נר שני של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1949)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
כאב גב תחתון כי בישלתיגולדסטאר
כלומר כי עמדתי איזה שעתיים ככה בגצף
ועכשיו כשאני שוכבת מרגישה לחץ בגב תחתון ובבטן תחתונה
מניחה שמהעמידה יהמאמץ (כןכן זה מאמץ כרגע לבשל חח)
יש דרך להקל שלא כוללת אקמול? תנוחות שכיבה מומלצות?
זה לא כאבי תופת אני רק מרגישה כאילו מותחים אותי
ואגב שאלה... שבוע 13
זה עדיין הבטן שיש לי היא הורמונלית או כבר הגיונית?
יצאה לי בטן שאני מאוהבת בה וכנל בעלי אבל מעניין אם זה זה
או הורמונים
או הקילו 300 שעליתי מתחילת ההריון
מה אומרות? חח
לא יודעת איך להקל על הכאבים שכבר קיימים..פשיטא
אבל להבא- קחי לידך שרפרף קטן ותשימי רגל אחת עליו, זה מאוד עוזר למנוע כאבי גב..
וואלה? ננסה! תודה!גולדסטאר
לפחות יצאה לי שקשוקה אש מכל הסיםור הזה
חייבת להודות שאחרי תקופה ארוכה שלא עשיתי הרבה בבית
לבשל היום נתן לי סיפוק
שלמרות העייפות המטורפת הצלחתי להעמיד ארוחה ולפנק את בעלי שכל היום מתפקד פה על הבית ושתוך כדי סידר ניקה אץ הרצפה קיפל לי כביסה..
ממש הרגשתי טוב כשישבנו לאכול שהצלחתי!
אלופה!!פשיטא
וואו אלופה!!:-)

בתקופה הזאת צל"ש ענק על כל שטות ושעתיים לבשל, הייתי באה;)

תודההה לכןןגולדסטאר
אםשר רק לשאול על השקשוקה?זוית חדשה
רוצה לאכול כבר הרבה זמן וחשבתי שאסור בהריון בגלל הביצים...
אם הביצים מבושלות אין בעיהאולי בקרוב
אני מאז ומתמיד מבשלתםגולדסטאר
שקשוקה עם ביצים שמתבשלות לרמה של ביצה קשה כי אני נגעלת מביצים נוזליות מגיל קטן
אז אין עם זה בעיה
אני פשוט משאירה בגז יותר זמן נועצת סכין כשיוצאת יבשה מהחלמון (לפעמיפ הוא בא להתנתק מהחלבון אפילו מרוב שזה מוכן ואני צריכה לשחרר מהסכין עם היד כיזה מתרומם כזה..) מוכן וזה במרקם של ביצה קשה החלמון.. החלבון ציק צק נהיה לבן מבושל
תודה! ננסהזוית חדשה
לי עוזר:-)

כרית מתחת לירך צמוד לאגן, בשכיבה על הגב. אבל לא בטוחה שזה הכאבים שמתארת, לי אחרי עמיד ממושכת נתפס בטירוף (כאבים שאני הולכת כמו ברווזה) האגן. וזה עוזר דווקא המתיחה.

נראלי בטן ממש כבר! אני כמוך שבוע 13 והיא עגולה, ועדיין פחות ממשקל תחילת ההריון (בגלל הקאות וחוסר חשק) אז אין סיכוי שזה הורמונלי. מה גם שהיא עגולה חמודה ומסגירה ממש

כן כי היא כבר מהבוקרגולדסטאר
לפני כמה זמן היא הייתה קופצת בערב בלילה
ועכשיו היום כבר קמתי עם בטנונה
ברמה שבעלי אפילו ראה את זה והופתע
מענייןן
לגבי הכאב זה כמו ככהי מתיחה לצדדים כאילו 2 אנשים תוםסים לי את הגב תחתון מהצד ומישכים כל אחד לכיוונו אבל ברמה חלשה כזו.. אני משערת שזה מהעמידה כי אני כבר לא רגילה והייתי עם כפכפים שזה אפס תמיכה לגב בעמידה
מים מים מים מיםתיתיל

מעכשיו ועד סוף ההריון... כל פעם שכואב ממאמץ ממושך אז מים..

 

לי אגב לשכב לא תמיד עזר, לשבת עם כרית מאחורי הגב התחתון הרבה יותר..

אז ככה:האור שבלב
תשכבי במיטה
תקרבי ברכיים לבטן, ישר תרגישי הקלה בגב התחתון, ככה כמה פעמים, זה ממש עוזר.
עוד תנוחה שעוזרת- בשכיבה- מקפלת ברכיים אלייך,ואז מפנה אותם לצד ימין כמה שאת יכולה כשהגב שלך נשאר יחסית במקום ולא גם זז הצידה- ואז שוב לבטן ולצד השני, זה גם משחרר ממש,
מנסיון!!
וכמובן- שטיפת כלים עם שרפרף@!
ופחות לעמוד. אם את עומדת- אז רגל על משהו מגביה.
בהצלחה ותרגישי טוב!
ננסה!! תודה!!לגולדסטאר
אגב מה עומד מאחורי העניין של עמידה עם שרפרף? זה מוריד לחץ מהגב כאילו?
עמידה עם רגל אחתהאור שבלב
ואחת על משהו גבוה מעט- זה מקל על העומס בגב... ככל הנראה...
תחפשי בגוגל מתיחות לגב תחתון. זה מעולהרקלתשוהנאחרונה
שאלת שםשאלה של שם
פתחתי ניק חדש בשביל לשאול.. מסיבוות מובנות (או שרק אצלינו השם שבוחרים זה סוד?)
מה דעתך על השם ברי?
יפה? מוזר?
כמה היה לך מוזר שיהיה ילד בגן/בי"ס עם כזה שם?
את מכירה אנשים בשם הזה?
לאיזה מגזר את משתייכת(כמובן לא חייבים לענות)

תודה!!!
אני מכירה כמה וכמה דובי דת"לבאר מרים
סקר הטיולונים הגדול מתואמת
אשמח שתענו על השאלות הבאות (ואולי כך תעזרו לי ולאחרות להחליט מה הטיולון האידאלי ):

1. מאיזה גיל ועד איזה גיל השתמשתם בטיולון? (לא זה של העגלה).
2. איזה טיולון היה לכן? (אם היו כמה - אז תכתבו את כולם...)
3. כמה הוא עלה?
4. כמה זמן הטיולון החזיק מעמד?
5. מה היה אופי השימוש בו? (ילד אחד, בלי לעלות במדרגות, או יותר מילד אחד כולל "התעללות" עם מדרגות וכן הלאה).
6. שורה תחתונה - הייתם מרוצים ממנו?

תודה מראש
דווקא עשיתי את זה מתואמת
לא באופן קבוע, כמובן, אבל כן יצא לי להשתמש בשתי עגלות בו זמנית - בעיקר, למשל, כשהסתובבתי עם הקטן התורן בבוקר בחוץ (ואני לא שורדת עם מנשא לאורך זמן), ואז הלכתי הישר מהסיבוב לאסוף את הקטן שמעל מהגנון...
אז במקרה כזה באמת היה נוח מאוד שהיו לי שני טיולונים קלילים. ואפילו התחלתי לחשוב איך אני יכולה ליצור חיבור לא קבוע ביניהם, ולהפוך אותם כאילו לעגלת תאומים (זה לא בא בסוף לידי ניסיון ממשי).
פעם אחת במקרה כזה אפילו יצא לי לקחת עגלת תינוק (רחבה! לא טיולון) ועגלת תאומים... אבל זה באמת היה סיוט, ונראה לי שבסוף היה מישהו ברחוב שריחם עליי ולקח את אחת העגלות עד הבית (מרחק של חצי רחוב בערך, אבל גם אותו התקשיתי לצלוח...)
בדיקת בטאמאמיי

הי, אני אחרי סיום הנקה, מחזור שלא הגיע ובדיקת בטא יצאה היום 550.

הריון? תקין? לבדוק שוב?

מבולבלת.. תודה!!

מזל טוב. זה הריוןאמא של שבת
הריון(: אם את רוצה תבדקי הכפלה עוד יומייםאנונימית(:
בשנה טובה! הריון. ממ קשה לדעת מתי ללכתאורוש3
לבדוק דופק. מניחה שעוד שבועיים שלושה כבר יש טעם
תודה!! האם שאר הנתונים גם תקינים?מאמייאחרונה

FSH קטן מ 0.8

LH קטן מ0.5

 

מקווה שמישהי פה מבינה בזה, פשוט אני קצת בלחץ..

למשהי יש כרית tippy pad למניעת שכחת ילדים ברכב?רק טוב=)
מתלבטים אם לקנות ונשמח לשמוע אם למשהי יצא להתנסות..
שאלה לגבי טיול עם תינוקפה לקצת
נראה לכן שחייב מנשא?
יהיו מסלולים כנראה, הילד יהיה בן 11 חודשים בערך.
זה מטורף לעשות איתו מסלול בלי מנשא?
מה שאומר שנצטרך להרים אותו בידיים כי הוא לא הולך וגם אם יתחיל ללכת עד אז לא נראה לי שיהיה מספיק יציב להליכה בשטח עם מים ואבנים וכל זה.

לא באלי לקנות מנשא במאות או אלפי שקלים רק בשביל זה.
יש לי מנשא שהשתמשתי בו כשהוא היה קטן אבל אין לי מושג עד איזה קילו הוא והוא גם מנשא של בטן לבטן, לא יודעת אם זה יהיה נוח לו ולמי שיסחב אותו בו.
בעיניי אם כבר מנשא אז זה על הגב ולא בטן.
מה אתן אומרות?


ומעיינות וים-
לקנות לו גלגל ים?
איזה מתאים לו ובטיחותי מספיק?

וקנינו לו טיטולים של בריכה.
עוד משהו שחשוב שיהיה?
הפעם האחרונה שעשינו את זה..בת 30
סיימנו כשבעלי עם ילדה אחת ישנה במנשא והשניה ישנה לו בידיים...
לא טוב לי עם ההתנהלות היומיומית בביתאמאשוני
כבר זמן מה אני מסתובבת עם תחושה של מחנק בבית.
קשה. לא כיף, מתיש. זה רק חלק מהתחושות.
אוקי, ארבעה חודשים אחרי לידה זה עדיין מצב רגיש וחדש לכולם.
ועדיין משהו מרגיש לי לא נכון ושאפשר אחרת.
אם כל יום אני רק מחכה לסוף היום אז משהו קצת משובש.
אנסה לפרק את סדר היום והמועקות
והלוואי ותעזרו לי למצוא פתרונות איך להפוך את הגלגל.
אני ממש רוצה שהתקופה הזאת תיזכר כתקופה יפה. למצות ממנה את המיטב.
אמא בבית לא עובדת פינוקים כיף וקרבה. מה יותר חלומי מזה?

אז נתחיל בבעיות:
1. כושר פיזי לקוי. קשה לי בעיקר להרים דברים, אין לי סבלנות בחום. מתעייפת מהר, לא שורדת בלי בקבוק מים בחוץ.

