למה הוא כזה ילד של אמא??למהלמה
מדבר איתה יותר מפעם אחת ביום. מעדכן על כל פיפס שקורה לנו. די כבררר!! ולא מבין למה זה מפריע לי. ועושה השוואות עם אמא שלי כאילו זה אותו הדבר!! נמאס לי ממנו!! לפעמים חושבת לעצמי למה הבאתי איתו בכלל ילד ושאין דרך חזרה! לא שמחה איתו ואמא שלו מתישה!! נמאס לייייי!!!!!! וגילינו על הריון נוסף כלום זמן אחרי הראשון. ה' תעזור לי לא שמחה איתו ולא יודעת איך לעבור את ההריון הזה!!!!
נשמהרקלתשוהנ

זה שמדבר עם אמא שלו כל הזמן זה לא דבר רע לכשעצמו, אבל יוצא מזה דבר רע - שאת מרגישה שהוא מספר לה כל דבר שקורה בחיים שלכם.

אני חושבת שזכותך להגיד לו די לזה, זה החיים הפרטיים גם שלך ולא רק שלו, ובמיוחד אם אין בינך לבין חמתך (והאמת גם אם יש קשר מצויין) קשר כזה טוב, ,אז די.

 

לגבי זה שהוא משווה

וואי איזה סיוט זה השוואה זה פשוט רעה חולה. אני לא יודעת איך אפשר לפתור את זה חוץ מלדבר ולדבר ולהבהיר לו שזה לא מקובל עלייך ושכל אחד שונה.

אולי תסבירי לו שכשהוא משווה את אמא שלו לאמא שלך הוא אוטומטית מציב אותך בעמדה ל הגנה על אמא שלך, מה שגורם לזה שאת נגדו ונגד אמא שלו.

זה בטח לא דבר שהוא רוצה.

דיבורים ביקורתיים על המשפחה זה דבר שהוא מחוץ לתחום של שיחה בין בני זוג אלא אם כן יש בזה ממש תועלת (זה ממש לשון הרע, בעצם...)

 

והדבר האחרון שהוא בעצם הראשון והוא עוטף את הכל מן הסתם...

להיות רגע אחרי לידה, עם תינוק קטן כל כך, ולגלות שאת שוב בהיריון כשאת כל כך רחוקה ממחשבות בכלל על הריון נוסף...

זה באמת מטלטל וקשה לעיכול מאד מאד.

אבל אולי תוכלי להסתכל על זה, שהלידה היא עוד הרבה זמן, ממש כמעט שנה, התינוק הקטנטן שיש לך בידיים עכשיו יהיה עדיין תינוק אבל לא כך כך פיצי, אולי אפילו לא לחשוב על זה עכשיו בכלל - כמה שאת יכולה. לא להתעסק בפתרונות ומה נעשה וכו. רק לחיות את היום.

ויש יתרונות רבים לאחים קרובים. באמת הרבה יתרונות.

 

האמתלמהלמה
שאני דיברתי על אמא שלו בעבר וגם עכשיו. כי נמאס לי. נמאס לי מהחטטנות וההדחפות. נמאס לי שמרגישה כאילו לא התנתק מחבל הטבור. אמא שלי לעולם לא פגעה בו או זרקה לו מילים , אמא שלו כן. לא אוהבת אותה, הכי פתוח - לפעמים לא שמחה שהתחתנתי איתו בגללה. וכל ההשוואות האלה שלו, שהוא חושב שאם אמא שלי באה לראות אותי בבית כשהוא לא נמצא אז גם אמא שלו יכולה לבוא באותה מידה ופותח על זה עיניים. כשאני צריכה את אמא שלי בהריון הזה ובכלל עם התינוק. נמאס לי. אולי לא מתאים לי כל ההקמת משפחה הזאת. לפעמים מרגישה שזה גדול עליי. לא שמחה בזוגיות. אוהבת אותו אבל לא כמו שחשבתי שאוהב. לא ראיתי כמה הוא ילד. כמה הוא לא הגבר שחיכיתי לו כל כך. וכן יש רגעים יפים בינינו, אבל בתקופה (הארוכה) הזאת - פשוט בלי טעם לכלום. לא שמחה בו ובבית שלנו.
אפשר לשאולרקלתשוהנ

כמה זמן את אחרי לידה?

ואם אתם גרים קרוב לאמא שלו?

 

נשמע שהיא מכבידה עלייך ברמות.

אני חושבת שאת לא יכולה להגביל את הקשר *שלו* איתה, וגם זה לא יהיה חכם להציב את עצמך בצד אחד כשבצד השני בעלך ואמא שלו.

 

אבל את כן יכולה להגביל את מידת ההתערבות שלה בחיים *שלכם*.

את יכולה להגיד שהיא לא אמא שלך, וכמו שהוא לא היה רוצה שאמא שלך תבוא לטפל בו כשהוא חולה ככה את לא רוצה את אמא שלו לידך אחרי לידה, למשל.

