המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1957)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
הצילו אותנואני חדשה כאן
ילדה בת שנתיים מתוקה ממש. אבל לא ישנה בלילה, אף פעם לא ישנה לילה שלם.
כל לילה מתעוררת לפחות פעמיים, ועכשיו היא החליטה שבלי בקבוק מיץ היא לא נרדמת שוב, צורחת עד עמקי נשמתה, ואני אמא חלשת אופי מוותרת לה.. מה עושים? הצילו?
מוציאים את המיץ מהבית.מוריה
ואז גם לך לא תהיה ברירה ולא תוכלי לתת לה.
זה לא רק המיץ, היא מתעוררת המון בלילה.אני חדשה כאן
תבדקו תולעים. אוזניים.מוריה
תולעים.סמיילי12
תולעים משגשגותאפונה
כששותים הרבה מיץ
תולעים לדעתי עכשיו אין. אוזניים יש לה כל הזמן קצת נוזליםאני חדשה כאן
זה יכול לגרום לילות לבנים?
אם זה גורם לה ללחץ באוזניים ולכאב, אז כן.מוריה
אבל היא אף פעם לא ישנה לילה שלם. מיום היוולדהאני חדשה כאן
איך היא נרדמת?1234אנונימי
מוצץ, שמיכה ובקבוקאני חדשה כאן
בקבוק1234אנונימי
עם מיץ? מים?

אני שואלת כי אנחנו גם הינו בסיפור הזה עם הבן שלנו.

הוא היה נרדם עם בקבוק מטרנה עד גיל שנה וחצי נראה לי. לא היו לנו לילות, הוא היה מתעורר המווון.
עד שלימדנו אותו להירדם בלי בקבוק בכלל, בהתחלה היה קשה אבל די מהר הוא למד והיום ב"ה ישן מקסים.

אז אם זה נראה לך הכיוון, הייתי מתחילה מלהפסיק את הבקבוק בתחילת הלילה. (אישית הייתי מוציאה מיץ לחלוטין מהבית, הנזק הבריאותי הוא עצום, במיוחד תוך כדי שינה)
עד עכשיו זה היה מים, השבוע היא גילתה את המיץאני חדשה כאן
היא ישנה צהרים? נרדמת בקלות בערב?אמא בעבודה
יש לי ילדה שהיתה מתעוררת הרבה עד שהפסיקה לישון צהרים פתאום נרדמה בקלות בערב וכמעט ולא מתעוררת עד הבוקר.
זה לא קרה ביום אחד אבל אחרי חודשיים עם סדר בהשכבה, טקס יחסית קצר וקבוע, קלטתי שנהיה שקט מהצד שלה בערב וכמעט ולא מתעוררת , אם כן משאירה בקבוק מים עם פיה נוחה שיכולה לשתות לבד ולחזור לישון
ישנה צהרים במעון, לדעתי לפחות שעה וחצי, שזה המוןאני חדשה כאן
אבל אין לי דרך לשנות את זה.
גם אם אי אפשר לשנות כדאי לדעת שזה יכול להוות חלק מהסיבהאמא בעבודה
הדרך היחידה לדעת זה לנסות נגיד בשישי שבת לא להרדים צהרים ולראות אם השינה שונה.

ולגבי המיץ עם הילדים שלי עזר תקופה ארוכה במיוחד כשרציתי להפטר מהבקבוק של התינוקות ששותים רק לפני קריאת שמע בכוס ולא במיטה והולכים לישון בלי בקבוק.

את הבקבוק מים התחלתי לשים אחרי שנרדמו שיהיה לי זמין ולא בקבוק תינוקות, דוקא רגיל שחייבים לקום לשתות ולחזור לישון אם באמת צמאים.
כתבו כאן תולעים תמיד טוב לבדוק ליתר ביטחון אם יש סימנים.
הבעיה היא שהיא עדיין לא יודעת לשתות מבקבוק רגיל ובאמת חם בליאני חדשה כאן
אז אולי לשים אחרי שנרדמת ולפני לתת לשתות במטבחאמא בעבודה
התשובה בתוך השאלה...בת 30
את מוותרת לה...
אז תחשבי איך את לא מוותרת...
ממש לא יודעת. אני לא מסוגלת לשמוע אותה צורחתאני חדשה כאן
וגם היא מסוגלת לצרוח שעות, לא עשרים דקות והיא מתייאשת, גם שעתיים היא יכולה לצרוח.
בעלי טוען שאני צריכה לתת לו להרדים אותה ולצאת מהבית, אבל אני מרגישה בעונש.
וגם שלא כל ערב הוא נמצא בשעה הזו.
אני מרגישה שלתת לילד לצרוח עד שהוא מתייאש זה סוג של אילוף ולא חינוך
נראה לי שזה חלק מהעניין שהיא יודעת לגעת בנקודה הרגישה אצלךאמא בעבודה
מזכירה לי שהיה גם איזה תקופה אולי בגמילה מהנקה בלילה שהבנו שהדרך לעשות שינוי זה שאני אצא בזמן ההרדמה ופשוט יצאתי להליכה, כי עם בעלי הכללים ברורים לילדים הם יודעים שאם אמר אין מה לשחק משחקים וכנראה אצלי רואים שהכללים לא מוחלטים ולכן נותנים לי לעבוד קשה על הגבולות מולם העבודה היא אצלי לפעמים להבהיר לעצמי שזה הכלל והוא נכון ואין פשרות ושינויים אזכור מועבר אחרת וברור גם לילדים
חשבנו על זה. יכול להיות שננסה את זהאני חדשה כאן
אבל היא לא בת חודשבת 30
היא בת שנתיים. זה משמעותי.
אז אפשר לתת לה לצרוח שעתיים?אני חדשה כאן
שעתיים זה המוןבת 30אחרונה
אבל היא ילדה חכמה בת שנתיים.
וזה לא או לותר לה או שתצרח לבד בחדר שעתיים. יש דרך באמצע...
את יכולה להגיד לה מראש שהלילה היא לא תקבל בקבוק.
וכשהיא מתעוררת, לבוא אליה, ללטף. אפילו לשכב על מיטה או מזרון לידה. לא להשאיר אותה לצרוח לבד בחדר חשוך..
היא צריכה להרגיש שאת עומדת על שלך ויחד עם זה את איתה כשקשה לה...
תבדקו אולי זה שקד שלישיפלא הבריאה
בדיוק היינו אצל רופא א.א.ג. לאבחן בעיה דומה של ילדה שלא ישנה בגיל הזה לילה שלם. וגם היום בגיל הרבה יותר גדול מתעוררת המון.
זה לא משהו מפחיד. אבל כדאי לאבחן.
הרופא אמר שזה יכול לגרום להפסקת נשימה קטנות ולפגוע מאוד באיכות השינה.
יש לזה ניתוח קטן ופשוט להסרה. דומה בהיקף לניתוח כפתורים. הרבה ילדים צריכים גם ככה ניתוח כפתורים בגיל קצת יותר גדול ואז עושים את זה ביחד
מה זה אומר? ואיך בודקים?אני חדשה כאן
צריך הפניה מרופא המשפחה?אני חדשה כאן
קובעים תור לרופא אף אוזן גרוןפלא הבריאה
והוא במקום בודק אם יש את זה. אבל באמת אין צורך להלחץ. זה לא דחוף. וגם אם תלכי לרופא עכשיו הסיכוי שבאמת יורידו לה את זה עכשיו הוא נמוך. הוא בטח יגיד לחכות לראות איך זה משפיע.
כתבתי לך את זה כדי שתדעי שזה לא בהכרח עניין של פינוק של ילד. לפעמים כשיש התוויה רפואית יותר קל לקבל את זה. ופשוט לקום בלילה.
הילדה שלי היתה מתעוררת קבוע עד גיל 2. בערך בגיל הזה התחלנו להניח לידה בקבוק מים ומוצץ. והיא התרגלה להתמצא לבד. ועכשיו שהיא קמה אנחנו לא תמיד שומעים. היא שותה מים וחוזרת לישון.
לצורך העניין. הילדה שלנו בת 5. אף רופא ילדים שהלכתי אליו לא נלחץ המעניין. והרופא א.א.ג. אמר שכרגע אפשר לחכות עוד כמה חודשים לראות איך מתפתח איזהשהו ענין אחר ורק אז להחליט אם לנתח.
זה לא משהו נורא יש את זה להרבה אנשים שהם לא מודעים לזה בכלל. רוב הילדים ששמים לב שיש להם את זה, זה דרך איזשהו ירידה קלה בשמיעה בעקבות נוזלים באוזניים.
אה שכחתי משהו חשוב אחד הסימנים זה נחירותפלא הבריאה
אם הילדה שלכם לא נוחרת הרבה או מצוננת הרבה יכול להיות שאין קשר.
ואז באמת כדאי להרגיל לישון לילה שלם. או להתעורר בלי להתצרך אותכם.
היא לא נוחרת. מצוננת כן אבל לא בגלל המזגנים?אני חדשה כאן
יכול להיות? כבר לא יודעת מה לעשות
הריון ראשון שבוע 5, בלחץ לא מרגישה סימפטומיםחתולית
שבוע טוב, הריון ראשון, שבוע 5. יש לי עוד שבועיים עד האולטרסאונד הראשון. אני ממש בלחץ, אין לי שום סימפטומים חוץ מכאב בחזה. חיכיתי המון זמן להריון הזה, ואני דואגת שאני לא מרגישה כלום! פשוט כלום! מפחדת להגיע לבדיקה ולשמוע תוצאות לא טובות ושאין דופק. איך משחררים ועוברים בשלום וברוגע את השבועיים הקרובים?
תודה לכולם ♥️♥️
סימפטומים..דואגת!
קחי בחשבון וזו הערה כללית לכל ההריון.

לכל אחת יש תסמינים אחרים. הם הולכים ובאים בכל מיני צורות ואפשרויות.

לא לכל אחת יש בחילות, לא לכל אחת יש חוסר חשק. וכו'..

יש הריונות תקינים עם תסמינים, והריונות תקינים בלי תסמינים.

תתפללי כל הזמן שיהיה טוב. אבל אין מה לתלות את התסמינים בתקינות ההריון.

לי היו ימים עם כאבים בחזה ברמות מטורפות. הפסקות של יומיים, חזר, הלך חזר.. אין לזה שום קשר..

מזל טוב❤אנונימית(:
תיהי רגועה,
לי התחילו התופעות רק אחרי שבוע 6. וגם לא מחייב שיהיו לך, אצל כל אחת זה אחרת
שיהיה בהצלחה
לי התחיל רק בשבוע 6..עד אז בכלל לא ידעתי על ההריון ולאדיקלה91
ולא הרגשתי
איך למנוע לחץ עד הבדיקת דופק? לא לעשות בדיקת הריון😅 לי היה שבוע מגילוי ההריון ועד הדופק וזה היה לחץ אטומי פשוט..התפללתי מלא ...
גם לי עוד לא היה בשלב הזהטוווליי

תהני מזה בינתיים כנראה שבקרוב הם יגיעו..

גם לי רק אחרי שבוע 7 היו תסמיניםLana423
תנסי לקחת בקלות ולהבין שבכל מקרה אין לנו שליטה על זה.
שיהיה בהצלחה!
אצלי מתחיל בשבוע 7 סימפטומיםביבוש


עד תחילת 6 לא היה לי כלום חוץ מחזהגולדסטאראחרונה

התחושות התחילו בשבוע 6..

לא חייב להרגיש רע

תרגיעו אותי בבקשה אני בחרדות לקראת שנת הלימודים החדשהאמונה בה' יתברך
מכניסה את הגוזל שלי למעון בפעם הראשונה ואני בוכה בכל פעם שחושבת כל זה ... אני ממש בחרדות דואגת ממש !
כמובן שזה מעון עם המלצות חמות אבל עדיין ממש מפחיד אותי איך יסתגל איך יתייחסו אליו
הוא ילד פעיל ברוך ה' טרזן רציני ולא אוהב לישון
ילד דעתן וסקרן ואני חוששת שהגננות לא יכילו אותו ולא יהיו סבלניות.
הוא בעזרת ה' יהיה בן שנתיים בדיוק כשיכנס לגן אבל זה כל כך הרבה שינויים עבורו ( לידה שנייה ממש לפני בעזרת ה' ) ופשוט לא יודעת איך להירגע.
זה בראש ש'לי 24/7 !!!
רק להגיד שמזדהה והתינוק שלי יהיה בן פחות משנהשנה טובה ומתוקה
בתחילת שנת הלימודים ואני כל יום מתעוררת עם חרדות ורצון להתפטר
כלכך מבינה אותךאהבתחינםאחרונה
אני גם שמתי את שלי במעון
ונולדה לו אחות לא מזמן..
אבל חברה טובה של אחותי ברמה של אחות מנהלת את המעון ככה שזה היה לי קל יחסית
בימים הראשונים הוצאתי מוקדם
בלי קשר לימי הסתגלות במשך תקופה הוצאתי כל הזמן מוקדם שיקח את הזמן להתרגל, להכיר, לסמוך על הצוות
היתי מקדישה לו המון יחס כי הכל חדש לו
האחות,החזרה למעון...
ולאט לאט
היום תודה לה' הוא נכנס למעון מביא לי נשיקה ורץ למטפלת שלו. ואני רואה אותו ממש פורח שיש לו חברה, והוא חוזר גמור ועייף, ויצירות, וכיף לו.ת
עור יבש לבת כמעט שנתייםחדשה כאן 1
היי

מאז שמזג אויר התחמם הקטנה שלי סובלת מיובש נוראי בעור
הבעיה העיקרית היא הגב התחתון .. במקום שבו החיתול נסגר ונוצר חיכוך של הזיעה עם הגומי יש פצעים קטנים שגורמים לה לגירוד ואדום בעור
ברגע שהיא מגרדת מקום אחד היא לא מפסיקה והיא מגרדת את כל הגוף

הרופאה הציעה לאחרונה להוסיף לה פניסטיל טיפות וגל
תקופה עם אקווה קרם .. הרופאה הצעה להשתמש בתכשירים של לה רוש פוזה אבל יקר לי .. אקנה עם לא יהיה פתרון זול יותר
החלפתי את כל חומרי הכביסה..
למישהי יש פתרון אחר? או שניסתה לה רוש פוזה
אצלנו לה רוש פוזה היה הפתרון לכל בעיות העור. המלצתי פה רבותאמהלה

על כך. תחפשי בסופר פארם- יש לפעמים מבצעים משמעותיים

אצלנו בקופ"ח לאומית יש ג"כ הנחה 20%

תקשיבי, זה יקר, אבל את נותנת איכות חיים אחרת לילדתך- דבר ששווה כל הון שבעולם. 

רק יכולה לומר שאם הייתי סוכנת שלהם הייתי כבר מליונרית המלצתי לכ"כ הרבה שהיו מרוצים אח"כ

ועוד משהו- זה חוסך משחות וטיפולים יקרים בצורה משמעותית מאד.

 

 

סבון או קרם גוף?מחכה_ומצפה
אפשר קישור או תמונה?
גם ממליצה עליהםשלומצ'
יש מצב שבכלל התחלנו להשתמש בגלל המלצה של @אמהלה
לרחוץ גם גוף וגם ראש בשמן. להזהר מאד שלא הכנס לעיניים.אמהלה

כשמוציאים מהמקלחת (לא מומלץ אמבטיות ארוכות) לנגב את הגוף בעדינות ומיד למרוח את הקרם על כל הגוף. במקרה של פצעים פתוחים זה כמה שניות שורף אבל נגיעה שלך עם יד רכה מרגיעה מיד את המקום.

במקרה של גרד בלתי פוסק מומלץ מאד לתת פניסטיל. בעיקר לפני השינה.

בעז"ה תוך יומיים שלושה תראי שיפור.

תודה! את משתמשת בזה מגיל לידה?מחכה_ומצפה
או רק לקצת יותר גדולים?
כן. בהחלט. לכל ילדיי יש עור רגיש ובעייתי.לתאומות השתמשתי מאזאמהלה

הלידה והן היחידות ללא שום בעיות בעור ב"ה.

הרוקחת המליצה לי להשתמש מיד ואמרה שזה מונע התפתחות וכו'

היא צרפתייה במקור, סיפרה לי שבצרפת משתמשים בשמן הזה קבוע לתינוקות שנולדו כבר בבית היולדות.

 

הילד שלפני התאומות אובחן עם אטופיק דרמטיטיס קשה בגיל 3 חודשים. אחרי משחות וטיפולים רבים- קונבנציונליים ושאינם. שלא צלחו. עברתי להשתמש בנ"ל וזה פשוט נעלם!!! ב"ה כמעט ואין לו התפרצויות, וגם אם יש הן מינוריות

 

תודה!מחכה_ומצפה
אותי רק מטריד החשש שזה יכנס לעיניים (בכל זאת אמבטיה והם משפריצים מים לכל הכיוונים...)
זה לא בעיה שייכנס לעינייםפלאי 1234
זה מיועד לתינוקות
כתוב שלהימנע ממגע בעינייםפלאי 1234
אבל כתוב גם שזה לא שורף בעיניים
מנסיון שלנו זה בהחלט שורף בעיניים. לכן כתבתי להזהר שלא יכנסאמהלה

זה אמנם עובר אחרי כמה שניות אבל בהחלט מיותר להעביר את התינוקות את החוויה המפוקפקת הזו.תמיד להקפיד להטות להם את הראש אחורנית ולהיזהר שלא ישימו ידיים מסובנות=משומנות בעיניים (ד"א זה השמן הכי לא שומני שאני מכירה וזה אחת המעלות הגדולות שלו!)

ואת מהממת שקמת לצלם

ועוד ד"א- מומלץ מאד לבעלי עור רגיש לא לעשות אמבטיות ישיבה ארוכות אלא מקלחות קצרות... וזה לשאלתך @מחכה_ומצפה

למיטב הבנתי זה לא מיועד לתינוקות, אני טועה?מחכה_ומצפה
קמתי לצלם לך גם את הצד השני😉פלאי 1234

תודה!!! 😊 איזו מקסימה את! ❤️😊מחכה_ומצפה
מנצלשת, כתוב על האריזה להשתמש פעם ביוםשנה טובה ומתוקהאחרונה
האם זה אכן כך? כי במשך היום יש צורך לעיתים לשים שוב אז מה עושים?
כמעט כל ההמלצות על לה רוש פוזהחדשה כאן 1
תודה ❤️ אני ארכוש לה תכף
מקווה לחסוך ממשחות אחרות ❤️❤️❤️❤️
קפיצה לי לאח"כמאוהבת בילדי


לגמול מטיטול.מוריה
אקווזום.
שמן קוקוס.
משחת קלנדולהמצפהכבר

טבעי!

שאלה לגבי הפסקת מניעהעץ ועצה
שלום לכולן,

בע"ה בקרוב אני רוצה להפסיק למנוע.
לוקחת גלולות.
אחרי 12 שעות מאז שמפסיקים אין הגנה.
איך אפשר לדעת במצב כזה אם נקלט הריון או לא?
ממתי אפשר לעשות בדיקה ביתית?

תודה מראש
ברוב המקריםיגיע מחזור קודם...דיליה
ואם לא מגיע מחזור תוך שבועיים את יכולה לבדוק הריון.
(איזה גלולות זה בכלל? עניתי בכללי...)
תנסי לעקוב אחרי הביוץהשקט הזה
עם מקלונים או שמ"פ .
אם תצליחי לזהות, תדעי מתי לצפות למחזור שיגיע או לא יגיע.

אני לא יודעת באיזה גלולות מדובר. אם מדובר במשולבות אז קודם יגיע מחזור דמה שאחריו הגוף יתחיל לחזור למחזוריות הטבעית שלו (יכול לקחת זמן הוא לא בהכרח יחזור להיות סדיר)
אם לא משולבות אז יכול ממה שאני מבינה יכול להיות שקודם יהיה הביוץ ואז כדאי לנסות לזהות אותו.
זה שאת לא מוגנת מ-12 שעות אחרי לא אומר שאת בהכרח מבייצת 12 שעות אחרי.
תודה על התגובותעץ ועצה
קפץ לי..עץ ועצה
זה לא משולבות.
זכור לי ששמעתי שלפעמים לוקח זמן עד שמגיע דימום
לא מנוסה בגלולות כאלה..השקט הזה
אבל חוזרת על העיצה לנסות לזהות ביוץ עם שמ"פ או מקלונים.
לי לקח חודש וחצי בערך עד שהגיעפשיטאאחרונה
תנסי כמו שאמרו לעקוב אחרי ביוץ, אם לא זורם לך- תצכי שבועיים/ חודש ותעשי בדיקה..
"סיפור" לידה ציפיה.
אני אישית פחות מתחברת ללספר את סיפור הלידה שלי, אבל אני כן רוצה לכתוב קצת, כי היתה לידה טובה ואני רוצה לשתף מתוך הכרת תודה.

יום שני היתה בעיקר תחושה מציקה בבטן, במהלך היום, מהצהרים, גם קצת צירונים קטנים. אני הייתי סקפטית שזה יתקדם לאנשהו, בעיקר כי לא רציתי לפתח ציפיות ואז להתאכזב.
בלילה לא הצלחתי להרדם. חיכיתי עם להעיר את בן הזוג שלי, כי כמו שהוא מגדיר את עצמו הוא "מחווט גרוע". שינה קלה, קשה לו להרדם אחרי שהתעורר, אז אמרתי לעצמי שאחכה.
ב4 בבוקר נמאס לי להיות לבד, והכאב התחזק ונהיה לי משעמם, אז הערתי אותו.
התקשרתי גם לדולה, היא ייעצה מה לעשות בינתיים, כי זה מוקדם לבית חולים.

כאבים ותדירות מתגברת. ב7 בבוקר התקשרנו שוב לדולה, בן הזוג הסביר מה שהסביר לה והיא אמרה שנאסוף אותה ושניסע לבית החולים.

הגענו לבית החולים קצת אחרי 8 בבוקר. כשאני כל הזמח חוששת שהצירים ייעלמו ואת כל הכאב שחוויתי אצטרך לעבור שוב.

הגענו למיון יולדות, בדקו פתיחה, עוד לא הרבה, אבל תדירות הצירים היתה מספיקה.
אני מייבבת מכאב. עוזר לי מאוד לדבר את הכאב, אז אמרתי כל פעם שכואב לי, שלא נעים לי. (מחשבה תיאורטית היתה לחוות את הכאב ולהבין האם אני רוצה אפידורל או לא.). הציעו אפידורל, מיד אמרתי כן, כי גם הייתי נורא עייפה אחרי שלא ישנתי כל הלילה.
קצת אחרי 10, או שאולי אפילו לפני 10 בבוקר, כבר הייתי בחדר לידה עם אפידורל. ברגע שהוא התחיל להשפיע נהייתי קצת מסטולה - בטוב. פטפטנית במצב רוח מצויין.

נחתי קצת. הזמן עבר בטוב. הכנתי פלייליסט לחדר הלידה והפעלנו אותו. מידי פעם המיילדת נכנסת, שואלת מה שלומי ומופתעת לשמוע שהכל מצוין ושאני לא מרגישה כאבים בכלל.
אחרי צהרים מוקדמים, כשראו שיש התקדמות מבחינת פתיחה אבל המים לא פקעו, המיילדת פקעה.
אחרי עוד שתי בדיקות, ראו שאין ממש התקדמות, אז קיבלתי פיטוצין.
איפשהו אחרי זה התהליך התחיל להתקדם יותר.
שלב צירי הלחץ - לא הרגשתי את הכאב, אלא לחץ כלשהו, לא הרבה. ביקשתי מראה - ובשבילי זו היתה החלטה ממש טובה. ראיתי הכל וזה היה פשוט מדהים עבורי. ממש ממש מדהים. אבל אין ספק שזה לא מתאים לכל אחת.
ממש קצת אחרי 7 הוא נולד.
מיד הניחו אותו עלי. הנקתי קצת.
קצת תפרים, ממש בקטנה.

התאוששות קצת, חזרתי להרגיש את הרגליים, ואז מקלחת קצרה ולמחלקה.
המיילדות, וגם הדולה, אמרו שהאפידורל היה ממש טוב. שלא תמיד הוא מוכנס ככ טוב, וגם שהלידה שלי היתה ממש לא אופיינית ללידה ראשונה, מבחינת כמה שהיא היתה טובה והתקדמה יפה.

בגדול: אני מרגישה שהקורס שעשינו הכין אותנו ממש ממש טוב. אז מי שמחפשת קורס הכנה ללידה בירושלים: אתן בשמחה את המספר שלה. קוראים לה יעל ברמן.
היה גם מפגש על אחרי לידה והנקה וכאלה, ואני בטוחה שהוא תרם המון. אחת האחיות במחלקה, כשראתה אותי מתנהלת עם ההנקה, היתה בטוחה שזו לא לידה ראשונה שלי.
אנחנו החלטנו לקחת אותה גם כדולה, ואני ממש שמחה על ההחלטה הזו. זה בעיקר נתן לבן הזוג שלי את היכולת לצאת מחדר הלידה בנחת ובלי לדאוג לי, כדי לקנות קפה, שירותים, משהו לאכול.
ברוך ה' הלידה שלי היתה קלה וטובה, אז לא היה צריך ממש תמיכה בפועל, אבל העובדה שהיא היתה שם, מכירה ויודעת איך דברים מתנהלים ותוכל להתריע אם משהו לא בסדר, העניקה לי הרבה שקט נפשי. וזה דבר חשוב מאוד בשביל להצליח להרפות בלידה.
ועןד נקודה: באתי ממש פתוחה בנוגע לאפשרויות השונות: התערבויות בלידה, הנקה וכדומה. כמו שכתבתי למעלה לגבי האפידורל: אם יכאב מידי - אקח. והנקה: ברור שאידאלית עדיף, אבל אם לא יסתדר: לא נורא. אמא רגועה זה הדבר הכי חשוב.
והנחת שהגעתי איתה גם מאוד עזרה.


אני ממליצה על חדרי הלידה בעין כרם מאוד. הצוות שם היה מדהים.
חברה שילדה לילה לפני, ועוד נשים אחרות ששמעתי מהן: היה ממש טוב.
לנשים שחוששות מהלידה, יש שם שירות חדש של פגישה עם מיילדת לפני הלידה. לכתוב תכנית לידה וכאלה. חברה שלי עשתה את זה, והיא אומרת שזה ממש ממש עזר לה.
לגבי האשפוז אחכ: מחלקה ג, ביות מלא, נהדרת. לי היתה חוויה ממש טובה, וזה גם מה ששמעתי באופן כללי מנשים.
מחלקות א וב', ביות גמיש, שמעתי חוויות לא טובות.

כמובן שזה ממש תלוי באישה ספציפית, אבל זה מה שהיה לי.

משהו אחרון: אני ממש חששתי מאורך הלידה. שמעתי נשים שאומרות שהיתה להן לידה קצרה והן היו 5 שעות בחדר לידה והתפלצתי. אבל כמו שהדולה אמרה, חווית הזמן בלידה שונה מאוד מאוד מהזמן הרגיל. זה משהו מחוץ לזמן. ובאמת, הייתי עשר שעות בחדר הלידה וזה ממש לא הרגיש לי ארוך ככ.

זהו. היתה לידה מדהימה. אשפוז טוב. תינוק מתוק שטוב לו עם העולם, ברוך ה.

בהצלחה ממש לכולן!

מזל טוב בשעה טובה!חגהבגה
איזה יופי!שמעונה
בשעה טובה וכיף לשמוע לידה כזו שמחה וקלה... מה נולד בסוף? לא הבנתי ...
מזל טוב!!!מאוהבת בילדי

והרבה כח ונחת

מזל טוב אהובהה❤❤אנונימית(:
מזל טוב!דיליה
גידול קל ובריא ותודה על השיתוף...
אני ממש אוהבת לקרוא סיפורי לידה!
מדהים! וכן, חווית הזמן היא שונה..פשיטא
הייתי עכשיו 8 שעות בחדר לידה והרגיש לי כמו שעתיים..
מזל טוב💓💓💓אהבתחינם
תודה!פשיטא
הייתי 3 ימים בחדר לידהחצילוש
והרגיש לי כמו.. 3 ימים🙄
בלידה הראשונה זה הרגיש לי נצח..פשיטא
הייתי קצת יותר מיממה..
אני חושבת שזה תלוי גם איך חווים את הלידה ואיך מרגישים בגוף ובנפש
ואני בכיתי על יומים..אהבתחינם
שברת שיא.
😂😂😂😂חצילוש
ציפיה יקרה! איזה מהמםחצילוש
כיף ממש לשמוע. תהנו ממנו. הרבה נחת
מזל טוב!מכחול
שומעים את הנחת שלך מכל מילה. אני בטוחה שהנחת הזאת תעזור לך גם בטיפול בקטנצ'יק
מזל טוב! אני10
איזה יופי!! המון מזל טוב בריאות ושמחהאורוש3
מזל טוב!מאמינה ומתאמנת
מרגש לקרוא אתזה❤❤
שתזכו לגדלו מתוך בריאות ונחת
מזל טוב!באר מרים
נשמע שהיתה לך חוויה טובה מאוד וזה נהדר!

גידול קל והמון נחת והמשך עין טובה על המציאות..
מזל טוב! סיפור מקסים☺️~מרמלדה
נשמע שהיית ממש ברוגע! בעז"ה שימשיך ככה גם בטיפול בילדון. הרבה נחת!
כיף לקרוא, מזל טוב!!דיקלה91
תודה לכולכן!ציפיה.
נשמע שהיתה לך חויה טובה, מזל טוב!! הרבה נחת!מתחדשת11אחרונה
פורקת66667 הללויה
אני אמא ואישה אבל לצערי ממש לא מתפקדת כמו שצריך.
אני בדיכאון. יש לי ריפלוקס (כן, זה לא רק לתינוקות) וברגע שהרופאה אמרה שזה כרוני לא הצלחתי לישון ולאכול. התחלתי טיפול אך לאחרונה (עברתי הפלה ועוד קשיים) אני ממש מודאגת וזה רק מדרדר את המצב שלי ואולי אצטרך להתאשפז בגלל החרדה. פוחדת שזה כמו גלגל שלא נגמר. פוחדת מהריפלוקס החרדה גדלה ואז הריפלוקס מחמיר ואז החרדה מתגברת.
בבקשה אם יש למשהי יש משהו מעודד בנושא דיכאון וחרדה (שאפשר לצאת מזה) או בנושא של ריפלוקס מבוגרים (והמלצה לרופא גסטרו של לאומית) אשמח מאוד
אודה לכל תגובה חיזוק ועידוד!
מנסה מהמעט שלי:ציפיה.
אם זה דיכאון קליני, זה לא תמיד משהו שממש עובר, אבל יש כדורים שהם הצלה של ממש, שמאפשרים התנהלות רגילה לגמרי.
)לי אין אבחנה מסודרת, אבל אני על ציפרקלס כבר 6 שנים, בערך, וזה לגמרי הציל אותי. והרבה מהחברים שלי נעזרים בכדורים כי כל אחד וסיפור החיים שלו, ולכולם זו הצלה).

אני לא הייתי חוששת מאשפוז, אבל יש מקומות שבהם יש לזה סטיגמה ממש בעייתית. אני אישית חושבת שאין הבדל בין מחלות בגוף למחלות בנפש. זו מחלה וזו מחלה, ולשתיהן יש אפשרויות טיפול מצויינות.

אני באמת מאמינה שטיפול טוב יעזור לך להתאזן. וכאמור, גם אם יהיה צורך באשפוז, זה כל כך לא סוף העולם.

אני לא יודעת איך להעביר לך את זה, אבל באמת שאני רוצה לעודד ולומר שזה ממש בסדר. אין שום בושה בשום דבר. וכל תחושה היא לגיטימית.
מה שחשוב הוא להיות בטיפול ולדאוג לעצמך.
אפשר לתפקד עם זה מעולהמיקי מאוס
לא יודעת מה נקרא מבחינתך "לצאת מזה".
אני חושבת שרוב האנשים סובלים מזה ברמה כזו או אחרת או בתקופות קשות. ויש כאחה שאצלם זה חזק ומשפיע להם יותר מדי על החיים ואז צריך לטפל בזה.

לא בהכרח באמצעות כדורים. לפעמים זה הפתרון אבל לא תמיד...

אני לא מספיק מכירה אבל תחפשי אשת טיפול טובה שמתמחה בחרדות.

בהצלחה!!
את תתגברי על זה
אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר...דיליה
תופעה של ריפוווקס יכולה להיות קשורה לדיכאון ונובעת ממנו.
רצוי במקביל גם לראות גסטרו אהכי דחוף פסיכאטר.
יש מלא מה לעשות ולעזור ואת יכולה לחזור להיות אישה מהממת.
אם יש מחשבה על כך שיהיה צורך באשפוז אני ממליצה לפנות כעת למקומות בהם יש אשפוז יום.
(מכירה בירושלים אם תרצי המלצות ספציפיות)
אפשר לצאת מזה.אבי גיל
קודם כל טיפול טוב עושה פלאים.
יכול להיות שהריפלוקס הוא על רקע נפשי?
לי היה חרדות שנים שהביטוי שלהם היה ביטוי פיזי
למשל שאני אוכלת ונחנקת..
הייתי גם היפוכונדרית
ואחר כך יום אחד החרדות הפכו להיות ממש קשים
ולקח לי זמן לצאת אבל יצאתי
וגם נטלתי תרופה
זה לא בושה
יש לי מלא חברים במצבים חלקם קשים יותר חלקם קשים.פחות
הכי חשוב לטפל בעצמך זה מפחיד לחשוב על הצורך להתאשפז אבל למה לך? את חושבת שאת במצב כזה? את במצב חירום?
תתקשרי לערן שיעשו הערכת מצב. תשוחחי עם מישהו תתחילי איתם. זה ממש עושה לי טוב לדבר איתם לפעמים זה מרגיע אותי שהן אומרות לי שאני שפויה. (אמא ל3 צפופים)
אחר כך תפני לטיפול לא משנה איזה בעיני העיקר שתתחברי אל המטפל ואז תראי אם יש צורך גם בתרופות. תרופות רצוי מפסיכיאטר ולא רופא משפחה.
אם את צריכה עזרה אני פה.
היי יקירהגולדסטאר
אני סובלת מריםלוקסים שנים אפשר בהחלט לחיות עם זה
אני דיבלתי טיפול של כדור בשם נקסיום שהייתי לוקחת בבוקר איך שמתעוררת וממש היה עןשה לי פלאים! מפחית את הריפלוקס ואוטומטית בעקבות כל התיאבון היה מתגבר והיה בהחלט מחזיק אותי כל היום..
הריפלוקס שלי היה ממש קשוח לפני הטיפול הייתי ממש מגיעה להקאות של מיצי קיבה בבקרים בעקבות הריפלוקס, היה נוראי והנקסיום שיפר לי את החיים בהקשר הזה
תודה רבה! יש לי כמה שאלות אם אפשר66667 הללויה
איך את היום עם הריפלוקס?
אני עם קונטרלוקס ועדיין מרגישה משהו תקוע, פצוע בגרון וצרבות. אני עם מסטיקים אפילו נרדמתי עם מסטיק מרוב פחד מהתחושה.
קראתי על זה ונלחצתי מהסכנות.. (גידולים, פציעת הושט)
אפשר להיות בהריון אם יש ריפלוקס?
פוחדת שהתרופה תפגע בעצמות ושאין פיתרון מושלם התרופה לא מונעת רק מקלה והניתוחים לא יעילים מספיק.
יש סיכוי להיות ללא כדורים? פוחדת לאכול מלא דברים? חיזוק השרירים יכול לתקן את המחלה?
את לא מרגישה שהחיים עם זה מלאים בחרדות?
(אני חושבת שהכל התחיל אצלי מכך ששלחו אותי ללדת לפני שהיו לי צירים, כי היתה לי קצת פתיחה. זו היתה תחושה מוזרה ללדת כך והיה סיבוכים שממש הלחיצו אותי.. זה הגיוני שזה מזה?)
עברתי משהו דומה. מוזמנת לפרטידובדובה
אשמח ממש66667 הללויהאחרונה
איך עוברים לפרטי? (אני חדשה פה ואין לי מושג)
אהובה!קמה ש.

בס''ד

 

אוי, נשמע כואב כל-כך, ומתיש כל-כך, כל מה שאת עוברת!!!

 

גם הריפלוקס...

זה נשמע כל-כך כואב ושורף בגוף.

וכל כאב פיזי כזה מעייף מאד, משגע ושואב המון משאבים וכוחות.

 

גם הידיעה שזה כרוני.

הפחד שזה יישאר ככה לתמיד.

ההרגשה שמשהו בי לא עובד, שמשהו בי נדפק אולי.

הייאוש. איך אמשיך לסחוב את הדבר הזה לאורך שנים וחיים שלמים?!

איך אני יכולה להתמודד עם הידיעה הזאת שזה הולך לקלקל לי עוד כל-כך הרבה חלקים של החיים?!

סתימת האופקים.

 

גם ההפלה.

אמא'לה. 

איזה כאב נוראי.

איזה ניסיון עצום.

בגוף. בנפש.

איזה אובדן קשה.

לבי איתך נשמה, ושה' ישלח לכם נחמה גדולה וימלא את חסרונכם בקרוב, בקלות ובטוב גלוי.

 

גם הקשיים האחרים,

שלא פירטת...

אבל כתבת בלשון רבים...

אז נשמע שזה עוד כמה דברים...

 

גם הדיכאון.

וגם החרדות.

ששניהם עולמות ומלואם של סבל ושל התמודדות.

 

זה המון, המון, המון, המון...

ממש קשה להרגיש תקווה כשאנחנו מותקפים מכל-כך הרבה חזיתות בו זמנית.

זה כאילו אין לך אפילו הזדמנות להסדיר את הנשימה, יש כל הזמן משהו אחר שתוקף אותך.

אין אפשרות לנוח, לאגור קצת כוחות לפני הקרב הבא.

איזה קשה זה.

 

 

 

 

שאלת האם יש למשהי משהו מעודד בנושא דיכאון וחרדה

שאלת והאם אפשר לצאת מזה.

ביקשת חיזוק ועידוד.

 

אז ככה יקרה.

את העולם של החרדות אני מכירה חלקית.

סבלתי מהתקפי חרדה, וזה דבר ממש לא קל.

אצלי זה הגיע יותר כהתקפים פה ושם, ופחות כחרדות מתמשכות, כמו שאת מתארת.

אז אני לא יודעת עד כמה הניסיון שלי יוכל לעזור לך ברמה הפרקטית.

 

מה שכן, ממה שאני מבינה, דיכאון וחרדה הרבה פעמים קשורים אחד לשני.

לגבי דיכאון, אני מכירה יותר מחלקית... 

 

ואני רוצה להגיד לך מכל הלב - שאפשר לצאת מזה.

שיש חיים שלמים שמחכים לך אחרי התקופה המטורפת הזאת!

ושהחיים האלה מדהימים, בריאים, טובים, שמחים ומשמעותיים...!!!

 

ששווה, שווה, שווה להמשיך לחפש את מה שיעזור לך.

כי בע''ה תמצאי ותתקדמי, וגם תבריאי ותצאי מכל החושך הזה!

ולא רק זה - אלא בע''ה תצאי מזה מחוזקת יותר, גדולה יותר ומאירה יותר! 

 

 

 

כתבת שאת כבר בטיפול. מעולה.

האם את מרוצה מהטיפול הזה?

האם את מרגישה שהגעת לכתובת טובה?

שהטיפול מחזק אותך ועוזר לך?

 

ועוד שאלה - האם יוצא לך לעשות ספורט?

לעסוק בפעילות גופנית נמרצת כלשהי כמה פעמים בשבוע?

ההמצלה היא לפחות שלוש פעמים בשבוע, לפחות 20 דקות כל פעם.

אם יש אפשרות לכל יום - זאת אחת ההשקעות הטובות ביותר שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך.

 

 

 

וואי יקרה,

עכשיו הכל חשוך ומאיים ממש.

אבל התקופה הזאת תעבור בע''ה!

זה לא יהיה ככה לתמיד!

 

אני שולחת לך ים של עידוד ותקווה ואופק ומחשבות טובות!!!

ממש מאמינה בך ובכוחות וביכולות שלך!!!

ממש מחזקת אותך כמה שאני יכולה, הלוואי וזה מגיע עד אלייך...!!

 

מאחלת לך מעומק הלב רפואה שלמה ושפע אינסופי של טוב גלוי בע''ה!!!

 

💕💕💕💕💕💕💕💕

 

הי יקרה,באורות
אין לי המלצות ספציפיות לרופאים, אבל כן ממליצה לך לברר אם את נושאת הליקובקטר בקיבה. ממה שידוע לי הוא מקושר לריפלוקס אצל מבוגרים וגם קישרו נשאות פעילה שלו להופעה של דכאון וחרדה.לא קל להפטר ממנו, אבל מהכרות אישית עם הנושא של אדם קרוב אלי שהיה נשא שלו- אחרי שביצע את הטיפול האגרסיבי נגד החיידק תסמיני הדכאון והחרדה הופחתו משמעותית. וכמובן שלל התסמינים הגסטרולוגיים.
רפואה שלמה❤
המלצה לרופאותבשרילי
רופא גסטרו מטורף של לאומית!
הייתי אצלו ביום שישי האחרון והוא יותר טוב מרופא פרטי שהייתי אצלו.
קוראים לו עופר בן בסט.
יש תורים רק לעוד חצי שנה, אבל תתקשר ותבקשי באופן מיוחד וידאגו לך.
בהצלחה !
מאוד ממליצה על תזונה טבעית לרפלוקס..קל לרופאים להגיד כרונידיקלה91
אבל זה בהחלט יכול לעבור, לדעתי תמצאי מטפל אלטרנטיבי מומלץ שיעזור עם תזונה טבעית. זה לא קל אבל זה עדיף מכדורים ואחרי זמן מה זה בהחלט יכול לעבור!!! לרופאים להגיד זה כרוני ולדחוף כדורים זה הכי קל
תודה גדולה לכולכן66667 הללויה
וואו. קודם כל אני ממש שמחה שכתבתי כאן. פתאום לקבל ככ כך הרבה עידוד , חיזוק ועיצות טובות. תדעו שזה חסד ממש! איתי ועם משפחתי.
עודדתן אותי, ואני יותר נרגעתי וזה אומר שאני יכולה להמשיך להשאר בבית עם טיפול תרופתי ושיחות. ובע"ה להשתפר.
אז המון תודה. כל כך מדהים ומרגש האיכפתיות שלכן!
ואם יש למשהי עוד סיפורי הצלחה של יציאה מדיכאון אשמח (בעיקר אם הוא היה תלוי בבעיה בריאותית).
זה חזר על עצמואניחדשהכאן
הילד הרביץ לי מכה ברגל כשבעלי היה ליידי
וכתגובה לזה בעלי נתן לו מכה בגב ואמר לו אל תרביץ לאמא
הלכתי לצד פשוט לבכות וזהו
לא יודעת מה לעשות עם עצמי
תגובה מקסימה!!😊זהר מרים
מתחילה לי פטריה על הפטמה😔ואילו פינו
מכירה את הכאבים האלה מפטריה קודמת שהייתה לי ולא רוצה להגיע לרמה שאני רואה כוכבים.
לפטריה הקודמת עזרה לי משחה חזקה בשם ציקלודם סי. אפשר פשוט להתחיל איתה?
וטיפול במקביל בפה של הקטנה עם דקטרין אורל ג'ל..
תודה רבה!ואילו פינו
אחותי לצרהמחי
בדיוק התחילה לי גם... לקח לי כמה ימים לקלוט שזו פטריה כי ראיתי סדק וחשבתי שמזה הכאבים, לא הבנתי שהסדק נוצר בגלל הפטריה (קלטתי כשראיתי כתמים לבנים בפה של התינוק)

פעם שעברה טיפלתי רק עם דקטרין אורל ג'ל על שנינו. 4 פעמים ביום במשך שבוע, היה יעיל ב"ה

ומנצלשת, אני זוכרת נכון שצריך להרתיח הכל? מוצצים, חזיות. עוד משהו? מגבת גם?
וואי.. רפואה שלמה..ואילו פינו
בקושי ישנתי.. ניסיתי להניק תוך כדי שינה וכאב לי. מרגישה שהייתי ערה כל הלילה (היא ישנה איתי ויונקת המון😳)
צריך להרתיח גם משאבה בקבוקים
אוף סיוטמחי
רפואה שלמה גם לך!!
אני מרגישה שיפור ב"ה. החתך כמעט נסגר וההרגשה בשני הצדדים פחות מעקצצת. ממשיכה עם הדקטרין באדיקות בעז"ה...
תודה על התזכורת לגבי משאבה ובקבוקים!
נזכרתי שפעם שעברה מרחתי על עצמי גם חומץ תפוחים מהול במים. נראה לי שהפעם אוותר על התענוג כי תפסתי את הפטריה בשלב מוקדם יחסית
תודה! גם אני תפסתי יחסית על ההתחלהואילו פינו
כואב בעיקר השאיבה/הנקה ובמגע ישיר...
מצטרפת אליכן😞 איזה סיוטהנורמלית האחרונה
אןףףף לא! מקווה שיעבור לך מהר!מחי
ותעודדו אותי שזה עובר בסוף 😭
עכשיו גיליתי סדק גם בצד השני...... אז אין לי צד שאפשר להפחית בו הנקות עד שהסדק יסגר. בא לי לבכות
יואו.. חיבוק ❤️ואילו פינו
רפואה שלמה גם לך❤️❤️ואילו פינו
מה שלומכן?מחי
איזה מותק!ואילו פינו
ברוך ה' נראה שאני לקראת סוף הפטריה. ועוד מורחת קצת את הדקטרין.
איך את?
איזה יופי, ב"ה!!מחי
גם אני, נראה שלקראת הסוף. הסדקים התאחו ב"ה אלף פעם וההנקה כבר זורמת. עדיין מרגישה קצת רגישות בעור, מקווה שגם זה יעבור
לא משו תודה על הדאגה! בעז"ה מקווה שישתפר.הנורמלית האחרונה
עדיין כואב?ואילו פינו
את שמה רק את הדקטרין אורל ג'ל? או עוד משהו?
כןהנורמלית האחרונה
אוהו...
גם אגיסטן, אבל הבנתי שדקטרין (לא אורל) חזק יותר, אז קניתי אותו אתמול. ושמן עץ התה מדולל ומאתמול גם שותה טיפות שמן אורגנו.
פטריית מחמד🥳🥳🥳 בעז"ה מקווה שהדברים יתחילו להשפיע.
אני לפני כמה חודשים הגעתי למצב שראיתי כוכביםואילו פינו
כל הנקה בכיתי ורק חיכיתי שתגמור.
מה שעזר זה משחה אנטיביוטית חזקה בשם ציקלודם סי. בהמלצת מדריכת הנקה מוסמכת ומומלצת מאוד
תודה... נראה מה יהי עוד כמה ימיםהנורמלית האחרונה
זו משחה עם מרשם?
אויש!מחי
אוף די שיגמר מהר...
אולי תנסי למרוח גם חומץ תפוחים מדולל במים (כמות של 50-50), בסוף כן עשיתי את זה ועזר מאוד. הפטריה לא יכולה לשרוד בסביבה חומצית
תודההנורמלית האחרונהאחרונה
אני מדמיינת ?חדשה123

שבוע 7 , יש בטן קטנה

מרגישה נפוחה

אני לא כזאת רזה כןן

הריון רביעי (אחד הפלה מאוחרת ) 

או שסתם אני מתלהבת ?