2. מסורבלות בהתארגנות לבחוץ עם מגמת שיפור

3. תינוק צורח בנסיעות. אז גם אם יצאנו להתאוורר הנסיעות חונקות אותי ואני נכנסת הביתה עם כאבי ראש ונטולת כוחות

4. ילדה בת 3.5 מלאכית רוב שעות היום. אם היא בבית מהבוקר אז יש לה משבר סביב השעה 11-12 ובכל מקרה בכל מצב יש לה משבר רציני ביותר בין 16:00-17:30 היא פשוט (סליחה על הביטוי) בלתי נסבלת. כבר לא מצליחה לעזור לה או לכאוב את כאבה מרוב שהיא מתסכלת אותי. היא צורחת (וזה עושה לי כאבי ראש פיצוצים) שום דבר לא מרגיע אותה. היא מבקשת בקשות בצרורות. כל דבר כואב לה.
מרוב קביעות איך שזה מתחיל אני בעצמי כבר בהיסטריה מהעומד לבוא.
בהתחלה חשבתי בגלל שהיא עייפה מהגן. התחלתי להוציא אותה מוקדם לתת לה תשומת לב לבד שעתיים לפני שאחים שלה הגדולים מגיעים וזה לא עוזר.
גם בימי שישי שבת גם אתמול היא הייתה איתי יום שלם. גם כשמצליחים להרדים אותה צהריים. שום דבר לא עוזר. סרט רע. נגמלה ממוצץ לפני שלושה חודשים בערך.
עוברת שעת התסכול- כמו פלא כאילו לחצו על כפתור חוזרת להיות ילדה מלאך. יודעת להתמודד, לבקש, להיות מסופקת ממשהו. לחייך. ממש ילדה אחרת.

5. בעלי חוזר מהעבודה סביב 18:00. לפעמים מצליח להקדים ל17:30 אז זה לא באמת עוזר כי הוא בא כבר ממש לקראת סוף הגל או אחרי סיומו כשסוףסוף מושג שקט ורוגע. וזה עוד יותר מעצבן אותי כי אז גם אין לי את הכיף להירגע ו"לאסוף" את התחושות של כל המשפחה. הוא מגיע ומיד מתחיל לעשות שינויים שלא תמיד לרוחי. זה מרגיז ואני מספיק עצבנית כדי לא להצליח להעביר לו את המסר בצורה חיובית.
(למשל מציע לקחת את התינוק קצת החוצה שיהיה לי יותר קל וזה לא לרוחי כי סוף סוף אני יכולה לכרבל ולהניק אותו בנחת תוך כדי סיפור לילדה וצחוקים עם הבכור נגיד ולרפא את מה שחווינו קודם)

6. שני ילדים בני 7, 10 לדעתי אני מצפה מהם ליותר ממה שהם מסוגלים בעקבות המצב בבית עם אחותם.
למשל אתמול שיחקו מלחמת כריות בסלון וממש התעצבנתי עליהם כי לא יכולתי לשאת עוד צעקה אחת בסלון (צעקת התלהבות אבל בכל זאת)
והם לא אשמים וגם הם סה"כ רגישים אחרי לידה. אז נגיד אני שולחת אותם כל אחד לחדר שלו ולא מרשה לצאת לזמן מה עד שמושגת שליטה כלשהי במצב. הם מוצאים תעסוקה וסה"כ בסדר עם זה אבל אני מרגישה ממש לא נכון שהם כאילו ב"עונש" בגלל שאני לא משתלטת על הבית אז מנטרלת את רעשי הרקע שזה הם.
לדוגמה, בתוך כל הבליל בכי של אחותם, הצלחתי למצוא שתי דקות של שקט יחסי להניק את התינוק ובאותם שתי דקות הם נכנסים לשירותים וטורקים את הדלתות. התינוק מפסיק לינוק ואז האשמה המופנית אליהם הרבה יותר גדולה מאשר מצב של טריקת דלת כשיש רוגע כללי בבית.
(התקנו מנגנון מונע טריקת דלת אבל עדיין צריך גם סגירה עדינה של הדלת)
הם ממש מקסימים ומהממים ועוזרים מלא! ומבינים וסופגים את המצב, אבל אני לא רוצה שזה יהיה ככה.
זה לא אמור להיות ככה. בא לי שיהיה להם כיף הביחד המשפחתי.

7. לילה- חושך- אבד איפשהו. היום ארוך מדי יחסית ליממה. סוחט את כל הכוחות. הבנות הולכות לישון ב20-20:30 רק כשמחשיך יש מה לדבר על שינה (לפעמים עד 21:00 אנחנו עדיין בשיירי הרדמות) והבוקר מתחיל ב5:30. אני קמה סופית ב6:00 אחרי שעברו את שעת הבוקר הרגועה ואחרי שהצלחתי להתעלם מהג'ונגל והצחוקים והכל.

אני עייפה ומותשת. אבל פחות עייפות פיזית כמו עייפות נפשית. כל יום זה אתגר נינג'ה בשבילי. ואפילו אין סיפוק. כי זה לא שהיה כיף ומתיש. היה מתיש ולא כיף.

ויש לי חלום לשגרה אחרת. לימים אחרים. לחופש פצצה. לימים שעוד נתרפק עליהם בתענוג. איך מגיעים לשם??

(חופשת לידה קודמת הייתה ככה עם שני ילדים בני 5 ,3 ותינוקת. רק שאז הייתי כמעט שנה בבית. היה מושלם)
וואו באמת נשמע מאתגרעלה למעלה
אולי לגבי הבת שלך אז שתנסו לחשוב למה זה קורה לה, לפיתרון זמני או שתנסי לצאת עם כולם החוצה או שתנסי להביא ילדה שתהיה מרוכזת רק בה ותקח אותה לגן שעשועים או תשחק איתה בבית
ואז יהיה יותר רגוע לכולם
לגבי בעלך- אולי לצאת איזה ערב ולדבר ולהסביר לו מה באמת יכול לעזור לך, אולי שהוא יקום בבוקר עם כולם וייתן לך עוד קצת זמן לישון?
תודהאמאשוני
אני באמת מנסה לחשוב למה זה קורה ולא מצליחה להבין מה גורם לה לגל הזה
וגם במקביל מנסה לחשוב איך לקבל את הגל ולתת לו לעבור בלי לנסות להתנגד לו ולבזבז על זה כוחות לריק.
בשביל זה כתבתי פה

אולי אנסה באמת להביא לה בייביסיטר או למצוא חוג או משהו לפני שההיסטוריה מתחילה. מקווה מאוד שזה לא יגרום לפורקן הזה רק להידחות.

בעלי רגיל בערב להיות עם הילדים גם ככה חסר לו הזמן הזה הוא פחות משתף פעולה עם מטלות אחרות
ובבוקר הוא יוצא מוקדם לעבודה. הוא שאל אם ככה עדיף לי או שהוא יצא מאוחר ויחזור מאוחר. תכלס אולי זה כן עדיף לפחות לחלק מהימים.

תודה רבה על העזרה בחשיבה!
קודם כל חיבוקאישהואימא
בין השורות נשמע לי ש*את* צריכה את השינוי. שאת זקוקה לאוויר, להתאוררות.
קראתי את מה שכתבת והרגשתי תחושת מחנק. הזדקקות לשקט.

מה אם לחפש לעצמך איזה משהו שיתן לך יותר כוחות, יותר שקט פנימי? נניח איזה חוג שיתן לך קצת זמן לשקט לעצמך, להתכנסות? לדוגמא משהו של אומנות.
אמרת שאת מרגישה כושר פיזי לקוי. אז אולי שחייה או פילאטיס?
לי הייתה תקופה שהרגשתי מאד עייפה ועצבנית והתחלתי ללכת לפילאטיס וזה ממש עזר לי. אחר כך הייתי חוזרת הביתה ומרגישה הרבה יותר כוח וסבלנות לילדים.
ובכלל גיליתי על עצמי שהילדים הם מראה של עצמי, הרבה פעמים שאני לא רגועה ועצבנית אז הם נהיים גם כאלה, אבל אולי זה רק אצלי... אני לא יודעת.
ושוב🤗 כל כך מבינה אותך. אני גם לפעמים מרגישה את התחושות של הפער בין מה שהייתי רוצה שיהיה לי עם הילדים למה שנהיה בפועל.
וכל הכבוד על המודעות והרגישות, זה כבר 50 אחוז מהדרך לפיתרון.
ועוד משהו שעלה ליאישהואימא
שמתי לב שהשעה הקשה של הבת שלך מתחילה פחות או יותר שעה וחצי לפני שבעלך חוזר ומסתיימת ממש לפני שהוא חוזר...
אולי בתת מודע שלה היא מרגישה שאת כבר עייפה ומחכה לעזרה של בעלך(אפילו אם הוא לא עושה כלום כשהוא חוזר, עצם הידיעה שהוא שם , כבר מורידה כובד ממך.. יש עם מי להתחלק) ואז לפני שבעלך חוזר את כבר רגועה יותר כי את יודעת שהוא מגיע. ואז גם היא נרגעת.
זאת סתם השערה שלי, ויכול להיות שאין לזה שום קשר למציאות, אבל סתם זרקתי כיוון מחשבה (לפחות אצלי זה הרבה פעמים ככה... כשאני יודעת שבעלי חוזר בקרוב הביתה אני נהיית יותר רגועה ואז מרגישה שהילדים רגועים)
גמני חושבתoo
שצריך להתאוורר כשחשים מחנק. ויציאה לפעילות גופנית זה 1+1, גם לגוף וגם לנפש.
המחנק גם גורם לכל בעיה להיות גדולה יותר, לכן כדאי קודם כל לטפל בו.
אני יוצאת לספורטאמאשוני
עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך י"ח בתמוז תשפ"א 11:56
מתעמלת גם בבקרים וגם בערב הליכות בלי ויתורים וזה מאוד עוזר בקטע הפיזי
אבל דווקא עוד יותר מתסכל מבחינה נפשית כי למה זה לא עובד בשעות המעטות שיש לי עם הילדים??
לאחרונה הגדלתי את השעות עם הילדים לפחות שיהיו שעות של כיף וזה באמת מאזן ומוכיח שזה אפשרי אבל לא תורם לשעת המשבר (לא מונע/ מפחית אותה)
ותודה רבה על התגובה!
לגבי הילדה וההתפרצויותoo
יש לי ילד שהיו לו התפרצויות, לפעמים היה להם טריגר ולפעמים לא.
מה שהכי הפריע לי היה הווליום ומשך הזמן של הבכי שלו. אז היינו מתאמנים ביחד, להפחית ווליום, ולקצר את משך הזמן של הבכי. בסוף, כם אם היה לו התפרצות היא הייתה פורפורציונאלית, ופחות הציקה באוזן.
תודה רבהאמאשוני
אני מאווררת רוב שעות היום. אני רוצה בזמן שהילדים בבית להיות איתם. אבל שיהיה כיף.
פחות מחפשת את הלבד אלא יותר את השליטה על המצב שנהנה מהעסק...
חיבוק, קראתי הכל, לא מספיק שנים אמא בדביל לתת עצותמק"ר
אבל מנסה 2 דברים שעלו לי:
1. אולי בת ה3.5 רעבה? או שצריכה תעסוקה?
2. אולי יציאה לגינת שעשועים רבע שעה לפני בוא הגל?

