר עם פירוש לצדו, והכי טוב יהיה אם תכתבי לך את הנקודות שיעלו לך מהלימוד, וככה הוא ייטמע לך וגם תצליחי להתרכז יותר.
(בקשר לאמירת תהלים - אני יודעת שעדיף לא לומר בלילה. אם את רוצה בכל-זאת - אז אפשר ללמוד את הפרקים, אפילו רק לקרוא את פירוש רש"י, ואז זה בסדר למיטב ידיעתי.)
בשעה טובה ובקלות!

האמת שיש לי הרבה נקיפות מצפון, היו לי המון תוכניות לתקופה הקרובה
אבל אני פשוט לא מסוגלת.. לא מצליחה לזוז
יש לי שתי ידיים שמאליות בעיקרון, אז יצירה זה פחות הכיוון😏מאוד רוצה לשדרג קצת את הבית אבל לא מוצאת דבריו שיהיו לי מספיק פשוטים..

הכל תגובה ללידה. כן, גם חודשיים אחרי, וגם אם הוא מקסים לתינוק.
שולחת לך חיבוק והרבה סבלנות, כי זאת תקופה קשה!

עם התקן דימומים שלא נגמרו...

ויש גם הרבה שלא..
אבל הסתדר אחר כך

לא בדקתי... אני אישית די מיד אח"כ נכנסתי להריון....

חודש אחרי אולי

שומעים שזה עובד על יצור ר.נ.א מקשרים את זה אוטומטית לד.נ.א.ומשם הקשר לפוריות קצר

הרבה נשים חווות לחץ במהלך חייהן (אפילו גדול יותר מהלחץ של החיסון), וזה לא מוביל לדימומים.

לי באופן אישי היתה פעם אחת שהיה שיבוש ממשי, באופן ברור בגלל לחץ. זה היה כשהלכנו לרופא פוריות אחרי ששנה אחרי החתונה לא נכנסתי להריון, והוא נתן לי לעשות פרופיל הורמונלי. באופן חריג הגיע דימום (ממש כמו ווסת) שלושה שבועות אחרי המחזור הקודם, וכשבאתי אליו עם התוצאות של הבדיקה, הוא אמר שלפי הבדיקה לא היה בכלל ביוץ, והציע להתחיל טיפול באיקקלומין.
בגלל שידעתי שזה חריג אצלי, התעקשתי לעשות בדיקה חוזרת בחודש אחר כך ובה הכל יצא תקין.
ברור לי שהשיבוש הזה היה בגלל הלחץ שלי בנושא.

וידוע גם שהרבה פעמים לכלות יש שינויים פתאום במחזור, בגלל ההתרגשות לקראת החתונה.

לא יודעת מה לגבי החיסון. אולי זה כן קשור להשפעה כלשהי של החיסון עצמו. אבל לא מופרך שנשים שמאוד חששו מהתופעה הזו, עצם הלחץ הביא לשינויים.

ויודעת על הסיכון של כלות לראות דם בגלל לחץ, וזה גם קורה, אבל זה מאוד נדיר. לא מתקרב להיקף התופעה שנשים מדווחות עליה בעקבות החיסון.
וגם תכל'ס - א"א להשוות סטטיסטית בין הלחץ מחיסון ללחץ מחתונה (לחץ מהחתונה נפוץ בהרבה וגדול בהרבה).

סמוך אחרי החתונה.
רב שפנינו אליו אמר לבעלי שזה נפוץ מאוד אצל נשים שעדיין בלחץ מכול התהליך.
ושיבושים סביב החתונה הם ממש שכיחים.

וגם אם יש שכיחות מסוימת, עדיין נראה לי שייחוס הדימומים בעקבות החיסון ללחץ הוא שגוי .

בכל אופן כתבתי שזה לא משהו שבדקתי...
אז מתנצלת על חוסר הדיוק
לי ב"ה עבר חלק

אחר לי שבוע. נלחצתי ממש שאני בהריון כי לקחתי בגלל טיפול וכאבי שיניים כמויות של משככי כאבים שלא לקחתי כל החיים.

אחרי החיסון השני חשבתי ששוב מאחר לי המחזור. מתברר שעד היום הוא מאחר. ואני בהריון.😑😑

רציתי למנוע עוד כמה חודשים..

אבל ידעתי שאני לוקחת סיכון מסוים.

וממש לא בהריון.

פעמיים.
הראשון הקדים, השני איחר.
אבל אח"כ חזר לסדיר.

לנרתיק ולגעת בדפנות, לא צריך עמוק מדי(בערך 2 סמ) ואחר כך בעדינות בפי הטבעת

בפי הטבעת. רק בנרתיק בעדינות. לא צריך ככ לעומק.

שאלו אותי במיון יולדות אם המשטח נלקח גם משם

לא כולם אומרים לעשות גם בפי הטבעת.
בהריון של הקטן נתנו לי 2 בדיקות - אחת לנרתיק ואחת לפי הטבעת.

ולא צריך בשניהם
עשיתי רק בנרתיק וזה יצא מספיק חיובי

ניסיתי לעשות לעצמי אתמול.
דבר ראשון, היה לי ממש ממש קשה פיזית. בגלל שהבטן שלי ממש ענקית כבר, לא הצלחתי להגיע לפתח הנרתיק (ניסיתי בשכיבה ועדיין...) יש למישהי טיפים?

