שרשור חדש
בשעה טובה ילדתי בן ... ואני חייבת עצה דווקא בנושא שהייה אצלמוריה מ.

אני מתוסכלת... דווקא לא מהלידה אלא מבעלי ואמא שלי 

אם אין לכם כח לקרוא אל תקראו אני סתם יולדת שבה לה לשפוך תסכולל

עד עכשיו לאמא שלי היו רק כלות שילדו אני הבת הראשונה יולדת וכל ההריון היא רק חיכתה לרגע שאני אלד ויבוא לשהות אצלה .

בעלי קשה לופה קצת- לוחצים אותו והוא אוהב פרטיות ברמה קשה ושאף אחד לא יתערב לו .

הבנתי שזה הולך להיות תקופה לא קלה - ולי נחמד מאוד להיות אצל אחרים מאשר לבד בבית .

תכלס ילדתי ב"ה והגענו להורים שלי ואז התחילו הבעיות - עם כל התסכוליםאחרי לידה והקושי נוסף לי גם הקושי הזה .

אמא שלי אוהבת להרגיש בעלות על הנכד החדש וגם קצת עלי הבת שלה..

ובפרט שיש ברית היא התחילה יותר מידי ללחוץ עלינו שנעשה את מה שהיא רוצה- למרות שכל הברית והעלויות היו עלינו .

את בעלי זה מרגיז ברמותת- ואז יום לפי הברית הקטרינג שאמא שלי לחצה לסגור ביטל לנו- ואני הייתי ממש בהיסטריה - ואז בעלי תפס את הענינים בידיים והחליט שתוך שעה הוא סוגר על איזה קטרינג שיש בלי לערב את ההורים שלי בכלל - ולאומת זה אמא שלי החליטה שהיא לוקחת עלינו אחריות וגם על הברית כי אנחנו טירוניים ובטח לא יודעים כלום - ואז כל דבר שאנחנו סוגרים  היא מתייחסת אלינו כאילו לא רוצים לשצף לא רוצים עזרה לא צריך וכאילו נפגעת- משהו הזוי אפילו שהחלטתי לקלח את הילד פעם ראששונה בעצמי זה היה התגובה. למה לא ברור שאנחנו רוצים להיות גם עצמאיים ולהחליט דברים לבד???

בקיצור אני אחת שממש שותקת ומתקפלת וכל מה שאמא שלי אומרת אני לא מעיזה להתנגד.

אבל לבעלי זה עלה על כל העצביים ההכנות לברית ביחד עם שהייה בבית לא שלו- והוא התפרץ כמה פעמים על אמא שלי וממש צעק עליה- אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמיי- מצד אחד אני מרחמת על בעלי שכל היום מתמסכן כמה רע לו אצל ההורים שלי , ומצד שני מעולם אני לא העזתי ללכת כ"כ נגד אמא שלי - אז בעלי? התביישתי בו ולא ידעתי איך אני אוכלת את הפגיעה של שתיהם - בסוף תפסנו שיחה ארוכה  והם דיברו ביניהם ביחד עם תיווך שלי ושל אח שלי - ואכשהו היחסים נרגעו- אבל ססוגמאוד קרים בין אמא שלי לבעלי.

ויצא שאמא שלי מהלכת כמו על ביצים ואנחנו מפחדים לעזוב כדי שהיא לא  תפגע.

עכשיו אני קרועה- במוצ"ש אבא שלי טס- ואמא שלי לבד בבית עם ילדה קטנה , ואני כבר שנמאס לי לראות את בעלי מסתובב מצוברח ועצבני ומתוח במקום לשמוח  שהוא נהיה אבא- רוצה לחזור לבית עם כל הקושי הכרוך בלחזור שבוע וחצי אחרי לידה ראשונה לבית . רק כדי לראות שוב את החיוך של בעלי ולהפסיק כל היום לבשל ולאפות כדי לפצות את בעלי על הקושי שהוא חווה בשהייה אצל ההורים שלי . ולאומת זה אני לא מסוגלת דווקא עכשיו לעזוב את אמא שלי שהיא לבד. ושסה"כ אחרי כל מה שהיאא התרגשה להיות אצלה שבוע

 

מה אומרות מה אני אמורה לעשות ואיך??

שניה שניהאורוש3
לבשל ולאפןת לפיצוי??? שבוע וחצי אחרי לידה? ה' ישמור.
מצרפת לך משהו חשוב לקריאה

משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה

ובנוגע לשאלתך. לחזור הביתה. לגמרי.
אבל לעשות עם הבעל תיאום ציפיות שהוא עוזר ועושה הכללללללל. את נחה ועם התינוק.
לגבי אמא שלך שלבד, מצטערת. זה לא הזמן לחשוב על אחרים. באמת. בטוחה שהיא תסתדר. לומר יפה תודה. להביא בהמשך מתנה. ולעוף משם. את לא נחה. בעלך על הפנים. לא שווה את העזרה שאולי את מקבלת.
מזל טוב יקרה!
תעשי מה שאורוש אמרהבוקר אור
תראי ישועות
בול- לסכם עם הבעל שהוא עוזר או דואג לך לעזרה. ולעוףףףהביתהזהר מרים
ואני כבת זקונים
למדתי את הלקח הזה מראש ממה שהיה עם האחים שלי הגדולים

ומעולם לא הלכתי לאמא שלי אחרי לידה .תמיד ישר הביתה .
מעדיפה את השקט והזוגיות שלי
ופסטה לארוחת צהרים וכלים בכיור
מאוכל של אמא ומתח ובעיות והתערסויות
אני בהלםבת הרים
כמה דברים הזויים
החיבוק דב הזה.
את לא יכולה לקלח את התינוק בפעם הראשונה בעצמך.
אופה ומבשלת לבעלך כשאת באה לנוח אצל אחרים אחרי לידה?? איפה ההיגיון?
מנסה לעשות חסד עם אמך כשאת בעצמך יולדת טריה וזקוקה לחסד?
צריך לעשות איפוס וחישוב מסלול מחדש.
*את היולדת*, את זקוקה לעזרה ופינוקים עכשיו ולא להתאמץ לפנק אחרים.
וגם - שלום בית חשוב יותר מכל דבר אחר. אם את נשארת אצל אמא שלך על חשבון הקשר עם בעלך ועל חשבון הקשר של בעלך עם אמא שלך ועל חשבון הקשר שלך עם אמא שלך אז יצא שכרו בהפסדו. תאמיני לי שאמא שלך כבר תסתדר. היא כבר סבתא!
סליחה על הנחרצות. ממש מסיכמה עם מה שכתבה מעליי אורוש3.
אוףףףף זה קשהשחרית*
גם לנו היה קשה אצל ההורים אחרי לידה ראשונה.
בעלי בדיוק כמו שאת מתארת וגם אצלנו השתלטו על תכנון הברית וזה היה סיוט סיוט.

תקשיבי לי, קחי את עצמך ותחזרי לבית שלך, לשקט שלך ולאינטימיות שלך ושל בעלך. זה הכי חשוב.
אמא שלך תסתדר. את ממש לא צריכה לקחת אותה בחשבון כשאת אחרי לידה. את צריכה לחשוב נטו על טובת עצמך ומה יהיה לך טוב ונוח.

ותפסיקי מיד לבשל ולאפות לבעלך כדי לפצות אותו. את צריכה לשמור על עצמך ולנוח.
מעלה רעיון אחראמא ל6 מקסימים
לך טוב אצל אמא? רוצה להישאר? יעזור לך?
אולי שבעלך יחזור לבד הביתה, וככה ימשיך לחיות את חייו, בית עבודה וכו', ואת תישארי אצל אמא לנוח עוד כמה ימים?
בהנחה שאת רוצה להישאר. אם גם לך לא טוב אצל אמא, אז אני גם חושבת שאתם צריכים לחזור הביתה.
גם אני עשיתי כך.אם ל2


וואוו וואו וואוחגהבגה
אימאלה
רק מלקרוא- פייוווו.
יכולה להבין ולהזדהות.
כמה דברים.
א. יש מצב לדבר עם אמא שלך? נשמע שזה הולך להיות ככה מעכשיו. שיחה פתוחה, כמה אוהבת.
כמה את מודה לה וזה מרגש אותך שהיא כל כך רוצה לעזור, אבל את מרגישה שאתם רוצים לעשות עכשיו דברים לבד, בדרך שלכם.
ב. אתם גרים קרוב? זה ריאלי לישון בבית ובבוקר לבוא לאמא ולהיות איתה במהלך היום?

בגדול- לחשוב קודם כל עלייך.
אח"כ על בעלך
בסוף על אמא.
נשמע הזוי וקשה אבל זה הדבר הנכון
בסוף את חיה חיים עם בעלך ולא עם אמא.
גם אם היא תיעוד ולא תבין, את מצד תעשי הכל לשמור על שלום (בגדר השפיות)
אבל קודם כל- שלום בית.
ולא לשכוח שאת היולדת!
את ילדת!
כולם צריכים לעשות מה שאת רוצה ומבקשת!
בהצלחה רבה יקרה
שתהיה לך סיעתא דשמיא!
תודה רבה- באמת העמדתם לי מראה שאני אראה קצת את עצמימוריה מ.

כי כל החיים אני רק מנסה לרצות את כולם ולפצות 

אני פשוט אתפוס את אמא שלי לשיחה היום ויודיע לה שמחר עוזבים אין ברירה

את מלכת העולם!חגהבגה
2 דברים- אני בטוחה שתעשי את זה אבל תנסי לרכך את הדיבור עם אמא, להודות לה על כל מה שעשתה וכמה שזה עזר לך, אבל את מרגישה שאת רוצה להיות בבית שלך, וגם זה יעשה טוב לשלום בית. אם היא מתחילה לחפור תגידי לה- ככה אני מרגישה.
2. להבהיר לבעלי שאת ממש לא הולכת לבשל ולנקות והוא חייב להיות למשך ולעזור בכל דבר
בול מה שאת צריכה לעשותבת 30
את עכשיו במקום הראשון. חייבת להתאושש
אם חשוב לה לעזור היא יכולה לבוא אלייך לכמה שעות
ובין בני הזוג גם ככה הכל כ''כ נפיץ אחרי לידה, וצריך איכשהו למצוא כוח פיסי ונפשי להתייחס גם לבעל.
אבל לא בצורת אפיית עוגות...
זה הזמן לחשוב על עצמך ועל התינוק.סופי123
כולם מסביב שישתו כוס מים. את לא מפצה ולא מרצה אף אחד שבוע וחצי אחרי לידה. הל נואו. מה יעשה לך טוב עכשיו? מה יעזור לך לנוח? זה מה שאת צריכה לעשות. כל השיקולים האחרים של אנשים אחרים קרובים ככל שיהיו לא רלוונטיים כרגע.
מכירה את זה!!האור שבלב
הגיע הזמן ל:
1. לקום מול אמא ולהגיד לה לא. כזוג. כאישה נשואה. בנויה. אחראית. עצמאית. סיימת להיות הבייבי שלה, את אישה בוגרת.
2. לגבש את היחד- בעלך במקום הראשון! הוא המחליט!(מבין או אמא או הוא) זה הזמן ללמד את אמא את זה.
לאמא שלי היה מלא תקלים כאלה עם אחיותיי וגיסיי הגדולים, עד שהיא הבינה את זה והיום יש לה כבוד וגבולות. היא לא מתערבת. לקח לה זמן...
תחזרי הביתה, ואת אמא רק תעדכני בזמן ומקום. ואם היא שואלת- זה הזמן להבהיר לה, בלי להגיד איזה קייטרינג!! שזה מסודר והכל בסדר ושהיא מוזמנת.
בנחישות. בבגרות.
אני סיימתי לצערי לשתף את אמא בכל מני דברים כי היא חושבת שזה מקום שלה לקחת בעלות.
לא. אני אפרוק למישהו אחר. לאחותי, לחברה, לאמא אגש בוגרת(גם אם בפנים אני עדיין ילדה מהססת), ובתחושה שהכל בשליטה. למישהו אחר אתפרק.