בהצלחה!
תודה רבהאמאשוני
רעבה- וואי ממש יכול להיות! אנסה להכין ארוחת ביניים עשירה יותר
תעסוקה- לא העניין לצערי. ניסיתי המון בכיוון הזה 😵 משחקים, ספרים, יצירות, ניסויים, עזרה בבית, תחרות.. מה לא..
יציאה לפני- יכול לעזור. צריכה לחשוב לאן אפשר לצאת לפני 16:00 בלי להינמס בחוץ...

תודה רבה על העזרה בחשיבה!
משחקייה זה רעיון טובמק"ר
אצלנו זה פתרון נהדר לימים החמים
וגם הספרייה, מבלים שם פעם בשבוע בערך
אני נותנת נשנוש בשעה הזונשימה עמוקה
אחרת הם ממש משתוללים. היה זמן שעשינו שעת תה, נשנשו בסקיוויטים ותה או פרי חתוך בקערה ובמקביל הקראתי להם ספרים בשולחן. זה ממש עזר.

עוד רעיון לגבי המתוקה שלך, לשים אותה באמבטיה עם משחקים לפני שמגיע הגל, אפשר לשים קצף אמבטיה לכיף. אולי גם לה חם והיא כבר עצבנית בשעה הזו וזה יעזור לה להתרענן? במקביל את יכולה לתת לגדולים איזה תעסוקה, את תצליחי לנוח לידה ולהיות עם הקטן אם הוא ער ויהיה לך יותר כח להתמודד עם הגדולים כשתצאי. על הדרך חוסך לך את המקלחת שלה בהמשך.
יש לי רק ממש כמה נקודותתיתיל

לגבי השעות של הילדה- אולי להוציא אותה דווקא בשעות הקשות? אולי אם היא תהיה עסוקה בגינה או במשהו זה יעזור? 

 

לגבי החושך- אנחנו באמת בימים הכי ארוכים בשנה. זה רק עניין של זמן וזה יעבור..

 

ובאופן כללי, הכל עניין של זמן... זה הולך ונהיה יותר טוב.. 

אין לי הרבה מה להגיד- חיבוקחיבוק

תודה רבהאמאשוני
כן זה רעיון להוציא לפני השעה הקשה בתקווה שתהיה עסוקה וזה יעבור לה.
בגינה חם עדיין. אנסה לחפש משחקייה נעימה ומזמינה.
השבוע קבעתי עם ההורים שלי אחר"צ אצלם. יש חצר וקצת גיוון מקווה שיעזור.
קודם כל-מאוהבת בילדי

את אמא מהממת! שרומה בטובת ילדיה ובטובת עצמה. כל הכבוד!

 

וגם- זה נשמע מעייף ומתיש. גם לי מפריע בכי וצעקות ואם הבנות בוכות סתם (לא כי משהו קרה, אלא התבכיינות) אני אומרת להם לבכות בחדר, כי זה עושה אותי עצבנית ואז אני לא יכולה להיות איתם בכיף.

רוב הזמן זה עוזר.

 

אולי הבת מקנאה בבייבי? אולי תתני לה לטפל בו? (לעזור להחליף טיטול, לנדנד את העגלה, אפילו סתם לשבת על הספה ולהחזיק אותו, ליידך כמובן)

 

בקשר לבנים- פשוט תסבירי להם שאת רוצה להנות איתם, וההשתוללות שלהם מציקה לך, אולי הם ישימו לב יותר להתנהגות שלהם.

 

ובקשר לביחד המשפחתי- תני להם לארגן משחק (חבילה עוברת, עוגיות מזל- להכין את הפתקים, להכין ציור לאבא) ואז הזמן של ההכנה הוא גם בילוי משפחתי.

 

ותנסי להניק את התינוק לפני האיסוף מהגנים, שהילדים יבואו לאמא "שלהם" ולא רק של התינוק...

 

מקווה שעזרתי במשהו- לעצמי בטוח, עשית לי סדר בראש.

 

בהצלחה!

גם לי ילד בן שלושביבוש

חוזר עצבני ומלא בקשות שרק למלא אותן לוקח שעה...

 

מה שאני עושה:

 

מכינה לו בקבוק חם -חלב, תה, שוקו-מה שאוהב,

מביאה לו שמיכה לסלון, כרית שלו, וכך על הספה הוא שותה ונרגע.

 

לא יודעת אם שייך...כל ילד משהו אחר

מקפיצה לי להמשךאורוש3
יקרה, אין לי עצות זהב. מקפיצה לךחדשה ישנה
ורק מזדהה ממש עם ההתפרצויות של הילדה שמצמיחות לי קרניים מסולסלות ובגלל שהפתיל שלי קצרצר מהרעש האטומי שהיא עושה אני מתפרצת על מי שמסביב 😬 או עליה ישירות... וגם ככה לא תמיד יש לי יכולת להכיל את עצמי בגלל החום וההריון הכבד..
אז חיבוק גדול!
אם יש לך איזו עצת קסם על הילדה החמודה , אני אשמח גם לשמוע.
וואי זה ממש הרבה , אנסה מה שעולה לי כרגעמיואשת******
תינוק צורח בנסיעות הכי תפס אוצי גם שלי היתה ככה הה סיוט
חייבים להרדים אותם קודם. מתי שאת יודעת שהוא ישן טוב רק אז מכוונים את שעת הנסיעה לשם.
לפעמים היינו עומרים באמצע הדרך בתחנת דלק, כולם היו מקבלים קרטיבים ואני ישבתי באוטו והנקתי אותה ואז עשיתי סיבובים מסביב למשאבות עם העגלה עד שהיא נרדמה. לפעמים זה לקח חצי שעה. העיקר רק כשהיא נרדמה נסענו אחרת סכנת נפשות מרב לחץ מהבכי שלה הייתי עלולה לדרוס משאית. 🙈🙈🙈🙈

לגדולים- תנסי לתת להם שעה ביום להוציא רעש לטרוק דלתות מה שבא. תגידי עכשיו שעת רעש. יאללה בלאגן. ואחר כל שאר היום חייבים לרדת לשקט סביר.

עם הבעל לדבר מראש , להגדיר חמש דברים שעוזרים לך ושיבחר מה לקחת.

ומה את יוצאת החוצה??? רק למקומות ממוזגים! רק לקניונים עם גימבורי ועם חדר הנקה נורמלי.
ותסלחי לעצמך קצת יותר.❤️❤️❤️
אין לי1234אנונימי
מספיק ניסיון כאמא.

רק לגבי ההתפרצויות, הגדול שלי גם בן 3+. עוזר שיש לו סדר קבוע מהשלב שהוא חוזר מהמעון.
הוא חוזר מהמעון, מבקש לשמוע משהו (נגיד פרפר נחמד), אני לא מרשה לראות, רק להקשיב. ככה הוא נח במיטה עם מוצץ ושמיכה, אוכל תפוח ומקשיב

זה קבוע

לי זה נותן קצת זמן להתאפס, לו זה נותן זמן להירגע ויציבות.
אחרי זה משתדלת לשחק איתו / לספר סיפור /לבשל ביחד
לא תמיד מצליח.
ומשתדלת מאוד להראות לו שאני מבינה, נגיד הוא צורח ומתעצבן על משהו (קרה יחסית הרבה לאחרונה) אז אומרת לו "אני מבינה שזה מאוד מכעיס אותך, אבל קשה לי לעזור לך כשאתה בוכה אז בא תנסה להירגע ונחשוב ביחד על פתרון". בהתחלה הוא היה ממשיך לצרוח ולבכות, אבל אחרי כמה פעמים כאלו, כשהוא הבין שבאמת אני באה לטובתו, הוא נרגע. עכשיו הוא ממש משתדל לדבר במקום לבכות וגם אם בוכה, ברגע שאני אומרת לו משפט שמבין אותו במקום לכעוס עליו, זה ממש עוזר.

ומצטרפת למה שכתבו כאן לגבי רעב וחום, כשהוא רעב, הוא לא תמיד יודע להגיד אצלי אבל זה הופך אותו לגמרי
חיבוק אמאשוני...בת 30
אני מזדהה עם חלק מהדברים.
רק שאצלי הגדולה עוד מסתובבת פה בעשר בלילה וזה מעצבן.
אני אחשוב קצת על הדברים.
אולי אוכל לחשוב על משהו מועיל, גם לך וגם לי...
אני יוצאת מהבית אחרי שעת ההשכבהאמאשוני
יוצאת להליכות. משאירה לבעלי לארגן קצת את הבית ולסיים את היום עם הגדול אז לא מרגישה את הצורך שהגדול ילך כבר לישון.
לפעמים בעלי מצטרף אלי ואז הגדול ישן במיטה שלי צמוד לתינוק במתחברת ואמור להתקשר אלינו עם התינוק מתעורר ולהרים אותו קצת. (אנחנו עושים הליכות בשכונה, בעלי יכול תוך שתי דקות להיות בבית, בפועל עוד לא קרה שהתינוק התעורר)
אם התינוק עדיין לא נכנס לשנת לילה משום מה אז לוקחים אותו בעגלה. אז ההליכה יותר איטית מהרגיל, לא נורא..
זה ממש משחרר אותנו. ככה סיום היום מבחינתי לא תלוי בגדול או במצב הכללי שהשארתי את הבית. כלים עושה למחרת.
תראי אם יכול להיות רלוונטי גם לך.
דווקא כשיש גדולים מבחינתי לנצל את זה כמה שאפשר לפני הגיל שיהיו להם תוכניות עם חברים.
חיבוק גדול גדול קודם כלאני זה א
אני לא יודעת אם יש לי הרבה עיצות אבל כמה דברים תפסו אותי בתיאור שלך
א היום שלכם מתחיל ממש מוקדם ויחסית מסתיים מאוחר
ב נשמע שההתפרצויות של הבת שלך מאימות עליך
ובנוסף יש את כל המסביב הקושי של החום ותינוק הוכה בנסיעות וסתם ככה 4 ילדים קטנים( כן 10 זה עדין קטן) זו מציאות לא קלה..
לגבי הילדה אני חושבת שאפשר לדבר איתה בזמן רגוע על זה שלא נעים לאמא שהיא צועקת ואת מאוד תשמחי בזמן הזה לשבת ולשחק איתה במשהו.. ואולי גם לעשות איזה מבצע התגברות כזה שכל פעם שממש בא לה לצרוח והיא מתגברת אז מקבלת שלוק או משהו ממש,קטן אחר ואם כמה ימים התגברה תעשו משהו כייף יחד.
דבר נוסף אולי איזה אתנחתא שלך באמצע היום.נכון שאת רוצה להיות איתם ולנצל כל רגע אבל אולי האינטנסיביות הזו לא אפשרית כרגע ועדיף נגיד שתקחי חצי שעה בצהרים ותשימי להם סרט או משהו אחר רגוע ותנוחי קצת כדי להתמלא באנרגיות להמשך היום.
לגהי בעלך אולי להגיד לו מראש מה כן יעזור לך למשל אם הוא מגיע בחמש וחצי אז למה שלא יצא איתם הוא נגיד לגינה ואת תשארי עם התינוק להתכרבל ולנוח?
ואז גם חסכת לעצמך יציאה בחום שקשה לך גם הרווחת שהוא מרגיש שעוזר והכי חשוב הילדים נהנים וגם אפשר להקדיש את הזמן שלפני לגייס אותם להתארגן לגינה וזה גם תעסוקה וגם יש להם סןג של אינטרס להתנהג ברוגע..
אני המון פעמים אומרת לילדים שלי שאם הם יתנו לי לנוח נוכל ללכת אחכ לגינה..
ודבר אחרון נראה לי שאת מצפה מעצמך להרבה מאוד הלוואי והייתי עושה חצי ממה שאת עושה עם הילדים
עוד כוון..הרקולסית
אולי בת השלוש עיפה?
אם הבנתי אותך נכון היא ישנה משמונה וחצי או תשע עד חמש וחצי?
אצלי בגיל הזה ישנים 11-12 שעות בלילה. ושמעתי מיועצת שנה שקימה בחמש וחצי יכולה להעיד על עייפות יתר.
למרות שאמרת שלפעמים היא ישנה צהריים, נראה לי ששנת צהריים בודדה לא משלימה פערים גדולים.
בהצלחה ממש. וכל הכבוד על החיפוש. ומצטרפת למיואשת שממליצה לך לסלוח לעצמך יותר
עשית בדיקות דם לאחרונה?בת 30
כלומר, ברור שאת עייפה כי מן הסתם הלילות לא רצופים ואת אחרי לידה, אבל בכל זאת- בדקת ברזל, B12, בלוטת התריס?
אלו דברים שממש משפיעים על העייפות הפיזית וממילא גם על הנפשית.

עוד דבר, באמת נשמע שאתם עדיין בתוך ענן האבק של הלידה...שבו כל אחד מעורבב עם עצמו ועם האחרים, עד שלאט לאט האבק שוקע וכל אחד מוצא את מקומו.
אם ינחם אותך...הרי שלי גדול רק במעט משלך, ורק בשבוע שעבר פתאום הרגשתי שהאבק מתחיל לשקוע...

לגבי בת השלוש. קשה. יכול להיות שהיא פשוט עייפה אחה''צ? אולי לחשוב על פעילות שאחד האחים שלה ישמח לעשות איתה , משהו מענין שיסיח את דעתה עד שהיא ממילא תעבור את גל העייפות. אולי הכנת עוגיות בבצק חום ובצק לבן, אולי יצירה שווה, אולי גזירות והדבקות של חומרים כיפים.

והאמת, נראה לי שאת חייבת הפוגה בתוך כל הלו''ז העמוס הזה. לישון חצי שעה, שעה בחדר סגור. שהבנים יקחו אחריות על הילדה והתינוק ישן איתך.
ככה תקומי רעננה יותר לקראת שעות הערב המתישות
קראתי הכלאורוש3
מאתגררר ברור.
לדעתי קודם כל קצת באמת פופורציות. אצלי חל''ד זה ממש לאאאאא זמן חלום. זה השרדות. ברור שיותר כיף אחרת. אבל סך הכל הטרלול שאת מתארת די תואם מצב.
אבל כמובן עדיף לשפר עד כמה שניתן. לא קראתי אחרות. זורקת נקודות:
אולי חצי שעה יוטיוב לבת השלוש וחצי בזמן המשבר? לא נורא בעיני. אולי היא רעבה? לתת לה בארבע לפני שהיא בגל לאכול יוגורט וקרקר או פריכית. שווה ניסיון לכמה ימים.
הגדולים נשמעים מהממים באמת. תנסי לדבר את התחושות שלך. שרית את אוהבת שכיף להם יחד אבל פשוט רועש מדי. אז אם אפשר ללכת לחדר (ביחד) עם הרעש. ברור שלא אשמתם. אבל את בן אדם.
את- כושר לקוי. ממוש הרגע ילדת. תתאוששי מהכל ואולי בספטמבר תתחילי קצת הליכות וכד'. יש גם כלמיני דברים ביוטיוב שמותאמים לשלב. וואלה לא ניסיתי.
הקטן- חיבוקים ענקיים והזדהותי הכנה. שלי גם צווח את חייו באוטו עד סביבות גיל שנה. סיוט סיוט סיוט. ניסינו הכל ולא עזר. פשוט היינו עוצרים המון וכל נסיעה הפכה לסיוט ולי זה פשוט טראומה. אם את בעיר תצאי להתאוורר במרחק עגלה. או לשבת שלמה אם יש לאן. נסיעות יומיות פשוט לא שוות את זה.
המון המון בהצלחה עם הכל. קצת להנמיך ציפיות מעצמך לדעתי ולנסות להסתדר הכי טוב עם המציאות כפי שהיא ברגע נתון.
קודם על חיבוק גדול על כל מה שאת עוברתתוהה לי
כאחת עם רגישות לרעש זה ממש ממש מצמרר אותי לחשוב על מה שאת עוברת.
מה שעלה לי זה בשביל השפיות שלך להחזיר לבת שלך בת 3.5 את המוצץ.. זה יעזור להרגיע אותה בשעות הנפיצות? יש לה קשיים תחושתיים כלשהם?
לילדה אולי מקלחת בשעה הזאתבתאל1
תרגיע אותה... אבל רק אם לא יעשה עצבים.
או אמבטיה עם משחקים ואת משגיחה ליד... מים זה מרגיע...
אמבטיית קצף לילדה בשעות הקשותרינת 23
מצטרפת לזאת שמעליי שהוציאה לי את המילים מהפה
בלת"ק חלקימתואמת
בקשר לקטנה - לי זה נשמע שהיא פשוט עייפה... זה גיל גבולי כזה, שלא אמורים לישון צהריים אבל הגן לפעמים מעייף אותם מאוד.
מציעה לאפשר לה לשכב על הספה או אפילו בחדר עוד לפני השעה העצבנית, עם איזו בובה אהובה או אפילו ספר (בשביל פעילות מרגיעה) ולראות אם היא נרדמת. ולבקש מהגדולים בזמן הזה לעסוק גם בפעולות רגועות. את יכולה גם לשבת לידה ולהיניק בזמן הזה - זה גם ייתן לה רוגע וביטחון להירדם.
ונכון שאז הלילה אפילו יתאחר יותר, אבל תוכלי להגיע אליו יותר ברוגע.
וברגע שהרעש הבלתי נסבל שלה ינוטרל - תוכלי להתעסק יותר בנחת עם השאר וקצת לפנק אותה. היא תקבל את הפינוק אחר-כך, כשתקום...
לחלופין, אם היא לא מסוגלת להירדם, אפשר להציע לגדול (אם מתאים אצלכם) לצאת איתה קצת החוצה לזמן קצר, כדי לאוורר אותה ולאוורר אותך. גם לו זה יכול להיות כיף, האחריות הזו... (אני נותנת לבני התשע שלי לרדת לרחבה של הבניין שלנו עם בת השנתיים וחצי. היא פחדנית, אז לא תברח להם לחניה ולכביש, והם יחסית אחראיים. כמובן, רק לזמן קצר, כשהקטנה צריכה התאווררות שאני או שני הגדולים האחרים לא יכולים להעניק לה)

וזהו, אין ספק שאחרי לידה (עד חצי שנה ולפעמים אפילו שנה) זו תקופה מאתגרת ממש, ולוקח זמן עד שהעניינים מתאזנים וכל אחד מוצא את מקומו החדש.
בקשר לחופש הגדול - מציעה לתכנן לוח חופש מדויק, גם של סדר יום קבוע וגם של פעילויות אפשריות. הכי טוב לעשות את זה במעין ישיבה משפחתית, שבה כל אחד יכול לזרוק את הרעיונות שעולים על רוחו, ובסוף ממפים את הרעיונות ההגיוניים. במקרה שלכם חשוב שגם הקטנה תשתתף - זה אולי יעזור לה להיכנס למצב של בגרות, שגם ישפיע על ה"קריזות" שלה לטובה...
חיבוק על מה שאת עוברת!!אם_שמחה_הללויה
כל כך הזדהיתי בחלק מהנקודות! הנסיעות עם הקטנה שהופכות לכאב ראש (ועד בעלי זה שנוהג), הבת 3 עם רוח מרד , ההרדמות הארוכות.
ועוד אין לי גדולים על הראש.
כגודל הנסיון כך גודל השכר! ו״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו״.
גם עוברת תקופה מטורללת, ימים אחרונים היו קשים.
מה אני עושה?
מנסה להוריד מעצמי כמה שיותר,
עושה לי גיחה למקלחת באמצע היום, זה ממש מחזיר לי כוחות
עשיתי שיעור יוגה ומתיחות בלי למאת מהבית עם מישהי תותחית ומרגיעה (זה בזום יכולה לשלוח לך קישור)בדעות הערב.
יותר חושבת איך לשמור על עצמי, איך למלא את עצמי, פחות זמינה עכשיו לטלפונים..
ובעיקר הרבה חמלה עצמית. לא לשפוט את עצמך קשה מדי.
כל לילה לפני השינה תזכרי בדברים טובים, ברצונות טובים שהיו לך היום.
ה׳ יתן לך כח אהובה!!


וואו תודה רבה יקרות!אמאשוני
אין מילים בפי להודות לכן! עלו רעיונות מעולים ב"ה.
אתמול כבר התחלנו ליישם חלק.
נתתי לה לישון לידי 45 דקות ב"ה קמה יפה.
הוספתי לה בארוחת ביניים תה ופרכיות עם ממרח בנוסף לפרי.
וגם הישיבה סביב השולחן עשתה את שלה,
וגם נכנסה להתקלח יחסית מוקדם.
וב"ה עבר בשלום!!
וגם היא הרגישה תחושת ניצחון שהצליחה.
לא הכל היה מושלם, בערב הגדול עשה את הקונצים שלו, הוא לגמרי יודע למדוד את העצבים
אבל נתנו לזה לעבור לידינו

ובעלי עשה עם הבנות שיחה רצינית על זה שהן לא קמות בבוקר בלי רשות ולא פותחות את החלון ומדליקות את האור.
לא יודעת מתי בדיוק קמו אבל ב6:30 היה עוד שקט יחסי
והן העירו את התינוק רק ב7:00 שזה מעולה בשבילו
עכשיו חזר לשנת בוקר.
ועלה לי רעיון לבקש מאחת הנערות בשכונה לעשות לילדה חוג פעם בשבוע (אפילו שתיקח כמה ילדות) ותעשה בבית שלה יצירות כלשהן.
ככה היא גם תרגיש גדולה (היא כל השנה מבקשת שגם רוצה ללכת לחוג), גם זה יתן לי פתרון לבייביסיטר פעם בשבוע וגם זה יהיה במקום ממוזג שהוא לא אצלי בבית. מקווה שיעבוד.

שני דברים שעלו מתוך התשובות שממש כיוונו אותי:

1. לשים פוקוס בחשיבה ובהתנהלות הכללית להתאמת השגרה לגיל שלה (הייתי יותר מוכוונת יסודי, כלומר לסיים ש"ב, לפזר לחוגים, להזמין או לקחת לחברות, להשלים קניות בסופר והיא נגררת איתי לכל מקום שאני הולכת) אז אתמול עשיתי הפוך. השגרה הייתה סביבה וסביב הצרכים של הגיל שלה והגדולים התאימו את עצמם.
בקטע הזה דווקא מי שילדים השלוש שלה הם הגדולים ממש עזרה לי לראות את זה אחרת. אז זה מדהים כמה עזרה אפשר לקבל פה ולא רק מבעלות הוותק רב השנים.

2. להקדים תרופה למכה. הרי אני יודעת שזה הולך להגיע. אז להתחיל את הפעולה שאמורה להרגיע לפני שהיא תתחיל להתלונן על משהו. אחרת היא לא תסכים להיכנס לפעולה עצמה גם כשהיא לטובתה.

ועוד משהו שלקחתי על עצמי להתחזק בו זה להיות מאורגנת על ארוחת ערב מראש. מסתבר שזה ממש לא פשוט כשזה יום אחרי יום ויש ריפיון מסויים וכשצריך גם לבשל צהריים וכל אחד חוזר בשעה אחרת אחרי הזנה אחרת,
אז אני צריכה יותר אפשרויות במקרר חוץ מהארוחה המבושלת העיקרית וזה עושה הבדל גדול.

בהצלחה לנו 💪
וואו, את מדהימה! איך מיד לקחת את כל העצות והתחלת ליישם!מתואמת
ועוד הוספת עליהן מחכמתך הרבה
מקסים! בהחלט נראה שאתם עולים על דרך המלך. בע"ה שימשיך כך, ושכולנו נלמד ממך!
איזה ניתוח יפה!!דפני11
אהבתי ממש לקרוא
וכמובן גם את כל העצות המכולות שקיבלת!
אין עליכם בנות

ובהצלחה לך אמשוני יקרה🧡
וואו כל הכבוד לךהרקולסית
ממש מעורר השראה.. הקשב שלך, והניסוי וטעיה.
אגב בזכותך התבוננתי יותר בבת שלי אתמול
איזה מקסימה את!מאוהבת בילדיאחרונה

את ממש השראה!!!

 

אמא טובה שרוצה בטוב ילדיה, מיישמת ואכפתית.

כתבת כ"כ יפה, סיכמת בצורה מסודרת, שאפילו אחרי שקראתי הכל, למדתי עוד משהו...

 

הרבה נחת והרבה כח!

ילדה בת 4 וחצי שלא נרדמתמאוהבת בילדי

כבר כמה לילות שלא מצליחה להרדם, גם כשהיא עייפה.

היא מתוסכלת וגם אני.

מה עושים?

אולי היא פוחדת ממשהו. בדקת אם עבר עליה משהו בזמן האחרון?תהללי
לא נראה לימאוהבת בילדי

בד"כ היא ישר אומרת כשמשהו מפריע לה.

ועכשיו מפריע לה שהיא לא ישנה.

 

בד"כ השינה שלה ממש עמוקה, ולאחרונה די קלה- היא קמה לתינוקת בלילה..

אולי יועצת שינה יכולה לעזור לך בזהתהללי
תסתכלי בגוגל "יועצת שינה", ותבדקי אם מתאים לך.
לפעמים כשלא נרדמיםאני10
בלילות הבאים כבר עסוקים בלהיות מוטרדים מזה וממשיכים לא להירדם וזה רק הופך ליותר גרוע

תנסו לעשות משהו שמסיח את הדעת לפני השינה, או ממש לומר לא נורא אם יקח הרבה זמן להירדם, גם לנוח זה עוזר. ולנוח בעיניים עצומות, ולחשוב על דברים אחרים ולא "מה יקרה אם לא ארדם? זה כבר לוקח מלא זמן".
אם יש לך כוחות אולי לשבת לידה ולספר לה סיפור כשהיא במיטה ומקשיבה, או אפילו לשים לה דיסק עם סיפור או שירים שיעזרו לה להתרכז במשהו אחר ולהירדם מהר יותר
זהו. שאין לי כחמאוהבת בילדי

אני מגיעה לשעת ההשכבה כבר בלי טיפת כח, בלי קול ובלי מצב רוחץ

משתדלת שיעבור נעים.

 

אולי כי הפסקתי לה טקס שינה- כבר לא אומרת איתה קריאת שמע,

פשוט אין לי כח!

 

ועכשיו ראיתי לה תולעת.

הוצאתי.

מקווה שיעבור לה...

 

לילה טוב ותודה

אז יש דרך להשמיע לה משהו מדיסק?אני10
שירים או סיפורים שהיא אוהבת
עדיף לא ממחשב/פלאפון כי המסך מאיר וזה מפריע לשינה

ואם יש תולעים אז אולי זה באמת הבעיה. מקווה שיפתר מהר
אני חושבת שעדיף לימאוהבת בילדיאחרונה

לחזור לטקס שינה.

לאזור עוד קצת כח...

 

אין לי דיסקים.

 

מקווה שללילה הזה לפחות, סיימנו.

תודה!

מחפשת המלצהאנונימי פרטי 😉
ליועצת מינית וזוגית, דתיה-תורנית, מקצועית, להתייעצות טלפונית.

תודה מראש 🌷.
חוזרת לניק המקורי ועוקבת אחרי התשובות.
קטי מנדלביץדפני11
תנסי אולי עם אפרת צוראנונימית(:
תודהאנונימי פרטי 😉
חזרתי כדי להקפיץ...

אשמח לשמות עם מספרי טלפון. תודה!
ממליצה גםחדקרןאחרונה
תחפשי בגוגל, יש לה אתר ומשם כבר תוכלי לקבל את כל הפרטים. בהצלחה!
מיכל פרינסשחרית*

ממרכז יה"ל.

ענת סטרז'שקדיה.
029942091
ממליצה על נגמרו לי השמותמאמינה ומתאמנת
את יכולה לפנות אליה בשיחה אישית או במסר
אשמח לדעת מזה סימפיליואיזיס? לפי שרשורים פה אני מתחילהלינקוש
לחשוד שיש לי גם. אשמח להסבר מזה ואיך בד"כ מתבטא והאם זה דבר שצריך לדווח לרופא.
אגיד בקצרה שיש לי מדי פעם כאב למטה ברמה שלא יכולה לעמוד, מן לחץ כזה ממש כואב ולפעמים מקרין גם על הרגל. שמתי לב שזה קורה הרבה פעמים אחרי קיום יחסים, מתחיל בוקר או כמה אחרי. אבל כבר ממש לא רק, אלא פשוט לפעמים יש מן כאב שחייבת לשבת..
לא נשמע כמו סימפזיוליזיסבמבי2
נשמע כמו תנוחות של העובר שכנראה לוחצות על עצב
בעיקר אם זה עובר כאשר את יושבת .
סימפזיוליזיס זה חיכוך בין העצמות בשל ריכוך של החומר שיש ביניהם גורם לכאב בכל תנוחה ובעיקר בכל שינוי תנוחה או תנועה.
בהצלחה
סימפולזיוס זה באגן.מוריה
יותר נשמע שזה ורידים.
ואם זה ורידים יש מה לעשות? באופן כללי יש מה לעשות אולינקוש
לסבול בשקט?
להרים רגליים הרבה.מוריה
לשכב עם רגליים על הקיר.
לישון עם כרית בין הרגלייםאמא 10אחרונה


היפרדות ביטנית וכמעט פדיחות🤦M-P-4
היום פגשתי חברה שלא ראיתי כבר כמה שבועות. בפעם הקודמת שראיתי אותה התלבטתי אם יש לה קצת בטן (היא ממש ממש רזה!) אבל כמובן שלא אמרתי כלום! היום פגשתי אותה שוב, היא כמובן שאלה על ההריון שלי (שבוע 30, כבר די ברור לכולם🤗) ואני ממש התלבטתי אם לשאול אותה, כי מאז הפעם הקודמת הבטן גדלה יותר. בסוף החלטתי שלא! ומזל, כי קצת אחרי היא שיתפה שממש מבאס אותה שהיא לא מצליחה להוריד את הבטן ושכנראה יש לה היפרדות מההריון הקודם.

אז דבר ראשון- ממש מזל שנהגתי בטקט ולא אמרתי כלום

דבר שני- איזה מלחיץ! זה מה שקורה כשיש היפרדות? ממש נראה בטן הריון😱 מקווה שלא אגיע לשם! מה אפשר לעשות עם זה??
יש לי גיסה כזותוהה לי
היא היתה פיצית ממש ואז הריון ראשון, לידה, ומאז זה קרה בהדרגה אבל הבטן שלה גדלה ממש וקבןע היתה נראית בהריון באיזה חודש חמישי. כנראה היפרדות רצינית, כמובן אף פעם לא דיברתי איתה על זה.
אני חושבת שיש רמות של היפרדות ואולי מצביםמצפה88אחרונה
שאי אפשר להחזיר את הבטן שתהיה שטוחה לגמרי. אבל ממה שאני מכירה, עם תרגילים נכונים (לרוב פיזיו רצפת אגן) אפשר לשפר את המצב משמעותית
ביוץ בשבעה נקייםאמא לקטנטנות
היי, אני כבר כמה חודשים בלי גלולות והחודש קניתי מקלוני ביוץ כדי לראות שהכל תקין (עד היום נכנסתי להריון מהר ב''ה). חשדתי שהביוץ קורה עוד לפני שאני טובלת, וראיתי עכשיו עם המקלונים שזה כנראה באמת מה שקורה..
יש לי תור לרופא נשים בסוף החודש, אבל אשמח לדעת ממנוסות מה האפשרויות במצב כזה?
את אחרי לידה? כי לי אחרי לידה השתבש הביוץ בנוסף האם את מקבלתשירלי1234

מחזור אחרי 14 ימים מהופעת הביוץ ?

כי אמרת שכבר חשדת כמה זמן שזה מה שקורה,

יש נשים שמביצות פעמיים לכן אני שואלת

כבר לא אחרי לידהאמא לקטנטנות
אבל אחרי שימוש של מעל שנה בגלולות. אחרי הלידות הקודמות לא השתמשתי באמצעי מניעה ונקלטתי ממש מהר. אז מרגיש שמשהו השתבש..
וכן מקבלת בערך 14 יום אחרי הביוץ.. מה זה אומר מבייצות פעמיים?
מעניין.. תודה!אמא לקטנטנות
רוב הסיכויים שהרופאה תתן לך כדור לדחיית הביוץאנונימית(:
קודם כל נסי לקצר את ימי הדימוםשחרית*

יש כל מיני שיטות.