וגם, וסליחה מראש על התיאור. שעה לפני זה הייתי בשירותים ל💩 וניגבתי ממש טוב (לפחות ככה חשבתי🤦) ואחרי שהכנסתי את המקלון לפי הטבעת הוא יצא קצת מלוכלך. מהגועל זרקתי אותו. אבל הגיוני שזה היה תקין? איך אפשר לדעת בוודאות שלא יקרה שוב? אין לי מלא מקלונים לבזבז😬

אפשר להעזר במראה
לגבי פי הטבעת - לא צריך להכניס עמוק ממש להעביר בקלילות בפתח לא מעבר

ועשיתי כבר כמה פעמים. תבדקו עם הרופא שלכם אם זה באמת נצרך.

ותמיד ההנחייה הייתה גם בפי הטבעת..

מאיזה שבוע עושים את הבדיקה? האמת שיש לי רופא גבר, וממש לא רוצה שהוא יעשה לי את הבדיקה. בהריון הקודם הרופאה שלי עשתה לי את הבדיקה, ועכשיו שזה גבר ממש לא רוצה. אני מבינה שיש אפשרות לעשות לבד? פשוט מבקשים?

ואחכ לפי הטבעת. ככה גם כתוב בדפים המצורפים(לעשות בנרתיק וגם בפי הטבעת)

אם אכלה ממנו משך הזמן קצר יותר.

זכור לי 4 שעות מההכנה,
ורק שעה מאז שהתחיל לאכול.
אבל אני לא בטוחה שאני זוכרת נכון.

שעה אם התחילה לאכול מהבקבוק
8 שעות אם לא, אך יש לשמור בקירור

אם נשאר בקבוק ליד המיטה שלה שהיא לא רצתה אז אני נותנת לה סביבות 4 שעות אחרי בלי בעיה, אלא אם החדר חם מאוד...

הבת שלי היתה עם 3-6 עד גיל 11 חודשים.
זה תלוי גם בחברה של הבגדים.

לאו דווקא משקל..

בכללי אני לא דואגת ממשקלים (וגם אוהבת אותם קטנים וקומפקטים😜). אם הם מתפתחים כמו שצריך זה מספיק לי.

בת ה3 שלי עם גופיות 3-6

אני לא סוגרת לה את התיקתקים למטה כמובן, אבל זה היחיד שלא שוחה עליה...

והכי מצחיק שבן השנתיים עם גופיות לגילו, שזה גדול ממנה. הוא לא שמן וגדול, פשוט זה הטיטול והתיקתקים.

לא הגענו לרמה הזאת...

נגיד שילב בגדים עונק
הבן שלי עד גיל כמעט שנה לבש בגד גוף 3-6
ואין לו שום בעיית גודל..

אצלה דווקא שילב כן טובים (לדעתי האוברולים שלהם שהלבשתי לה בחורף כשהיא נולדה היו הראשונים שהיו לה קטנים) אבל פוקס קצת גדולים.

אני רק מקווה שיהיה לי שימוש לבגדי מעבר מידה 9-12 שיש לנו בשבילה😳

בגד גוף ומכנס בהתחלה זה רחב
אחר כך בסדר
בסוף בדיוק בדיוק

אפשר להלביש זמן מאוד ארוך

הרבה פעמים אוברולים, אני מלבישה מידה מעל. (בעיקר בגיל יותר גדול, כשהאוברול משמש כפיג'מה).

לק"י

אז אם לא עכשיו, אולי בפסח הם יהיו לה טובים.

ולובשת עדיו 3-
ויש לה צמיגים
היא אוכלת מקסים
והיא שממנה חמדמדה

ויש לו חלק מכנסיים 3-6🙈 הוא יחסית קטן אבל ממש בסדר

ויש לו זוג מכנסיים אחד שכתוב עליו 3-6 חודשים,

ויש לה בגדים של 0-3 😅
לפעמים חברות הבגדים ממש לא מעודכנות בגדלים של תינוקות מציאותיים...
תנוח דעתך

היא במעון? תסתכלי איך היא ביחס לילדות אחרות בגילה

ואז הרופאה יודעת שהגעת?

חוצמיזה שהיום יש גם תורים טלפוניים אז יכול להיות שדלת סגורה פירושה שהיא בשיחה טלפונית.

יש היום תורים טלפונים שגורמים לרופא להראות כאילו הם סתם יושבים עם דלת סגורה.
וגם בלי קשר, אין לך מושג איזה עוד עיסוקים יכולים להיות לבנאדם ולא נראה לי שישלרופא אינטרס לגרום לך לחכות או לייצר עומס של ממתינים.

אותי אישית מאוד מכעיסים המטופלים שמרשים לעצמם לפתוח את הדלת כשאני בפנים.
הרופא יודע שאתם נמצאים מהרגע שלקחת תור.

אצלנו נגיד אין לקחת תורים
אין לרופא דרך לדעת אם הגעת או לא
אם אין אף אחד שיודע אם יש מישהו בפנים ואת מחכה יותר מחמש דקות הייתי דופקת בעדינות

הרופא יודע שאת נמצאת מהרגע שלקחת תור, זה מה שכתבתי.
משמע, אם לא לקחת תור אז כנראה שהוא לא יודע שאת נמצאת.

