פורום הריון ולידה (עמוד 1999)

אחרי שבועיים והיה דופק

בגלל זה אני הולכת רק משבוע 9 ומעלה. בהריון האחרון הלכתי בשבוע 10 לפי וסת אחרונה והייתי 7! יש דבר כזה ביוץ מאוחר....

ביוץ מאוחר יכול להיות גם אם הוסת שלי סדירה? אני מקבלת קבוע כל 26 יום.

אף פעם לא חקרתי את זה...פשוט זרמתי שמרבית ההריונות שלי כאלה וכדי לא להיכנס לספקות.הולכת מאוחר לכאורה....

זה הריון תשיעי שלי ואף פעם לא בדקתי דופק בשבוע כזה מוקדם .
חוץ מההריון הקודם שאז באמת בדקתי גם בשבוע 7 לא זוכרת פלוס כמה ואז ראו דופק בא.ס. בטני.
נחכה בסבלנות..

בסוף הסתבר שזה שילוב של ביוץ מאוחר (איחור של כמה ימים בודדים) וזה שהמכשיר אולטרסאונד אצל הרופא שלי לא וקשה אצלו בשבועות כל כך מוקדמים לראות משהו בכלל (מדובר על עובר בגודל של מילימטרים)
הכל יכול לקרות. תנסי לחשוב חיובי, השבוע לחכות הזה קשה מאודדד אבל מבטיחה לך שבסוף הזמן עובר וזה יגיע ואת תדעי והכל יהיה בסדר. מחזיקה לך אצבעות! בהצלחה!

עוד שבוע תדעי
יכול להיות שבגלל שעשית בטני לא ראו
בשורות טובות!

האם ראו עובר? אם כן, מה היה הגודל שלו? לאיזה שבוע התאים? אם התאים לשבוע 7 ולא ראו דופק, אז לא, זה לא יכול פתאום להופיע אחר כך. אם לא ראו עובר אז זה מתאים לשלב מוקדם יותר- שבוע 5 בערך ואז הגיוני.

לא מתאים לשבוע 7, בעצם יש 2 אפשרויות- או שזה הריון צעיר יותר, או שחלילה לא תקין. צריך לעשות אולטרסאונד חוזר עוד כמה ימים ואז אפשר יהיה לדעת.

תודה רבה!

כתוב שראו אזור דימום...

כדאי לנוח ולשתות..ולהמנע מיחדים .
עד שיתבהר מה המצב

לצערי אני כבר למודת נסיון בנושא ההמטומות.. כמה הריונות שלי היו עם המטומה (חלק ממש דיממתי וחלק לא) וב''ה נולדו ילדים בריאים ושלמים.
תודה לכל מי שענתה פה.. מקוה לבשר בשורות טובות בע''ה

בבטני בשבועות כאלו הרבה יותר קשה לראות. אמרו לי שבשבוע כזה עושים רק וגינלי בדרך כלל.

לבית חולים- תפני לקופה שלך שינפיקו הפניה וטופס 17. וישלחו לבית חולים. ואז זו השתתפות חלקית.
אמבולנס- אם לא התאשפזת וטופלת רק במיון את צריכה לשלם (משהו בין 700 ל800 לא זוכרת בדיוק)

את צריכה להוציא התחייבות מהקופה, יהיה לך תשלום חלקי (את יכולה לבקש לעבור לועדת חריגים ולא לשלם בכלל אבל זה לא קל)

לגבי אמבולנס את אמורה לקבל הביתה שובר תשלום ויש שם מכתב שמסביר לך את כל דרכי התשלום

עקרונית אם יש לך ביטוח בריאות כלשהו את יכולה לקבל החזר על התשלום הזה, אני בעבר קיבלתי תשלום מלא מחברת הביטוח (אבל זה היה נסיעה באמבולנס לאחר תאונה אז הגשתי כל מיני מסמכים ביחד עם זה)

קופת חולים כללית

לא צריכה לשלם מעל שבוע 39.
לגבי האמבולנס מאשרים פעם אחת ללידה, אם נראלך שלא תסעי אם אמבולנס ללידה את יכולה לבקש שיממנו לך את האמבולנס הזה

חידשת לי.
איך אני מבקשת את זה?

מעל שבוע 39 מממנים את המיון

בטוח גם אם לא התאשפזתי הם ממנים פעם אחת בלידה?גם אם לא ילדתי תוך 72 שעות?

לא בטוח, אם ללידה לא תסעי באמבולנס, אז תנסי לבקש מוועדת חריגים

אני הגעתי לשערי צדק בשבוע 39 + 3 לצורך זרוז, עשו לי סטריפינג ואח''כ שיחררו הביתה

שלחו לי הודעה לתשלום..

הם יביאו לך טופס 17 על הביקור הזה, את שולחת את זה לבית חולים ומבטלים לך את החוב

ניתנה בערב ואני הלכתי למיון רק בבוקר לא היה לה תוקף.
ובמיון אמרו שכיוון ששוחררתי ללא צירים אני צריכה לשלם.

בסוף קופ''ח אכן נתנה התחייבות או משהו כזה אבל היה הרבה טרטור וטלפונים וכל זה.

אני כותבת את זה רק כדי שכל מי שהולכת למיון תבקש קודם הפניה מרופא, זה יותר פשוט מלרדוף אחרי הקופ''ח.
אגב אני במאוחדת

גם לכל הקופות חולים יש מוקד חירום שנותן הפניות

אבל אם מישהי לא קיבלה הפניה וכן הלכה למיון, לנסות תמיד להגיש בדיעבד טופס 17

בשערי צדק לפחות את כן צריכה לשלם אם לא אושפזו אותך..
מניסיון של פעמיים.. הקופה השתתפה בחלק..

זה קשור לקופת חולים. בלאומית משבוע 39 לא משלמים, בכל אופן תמיד כדאי להגיש לקופת חולים את הטפסי מיון במיוחד אם היו צירים

לפחות זה מה שאמרו לי מהמרפאה שלי.. בכל מקרה אני הגעתי למעקב היריון עודף החל משבוע 40 בבי"ח ובאמת לא דרשו תשלום באף אחת מהפעמים של המעקב

יש איזה עיניין שאם התפנת באמבולנס וילדת תוך 72 שעות משהו כזה לא משלמים.

שילדתי פחות מ72 שעות מאז שהזמנתי את האמבולנס.. אבל זה אחרי ששיחררו אותי הביתה ואז באתי עם האוטו וילדתי.. אז אני אמורה לשלם לאמבולנס ולבית חולים או לא ?? איך מבטלים את החוב של האמבולנס?

לא שלח לך חוב אז אין לך חוב.
דבר ראשון הם עושים התקזזות עם הקופת חולים ואז אם נשאר לך חוב הם שולחים לך בדואר דרישת תשלום.
ולגבי מיון את צריכה לפנות לקופת חולים, מספיק לרוב גם בטלפון

הם אמורים לשלוח דרישת תשלום לקופה.

גם רק עם הכדורים הייתי צריכה יחסית הרבה פעמים בדיקות בבוקר (כבר לא זוכרת בדיוק כל כמה זמן אבל היה.. פחות אינטנסיבי מהשלבים הבאים אבי בגלל זאת..) אז לדעתי לעניין שעות פוריות בעבודה זה כבר תופס.. בהצלחה!

נראה לך זה תופס גם באוניברסיטה?

או דיקן הסטודנטים או משהו כזה.. א

בקשר להנקה - אין מניעה להמשיך להיניק כל עוד ההיריון תקין ואת והתינוקות מעוניינות.
ובקשר לאהבה - הלב שלנו הוא שריר, הרי. בדיוק כמו הרחם. וכמו שהרחם יכול להתרחב ולהכיל תינוק, כך גם הלב יכול להתרחב ולהכיל אהבה ליותר מילד אחד. הרי גם את בעלך את אוהבת, נכון? וגם את הורייך, ושאר בני משפחתך... לכל אחד יש סוג אהבה שונה, וכך גם בין הילדים - את כל אחד את תאהבי בדרך שונה, וכולן יהיו בעלות עוצמה גדולה ונהדרת.

מקווה שעזרתי

תודה רבה! נשמע הגיוני;) מקווה שבאמת יבוא בקלות המעבר ל2..

(רק אומרת שזה אפשרי לצום כשאת גם מיניקה וגם בהיריון. במיוחד אם עוד לא התחילו לך הבחילות ושאר התופעות)

שיהיה המון המון מזל טוב שיהיה לך הכי קל בעולם אמן.

אני בדיוק אחרי לידה שניה.
תאמיני לי, יש מקום בלב, הוא מתרחב.
ואם לא מרגישים את זה מיד אחרי הלידה- אז מרגישים את זה יותר מאוחר, אבל זה מגיע, מבטיחה...

אך בסוף כשהוא נולד, התמלאתי אהבהה כלפיו וכמובן כלפי אחותו הבכורה..

מממ... הילדה השלישית הייתה בת שנה וחודש כשגיליתי על ההריון הנוכחי- הרביעי, באמת לא היה מתוכנן אבל גם לא מנעתי.. רק הנקה ולא קיבלתי מחזור כל התקופה.אני יודעת שאצלי מניסיון ההנקה מונעת לטווח ארוך, פשוט היא החלה לינוק קצת פחות ולכן קיבלתי וסת ואז גם ההריון..

אם לצום?
תשאלי רב.. אני גם מתכוונת לשאול, בדיוק אתחיל חודש 8 עם צרבות ובחילות ומה לא.. עירוי ברזל וכו.. אתייעץ נראה מה יגיד לי.

לי היו סוג של דקירות כאלה, למטה, בבטן התחתונה, בצידי הבטן.. 

אם זה זה, אצלי זה היה מלווה בקצת צריבה בשתן, הפרשות מוזרות.. אז אולי זו דלקת בנרתיק או פטריה.. 

 

ואם לא, אז אולי זה קשור לשתיה.. לשתות 2 ליטר לפחות.. 

זה רק בצד אחד.
בדרך כלל אני מקפידה על שתיה אבל באמת אתמול והבוקר פחות הקפדתי..
פטריה ודלקת בנרתיק אין, עשיתי השבוע משטח
וזה גם לא כואב עד כדי כך נמוך..
ממש תודה!

והרופאה לא התרגשה אמרה שזה התרחבות הרחם

זהו זה לא בדיוק מרגיש איך שההתרחבות הרגישה בהריונות הקודמים..

מצד שני כן יש תכיפות.. מעניין. אבדוק. תודה!

עדיין יכול להיות שזאת דלקת?

נראה לי יש פה מעבדה רק בחמישי ואנחנו נוסעים מחר לשלושה ימים 😔
וזה הולך ומחמיר. ממש כואב לי.
תודה @מאמינה ומתאמנת @מוריה @מתחדשת11

בהריון יותר קריטי לזהות דלקת בשתן בזמן.

תחפשי מעבדה אפילו באיזור שתהיי.

יש להם אפשרות שם?
או ביקור רופא?

דווקא הערב בעלי חוזר מאוחר... (הוא עם הרכב, אם אחליט לנסוע הוא יחזור תוך רבע שעה, אבל כרגע לא קראתי לו.. זה רק שהוא שותף לזה שאני לא מרגישה טוב ולהתלבטות..)

יודעים לייעץ לכולם. ובזמן אמת לא זוכרים כלום.

זה הגיוני שזה בא ההתקפים?
התקשרתי לקופת חולים והם נתנו לי הפנייה לטרם. בעלי חוזר עוד רגע ונצא אחרי ערבית בע"ה.

לא תמיד יש סימנים בשתן.

מעדכנת שהיינו בטרם ובבדיקה לא היו סימנים לדלקת.
הרופא אמר שאם לא הייתי בהריון הוא היה נותן אנטיביוטיקה על סמך התיאור אבל בגלל ההריון הוא שלח את הבדיקה לתרבית ומחכה לתשובה..
אז יצא שמצד אחד נסעתי "סתם" מצד שני שלחתי תרבית שזה היה יכול להיות בעייתי למצוא דרך להעביר אותה.
ב"ה כרגע מרגישה טוב יותר, מקווה שלא יחזור במהלך היום.

לראות אם באמת זה לא עולה.

הקטע שהידיים שלי מחוררות כבר מהעירויים והעמסת סוכר ובדיקת דם חוזרת ופה ושם,

ויש פה אחות חדשה ביישוב ש.... גררררררררר משאירה אותי עם סימנים כחולים מהבדיקות שלה,

שלא בא לי ללכת..

פלוס כל החולשה והדכדכת הכללית

רוצה לדעת -

יש עוד מישהי שלא עזר לה העירוי?
רואה שכולן מדברות על זה כמו על קסם.

כתבתי פה בשרשור אחר - היה לי המוגלובין 8.5 ואחרי חודש ושישה עירויים בערך עלה רק ל-9.2. וכן, בהחלט הרגשתי עדיין חלשה...
הרוב מספרות שזה מקפיץ להן לפחות ב"מספר" שלם, אפילו אחרי עירוי אחד. אצלי לא... וכנראה גם אצלך לא.
העידוד הוא שאחרי הלידה ההמוגלובין כבר עולה כמעט מעצמו, לפחות אצלי. ושזה גם לא גרם לי לחולשה נוראית מדי אחרי הלידה.
מקווה שגם את אחרי הלידה תתאוששי מהר...

בשבילך:

שמן שקדים סגור ללידה (לפעמים יש בבית חולים אבל ליתר בטחון)

פדים גדולים ועבים שמיעודים לאחרי לידה בנוסף ממליצה לקנות תחתונים חד"פ של קוטקס לאחרי לידה מאאאד נח והשתמשתי גם בדרך לביה"ח עם הירידת מים

חזיות הנקה

רפידות הנקה

שכמיית הנקה(ממליצה על שכמיה ולא סינר)

לתינוק:

בגדים-לא בטוחה לגבי הכמויות:

-12 גופיות

-12 רגליוןת

-7-8 אוברולים/ סטים של חליפות כאלה

טיטולים

חיתולי בד -מאד ממליצה על חיתולי טטרה גדולים נקרא שמיכת טטרה+טריקו שאיתם להשתמש לעגלה או לעריסה

מוצץ

אלכוהול לחיטוי הטבור

סבון תינוקות 

מגבת לתינוק

מאמינה שיש עוד דברים ששכחתי 

שיהיה בשעה טובה

הדברים הגדולים:
עגלה, סלקל או כיסא בטיחות לרכב שבלי זה לא מוציאים מהבי״ח,
עריסה אפשר להשכיר מיד שרה, לא הייתי ממהרת לקנות מיטה לפני הלידה.
שידת החתלה, יש כאלה שלא מבינים למה צריך את זה ויש כאלה שזה מציל את חייהם. אני אישית מעולם לא השתמשתי.
אם את מתכננת להביא תמל או לשלב, הייתי קונה בקבוק אחד לפחות. ומוצץ.
אם את מתכננת להניק או לשאוב, רפידות הנקה ומשאבה.
שמיכה לתינוק, כובעים, אמבטיה שתהיה לך נוחה.
לא עולים לי עוד דברים אבל בטוח יש, מה שכן אפשר לקנות תוך כדי תנועה..

סדינים לעריסה
מגן ראש (חשוב)
בקבוק גם אם מתכוננים להניק - ממליצה על מאם
מוצץ - של מאם 0-2
שמלת הנקה זה נח בטרוף גם בבי"ח
גוזיה - יותר נח מחזיה. הציל אותי.
שזיפים מיובשים - לנשנוש בלידה ועוזר למנוע עצירות.
מברשת לתינוק
טיטולים - ממליצה על NB של האגיס כי יש פתח לטבור והגודל מעולה!
מגבונים

יש הרבה רשימות באינטרנט

תחתוני קוטקס! מעולים

לדאוג שהיציאות תהיינה רכות וקלות, שלא יצטרך ללחוץ.
להקפיד 2.5 ליטר מים (חצי ליטר בשעתיים) וקילו ירקות לאורך כל היום (לא בבת אחת, עלול לעשות גזים). לשתות מיצוי שזיפים או לאכול שזיפים מיובשים.
חשוב להניח שרפרף בשירותים. כשהוא יושב ליציאה, שיניח את הרגליים על השרפרף כדי ליצור תנוחת כריעה. זה מקל על היציאה כי המערכת ישרה ולא צריכה לעבור פיתולים.

לקנות מלח אנגלי (מגנזיום)

לערבב עם מים עפ"י ההוראות של הרוקח.

לטבול פדים רפואיים ולהניח על הטחורים, זה עוזר לכווץ אותם.

 

לקנות פרוקטו גליבנול (ללא מרשם) ולמרוח אחרי הטיפול במגנזיום.

ככה 3 פעמים ביום.

 

לשבת באמבטיות קרות.

 

לשתות המון, לאכול ירקות ודברים שעשירים בסיבים, לאכול סובין- 2 כפות ביום (לערבב עם יוגורט או משהו דומה).

 

 

בהצלחה. זה סיוטטטטט!

זה סיוטטטטטט אני השתמשתי והתפתלתי מכאבים!
לפעמים הטחורים פצועים או מתפוצצים ולזרות עליהם מלח זה נוראא
לא צריך כאלה חומרים אגרסיביים

אם אין דימום אז זה ממש עוזר ולא כואב

יותר ממה שאני מכירה מבד"כ.. 3 שעות של כאבים, ויותר כואב מצירים!! מניחה שזה בגלל שזה חומר נורא אגרסיבי

ואולי בגלל שהטחורים היו פצועים

אם הטחור פתוח או שיש פיסורה לא משתמשים במלח אנגלי...

או שזה פשוט חומר אגרסיבי🙄

אני וודעת על עצמי, לפני הלידה השתמשתי ולא היה לי שום כאב, רק הקלה. אחרי הלידה זה שרף בטירוףףףףף באזור של התפרים.

אני לא ידעתי ייתכן שגם פה המצב..

טוב, אני לא ניסיתי על עצמי, הסובל היה בעלי ואני יודעת שהיו לו טחורים ברמה קשה מאוד.

 

ביקרנו אצל שני רופאים פרטיים שעלו לנו הון ושניהם המליצו על הטיפול הזה.

לא זוכרת שהוא התפתל מכאבים בכלל.

אולי לא מהלת את זה כמו שצריך? כי מדללים את זה במים.

לתקופה מלחיצה/מאתגרת/סטרס/פוסטראומה? כדאי לטפל שלא יחמיר בעתיד
כמובן שעם זה צריך יותר לשתות מים והרבה, פירות וירקות ועדיף על בטן ריקה גם אפשרי לפתוח את הבוקר עם פירות חתוכים.

יודעת שחפרתי פשוט הציל אותי

דיקור סיני

להגביה את הרגליים בשירותים על שפרף או משהו

אקמול לילה!

ולדחוף אותם עם היד בעדינות פנימה
אפשר גם עם קרח
לדחוף בעדינות פנימה
כמה פעמים ביום
לי זה ממש ממש עוזר ומציל אותי

בהצלחה
רפואה שלמה

הוא הספיק להיות אצל רופא משפחה שהפנה למומחה כי זה מכובד מאוד.. המומחה אמר שזה קריש דם בחוץ שלאט לאט יתפרק, אין מה לעשות עם זה(חשבנו כבר שיומלץ לו ניתוח/לייזר) רק לסבול מכאבים,לקחת אופטלגין ויקח שבועות עד שהכאב שיעבור:/
הוא אכן בתקופה לחוצה ממש..

דבר ראשון במקום אופטלגין הוא יכול למרוח ישירות עזרקאין קרם, זה מאלחש ומפחית קצת את הכאב.
בנוסף למרוח משחה בשם הממליס, של חברת אלטמן. יותר יעילה בעיני מפרוקטוגליבנול. לפרוקטוגלבינול של מגבונים, שהם עוזרים לזמנים אחרי יציאות לניגוב עדין.

שהכאב הבלתי נסבל לא חייב להימשך שבועות.
אם מטפלים בזה באינטנסיביות זה יכול להשתפר פלאים תוך כמה ימים.

נשמע שיש לו מה שהיה לבעלי.

כבר עשינו דוקטורט

שזה הרבה יותר כואב מהטחורים עצמם...

לא מכירה בכלל

ועד אז לעשות תרגילי קיגל מהיוטיוב ואפשר להירשם לפילאטיס בפרטי או דרך הקופה

יש אחת בביתר מיוחדת ומאלפת שעושה פרטי וקבוצתי.

יש הסדר עם הקופה.

רוצה יותר פרטים?

ואני בקופת חולים לאומית

קוראים לה דליה (מקווה שאני זוכרת נכון)

יש בכל קופה ובכל אזור בארץ.
יש פיזיותרפיסטיות מומחיות לעניין.
במכבי למיטב ידיעתי לא צריך הפניה, בשאר הקופות כן.
הפניה אפשר מרופא משפחה או נשים.
מומלץ מאוד!
בהצלחה.

של פעילות גופנית בזמן ההריון שעובדת מאד על רצפת האגן (עם פיזוטרפיסטית)
עולה 80₪ ל8 מפגשים.
ממש שווה!

בהנקה בצומות תמיד שמרתי מנה שאובה אחת או שתיים לסוף הצום.

אז כן הייתי מנסה לשאוב. אם לא הולך, תקני מטרנה (אפילו טו גו, שלא תצטרכי "לבזבז" חבילה). 

בכל מקרה שיהיה לך חלב בכוננות.

 

תשתי המוווווןןןןןןןן בימים שלפני הצום ותאכלי ענבים, זה עוזר משמעותית.

שבעלך יהיה זמין לקחת ממך את התינוק אם תרגישי חולשה (קרה לי באיזה יום כיפור אחד).

 

כדאי גם לקחת בי-פולן של חברת פוראוור, לי זה עזר בצומות האחרונים.

 

לא יודעת לגבי החילבה..

 

בהצלחהההה!!!!

 

אני לא צמה כשאני מניקה.

את יכולה גם לשאוב מנה בכמה פעמים.ואם ממש לא בא לך לשאוב את יכולה גם מטרנה..
לגבי הכנה לצום כמובן קודם כל לשאול רב ועדיף שאת תשאלי ותתארי בדיוק מה את מרגישה בצום בהנקה( לפעמים ששולחים את הבעל הוא לא יודע להסביר מה בדיוק המצב) יש פעמים שתינוק שלא מקבל בכלל תוספים מתירים לאמא לא לצום או לצום חלקית..
ואם את צריכה לצום אז לשתות המון לפני,לאכול שקדים לא קלויים,לשתות מיץ ענבים מיום חמישי זה ממש יכול לעזור לצום עצמו.

תמרים זה גם טוב?
אני אוכלת שקדים עם תמרים בד"כ, רק ככה אני אוהבת...

ובכלל פירות בגלל שמתפרקים בגוף לאט יחסית אז זה טוב

שימי לב שבתשעת הימים לא שותים יין/מיץ ענבים.
או אולי זה לא לכל העדות?

לק"י

אם אם מחליטה לתת.

אני בצומות נחה כמה שיותר, רובצת במזגן.
ויצא לי לצום עם תינוקת בת 5 שבועות. היה בסדר גמור.

לק"י

הבת שלי קיבלה פעם אחת אחרי הלידה. ואז בגיל 5 חודשים ניסינו שוב וגילינו אלרגיה לחלב.

אבל גם בלי קשר, לא כל תינוק יסכים לקחת בקבוק או תמ"ל אחרי תקופה בלי.

טוב שאמרת
לא מתאים לי עניינים פתאום באמצע הצום
נראלי אני אשאב מנה אחת לפחות
פשוט לא יודעת מתי לשאוב,הוא יונק כל שעתיים בערך

הרבה יותר קל...

לא רק מטרנה זה עניין,
בכלל בקבוקים.
אם הוא לא רגיל לבקבוקים, לא בטוח שיסכים לקחת פתאום. גם אם זה חלב שאוב.

עם בן שלושה חודשים שידע לאכול מטרנה אצל המטפלת
לא חשבתי לבדוק
בבית לא הסכים בקבוק בשום אופן
בסוף שברתי את הצום...

לקחתי את הילדה למטפלת שלה ביום כיפור שתתן לה בקבוק.
עכשיו כבר שאלתי מראש עם הנתון שלא לוקח בקבוק

עם תינוק בן 5 שבועות. אז העלו כאן סרטון של יועצת הנקה שנתנה טיפים טובים, עשיתי מה שהמליצה והלך ממש טוב בלי שום השפעה על החלב. היא המליצה קודם כל לעשות הכנה טובה בימים שלפני- כלומר לשתות המון, דבר שני המליצה בימים שלקראת הצום לשאוב קצת כל יום כדי להגביר את היצור ובמקביל לשמור את מה ששואבים למקרה שצריך השלמות בצום או אחריו. וגם אחרי הצום לשים לב שלפעמים בימים שאחרי מרגישים את ההשפעה ולא תוך כדי לכן גם אחרי הצום להקפיד על שתייה מרובה ואכילה מזינה כדי להחזיר חוסרים, ותפוקת החלב אמורה לחזור לקדמותה גם אם נפגעה באופן זמני.

אשמח גם לסרטון

שאין רגישות.


ועוגיות קוואקר מאוד עוזרות.

אם כן זה הגיוני מאד בשלב הזה

לשתות הרבה ולאכול פירות וירקות, זה גורם שהיציאות יהיו רכות יותר ויהיה קל יותר להשתחרר
וגם, לא להתאמץ ולא ללחוץ חזק מידי כשמתפנים

לא מבינה בזה כל כך.. וזה הלחיץ אותי ממש

במיוחד שאמרת שהיתה לך עצירות.

אין בצואה דם אלא כל המסביב.
לא יודעת מה היה אצלה אבל היה נשמע שבצואה היה ולא באסלה עצמה.

ולפותחת, כשלי יש טחורים האסלה נראית כמו זירת רצח אז אם זה מה שקרה אצלך יש מצב שזה מהטחורים.

וכשאני רוצה לוודא שהדם הוא מהטחורים אני לוקחת חתיכת טישו, נוגעת בפי הטבעת ואז רואה אם יש זכר לדם.

ממש נשמע כמו טחורים. היה לי גם, בערך ארבעה שבועות, נעלם כמה ימים אחרי הלידה.
לגבי הדם: זה היה ממש בצואה? כי אם כן, זה עלול להיות קצת בעייתי והייתי ממליצה לפנות לרופא.

שדם בצואה יכול להיות מצואה קשה, והאמת שזה מה שהיה לי.
ויש לי כבר שבוע כמעט.. כמו אבנים.
וגם שזה תסמין של טחורים,
זה כבר קרה לי בעבר

אראה אם זה ממשיך, קבעתי תור לרופא בכל מקרה

100% מיצוי מימי של שזיפים או משהו כזה.
זה יכול לעזור.
ועוד משהו שהוא *לא* המלצה רפואית: כשלי היו עצירויות קשות הייתי עוברת לקחת את הברזל יום כן-יום לא, בערך. זה גם היה מקל.

בשלב כזה עשיתי דיקור והם נעלמו תוך יומיים
ולההזהר לא להתאמץ לעשות כי אז זה מחמיר וכדאי בשירותים להגביה את הרגליים על שפרף שלא יחמיר
וואי בהצלחה והלוואי שיגמר כאן

אם זה בסדר לשאול, איפה בדיוק עושים את הדיקור במצב הזה?

ברגליים-מתחת לברכיים ובידיים קרוב לכף יד יכול להיות שגם בראש אבל לא זוכרת(תלוי עם המדקר יודע גם דיקור יפני)

והרגשת שיפור ממש אחרי??

לא נראלי מדאיג.
אם הוא לא נראה סובל מכאבי בטן וכו נשמע לי בסדר.
במידה והוא מגדיל את הפער בין פעם לפעם תלכי לרופא כי כנראה זה מתפתח לעצירות.

חודש שביעי להריון.
פשוט דיברתי עם רופאת משפחה והיא הלחיצה אותי.
מחר אדבר עם רופאת נשים

אז מסתבר שרופאת משפחה שלא מספיק מתמצאת בהריון ושלל תופעות הלוואי שלו תלחיץ אותך.

בעז"ה הרופאת נשים תבטל את החשש מכל וכל.

כך לי היה בכ"א בכל ההריונות

ואז הרופא נשים שלי אמר שזה מטופש לבדוק כולסטרול בהריון. זה ממש לא אפקטיבי לשום דבר.

כולסטרול מעל 235 ברגיל 180
טריגליצרידים 203 ותמיד יש לי 40

עם רופא הנשים שלך. הוא וודאי יודע הכי טוב.

בהצלחה יקרה והרבה בריאות

ברור שמחר אצור קשר עם הרופאה אבל עד מחר בצהריים יש עוד הרבה זמן.
פשוט קראתי שזה סיכון לרעלת הריון וכו לכן אני לחוצה

ונעזור לך להגיע עד לשיחה עם הרופא כמה שיותר ברוגע

וד"א- אף פעם אל תאמיני לד"ר גוגל

אם אני הייתי מאמינה לו (ולרופאים שחד משמעית אמרו לי להפיל...)- יש סיכוי  שלא הייתי אמא לתאומות מטריפות ומושלמות בליעה"ר

סורי... סוג של טפשת היריון

דיברתי היום עם רופאת הנשים שלי.
היא אמרה שאין כאן שום בעיה אני לא צריכה לעשות שום דבר, זה בדיקות שלא בודקים בהריון .

הריון שלישי פעם ראשונה שבדקתי כלוסטרול
והוא היה ממש ממש גבוה
גם טריגליצרידים וממש ממש נלחצתי
הרופא אמר שזה קצת גבוה אבל נהיה במעקב
זה נורא מפחיד אבל רק רופא ינחה אותך
בהצלחה בעזרת ה' בריאות

12 שעות לפני הבדיקה?

עובדי משרד החינוך מקבלים בחופש הגדול משכורת שהיא ממוצע של המשכורות שלהם ביחס מספר החודשים שעבדו במהלך השנה (לא יודעת איך בדיוק זה עובד)
לא מקבלים משכורת על הימים בחופש כמו שמקבלים למשל בחופשת חנוכה או סוכות

מקווה שהייתי ברורה מספיק

הבעיה היא שכאשר עובדים במילוי מקום במשך השנה זה לא נחשב לממוצע של השכר בחופש. שאלתי עכשיו לגבי מילוי מקום שגולש לתוך החופש.

אבל מילויי מקום במהלך השנה כן מצטברים לשכר בחופש
הייתי שנתיים במילויי מקום והייתה לי משכורת בחופש

רק על השעות הבסיסיות שלי.

רגע, את מתכוונת למילוי מקום יומי או של חופשת לידה?

כלומר מחברים את כל המשכורות שלך, מחלקים ל12 וזאת המשכורת שלך ביולי אוגוסט
לא נראה לי שאת מקבלת על המילוי מקום הנוכחי כאילו את עובדת אותו בחופש, כי המורה היולדת, בעצם מקבלת משכורת בחופש כפולה- גם ממשרד החינוך וגם מביטוח לאומי

הכוללת

התלוש כל חודש ועכשיו בחופש לא מקבלת כלום... איזה כיף לי!

זה באמת מוזר ועקום אבל זאת המדיניות של החשב שכר אצלנו.

תנסי לבדוק אולי במוקד של משרד החינוך, אני גם התייעצתי איתם פעם על תלוש

אמר שמי שלא צמה שרק לא תאכל מעדנים (מן הסתם התכוון לאו דווקא למעדני חלב וקצפת וכולי, אלא לכל דבר טעים במיוחד כמו שוקולד/חטיפים/ממתקים). קורנפלקס פשוט או ביסקוויט - לא חושבת שנכנס תחת ההגדרה מעדנים, וכנראה שגם לא עוגיה, אלא אם כן היא מיוחדת ממש או שוקולדית.. לעניות דעתי🙂

לדעתי, בכל אופן, יש הבדל גדול בין קורנפלקס וקרקרים שאפשרי לעוגיה שזה תענוג.
את לא צמה, לפחות תרגישי עינוי מסויים באכילה.

איך עושים הבדלה בלי יין?

פעם היו אומרים קפה, היום יש שאומרים שקפה כבר לא נחשב משקה חשוב.
רוב הדעות אומרים לעשות על מיץ פירות סחוט 100%

איזה משקה מתאים להבדלה.
אז כדאי לשאול רב.
@אנייי88

אצלנו עושים רגיל עם תירוש.אגב מבחינתי לשתות תירוש זה עינוי לא סובלת את זה וגם עושה לי רע ממש

זה לא יום כיפור שהוא יום שבתון שבכל מקרה עושים הבדלה בסוף.

ומי שצם עושה בסוף הצום או שיכול לצאת ידי חובת הבדלה כששומע מישהו אחר.
למשל אני השנה עושה הבדלה כי לא צמה אז בעלי יכול לצאת ידי חובה בהבדלה שלי.

לא חושבת שאשה יכולה להוציא גבר בהבדלה..

נכון שיש עניין שהבעל יעשה הבדלה אבל זה לא שאישה לא יכוחה להוציא ידי חובה זה רק עניין שלפי הסוד הבדלה קשורה לתיקון החטא של אדם וחוה משהו כזה לכן נהוג שגבר עושה הבדלה מלכתחילה אבל אם אי אפשר אישה בהחלט יכולה להוציא ידי חובה גם גברים

לי הרב אמר שעדיף על בירה, ואם אני לא יכולה אז אפשר על קפה. לפי הפסיקה שלנו מיץ פירות לא נחשב בכלל (חוץ ממיץ ענבים שלא רלוונטי לתשעה באב)

מסתבר שיש הבדלים בפסיקות.
לי אמרו לא מיץ ענבים והיה מדרג מה כן.
ממליצה שכל אחת תשאל את הרב שלה

ואין ספק שכל אחת תשאל את הרב שלה.

זה לא שצריך להימנע מסוכר
רק להימנע מאכילה של דברים מפוארים ומיוחדים.

ותשאלי לגבי הבדלה
כשלא צמתי הייתי צריכה לעשות הבדלה על מיץ טבעי, וההנחיה של הרב הייתה שאם אני לא ממה עדיף הלכתית לעשות הבדלה במוצאי שבת ולא לחכות לבוקר או משהו. ושכל המשפחה ייצאו בהבדלה שלי

אבל קרקרים זה נשמע לי בסדר.

שאלתי רב אמרו לי שחוץ ממתקים הכל מותר.
ולגבי הבדלה לעשות על מיץ ענבים( תירוש) ובלי כל הפסוקים בהתחלה רק לברך גפן ומאורי האש ושאני יוציא ידי חובה את בעלי והילדים.
מציינת שאנחנו ספרדים שאלתי בקו ההלכה הספרדי

אז מותר לי.

 

(פעם זה היה ארוחת בוקר אצלי...)

זה כנראה יהיה לו פחות נוח (לי אישית קשה לשתות אם אני שוכבת ממש) ויגרום לו לבלוע יותר אוויר.

עדיין חא בקיאה בתחום ;)

אני הייתי מניקה בשכיבה כשהוא מוטה טיפה לצד על שמיכה או משהו

הנקה בשכיבה זה נוח ומועיל.
כל העניין של לחץ באוזניים וכו מתייחס לבקבוק לא ליניקה ישירה.
בהצלחה

אבל כן אפשר לפלוט אם לא משתחרר גרפס
אז אם יש נטיה לפלוט כדאי להרים לגרפס

תינוקת מוזרה.
ברור שיותר נוח על הצד🙄
אבל כל אחד וההעדפות שלו

ולא כלכך רצה שאסובב לצד
אולי אנסה לשים טטרה מגולגלת מאחורי הגב שלו

שוכבת אפרקדן על המיטה, ורק מטה את הראש.

ולהספקת חלב מועטת וכו'...

פוטבול. אני הרבה מניקה ככה

היא אמרה שאפשר גם להניק כשאני בעמידת 6, נשמע הזוי, אבל כח המשיכה עושה את שלו על צינורות החלב בעומס או חסימה.
אישית לא השתמשתי בשיטה הזו.
אבל תינוק יכול לינוק גם הפוך עם הראש למטה. (כשמנסים לכוון את הסנטר שלו לאזור החסום בדלקת לצורך הענין.)
השאיבה בהנקה היא עם איזשהו מנגנון ואקום, זה לא שיכנס לו אויר במנח כזה.

אז הכל בסדר

ושהוא יונק יעיל.

ותבקשי לקבוע תורים לשני אלו, זה לא בדיקות שעושים אצל רופא נשים רגיל. בהצלחה!

אני אישית לא מחוסנת בכלל לאדמת. כל היריון אומרים לי שאחרי ההיריון אלך להתחסן לאדמת אבל אני לא עושה את זה. (אם היה חיסון רק לאדמת אז אולי כן הייתי מתחסנת, אבל לא מעוניינת לקבל את שאר החיסונים שנלווים לו)
ב"ה כבר כמה הריונות עברתי, ולא יצא לי להיחשף למישהו עם אדמת, כך שרוב הסיכויים שגם לך זה יהיה ככה.
בכל אופן, מרגש שנכנסתם להריון טבעי למרות שהייתם מועמדים לטיפולים! שיהיה היריון בריא ותקין ובידיים מלאות...

זו שאלה לרופא כנראה... מקווה שהכל בסדר!

אבל אחרי שביררתי את זה אמרו לי שאם התחסנתי בעבר ואין לי נוגדנים אז לא יעזור להתחסן שוב

בתחילת המחזור

אדמת והריון | שירותי בריאות כללית

 

 

אם כבר התחסנת לאדמת, סביר להניח שגם אם תתחסני שוב זה לא יעזור, יש כאלה שהגוף שלהם פשוט לא מפתח את הנוגדנים ואין מה לעשות עם זה.

תנסי להישמר לרחוץ ידיים בסבון לפני כל דבר שאת מכניסה לפה, אבל לא בלחץ, היום ב''ה קשה להידבק באדמת. שיהיה בשעה טובה ובקלות.

לא ידוע על נזקים בדיעבד.
ממליצה להתקשר להתייעץ עם המכון לייעוץ טרטולוגי.
בהצלחה!!

בע''ה הכל בסדר. בשעה טובה#

בע"ה הכל יהיה בסדר

מזל טוב

זה שמדבר עם אמא שלו כל הזמן זה לא דבר רע לכשעצמו, אבל יוצא מזה דבר רע - שאת מרגישה שהוא מספר לה כל דבר שקורה בחיים שלכם.

אני חושבת שזכותך להגיד לו די לזה, זה החיים הפרטיים גם שלך ולא רק שלו, ובמיוחד אם אין בינך לבין חמתך (והאמת גם אם יש קשר מצויין) קשר כזה טוב, ,אז די.

 

לגבי זה שהוא משווה

וואי איזה סיוט זה השוואה זה פשוט רעה חולה. אני לא יודעת איך אפשר לפתור את זה חוץ מלדבר ולדבר ולהבהיר לו שזה לא מקובל עלייך ושכל אחד שונה.

אולי תסבירי לו שכשהוא משווה את אמא שלו לאמא שלך הוא אוטומטית מציב אותך בעמדה ל הגנה על אמא שלך, מה שגורם לזה שאת נגדו ונגד אמא שלו.

זה בטח לא דבר שהוא רוצה.

דיבורים ביקורתיים על המשפחה זה דבר שהוא מחוץ לתחום של שיחה בין בני זוג אלא אם כן יש בזה ממש תועלת (זה ממש לשון הרע, בעצם...)

 

והדבר האחרון שהוא בעצם הראשון והוא עוטף את הכל מן הסתם...

להיות רגע אחרי לידה, עם תינוק קטן כל כך, ולגלות שאת שוב בהיריון כשאת כל כך רחוקה ממחשבות בכלל על הריון נוסף...

זה באמת מטלטל וקשה לעיכול מאד מאד.

אבל אולי תוכלי להסתכל על זה, שהלידה היא עוד הרבה זמן, ממש כמעט שנה, התינוק הקטנטן שיש לך בידיים עכשיו יהיה עדיין תינוק אבל לא כך כך פיצי, אולי אפילו לא לחשוב על זה עכשיו בכלל - כמה שאת יכולה. לא להתעסק בפתרונות ומה נעשה וכו. רק לחיות את היום.

ויש יתרונות רבים לאחים קרובים. באמת הרבה יתרונות.

 

שאני דיברתי על אמא שלו בעבר וגם עכשיו. כי נמאס לי. נמאס לי מהחטטנות וההדחפות. נמאס לי שמרגישה כאילו לא התנתק מחבל הטבור. אמא שלי לעולם לא פגעה בו או זרקה לו מילים , אמא שלו כן. לא אוהבת אותה, הכי פתוח - לפעמים לא שמחה שהתחתנתי איתו בגללה. וכל ההשוואות האלה שלו, שהוא חושב שאם אמא שלי באה לראות אותי בבית כשהוא לא נמצא אז גם אמא שלו יכולה לבוא באותה מידה ופותח על זה עיניים. כשאני צריכה את אמא שלי בהריון הזה ובכלל עם התינוק. נמאס לי. אולי לא מתאים לי כל ההקמת משפחה הזאת. לפעמים מרגישה שזה גדול עליי. לא שמחה בזוגיות. אוהבת אותו אבל לא כמו שחשבתי שאוהב. לא ראיתי כמה הוא ילד. כמה הוא לא הגבר שחיכיתי לו כל כך. וכן יש רגעים יפים בינינו, אבל בתקופה (הארוכה) הזאת - פשוט בלי טעם לכלום. לא שמחה בו ובבית שלנו.

כמה זמן את אחרי לידה?

ואם אתם גרים קרוב לאמא שלו?

 

נשמע שהיא מכבידה עלייך ברמות.

אני חושבת שאת לא יכולה להגביל את הקשר *שלו* איתה, וגם זה לא יהיה חכם להציב את עצמך בצד אחד כשבצד השני בעלך ואמא שלו.

 

אבל את כן יכולה להגביל את מידת ההתערבות שלה בחיים *שלכם*.

את יכולה להגיד שהיא לא אמא שלך, וכמו שהוא לא היה רוצה שאמא שלך תבוא לטפל בו כשהוא חולה ככה את לא רוצה את אמא שלו לידך אחרי לידה, למשל.

 

להסביר לו דבר דבר, ולהפריד בין מה שהיא ומה שאת צברת עליה במשך כל הזמן הזה (גם על האופי שלה וההתנהגות שלה, וגם על הקשר האינטנסיבי מדי לדעתך עם בעלך), לא להגיד עליה כלום, רק להגיד - לא מתאים לי. זה לא האופי שלי. אני מכבדת אותה אבל היא לא אמא שלי. אתה יכול לספר לה על עצמך או על התינוק אבל לא עליי ולא על דברים זוגיים.

ואולי לעשות מאמץ אם נותרו בך כוחות  לשתף אותה מעצמך בדברים שלא אכפת לך שתדע. תמונות של התינוק שלכם, רק לשלוח תמונה לא צריך שיחה...או סרטונים חמודים...לעשות מאמץ גם בשביל שתיכן וגם שבעלך יראה שיש שני צדדים למה שאת אומרת. 

יש את הצד שלא מתאים לך ואת עומדת על שלך שיפריד ביניכם לבינה

ויש את הצד שלמרות כל מה שקשה לך ולא מתאים לך, את עושה מאמץ לא לנתק לגמרי.

לא גרים קרוב אבל אמא שלו ממש רוצה שכל המשפחה תיפגש המון. כשאני משתפת אותה בתמונות של התינוק במקום לשמוח היא מחזירה לי הודעות כמו "כואב לי אני מפספסת את כל הגידול שלו" כאילו היא הורה שלישי במשוואה. הייתי שמחה שיהיה פחות ילד של אמא. כן, לא מצפה שבניי ידברו איתי על כל פיפס אחרי שיתחתנו. ותא הייתי חופרת להם. רואה את הקשר של אחיי הנשואים עם אמי - קשר מדהים. אמא שלי יודעת לשמור על מינון ולא שואלת יותר מדי שאלות או מתערבת בניהול הבית שלנו.

זה נכד ראשון שלה?
ואם לא אכפת לה, זה נכד. זה לא ילד. היא מראש לא אמורה לגדל אותו.

כשאת לא סובלת את האמא😅
אין לי עצות טוב מדי כרגע🤷‍♀️

אמנם פתחת בקושי מול השיתוף של אמא שלו, אבל נראה לי שהקושי הוא עוד הרבה לפני... הקושי הוא ביניכם, שאתם לא מצליחים לתקשר כמו שצריך, שאולי אתם לא מעריכים מספיק זה את זה...
וזה מובן לגמרי! אתם עם תינוק פצפון, עוד לא הספקתם להתאושש מהלידה ולעכל שאתם הורים - וכבר היריון נוסף ניצב לפתחכם...
אתם במצב "כבול" מאוד, ובדרך כלל חבוש לא מתיר עצמו מבית האסורים. חשבתם על ייעוץ זוגי? נשמע שזה נצרך מאוד בשבילכם...
ולמען האמת, עוד לפני הקשר הזוגי שלכם - יש אותך. אישה צעירה, כנראה לא מזמן נישאה, לפני כלום זמן עברה את השינויים הגדולים של היריון ולידה והפכה לאמא, וכעת את שוב במצב הורמונלי לא פשוט... איך הנפש שלך מרגישה? מסופקת ושמחה מעצמה? את עושה דברים שטובים לך ומשמחים אותך?
בכל הקשיים שתיארת יש סיכון די גדול להגיע לדיכאון אחרי לידה... וחשוב לתפוס את זה מספיק בזמן? כדי שיהיה אפשר לטפל.
אז מחבד טיפול זוגי, אני חושבת שמגיע לך טיפול אישי, שירומם אותך ויחזק אותך בקשיים של החיים.
אחרי כל זה (ואולי בייעוץ הזוגי) יהיה אפשר לטפל בקשר שלו עם אמו. ואולי גם בטיפול האישי תקבלי כלים שיחזקו אותך מול זה...
אז באמת אתם במצב לא פשוט, אבל אני מאמינה שתוכלו לתקן, במיוחד שכתבת שיש לכם רגעים טובים ביחד. זה דורש השקעה (כן, גם כספית...) אבל זה ממש משתלם.
הרבה כוחות, יקרה...

אני לא שמחה ולא מצליחה לעשות כלום בשביל עצמי. מרגישה שהאני שלי נעלם ומי שהייתי כבר חצי קיימת אם בכלל. התא המשפחתי והאמהות לוקחים לי את כל הכוחות. חשבתי על טיפול ויש לי כבר מישהי רק צריכה להתקשר.. קמה בבוקר בלי שמחה באמת. לא שמחה בזוגיות שלנו ושה' יסלח לי אבל לפעמים לא יודעת כמה אני מתאימה להיות אמא. למרות שלפני הלידה חשבתי שזה בול אני ואני נותנת את כולי לתינוק. התינוק בוכה וכבר אין לי סבלנות. לא אליו ולא לכלום. חושבת לעצמי שעשיתי טעות שהתחתנתי עם בעלי ושחמותי אישה מעצבנת ורעה. וכל ההריון והלידה הזה ראתה רק את עצמה. ונמאס לי שהיא כל פעם מנסה להדחף לחיים. מותשת פשוט מהחיים.. נמאס לי מהכול. מהצניעות הזאת שחונקת אותי. שכל יציאה מהבית שמה על עצמי שכבות על גבי שכבות. מכל האיסורים האלה. אין לי שמחה בכלום..

אם יש מישהו כזה, בקשי ממנו שיתקשר בשבילך למטפלת שמצאת. כי באמת - להתקשר בעצמך זה קשה נורא... אם לא - ממש תנסי לעשות את כל המאמצים כדי להתחיל טיפול. זה קריטי ממש. אחרי שתהיי קצת יותר מחוזקת בעקבות הטיפול, תוכלי לטפל בשאר הדברים הקשים בחייך (כולל לחפש ייעוץ זוגי אחר).

אני לא מבינה, למה כל המטפלות כל כך יקרות? למה אדם במצב נואש צריך לשלם את כל המשכורת שלו על טיפול נפשי? איך זה נהפך לנורמלי לשלם 400 שח ולפחות משעה של טיפול?
מרגיש כאילו כל התחום הזה, מנצל חוסר אונים של אנשים שבלית ברירה משלמים את הסכומים האלה.. מתלבטת מאוד אם ללכת אליה בגלל המחיר.. וגם הטיפול הוא 50 דקות ולא שעה

אם את לגמרי לא מסוגלת לשלם את המחיר הזה, אז יש מקומות מסובסדים. אפשר דרך הקופה (רק שלדעתי זה לוקח זמן עד שיש תור), ואפשר דרך ארגון ניצ"ה, שמתאים בדיוק לנשים במצבך (אחרי לידה). פני אליהם, הם מסבסדים מאוד את הטיפול.
הרבה הצלחה!

או קורסים אינטרנטיים להתפתחות אישית? (מתאים אם יש לך כח רצון ויכולת למידה עצמית)

נשמע לא כיף בכלל.
וגם אני חושבת שבעלך קצת קיצוני בעניין.
אבל זה הבעל שבחרת
וכנראה לא תצליחי הרבה לשנות את מי שהוא.
ויש לו המון יתרונות שבזכותם כן בחרתם להתחתן

מה כן?
קודם כל- להיות מלאה ושמחה בעצמך. הקיום שלך לא תלוי רק בו, את אדם שלם בפני עצמך
דבר שני- ללמוד דרכי תקשורת וכלים לפתרון בעיות בינאישיות. אפשר להישאר אנשים שונים מאוד ועדיין להצליח להסתדר ולמצוא דרכים ששניכם תהיו מרוצים ומאושרים בתוך הזוגיות שלכם

נשמע שאתן לא נשואים הרבה זמן. זה לא טבעי להכניס 2 אנשים לבית אחד כ"כ אינטנסיבי ולצפות שהכל יפרח חלק. צריך ללמוד איך לגרום לזה לקרות וצריך להתאמץ. ובעז"ה תראי פירות ושמחה!

המלצות לקורסים אינטרנטיים אם מתאים לך:
שושי זליקוביץ
מירב לביא
אפרת צור
ויש עוד המון.

ייעוץ אישי - אם את רוצה לשתף מאיזה איזור בארץ בטח יהיו כאן המלצות

קחי את עצמך ואת הזוגיות שלך בידיים. מגיע לך להיות מאושרת! ומגיע לבייבי שלך...

תנסי לחשוב למה את כן אוהבת אותו. היחסים עם אמא שלו אולי באמת מעצבנים אבל זה משהו סביר. גם בעלי ככה .. אם יש עוד דברים שמציקים לך , אפשר לנסות לשבת לדבר על זה בנחת באיזה ערב.
וגם- לפעמים צריך התחדשות בזוגיות... נסו לצאת לאיזה בילוי ביחד, זה יכול לעשות פלאים.
ואם כל זה לא עוזר- לנסות לשקול ייעוץ זוגי