זה נפיחות הורמוניםמצפה להריון.
לקראת שבוע 10 11 הבטן יורדת
זה עדין לא בטן הריונית
חחח כן מתארת לעצמיחדשה123אחרונה

אבל פדיחות אנשים מסתכלים עליי במבט אחר מבולבל

 

נו טוב...

אז הגיעו התוצאות של החלבון עוברי אבל אין לי גישה אליהםanonimit 123
הגיעו יום אחרי שהרופא היה כבר במרפאה.ואין לי דרך להשיג אותו רק עד שבוע הבא ביום שהוא יהיה .קצת במתח..אתם חושבות שאם היה משהו לא בטווח התקין היו מתקשרים מהמעבדה או משהו ? עצם זה שהגיע התוצאות בלי שקיבלתי טלפון זה סימן טוב ? חח מחפשת קצה חוט ..
מי מתקשר בעצם בדרך כלל להגיד על התוצאות חוץ מהרופאanonimit 123
יש עוד מישהו שיתקשר לאישה אם התוצאות לא טובות ?
לפירגעים פשוטים
מה שזכור לי (שזה לפני 3 שנים כמעט) מתקשרים בכל מקרה, גם על תוצאה טובה
וואלה.לא התקשרו אלי בשקיפות..והיה תקיןanonimit 123
אליירגעים פשוטים
כן ונלחצתי כי הריון לפני התוצאות לא היו תקינות (וגם התקשרו) והרופא אמר שהוא מתקשר לכולן
אולי תלוי רופא..
לי יצא חלבון עוברי מאוד גבוה{ר}צינית
ולא התקשרו אליי. ראיתי את התוצאות לבד באפליקציה
אוף באסה .. טוב אז נחכה עוד כמה ימים במתח.anonimit 123
איך הסתדר אצלך בסוף?
במעקבים כל הזמן{ר}צינית
ייעוץ גנטי וכו..
ב"ה עד כה הכל תקין
הרופא אמור להתקשרYaelL

אם יש משהו לא תקין, הוא רואה את הבדיקות. העניין הוא שהוא לאו דוקא רואה אותן מיד כשמגיעות אלא מתי שהוא נמצא במרפאה הזו, ויש לו זמן להסתכל על בדיקות. אז לא להילחץ אבל חכי כמה ימים, אם לא מתקשר סביר להניח שהכל בסדר.

ולא מתקשרים גם מהמעבדה או משהו כזה ?anonimit 123
זהו בכל מקרה אני אתקשר לבקש באותו יום שיסתכל ויחזור אלי
חבל שזה לא מגיע ישר אלי הייתי שולחת לו במייל כברanonimit 123
את התוצאות..
לא חושבתYaelL

מה שכן לדעתי גם את אמורה לקבל את התוצאות. איך זה שאין לך גישה?

רשום לי באפליקציה שהתוצאות הגיעו אבל רשום שיש עליהם חיסיוןanonimit 123
אין את התוצאות רשומות.זה אומר שזה נשלח לדואר ויקח לזה איזה שבוע או יותר להגיע לדואר.גם בשקיפות היה ככה ...אני בלאומית
גם אני קיבלתי ולא יכולתי לראותבאפיק
האחיות הדפיסו לי מהמחשב שלהן (:
גאוני את בלאומית גם ?anonimit 123
כן (:באפיק
אצלי הרופא אמר לי שאם לא יהיה תקין הוא יתקשר אלייהשקט הזה
הייתה לי גם אפשרות לראות באפליקציה את התוצאות, אבל בעיני אם תוכלי להשיג אותו שבוע הבא, אין מה להיות לחוצה. שבוע לכאן או לכאן לא ישנה את התוצאה. תצאי מנקודת הנחה שרוב הסיכויים שהכל בסדר.
את בלאומית?רק טוב=)
אני הצלחתי לראות דרך האפליקציה ואחרי שבוע שבועיים הגיע בדואר..
באמת ? אני בלאומית וגם בשקיפות זה לא נתן ליanonimit 123
לראות..רק אמר שהגיע תוצאות שנשלחו ישר לרופא
אפשר הכלרק טוב=)
תסתכלי באפליקציה> תיק רפואי>מסמכים רפואיים>מסמכים מבתי חולים ומכונים
(אצלי קראו לתוצאות האלה TR1). בהצלחה!
וואו ממש ממש תודה איך עלית על זהanonimit 123
המזכירות לא ידעו להגיד לי על זה .תודה רבה לך
בשמחה!!רק טוב=)
סתם חפרתי שם פעם..
אצלי היה חלבון עוברי מאוד גבוהעננים כחוליםאחרונה
התקשרו אלי באותו יום מהמעבדה. שאלו אותי אם הרופאה התקשרה אלי, אמרתי שלא והם אמרו לי להתקשר מהר לרופאה שלי ואם היא לא עונה אז להגיע למרפאה...
אני תמיד מניחה שאם לא מתקשרים אז הכל טוב🙂
דימום אחרי לידה - לנשים בלבדאנונימית בהו"ל
אני 4 שבועות אחרי לידה. עדיין עם דימום, שמדי פעם נחלש ויותר דומה להפרשה דמית, ואז שוב מתחזק. נורמלי לפי הבנתי.
הכל היה תקין בשבועיים הראשונים, אבל בשבועיים האחרונים יש לדימום/הפרשה ריח מאוד לא נעים. לא כמו של דימום של מחזור, ולא ריח שמוכר לי מהלידה הקודמת שלי.
שלחתי מייל לרופאה, היא אמרה שזה תקין שיש ריח לא נעים להפרשה ושכל עוד אין לי סימנים אחרים לדלקת (כמו גירוד) אז הכל תקין. אבל לא יודעת, נשמע לי מוזר ולא נראה לי תקין כל כך הריח הזה.
היה למישהי משהו דומה?
את האמת1234אנונימי
שהתשובה שזה הרופאה מפתיעה אותי.
אני לא רופאה, אבל אותי הנחו שריח לא תקין מחייב בדיקה.
הדימום שלך מתגבר ונחלש מתגבר ונחלש + ריח לא נעים מעלה חשד לשארית שלייה וזיהום חס וחלילה.
הייתי הולכת להיבדק היום

אבל זו אני מהניסיון האישי שלי
מצטרפת לכל מילה...דפני11
עדיף להבדק ושיהיה כלום מאשר להסתבך עם זה אחכ
תודה... גם לי זה נראה קצת חשודאנונימית בהו"ל
במיוחד כשלא מוכר לי מהלידה הראשונה.
אשלח עוד מייל ואבקש להגיע להיבדק.
בהצלחה!1234אנונימי
אם אין אפשרות להיבדק אצל הרופאה היום, את יכולה לבדוק אופציה להיבדק במרכז בריאות האישה או במיון.
מניחה שאם תתקשרי למוקד אחיות ידעו לענות לך
אני גרה בחו״ל, דברים עובדים כאן אחרתאנונימית בהו"ל
אני מאוד מקווה שהיא תוכל לקבל אותי היום. רק איך אני אמורה לנסוע להיבדק כשיש לי בבית יונקת כל כך קטנה? ☹️
אוף.
יחד איתה...עכשיו טובאחרונה
בעלי ואמא שלי לא מסתדריםדיקלה91
בעלי לא מעוניין להגיע אליהם לקידוש, כי כל פעם שהם נפגשו היו בינהם או ביננו ריבים (כן זה הזוי אבל אמא שלי סובלת מבעיות נפשיות שגורמות לה להיות בלתי נסבלת לאף אחד והיא רבה עם כולם בבית והיא מסרבת להכיר שיש לה עניינים שדורשים טיפול). גם אם אין ריבים ספציפית, הוא לא מסוגל להכיל את אווירת המתח בבית ואומר שהוא מרגיש שאני נפגעת נפשית מהאווירה עם משפחתי, וזה נכון. אני גם בהריון והוא מפחד שזה משפיע על העובר ובהמשך אני גם בטוחה שנגיע לשיחות על זה שזה משפיע על הנכדים.. אין לי ספק שנבקר כשיהיו נכדים, פשוט כדי לכבד וגם כי מה אבא שלי אשם?
אבל בנתיים..מה עושים? לבקר מדי פעם? הוא לא מעוניין..הוא הכי לא בן אדם של לעשות משהו רק כי צריך ומבחינתו אם אנחנו נפגעים מזה אז זה לא יקרה גם אם ימות העולם ובעיניו זה לא קשור לכבוד אלא לפגיעה ממשית בבריאות הנפשית שלי (לצערי הוא חווה ממני הרבה קשיים שנגרמו לי כתוצאה מהיחס שלה). לדעתו אמא שלי מרחיקה מעליה כל חלקה טובה וזה משהו שעד שהיא לא תתמודד איתו, לא ישתנה והיא פשוט מוציאה לכולם ולעצמה את המיץ בזמן הזה.
אבל אני לא מרגישה בנוח לא להגיע, גם זה משפיע עליי נפשית הלחץ הזה של לא להגיע. ןגם להגיע משפיע עליי ממש רע כי אני מפחדת מה יהיה הריב הבא..ובכלל האווירה הבלתי נסבלת..
למישהו יש פתרון יעיל אולי בשבילי?
תודה למי שגם רק קראה עד פה❤
לא לתת להתנהגות שלה להיכנס אלייך ללב.סמיילי12
לדעת שזו אמא שלך.
לבוא לבקר, במינון.

ולנסות לאטום את עצמך להערות ועקיצות.
מאוד משתדלת..אבל הוא בעצמו לא מסוגל להכיל אותהדיקלה91
והוא פשוט לא מעוניין להכניס את עצמנו לאווירה הזאת..השאלה אם הוא טועה בגישה שלו
אגב אציין שהיא האשימה אותו מספר פעמים בדברים מסוימיםדיקלה91
פרנויה זה חלק מהבעיה שלה והיא האשימה אותו כמה פעמים בנסיון לעשות לה דברים מאחורי הגב..מקרה אחרון היה מזמן לפני חצי שנה..
הוא צודק שלא נעים לו.סמיילי12
אבל כן הייתי מבקשת ממנו ,בשבילך, ללכת לשם מדי פעם.
בכמות שמוסכמת על שניכם.
בכל זאת היא אמא שלך. ויש את אבא שלך בסיפור.

יכולה להגיד שגם לי מאדדדדדדד קשה ללכת לחמי וחמותי שיהיו בריאים. ויש לי את כל הסיבות ובעלי מסכים איתי.
ועדיין, לא אנתק איתם קשר. הם ההורים שלו והם גידלו אותו.
אז שבת שלמה אנחנו לא ניסע, לא כרגע.
אבל כן מבקרים שם. ובעיקר מזמינים אותם אלינו. ואני בולעת את הרוק. יודעת שזה כמה שעות וזהו.
קל מאוד לחשוב כך ובתכלס זה נורא קשהפנינה 0

עד כדי בלתי נסבל!

 

כאחת שעוברת סיפור דומה מאוד אני ממליצה לדיקלה91 לעבור טיפול רגשי שיפרק לך את הטראומה מהאמא בנושא ובזה תראי שיפור כל פעם כשתגיעי לא יהיו לך את הלחצים ואתם תהיו מרוצים ושמחים בעז"ה.

 

ה' יעזור לך!!!

יכול להיות.סמיילי12
מכירה מישהו מקרוב.
והוא די חוסם את עצמו.
אולי כי הוא גבר🤷‍♀️
תודה על ההארה. חשוב.
זה גם מאד תלוי בסיטואציהאני10
מה בדיוק הבעיה של מי שהוא מתמודד איתו
מתי זה התחיל וכמה השפיע עליו (גם מבחינת כמה שנים זה נמשך וגם באיזה שלב בחיים זה פגש אותו לראשונה, ואיך השפיע על עיצוב הנפש והחוסן שלו)
ועוד כל מיני
אני מעדיפה לא לפרט יותר מדיסמיילי12
אבל זה דיי דומה. ואפילו אצלו המקרה קיצוני יותר ממה שדקלה מתארת. קיצוני מאד.

בכל מקרה, הבנתי את הנקודה🙂
לבקר משפיע עלייך, אבל גם לא לבקר משפיעאני10
אם הסיבה שהוא לא רוצה לבקר זה כי זה משפיע עלייך רע, אז תחשבו ביניכם בכנות - לא לבקר עושה לך טוב?
אם התשובה היא כן, אולי נכון לבקר מעט.
אם לא, אז לא כאן טמונה הבעיה.

כתבת שהיו בינו לבין אמא שלך ריבים (או בינך לבינו/לבינה). אולי זה יותר מפריע לו. למרבה הצער אמא שלך כנראה לא האדם שהכי משדר נעימות ואולי פשוט לא בא לו להיות שם.
נכון, זה גם בגלל שלך לא טוב, נכון, זה גם ישפיע על הנכדים.
אז מה הפתרון שלו? לא לבקר לעולם? כי כשהם קטנים זה ישפיע על עיצוב הנפש שלהם, וכשהם גדולים זה יכול להיות לא מתאים.
תמיד יש סיבות.

בעיניי הגישה שלו מאד בעייתית, וכותבת את זה כמישהי שחווה את זה במשפחות משתי הצדדים. וכן, אנחנו בוחרים מתי מתאים לנו נפשית להגיע לשם, אבל אין מצב שאני אחליט לבעלי שאנחנו מנתקים קשר עם המשפחה שלו כי הם לא באים לי בטוב, וכמובן גם לא להיפך.
כשמתחתנים בוחרים באדם, לא במשפחה שלו, אבל המשפחה באה איתו, לטוב ולרע. ואי אפשר פשוט להתעלם מקיומם.
ברור שאפשר וחשוב וצריך לבדוק מה הגבולות ששמים, אבל פשוט לא ללכת - זה ממש לא לענין. זו יכולה להיות אך ורק החלטה שלך לנתק את הקשר.
ואם תחליטי לעשות את זה ויום אחד תחליטי לחדש את הקשר - הוא צריך להתייצב מאחורייך באותו הרגע ולהיות איתך.
וגם אם הוא לא קורא לזה לנתק קשר אבל זה בפועל מה שקורה, אז לא משנה איך הוא מגדיר את זה.

כמובן שכל מה שכתבתי זה בהנחה שאת באמת מודעת לזה שזה לא פוגע בך באופן משמעותי.