תנסי לבדוק יום אחד לפני היום שאת בודקת בו בד"כ ולשאול רב, אולי את יכולה להיטהר מוקדם יותר.

 

אם לא הולך בדרכים טבעיות, יש אפשרויות לדחיית ביוץ ע"י כדור, פחות מבינה בזה.

 

אצלי אישית במקרה כזה דיברתי עם מכון פועה, הם הפנו אותי לבית מרקחת טבעי לפני שאנסה אמצעים הורמונליים והצלחתי לדחות ביוץ באמצעים טבעיים ולהיכנס להריון.

 

והערה כללית בנוגע למקלונים- הבנתי שצריך לקחת אותם בעירבון מוגבל. השאלה היא כמה אורך המחזור שלך וכמה ימים לוקח לך להיטהר.

 

תודה על התשובהאמא לקטנטנות
העניין זה שאני עושה הפסק כבר ביום החמישי או מקסימום השישי, אז אין לי באמת מה לקצר..
והמחזורים שלך באמת קצרים?שחרית*

אם את עושה הפסק ביום החמישי וטובלת אחרי 7 ימים, זה אומר שהמחזורים שלך צריכים להיות קצרים מ26 ימים כדי שתפספסי את הביוץ.

האמת שלא, הם 28אמא לקטנטנות
לא יודעת, משהו מוזר.. אולי באמת הבדיקות לא כאלה אמינות.. כי לפי המקלונים הביוץ היה לפני יומיים ואני טובלת רק מחר
או שאני לא יודעת איך להשתמש בהםאמא לקטנטנות
אז האמת?שחרית*

לא הייתי נלחצת.

עד שנה של ניסיונות זה תקין.

 

כל הריון זה משהו אחר ולפעמים לוקח קצת יותר זמן.

 

בע"ה יגיע בעיתו ובזמנו!

תודה רבה!! אמן 💖אמא לקטנטנות
רק אומרת לגבי זהפשיטא
כמובן שצריך להיות בנחת ועד שנה זה תקין לגמרי.. אבל אם יש משהו שיודעים שלא תקין, אז אין סיבה לא לבדוק אותו ספציפית גם אם עוברים רק כמה חודשים..
אני לדוגמא שמתי לב מהתחלה שמשהו לא תקין אצלי והלכתי לטפל בו, אם לא הייתי מטפלת יש מצב שעדיין הייתי מחכה להריון..

אז בלי לחץ כמובן, אם על פני השטח הכל נראה תקין. (אורך תקין של מחזור, מרחק תקין בין ביוץ לוסת, ביוץ אחרי טבילה...)
תשובה מעולה, תודה!אמא לקטנטנות
אמשיך לעקוב
ממה שאני יודעתהשקט הזה
כשהמקלון חיובי זה אומר שהביוץ יתרחש בין 24 ל-48 שעות אחרי.

ממליצה לנסות לזהות בעזרת הפרשות ואולי לקרוא קצת על שיטת המודעות לפוריות ולנסות להעזר בזה
טוב לדעת!!אמא לקטנטנות
אני נכנסתי במחזורים כאלהאורוש3
כנראה ממש בליל טבילה. המקלונים לא מאה. ואצלי האמת גם מעקב זקיקים לא צדק. אבל זה כן נחשב אמין בעיקרון.
עונה באריכות:באר מרים
כמה זמן לפני הטבילה המקלון יצא חיובי?

בדיקה חיובית לא אומרת שעכשיו הביוץ אלא שהביוץ הולך להתרחש בעוד כ 48 שעות, כך שאם יצאה לך תוצאה חיובית ביום השישי או השביעי של שבעה נקיים לא רק שלא פספסת ביוץ אלא ההפך: יום הטבילה הוא ככל הנראה הזמן שבו את ממש פוריה!

מקלון חיובי ביום החמישי לשבעה נקיים עשוי להיות גבולי.. (אם את מבייצת 48 שעות אח"כ, ואחרי הביוץ יש עוד כ 6-24 שעות שהביצית פוריה, כך שיש סיכוי לתפוס את הביות ויש סיכוי לפספס..)

מקלוו חיובי ביום הרביעי של שבעה נקיים או לפני כן באמת מעיד ככל הנראה על ביוץ לפני טבילה.

דרך טובה לדעת את זה היא להתחיל למדוד חום השחר. חום השחר עולה רק אחרי הביוץ, אז אם בבוקר שאחרי הטבילה החום עוד לא עלה ברור שלא פספסת.. (מניחה שתוכלי בקלות לקרוא יותר על איך בדיוק מודדים אם תגגלי "חום השחר"..)

שאלה נוספת שאת חייבת לברר לפני שמתחילים "לעשות משהו":
האם זה קרה חד פעמי רק החודש? חוזר על עצמו כל חודש? קורה בחלק מהחודשים כן ובחלק לא?

הדרך לעשות את זה היא לעקוב כמה חודשים:
אפשר ע"י מקלון ביוץ,
אפשר בשילוב שמ"פ (הפרשות וחום השחר)
אפשר לפנות לרופאה ולבקש מעקב זקיקים - זה דורש יותר מאמץ וטרטור.. אם ממש נראה לך שיש בעיה אולי זה כדאי..

אם אחרי רצף של כמה חודשים תראי שאכן את מפספסת קבוע ביוץ, יש לך כמה כיווני פעולה:

1. הכי חשוב! לוודא שאת לא דוחה הפסק טהרה בלי סיבה הלכתית טובה:
אם אתם פוסקים שעושים הפסק ביום החמישי למחזור: האם את אכן מצליחה?
אם את לא מצליחה לעשות הפסק ביום החמישי -
האם שאלת רב לגבי המראות? הרבה נשים מחמירות סתם ופוסלות בדיקות ואם היו שואלות רב היה אפשר להתיר.. - כדאי להתקשר למכון פועה ולהתייעץ איתם איך בדיוק לבצע את ההפסק - יש להם "טריקין" שיכולין לעזור לך להצליח להקדים את ההפסק, תזכרי ש"הפסק צריך להיות טהור, לא נקי"..

אם את מצליחה ביום החמישי - שווה לשאול רב, כי גם בקרב הפוסקים האשכנזיים יש רבנים שיתירו במצב של ביוץ לפני טבילה לסמוך על הפסיקה הספרדית(של הרב עובדיה) ולעשות הפסק ביום הרביעי..

2. אם את פשוט לא נקיה ביום החמישי - יש הרבה שיטות טבעיות שעוזרות לקיצור מחזור (שילובים של לימון וקינמון, שיטת אביבה, שיטת שרמן, "טיהורית", רפואה סינית, צמחי מרפא ועוד כל מיני..) - ממש כדאי לנסות ולבדוק ולהתפלל שמשהו מכל המגוון יעזור לך - הרבה נשים מצליחות ככה לקצר מחזור וע"י כך לההתחיל שבעה נקיים מוקדם יותר ולהגיע לטבילה בזמן. (מניחה שמומחיות ומנסות ממני יתנו לך עצות והמלצות מעשיות בנושא..)

3. אם את מתחילה שבעה נקיים בזמן ובכל זאת מפספסת ביוץ - כדאי לקבוע תור לרופא נשים, אבל מישהו שמכיר ומבין את הציבור הדתי:

הפתרון הקל ביותר, שמוכר ומוכח ועובד כבר עשרות שנים עם ממש מעט תופעות לוואי, הוא לקחת לכמה ימים בודדים בחודש כדור שנקרא אסטרופם או פרוגינובה - זה כדור עם הורמונים בכמות לא גדולה (הרבה נשים בגיל המעבר לוקחות אותו בגיל המעבר באופן יומיומי למשך שנים..) - לוקחים אותו בימים הממש ראשונים של המחזור (הרופא ידריך אותך בדיוק לכמה ימים) והוא פשוט דוחה את תחילת התהליך שמוביל לביוץ - מה שבקלות מאוד גורם לכך שהביוץ יתאחר ויגיע רק אחרי הטבילה.

במצבים בהם מכל מיני סיבות אי אפשר לקחת את ההורמונים האלה - יש פתרונות נוספים, וכדאי להתייעץ לגביהם עם מכון פועה.

בהצלחה רבה!

ומשהו קטן ששמעתי מהרב בורשטיין:
מנסיון רב שנים שלו הוא אומר שהוא לא מכיר אף אישה שבאמת סבלה מביוץ לפני טבילה ושהוא לא הצליח למצוא לה פתרון!

זאת נחשבת בעיה ממש קלה לטיפול עם אחוזי הצלחה מעולים!

בהצלחה!

ואו רק חייבת להגיד לך שאת מהממת!!אנונימית(:
איזו תגובה מפורטת ומושקעת. אין על הפורום הזה ועל הנשים שפה!!
תודה..באר מרים
וואו איזה מדהימה!!!אמא לקטנטנות
תודה רבה רבה על התשובה המושקעת והכל כך מרגיעה!!
מוסיפה רקאפונה
שאפשר גם לדחות ביוץ עם שיטת אביבה.
נכון מאוד!באר מריםאחרונה
רופא מעקב מומחה להריון תאומיםתאומיקס
מחפשת המלצה לרופא למעקב הריון להריון תאומים באזור ירושלים
(לא יודעת אם זה נחשב מעקב הריון בסיכון)
תודה!
קודם כל בשעה טובה! וברוכה הבאה למועדון..רק מיידעת שיש פורוםאמהלהאחרונה

תאומים....

לשאלתך- איזה קופה?

ובהחלט הריון תאומים נחשב הריון בסיכון גם אם זה 2 שליות ו2 שקים.

רופא הנשים שלך היה אמור להפנות אותך על הUS הראשון למעקב הריון בסיכון...

המלצות למערכת לידה שווה? סטייל סופר פארם סימילאק שילב וכואמונה בה' יתברך
של מוצצים די שווהדרך ארוכה
של מוצצים ולדעתי גם של סימילאקמאמינה ומתאמנת
בעיני היתרון בערכה של סימילאק זה שאת יכולה לבחור אם את רוצה תמל בדץ, בשאר הערכות מביאים חלב נוכרי
כמובן למי שמקפידה על זה
לרמי לוי היה שווה בטירוף. אבל רק למי שילדה בתאריכיםאורוש3
מסויימים. תבדקי. יש מצב שזה היה אבל רק על מאי.
נכון של רמי לוי הכי שווה. של שילב גם בסדר גמורanonimit48
הוא ממש אוהב את המוצץ של אוונט שבא בערכה של שילב
ואני משתמשת בבקבוק של אוונט (רק החלפתי פטמה לפטמה 0)
של סופר פארם לדעתי שווהעלמא22
לא יודעת איך, אבל לי זה זה היה אפילו יותר זול, אז זה באמת היה במחיר בדיחה ביחס למה שהגיע בערכה.
לקחתי גם של מוצצים ואהבתי ממש.
רק לשים לב שבערכה של סופר פארם יש מטרנה חלב נוכרי...אמהלהאחרונה


מה זה כל הערכות האלה? איך מקבלים/ קונים אותם במחיר מוזל?שקדיה.
באים עם תעודת לידהאורוש3
ומקבלים במחיר סמלי יחסית
תלוי בערכהעלמא22
של מוצצים- תחפשי בגוגל ערכת לידה מוצצים, תכניסי את הפרטים ואז יהיה כתוב לך מתי ואיפה תוכלי לאסוף אותה. אם אני זוכרת נכון עלה לי 29.90.