 

להסביר לו דבר דבר, ולהפריד בין מה שהיא ומה שאת צברת עליה במשך כל הזמן הזה (גם על האופי שלה וההתנהגות שלה, וגם על הקשר האינטנסיבי מדי לדעתך עם בעלך), לא להגיד עליה כלום, רק להגיד - לא מתאים לי. זה לא האופי שלי. אני מכבדת אותה אבל היא לא אמא שלי. אתה יכול לספר לה על עצמך או על התינוק אבל לא עליי ולא על דברים זוגיים.

ואולי לעשות מאמץ אם נותרו בך כוחות חצי חיוך לשתף אותה מעצמך בדברים שלא אכפת לך שתדע. תמונות של התינוק שלכם, רק לשלוח תמונה לא צריך שיחה...או סרטונים חמודים...לעשות מאמץ גם בשביל שתיכן וגם שבעלך יראה שיש שני צדדים למה שאת אומרת. 

יש את הצד שלא מתאים לך ואת עומדת על שלך שיפריד ביניכם לבינה

ויש את הצד שלמרות כל מה שקשה לך ולא מתאים לך, את עושה מאמץ לא לנתק לגמרי.

4 וחצי חודשים אחרילמהלמה
לא גרים קרוב אבל אמא שלו ממש רוצה שכל המשפחה תיפגש המון. כשאני משתפת אותה בתמונות של התינוק במקום לשמוח היא מחזירה לי הודעות כמו "כואב לי אני מפספסת את כל הגידול שלו" כאילו היא הורה שלישי במשוואה. הייתי שמחה שיהיה פחות ילד של אמא. כן, לא מצפה שבניי ידברו איתי על כל פיפס אחרי שיתחתנו. ותא הייתי חופרת להם. רואה את הקשר של אחיי הנשואים עם אמי - קשר מדהים. אמא שלי יודעת לשמור על מינון ולא שואלת יותר מדי שאלות או מתערבת בניהול הבית שלנו.
מפספסת את כל הגידול שלו???ציפיה.
זה נכד ראשון שלה?
ואם לא אכפת לה, זה נכד. זה לא ילד. היא מראש לא אמורה לגדל אותו.
טוב, ברור שיפריע לך הקשר הקרוב שלו עם האמאדיקלה91
כשאת לא סובלת את האמא😅
אין לי עצות טוב מדי כרגע🤷‍♀️
יקרה, כמה כאב יש בהודעתך...מתואמת
אמנם פתחת בקושי מול השיתוף של אמא שלו, אבל נראה לי שהקושי הוא עוד הרבה לפני... הקושי הוא ביניכם, שאתם לא מצליחים לתקשר כמו שצריך, שאולי אתם לא מעריכים מספיק זה את זה...
וזה מובן לגמרי! אתם עם תינוק פצפון, עוד לא הספקתם להתאושש מהלידה ולעכל שאתם הורים - וכבר היריון נוסף ניצב לפתחכם...
אתם במצב "כבול" מאוד, ובדרך כלל חבוש לא מתיר עצמו מבית האסורים. חשבתם על ייעוץ זוגי? נשמע שזה נצרך מאוד בשבילכם...
ולמען האמת, עוד לפני הקשר הזוגי שלכם - יש אותך. אישה צעירה, כנראה לא מזמן נישאה, לפני כלום זמן עברה את השינויים הגדולים של היריון ולידה והפכה לאמא, וכעת את שוב במצב הורמונלי לא פשוט... איך הנפש שלך מרגישה? מסופקת ושמחה מעצמה? את עושה דברים שטובים לך ומשמחים אותך?
בכל הקשיים שתיארת יש סיכון די גדול להגיע לדיכאון אחרי לידה... וחשוב לתפוס את זה מספיק בזמן? כדי שיהיה אפשר לטפל.
אז מחבד טיפול זוגי, אני חושבת שמגיע לך טיפול אישי, שירומם אותך ויחזק אותך בקשיים של החיים.
אחרי כל זה (ואולי בייעוץ הזוגי) יהיה אפשר לטפל בקשר שלו עם אמו. ואולי גם בטיפול האישי תקבלי כלים שיחזקו אותך מול זה...
אז באמת אתם במצב לא פשוט, אבל אני מאמינה שתוכלו לתקן, במיוחד שכתבת שיש לכם רגעים טובים ביחד. זה דורש השקעה (כן, גם כספית...) אבל זה ממש משתלם.
הרבה כוחות, יקרה...
ניסינו ייעוץ זוגי ולא היה טובלמהלמה
אני לא שמחה ולא מצליחה לעשות כלום בשביל עצמי. מרגישה שהאני שלי נעלם ומי שהייתי כבר חצי קיימת אם בכלל. התא המשפחתי והאמהות לוקחים לי את כל הכוחות. חשבתי על טיפול ויש לי כבר מישהי רק צריכה להתקשר.. קמה בבוקר בלי שמחה באמת. לא שמחה בזוגיות שלנו ושה' יסלח לי אבל לפעמים לא יודעת כמה אני מתאימה להיות אמא. למרות שלפני הלידה חשבתי שזה בול אני ואני נותנת את כולי לתינוק. התינוק בוכה וכבר אין לי סבלנות. לא אליו ולא לכלום. חושבת לעצמי שעשיתי טעות שהתחתנתי עם בעלי ושחמותי אישה מעצבנת ורעה. וכל ההריון והלידה הזה ראתה רק את עצמה. ונמאס לי שהיא כל פעם מנסה להדחף לחיים. מותשת פשוט מהחיים.. נמאס לי מהכול. מהצניעות הזאת שחונקת אותי. שכל יציאה מהבית שמה על עצמי שכבות על גבי שכבות. מכל האיסורים האלה. אין לי שמחה בכלום..
יש מישהו בחייך שתומך בך? אמא/אחות/חברה...מתואמת
אם יש מישהו כזה, בקשי ממנו שיתקשר בשבילך למטפלת שמצאת. כי באמת - להתקשר בעצמך זה קשה נורא... אם לא - ממש תנסי לעשות את כל המאמצים כדי להתחיל טיפול. זה קריטי ממש. אחרי שתהיי קצת יותר מחוזקת בעקבות הטיפול, תוכלי לטפל בשאר הדברים הקשים בחייך (כולל לחפש ייעוץ זוגי אחר).
התקשרתי בעצמי אבללמהלמה
אני לא מבינה, למה כל המטפלות כל כך יקרות? למה אדם במצב נואש צריך לשלם את כל המשכורת שלו על טיפול נפשי? איך זה נהפך לנורמלי לשלם 400 שח ולפחות משעה של טיפול?
מרגיש כאילו כל התחום הזה, מנצל חוסר אונים של אנשים שבלית ברירה משלמים את הסכומים האלה.. מתלבטת מאוד אם ללכת אליה בגלל המחיר.. וגם הטיפול הוא 50 דקות ולא שעה
נשאיר את סוגיית המחיר של טיפול פרטי בצדמתואמתאחרונה
אם את לגמרי לא מסוגלת לשלם את המחיר הזה, אז יש מקומות מסובסדים. אפשר דרך הקופה (רק שלדעתי זה לוקח זמן עד שיש תור), ואפשר דרך ארגון ניצ"ה, שמתאים בדיוק לנשים במצבך (אחרי לידה). פני אליהם, הם מסבסדים מאוד את הטיפול.
הרבה הצלחה!
ומה עם ייעוץ אישי? בשבילך? יכול לשנות הכל גם בלי שהוא בחדרמיקי מאוס
או קורסים אינטרנטיים להתפתחות אישית? (מתאים אם יש לך כח רצון ויכולת למידה עצמית)