ממש ממליצה לכם ללכת ליעוץ זוגי ולברר את כל הנושא הזה - מול עצמך, ביניכם, ומול המשפחה שלך
מוסיפהאני10
אחרי ששלחתי את התגובה ראיתי שכתבת גם שהיא סובלת מפרנויה והאשימה אותו.
היא מטופלת?
כי זה באמת מצב נורא, אבל חייבת להגיד שאני *קצת* יותר מבינה את המקום שלו.
להתמודד עם אדם פרנואיד, בטח על בסיס קבוע זה דבר מאד לא קל.
וכן, זה יכול מאד להשפיע עלייך, עליו, על הילדים.

בשום אופן לא חושבת שהפתרון הוא לנתק קשר, בטח לא כשזה לא מה שאת רוצה.
אבל כן מגדיל מאד את החשיבות של ליווי מקצועי בשבילכם בתוך הסיפור.
אני חושבת שזה בדיוק מקרה להתייעץ עם אנשי מקצועיום שני

זו לא מערכת יחסים רגילה, אך כפי שציינת אמא שלך סובלת מבעיות נפשיות.

היא איננה מעוניינת לקבל טיפול- אבל זה משפיע עלייך, על בעלך ועל כל המשפחה.

אלו סיטואציות מורכבות ויש אנשי מקצוע (מטפל משפחתי, או מי שמתמחה באנשים עם בעיות כאלו) שיכולים ללוות אתכם.

קשה להחליט לבד, ממש לא פשוט...

מסכימה. נשמע מורכב. חיבוק לפותחתאורוש3
אין צודק וטועה, אין נכון ולא נכוןתיתי2
יש החלטות זוגיות משותפות בכל פרק זמן, בהתאם לתקופה, בהתאם למציאות
אתם שניכם יחד בהתמודדות עם אמא ועם ההשלכות של הילדות עם אמא עלייך.
זה יפגוש אתכם עוד הרבה בהורות, אמא תהיה נוכחת גם בלי להיות נוכחת
וממילא גם הביקורים אצלה יהיו מושפעים מההתמודדות בבית בין שניכם.

זה לכל החיים
לא החלטה עכשיו וגמרנו
לא התמודדות רגעית וזהו
ולכן כדאי לפנות לטיפול כעת כדי לבנות גשר יציב ביניכם עכשיו, לקראת הלידה (תקראי שרשור פה ליד, על מה קורה אחרי לידה כשיש קונפליקט עם אמא... חבל לבזבז את האנרגיות שניה אחרי לידה אם אפשר להתכונן נפשית וזוגית מראש)
ולהמשיך בהתייעצות ובטיפול בעת הצורך בהמשך החיים.
יש מרכזי יעוץ למשפחות בריאות הנפש. לא צריך להיות מאובחנים או להציג הוכחות... בחינם. תבדקי אם יכולים לתת לך מענה.
דיקלה יקרה,חדשה ישנה
וואו. איזה מצב מורכב ומתוסבך...
ואת ממש נמצאת ''בין הפטיש ובין הסדן''.
לא פשוט בכלל!!
מה שבעלך מציע זה לא באמת פתרון, כי נניח שכך תעשו-
תנתקו קשר ותפסיקו להגיע להורייך. - מה יהיה מצבך הנפשי אז? לא נראה לי שמצבך יהיה טוב יותר, כי את תחשבי על אביך, תחשבי על מה קורה שם בנתיים כשאת רחוקה? תחשבי מה אמא שלך חושבת? ובסופו של דבר, אמא זאת אמא, גם אם ההתנהגות שלה איומה, יש לנו צורך נפשי עמוק מאוד להיות בקשר עם מי שנשאה אותנו ברחמה. זה קל להגיד- אנחנו לא נבוא יותר. אבל לרוב זה לא פתרון!
בקשר להריון- אני לא חושבת שצריך לחשוש. אנו עוברות תקופות קשות מאוד במהלך הריונות, נפשיים ופיזיים וב''ה ההריונות מחזיקים. גם נשים שחוו טראומות קשות של אובדן בן משפחה במהלך ההריון או דכאונות קשים ילדו ילדים בריאים במועד. אל תכניסי לעצמך סרטים ופחדנים לראש.

אפשר לחשוב על ביקורים קצרים יותר, על הדרכה או ליווי במי שמתעסק עם נושאים שכאלה.

בהצלחה רבה יקרה!
אני שולחת רק חיבוק על ההתמודדותאני זה א
כדאי כמה שיותר מוקדם ללכת לאיש מקצוע טוב מאודהתמסרות
כי למרות המודעות המהממת שלך עדיין יהיה מאוד קשה לא להעביר דברים הלאה לילדים.
יישר כוח לבעלך שהוא דואג לך, זה טוב שהוא ממש לא רוצה כי זה מה שיוביל אותך להתייעצות ועזרה שיכולה לשנות את חייך בצורה משמעותית.
שכמובן תעזור לך המון.

אני לא מאמינה בלא להכניס ללב, זאת אמא שלך ולא משנה כמה פעמים תגידי לעצמך שיש לה בעיות נפשיות זה מחלחל!

שולחת לך הרבה חיזוקים ומציעה ממש להסתכל על זה כהזדמנות לשינוי.

בהצלחה רבה!
נכון, מאוד מנסה לא להכניס ללב אבל זה תהליך של שנים שלא ככדיקלה91
לא ככ מצליח..לפחות בנתיים
לדעתי את יכולה לבוא לבד בזמןנחלנחל
שמתאים לך. לא נראה לי שזה טוב להכריח אותו. ואני גם לא בטוחה לגבי נכדים בעתיד. אם מחלה תחמיר ובלי טיפול היא תחמיר , לא בטוח שילדים ירוויחו מזה משהו. ואבא שלך יכול לבוא לבד אליכם.
בנות יקרות תודה רבה לכולכן קראתי את כל התגובותדיקלה91
אני הולכת לטיפול בשביל להתמודד עם המצב, וזה בהחלט עוזר להתמודדות..אבל לא הייתי ב3 חודשים האחרונים ואני צריכה קצת רענון בהחלט.
אמא שלי לא מטופלת בכדורים או אצל פסיכולוג (לקחה תקופה כדורים והחליטה להפסיק כי חשבה שזה שטויות) והיא לא מודעת לבעיה ולכן זה הופך את ההתמודדות לכל כך קשה כי היא בטוחה שאנשים באמת מנסים להרע לה ולפגוע בה ואף אחד מסביב לא מאמין לה, אז זה מייצר אצלה אקסטרה תוקפנות.
דיברתי עם בעלי אחרי שקראתי את התגובות של כולכן ושיקפתי לו את המציאות המורכבת הזאת והאמת להפתעתי הוא ממש ממש הבין וממש ממש מהר אמר לי שבסדר שנגיע מדי פעם. אז תודה לכן, זה די לא אופייני לו להסכים כל כך מהר אז אני חושבת שמשהו שלקחתי מכן קשור לאיך שהעברתי לו את הדברים שגרם לו לשחרר ככה
תודה❤❤
לדעתי הפתרון הוא ללכת לטיפול שלךמיואשת******אחרונה
לטפל במה שיש מול אמא שלך, לקבל כלים ועצות איך להתנהל מולה בצורה שלא ישפיע עלייך נפשית, וגם לקבל כלים איך לתקשר את הרצונות שלך לבעלך ולתמרן בכל הסיטואציה
בכלל בשבילך, בשביל האימהות שלך, אני מאד ממליצה על טיפול בנושא. זה כל כך משפיע עלינו כנשים כבני אדם ובמיוחד כאימהות הקשרים עם האמא שלנו שזה ממש חובה חובה לטפל וילה שעה אחת קודם
מישהי מכירה תופעה של חרדה חברתית בגיל שנתיים?אנונימית בהו"ל
הבת שלי בת שנתיים וקצת, לא מדברת המון ובטיפול של קלינאית תקשורת.
מסתבר שבגן היא מתנהגת מאוד שונה מאיך שהיא מתנהגת בבית או עם הקלינאית שלה, היא יותר סגורה ופחות תקשורתית (עכשיו זו קייטנה וחצי מהילדים בקבוצה שלה חדשים. אולי זה קשור ואולי לא).
לפני כמה ימים בעלי לקח אותה למפגש עם כמה ילדים מהגן הקודם. הוא אמר שהוא שם לב שכשיש הרבה ילדים/אנשים היא נסגרת ויותר נצמדת אליו. הוא אמר שכל עוד היו 3 ילדים היא התרוצצה ושיחקה איתם, אבל ברגע שהגיעו עוד 2-3 ילדים (וכל ילד הגיע עם שני ההורים שלו, אני אחרי לידה אז לא הלכתי) היא פתאום הייתה יותר מסוגרת. הוא אפילו לא כל כך הצליח להסביר לי במה זה מתבטא בדיוק, פשוט אמר שנראה לו שהיה לה קשה כשהיו יותר ילדים.

יש מצב שזה סוג של חרדה חברתית כלשהי?
נשמע לי טבעימחי
היא לא מכירה את ההורים של הילדים, הגיוני שהיא תרצה להיצמד אליו יותר בחברת אנשים זרים
לא חושבת שזו חרדה חברתיתסמיילי12
נשמע לי נורמלי.
בן ה4 שלי כל בוקר מתבייש בכניסה לגן. מחייך במבוכה.
אחרי שמשתחרר הוא חברותי מאד.

כנראה גם אצלה. הגיוני שתתבייש כשיש קבוצה פתאום גדולה. גם אם היא מכירה אותם.
אחרי כמה זמן היא משחררת?
כאילו, גם אם לא, לא הייתי נלחצת.
יש כאלה ביישנים יותר. הגדול שלי כזה.
אבל זו אני ואין לי המון ניסיון.
שני הגדולים שלי היו ככה.חדשה ישנה
זה פשוט אופי של ביישנים יותר.
נשמע לי נורמאלי..
ברמה שהגננת בקושי הכירה את הקול שלהם. בגיל 2-3 בבית הם נשמעו היטב , או אם היה מגיע חבר אחד או שניים הם יכלו לשחק ולהשתולל איתו. לאט לאט כשגדלים הם לומדים להיפתח יותר. וגם אני משתדלת לדחוף אותם ללכת לבד לאחרים מידי פעם. (נגיד בשבת בצהריים יש תהילים ליד הבית שלנו ואני לימדתי אותם ללכת לבד, הם כבר די גדולים 4 וחמש וחצי) ואני מרגישה שזה עושה להם טוב ונותן להם בטחון עצמי, מתמודדים לבד. אמא לא לידם כדי לגשת ולהגיד שהם לא קיבלו את הממתק וכד'.
בקיצור, נשמע לי אופי, במיוחד מתאים לבכורים.
כמו שאמרו- טבעי מאודאין לי הסבר
ד''א, אני עד היום ככה🤭
קצת פחות מבעבר, אבל כשאני בחברת רבים שלא קרובים אליי אני ממש סגורה ומופנמת.
זה אופי כזה.
והוא אחלה אופי, כי כשנפתחים זה ממש כמו פרח
איזה קטע, את לא נשמעת כזאת. וגם אני כזאת 🤭חדשה ישנה
הכתיבה שלי מאוד פתוחה...אין לי הסבר
אבל פנ''פ לוקח לי יותר זמן
היא פשוט שונה כשהיא לא איתנואנונימית בהו"ל
גם בגן היא פחות מתקשרת עם הצוות וגם עם הילדים לפי מה שאמרו לנו (למרות שלגבי הילדים אולי זה בגלל שהרבה מהם חדשים לה).
איתנו בבית ועם הקלינאית היא מקסימה וחברותית. אבל קצת הלחיצו אותנו בגן לגבי זה... (מבחינת הקלינאית הכל תקין ואין לה בעיה מעבר לעיכוב בדיבור). אז כבר לא יודעת מה לחשוב, ובכל פעם שהיא מתנהגת קצת שונה מילדים אחרים אני קצת נכנסת לסרטים.

בעלי גם אמר שאולי זה אופי ביישן יותר. יכול להיות, פשוט קצת מוזר לנו כי שנינו לא כאלה בכלל...
אני לא מכירה אותה, אבל לפע התיאוריםחדשה ישנה
נשמעת נורמאלית לחלוטין.
היא שמחה להיות בחברתם הילדים?
מה הלחיצו אתכם בגן?

היא ממש צעירה, זה נשמע לי סופר רגיל.
כן, היא מאוד שמחה עם הילדיםאנונימית בהו"ל
מההתחלה היא מאוד התעניינה בילדים (היא הגיעה לגן אחרי ימי הקורונה שלא פגשה בהם אף ילד אחר).
היא גם הולכת מאוד בשמחה לגן.

הם טוענים שהיא לא הכי יוזמת תקשורת עם ילדים אחרים ושפחות מתקשרת עם הצוות (שוב מציינת שהיא לא מדברת יותר מדי, והמעט שכן מדברת זה בשפה שאנחנו מדברים בה בבית, שהיא שונה מהשפה בגן).

אז בכל פעם שיש התנהגות שאולי לא סטנדרטית (כמו הסיטואציה שבעלי תיאר לי) אני מתחילה קצת להילחץ ☹️
וואי, זה ממש נורמאליחדשה ישנה
המטפלות לא נראה לי אומרות בקטע שהיא עם בעיה, אלא מיידעות אותך איך הולך לה.
פשוט מעבירות מידע.
היא ממש קטנטונת! לא כולם יוזמים תקשורת בגיל שכזה, ובטח כשהיא לא שולטת בשפה אז עוד יש פחות בטחון.. לאט לאט,...
היא צריכה שיתנו לה הרבה בטחון עצמי והיא תפרח בע'ה .
אני מכירה את זה שבילד בכור כל דבר נראה לנו כמו בעיה, זה פשוט אופי, צריך סבלנות והכלה.
לא, זה כן בקטע של ״אולי יש בעיה״ 😕אנונימית בהו"ל
מבחינת הצוות בגן הכוונה. זה לא רק בקטע של ליידע אותי...

מבחינתי אני משתדלת להיות רגועה, כל עוד הקלינאית שלה לא רואה בעיה אנחנו כנראה בסדר.
אבל כמו שאמרת, ילדה בכורה אז הכל מדאיג...
אל תשכחי שהן לא מאבחנותחדשה ישנהאחרונה
הן אפילו לא עם תואר, לא באה לזלזל במעמדן חלילה, כבודן במקומן מונח, אבל הן לא נשות מקצוע, ולא יגידו לך מה לא בסדר בתקשורת של הילדה. אם יש לכם מנהלת מעון תתייעצי איתה אולי. רק בשביל הרוגע שלך.
בעיני, אין פה שום דבר מוזר.
זה ממש ממש נורמלימיואשת******
וברור שאם יש ילדים חדשים זה משפיע
מה שלנו עזר זה להביא אותה ממש ראשונה. הגננת אמרה שאם היא מגיעה ראשונה והילדים האחרים מצטרפים אז היא יותר רגועה ומתקשרת, ואם היא מגיעה לגן כשכבר יש קבוצה של ארבע חמש ילדים היא נסגרת יותר וכל היום שלה נראה אחרת. מאז אנחנו ממש מנסים להקפיד להביא אותה בים הראשונים וזה מאד עוזר. אם אתם מביאים אותה קצת מאוחר כדאי מאד לנסות את זה לכמה ימים ולראות אם זה עוזר לה
שבוע 40 +5 מקודם ראיתי סליחה על התאורמי21
בהפרשות מין פס אדום כזה והפרשות בצבע חום קצת
זה הפקק הרירי ? צריך להיבדק?
נשמעחדשה ישנה
כמו הפקק הרירי. כמה שידוע לי אין צורך להיבדק.. את קרובה מתמיד
תודה אימאלהמי21
תתקשרי למוקד אחיותפירות קיץ
אני לא חושבת שאת יכולה לסמוך על הפורום פה, סורי אבל אנחנו לא אחיות.. אני אומרת בכנות ובקטע טוב..
זה מה עשיתי בסוף תודה צודקתמי21אחרונה
מעשה באמא שאוכלת את הלבמודה
מעשה בילדה בת 3 שמתעוררת בלילה מלאאאאאא פעמים
פעם מים, פעם, שמיכה, פעם שירותים, פעם חיבוק, פעם "תביאי לי משהו שירגיע אותי" (אמיתי).
ואמא שלה, סבלנית, מכילה, קשובה, אוהבת עד ש... עד שכבר לא יכולה יותר. היא עיפה ומותשת ונקרעת מהמיטה שוב ושוב אז היא הופכת באמצע הלילה לאמא מכשפה; כועסת, נוזפת, מתעצבנת, מאיימת... ובבוקר שוב מזכירה לבת השלוש כמה נורא היה בלילה.
ואז... בערב שלפני הלילה הבא, אמא מגלה שלבת השלוש יש תולעים. ראינו אחת כזאת מטיילת שם...
אוף אוף אוף אוף
למה לא ניחשתי את זה? למה לא הבנתי שיש סיבה להטרלות הלילה? למה האשמתי ילדה בת 3 שמתעוררת מליון פעמים?
למה?
למה לא הייתי לה בלילה הזה אמא כמו שאמא צריכה להיות?
אוף.
איך אמא צריכה להיות?אין לי הסבר
מי קובע מה החוקים של להיות אמא טובה?

ממה שאת כותבת בפורום את נשמעת אמא מהממת. ממש אבל.
אז קורה.
חשבת שהיא נודניקית, וגילית שזה לא היה סתם.
את בן אדם או מלאך?
אם היית מלאך באמת לא הייתה לך מחילה.
אבל את בן אדם!!!
תמצאי לי אדם אחד שלא טועה!!
תמצאי לי אמא אחת שלא איבדה את העשתונות!
אחת!!!
אין דבר כזה!!!!

עכשיו את יודעת מה הייתה הבעיה ואת יכולה לעזור לבת שלך
ואיך אומרים?
מטעויות לומדים...


כי את אנושית?טארקו
עייפות מוציאה ממנו הכי קשה בעולם.
זה ממש ממש מובן איך שהתנהגת.
ובאמת לא יכולת לדעת.

וורמוקס!!!! המלה.
כי איך היית אמורה לדעת?חגהבגה
אם היא מדברת כל כך טוב, ולא אמרה לך פעם אחת שכואבת לה הבטן /הטוסיק, איך את אמורה לנחש?
תמיד יהיו דברים שתפספסי. את לא יכולה לתפוס הכל.
אבל הדבר הכי גרוע זה ליפול לרחמים עצמיים והלקאה עצמית. כי אז זה מחליש אותך בדמות האם שלך, וזה רק יצר הרע כי זה ברור שאת אמא מדהימה ❤
כי אנחנו מפלצות כשאנחנו עייפות באמצע הלילה 🙂בת 30
די.
אל תלקי את עצמך.
תזכרי את מה שקרה כדי שכשיקרה משהו דומה שוב, תדעי יותר טוב איך להתנהל.
אבל אל תכבידי על עצמך בנקיפות מצפון עכשיו.
ר' נחמן אומר שהבעיה הגדולה היא לא העבירה שאדם עובר, אלא העצבות שהיצר הרע מפיל עליו אחרי העבירה, כשהיצר מנסה לשכנע את האדם כמה הוא גרוע בגלל המעשה שעשה.
אז לא.
את אמא נהדרת וסבלנית וקשובה
ומה לעשות, לא חשבת על אפשרות של תולעים. קורה? קןרה.
אז אל תתני ליצר לשכנע אותך שאת אמא לא טובה וליפטל לבאסה ולעצבות עכשיו.
פשוט תשמחי שעליתם על הבעיה ותמשיכי הלאה, כי למי בדיוק זה עוזר עכשיו שתרגישי כ''כ רע עם עצמך?
כמה כיף שאפשר לשתף פהמודה
התגובות שלכן נותנות תחושה טובה.
המון תודה!!!
אחרי לידה שיתפתיאהבתחינם
חברה שלי כמה קשה לקום בלילה ל2
ושהרגשתי מצפון שקמתי לכדול ואמרתי בכעס " די כבר תישן"!!!
והיא אמרה לי שזה כלכך אנושי, וכלכך אמהי להתפרץ פתאום.
כל היום אנחנו סביבם, הבית, הניקיונות, לא חושבות על עצמנו בכלל.
לא נחות, ועייפות
ומגיע הלילה מהשעה 8 בערך משהו משתנה לנו במוח ,בחשיבה.
אנחנו רוצות שקט, אנחנו רוצות זמן לעצמנו
ואם יש משהו קטן שיקח לנו את השקט זה מטריף אותנו.
כנל גם לגבי הלילה שמגיע הרגע את רק רוצה לישוו לא יותר. לישון שעתיים שלוש רצוף.

עשיתי צילום מסך להודעה שהיא רשמה לי
וזה מלווה אותי המון. גם במהלך היום אם טיפה הייתי יותר עסוקה בבית מאשר עם הילדים ..
זה קורה.
אנחנו אנושיות. מותר לנו.

את אמא מושלמת! מושלמת! לילדים שלך!
הכי טבעי לא סתם להיות הורים זה עבודהאמא בעבודה
כל הזמן עובדים על המידות לנסות להבין את האנשים הקטנים האלו שלא יודעים לבטא אם עצמם ולבקש מה שצריכים במיוחד כשישנים וכשקטנים בכלל לא יודעים להגיד מה כואב.

לי יש ילדה שמתעוררת עם כל מיני בקשות ומתפתלת כשהיא צריכה לשירותים ואז אם לא זכרתי את זה המחיר הוא כפול גם איבדתי את הסבלנות לא ישנתי בלילה וגם יש לי כביסה לכבס בבוקר...

ובפעמים שאני לא מוצאת סיבה או שהילד בוכה או קם ואני במודעות שעוד מעט תגיע אני אתחיל לאבד את הסבלנות אני מנסה לעורר את מידת הרחמים לחשוב שאם הייתי יודעת עכשיו שממש כואב לילד או שהוא סובל נגיד עם שיניים הייתי מכילה אותו יותר אם היה חום הייתי נרתמת לעזרתו ולא נכנסת לרחמים עצמיים על השינה שלא תהיה הלילה כבר ועל השקט האבוד .

ואם אני כל כך עייפה ולא מצליחה לעורר את המודעות אז זה רק סימן כמה אני צריכה שינה ולא פשוט להתנהל ככה וזה לא מובן מאליו שאני מצליחה לקום ככה עוד יום ועוד יום וכו' זה מחזק לתת לעצמי פידבק ונותן כוח להמשיך
מהממת!אמאשוני
כל הכבוד על המודעות,
אמנם בדיעבד אבל זה יעזור לפעמים הבאות.
מאוד קשה לנו כמבוגרים לשמוע את מה שמעבר למילים.
המילים מבלבלות אותנו.
אם את רוצה לקחת את המקרה הזה למינוף אפשר לחזק שני דברים:
1. ללמוד תקשורת מקרבת. ממליצה על האתר של "הבית להורות מקרבת" נותנים המון דוגמאות חיות שמאוד קל להתחבר וליישם בכל בית.
2. תקשורת א- מילולית. מילים גובלות אותנו. יש להם התחלה וסוף, יש להם גבול. לרגשות לא.
ולכן יותר נכון לקלוט רגש, לקלוט תחושות לא ע"י הקשבה למילים אלא שימת לב לשפת הגוף...
קחי לך דוגמה אחת לתרגול למשל "אני רוצה מים"
ושימי לב לאורך כל היממה לשפת הגוף של "אני רוצה מים"
מנגד תנסי לשים לב כמה מילים ותירוצים אפשר להכניס לאותה שפת גוף אחידה.
תגלי עולמות נפלאים. באחריות.
את יכולה להרחיב לי לגבי סעיף 2 ?מודה
לא בטוחה שהבנתי מה אזהה בשפת הגוף של בקשת המים במהלך היום.
אני אוהבת את הגישה האימהית שלך ולכן חשוב לי עוד יותר להבין היטב למה התכוונת.
עדיף לא לפרט מדיאמאשוני
כדי לא להכניס לך רעיונות לראש.
תתלילי רק מהתבוננות.
אם קשה כשאת חלק מהשיח,
תנסי להתבונן בשיח עם אחרים.
גיל 3-4 הוא גיל נפלא לתרגיל הזה.
קחי לך השבת הזדמנות לבחון את תנוחת הגוף ןהבעת הפנים, איפה הידיים כשהילדה מתחילה משפט ב: "אבא אפשר".
שימימלב איך הגעת הגוף משתנה לשמע התשובה, שימי לב מה קורה אם התשובה משתהה
קרה לך פעם שהתשובה הייתה כן אפשר ואז התפרצות בכי? למה זה קורה בעצם? הרי ענינו כן.

בדיוק השבוע נתתי אתגר לגדול שלי לשים לב איך אמא מזהה מתי הוא עונה "הכל בסדר" ואני יודעת שהכל בסדר, ומתי הוא עונה "הכל בסדר" חשוד
ומתי הוא עונה "הכל בסדר" ואני יודעת שהכל ממש לא בסדר.

אתן דוגמה קטנטנה: כשהבת שלי רוצה ממתק היא מזיזה את האישונים לצידי העין.

כשבת השבע שלי מזהה עימות על מקומה עם אחותה הקטנה היא משלבת ידיים (פרשנות שלי מחזק אצלה את היכולת לשים גבול שהקטנה לא תפלוש לשטח הפרטי שלה)

אחפה זה עוזר לי?
אם אני בגינה עם הילדים והקטנה מבקשת שוקולד אבל לא מזיזה את העיניים אני מבינה שלא שוקולד היא צריכה אלא משהו אחר ומנסה לזהות מהו.
תארי לך הייתי מתקפלת הביתה כדי להביא לה שוקולד וזה בעצם לא מה שהייתה צריכה, איזה צרחות שלה ואיזה תסכול שלי...

הלמידה של הדקויות לוקחת זמן. אבל כל החיים אנחנו לומדים ומה שאפשר לקחת מבורך.
למשל אתמול בת ה3.5 רצתה מים ולא זיהיתי נכון, חשבתי שהיא באמת צמאה אז שאלתי מי יכול לתת לה מים (הייתי עסוקה עם הבצק אחרי שסירבתי לצרף אותה לחגיגה)
אחרי שתי שניות היא אומרת לי בעצם אני יכולה לבד.. אההה הזדמנות שלי לבחון מה קרה פה בעצם.
דוגמה קלאסית להזדמנות לבחון.

דוגמה נוספת שבת שעברה בת ה7 החליטה שיש מקומות קבועים בשולחן (עד עכשיו היא והקטנה עשו תורות מי יושבת לידי)
בסעודה שלישית בת ה3.5 הייתה צריכה אותי אחרי יום מעייף, אמרתי לבת ה7 שההחלטה לא מקובלת עלי ועכשיו תור בת ה3.5.
כמובן בכיות ועצבים ולא הצטרפה לשולחן והטיחה האשמות בכל העולם ואשתו
ולמה היא לא רוצה לשבת ליד אבא.
ברגע שקלטתי את שילוב הידיים שלה הבנתי על מה זה יושב. לקחתי אותה לשיחה, ליבנו (מלשון ללבן) את כל ההרגשה שלה. השיח היה אחר.
לא ויתרתי על זה שהקטנה לידי כי זה מה שהתאים לצורך שלה סביב הארוחה
ובכל זאת הפלא ופלא פתאום זה מצויין לשבת ליד אבא.
ברגע שהיא הבינה שההחלטה שלי לא נובעת מהעדפת האחות עליה, אלא מתוך הכרה במגבלות הפיזיות של השעה המאוחרת של אחותה היא פתחה את הידיים ורצה לשולחן.
וואו אמאשוני אני כ"כ אוהבת לקרוא את התגובות החכמות שלך!!פשיטא
את אמא מהממת וחכמה!
אני חושבת שהדבר הכי משמעותי שהתשובות שלך מעניקות לימודה
זאת החוויה המדהימה והמשחררת של "לפתוח את הראש". את גורמת לי לחשוב אחרת על דברים שהיו נראים לי פשוטים וברורים או נטולי משמעות.
אני מלאת תודה כלפיך.
מהמם תודהשקדי מרק
את משהו מיוחד מאוד!!!!! איזה ראיה מעניינת יש לך!חלונות
מצטרפת לכולן, אוהבת מאוד לקרוא הודעות שלך ולומדת הרבה, תודה!קופצת רגע
מדהים!בת 30
מחר בבוקר כבר אני אנסה להתחיל לשים לב באופן מפורט לדברים האלה.
מדהים!יערת דבש


וואומחי
איזה עולם מופלא של הבנת שפת הגוף.
סקרנית להתחיל להתבונן בתנועות והבעות פנים של הילדים שלי
תודה על זה!!!
וואו. אחת ההודעות שהכי החכימו אותי!מקרמה
ממש תודה!
החכמת אותימאוהבת בילדי

כמו תמיד. תודה

תודה רבה על התגובותאמאשוניאחרונה
מחמם את הלב.
רק לדייק שגם לי כאמא יש אינספור התמודדויות ותסכולים, וים של למידה

"החכם לומד מהניסיון שלו, הנבון לומד מניסיונם של אחרים"
בגלל שאני יודעת כמה קשה ללמוד משהו על הבשר וכמה הייתי רוצה שמישהו יגיד לי את התובנות שהגעתי אליהן בעצמי אחרי הטעויות,
אס אני כותבת במטרה לעזור למישהי אפילו פעם אחת לילד אחד שווה את הכתיבה.
רק שלא יצא מזה איזה תיאור של שלמות. ממש לא
אם אני כותבת על "ההצלחות" יותר מהכשלונות או התהיות זה בגלל שסיפור הצלחה הוא סיפור סגור. עם התחלה (אתגר) אמצע (עיבוד) וסוף (תובנות ומסקנות)
אז יותר קל לתמלל ולכתוב אותו.

בכל אופן שיהיה לכולנו בהצלחה!
קרה לי גםביבוש

2 לילות שהילד בכה בלי הפסקה וממש התעצבנו עליו 

 

עד שגילינו דלקת אזניים...

 

אוף זה מצפון הזוי

 

אבל שטויות, טבעי שזה יקרה הכל בסדר 

לא קשור בעליל אבל אשמח לעזרתכן - תנוריםהריוניסטית
מחפשת המלצות על תנורים.
תנור משולב גז איכותי ומחזיק מעמד.
בונוס על יופי כמובן.

ואם אפשר ספציפי יותר המלצות/דיס על תנור סאוטר כפרי משולב גז

תודה 🙏🙏🙏
לי יש תנור כפרי של סאוטרמצפה לעתיד טוב

קניתי לפני שנה וחצי

התנור שלו מעולה!

בזמן האחרון שהתנור דולק המוון זמן הכפתורים של הגז קצת נהיים חמים לא נוראי

הלהבה הגדולה לפעמים קשה להדליק אותה וצריך לתפוס את הקטע שלה

להבות חזקות ומדויקות!

וממש לאחרונה היה כמה פעמים שהחלשתי את הלהבה הבינונית והיא נכבתה והיה ריח של גז אבל כנראה זה בגלל שהעיגול הזה שעל המצת לא עמד טוב

ו....

אמא שלי קנתה אותו בהמלצתי בצבע שחור(לי יש לבן)

וממש א"א לנקות אותו נשארים כתמי שמן והיא קנתה חומרים יקריייים ומנקה כל יום ועדיין לא נקי לגמרי

לי יש את הלבן והוא מתנקה פיקס(מנקה פעם בשבוע לפחות)

קיצור צריך לשים לב שהחומר ממנו עשוי התנור הוא חלק ולא מחוספס כזה (אם חשוב לך הניקיון)

התנורים של בקו טובים(מהתרשמות כללית)אין לי הסבר
לנו גם יש שלהם ומאוד מרוצים
אופה מעולה,
מבשל מעולה,
מתנקה בקלות.
לא צריכה יותר מזה...
לי יש של סאוטרDoughnut

דגם TSD680X.

פשוט מעולה!

יש לי אותו שנתיים וחצי. תנור חזק ועוצמתי, להבות הגז חזקות ומדויקות!

אופה ומבשלת המון והוא בשיא כוחותיו. מרוצה עד הגג.

בצבע כסוף ומתנקה נהדר.

בקיצור, כמו שהבנת- ממליצה בחום!

מה זה תנור כפרי??אמא טובה---דיה!


לא יודעת מה זה כפרי אבל אצלינו הסאוטר על הפניםזהר מרים
מההתחלה גוף חימום אחד חצי שורף..ולא הטכנאי לא הצליח לתקן למרות שהחליף אותו
הלהבות לא כולן עובדות תמיד

לי יש סימנס ב"ה כבר שנים. פשוט מעולה!!מתחדשת11
התקן מירנה, תעזרו לי לתייג מי שיש/היה לההריון ולידה
מתי התקנת? מה היה אח''כ?

התקנתי בשבוע שעבר ביום שלישי. אחרי חיבור כמה חבילות של גלולות משולבות. הרופאה אמרה שהרירית דקה כי חיברתי כמה חבילות. צוואר הרחם היה מאד רחוק אם זה אומר משהו.
ישר אחרי ההתקנה התחילו לי כאבי מחזור שבאים והולכים כל יום עד עכשיו. משהו כמו כמה פעמים ביום.
הרופאה המליצה לי לקחת גלולות עוד חודש אחד כדי שיהיו פחות דימומים/לא יהיו בכלל.
כל יום יש מעט כתמים לקראת הצהרים, ובערב-לילה כבר נקי לגמרי. זה יכול להיות קשור לזה שאני לוקחת את הגלולה בשבע וחצי בערב? מה יהיה אחרי שאפסיק עם הגלולות עוד חודש? מתי הכתמים האלה נגמרים?

אם יש כאבי מחזור זה אומר שההתקן לא נפלט נכון?
כמה זמן תקין שיהיו כאבי מחזור?

תודה רבה ואני אשמח שתתייגו את מי שהיה לה התקן מירנה ומי שיש לה עכשיו
היDoughnut

אחרי שהתקנתי מירנה היו לי גם קצת כאבי מחזור כמה ימים.

היו לי כתמים לתקופה של חודשיים בערך. בהתחלה יותר הרבה אח"כ אחת ל... הלך והתמעט בהדרגה.

התקנתי בזמן שהיינו מותרים ועפ"י המלצת הרב לבשתי תחתון שחור כל הזמן, לא הסתכלתי בניגוב, כך שלא נאסרנו כלל.

שמתי אותו אחרי לידה, בהנקה, כך שלא קיבלתי בכלל מאז הלידה, אז לא יודעת להגיד לך לגבי הגלולות.

עברו כבר כמה חודשים טובים ובינתיים שקט ב"ה!

מצטרפת לשואלת ,אנונימית-אנמית
למעשה אז בכלל לא נאסרתם ממתי ששמת את ההתקן ? זה אחד מהתלבטויות שלי אם לשים, זה הזמן הסתגלות. קיבלתי מחזור בכלל עם ההתקן?
לאDoughnut

לשתי השאלות- לא נאסרנו מאז ההתקנה, וגם לא קיבלתי- אני עדיין מניקה ומניחה שעד שאסיים עם ההנקה כבר לא אקבל בעז"ה.

מגניב , תודה רבה!אנונימית-אנמית
והיו לך הרבה כתמים?עלה למעלה
יש כאלה שאומרות שחצי שנה היו להם כתמים
לא יותר מחודשייםDoughnut

בהתחלה היה כל יום ממש, בהדרגה הלך והתמעט עד שפתאום קלטתי שזה נגמר ב"ה.

אני השתמשתי במשך שנתיים.חלונות
לא זכורים לי כאבים, אם כי נשמע הגיוני...
היו לי כתמים קרוב לשלושה חודשים...אבל אח''כ היה לי שקט שנתיים! לא ראיתי מקווה!
ממליצה מאוד. לא היו לי תופעות לוואי הורמונליות בכלל...

והכתמים אסרו אותך?עלה למעלה
לא. הם התמעטו עד למצב של כתמונים קטנים ממש איזהחלונות
יום/יומיים. היינו אסורים ביחסים באותם ימים וזהו.
אה..את מדברת על הכתמים של ההתחלה?חלונות
של השלוש חודשים?

האמת שלא הלכנו בכלל לשאול רב ..פשוט חיכינו שייגמר הכל.
מאמינה שאם היינו שואלים - היינו מצליחים להטהר הרבה לפני
וואו 3 חודשים להיות אסורים זה מלא זמן...עלה למעלהאחרונה
וואוו, לי סיוטאם ל2

התקנתי אחרי החגים והרופאה אמרה לי 

שאקבל עד שני מחזורים קלים ואחר כך דימומים עד חצי שנה.

בפועל אחר כך קיבלתי חיסונים לקורונה, שיבשו לי הכל.

עד עכשיו היו לי דימומים.

מקוה שאני אחרי הכל

העמסת סוכר 50אנונימית96
אז ראיתי הרבה שרשורים אבל לא הצלחתי להבין כמה דברים:

1. יודעת שלא צריך לצום ,
אז פשוט לאכול משהו קל מיד אחכ לקחת את הסוכר ורק אחרי שעה שיבצעו את הבדיקה ?

2. הפעם קיבלתי באבקה פעם קודמת זה היה נוזל ,
מה לעשות?? בכמה כוסות מים לשים את האבקה ?

3. מה מומלץ לאכול או לשתות אחרי ?
תשובותשחרית*
צריך לאכול. הבנתי שלא משהו קל, אלא ממש כריך או משהו כזה.
ראיתי הנחיות שאומרים לאכול שעה לפני ששותים את הסוכר אבל לא זוכרת שאי פעם עשיתי את זה.

ממיסים את האבקה בכוס מים או חצי כוס, מערבבים טוב שהיא תימס, אפשר להוסיף לימון. שותים, מחכים שעה ועושים את הבדיקה.

אין לי המלצות לאחרי. לא זוכרת שהיה לי משהו חריג ופשוט אכלתי ושתיתי מה שרציתי.
ממה שאני יודעת:ציפיה.
1. תאכלי בבית, לפני שאת יוצאת. תשתי את הסוכר במרפאה, כי יש כאלה שמרגישות רע אחכ.
2. אני אישית מילאתי כוס, אולי הוספתי עוד טיפה מים תוך כדי. אני חושבת שלא כדאי לעבור את הכוס וחצי מים, כדי לא לדלל מידי.
3. אין חובה. אבל כדי לעזור לגוף להתאושש, למקרה שתרגישי לא טוב, הייתי מציעה להביא פחמימה קטנה עם משהו שומני. למשל, לחמניה קטנה עם חתיכת גבינה צהובה.
ב50 אין חובה לאכול משהו אחרי. ב100 כן.
מנסה לענות{ר}צינית
1. את אוכלת משהו קל לפני הבדיקה. מגיעה לבדיקה, שותה את החומר ואחרי שעה נבדקת.

2. מוזר שקיבלת אבקה. האחות צריכה להכין לך את זה. אני קיבלתי בכוס אחת את כל החומר.

3. בעקרון לא הנחו אותי על משהו מסויים. מניחה שרגיל? היו לי ממש בחילות וצרבות אחרי אז אכלתי בהתאם אבל לא קיבלתי הנחיה רפואית למשהו ספציפי
ב50 נתנו לי כוס עם אבקה ןהיא אמרה לי למלא מים.ציפיה.
מוזר ממש{ר}צינית
אצלי נתנו לי מוכן ביחד עם הלימון
תודה לכולןאנונימית96
עזרתן לי מאוד ❤
תביאי איתך לימון מהבית..רק טוב=)אחרונה
שימי בכוס עם מים קרים ותסחטי הרבה לימון..
נשים יקרות! הודעה חשובה לעניין הניק האנונימי חצילוש
לאחרונה אנחנו רואות שנעשה שימוש לרעה בניק "אנונימית בהו"ל". וברצונינו להבהיר כמה דברים שהיו נראים ברורים אבל כנראה שלא מספיק.

1. אין מקום לארסיות ותקיפות אישיות דרך האנונימי, מזכירות שיש לנו דרך (אמנם דורש מאמץ, אבל יש) לדעת מי הניקית העומדת מאחורי הדברים. לא השתמשנו בדרך הזו ומקוות שלא נאלץ להשתמש!

2. יש גבול של טעם טוב, מה ראוי לכתוב על גבי פורום באינטרנט, כל מיני שיתופים מיניים כאלו ואחרים שאין בהם לא תועלת ולא פואנטה לא מתאימים, ודי לחכימא ברמיזא, תשתמשנה בשיקול דעת בבקשה.

3. אין מקום להוצאת שם רע דרך הניק האנונימי, לא לבתי חולים, לא לדולות, לא לאנערף מה וכמובןןןןן שלא לתלמידי חכמים! זה פורום דתי, וזה המינימום הנדרש.

4. חוזרות על הכללים הרגילים:
לא לפרסם דרכו, אין להעביר את הסיסמא- הסיסמא מתקבלת אך ורק דרכינו, לא לנצל לרעה ולעשות שימוש הגון.


למה אנחנו כותבות את זה? כי כרגע הניק האנונימי עומד למבחן, בחודש הקרוב נבחן את השימוש בו ואם ה"חגיגה" תמשיך, נאלץ לחסום אותו לאלתר. כרגע הסיסמא שונתה, רק ניקיות ותיקות ואמינות/בעלות הודעות רבות בפורום יקבלו אותה, מי שאין לה ותק ומספר ההודעות מועט- בבקשה לא לנסות לבקש כי לא ניתן. אל תעמידו אותנו במצב לא נעים, כמה פעמים נתנו כי מאוד ביקשו וכנראה שטעינו. סומכות עליכן שתשמרו על האווירה, בסופו של דבר האנונימי בא לשרת ולהועיל לכן.


המנהלות

@יעל מהדרום
@אין לי הסבר
@טארקו
@חצילוש
תודה רבה!רקלתשוהנ
מקפיצה. לתשומת לבכןחצילוש
חותמת על כל מילהיעל מהדרום
מקסימות! תודה לכן 💜מרגרינה
תודה!!מתחדשת11
גמני נתקלתי בכל מיני שרשורים הזויים שעברו את גבול הטעם הטוב אז שוב תודה
תודה רבה❣️ מקפיצה🙂ציפור מתוקה
תודה רבה, ישר כוח!בימבה אדומה
אלופות כל הכבודדפני11
ואני רק הרגע קלטתיתיתיל

שזה אנונימית בהו"ל ולא בהול- דחוףבוכה/צוחקבוכה/צוחק

חחחחח תמיד השרשורעם נשמעים בהולים חצילוש
אולי בגלל זה
מה זה בהו"ל?עוגת שוקולד
אני לא מצליחה להבין...
הריון ולידה1234אנונימי
תודה על ההבהרהשוחרת ידע

אבל פליזזזזז 

אל תסגרו את הניק עדיין

תנו לנו עוד הזדמנות...

לפעמים הוא ממש נחוץ

אני עוד לא נזקקתי לו, אבל אני ממש רוצה לדעת שהאופציה הזו קיימת למקרה שאני אצטרך

תודה! חיוך גדול

 

לניק יש מטרה מאוד מוגדרת ומסויימתאין לי הסבר
אם ישנה חריגה מהמטרה שלו, זה עלול להוביל לבעיות.
מדגישה- *אנחנו לא רוצות לבטל את הניק*, זו בדיוק הסיבה שאנחנו מזהירות כאן מראש
תמיד אפשר לפתוח ניק חדשואילו פינו
ולכתוב שאת מוכרת אבל רוצה אנונימיות
הוא לא נסגר.טארקו
חודדו הנהלים והוחלפה הסיסמא
ומי שצריכה ומתאימה תקבל את הסיסמה(הסיסמה לא תינתן למשתמשות לא פעילות/חדשות.)
ובמקביל בעוד חודש נעשה חשיבה מחדש לגביו, אם לא יתאזן המצב.
בדיוק בגלל זה שלחנו את ההודעה הזו- כי גם לטעמנו הוא חשוב אבל הוא יצא מאיזון.
חשוב מאוד!! תודה רבה למנהלות המסורות🙏אשה שלו
חשוב מאד.תודה.חיכיתי להודעה כזאת מכן.אחתפלוס


אין כמוכן! תודה שאתן כל הזמן בודקות שהפורום מקום נעיםואילו פינו
להיות בו.
כל הכבוד למנהלות האלופות שלנו!!פשיטא
כל הכבוד!מאוהבת בילדי


אלופות!!תודה לכן🤗🤗אם_שמחה_הללויה
איזה מנהלות אלופות!מרווה כחולה
רק בזכותכן אני נשארת פה ⁦❤️⁩ תודה שאתן דואגות לאוירה בפורום שתהיה נעימה! (או אולי בגללכן? חבל על הזמן שלי )

האמת שקראתי את השרשורים שבגללם ההודעה הזאת וזה באמת עשה לי רע וכמעט החלטתי לא להיכנס לכאן בקרוב...
(סליחה בשמנו🙈🤭)טארקו
כל הכבוד!שמעונה
חשוב כל כך!מאמינה ומתאמנת
תודה על הדאגה שלכן כדי שהפורום ימשיך להיות מקום שנעים להיות בו❤❤
מקפיצה לכל מי שפספסה בטעות😌אין לי הסבר
תותחיות!!:-)

כ"כ נהנית מהפורום, עכשיו מבינה איך זה קורה...

אז על הדרך...

תודה ענקית! הפורום כ"כ תורם לי!

לא מדברת עדיין על ההריון אז כזה כיף שיש במה להתבטא, לשאול ולחוות יחד...

ו... מקפיצה שוב😌אין לי הסבר
שאלה, לא מתוך התרסה, רק להביןיובלית
אני לא משתמשת בניק האנונימי, רק פעם אחת זה קרה, לשאלה שבכלל לא רציתי שידעו שזאת אני.
תוהה לעצמי למה ניקיות ותיקות ואמינות (ואין לי מושג אם אני נמצאת בכללן) אין חשד או סכנה שיעוררו חגיגות תחת המשתמש האנונימי? יגיבו לא יפה וכו וכו.
באמת לא מתכוונת לעורר סערה, רק להבין את הרציונל.
ואם גם זה לא, אז הקפצתי 😘
אשרייכן מנהלות יקרות!!
גם ניקיות ותיקות יכולות לעורר מהומותאין לי הסבראחרונה
הבעיה לא הייתה רק תגובות לא נעימות אלא גם שרשורים שלא מתאימים בכלל לפורום פתוח.

בכללי, יש צורך לניק האנונימי בשביל ניקיות ותיקות/מוכרות/שמשתפות כאן, ולא רוצות שידעו עליהן פרטים יותר מידי אישיים. לניק חדש, או עם מעט הודעות אין צורך להיות אנונימי כי הוא בלאו הכי אנונימי.

בנוסף, יש ניקיות ש''מתלבשות'' על האנונימי, לא כותבות בכלל מהניק שלהן אלא רק מהאנונימי, וזו לא המטרה של הניק.


בוא נגדיר רגע את 2 המטרות של הניק:
-הניק האנונימי, מטרתו לאפשר לנו לחשוף מידע אשר עלול להוביל לאאוטינג.
-הניק האנונימי, מטרתו לאפשר לחשוף מידע אישי שאנו לא רוצות שידעו עלינו

כל חריגה מהמטרות נחשבת לשימוש לא נכון ולא הוגן בניק.


לכן אנחנו עושות ניסיון, גם לאור שרשורים לא ראויים, וגם לאור מה שאת הזכרת, תגובות לא נעימות מהניק, ואם נראה שאין כאן התנהלות נכונה נאלץ להפסיק את השימוש בניק....
לא יודעת מה לכתוב בכותרת חחחמטילדה

כשאתן בתחילת הריון/סוף הריון/ אחרי לידה/כל דבר אחר שרלוונטי לשאלה

וקשה לכן לתפקד כמו שצריך בבית ועם הילדים

והבעל לוקח על עצמו יותר תפקידים

איך אתן עם זה?

 

כאילו בשכל אני ממש מבינה שזה בסדר שהוא יעשה יותר ואני פחות,

מבינה שהמציאות משתנה ויש פעמים שהבעל עושה יותר (בכל זאת אני סוחבת ילד, כןקורץ)

אבל אני כל הזמן מרגישה צורך להתנצל מולו

 

והוא מתעצבן עליי חחח, שאני אפסיק להתנצל וככה זה, את בהריון וקשה לך....

 

הייתי רוצה להפסיק להתנצל כל שניה שהעול נופל עליו, להרגיש שלמה עם זה לא רק בשכל...

 

וגם כשניסיתי לחשוב על זה קצת ההתנצלות הזאת זה גם סוג של דרך להגיד לו כמה אני מעריכה את כל מה שהוא עושה...

 

איך זה אצלכן?

תנו לי טיפים ועצות איך להשלים עם זה באמת, גם בהרגשה..

ואיך להגי לו תודה בלי ההתנצלות הנלוות...

 

 

*נכתב אחרי שהיום הרגשתי זוועה (בלי שצמתי כמובן) ובקושי תפקדתי והיה לי כל כך לא נעים שהוא גם צם וגם עושה הכל...

 

לפעמים זה קשה, לפעמים מתמקדת בהערכה אליו, לפעמים אין לי כח לאני10
אני למדתי פשוט להגיד תודה בלי להתנצל. ככה פשוט.
אני ממש מעריכה אותך על כל מה שאתה עושה בבית/תודה על התמיכה!/איזה כיף שעשית כביסה. בכלל לא היו לי כוחות ובזכותך יש לנו מה ללבוש.

זהו. בלי להתנצל. הוא יבין מעולה שאת מעריכה אם תגידי את זה ככה

ולי עוזר שכשיש לי קצת כוחות אז כמובן להפנות לדברים הבסיסיים והכי חשובים אבל לשמור טיפה כוח למשהו שיפנק אותו - להכין קינוח טעים שהוא אוהב או משהו אחר בבית שמשמח אותו/עושה מטלה שהוא שונא וזה פוטר אותו ממנה
לי עוזר לפרגן לו עם משהו טעים או סתם משהו שישמחאין לי הסבר
וכמובן גם להגיד לו שהוא מלך💪
להביןחולת שוקולד
שאת עושה לא פחות ממנו, שניכם עושים עכשיו יותר מהרגיל ולכאורה הוא יכול גם להתנצל כל הזמן על זה שאת בהריון ומרגישה זוועה

יש ביניכם חלוקה שווה כשכל אחד לוקח את התפקיד שמתאים לו (יש מצב שהיית מעדיפה להתחלף איתו?)
כל כך מבינה אותך!מאמינה ומתאמנת
אני בשמירת הריון מחודש שלישי ומתחילת ההריון ובמיוחד מתחילת השמירה כמעט לא תפקדתי כמו שצריך והכל נפל על בעלי (אין ילדים, אבל עדיין זה היה הרבה)
בהתחלה בכיתי הרבה על נמצב שנקלעתי אליו (כל היום לא זזה מהמיטה, נתמכת..) והתנצלתי על כל מה שבעלי צריך לעשות, אבל לאט לאט עבדתי על עצמי בעזרת בעלי וגם בעזרת שיחות עם אשת מקצוע.

הבנתי שאני עכשיו שומרת על אוצר קטן בבטן ומגדלת אותו ועושה משהו שאפילו בעלי לא יכול לעשות ובשבילו אני צריכה לנוח ולשמור על עצמי. ולגדל עובר בבטן לפעמים זה יותר קשה מגידול מחוץ לבטן.
הבנתי שעכשיו אני עוברת למצב של קבלה- קבלת עזרה מאחרים, קבלה מבעלי וקבלה של עצמי במצב הלא פשוט הזה- אני בסדר לגמרי למרות שאני לא עושה כלום חוץ מלנוח.
לאט לאט זה נטמע בי ונהיה לי הרבה יותר קל להתמודד עם המצב

ורק אומרת- נשמע שיש לך בעל מיוחד שדואג לך מאד ונותן לך לנוח כמה שאת צריכה ולא תמיד זה מובן מאליו ולכן ממש חשוב שירגיש את ההערכה שלך

חושבת שפעם כתבתי תגובה לגבי איך להראות לבעל הערכה בכזה מצב. אחפש אותה יותר מאוחר

הרבה בהצלחה, תזכרי שבדרך כלל לקראת חודש שלישי- רביעי הרוב עובר
אם את רוצה משהו באישי אז בשמחה❤
אצליoo
בעלי עושה את רוב עבודות הבית הרבה שנים, אבל הוא עושה את זה באמת באהבה ושמחה, ואני מאד מעריכה.
בתחילה באמת הרגשתי כשלון, שאני לא מצליחה לעשות מה שכולן עושות. היום כבר אני מבסוטה מהחיים הנוחים. ותכלס מי קבע שהאישה צריכה לבצע את עבודות הבית ולא הגבר.
אז אני חושבת שברגע שעושים שינוי חשיבה למה שחונכנו והורגלנו, זה לא נראה משונה, ואז פחות או בכלל אין צורך להתנצל
קודם כל מזל טוב!בתנועה מתמדת
פספסתי את זה😅
אני גם הרגשתי ככה היום, הוא צם וגם טיפל בילדים כשהיה בבית.. (כמה זמן אחרי לידה)
מעבר להרגשה של הלא נעים, גם מתבאסת על עצמי שהגוף שלי כזה חלש ואני לא מצליחה לעשות כלום :/

משתדלת לפרגן! (היום כשאמרתי לו כמה הוא מלך הוא צחק שזה הנאום הקבוע שלי כל סוף צום🤭) ולהפנים שככה זה, וב"ה שיש לפחות מישהו מאיתנו שמצליח לתפקד בכל מצב ואנחנו לא קורסים. וכמובן תפילות לה' שייתן לו תמיד כח💕
דבר ראשון- מבינה שמגיע לך מזל טוב!!מצטרפת למועדון
כולי הערכה ! ילדת אחרי ולא את הילד הראשון...
דבר שני- אני חושבת שכל הנשים לוקות בזה באיזושהיא מידה. מן דפקט כזה. לא משנה כמה שנעשה וכמה שזה יהיה מוצדק תמיד נפחד שהאיזון יופר יותר מדי, שהבעל יתעצבן, שהוא יקרוס, שיהיה לו קשה..
לדעתי חשוב מאד לשקף לבעל את התחושות הללו. לשמוע מה הוא חושב על כך. האם יש משהו בהתנהגות שלו או בתגובות שלו שמזין תחושות כאלו אצלך? האם מפריע לו שככה את מרגישה? האם יש משהו מצידו שהוא יכול לעשות אחרת כדי לתת לך תחושה יותר נעימה כשאת זקוקה לו?
לדעתי שם המפתח.
לגמרי איתך!פה לקצת
יצא לנו שרוב הזמן מהחתונה אני בהריון עייפה וכבדה והוא עושה המון.
גם אני, כן? אבל חשבתי שבגלל שהוא עובד ואני בבית אז זה יקל עליו יותר והוא יצטרך לעשות פחות.

גם אני בהתחלה הייתי מתנצלת או עושה מעבר לכוחותיי והוא לא היה אוהב את זה.
היום כל פעם שבאלי להתנצל אני מפרגנת במילים פשוטות וברורות, מה שנקרא ברחל ביתך הקטנה. בלי רמזים.
שיידע שגם את הדברים הכי קטנים ו"מובנים מאליהם" שהוא עושה אני רואה ומעריכה.

וכשיש לי פתאום עודף כח אני מנצלת את זה כדי לעשות דברים שאני יודעת שישמחו אותו. עוגה שהוא אוהב, משהו שרצה שנעשה כבר הרבה זמן וכאלה.
יקרה, מזל טוב תוהה לי
האם יש דרך להפחית את מידת העשיה בבית באופן כללי? לעשות את המינימום כדי שהבית יתפקד? או שגם מינימום זה עדיין אומר שבעלך עושה מלא?
ואת מזה חמודה, כזו לא אנוכית, חושבת על בעלך ולא על עצמך.. היום היתה אעזה שניה וחצי בבוקר שפתאום היתה לי בחילה, סתם, משום מקום, הגיע והלך, אבל זה החזיר אותי אחורה לזוועות של ההריון וזה מאפשר לי קצת להבין מה שעובר עלייך, יקרה, תשכחי מהכל, תעשי בכל רגע את הכי טוב שאת יכולה וזהו, ולפעמים ההכי טוב זה לשכב במיטה כמו סמרטוט ולהרגיש בבאסה, ובעלך יעשה הכי טוב שהוא יכול וביחד תצלחו את המסע הזה
בהצלחה!
חיבןק!
וואי כזה מוכר!!!קמה ש.

בס''ד

 

באיזשהו שלב,

אחרי אחד ההריונות...

כלומר אחת הלידות...

כלומר אחרי ההתאוששות של הלידה ההיא...

 

באיזשהו שלב, חזרתי להרגיש טוב וחזקה.

זה היה ממש חידוש! אני עדיין קצת צעירה!

אני חוזרת לתפקד! לעמוד! לעשות דברים!

אני יכולה לבשל! אני יכולה לאסוף את הילדים!

אני יכולה לפנות את השולחן! אני יכולה לשטוף כלים!

 

זאת הייתה תחושה מדהימה, מרגיעה כל-כך, מרוממת...

כאילו ''קיבלתי את עצמי בחזרה''.

 

לקחתי עט ומחברת וכתבתי.

כתבתי שאחרי X ימים מהלידה, אני שוב מסוגלת לעשות Y.

ושאחרי X חודשים, אני שוב מסוגלת לעשות Z.

ככה השחרתי כמה שורות, עם נקודות הציון שלי.

שאדע להבא...

 

ואמרתי לבעלי: בבקשה תזכיר לי בפעם הבאה.

תזכיר לי שזה זמני, ושאחר-כך זה עובר ואני חוזרת לעצמי, בסופו של דבר.

או לפחות תזכיר לי שכתבתי לעצמי ושכדאי לי לקרוא את זה שוב ברגעי ייאוש.

 

ובהריון שלאחר מכן, באמת הצלחתי לזכור את זה ב''ה.

וכל פעם שהרגשתי שהיחס בינינו לא מאוזן, הייתי מזכירה לעצמי בקול שזה זמני.

(וכמובן שבעצם אני עובדת לא פחות...)

 

התזכורת הזאת עשתה את הדברים להרבה יותר נעימים.

פחות ראיתי עד כמה אני ''לא עושה''.

הצלחתי לראות יותר עד כמה אני כן עושה.

וגם את כל מה שאני אחזור לעשות בע''ה, בעוד X זמן.

 

 

 

 

לגבי מה שכתבת אחר-כך, אני חושבת שענית לעצמך מדהים.

גם אני הגעתי למסקנה הזאת שעדיף אמירת תודה על פני אמירת סליחה

(כי בסה''כ לא עשיתי שום דבר לא טוב, להיפך הגמור בעצם...).

 

זה בדיוק מה שהתחלתי לעשות עם אותו הריון הבא שסיפרתי עליו.

במקם להתנצל שאני שוכבת על הספה ולא מפנה, התחלתי להגיד:

''ממש תודה שאתה מאפשר לי להיות בשכיבה, זה ממש עוזר לי. איזה טוב אתה''. 

 

הרגשתי שזה האיר באור נכון יותר את כל הסיטואציה ושזה עשה לנו טוב.

להגיד תודה, זה תמיד עושה טוב לשני הצדדים...

 

 

ובאמת שאנחנו עובדות לא פחות קשה...

 

בחילות

אנמיה

ורידים

צירים

לידה!

הכאבים של הרחם אחרי

כאבי ההנקה

הקימות בלילה

 

זה לגמרי עבודה קשה, לגדל את הקטנים האלה...

זה לגמרי נכון שיהיה איזשהו שיתוף פעולה...

הכי יפה כשכל צד מעריך את מה שהוא עושה בעצמו - ואת מה שהצד השני עושה

כשכל צד מצליח לטפוח לעצמו על השכם - ולטפוח לשני על השכם.

זה היופי הגדול שיש בעולם המופלא הזה שה' ברא - שני הורים... לא סתם...

 

 

מזל טוב יקרה!! ❤

 

 

 

מבינה את ההרגשהבת 30
אבל מצד שני, אני יודעת שחשוב לו לעזור ולקחת חלק.
זה עושה גם לו טוב.
אפשר פשוט להחמיא על מה שעשה.
אם בישל- להגיד שיצא ממש טעים. (לא לשקר, כן?🤭)
אם ניקה- להגיד שאיזה כיף שהבית נקי ומסודר
אם היה עם הילדים- להגיד לו שממש משמח אותך לראות איך הוא מבלה הרבה זמן איתם.
ובאופן כללי- להבהיר לו שזה ממש נחמד לך שהוא עושה את הדברים האלה ושמבחינתך רצוי שזה ימשך...
תודה רבה לכולכן! לכל מי שענתהמטילדהאחרונה

כתבתן דברים חכמים

נראה לי שזה פשוט עניין של אימון, בסוף אני אלמד להגיד לו תודה בלי להתנצלקורץ

 

@מאמינה ומתאמנת, וואי איזה קשה זה כל הרבה הרבה זמן שמירת הריון. גיבורה שאת!! תודה על מה שכתבת

(ונכון, בעלי אכן אדם יחיד ומיוחד...)

 

@בתנועה מתמדת לא פיספסת- זה פעם ראשונה שאני כותבת את זה בגלוי.. אני די בהתחלה אבל נמאס לי להסתיר חח...

 

@מצטרפת למועדון, תודה על ההערכה.. הקב"ה נותן כוחות... 

אני גם חושבת שזה תכונה נשית בזאת... בעלי מכיר את התחושות שלי ומנסה להסביר לי למה אני לא צריכה להתנצל.. צודק...

 

@תוהה לי כמובן שהפחתנו כמה שאפשר (למשל עברנו לחד"פ אפילו שאני שונאת את זה... עדיין עם 3 ילדים העבודה לא נגמרת ב"ה

 

@קמה ש. שניה לפני שנכנסתי להריון הרגשתי שאני חוזרת לעצמי וזה היה תחושה כל כך טובה חחחח עבר מהר... אבל באמת היה כיף להזכר למה אני מסוגלת....

 

@כל השאר- קראתי אתכן גם, תודה על התגובות,

א. כיף לדעת שבאמת זה משהו מוכר ואני לא מוזרה

ב. תודה על הדוגמאות של משפטים שנתתן, עוזר לסדר את זה במח...

ג. כרגיל- אין על הפורום הזה, תודה לכולן!