יש לרופאה רשימה של כל המוזמנים לפי שעות. אז היא יודעת שאמורים להיכנס אליה בשעה מסויימת

אלא תחכה שמי שהגיע ידפוק ויעדכן שהגיע

ברוב המרפאות ומרבית השירותים יש תורים ממוחשבים והמטפל יודע שממתינים לו.
אולי במרפאה מאוד מאוד קטנה זה עוד לא קיים.....
התשובות שהפותחת מקבלת הם על דרך הכלל.
ברור שאם אין לרופא דרך לדעת שאת שם אז צריך לדפוק. אבל לא נשמע מהודעתה שזה כך כי אומרת שקראו לה אחרי 2 דקות......

אצלנו זה ככה. אנחנו אמנם ביישוב, אבל לא קטן
והאמת לא הגבתי לפותחת

רק במקומות מאוד גדולים כמו בסקירת מערכות... ולא רק בישובים קטנים

גם אני נתקלתי בזה לראשונה בלאומית בכמה מקומות בערים שונות.
מבחינתי זה היה שיקול לעבור קופה...

בטח לאומית, מאוחדת- תלוי איפה.
למרות שבסוגריים אגיד שבכל אופן אני מופתעת. אבל באמת פחות מכירה מקרוב את הקופות האלה....
/>בכללית ומכבי גם בסניפים הקטנים ככל שאני מכירה כל התורים ממוחשבים........

ירושלים, נתניה, פתח תקווה, ראש העין

אם זה מרגיש לי כבר חריג אז פונה לקבלה שיבדקו מה קורה
אבל זה הגיוני שרופאה תעשה הפסקה של 2 דקות בין מטופלות. לארגן את המסמכים, להכניס משהו לפה.. לא נראה לי שהיא סתם ישבה שם ולא עשתה כלום

והדלת היתה סגורה והיה רשום על המסך בחוץ שיש מטופל בפנים ואני הבא בתור . כל הזמן שמעתי שמדברים בפנים, אז הייתי בטוחה שיש שם מישהו. פתאום הגיעה אשה ופתחה את הדלת. ומה התברר? שיש 3 אחיות שיושבות ומדברות , ופשוט מחכות לאנשים שיבואו. ויש להן אפשרות לקבל 3 אנשים בבת אחת...

בטח 2 דקות.....
לפעמים צריכים לגמור רישום מהמטופלת הקודמת (המטופל יוצא אבל הרופא עוד לא סיים לתעד בתיק)
לפעמים צריך לעבור על תוצאות בדיקות ולהחזיר למטופלים תשובות.
לפעמים יש בקשה דחופה מהמשרד ועוד....
מבטיחה לך שגם לצוות אין עניין למרוח מטופלים ולהאריך לעצמם את המשמרת......

כמעט תמיד כשמטופלת יוצאת אז עדיין יש רישום, יש לסדר דגימות של בדיקות שנלקחו וכל מיני... אין לרופא עניין סתם לשבת ולבהות בקירות, כמו כולם רוצים לסיים את העבודה וללכת הביתה.

נשמע לי הגיוני שאדם שעובד במשרד ירצה שהדלת תיהיה סגורה.

את עובדת במשרד עם דלת פתוחה לרווחה לקהל כל הזמן?
יש המון רעש בחוץ וקשה להתרכז. בין מטופלות מאוד מקובל לסגור את הדלת עד שהבאה בתור נכנסת.
ייתכן וסתם מתחשק לה דלת סגורה בגלל המזגן..

מקסימום אפשר לדפוק בקטנה ולראות אם יש תגובה.

כשמעבירים כרטיס הרופא יודע שאת שם וקורא לך.
רופאים הם בני אדם. לפעמים צריכים לסיים משהו או לעשות משהו במחשב

אולי רק לסקירות.
לרופאה יש את רשימת המוזמנות אבל אם היא לא תפתח את הדלת היא לא תדע שהן שם.
ספציפית לרופאה הזאת אין תורים טלפונים וגם לא יכול להיות תור טלפוני במקביל לתור רגיל.
הפעם במקרה האחות נכנסה לרופאה וגילתה שאין אצלה אף אחת ואז האישה שהייתה לפני בתור נכנסה. אין לי מושג כמה זמן היא ישבה שם מול דלת סגורה, אני הייתי שם רק 2 דקות לפני שהיא נכנסה. יצא שנכנסתי באיחור של רבע שעה.

לי מרגיש לא נעים לדפוק בדלת, במיוחד לא אצל רופאת נשים. אבל זה מתסכל לגלות כשהדלת סתם סגורה. וזאת לא פעם ראשונה.

ממש מצטערת שזה מפריע לך... לידיעתך אני גם בנאדם ולפעמים אני גם רוצה לאכול, לשתות, לדבר בטלפון עם בעלי, לסדר את החולצה או המטפחת... ולא צריכה שכל מי שיעבור בחוץ יסתכל עלי. חוץ מזה, לפעמים יש טלפונים או דברים לעשות במחשב שקשורים למטופלות וצריך שלא ייכנסו. מצפה שימתינו לקריאה בכריזה.  גם כשאני מגיעה לרופאים אני יושבת ומחכה שיקראו לי. 

באמת מעניין אותי, כי אני תמיד מתלבטת..

הייתי משאירה פתוח אם הייתי רוצה שהבאה תבין שאני פנויה ותיכנס. או יוצאת וקוראת. לשמחתי לא נתקלתי במצב הזה, הרבה יותר נעים שיש כריזה ולא צועקים את השם שלך בפרוזדור. אני כמטופלת לא אוהבת שצריך לבוא ולנסות להבין מתי תורי, או להבין מאחרות איפה עומד התור. הכריזה ממש עוזרת.

אז אני לפעמים נעזרת באחות לברר אם יש מישהי בפנים
או שאני מחכה כמה וכמה דקות ורק אחרי זה דופקת,
תחשבי שגם למטופלת יכול להיות מלחיץ שדופקים לה באמצע בדיקה אישית
הגיוני שהרופא יושב כמה דקות ולא מקבל אנשים, תחשבי שהוא גם בן אדם וגם כרופא יש טפסולוגיה וטלפונים שעושים בין לבין
)אומרת לך כאחת שהרופא עשה בשבילי הרבה טפסולוגיה וטלפונים בין התורים, שמירת הריון, הפניה לבדיקות דחופות ונתינת מרשמים לאור הבדיקות הדחופות ולפעמים אפילו התייעצות עם רופא אחר)

או פותח את הדלת

פותחת את הדלת ואז ככה המוזמנת מבינה שהיא יכולה להכנס

ברור שגם לרופאה מגיע קצת לנשום לאכול לשתות לרגע ...

וברור שכשדלת סגורה לא סתם נכנסים
ובעיני גם לא דופקים

מחכה שתי דקות, ואם יש לי ספק אני מבקשת מהמזכירה לבדוק לי.
היא מכירה את מנהגי הרופא וזה גם פחות מפריע לרופא אם היא זו שבודקת.

10 דק' רבע שעה מהשעה שלך, הייתי פונה למזכירות לשאול האם הרופאה נמצאת

בלי אפשרות של מבוגר/ילדים

והוא מקבל גם וגם (מכבי)

לא מזמן בררתי..
נקווה שזה מאחורנו

איך את עכשיו?

זה בדכ לכמה שניות וחולף.. אבל אם זה רציף אולי עדיף להבדק

בדיקת דם לאור העירוי ברזל שקיבלתי למשך 6 פעמים (כל שבוע), והרופאה כנראה ראתה את התוצאות ולא הרגיש לה מחשיד.. לכן, תוהה מתי בכלל לקבוע וללכת אליה? אם בכלל... פשוט הרופאת נשים בקומה 7, ואני לא עולה במעליות שם, כי הן נתקעות כל הזמן, אז מלחיץ, לכן בוררת את מספר הפעמים שבהם אני מגיעה אליה..

מרפאת נשים של כללית זה שם..
אולי אפשרות לבקש הפניה לבית חולים לבדיקה.. ככה לא צריך לעלות שום מדרגות

שאפשר להגיע בשעות מסוימות, ללא תשלום ולהבדק
בדכ זה אולטרסאונד, ב.שתן ולחץ דם

כן יש את זה גם שם באותו מבנה ובאותה קומה

אולי כדאי שתתקשרי למוקד יסבירו לך
אצלנו יש כם מוניטור בנוסף

לכן לא פשוט..

תודה לך 💕🙏🙏

פשוט עוד כמה שניות של עוד כמה מבחנות שממלאים..

אם זה לא בדיקת דם לדעתי אפשר לסרב והם יצטרכו לקבל את זה.

הייתי צריכה לעשות שוב בדיקה אחרת ושמו לי גם אותה בלי שבקשתי
ואין לי כח שישגעו אותי על ערכים לא תקינים

אני עושה את זה הרבה

לא היה לי מושג שאפשרי
עזרתן לי מאוד תודה לכולן!

אני רציתי לעשות ככה פעם וכל ההפניה כאילו שומשה והיה צריך חדשה

בפעם אחרת?

כל עוד הפנייה בתוקף - את יכולה להחליט מה לעשות. כמה ומתי

אבל אם זה במבחנה ביחד עם בדיקות שאת כן רוצה זה קצת יותר מסובך.. אולי יכולים לא לקחת אבל אז זה לא נשאר אני חושבת.. ממליצה לך פשוט לשאול את האחות שלוקחת דם.. בהצלחה!

אם כי כשעושים בדיקת
דם
תמיד כדאי לעשות כבר הכל

למשל אני בהריון מאוד אנמית, כל בדיקת דח עושה שוב ספירת דם

יש בדיקות שונות באותה מבחנה, ויש מבחנות שונות.
מבחנות שונות יכולים לא לקחת.
לפרק בדיקות של אותה מבחנה לא תמיד אפשרי. ייתכן שמשתנה בין קופות.

אז כל הבדיקות באותה הפניה בדרך כלל

גם בהפניה תסתכלי אם יש לך גישה לאתר של הקופה יש לך הפניות לפי מעבדות וכל מעבדה מפורט הבדיקות

או שתתיייעצי כאן...