בהצלחה גדולה!!!💗💗
תהי חזקה!!
תשמחי בבעל שלך,על האסרטיביות הבריאה שלו.
🌸
וואו. ממש אהבתי את עניין הבגרות. משליכה את זה על חמותי.בת הרים
למדתי בדרך הקשה כמה חשוב לבוא אליה בבגרות ולא לבקש ממנה עצות.
ולבוא כזוג, לצערי צריכים עדיין לעבוד על זה.
תקשיביהאור שבלב
זה כל כך יגבש את הזוגיות שלכם...
בעלך כל כך(!!) יעריך אותך וזה ממש מקרב. שהוא ירגיש שהוא מספר אחת אצלך! ודעתו הכי חשובה ומשמעותית.
מנסיון!

תנסי.. תראי נפלאות...

💗💗💗
דווקא התכוונתי להפךבת הרים
לא רוצה לנצל"ש. אבל שבענו מרורים מזה שאמא שלו במקום הראשון ואני במקום האחרון.
כל החזון הוורוד הזה של "אישה עושה רצון בעלה" לא הוכיח את עצמו אצלי. רק יצר מתחים שהתפוצצו לנו בפנים. אני מאמינה שלבוא לקראת השני צריך להיות גישה הדדית, לא חד צדדית. עזבי, אצלנו זה מורכב... מעדיפה לא להפריע לפותחת עם העניינים שלי...
מעלה נקודה אחרת-אהבתחינם
שאני מבינה שלא נוח לבעלך,
שקשה לו אצל ההורים שלך וכל מה שסיפרת
אבל צריך לחשוב רק עלייך *בלבד *
את אחרי לידה,
לך כואב,
לך קשה,
ושחוזרים הביתה לא נחים כלכך.
לא משנה כמה עזרה תהיה מהבעל.
אם טוב לא אצל אמא שלך זה הזמן לשיחה עם שתיהם
להסביר להם טוב טוב את העמדה שלך
ושכל אחד יוריד הילוך.
בעלך מהפרצוף העצבני שלא נותן לך שקט לנוח,
ואמא שלך מהשליטה שהיא רוצה.

אצלנו בבן ירדתי לאמא שלי ובעלי ציפה אחרי הברית שנחזור הביתה,
אמרתי לו בדרך חזרה מהאולם שלא מתאים לי שעדיין צריכה את אמא שלי איתי.
הוא ממש הזכיר את אותם תחושות
שמרגיש שלוקחים לו את הילד,
ושמחפשים שליטה
ומובן הכל. באמת שמובן
אבל אני רציתי עזרה,
שיביאו לי אוכל, ויכבסו לי, ויתנו לי לישון בכל שעה שרק רציתי
ואת זה אמא יכולה "לספק" אחרי לידה
הבעל פחות.
מקסימום יהיה איתך שבוע ואז תישארי לבד בבית.
ואז מה?
ממליצה לך לדבר עם שתיהם
לבדוק אם הם יעשו להתנהגות שלהם סוף
אם לא, תחזרי הביתה.
אל תוותרי על להיות אצל אמא. את צריגה לנוח!
מסכימה איתךיערת דבשאחרונה


אני רק-מאוהבת בילדי

מזל טוב!

ושה' יכוון אותך בעצה נכונה

לא ילדתי אבל מזדההדיקלה91
מאוד מתחברת למה שרשמת, בטוחה שזה היה קורה גם אצלנו אחד לאחד אם היינו במצבכם!
קרה לכן? כאבי ביוץ במשך שבועמצפהכבר


קרה לי שהתחיל ככאבי ביוץפאףאחרונה
ופשוט המשיך לכאוב, חשבתי שאלה כאבים לפני מחזור ואז גיליתי שאני בהריון
כיניםנופרי29
אז גם עלינו לא פסחו הכינים
השתמשתי בתכשיר סרקל אך לא נראה שעשה את העבודה.
אשמח להמלצה על תכשיר טוב לילדים נגד כינים
תודה!
קיסמיםבאר מרים
מרגישה לבד בלי תמיכה בהריוןמצפה להריון.
זה הריון רביעי ,אבל הריון בסיכון גבוה בגלל כל מיני דברים
כל שבוע אני הולכת למעקב לבד, אין לי שום תמיכה רגשית מבעלי ומאף אחד, אני פשוט מתמודדת לבד עם החרדות והכל
גם בלידה לא בא לי אף אחד איתי גם לא את בעלי, הוא בכלל לא תומך בשום צורה
אוף
חיבוק גדול אהובה!ליאניי
לא פשוט להתמודד לבד, זה רק מכביד ומעמיס וזה רק הופך את ההתמודדות לקשה יותר. (מניסיון בדברים שאני חוייתי)
ניסית לדבר עם בעלך שיחה פתוחה שיבין מה את עוברת? אולי לשתף חברה קרובה/ משפחה?
😢
בכל מקרה שולחת לך חיבוק חזק ועוטף!!!
❤️
ניסתי לשתף אבל אין ממנו הכלה רגשיתמצפה להריון.
יותר טכני כמו יהיה בסדר את סתם לחוצה
אני מבינה..ליאניי
יש הרבה גברים כאלה שפשוט פועלים ומתנהגים בצורה טכנית.
אם תרצי לפרוק ולכתוב פה זה בהחלט עוזר ויש פה בנות מדהימות.
רשמת שיש לך חרדות אז רק אציין שגם לי היו ויש לא מעט חרדות ואני מוצאת את עצמי יותר מתפללת ולומדת לשחרר תוך כדי תנועה כשאני רואה שדברים מסתדרים והכל בסדר.
הלוואי שתמצאי את נקודת האור שלך ותהיי יותר שמחה !
כדאי לנסות לשתף קצת אחרתסתם שם 1
במקום לשתף בקושי/בחרדה בעצמם
תנסי לשתף אותו בצורך שלך בהכלה, שמישהו יעטוף אותך, בתחושת הבדידות שלך..

בהצלחה רבה! תרגישי טוב❤️
הצעה בנושא הזהשירהקולה
לפעמים כשבעלי לא מבין שאני רוצה תמיכה והכלה אלא נותן לי הצעות פרקטיות איך להתמודד עם משהו אני פשוט אומרת לו במפורש- אני לא צריכה עכשיו את הטכני, אלא את הרגשי. אח"כ נחשוב ביחד מה לעשות עם זה, עכשיו אני פשוט צריכה את הכתף לשים עליה את הראש.
וזה ממש עוזר. הם באמת לא יודעים לבד לפעמים וצריכים את ההכוונה הברורה שלנו למה אנחנו צריכות.
מבינה אותך, גם אני מצפה ליותר תמיכה והבנה רגשית מהבעלדיקלה91
וואו ממש לא פשוט...דיליה
מקווה שתצליחי להתמודד!
מלא חיבוקים.
בדידות זה דבר לא פשוט.
אם את מתחברת אני ממש ממליצה על טיפול פסיכולוגי בהריון.
לי זה עושה נפלאות! והפסיכולוגית ממש עוזרת לי לחבר את בעלי לקשיים מצד אחד ולקבל ממנו את הרוגע מצד שני.
מבינה אותך לגמרי!הרבה גברים הם טכניים כאלה, נותנים פתרונותטליה כ
במקום לתמוך
אבל למה הוא לא יבוא איתך ללידה?? היית רוצה שהוא יבוא?
יש לך משפחה תומכת?
קשה ממש1234אנונימי
איך היה בהריונות הקודמים?
הוא גם הגיב בצורה הזו?
הריונות קודמים לא הייתי זקוקה להכלהמצפה להריון.
עכשיו זהו הריון בסיכון, גם לאף בדיקה הוא לא מגיע איתי
אני הולכת לבד
הוא בא איתך לבדיקות? אולי התמונה של הביבי תזיז לו משו בלבטליה כ
חיי אם ואשהאור-עיניים
יש רגעים של התבגרות, שצריך לאסוף את הכוחות האחרונים ולהבין שאת חייבת לתת את הפתרון לעצמך. ולא לצפות מ....
הריון זה תהליך שלף התבגרויות כאלו.. גם בגרות זוגית. וכשלבעל ''אין את זה' הוא לא ישתנה .. אז את צריכה למצוא את המלווה שלך להריון, ללידה.
זו יכולה להיות מטפלת ברפואה משלימה לדוגמא כזאת או אחרת אבל כזו שטוב לפתוח אליה את הלב ושתהיה זמינה לך ברגע משבר.
בהצלחה. וצאי לחיפוש
זו הסתכלות לא פשוטה בעינייום שניאחרונה

הריון (ובסיכון!) זה משהו של שני בני הזוג

קשה לי עם התפיסה ש"הבעל לא ישתנה- תמצאי מקור תמיכה אחר".

לא כל הבעלים מושלמים, ורגישים, ומבינים...

ועדיין צריך לדעתי לעשות מאמץ, להגיע לאיזושהי הבנה ותמיכה.

זה לא נושא שולי

זה הילד של שניהם, וההתמודדות עם ההריון שלו.

ונניח שהיא תמצא את "המלווה שלה" להיריון וללידה- מה הלאה?

היא תהיה המלווה בגידול הילד, בחינוך, בהתבגרות שלו??

 

(הכל כמובן בהנחה שהזוגיות תקינה, ומלבד "מתחים נורמליים", או פערים "רגילים" זה לא יושב על משהו חריג יותר).

וואי נשמע קשה.את גיבורהפירות קיץ
חיבוקיםאורוש3
הלוואי שתמצאי מקור תמיכה אולי אמא אחות גיסה או חברה. אולי לדבר עם מישהו שהבעל מעריך שידבר איתו. חיבוק
אולי את גרה בצפון?עוגת שוקולד
אני לא עובדת ואשמח לבוא איתך להרגע ולהתרגש🙂
אשמח להרגעה-אחתפלוס
אחותי בהריון חודש שישי.
נפלה עכשיו על הישבן.
היא באה להתיישב על כסא להזיזו אותו בלי כוונה והיא נפלה.
היפנו אותה למיון.
היא בחרדות ואני מנסה להרגיע אותה.
מישהי מכירה כאלה מקרים ושהכל המשיך כרגיל?
סתם נכנסתי לסרטים...
הרוב נגמר טוב!דיליה
הבטן זה מקום הכי מוקדם הבדיקה היא ממש לוודא שזה לא המקרה הקיצון ח’’ו...
וואי. תודה על ההרגעהאחתפלוס
כן. קרה לי שהחלקתי על הישבן בזמן שירדתי במדרגות. ב"המתחדשת11
הכל היה בסדר
תודה על ההרגעה. השאירו אותך לאשפוז?אחתפלוס
הייתי אז צעירה חסרת מודעות😉מתחדשת11
אז אפילו לא ניגשתי להבדק..
מתפללת על אחותך שיגמר בטוב בע"ה❤
אמן. תודהאחתפלוס
קרה לי גם, אבל בחודש רביעי, הכל בסדר ב"החרות
הלכתי למיון, ובדקו שהכל בסדר
חשוב ללכת.
אותי לא השאירו לאשפוז, אבל אולי זה תלוי חודש...
בטח. אני נפלתי דומה בהריון ולא היה כלום.אורוש3
טוב שהלכה לבדוק. זה מה שאחראי לעשות. רוב הסיכויים שהכל בסדר.
יש לי גם סיפור הרגעה חמוד😉M-P-4
בהריון הקודם, באחד הימים הייתי גמורה מעייפות🙄
נכנסתי לחדר לנוח לכמה דקות, בתקווה שלא אצטער על זה🤭
התעוררתי לכל מים וצהלות שמחה...
יצאתי מהחדר לסלון מוצף במים וחבורת ילדים (שהגדולה בת 6..) שאומרים לי בתמימות
"אמא, את ממש עייפה ואנחנו ממש אוהבים אותך אז החלטנו לשטוף את הבית⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩"

לא הספקתי לעשות עוד צעד והחלקתי בטירוף😱😱😱 עם מכה ממש כואבת בעצם הזנב... כמובן שנסעתי ישר להיבדק!

ו...
ב"ה הבחור הקטן, ברגע זה עומד מולי עם סמרטוט ומנסה לשטוף את הרצפה😍

טוב שהיא נסעה להיבדק! ובעז"ה בשורות טובות!!!
😂 איזה מתוקים!חדשה ישנה
ברור. זה בדר''כ נגמר טוב! רק בשביל הזהירות בודקיםחדשה ישנה
תודה לכולן .הרגעתן אותי , הייתי ממש לחוצהאחתפלוס
קרה לי הכל היה תקין אפילו לא נשארתי להשגחהאנונימיות
תודה לכולכן. עכשיו שחררו אותה הביתה והכל בסדר ב''האחתפלוס
ישתבח שמו😍מתחדשת11
ברוך השם, טוב לשמוע!באת אליי פתאום
אז אני החלקתי בסוף הריוןאמא ל6 מקסימיםאחרונה
חודש לפני הלידה, ונפלתי בבום...
הילדה בריאה ברוך ה', תיכף חוגגת יומולדת 6
איך מחליטים אם דולה מתאימה לי?באת אליי פתאום
דיברתי עם מישהי בטלפון, נשמעת נחמדה ויודעת מה היא עושה.
איך אני יודעת שזה יתאים לי בפועל? כשאני צורחת ונמצאת במצב של חוסר שליטה? שלא ארגיש שהיא פשוט אישה זרה שמפריעה לאינטימיות שלי ושל בעלי?

יש כאלה שעושות מפגש מקדים וגובות עליו בערך 400 ש"ח, ככה שלא יכולה להרשות לעצמי לבדוק כל אחת ואחת במפגש.

אם למישהי יש המלצה חמה על דולה מגוש דן, אשמח לשמוע💜
מממ..ציפיה.
אני התרשמתי בטלפון ואז התחלתי קורס אצלה. די מהר במפגש הראשון (מעבר לשיחת הטלפון שהרגשתי שאני מתחברת אליה) הרגשתי אצלה בנוח.
רק אחרי שני מפגשים, נראה לי, החלטנו שאנחנו רוצים גם לקחת דולה.

דולות עושות מפגש אחד, לפחות, לפני הלידה, כדי להכיר יותר טוב ולהתכונן. אם על זה הן גובות 400 שח, הגיוני.
אם זה פגישה של חצי שעה של היכרות נראה לי שזה הרבה ממש.

את יכולה לנסות לחפש אחת ואם את מתרשמת לטובה תגידי לה שתשמחי לשבת איתה חצי שעה, רק בשביל היכרות ראשונית, לפני שאת סוגקת איתה. תשאלי אותה אם זה מקובל עליה.
לא מקובל עליה...באת אליי פתאום
היא גובה על זה תשלום 😏
מוזר ממשמאמינה ומתאמנתאחרונה
אני עשיתי עם הדולה שלי מפגש קצרמאמינה ומתאמנת
היא אמרה שזה יהיה בערך רבע שעה, בפועל זה היה קרוב לשעה
הגעתי עם בעלי, סיפרנו לה על מהלך ההריון והיא סיפרה קצת על עצמה. לא זוכרת מה עוד היה.. אחרי הפגישה הזו החלטתי סופית שאני רוצה לקחת אותה
איך החלטת שזה מתאים לך?באת אליי פתאום
לא יודעת.. פשוט הרגשתי שהיא מבינה אותי ומכילהמאמינה ומתאמנת
שמעתי עליה המלצות, דיברתי איתה בטלפון ואז היה נראה לי שהיא מקצועית ושהיא בראש שלי ובפגישה זה התחזק מאד וגם בעלי חשב ככה
חיפשתי גם מישהי שליוותה לידות של נשים עם סימפיזיוליזיס כי יש לי והיא ליוותה לידות כאלו ומבינה בזה

אני חושבת שאחרי שסימנתי וי על המקצועיות והניסיון בדקתי שיש לי איתה כימיה ושאני מרגישה שאני אוכל לסמוך עליה במאה אחוז
לא יודעת מה לעשות בסיטואציה הזו...פצלשונת לרגע
ב"ה התחלתי שבוע 10+ ואני עדיין לא מאמינה שאני בהריון (הבחילות מאמינות במקומי אבל נו גם זה משהו)

בשבוע הבא יש אזכרה לסבא שלי שנפטר לפני 3 שנים. מצד אחד ההורים שלי אומרים לי לא לבוא לבית העלמין (מנהג אשכנזי, ככל הידוע לי, שנשים הרות לא נכנסות לבית העלמין) ולהצטרף רק אח"כ. מצד שני הייתי רוצה להיכנס, יש לי סימוכין הלכתיים למה אין בעיה שאבוא, פלוס זה שכנראה המשפחה המורחבת תחשוד שאני בהריון - ואני פחות בקטע. (אבא שלי כנראה ישתמש בתירוץ שקשור ללימודים האינטנסיביים של בעלי...)
ומצד שלישי - אמא שלי המתוקה כנראה תילחץ אם אתעקש על זה ואבוא, ולא יודעת כמה זה שווה את הדרמה.

מה אתן הייתן עושות?...🙈
לא רק מנהג אשכנזיחצילוש
המשפחה שלי ספרדים ונשים הרות או בזמן וסת לא נכנסות לבית עלמין.

לא הייתי באה, מדובר סך הכל באזכרה, כן נכון, שלא סבא, אבל עדיין... זה לא מנהג מונפץ. נוהגים ככה דורות בעם ישראל.. בשביל מה לך?
זהו, צודקת, לא הייתי ממש סגורה על זהפצלשונת לרגע
כי גם סבתא שלי שהיא ספרדיה טבעה את המנהג במשפחה...
פשוט יש לא מעט מקורות הלכתיים שאומרים שאין בעיה, במיוחד אם האישה לא רוצה שיחשדו שהיא בהריון...
לא יודעת מה להגיד לךחצילוש
אני באופן כללי לא ששה להיכנס לבתי עלמין. גם בלוויה של סבא שלי הייתי רק בהספדים ולקבורה עצמה לא נכנסתי (לא הייתי בהריון). לפני קצת פחות משנתיים הייתי בלוויה מצמררת שעשתה לי רע מאוד מאוד בנפש ברמה שחודש אחר כך הייתי כמו צל, אני לגמרי מאמינה בהשפעות של זה וחושבת שזה פשוט לא טוב.
דווקא בתור אשכנזים אנחנו לא נוהגים ככהטארקו
ידוע לי שזה מנהג של ספרדים וירושלמים
חסידים גם לפניו ברננה!
הייתי מגיעהדואגת!
ומדברת עם ההורים לפני. שב''ה ביררת את זה, וזה מה שאת בוחרת. לדעתי אל תתני לדברים כאלה להשפיע על החלטות שלך.
אנחנו אשכנזים ונכנסיםאני10
רק נשות כהן לא נכנסות בהריון כי אולי יש להן בן

אבל השאלה כמה קריטי לך לעלות לקבר כל שנה. קורה שמפספסים..
אזכרה אצלכם זה רק עליה לקבר?
יש משפחות שעושות אחכ גם מפגש לימוד לעילוי הנשמה ואם אתם עושים אז תוכלי להצטרף לחלק הזה
עושים גם משהו אח"כ אצל דוד שליפצלשונת לרגע
פשוט אז זה יהיה מאוד מודגש שלא באנו ספציפית לבית העלמין, ומשפחה פולניה חביבה כמו שלי בטוח תתחיל להרים גבה ולעשות אחד ועוד אחד...
איזה מעצבן זהאני10
סביר לומר מראש שאתם בסידורים מחוץ לעיר ולא תספיקו להגיע לבית העלמין אלא רק אחכ?
אגיד לך את האמת לדעתי אין פה נכון ולא נכון, השאלה היא כמה קריטי לך להיות באזכרה, כמה זה חשוב להורה הרלוונטי שלא תגיעי, וכמה אכפת לך מרכלנים.
תשקללי את כל זה פשוט
אז ירימו גבהאורי8
אנחנו אשכנזים ונוהגים שאשה בהריון לא נכנסת לבית עלמין. גם בלוייה של סבתא שלי , האהובה מאוד , רק עמדתי מרחוק בהספדים ולא נכנסתי. והייתי בתחילת הריון. ושיחשבו מה שבא להם, אין מה להתבייש בזה שאת בהריון.
גם שאלנו רב אשכנזי, והוא אמר שלא כדאי להכנס. יש פה עניין רוחני כלשהו , ואני, במיוחד בתחילת הריון ,מעדיפה לא להתעסק עם ענינים כאלה.
הייתי באותו מצבטוווליי
ממש בתחילת ההריון היתה לנו אזכרה ושאלנו רב כי אפילו ההורים שלי לא ידעו עדיין ולא היה מצב שלא אגיע.
הוא אמר שאפשר ללכת. והשתדלתי לעמוד במעברים שבין החלקות ולא ממש להכנס בין הקברים.
לא היתי הולכתחדשה לשאלה
אותי זה היה מפחיד...
את יכולה לקרוא בבית תהילים לעילוי נשמתו...
אני עשיתי לפי איך שההורה הרלוונטי ביקשהיופי שבשקט
יצא שהיתה אזכרה לסבתא שלי ואזכרה לסבא של בעלי בהפרש של חודש. לאבא שלי הפריע שאני אכנס, אז לא נכנסתי באזכרה של סבתא שלי. לאמא של בעלי היה ברור שאין בעיה שאני אכנס אז נכנסתי (אם הייתי בוחרת להשאר בחוץ זה היה מתקבל בהבנה מוחלטת).
מצד שני, אצלנו זה לא היה בולט שנשארתי בחוץ כי אני בת כהן. באזכרה של סבתא שלי גם ככה הטקס נעשה בחוץ והנשים והגיסים יורדים אחריו בצורה לא מסודרת.
מכיוון שלי לא היה דעה נחרצת לאף כיוון הרגשתי שהכי נכון ללכת לפי הרצון של הבן/בת של הנפטר.
אני לא יודעת איך הדינמיקה המשפחתית אצלכםפשיטא
יש משפחות שבאמת יחקרו וישאלו וזה מעצבן.
אבל לא הייתי הולכת גם אם זה היה גורם לאנשים לחשוד..
כי אני פחדנית ובאופן כללי בתי קברות עושים לי רע מאוד מאוד בנפש.
תנסי למצוא תירוץ אלגנטי או באמת להמציא "פקקים מטורפים" או "תקלה באוטו" שיגרמו לכם "לא להספיק" את החלק של הבית קברות...
אם יש לך צורך חזקאמאשוני
את יכולה לעלות לפני/ אחרי כולם
אם האזכרה היא של סבא מצד אמא הייתי מכבדת.
זה יום מספיק מורכב גם ככה.
אם זה סבא מצד אבא את יכולה להכין אותה מראש
שזה סבא שלך ואת אדם מספיק בוגר כדי לקבל את ההחלטות שלך בעצמך ואת מבקשת שהיא תכבד ולא תתערב בהם.
אם לא כזה דחוף לך לעלות לבית העלמין תוכלי להגיע ישר לאזכרה עצמה.
אצלנו הנכדים יש מספיק אילוצים. אף פעם לא יצא לי לעלות לבית העלמין בין השאר כי יש ילדים קטנים אבל לא רק.
למה את ככ רוצה להכנס?דפני11
גם אצלנו נוהגים שנשים בהריון לא עולות..
בהתחלה זה באמת היה מוזר וגם קצת מבאס במובן מסויים
אבל אחרי שעברנו לצערנו כמה אובדנים כשהייתי בהריון/הנקה, וראיתי עד כמה העצב משפיע עלי- תפוקת חלב ובכלל נפשית, הבנתי כמה זה חשוב לשמור על עצמנו ברצינות גם בתחום הנפשי.... כמובן עד כמה שאפשר ושביכולתינו...
לא סתם לא נכנסים
את עסוקה ביצירת חיים, ביצירה של עולם נקי טוב ושמח... לפעמים העצב שיש בבתי עלמין אולי יכול לגרום לחיסרון קצת של הנקיות והתמימות הזאת....

וזה בלי קשר לעניינים קבליים כאלה שכנראה משם המנהג הגיע...

אז.. נראה לי שהשאלה למה זה ככ חשוב לך להכנס (הרי את יכולה להיות באזכרה ורק לא לעלות) תוכל לעזור לך לדייק האם באמת זה חשוב לך לעלות.
(כי חס וחלילה אם זה מישהו קרוב וצעיר אולי כן יש מה לחשוב. פשוט נראה לי שסבא עם כל הקושי זהו נוהג העולם.... ובטח יש מספיק אנשים שיבואו במקומך .. ובמיוחד שזאת לא עליה ראשונה לקבר אלא כבר הספקת פעמיים..?)
ולגבי המה יגידודפני11
אצלנו גם נשים במחזור לא עולות אז זה מסתדר טוב.. וגם פשוט לא מגיעים- בדכ הקבר זה לפני או אחרי הוזכרה אז אפשר "לא להספיק" לפני או "מצטערים ממש ממהרים" אחרי...
אני נכנסתי בהיריון לבית העלמיןקול ברמה
כשדוד שלי נפטר.
חיפשתי על זה מלא באינטרנט והיה נראה שההכוונה הגורפת היא שמותר להיכנס בהיריון.

אבל יש את העניין של הלחץ של ההורים... אולי כדאי לעשות את הבירור יחד איתם, ואז זה ירגיע אותם.

אם זה משנה, גם אני אשכנזיה.
אממ זה לא רק מנהג אשכנזיגולדסטאר

אני גם לא נכנסת לבית העלמין בזמן וסת/כנ"ל נשים בהריון במשפחה ואפילו בשנת הכלה שלי הייתה אזכרה 11 חודשים של סבא ז"ל ולא הלכתי ורק לאחר שסיימתי את שנת הכלה עליתי לקברו לראשונה עם כמה שהיה לי קשה כם העדפתי לא להיכנס, בע"ה תעלי לקבר אחרי הלידה

יש אחר כך איזשהו משהו מחוץ לבית קברות?בוקר אור
ארוחה או משהו?
אם כן, הייתי באה לזה
לדעתי האישית, תעדי מה שטוב *לך*ציפיה.
אני הייתי בבית הקברות ביום הזיכרון לחללי צה"ל (אח של אמא שלי). הייתי כבר בשביעי, נראה לי.
זה מה שהיה נכון לי, אז זה מה שעשיתי.

הכניסה או אי הכניסה היא יותר משהו קבלי. אני מעולם לא החזקתי מ"לפי הקבלה זה לא טוב", אז זו דעתי האישית.
רק אומרת שחיילים צהל זה כמו קברי צדיקים...דפני11
זה לא כמו סתם בית עלמין

אין בעיה ללכת למיטב ידעתי
כן, אני יודעת. יש מצב שבאזכרה של סבא שליציפיה.
ידעתי כבר על ההיריון והלכתי אליו.
בכל מקרה, הנקודה היא שזה לא משהו הלכתי, אלא קבלי, וזה עניין של אמונה.
לא יודעת אשכנזים ספררדיםחגהבגה
יודעת שבאופן כללי בית עלמין זה לא מקום מומלץ לשהות בו, ולנשים במיוחד. להימנע כמו שיותר. ויחשבו מה באלהם
המנהג שאני מכירהשריקה

זה שלא נכנסים לא בהריון ולא בזמן נידה.

אצלינו במשפחה הרבה נשים באות רק לסעודה שאחרי הבית עלמין, והרבה באות גם לבית עלמין,

ובגלל שזה יכול להיות להיות מכל מיני סיבות (הריון, נידה, נשארות עם תינוק) אף אחד לא חופר ולא חושב.

 

אם לא בא לך שיתחילו לרכל - אל תלכי בכלל

 

 

 

אני לא הלכתי לאזכרה של סבא שלי בגלל ההריון,הריון ולידה_פצ
ומצטערת על זה ממש.
שמעתי דעות הלכתיות שאם מצטערים על זה או לא רוצים לספר על ההריון אין בעיה להיכנס, ולכן בפעם הבאה כנראה שכן אלך.
אבל בחירה שלך כמה זה חשוב ומשמעותי לך לעומת הרצון של אמא שלך.
ואוו... אני בהלם מכמות הנשים שלא הולכות בהיריון.קול ברמה
באמת שחיפשתי הרבה סימוכין לזה באינטרנט וכמעט לא מצאתי... אשמח למקורות
האמת שהמקורות שמצאתיפצלשונת לרגע
(בשו"תים מפורטים של רבנים באינטרנט) דווקא מסבירים למה אין לזה ביסוס ואין סיבה לדאגה.
והאמת שסבא שלי חשוב לי מאוד ומוזר לי לא לעלות לקבר שלו (למרות שבלוויה שלו אחותי ובת דודה שלי באמת לא נכנסו לבית העלמין עצמו, היו רק בהספדים ונשארו בחוץ).
ועדיין, אולי בגלל שמבחינת ההורים שלי זה נחרץ שלא אכנס (אפילו שזה אבא של אבא דווקא) ואין מקום לערער על זה - מרגישה שלא מקומי להתחיל להתווכח איתם על זה כי זה לא באמת יעשה טוב ורק יעיק עליהם.

כרגע נראה לי שלא אלך, ואבוא רק למפגש אצל דוד שלי לאחר מכן.

תודה לכולכן
אצלנו לא הולכים. אשכנזיםאורוש3
לאזכרה לא הייתי נכנסת. לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתה לוויה שלא נדע. יש מצב שכן הייתי מחליטה להיכנס. זה יותר מנהג מאשר חובה חקוקה לדעתי.
אצלנו לא נכנסיםYaelL

אשכנזים. בהלוויה של סבתא שלי הייתי בהריון בשבוע 14 ולאחר התייעצות עם רב קבלתי הנחיה לא להתקרב לקברים עצמם, להישאר בכניסה לבת העלמין. לכן הייתי בחלק של ההספדים והדיבורים שיש בהתחלה, אבל לא נכחתי בעת הקבורה עצמה. לא ידעו עדיין על ההריון, והיו תהיות בעקבות זה, אבל לא שיניתי את ההתנהגות בגלל מה שיחשבו. בהמשך הבינו למה.

אולי לא הסיבה העיקרית, אבל בגדולשירה חדשה =)
לא כדאי שנשים יכנסו לבית העלמין במיוחד בזמן הקבורה,
הן בעצם הביאו את המיטה לעולם (חווה)
ולא טוב להן שיהיו שם..
אבל זו לא הלכה עד כמה שידוע לי
אצל בעלי יש מנהגאהבתחינם
שנשים בכלל לא האות לא להלוויה ולא שעולים לקבר..
אלא אם כן זה אבא של.. אח של...
ספרדים
גם אצלנו נוהגים שנשים בהריון לא נכנסות לבית עלמיןקפה הפוךאחרונה

ב"ה מסיבות טובות,

אני באזכרה שיצא גם בתחילת ההריון לא רציתי גם - יש לי חיים חדשים בגוף למה שאביא אותם למקום של מוות?

 

בכל מקרה, אם יש משהו אחרי את יכולה להגיד שהיית חייבת להשאר בעבודה / סידורים / התחיבויות קודמות וכו'

אם יש קבוצת וצאפ משפחתית אז לכתוב "וואי יש לי משהו ביום הזה, טוב נראה איך יסתדר" ואז אולי יבינו למה באת רק למפגש שאחרי

(שבעלך גם לא יעלה לקבר וזה יהיה פחות בולט).