של סופר פארם- אחרי הלידה תחפשי בגוגל ערכת לידה סופר פארם, תכניסי את הפרטים, ואז יהיה אפשר להגיע לאסוף את הערכה מאחד הסניפים עם ההודעה שקיבלת בטלפון ותעודת לידה. בעיקרון זה עולה 14.90, אבל לנו עלה 9.90.

לגבי שאר הערכות- באופן אישי לא לקחתי אותן, אבל את יכולה לחפש בגוגל ויהיו לך את כל הפרטים
תודה!שקדיה.
שינוי או הוספת שם1פיטפוט
לפני שנתיים וחצי נולדה ביתי. רציתי שם אחד, בעלי פחות אהב ואמא שלי לחצה על שם אחר.
קראנו לה בשם שאמא שלי רצתה.
קצת אחרי שמעתי את השם שרציתי, ונורא רציתי לשנות. בעלי הסכים שנוסיף שם אם רב יסכים. ואז התלבטתי כי שם שני (לכל שאר הילדים שם אחד). חשבתי שזה לא נוח. לי יש שם אחד וזה יותר נוח לדעתי. לבעלי יש שם שני אבל בשימוש רק בבה"כ. ועוד בעיה - התלבטתי בין איילת לאילה. ולא הצלחתי להחליט.
והבעיה העיקרית שככל שהזמן עבר זה יותר לא נעים.
היום אני קוראת לה בשמה (כי אין ברירה), אך כשהיתה פיצפונת כמעט לא קראתי לה בשמה.
ועכשיו - זה עדיין ממשיך להעיק עלי. שם זה מהות. שם זו המתנה שהילד מקבל מהוריו כשנולד.
אין לי כוח כל החיים להצטער על כך.
מה לעשות??
מבינה אותך כל כךיעלללללאחרונה
אולי כדאי לך להתייעץ עם רב?
זו ממש שאלה שרב יכול לסייע בה
האם 4 ימי ביוץ זה הגיוני? (עם התקן לא הורמונלי)תהללי
עבר עריכה על ידי תהללי בתאריך י"ט בתמוז תשפ"א 19:26
כשלושה חודשים לאחר הלידה האחרונה התקינו לי התקן ג'ייניפיקס (לא הורמונלי), ורק אחרי כשנה וחצי התחיל לי המחזור.מאז קיבלתי מחזור פעמיים, וכל פעם הדימום היה חזק, מוגבר וארוך. הפעם הוא ארך 16 ימים, עם הפסקות מידי פעם. הבעיה היא שלאחר 5 ימים נקיים התחילו כאבי בטן הדומים לכאבי מחזור, המשפיעים על מצב הרוח... וכבר 4 ימים אני סובלת מהם. יש לציין שעם הכאבים הללו יוצאת גם הפרשה (לעיתים, די מוגברת) נוזלית או צמיגית בהירה/צהובה, מה שמעלה את חשדי שזה ביוץ.
גם בפעם הקודמת היו לי כאבים כאלה במשך שלושה ימים זמן קצר לאחר שהדימום פסק.
אף פעם לא קרה לי דבר כזה קודם, כך שרציתי לדעת אם זה אכן יכול להיות ביוץ? אולי ההתקן גורם לכל הדברים הללו? (כולל המחזור הארוך והכבד, וכולל הביוץ הארוך).
ואשמח מאוד לדעת מה ניתן לעשות באופן טבעי כדי שזה לא יקרה בפעם הבאה ושלא אסבול?
בבקשה... אולי יש למישהי תשובה?תהללי
פליז!!!תהללי
ההתקן עושה הפרשות כלמיניאורוש3
אבל דימום שבועיים נשמע מוגזם. הייתי קובעת לרופא.
הבעיה שלי זה לא ההפרשות בביוץ, אלא הכאבים שמתלווים לזהתהלליאחרונה
בנות שעשו בדיקת מי שפירליאניי
אשמח לדעת עד כמה הבדיקה כואבת? מסוכנת?
איך התמודדתן עם הפחד שיש עדיין סיכוי להפלה?

ממש לא מצליחה לקבל החלטה האם לבצע את הבדיקה או לא.
רוצה קצת לשמוע ממי שעברה חויות ותחושות…
עברתי, היה בסדר גמורrm
מבחינת כאב- לא נורא בכלל, זה כמו זריקה של בדיקת דם, פשוט יותר ארוכה... חצי דקה בערך, וזהו.
לא חששתי, כי היום זו בדיקה שעושים ככ הרבה, ולא כמו פעם... ב"ה הרופאים שעושים אותה הם בדרכ מומחים ובכירים, לא סטאזרים או משהו.. בעזרת ה'! בהצלחה
תודה רבה!ליאניי
גם אני עברתי והיה בסדרשחרית*

הבדיקה כמו בדיקת דם (לא כואבת).

הייתי מאוד לחוצה לפני. אבל עשיתי את הבדיקה בגלל ממצא בעייתי שהתגלה ובתמיכת הרופאה שלי (שאני סומכת עליה לחלוטין).
אחרי הבדיקה שכבתי עם בקבוק מים לידי, הקפדתי על מלא שתיה וקמתי רק לשירותים.

היו קצת התכווצויות אבל ב"ה לא התפתחו לכלום ופשוט הקפדתי רק לנוח לגמרי במשך כמה ימים.

עשיתי אחרי הרבה התלבטויותרינת 23
אצל רופא פרטי שמאד סמכתי עליו (פרופ שמחה יגל).
הרגשתי קצת חלשה אחרי והקפדתי מאד לנוח (לבעלי היה ארוע באותו ערב ואחרי שהוא ראה כמה אני חיוורת הוא לקח איתו את הגדולה שזה ממש לא היה בתכנון).

למה את שוקלת לעשות את הבדיקה? יש ממצא חשוד? את מעל גיל 35?
אני מבינה…ליאניי
קודם כל תודה על המענה!
אני מתחת לגיל 35, וב״ה אין ממצאים חשודים הכל תקין תודה לאל.
פשוט עברתי טראומה בהיריון הקודם (נגמר בידיים ריקות)ושם עשיתי סיסי שליה כי לא הייתה ברירה, כל ההיריון לא היה תקיו (אגב הצ׳יפ הגנטי יצא תקין).
אני לא מצליחה לקבל החלטה מה הדבר הנכון.
האם אני מחמירה מדי וסתם רוצה לעשות עוד בדיקות או שזה לגטמי זה לא כזה מפחיד וללכת על זה..
וכן גם אני קיבלתי המלצה לרןפא פרטי מאוד תותח בתחום..

בגדול- אני מפחדת שהכל תקין ובסוף יצא ילד לא תקין.
הרי שבסקירות לא רואים הכל..

פשוט לא מצליחה לקבל החלטה ואני מתבחבשת עם עצמי בלי סוף.
משתתפת בצערךרינת 23
גם אני עברתי לידה שקטה בעבר.
אם את תהי רגועה יותר אחרי הבדיקה אז כדאי לך באמת לעשות אותה וזהו (לדעתי כן כדאי ללכת לרופא מעולה שאז הסיכוי להפלה הוא ממש אפסי).

בשורות טובות!
תודה רבה לך!! 💗ליאניי
אולי לעשות ניפט במקום?באר מרים
יקר ולא נותן את כל המידע, אבל יכול להרגיע וללא סיכון להריון..
כי זה בדיקת סקר ולא נותן באמת את כל המידע כמו מי שפיר…ליאניי
קחי בחשבוןרינת 23
שגם מי שפיר לא מגלה כל מיני דברים כמו אוטיזם ועוד… חס וחלילה אסונות תמיד יכולים להתרחש ואין לנו ערובה לכלום.
חיבוק גדול!!עלמא22
אני לא יכולה לעזור לך, כי לא עשיתי, אבל אני מאחלת לך את ההחלטה הנכונה ביותר בשבילך, ובעז"ה ההריון יהיה לך תקין ותלדי בזמן ילד בריא!
עשיתי בכל ההריונות, לא עקב ממצאמצפה88
הלכתי פרטי למישהו מאוד מומלץ והאמת שלא פחדתי מסיבוכים ברגע שעברו כמה שעות מהבדיקה וראיתי שהכול בסדר. אצל כאלה שעושים את זה הרבה יש סיכוי מאוד קטן, אם אני לא טועה 1:1600.
לי הבדיקה לא נעימה, אני חוששת ממחטים. הדקירה לא נעימה והמחט נשארת בערך דקה-שתיים, לי זה היה מורגש אבל לא נורא. חושבת שמי שלא רגישה למחטים לא תהיה רגישה גם בבדיקה הזו.
אבל אחרי שמוציאים את המחט הלחץ יורד ואפשר להתמקד במנוחה בסוף הבדיקה הרופא מראה שוב את העובר ואל הדופק, ואפשר גם להגיע לביקורת אחרי כמה ימים (אולטרסאונד).
אני גם מאוד התלבטתי. בסוף עשיתי ולא מצטערת. הייתי יותר רגועהanonimit48
מההריון אחרי זה.

הבדיקה לא נעימה אבל לא ממש כואבת. מרגישים יותר לחץ מכאב. ממש סביר ואפשר להתמודד (הסף כאב שלי נמוך).
אחרי זה היו לי כאבים והלכתי להיבדק ותמיד הכל היה תקין תודה לאל.

מה שכן לא נעים זה ההמתנה לתוצאות, כי עד אז את במין חוסר וודאות וזה לא קל.
תודה יקרות, החלטה לא פשוטה בשבילי.ליאניי
לא איכפת לי להידקר לא איכפת לי מעצמי ושיכאב לי
אני רק לא רוצה שיקרה משהו לעובר וזה דבא היחידי שעוצר אותי..
אני מבינה מכל המידע שאספתי שהבדיקה לא כזאת נוראית ועוברים את זה בשלום..
(ברור שהמתנה של התוצאות זה נורא)
עוד בוחנת עם עצמי מה גובר על מה- הפחד והחרדות מאי הידיעה או הפחד והחרדה מהבדיקה שמא ח״ו יגיע להפלה.
אולי תעשי אצל מישהו פרטי ?anonimit48
אצל מומחים גדולים הסיכוי להפלה חס וחלילה הרבה הרבה יןתר נמוך
קיבלתי המלצה על ד״ר ראובן משיחליאניי
הוא מקבל פרטי במדיקל בהרצליה (פרטי בהשתתפות הקופה)
ובמקרה… הוא זה שעשה לי את הסיסי שליה בבלינסון כשאני יודעת מי הרופא.
אז מניחה שזה כן ידיים טובות..
למה לא לעשות בדיקת nipt?חגהבגה
בדיקת דם
בלי שום סיכון
אבל כן עולה הרבה כסף
כי זאת בדיקת סקר בסופו של דבר ולא נותן מידע כמו מי שפיר..ליאניי
הפוך, הרופאים נוטים להמליץ על זה יותרחגהבגה
הרופאים נוטים להמליץ עליה כי היא יותר מדוייקת משקיפות עורפיתהשקט הזה
וחלבון עוברי.
אבל היא לא מדוייקת כמו מי שפיר.
חוץ מתסמונת דאון ששם נראלי היא מדייקת ב-99%
ממליצים. אבל ברגע שיש המלצה למי שפיר אז ניפט ממשanonimit48
לא מומלצת ! כי היא לא מדויקת ולא ודאית בניגוד ל מי שפיר
ליאנושאורוש3אחרונה
יש מצב שעם ההיסטוריה שלך זה כדאי. אבל אולי ללכת בפרטי למישהו תותח כדי להוריד את הסיכון כמה שיותר ואחרי הבדיקה להיות כמה ימים במנוחה במיטה.
הקטני שלי עושה בעיות עם טעימותאני מאמין!

אז טעימות אמורות להיות שלב כיפי ומגניב. אצלינו ממש לא

הוא עוד מעט בן 7 חודשים, לא מסכים לאכול שום דבר חוץ ממטרנה (ומדי פעם טחינה על האצבע שלי).

מה לא ניסיתי? מרק כתום, פירה, תפוחים, אבוקדו וכל מה  שבקטגוריה.
ובתגובה הוא עושה פרצוף נגעל ממש במקרה הטוב, ומקיא במקרה הרע..

מה עושים? הוא ישאר עם מטרנה כל החיים?

את מביאה רק1234אנונימי
טחון?
תנסי1234אנונימי
לקרוא על שיטת בייבי לד באתר "המתכוניה".

יש תינוקות שלא אוהבים טחון, מתחילים ישר מלהביא להם אוכל אצבע.
יכול להיות שזה יפתור את הבעיה
אל תדאגיפלאי 1234
חפשי בכרטיס שלי שכתבתי על התינוק שלי שלא אוכל כלום ומקיא כל דבר שמביאים לו.

בגיל כמעט שנה התחיל פתאום לאכול.
והיום הוא בן שנתיים אוכל יפה מאוד בלי עין הרע.
לאט לאט הם מתרגלים וזה מסתדר. תנסי באמת לתת לו חתיכות על המגש של הכסא ושירגיש ויתנסה עם כל מיני טעמים ומרקמים.
הבת שלי התחילה רק באיזור גיל שנה ורק מבושל, לא טחון.באת אליי פתאום
בשום אופן לא הסכימה טחון (האמת? מבינה אותה )
לאט לאט ובסבלנותשחרית*
בגיל 7 חודשים לא כולם עדיין בשלים לטעימות.
תמשיכי להציע, שיתרגל למרקם ולטעם, לאט לאט הוא יתרגל ויאכל כמויות גדולות יותר.
כשאצלנו זה קרה אז עצרתי וחזרתי לנסות אחרי חודשפה לקצת
אז הוא כבר רצה.
מוותרים. ומנסים עוד חודש.מוריה
בטח שלא נלחצים מזה.

יש תינוקות שמתחילים לאכול רק בגיל שנה.
בבר מצווה הוא לא יאכל רק מטרנה...בת 30
אז כנראה שאצלו זה יותר איטי, התהליך...לא נורא
חחח...דיליה
אולי יאכל סימלאק!שמעונה
👍 טווובחולת שוקולדאחרונה
מאיפה הבאת את זה ששלב הטעימות אמור להיות שלב כיפי ומגניב?😆רק שאלה לי
לנו היה די סיוט, ושומעת סביבי על המון שהשלב הזה לוקח להם הרבה זמן.
אין לי הרבב עצות חכמות... רק שאל תהיו בלחץ סביב זה כי אז שום דבר לא ילך. תשדרו לתינוק רוגע ויהיה לו הרבה יותר קל לקבל בסוף את האוכל.
באמת מאיפה?פה לקצת
לי זה לא היה כייף לדאוג לו כל פעם לאוכל במיוחד, ועוד במנות של ביס.
בילד הבא לא נראה לי שאעשה את זה, כבר עכשיו פישלתי עם זה דיי מהר 😐
תעשי מזה כיףמקקה
לא משנה מה את נותנת, מחית או חתיכה, תשימי על המגש וברוב טקס תטבלי אצבעות בעצמך, תלקקי, תמרחי... תראי לו מה צריך לעשות. אל יאוש בסוף הוא יחקה אותך
תודה לכולכן! הרגעתן אותי ממשאני מאמין!


אצלי גם היה ככהבתאל1
סיוט...כי אצלי היא לא רצתה בקבוק בכלל...
בסוף בגיל עשרה חודשים זה עבר... מאז היא אוהבת בעיקר אוכל מבושל...השאר לא נחשב אוכל
בבקשה תמליצו לי על מיטת חברסמיילי12
שגם במיטה הנפתחת יהיה מעקה🙏
מאיפה אני יכולה לקנות?
הקטן שלי בורח מהלול.
ולגדול יש מיטת מעבר.
חשבתי לקנות מיטת חבר בשביל שניהם וזהו.
אשמח להמלצות❤
אפשר לקנות מעקה בנפרד ולהרכיב על כמעט כל מיטהאני10
ככה לא תהיי מוגבלת לקנות מיטה ספציפית עם מעקה מובנה.. רק שימי לב שמה שאת קונה אפשר להרכיב עליו
לא מכירה חברות ספציפיות
תודה❤סמיילי12
דיברתי בדיוק עם אמא שלי היא תביא לי את המיטה של אחי בינתיים.
נצבע אותה בצבע של החדר שלהם והגדול ישן בה ואת הקטן נעביר למיטת מעבר.
הפתיע אותנו שפתאום ירד מהמיטה שלו
נשמע מעולהאני10
תתחדשו 😁
תודה❤סמיילי12אחרונה
היא כל כך אוהבת נדנדות😍היופי שבשקט
הבת שלי (שנה) מאוד אוהבת נדנדות. ברמה שאם עוברים ליד גן שעשועים ולא עוצרים היא בוכה ולא עוזרות הסחות דעת למינהם. מצד שני, כשכן עוצרים החיוך והאושר השפוך על פניה הם הדבר המתוק בעולם.
אבל כשצריך ללכת זה כל פעם מחדש משבר. ניסיתי לתת לה התראה ולספור עד שלוש לפני שהולכים- עבד לשבוע והפסיק. ניסיתי להציע לה חלופה לפני שממשיכים ללכת (מגלשה, חתול, מים, לשיר לה שיר וכו') אבל היא בשום פנים ואופן לא מוכנה. עושה "לא לא לא" ופורצת בבכי.
יש לכן רעיונות איך להקל עליה?
יש לציין שהיא ממש מפותחת ומבינה. מדברת במשפטים של שני מילים ויש לה אוצר מילים גדול. אני גם רואה שהיא מבינה כמעט כל דבר, אם הוא במילים ומשפטים מספיק פשוטים.
יש בדרך למטפלת שלה גן שעשועים אז הסיפור הזה חוזר על עצמו כל יום, פעמיים ביום 😕
מה עם לקנות נדנדה לבית?חדשה123


יש לנו מכמה סוגים. היא פשוט אף פעם לא מגיעה לרוויההיופי שבשקט
לדעתי אין פתרון מובהקחדשה123

פשוט זה עניין של גיל.. כיף לה, למה שתרצה משהו אחר? 

 

אולי יש מנוסות ממני שיעידו אחרת

וואו, איזו ילדה מפותחת!!! נשמעת מתוקה בטירוףתוהה לי
זה נשמע שהיא מאד אוהבת וזקוקה לגרייה וסטיבולרית שהיא מקבלת מהנדנוד.. האם יש כמות זמן בנדנדה שהיא מגיעה לרוויה ודורשת לרדת ומתפנה לשאר המשחקים? אם כן אז הייתי מספקת את הגריה הזו באופן מסודר על פני שעות היממה, נדנוד בבוקר בנדנדה של הבית לפני היציאה, נדנוד בצהריים בגינה, מה שעובד לך.
בעבר ראיתי שכן מגיעה לרוויה אחרי כעשר דקותהיופי שבשקט
עכשיו יכולה בכיף גם חצי שעה בלי להגיע לרוויה. גם אם אני מצליחה לשכנע לעבור למגלשה (גם מאוד נהנת) אחרי פעמיים-שלוש היא דורשת לחזור לנדנדה.
בבית היא באמת משחקת גם בדברים אחרים ורק מדי פעם הולכת לנדנדה לזמן קצר
איזה חמודה.... אין לי עצה בשבילךמצטרפת למועדון
אבל נהניתי לקרוא את התיאור.
הזכירה לי את הבת שלי עם ה"לא" של הראש..
תודה 🙂היופי שבשקטאחרונה
שרשור של נקודת אור קטנהanonimit48
אז כמו שכתבתי לכן
הפסקתי להילחם
הפסקתי לרדוף אחרי שאיבות כל שלוש שעות
לקחת מורינגה. חילבה. מילקל.

אני כבר מרגישה שזה הוריד לי בכמויות
אבל
אני מחברת יותר את הקטן שלי
היןם כבר שלוש פעמים
והוא מרוקן את מה שיש וזה עולם ומלואו
ואפילו יצא לו קקי הנקה
וחוץ מזה משתדלת לסחוט פה ושם עד לריקון כדי שלא ייגמר לח לגמרי החלב.
תודה לאל על מה שיש
ועל מה שאין

❤️
מדהימה, אין מיליםעכשיו טוב
את בעצמך. תןדה על המקום לפרוק ולשתף❤️anonimit48
איזו מהממת את יאללהאמונה בה' יתברך
את אמא מדהימה
🤍🤍🤍🤍קמה ש.
מהממת שאת!!אורוש3
לדעתי בחרת נכון. את אמא אלופה. תהני מהקטן.
מהממת את ❤באפיק
כיף לקרוא..
איזו מהממת את❤❤אנונימית(:
את מדהימהחגהבגה
אני עוקבת אחרי כל שרשור שאת פותחת, לא מגיבה לכולם אבל עוקבת.
פשוט, לא פחות ממדהימה!
מדהימה מדהימה! ❤מיוחדותאינסופית
♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️חצי שני
וואי את ממש משהו מיוחדליאניי
כל הכבוד לך שאת ככה נלחמת, לא מוותרת גם עד הטיפה האחרונה.
את אמא מדהימה!!!
את פשוט אלופה! באמת!עלמא22
תודה לכולן על התמיכה בי. אוהבת אתכן אחת אחתanonimit48
אין עלייך❤ אמא מדהימהמאמינה ומתאמנתאחרונה