כנראה משתנה בין הקופות.
כי ההפניות שאני מכירה לא מחולקות לפי מעבדות.
וגם בתוך אותה מעבדה יש לפעמים חלוקה למבחנות שונות.
לא כל ההמטולוגיה ביחד, ולא כל הכימיה....

כל מבחנה הולכת להיבדק במעבדה אחרת לחלוטין.

לפעמים יכול להיות כמה מבחנות לאותה מעבדה... כי יש דברים שצריך מספיק דם לבדיקה או שצריך ג'ל מסוים נגיד שלא יקרש הדם כי זה מפריע לתוצאה, ספירת דם נגיד

אבל לרוב מספיקה מבחנה למעבדה כמעט לכל הבדיקות הנצטרכות

אין לך כל כך איך לדעת.
תשאלי את האחות כשאת מגיעה לבדיקות.

זה תלוי גם ברמה של המאגרים.

יש את הפרוטוקול שלה.
וגם בתוך הפרוטוקול - יש רופאים שייצמדו אליו בקנאות. ויש גמישים יותר...

לי ב2 הריונות הרופא נתן ברגע שהגעתי ל10

אני הייתי עם ברזל מתחילת ההריון אבל הוא לא השפיע והייתי מטופלת אצל רופא שברגע שמגיעים לרמה הזו ישר שולח לעירוי

לי יש 10 מוגלובין ו11.5 הברזל והרופאה שלחה אותי לעירוי
מתלבטת אם לקחת

הגעתי ללידה עם ברזל גבוה, וגם אחרי הלידה נשארתי ברמה תקינה
הרגשתי ממש מחוזקת

לא לשחק עם זה ..

אבל תלוי שבוע הריון (כמה קרובים ללידה)
רקע אנמי בהריונות קודמים
מצב המאגרים והברזל עצמו

ונתון נוסף שלר מסתכלים עליו תמיד הרופאים כי הוא לא מדיד, וזה פשוט עוול לאישה : ההרגשה של האישה.
אם האישה מרגישה מתה, עייפה, לא נושמת
אז זה מאוד משנה ולא אםצההמוגלובין או 9 או 10

הלידה שזה בסדר שיש ככה...

כלומר, זה הרי תלוי באיזה שבוע את.. אני שבוע 35 והרמה של ההמוגלובין 10.6 אז לא אמרו לי לחזור לעירוי ברזל...

לפני פחות מחצי שנה ההמוגלובין היה 14. והפריטין ירד לי מ40 ל6. ולכן הוא המליץ לי עירוי. אני בשבוע 34.
ניסיתי לשאול על כדורים, הוא אמר שאפשר אבל הוא ממליץ לי להתחיל עם עירוי...

והפעם הוא 11. אפילו אחרי לידות קודמות השתחררתי עם 13.

אלא כמה הירידה... .

אישה שהברזל שלה הרגיל גבוה ופתאום ירד לה ל11 זה מדאיג... והיא תרגיש תופעות קשות בדיוק כמו אישה שהרגיל שלה הוא 12 וירד לה ל9...

אני רואה שאתן כותבת המוגלובין בנפרד וברזל בנפרד... איך קוראים לברזל בבדיקות? אני תמיד מסתכלת רק על ההמגלובין ועל המאגר

המטרה לבדוק אם יש ברזל אבל משום מה לא נספג

קצב הירידה גם משפיע די רע על ההרגשה.
זה הפרש גדול בין 15 ל11 ומעיד על כך שהברזל בירידה חדה

אני בקבוע עם בקושי 12
אז ב11 המוגלובין אני ממש בסדר בטח לא ברמה של עירוי.

אם ניסית הכל ורק יורד, את לקראת לידה,
ושאר המדדים נמוכים אפשר לקבל גם ב10.

כבר יש יותר כח?

לפחות ככה היה לי

אבל זה לוקח איזה שבוע וחצי לפחות עד שמשהו מתחיל לזוז

דווקא המנה הראשונה עושה תחושת עייפות נוראית, אני הלכתי ישר מהעירוי לישון

בהמשך בהחלט

זקוקים לחברה, מושפעים ממנה ולחלקנו גם אם נראה שלא- דעתה חשובה לנו.
לכן זה ממש הגיוני להתלהב מילדים. זה לא אומר בהכרח שבגלל שחסר לו הוא ככה
ילדים וחברה קיימים לא רק בגן: גן שעשועים, ספרייה, אחים בבית כשיש וכו..
מה שחשוב הוא לחשוף אותו

זה שהוא איתך בשלב הזה זה מתנה לשניכם ולדעתי דווקא בגלל שהוא איתך ונמצא בסביבה מוגנת ובטוחה הוא מפתח כישורים חברתיים בריאים.
מסגרת של מעון בעיניי היא קשוחה ועמוסה מידי לילדים (עבדתי בעבר במעון) ואם אפשר לוותר על זה לדעתי זה עדיף.
לגבי הצורך בחברה אפשר לחשוף אותו לחברים וילדים אחרים לא במסגרת מעון דווקא.
אני יודעת שיש דבר כזה שנקרא 'גן עם אמא' שזה בעצם מפגשים של תינוקות ואימהות שמספקים חברה לילדים אבל לא מפרידים מהאמא.
אפשר גם לצאת איתו לגינה, לעשות בייביסיטר על ילדים בגילו מהמשפחה/חברים וככה לחשוף אותו לחברה.
בעז"ה כשיהיה לו אח/ות זה גם יעזור לו לספק את הצורך בחברה.

ולא צריך באופן יומיומי. ולהפך - בגיל הזה עוד חשוב לחזק את הקשר עם אמא והבית כמה שיותר.
כמובן שאם אין ברירה אז אין, אבל מלכתחילה כך צריך להיות.
אני בעיקרון מגיל שנה וחצי-שנתיים שולחת למסגרת חלקית, כדי שיתרגלו לחברה, אבל בעיקר כי אני עובדת מהבית ובגיל הזה כבר קשה לעשות את זה עם הילד בסביבה... אבל הקטנה שלי, למשל, אמנם התחילה במסגרת חלקית בשנה הקודמת, אבל הוצאתי אותה בשלב מסוים, כי היא פשוט לא הצליחה להתרגל - שילוב של האופי שלה ושל הסגרים והבידודים התכופים. והיא פרחה ממש בבית... זה קשור כמובן גם לזה שיש לה אחים גדולים, אבל באמת שהקרבה לאמא הייתה חשובה לה...
כרגע היא אמורה להיכנס למסגרת מלאה, ואני קצת בחששות... אבל היא כבר בת שנתיים וחצי ונראה לי שהיא כבר חייבת להתרגל לחברת אנשים.

חפרתי... שורה תחתונה - תשאירי אותו איתך בבית, ותחשפי אותו לחברה מדי פעם, וזה יהיה מצוין

בשביל חברה - תזמיני אליך חברה עם ילד לביקור,לכי לגן שעשועים, משחקיה או ג'ימבורי לילדים,
וכדומה

לא צריך מעבר

ב''ה העוובר בבטן יהיה לו חבר בעיתו ובזמנו


לגבי מסגרת-

א. בעיני זהירות זה חיובי. פחד שמונע מאיתנו לעשות דברים-כדאי לעבוד אליו.
כשתחליטי שנכון לשלוח למסגרת - את תצטרכי למצוא דרך להשתחרר מהפחד, מהסיפורים המלחיצים, מכל החרדות בנושא.
למצוא מסגרת טובה, לברר ,לבא לראות לבקש המלצות כל זה מצוין
גם להיות ערניים אחרי כמובן ולשים לב אם יש משהו שמדליק נורה אדומה

אבל..בסוף .. אפשר להמנע בחיים מהרבה דברים עם סיפורים מפחידים
אבל אין לזה סוף
יש חיים בריאים בהם כשצריך אז שולחים למסגרת.
ונותנים אמון. ומסכימים לשחרר את השליטה קצת..כי בסוף ..לא הכל בידיים שלנו..
את עושה השתדלות ובוחרת מקום מתאים ומבררת
והקב''ה שומר על השאר.
הוא בידיים שלו.


ב. מנסיוני- קשה מאוד להיות עם 2 רטנים כל היום בבית. במיוחד אחרי לידה ובחורף
זה אפשרי והרבה ניסו ועלה בידם...
אבל זה דורש לא מעט
אז תהי קשובה לכוחות שלך

לקראת גיל שלוש הם ממש צריכים חברה וסדר יום.
טוב לך איתו בבית?
את רוצה לצאת לעבודה?
תכלס עוד מעט תהיי בחופשת לידה אז אולי זה יהיה טוב שהוא יישאר איתך (אבל זה יהיה קשה יותר).
אם את לא מרגישה צורך לצאת לעבודה ואת מסתדרת עם זה שהוא איתך- תהני מזה!
ולגבי המסגרת- באמת כדאי למצוא מסגרת מפוקחת , שאת סומכת על הצוות. זה באמת לא פשוט אבל אפשרי.

אבל כן חשוב לי להוסיף נקודת מבט נוספת. אצלי היא הייתה איתי בבית עד ממש כמעט גיל שנה ואז הכנסתי אותה. כן שמתי לב שהיא מאוד מתעניינת בחברה ומנסה לתקשר עם ילדים מרחוק (והיא ביישנית קצת בהתחלה אז לא יצרה איתם קשר מעבר..) עם הזמן ממש ראיתי שהחברה במעון עושה לה טוב.
אז כן רוצה להגיד שבעיני צריך לשים לב מה החברה שהילד כן נפגש איתה. היא הייתה בלי אחים ועם אמא שלא פנויה לצאת איתה כל יום לבחוץ (בכללי אוויר ממש עושה לה טוב) וראיתי שהשהות הזו עם ילדים (ובגילה) מאוד מבורכת בשבילה.
אני כן חושבת שזה שונה אם לילד יש אחים בבית, אם יש להם חברים שמגיעים לפעמים, אם הוא עצמו יוצא החוצה וממש רואה ומתקשר עם ילדים נוספים, וכו'.
נראה לי בעיקר כמה הוא כן נפגש עם חברה באופן כללי ומה הצרכים שמזהים אצלו.
זה לא מחייב להכניס למסגרת ולא מחייב להשאיר איתך בבית. זה קריאת כיוון כללית שאיתה אפשר לראות מה נכון לך אישית ולו כילד ומשם לקבל החלטות טובות (ואפשר כמובן לצאת יותר/להפגיש יותר עם חברה. זה לא חייב להיות מוחלט של מסגרת כן או לא.)

בהצלחה!! ואת נשמעת אמא כיפית וטובה לילד שלך! החלטות טובות!

פעם ביום לשעה עם חבר בגילו, זה נותן לו את הצורך החברתי שטבוע בנו מעצם היותנו בני אדם, ומצד שני לא סוגר אותו במסגרת.

אני מקפידה שהוא ייצא כל יום.
לפעמים זה לקניון או למרפאה או כל צורך אחר שלי לצאת לסידור כלשהוא ואז זה גם כולל טיול באוטובוס שהוא מאוד מאוד אוהב.
ולפחות שלוש פעמים בשבוע יוצאים לגן שעשועים בשעות האלה שאז מפוצץ בילדים אבל אין שם שום ילד שאנחנו מכירים אלא סתם מקשקש ומתחיל עם ילדים שמסתובבים במתקנים.

נכון להיום אין לי שום חברה שלא עובדת ויש לה זמן מיותר לפגוש ילדים אחרים, יוצאות רק בערבים כשהילדים כבר ישנים.

חיזקתן אותי שזה בסדר שהוא יהיה איתי ושאפשרי שלא יהיו לו חסכים בגלל ההחלטה הזאת.

מנסה לחשוב איך כן אני יכולה לייצר לו חברה באזור שלנו ותוהה,
יש עניין שגם ממש ישחק עם ילד אחר? זה גיל בכלל שמשחקים ביחד?
או שמספיק עצם זה שרואה ילדים סביבו בגילאים שונים?

של המבוגרים שמקיפים אותו. כלומר הוא נבנה מכם- ההורים וזה הדגש בגיל הזה

הבת שלי גם ככה, בת שנה, היא רואה ילדים היא מתחילה לצרוח מהתרגשות

אולי הם יפגשו? 

 

אני חושבת שזה בסדר.

אל תדאגי ותהיי רגועה.

מידי פעם זה כייף ונחמד ואת שומרת עליו ורגועה.

אמרתי לבעלי שאם במקום עברית הילד יתחיל לדבר רוסית שיידע שהוא למד את השפה בגן שעשועים

מעניין, יש לנו הרבה דוברי רוסית באיזור 

ושניהם בבית, הגדול צריך להתחיל גן עירייה בספטמבר אם לא יהיה סגר, בגיל שנה זה עוד לגמרי שלב שצריכים את אמא, ושתדעי שכשהם יהיו שניים והקטן קצת יגדל את תרגישי שיש לו חברה כל הזמן בזכות זה שהם צמודים ככה, אצלי הם ממש משחקים כל הזמן ביחד (כמובן גם רבים) אבל ממש אי אפשר להגיד שהם לבד. מוזמנת לפרטי אם את רוצה, אולי נגלה שאנחנו גרות קרוב ואפשר להיפגש

מה זה כשהקטן יגדל? מתי הוא יתחיל לעניין את הגדול למשחק ולא רק כבובה?

כבר לפני כמובן יש המון אינטרקציה ומשחק בהתאם לרמת הגילאים אבל אז לדעתי התחיל ממש משחק משותף, עכשיו הגדול בן 3.5 והקטן בן 1.8 וכבר הכל עושים ביחד וגם אוהבים לעשות ביחד..כשהם לבד משעמם להם

אני עם 2 בנות בבית, אחת בת שלוש והשניה בת שנה וחודשיים.
מאמינה בזה מאוד מאוד.
הבת הגדולה שלי עכשיו ממש כבר התחילה להיות משועממת בבית אז טוב ששנה הבאה היא הולכת לגן (מדגישה שיש לה חברים, ואנחנו נפגשים עם חברים בדיחה בבקרים/ אחהצ באופן קבוע. אבל רוב היום היא איתי בבית ולפעמים גם ימים שלמים)
בכל מקרה בגיל שנה אני ממש רואה ומאמינה שאין ספק שהדבר הכי טוב בשבילם זה להיות עם אמא בבית.
גם כשהקטנה שלי (וגם הגדולה בגילה) נפגשת עם ילדים בגילה הם לא ממש משחקים ביחד אלא יותר אחד ליד השני (זה גם מה שלמדתי כשלמדתי חינוך לגיל הרך על הגיל הזה).
מחזקת אותך להמשיך עם זה כל עוד את מסוגלת, כי מבחינתו אין ספק שזה הדבר הטוב ביותר.
אה ומוסיפה, חמותי נשארת גם עם הילדים שלה בבית עד גיל שלוש לפחות, והיא אומרת שהילדים הכי חברותיים והכי עם ביטחון עצמי שלה זה אלה שדווקא נשארו איתה בבית עד גיל חמש.. (ויש לה 11 כך שיש למי להשוות😅)

בגיל הזה כן טוב שיפגוש עוד ילדים שקרובים לגילו, זה מהנה בשבילם ומפתח, אבל לא חייב כל היום או כל יום.

עילאי

שי

מתן/מתניה

הלל (בפתח)

צורי

 

אפשר גם ללכת על שם שאהבו ולתת לו פרשנות ניסית-

נדב- קיבלנו אותו כנדבה, מתנה שהגיעה אלינו בצורה ניסית...

שחר- כמו נס זריחת השמש בכל בוקר, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות.

 

יכולה לנסות להמציא עוד הקשרים אם זה הכיוון.

 

 

ניסיאל....

יהודה- הפעם אודה את ה'
ידידיה גם באותו רעיון

לשון מתנה:
נתן
נתנאל
מתן

מלשון נס אין הרבה כ"כ, כמה שמות לא רגילים :
ניסים- קצת כבד
פלא
חסדאי (יש גם אמורא כזה)

שיאהבו

מצאתן לשמות:
בארי
אוריה
יגל
טל

אולי אפשר להוסיף שם שני-

יגל ניסי
טל ניסי

או משהו כזה..


מה עם הלל?(אפשר בפתח)
יהודה
חסד
טוביה

אף אחד לא בוחן אותם...

תכלס באמת הם יכולים לקשר איך שבא להם, זה הרי הכל להטוטים עם שמות.

מנסה לקשר לענין הניסי שהם רוצים:

 

בארי- ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה. באר כמקור מים חיים, סימן לשפע, לישועה.

אוריה- אור ה' שנגלה עלינו, השגחה פרטית וכד'

יגל- יגל ליבי בישועתך, גם קשור לישועה, השגחת ה'

טל- זכור לי במעורפל ששמעתי פעם שטל זה נס נסתר, שהקב"ה שולח בכל לילה להחיות את הצמחים וקמים בבוקר ורואים שהיה טל. משהו כזה.

אלישע, כנל..
ינון, אליה- שמו של המשיח. גם נחשב?

מה השם,ומי המציעה הזוכה

חיבוק.

ממש!

אולי כדאי לעצור, לעשות ריסטארט?

לראות מה אפשר לעשות אחרת?

אם סיוט להתנייד עם העגלה, אז אולי להתנייד פחות ויותר להנות מהמקום שאתם נמצאים בו?

פשוט להתאים את עצמכם לתנאים הקיימים ולא להתקע על מה שתכננתם בבית ובפועל נשמע שפחות מתאים לשטח..

תנסו להרדים אותו ולצאת לאכול במסעדה קרירה ונעימה.
תחזרו הביתה אחר"צ,
מקסימום תקנו גלידה או משהו בדרך, בערב תעשו משהו רגוע בבית
המטרה בחופשה היא לשנות אווירה, לא חייבים להעמיס כדי להנות.
מקווה שתצליחו להתרומם מזה,
וכן חופשות לחגים ושבירת שגרה הם עלולים לגרום למריבות 😔
חיבוק!!

הכל התחרבש
כל הטיול שלנו ושל המשפחה, רק לילה ללא שינה בחור לא בבית עם תינוק צורח

הייתי מנסה לראות איפה אפשר להיות במקום שלא סיוט בשבילו. הכי רגוע שאפשר, ולשנות לגמרי את התוכנית של הטיול, לא יודעת מה היא היתה מראש. אבל מינימום של טלטולים לילד ולנסות למצוא איך אתם נהנים בכל זאת.

ואם כלום לא הולך - תצאו באיזור החגים. הכל יהיה יותר זול וגם יותר נעים

חיבוקים זה פשוט אכזבההה, באמת.

רפואה שלמה! אולי לחזור הביתה. מחלות מחוץ לבית זה סיוט.
או אם מרגיש יותר טוב לחשוב ביחד מה מתאים לכם כדי שיהיה לכם כיף. מתאים רק מקום סגור (אם כי עד בדיקת רופא ששולל קורונה לא הייתי הולכת)? מתאים מנשא? מתאים משהו מונגש לעגלות? מתאים להישאר איפה ישנים אם אפשר לנוח ולראות סרט? הרעיון הוא להנות. וכרגע אין ילדים בוגרים שהצרכים מתנגשים עם הקטנים. תתאימו את עצמכם אליכם.

ממש נתתן לי כוח ❤🧡💛 בסוף צלחנו את המשבר והצלחנו גם להנות עם הפקת לקחים לפעם הבאה שנצא (תמיד לקחת תרופות, לדוגמה).. מקווה שנזכור את הרגעים היפים יותר, מאשר את אילו הפחות מוצלחים

ואמרתי לעצמי, לילה אחד, מה הסיכוי שדווקא אז לא ירגיש טוב.. והנה

בכל מצב שעולה לי בראש השאלה "מה הסיכוי ש..." אז הסיכוי הוא 100% שמרפי יעבוד!!!

לנו גם יש תיק תרופות שהולך איתנו לכ---ל מקום כמעט.
מתוך נסיון כואב.

שינויי שגרה מוציאים מהם דברים..

איזה קשה זה לשנות ראש כשכל התוכניות מתחרבשות

איך השטן מנסה להרוס לנו במקומות הכי רגישים
אוף
כואב לי איתך. הלוואי שישתפר ❤️❤️❤️❤️

כבר השתפר בה..

יש לך אפשרות לעשות עוד אחת?
עדיפות לשתן ראשון של בוקר.

תחכי לאיחור

ובכל אופן מוקדם מדי לבדוק עכשיו