 

הריון קל בעז"ה!

 

הזעה בשינה- תינוקת בת שנה ו3מישהי 1234
שלום לכולן!! קוראת פה הרבה ונעזרת מדי פעם..
לפני כמה חודשים הבת שלי התחילה להזיע ממש כשהיא ישנה באזור הראש! היא קמה עם ממש עיגול רטוב ממש על המיטה באזור הראש. ואם היא נרדמת בהנקה היד שלי ממש נרטבת מהראש שלה..
יש לציין שזה לא היה כשהיתה קטנה יותר. וזה קורה גם כשהיכ ישנה עם שמיכה דקה בלבד בלבוש קצר.
מה זה? זה מפריע לה? בגלל השיער (אין לה המון שיער יחסית לגיל. רק הפוני קצת ארוך).? זה בעייתי? משהו רפואי?
יש איך לעזור לה?
אנחנו בלי מזגן אבל הלילות נעימים וגם ביום לא רותח. תודה
ומקפיצה שוב..מישהי 1234
לא יודעת אם יעזורטוווליי
הבן שלי גם היה ככה. תמיד היה עיגול רטוב מתחת לראש כשקם. לא ביררתי את הנושא אבל זה עבר מתישהו..
תודה. נראה לי פשוט לא נעים לה לקום ככה רטובה..מישהי 1234
עוקבת. גם אצל הבן שלי זה קורהאור.י
הוא בן 10 חודשים וגם מלא פעמים קם עם עיגול רטוב מתחת לראש על הסדין.
לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה...
וואי, גם לבת שלי היה ככה..לא זוכרת בדיוק את הגילנקודה טובה
אבל לפני שנתיים. פשוט הכל מסביב לראש היה רטוב בלילה..קבוע.

ב"ה היום כבר עבר לה.
מעודד!מישהי 1234אחרונה
ביו גאיהקורל ברדוגו
היי לכולן אשמח לעזרה , הילד שלי בן חודש וחצי ויש לו גזים נתתי גרפ ווטר וזה עזר והפסיק לעזור אחרכך עברתי לליק ציק וגם הפסיק לעזור רציתי לדעת איך להשתמש בביו גאיה ואם ממולץ בכלל אם כן כמה טיפות והאם להפסיק עם הגרפ ווטר ועם הליק ציק בזמן שאתחיל להשתמש בביו גאיה ? תודה רבה לעונים
בו גאיה זה 2 טיפותאהבתחינם
אם אני זוכרת נכון
לנו עזר מאוד
ביו גאיה זה מגיל 5 חודשיםמחושלת
תשאלי רוקח.מוריהאחרונה
הערכת משקל עובר.האושר שבחלום
הייתה לי אתמול הערכת משקל, שבוע 30
יצא שהעוברית שוקלת 1680
הטכנאית לא דיברה יותר מידי...
זה תקין?

ועוד דבר, בזמן הבדיקה הטכנאית דיברה על העוברית בלשון זכר.
זה קצת הלחיץ אותייי כי זאת בת.
ובסקירה המאוחרת הרופא לא בדק אם זאת בת או לא, רק במוקדמת.

קצת גדול מהממוצעמתחדשת11
לגבי אופן הדיבור לא הייתי נלחצתאנונימיות
טכנאיות לרב לא בודקות מין ומדברות באופן אוניברסלי- זכר
רק לגבי המיןהשקט הזה
אל תדאגי. זה לא השתנה פתאום במהלך ההריון.
היא םשוט לא הסתכלה לראות מה זה, וגם אם כן ראתה, יש זוגות שלא יודעים (כמוני למשל) אז פשוט מדברים על זה כעל עובר.
מבחינה לשונית, אין דבר כזה עוברית. יש עובר ממין זכר ועובר ממין נקבה. זה לפחות מה שידוע לי..
נכון. לנו אמר הרופא: בבטן- הוא נק עובר, ללא קשר למין הידוע.אמא שמחה????
האמת שאח"כ בדקתי באתר של האקדמיההשקט הזה
וכן תיקנו שאפשר להגיד עוברה או עוברית.
לפי הגמרא "עוברה" = אישה מעוברתנפש חיה.
כי עוברשירוש16אחרונה
זה מלשון זכר

שימי לב למה שרשום לך על הדף: הערכת משקל זה פלוס מינוס 10% מהמשקל הנכון...
זה טווח מאוד רחב. לא צריך להיבהל.
שרשור חדש - הערכת משקל לעומת המשקל בפועלקול ברמה
לאחרונה אני נתקלת בהרבה מקרים שהייתה חריגה (לשני הכיוונים...) במשקל התינוק לעומת ההערכה.

אז ספרו מה היה אצלכן... האם הערכת המשקל והמשקל בפועל היו קרובים אחד לשני?

אצלי הייתה חריגה די משמעותית אצל אחד הילדים (כבר לא זוכרת כמה), ומה שמעניין - שמי שידעה להעריך את המשקל הכי קרוב - הייתה המיילדת שעשתה בסה"כ בדיקה ידנית. מגניב.

כן😅עננים כחולים
המיילדות היו בהלם, ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹלפי הפרצוף שלהם הייתי בטוחה שהתינוקת יש זנב😜
התלבטות - נסיעה לשבת בתשיעישוחרת ידע

אז אתמול היינו אצל אמא, והיא אמרה לי שסבתא התקשרה להזמין לשבת אותם + הזוג הצעיר (שזה אנחנו).

אמא שלי אמרה לה שהיא תשאל אותי, ואני שואלת אתכן - 

בשבת אני אהיה בעז"ה בסוף שבוע 37, הריון ראשון.

אז נכון שאני עדיין רחוקה יחסית מלידה, ונכון שגם משם אפשר לנסוע לבית חולים, בדיוק כמו שניסע מהבית,

אבל עדיין.

אתן חושבות שאולי עדיף לא לנסוע לשבת בשבוע מתקדם?

וכל כך הרבה זמן לא הייתי אצל סבתא...

אני נסעתי גם בשבוע 38בוקר אור
אבל תלוי ההרגשה שלך
וכדאי לתכנן מה קורה במידה ו
את מתכוונת לנסוע גם עם אמא שלך ללידה?מנסה לעזור

אם כן- אז זה יכול גם לעזור לך.

 

אם את מרגישה בנוח אצל הסבתא וזה לא רחוק יותר מבית החולים שאת מתכננת ללדת שם- הייתי נוסעת.

למה לא?

כן, התכנון הואשוחרת ידע

שהיא תבוא איתי.

אני לא לוקחת דולה או משהו,

ולכן בשמיני היינו יחסית הרבה שבתות אצל ההורים של בעלי כי ידעתי שמתחילת תשיעי אני צמודה לאמא שלי בשבתות...

אז מעולה מנסה לעזור

מה הסיבות שלך לשלול את השהיה בשבת אצל סבתך?

אם מבחינה טכנית פשוט להגיע משם לבית חולים למה לא?מיקי מאוס
הסיכוי שזה יקרה בשבת די נמוך.

אלא אם כן האווירה אצל סבתא שלך תהיה לך לא נעימה בשביל לעבור צירים
תודה רבהשוחרת ידע

ואני לא חושבת שתהיה שם אווירה לא נעימה

להפך - תמיד כיף ונעים שם,

והיא גרה במושב, אז בכלל...

למה לא?יראת גאולה
אם נעים לך שם, וזה לא רחוק מהציבליזציה - מקסימום תסעי משם ללידה 😏
תודה רבה על התשובות!שוחרת ידע

באמת שאין לי סיבה אמיתית למה לא לנסוע,

רק שזה הריון ראשון ואני בכללי לא יודעת מתי ואיך תתחיל להתפתח לידה,

רציתי לשמוע מכן, חכמות הפורום - אולי כן יש איזושהי סיבה שאני פספסתי...

רק קחי איתך תיק לידה...האר עיננו
ואת כל המעקב הריוןמנסה לעזור


לא רואה סיבה לא ליסועאורי8
אלא אם כן סבתא גרה בחור מרוחק מכל בית חולים.
דווקא זה אחלה הזדמנות לנסועחדשה ישנה
לפני הלידה..
אחרי הלידה יקח זמן עד שתראי אותה.
שבוע 37 זה רוב הסיכויים שלא תלדי, וגם אם כן, אמא ובעלך איתך...
תהני!
תודה רבהשוחרת ידע

צודקת ממש!

בכל מקרה אני ממש מקווה לא ללדת השבת...

בטח לנסוע, אם זה יעשה לך טוב..פשיטא
לא לשכוח לשים תיק לידה באוטו למרות שאין המון סיכויים שתלדי בשבת, מרפי אוהב להפתיע..
נסעתי כמה פעמיםזהר מרים
מה יקרה אם תלדי? זה נורא מבחינתך?
בלידה ראשונה זה יותר קל כי אין ילדים שצריכים בייביסיטר ובית...

סיכוי גדול גם שלא כי זה רק שבוע 37
אבל גם אם כן...אם לך זה לא נורא- תסעי ותהני
למה לא?מוריה
דווקא נראה לי שזה הזמן ליסוע.
הסיכוי ללדת בשבוע הזה לא מאוד גבוה.
ואחרי הלידה לא בטוח שיהיה לך חשק לטייל עם תינוק קטן.
נשמע ממש כיף! תהנימתחדשת11
פעם גיסתי הייתה אצל אימי (חמותה) בשבת...דיליה
בסוף הלכה ללדת באמצע שבת...
דווקא היה לה טוב כי שמרו לה על הגדול, אבל ילדה בבית חולים אחר ממה שתכננה (עיר אחרת).
בדיעבד היא לא מתחרטת...רק שתדעי שזה אפשרי...
זהו שזה באמת לא משנהשוחרת ידע

זו לידה ראשונה, אז אין לי ילדים שצריך לשמור עליהם,

ואני בכל מקרה מתכננת ללכת ללדת עם בעלי ואמא שלי, ושניהם יהיו לידי בשבת - בין אם נשאר בבית ובין אם ניסע...

ובכלל אני מקווה לא ללדת בשבת.

 

זה נשמע שכתבת עליי 🤭🤭 בסוף היה אחלה!חדשה ישנה
לא בטוח שאת רחוקה מלידה ...הכל דינמי את לא יודעת מתיפירות קיץאחרונה
הלידה תתפוס אותך. אני גם הייתי בהתלבטות בשבוע 38 אם לנסוע לחמי וחמותי ובסוף ביום חמישי ילדתי(זה היה לידה ראשונה) עוד לא באמת ידעתי והבנתי
מה הייתן עושות בסיטואציה כזאת?רינתי1200
אני בהריון בחודש מתקדם ברוך ה,
בעלי במילואים אז נסעתי להורים שלי לשבת.
באמת בקטע של פינוק, יש להם בית פרטי ולא מדרגות כמו אצלי (אני קומה רביעית) אז רציתי לנסוע אליהם כדי לנוח קצת.
סבתא שלי הייתה לבד בשבת (ככה היא טענה) אז היא ביקשה שנבוא להתארח אצלה.
ואני פחות רציתי.. כי לא הרגשתי ככ טוב, והתייבשתי ועשיתי עירוי נוזלים.
אז רציתי להשאר אצל ההורים שלי בשבת, ולנוח.
ואצל סבתא שלי אין מזגן, כי הוא לא עובד (מבחירתה) ומאוד קשה לי עם החום, אני יודעת שזה נשמע מפונק.
אבל היא סוגרת חלונות בבית.. ואין טיפה של אוורור. והיא ביקשה שנגיע לשישי וגם לשבת.
אמרתי למשפחה שלי שאני אשאר בבית, אין לי בעיה להיות לבד
כי באמת הייתי עייפה ורציתי לנוח.
ופחות ללכת ברגל ולהגיע למקום בלי מזגן, וגם ידעתי שהיא לא באמת לבד. דודה שלי והילדים והנכדים שלה היו שם.
אז הכנתי לי אוכל בחפיף אצל ההורים שלי, ונשארתי לבד
עד שהם יחזרו.
כמובן שסבתא שלי כעסה מאוד, והתעצבנה.
אמא שלי אמרה שקשה לי בגלל החום, וסבתא שלי אמרה בזלזול: מה בדיוק קשה? גם אני הייתי בהריון.

בשבת בבוקר, היא שוב כעסה..
ואפילו הלהיטה את אבא שלי עליי, ושאלה אותו
אם האוכל שהכנתי לעצמי בבית, זה מהמצרכים שלו, או שקניתי לעצמי.
אבא שלי חזר כועס עליי, מאז הוא לא מדבר איתי
בכיתי כל השבת.. כולם כועסים עליי.

ועל מה??? על זה שהייתי מיובשת ובמיון קיבלתי נוזלים,
החלטתי שאני לא הולכת לסבול הליכה בחום
עד אליה, ועוד לשבת שם בחום אימים עם חלון סגור ובלי מזגן או מאוורר.
למרות שלפני זה ההורים שלי אמרו לה שנורא חם,
היא שמה מאוורר בחדר שבן דוד שלי ישן ולא חשבה לרגע עליי.

לא מבינה למה לכעוס עליי? ביקרתי אותה כמה ימים לפני שבת,
ישבתי שם שעתיים דיברנו.
היה חם מאוד.. אבל לפחות נסעתי לשם, ולא הלכתי ברגל.

אני יודעת שזה נשמע מפונק ומגעיל מצידי,
אבל לא רציתי להתייבש שוב, לא רציתי להזיע ברמות בשבת.
ולסבול ברמה כזאת.
אני יודעת שהיא אישה מבוגרת, אבל מאוד קשה לי
שהיא גרמה לאבא שלי לא לדבר איתי, ברמה שהוא אמר שהוא רוצה לנתק איתי קשר
והוא לא מתכוון לעזור לי בכלום, כי פגעתי באמא שלו.
ולא משנה כמה התנצלתי.

בנוסף- היא רצתה מוצר חשמל יקר, וכל הנכדים החליטו לאסוף כסף ולקנות לה.
לי לא היה, כי אני ובעלי שנינו סטודנטים, וכרגע לא היה לי את הסכום הזה. ואחת הבנות דודות סיפרה לה, שלא נתתי כסף.
ולפי דעתי היא כעסה גם עלזה, וברור שהיא סיפרה לאבא שלי
שלא נתתי כסף, אבא שלי הסביר לה
שכרגע אין לי והוא שם במקומי.

אבל באמת שמתחיל להיות קשה לי, במקום לנסות לגשר ולפשר
אני צרגישה שהיא לוקחת את אבא שלי מאיתנו,
יש לה עוד שבעה ילדים שגרים לידה, והיא כל פעם מתקשרת אליו ורוצה שהוא יבוא לאכול אצלה, יבוא להיות איתה.
זה גורם לריבים מטורפים בין אבא לאמא שלי,
ועכשיו גם בנינו.

מה הייתן עושות במצב כזה? אי אפשר לדבר איתה,
היא מהדור הישן, כל מילה צריך לשקול.
ואני מפחדת מאוד מהתגובות שלה.
אויש! לא נעים כלל. נשמע שהתגובה שלה "יושבת" על עוד מקרים ולכטליה כ
ולכן היא כזו קיצונית. סה"כ נשמע שהיית בסדר גמור +++
הסברת לה את הסיבה, נסעת לבקר לפני שבת אם היא בחרה להעלב, בעיה שלה!!!מבאס גם הקטע עם אבא שלך נשמע שהקשר בינהם לא תקין...
קחי את הרגליים שלך ותחזרי הבייתהבת הרים
אני הייתי מעדיפה את אי הנוחות של הבית שלי מאשר לקבל יחס כזה אצל ההורים. לא צריך טובות.
נשמע שסבתא שלך עם מרמור של אישה מבוגרת. את לא תשני אותה. את לגמרי בסדר. אישה בהיריון ויולדת זה קודש קודשים. חום מעיק יכול להביא ללידה מוקדמת. את לא יכולה לסכן את ההיריון. אני תמהה על הגישה של אבא שלך. תתרחקי ותני לדברים לעבור.
הייתי מבינה אותך ממש לא הייתי לוקחת שום סיכון של להזיע בשבתאמא ל2 אוצרות
כועסים עלייך על כלום וואו כ"כ קשה, תלמדי להישאר בבית.
זה בכלל לא פינוק ולא מגעיל מצידך. התנהגת נורמלי לגמרי!יעל מהדרום
לק"י

אין שום סיבה שתסתכני בשביל ביקור. מה גם שהיית אצלה לפני שבת.

יש מבוגרים שבגיל מסויים הופכים להיות עם הרבה פחות טקט ופחות חושבים על מה שהם אומרים
ממש לא נעים שסבתא מתנהגת ככה
אל תשפטי את סבתא לחומרהמקרמה
הזקנה היא לפעמים קללה.
אנשים משנים אופי ב180 מעלות
ולפעמים לא מצליחים לחשוב על שום דבר ואפחד חוץ מעל עצמם וה4 אמות שסביבם

לא קל שהגוף והמוח מתחילים לבגוד בך.

וגם לאבא שלך זה קשה.
זקנה של הורים זה אחת ההתמודדיות הקשות
כנראה שמתחיל שם תהליך של היפוך תפקידים ומהילד של אמא הוא נאלץ להפוך למבוגר האחראי.
תני לו זמן, הוא יתעשת.

ואת לבנתיים תדאגי לעצמך.
אל תנסי לרצות אותם
אבל גם אל תכנסי לויכוחים ומלחמות.

תסבירי בנעם,
תגידי שאת הופכת לאמא והיית שמחה ללכת לבקר את סבתא אבל יש לך עכשיו אחריות ואצ צריכה לדאוג לילד העתידי שלך ולאגור כוחות.
ירצו יקבלו...
חשוב לי לחזק את ידייך!נטע פלג
את בהריון!!!
אפחד לא חווה את ההריון הזה כמו שאת חווה אותו, כן, גם נשים אחרות שהיו בהריון.
להגיע למצב של עירוי נוזלים זה מעיד על הרגישות שלך ועל זה שאת חייבת לכבד את עצמך ולעשות מה שטוב לך.

אסור לך לוותר על הנוחות שלך ועל הרוגע הנפשי שלך.
סבתא שלך היא מחוץ לסיטואציה, אם היא מתעצבנת, זה לגמרי שלה. את עושה מה שטוב לך!!
לגבי אבא שלך, תהיי מחושבת ועדינה, אבל בסוף תזכרי לעשות מה שטוב לך.

הכי חשוב שבראש שלך תהיי רגועה, ואם העדפת להישאר ולעשות שבת לבד בקטנה על פני לבוא אליה, כנראה שבאמת זה לא נכון לך להיות שם.

תהיי חזקה, בחיים יש הרבה אנשים (גם קרובים אלינו) שחושבים שמותר להם להגיד מה שהם רוצים ולהציע הצעות שבעיניהם הכי טובות. אבל אפחד לא מרגיש את מה שאת מרגישה, ואת היחידה שיודעת מה טוב לך.
אז ההמלצה שלי היא לנשום עמוק, לחייך בנימוס, ובסוף לעשות רק מה שאת רוצה!
אני מאוד רוצה לחזק אותך. להיות בחום הזה בלי מזגןשנה טובה ומתוקה
זה בכלל לא פינוק!! בכללי מזגן פעם היה מותרות והיום זה הכרחי. בטח ובטח כשאת בהריון מתקדם ברוך השם. עם זאת, חשוב מאוד(!!!) לא לריב... תנסי לפייס אותה תקפצי אליה ערב אחד כשכבר נעים בחוץ שבי איתה ופשוט תני לה לדבר.... מבוגרים מאוד צריכים אוזן קשבת וחיבוק חם, מישהו שיהיה איתה... קשה מאוד להזדקן, זאת תקופה לא קלה גם לא לאבא שלך... מאחלת לך הרבה הצלחה וכמובן לידה קלה ובידיים מלאות בעזרת השם ❤❤
תגובה יפה מאודבת הרים
❤🙏שנה טובה ומתוקהאחרונה
נשמה! את לא מפונקת! וזה ממש לא מגעיללא מחוברת
גם לא בהריון זה קשה . ולמה לך להסתכן בהתייבשות שוב?
מכירה מקרוב מאוד את סיפורי הסבתות המתערבות והמצפות בהגזמה.. אז חיבוק .את בכלל לא חייבת ללכת את הסברת מצוין והיא לא חייבת לקבל .
הייתי מציעה לך ללכת מידי פעם בערבים
לגבי החום - אני כל כך מבינה!!!!נהג חדש:)

אין סיכוי שהייתי הולכת לשבות בחום האימים הזה. רק מלחשוב על זה אני יקבל צירים עצבני

 

וואי וואיאורוש3
את ממששש לא מפונקת. ממש לא. את כבר הגעת לעירוי וחייבת לשמור על עצמך ועל הבייבי.
זה דבר ראשון.
לא יודעת מה אפשר לעשות מול סבתא חול מלשלוח אולי עציץ קטן ופתק התנצלות. לא תשני אותה בגילה.
אבל מול אבא זה לגמרי הזוי. לנתק על זה קשר????
אולי שאמא תדבר איתו? או איזה רב? מקווה שיעבור לו ויירגע בע''ה!!
שבוע 33+אמונה בה' יתברך
והשדייפ התחילו להיות רגישות ממששששש!!!!!! כל כך כואב כל מדע כואב!
לא זוכרת שהיה לי ככה בהריון הקודם
גם לי זה קורה, יותר בתחילת הריוןפה לקצתאחרונה
הפתרון שלי הוא לצמצם מגע שם 🤷‍♀️
ולהיות תמיד עם חזייה ככה שהבגד לא נוגע בהם
הי, שאלה - העמסת סוכר, חייבים רק עד שבוע 28?כדורשלג

עשיתי בדיקה וחזר ש'לא התקבלה דגימה'...

לא יודעת למה וזה מעצבן ממש,

אבל אני צריכה לעשות שוב

ולא נוח לי השבוע.

יש לי תור רק אחרי שבוע 28 לכיוון 29

יש בעיה? מישהי יודעת?
הרופאה שלי לא זמינה לשאלות כאלו.. תודה!

חייבים לזה תור?שוחרת ידע

אצלנו במרפאה הנוהל הוא שבדיקות דם (והעמסת סוכר זו בעצם בדיקת דם) מתבצעות בלי תור כל עוד יש הפניה ומגיעים מספיק מוקדם בבוקר.

 

50 אפשר עד 28. ולא צריך תור. 100 צריך תור וזה לא בכלציפיה.
סניף של הקופה, ואפשר גם אחרי 28.
כאילו 28 ויומיים זה בעייתי?..כדורשלג

מה ההגיון?
ונראה לי בלי תור יעיפו אותי על טיל, לפחות אצלנו...

לא יודעת לגבי עד מתי אפשרשירהקולה
אבל אני הגעתי בלי תור לעשות את ה50 וממש לא עשו על זה שום בעיה. ניגשתי למזכירות של המרפאה והיא הוציאה לי תור במיידי. שווה לנסות.
אני חושבת שזה תלוי איפהפה לקצת
במכבי בעיר אחת לא הייתי צריכה תור ובעיר אחרת כן...
עקרונית צריך תורשחרית*אחרונה
אבל באמת לא שאלו אותי בכלל אם יש לי או אין לי.
צריכה עזרה. לא מחפשת באינטרנט כי אין לי כח לניסוי וטעייהאין לי הסבר
עבר עריכה על ידי אין לי הסבר בתאריך י"ז בתמוז תשפ"א 19:03

אני צריכה מתכונים למאפינסים/פשטידות/קציצות שיהיו-
בריאים,
טעימים(מיועדים לתינוקת אנינת טעם),
פרווה(!!),
ואם אפשר גם שיהיו עם קטניות.

בנוסף, אשמח למתכונים של קציצות טונה טעימות.

מי שיש לה *מניסיון* אשמח ממש 🙏🙏🙏

****בונוס- דברים שאפשר להקפיא!!!****

טיגנתי בשמן חצי עמוק.נפש חיה.
והכי קטע שלא מצאתי טונה (הייתי בטוחה שיש לי) אז מהר אילתרתי- בישלתי מהר עדשים כתומות , נתתי להתקרר ואז הוספתי לעיסה.
המלצה מרכז כושר / תנועה / מחול בירושלים להריוניותנעמי_

שלום

גרה במרכז ירושלים, עם רכב. תחילת חודש חמישי.

אני מחפשת חוג ספורטיבי כלשהו (יוגה / פילאטיס / ריקודי בטן וכו') להריוניות (או מוכן לקבל הריוניות).

הייתי מתעמלת בקביעות לפני ההיריון, אך כבר מעל שנה לא בכושר מסודר.

מרגישה שיש לי כוח ורצון גדול לחזור לאימונים מתונים ועובדה על גמישות. 

לא מחפשת קורס אינטרנטי, רוצה מפגש עם נשים.

 

תודה רבה

יש מרכז באזור רחביה נראה לי. אולי פרפרים בבטן?מיקי מאוס
תגגלי קצת.
יש שם קורס מיועד להריוניות ואחרי לידה
תודה רבה בודקתנעמי_אחרונה


מעקב גדילה לעובר...רחלייייי
היי בנות
שבוע 23
היום הייתי אצל הרופאת נשים
אחרי האולטרסאונד היא אמרה שיש קצת פערים בן הגודל שהיה לי בסקירה שעשיתי לפני שבועים לבדיקה של היום
היא רשמה לי עובר קטן ב 10 ימים והביוטריה בטווח הנורמה
אני זוכרת שאמרה שהיקף הראש ממש גבולי
ושלחה למעקב גדילה...
זה ממש הלחיץ אותי!!
מישהי עברה דבר כזה?? ויכולה לתת לי קצת מידע..


תודה רבה לכל העונות!!!
מעקב גדילהמוריה
זה כדי לראות שהגדילה לא קופצת באופן קיצוני.

כי אם יש קפיצה קיצונית רוצים לשלול בעיות רפואיות.
..רחלייייי
פה יש פער שזה קטן לא פער שזה יותר גדול
זא קטן לגיל
רוצה לשמווע מבנות שיהיה להן ככה ואם הסתדר להן..
היה לנו אצל אחד הילדיםחיים בשמחה
מעקב גדילה צפוף עד ללידה. הראש תמיד היה קטן בפער מהשאר. נולד ילד מתוק, בריא ועם ראש קטן. עד היום בגיל 13. בריא וחכם.
מתאים לגנטיקה אצלנו. היינו רגועים.
מצד שני צריך לוודא שלא מדובר בעיכוב בגדילה תוך רחמיתחיים בשמחה
לפעמים משתדלים לזרז לידה כשאפשר כדי שהתינוק יגדל טוב בחוץ כי כנראה בתוך הרחם הוא לא גדל טוב..
וואוו נגיד באיזה שבוע בדרכ ירצו ליילד אם יש מציאות כזו?רחלייייי
אז לי לגמרי הסתדר במהלך ההריון..פשיטא
מרגיע לשמוע ב"הה!!רחלייייי
לי היהדרך ארוכה
מוזמנת לפרטי
הכוונה שההיקף ראש קטן? לגבי עובר קטן מהנורמה- עברתי פעמיים..פשיטא
בודקים בתדירות יותר גבוהה שהעובר גדל טוב ושאין פערים גדולים מידי שעלולים להצביע על פיגור גדילה תוך רחמי (iugr).
לרוב הכל בסדר והגדילה מתאזנת, רק צריך לעקוב, כדי שאם לא הכל יהיה בסדר ידעו איך לטפל (במקרים חמורים מיילדים מוקדם יותר)

אז קודם כל תירגעי, כי באמת שברוב המקרים הכל בסדר, תמשיכי את המעקב שהרופאה שלחה אותך אליו,
ובעז"ה שהכל יסתיים בזמנו בידיים מלאות ובריאות!

אמןןן תודה רבה!!!רחלייייי
הראש קטן.. כן בטווח הנורמה אבל ממש על הגבול
זה חס ושלום יכול להיות גם בגלל מומים בעובר?
או שהמעקב זה באמת רק בשביל לדאוג שגודל טוב?
אל תיכנסי לפינה של מומים, יש כל כך הרבה תינוקות קטניםפשיטא
הממוצע הוא אמצע, ועוקבים כדי לראות שהעובר מקבל את כל מה שהוא צריך ושאין בעיה של אספקת דם מהשיליה לעובר.
הרבה פעמים זה מתאזן,
הרבה פעמים העובר נשאר קטן ונולד קטן והכל בסדר...
הבת שלי נולדה עם היקף ראש מתחת לאחוזונים והיא באמת קטנטונת אבל בריאה ב"ה!
והבת הגדולה גם היתה בבטן עם ראש קטן והיום היא בת שנתיים וחצי עם היקף ראש גדול מהממוצע.

בקיצור- תנשמי ותחייכי ותנסי כמה שאת יכולה להנות מההריון.

ולגבי באיזה שבוע מיילדים אם יש צורך- תלוי מה החומרה, ומוקדם ממש לדעת בשלב הזה כי הכל יכול להשתנות 100 פעמים, ותלוי בגישה של הרופא ושל הבי"ח.
לא יזרזו אותך בשלב מידי מוקדם אם לא תהיה ח"ו מצוקה ממשית של העובר, אל תדאגי.
את ממש צודקתרחלייייי
יש נטייה לרופאים קצת להלחיץ אבל בע"ה מאמינה שהכל יהיה בסדר תודה)
אני עשיתי מעקב, אבל בשבוע מתקדם יותרעלמא22אחרונה
הראש שלה קצת קטן, אבל הרופא לא התרגש מזה, מאחר והיא גדלה בסדר בהתאם לאחוזון שלה. בסופו של דבר זה גנטי
הצילו אותנואני חדשה כאן
ילדה בת שנתיים מתוקה ממש. אבל לא ישנה בלילה, אף פעם לא ישנה לילה שלם.
כל לילה מתעוררת לפחות פעמיים, ועכשיו היא החליטה שבלי בקבוק מיץ היא לא נרדמת שוב, צורחת עד עמקי נשמתה, ואני אמא חלשת אופי מוותרת לה.. מה עושים? הצילו?
מוציאים את המיץ מהבית.מוריה
ואז גם לך לא תהיה ברירה ולא תוכלי לתת לה.
זה לא רק המיץ, היא מתעוררת המון בלילה.אני חדשה כאן
תבדקו תולעים. אוזניים.מוריה
תולעים.סמיילי12
תולעים משגשגותאפונה
כששותים הרבה מיץ
תולעים לדעתי עכשיו אין. אוזניים יש לה כל הזמן קצת נוזליםאני חדשה כאן
זה יכול לגרום לילות לבנים?
אם זה גורם לה ללחץ באוזניים ולכאב, אז כן.מוריה
אבל היא אף פעם לא ישנה לילה שלם. מיום היוולדהאני חדשה כאן
איך היא נרדמת?1234אנונימי
מוצץ, שמיכה ובקבוקאני חדשה כאן
בקבוק1234אנונימי
עם מיץ? מים?

אני שואלת כי אנחנו גם הינו בסיפור הזה עם הבן שלנו.

הוא היה נרדם עם בקבוק מטרנה עד גיל שנה וחצי נראה לי. לא היו לנו לילות, הוא היה מתעורר המווון.
עד שלימדנו אותו להירדם בלי בקבוק בכלל, בהתחלה היה קשה אבל די מהר הוא למד והיום ב"ה ישן מקסים.

אז אם זה נראה לך הכיוון, הייתי מתחילה מלהפסיק את הבקבוק בתחילת הלילה. (אישית הייתי מוציאה מיץ לחלוטין מהבית, הנזק הבריאותי הוא עצום, במיוחד תוך כדי שינה)
עד עכשיו זה היה מים, השבוע היא גילתה את המיץאני חדשה כאן
היא ישנה צהרים? נרדמת בקלות בערב?אמא בעבודה
יש לי ילדה שהיתה מתעוררת הרבה עד שהפסיקה לישון צהרים פתאום נרדמה בקלות בערב וכמעט ולא מתעוררת עד הבוקר.
זה לא קרה ביום אחד אבל אחרי חודשיים עם סדר בהשכבה, טקס יחסית קצר וקבוע, קלטתי שנהיה שקט מהצד שלה בערב וכמעט ולא מתעוררת , אם כן משאירה בקבוק מים עם פיה נוחה שיכולה לשתות לבד ולחזור לישון
ישנה צהרים במעון, לדעתי לפחות שעה וחצי, שזה המוןאני חדשה כאן
אבל אין לי דרך לשנות את זה.
גם אם אי אפשר לשנות כדאי לדעת שזה יכול להוות חלק מהסיבהאמא בעבודה
הדרך היחידה לדעת זה לנסות נגיד בשישי שבת לא להרדים צהרים ולראות אם השינה שונה.

ולגבי המיץ עם הילדים שלי עזר תקופה ארוכה במיוחד כשרציתי להפטר מהבקבוק של התינוקות ששותים רק לפני קריאת שמע בכוס ולא במיטה והולכים לישון בלי בקבוק.

את הבקבוק מים התחלתי לשים אחרי שנרדמו שיהיה לי זמין ולא בקבוק תינוקות, דוקא רגיל שחייבים לקום לשתות ולחזור לישון אם באמת צמאים.
כתבו כאן תולעים תמיד טוב לבדוק ליתר ביטחון אם יש סימנים.
הבעיה היא שהיא עדיין לא יודעת לשתות מבקבוק רגיל ובאמת חם בליאני חדשה כאן
אז אולי לשים אחרי שנרדמת ולפני לתת לשתות במטבחאמא בעבודה
התשובה בתוך השאלה...בת 30
את מוותרת לה...
אז תחשבי איך את לא מוותרת...
ממש לא יודעת. אני לא מסוגלת לשמוע אותה צורחתאני חדשה כאן
וגם היא מסוגלת לצרוח שעות, לא עשרים דקות והיא מתייאשת, גם שעתיים היא יכולה לצרוח.
בעלי טוען שאני צריכה לתת לו להרדים אותה ולצאת מהבית, אבל אני מרגישה בעונש.
וגם שלא כל ערב הוא נמצא בשעה הזו.
אני מרגישה שלתת לילד לצרוח עד שהוא מתייאש זה סוג של אילוף ולא חינוך
נראה לי שזה חלק מהעניין שהיא יודעת לגעת בנקודה הרגישה אצלךאמא בעבודה
מזכירה לי שהיה גם איזה תקופה אולי בגמילה מהנקה בלילה שהבנו שהדרך לעשות שינוי זה שאני אצא בזמן ההרדמה ופשוט יצאתי להליכה, כי עם בעלי הכללים ברורים לילדים הם יודעים שאם אמר אין מה לשחק משחקים וכנראה אצלי רואים שהכללים לא מוחלטים ולכן נותנים לי לעבוד קשה על הגבולות מולם העבודה היא אצלי לפעמים להבהיר לעצמי שזה הכלל והוא נכון ואין פשרות ושינויים אזכור מועבר אחרת וברור גם לילדים
חשבנו על זה. יכול להיות שננסה את זהאני חדשה כאן
אבל היא לא בת חודשבת 30
היא בת שנתיים. זה משמעותי.
אז אפשר לתת לה לצרוח שעתיים?אני חדשה כאן
שעתיים זה המוןבת 30אחרונה
אבל היא ילדה חכמה בת שנתיים.
וזה לא או לותר לה או שתצרח לבד בחדר שעתיים. יש דרך באמצע...
את יכולה להגיד לה מראש שהלילה היא לא תקבל בקבוק.
וכשהיא מתעוררת, לבוא אליה, ללטף. אפילו לשכב על מיטה או מזרון לידה. לא להשאיר אותה לצרוח לבד בחדר חשוך..
היא צריכה להרגיש שאת עומדת על שלך ויחד עם זה את איתה כשקשה לה...
תבדקו אולי זה שקד שלישיפלא הבריאה
בדיוק היינו אצל רופא א.א.ג. לאבחן בעיה דומה של ילדה שלא ישנה בגיל הזה לילה שלם. וגם היום בגיל הרבה יותר גדול מתעוררת המון.
זה לא משהו מפחיד. אבל כדאי לאבחן.
הרופא אמר שזה יכול לגרום להפסקת נשימה קטנות ולפגוע מאוד באיכות השינה.
יש לזה ניתוח קטן ופשוט להסרה. דומה בהיקף לניתוח כפתורים. הרבה ילדים צריכים גם ככה ניתוח כפתורים בגיל קצת יותר גדול ואז עושים את זה ביחד
מה זה אומר? ואיך בודקים?אני חדשה כאן
צריך הפניה מרופא המשפחה?אני חדשה כאן
קובעים תור לרופא אף אוזן גרוןפלא הבריאה
והוא במקום בודק אם יש את זה. אבל באמת אין צורך להלחץ. זה לא דחוף. וגם אם תלכי לרופא עכשיו הסיכוי שבאמת יורידו לה את זה עכשיו הוא נמוך. הוא בטח יגיד לחכות לראות איך זה משפיע.
כתבתי לך את זה כדי שתדעי שזה לא בהכרח עניין של פינוק של ילד. לפעמים כשיש התוויה רפואית יותר קל לקבל את זה. ופשוט לקום בלילה.
הילדה שלי היתה מתעוררת קבוע עד גיל 2. בערך בגיל הזה התחלנו להניח לידה בקבוק מים ומוצץ. והיא התרגלה להתמצא לבד. ועכשיו שהיא קמה אנחנו לא תמיד שומעים. היא שותה מים וחוזרת לישון.
לצורך העניין. הילדה שלנו בת 5. אף רופא ילדים שהלכתי אליו לא נלחץ המעניין. והרופא א.א.ג. אמר שכרגע אפשר לחכות עוד כמה חודשים לראות איך מתפתח איזהשהו ענין אחר ורק אז להחליט אם לנתח.
זה לא משהו נורא יש את זה להרבה אנשים שהם לא מודעים לזה בכלל. רוב הילדים ששמים לב שיש להם את זה, זה דרך איזשהו ירידה קלה בשמיעה בעקבות נוזלים באוזניים.
אה שכחתי משהו חשוב אחד הסימנים זה נחירותפלא הבריאה
אם הילדה שלכם לא נוחרת הרבה או מצוננת הרבה יכול להיות שאין קשר.
ואז באמת כדאי להרגיל לישון לילה שלם. או להתעורר בלי להתצרך אותכם.
היא לא נוחרת. מצוננת כן אבל לא בגלל המזגנים?אני חדשה כאן
יכול להיות? כבר לא יודעת מה לעשות
הריון ראשון שבוע 5, בלחץ לא מרגישה סימפטומיםחתולית
שבוע טוב, הריון ראשון, שבוע 5. יש לי עוד שבועיים עד האולטרסאונד הראשון. אני ממש בלחץ, אין לי שום סימפטומים חוץ מכאב בחזה. חיכיתי המון זמן להריון הזה, ואני דואגת שאני לא מרגישה כלום! פשוט כלום! מפחדת להגיע לבדיקה ולשמוע תוצאות לא טובות ושאין דופק. איך משחררים ועוברים בשלום וברוגע את השבועיים הקרובים?
תודה לכולם ♥️♥️
סימפטומים..דואגת!
קחי בחשבון וזו הערה כללית לכל ההריון.

לכל אחת יש תסמינים אחרים. הם הולכים ובאים בכל מיני צורות ואפשרויות.

לא לכל אחת יש בחילות, לא לכל אחת יש חוסר חשק. וכו'..

יש הריונות תקינים עם תסמינים, והריונות תקינים בלי תסמינים.

תתפללי כל הזמן שיהיה טוב. אבל אין מה לתלות את התסמינים בתקינות ההריון.

לי היו ימים עם כאבים בחזה ברמות מטורפות. הפסקות של יומיים, חזר, הלך חזר.. אין לזה שום קשר..

מזל טוב❤אנונימית(:
תיהי רגועה,
לי התחילו התופעות רק אחרי שבוע 6. וגם לא מחייב שיהיו לך, אצל כל אחת זה אחרת
שיהיה בהצלחה
לי התחיל רק בשבוע 6..עד אז בכלל לא ידעתי על ההריון ולאדיקלה91
ולא הרגשתי
איך למנוע לחץ עד הבדיקת דופק? לא לעשות בדיקת הריון😅 לי היה שבוע מגילוי ההריון ועד הדופק וזה היה לחץ אטומי פשוט..התפללתי מלא ...
גם לי עוד לא היה בשלב הזהטוווליי

תהני מזה בינתיים כנראה שבקרוב הם יגיעו..

גם לי רק אחרי שבוע 7 היו תסמיניםLana423
תנסי לקחת בקלות ולהבין שבכל מקרה אין לנו שליטה על זה.
שיהיה בהצלחה!
אצלי מתחיל בשבוע 7 סימפטומיםביבוש


עד תחילת 6 לא היה לי כלום חוץ מחזהגולדסטאראחרונה

התחושות התחילו בשבוע 6..

לא חייב להרגיש רע

תרגיעו אותי בבקשה אני בחרדות לקראת שנת הלימודים החדשהאמונה בה' יתברך
מכניסה את הגוזל שלי למעון בפעם הראשונה ואני בוכה בכל פעם שחושבת כל זה ... אני ממש בחרדות דואגת ממש !
כמובן שזה מעון עם המלצות חמות אבל עדיין ממש מפחיד אותי איך יסתגל איך יתייחסו אליו
הוא ילד פעיל ברוך ה' טרזן רציני ולא אוהב לישון
ילד דעתן וסקרן ואני חוששת שהגננות לא יכילו אותו ולא יהיו סבלניות.
הוא בעזרת ה' יהיה בן שנתיים בדיוק כשיכנס לגן אבל זה כל כך הרבה שינויים עבורו ( לידה שנייה ממש לפני בעזרת ה' ) ופשוט לא יודעת איך להירגע.
זה בראש ש'לי 24/7 !!!
רק להגיד שמזדהה והתינוק שלי יהיה בן פחות משנהשנה טובה ומתוקה
בתחילת שנת הלימודים ואני כל יום מתעוררת עם חרדות ורצון להתפטר
כלכך מבינה אותךאהבתחינםאחרונה
אני גם שמתי את שלי במעון
ונולדה לו אחות לא מזמן..
אבל חברה טובה של אחותי ברמה של אחות מנהלת את המעון ככה שזה היה לי קל יחסית
בימים הראשונים הוצאתי מוקדם
בלי קשר לימי הסתגלות במשך תקופה הוצאתי כל הזמן מוקדם שיקח את הזמן להתרגל, להכיר, לסמוך על הצוות
היתי מקדישה לו המון יחס כי הכל חדש לו
האחות,החזרה למעון...
ולאט לאט
היום תודה לה' הוא נכנס למעון מביא לי נשיקה ורץ למטפלת שלו. ואני רואה אותו ממש פורח שיש לו חברה, והוא חוזר גמור ועייף, ויצירות, וכיף לו.ת