נשמע לא כיף בכלל.
וגם אני חושבת שבעלך קצת קיצוני בעניין.
אבל זה הבעל שבחרת
וכנראה לא תצליחי הרבה לשנות את מי שהוא.
ויש לו המון יתרונות שבזכותם כן בחרתם להתחתן

מה כן?
קודם כל- להיות מלאה ושמחה בעצמך. הקיום שלך לא תלוי רק בו, את אדם שלם בפני עצמך
דבר שני- ללמוד דרכי תקשורת וכלים לפתרון בעיות בינאישיות. אפשר להישאר אנשים שונים מאוד ועדיין להצליח להסתדר ולמצוא דרכים ששניכם תהיו מרוצים ומאושרים בתוך הזוגיות שלכם

נשמע שאתן לא נשואים הרבה זמן. זה לא טבעי להכניס 2 אנשים לבית אחד כ"כ אינטנסיבי ולצפות שהכל יפרח חלק. צריך ללמוד איך לגרום לזה לקרות וצריך להתאמץ. ובעז"ה תראי פירות ושמחה!

המלצות לקורסים אינטרנטיים אם מתאים לך:
שושי זליקוביץ
מירב לביא
אפרת צור
ויש עוד המון.

ייעוץ אישי - אם את רוצה לשתף מאיזה איזור בארץ בטח יהיו כאן המלצות

קחי את עצמך ואת הזוגיות שלך בידיים. מגיע לך להיות מאושרת! ומגיע לבייבי שלך...
לאיזה שרשור זה קשור?אביול
הבהלת אותי לרגע. שרשרתי מדויק מיקי מאוס
סליחה. זה הופיע לי לבדאביול
יקרהאביול
תנסי לחשוב למה את כן אוהבת אותו. היחסים עם אמא שלו אולי באמת מעצבנים אבל זה משהו סביר. גם בעלי ככה .. אם יש עוד דברים שמציקים לך , אפשר לנסות לשבת לדבר על זה בנחת באיזה ערב.
וגם- לפעמים צריך התחדשות בזוגיות... נסו לצאת לאיזה בילוי ביחד, זה יכול לעשות פלאים.
ואם כל זה לא עוזר- לנסות לשקול ייעוץ זוגי
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך