ממש סקרנית מה היה בסוף??
בנוגע לתמונה שלךמלמל
אדמומיות ושריפה בפותליאור1234
היי לכולן
אז ככה אני משרתת בצבא וכבר חודשיים ומשהו שיש לי תחושת צריבה פשוט נוראית באיזור הפות, ממש בלי יכולת תפקוד עם זה. זה בא והולך וממש בהתחלה לאחר שרופא נשים ראה אמר שיש אדמומיות קלה בשפתיים החיצוניות של הפות וככל הנראה זו לא פטרייה מכיוון שאין הפרשות מיוחדות ומה גם שמעולם לא קיימתי יחסי מין והרופא אמר שמאוד נדיר פטרייה לבתולות.
אני ממש מקפידה על הגיינה לא משתמשת בסבונים לא משתמשת בתחתוניות מעבר לפדים בזמן מחזור.. פשוט לא מצליחה להבין למה זה קורה לי אם יש מישהי שיודעת ויכולה לעזור לי אני אשמח מאוד תודה רבנ לכן
אז ככה אני משרתת בצבא וכבר חודשיים ומשהו שיש לי תחושת צריבה פשוט נוראית באיזור הפות, ממש בלי יכולת תפקוד עם זה. זה בא והולך וממש בהתחלה לאחר שרופא נשים ראה אמר שיש אדמומיות קלה בשפתיים החיצוניות של הפות וככל הנראה זו לא פטרייה מכיוון שאין הפרשות מיוחדות ומה גם שמעולם לא קיימתי יחסי מין והרופא אמר שמאוד נדיר פטרייה לבתולות.
אני ממש מקפידה על הגיינה לא משתמשת בסבונים לא משתמשת בתחתוניות מעבר לפדים בזמן מחזור.. פשוט לא מצליחה להבין למה זה קורה לי אם יש מישהי שיודעת ויכולה לעזור לי אני אשמח מאוד תודה רבנ לכן
אולי הרפס וגינלי?מזלטוב
היה לי גם כרווקהאורוש3
תתחילי מאגיסטן (לפטריות) אם לא עוזר תבקשי טובע קוטן (אנטי פטרייתי פלוס אני דלקתי עם סטרואידים). מאוד יעיל.
מה את עושה בצבא?עשב לימון
יכול להיות שזה לכלוך שהגיע לשם איכשהו, נגיד באימונים,
או זיעה שמצטברת.
אולי הבד של המדים הוא לא נושם וצמוד ממש כל היום.
בדקת כיוון שלבשורות משמחות
קנדידה?
קנדידהליאור1234
לפי מה שהרופא אמר פטרייה לא יכולה להיות לי בגלל שאני בתולה ואין הפרשות
תגובה קצת מוזרה של הרופאקופצת רגע
חזרת אליו שוב? מה הוא אמר?
אפשר לבקש משטח נרתיק, כדי לאבחן האם יש פטריה או חידק, ואז יודעים להתאים טיפול.
אם אכן מכנסי המדים איתם את הולכת הם מכנסיים צמודים מבד סינטטי- זה יכול בהחלט לגרום לפטריה.
אפשר לבקש משטח נרתיק, כדי לאבחן האם יש פטריה או חידק, ואז יודעים להתאים טיפול.
אם אכן מכנסי המדים איתם את הולכת הם מכנסיים צמודים מבד סינטטי- זה יכול בהחלט לגרום לפטריה.
קנדידהבשורות משמחותאחרונה
לא קשורה להדבקה
רופאים לא יודעים לזהות קנדידה לצערי..
שלחתי לך בפרטי
רופאים לא יודעים לזהות קנדידה לצערי..
שלחתי לך בפרטי
את הולכת עם מכניסים? שמעתי פעם שהמדים מאוד לא מתאימים לגוףלא מחוברת
הנשי ולהמון זה לוחץ ועושה בעיות .. דלקות וכו
קרוב לוודאי זיעה ולחות שלא מצליחה להתאוורר דרך המכנסייםכינוי-לרגע
הצבאיות מבד דקרון, שבוא לגמרי סינטטי ולא נושם.
תעברי לחצאית, תחתוני כותנה, והמשחות שהמליצו לך כאן בשרשור - בפרט טבעקוטן בתחילה.
תעברי לחצאית, תחתוני כותנה, והמשחות שהמליצו לך כאן בשרשור - בפרט טבעקוטן בתחילה.
טעימותמטפלת בתינוקות
היי, זאת שוב אני, אני מטפלת בשני תינוקות בגיל ארבעה חודשים וחצי שנה (קצת יותר), היום הקטן (ארבע וחצי חודשים) היה לא רגוע בזמן שאכלתי אז נתתי לו פירור מהלחם שלי, בלי כלום והוא מאוד אהב אז כל כמה רגעים נתתי לו עוד פירור. אמא שלו כבר התחילה טעימות לכן הרשיתי לעצמי, אבל פתאום אני תוהה לעצמי אם זה בסדר? מה דעתכן? לחם זה דבר שאפשר לתת (בכמות פיצית אבל גם הוא פיצי...) ולגדול יותר אני גם מתלבטת, גם אצלו אמא שלו התחילה טעימות, כדאי שאני אתן לו גם או שעדיף שלא?
לא לתת אפילו פירור בלי תיאום עם ההוריםאמאשוני
מסיבות של אלרגיות.
את לא רוצה לקחת על עצמך שתתפתח תגובה אלרגית
לכן לתת לאכול רק מאוכל שההורים כבר חשפו ומאשרים לתת.
נכון לשני התינוקות.
את לא רוצה לקחת על עצמך שתתפתח תגובה אלרגית
לכן לתת לאכול רק מאוכל שההורים כבר חשפו ומאשרים לתת.
נכון לשני התינוקות.
חיטה היא אלרגן אבל יש מחקרים לפה ולפה אם עדיףבתי 123
לחשוף מוקדם או לא בכל אופן לא כדאי לתת ללא רשות של האמא
אין בעיה לתת לחםאין לי הסבר
אבל אל תתני כלום בלי תיאום ישיר עם האמא...
בהצלחה!!
בהצלחה!!
סבבה, תודה!מטפלת בתינוקותאחרונה
לידה בשערי צדק או הדסה עין כרם?שוחרת ידע
אז זו כנראה שאלה שנשאלה כבר כמה פעמים פה בפורום, אבל אני בכל אופן אשאל שוב...
אני לקראת סוף שביעי בהריון ראשון ב"ה, ומתחילה לחשוב ברצינות על לידה, ומתלבטת ממש בין שערי צדק להדסה עין כרם (או אולי בית חולים אחר בירושלים)
אשמח לשמוע מכאלה שילדו באחד מבתי החולים האלו לאחרונה - על מי מביניהם אתן ממליצות?
מי מביניהם עדיף מבחינת השירות והיחס של הצוות, המקצועיות, מבחינת האשפוז במחלקות,
באיזה מבין שני בתי החולים מגיעים יותר מהר לניתוח?
ובעיקר חשוב לי לשמוע ממי שילדה שם ממש בחודשים האחרונים - איך המצב מבחינת נהלי קורונה אחרי שהמגיפה כבר פחות או יותר מאחורינו ורוב הצוות, היולדות והמלווים כבר מחוסנים? (אני עצמי מחוסנת וכך גם בעלי וכל המשפחה שלי).
אשמח לשמוע כמובן גם ממי שמכירה רק את אחד מבתי החולים...
שערי צדק מדהיםחצילוש
גם הצוות. גם עשו הכל שלא אגיע לניתוח. גם האשפוז. ממליצה בחום!!
ילדתי בשניהםoo
עין כרם היה הרבה יותר טוב בכל התחומים, בשניהם לא מגיעים סתם לניתוח
ילדתי בעין כרם ממש לא מזמןשומשומ
צוות מדהים של מיילדות, רופאים ואחיות. זורמים לגמרי עם היולדת, לא מתערבים אם אין צורך
מבחינת קורונה, הצוות מסתובב עם מסכות כל הזמן, מבקשים גם מהמלווים אבל לא מהיולדת. במחלקה כשנכנסים אנשי צוות חלקם מבקשים מהיולדת לשים גם.
במחלקה - לא התלהבתי ....
מבחינת קורונה, הצוות מסתובב עם מסכות כל הזמן, מבקשים גם מהמלווים אבל לא מהיולדת. במחלקה כשנכנסים אנשי צוות חלקם מבקשים מהיולדת לשים גם.
במחלקה - לא התלהבתי ....
בעין כרם מזמןאורוש3
אני הייתי בניתוחים. אבל חלקם כבר אחרי שנפגשתי עם צוות. כל המילדות עושות רושם מקצועי ונעים. חדרי לידה רגילים נראה לי. מחלקות ישנות 2 בחדר. יש מחלקות רגילות בהן מחזירים לתינוקיה בלילה סביבות 10-11 ואז מחזירים אליך 5-6 בבוקר. אפשר לבקש שיעירו להנקה. ויש את האפס הפרדה וביות מלא שהתינוק איתך. יש ציוד לטיפול ועזרה אם צריך. רוב מוחלט של האחיות במחלקות מקסימות.
ממה שביררתי, וביררתי לעומק- רק הדסה עין כרםכבתחילה
מקום שני- הדסה הר הצופים
מקום שלישי- שערי צדק
מקום רביעי- ביקור חולים
בסופו של דבר הכל משתנה לפי חווית היולדת, והיא יכולה להשתנות מלידה ללידה גם אם יולדים באותו בית חולים.
תחשבי עם עצמך על הדברים שחשובים לך, ומבינהם תבררי מהם התנאים בכל בית חולים.
נקודות שעולות לי כרגע-
1. שיכוך כאבים בלידה- גז צחוק, אפידורל, לידת מים(?)
2. ביות למינהו- האם תרצי שהתינוק יהיה לידך במשך האשפוז או שבמשך היום יהיה איתך ובלילה בתינוקיה?
זה כמובן יכול להשתנות, יכול להיות שאחרי הלידה תחליטי פתאום אחרת, רק חשוב לזכור את הנקודה הזאת.
3. מלווים בחדר לידה, מלווים באשפוז יולדות
4. החזרים כלשהם? מלונית עוד לילה? משתנה בבתי חולים.
5. תנאים במחלקות, יחס של הצוות.
מקום שלישי- שערי צדק
מקום רביעי- ביקור חולים
בסופו של דבר הכל משתנה לפי חווית היולדת, והיא יכולה להשתנות מלידה ללידה גם אם יולדים באותו בית חולים.
תחשבי עם עצמך על הדברים שחשובים לך, ומבינהם תבררי מהם התנאים בכל בית חולים.
נקודות שעולות לי כרגע-
1. שיכוך כאבים בלידה- גז צחוק, אפידורל, לידת מים(?)
2. ביות למינהו- האם תרצי שהתינוק יהיה לידך במשך האשפוז או שבמשך היום יהיה איתך ובלילה בתינוקיה?
זה כמובן יכול להשתנות, יכול להיות שאחרי הלידה תחליטי פתאום אחרת, רק חשוב לזכור את הנקודה הזאת.
3. מלווים בחדר לידה, מלווים באשפוז יולדות
4. החזרים כלשהם? מלונית עוד לילה? משתנה בבתי חולים.
5. תנאים במחלקות, יחס של הצוות.
ילדתי בשניהם. לא לאחרונהטוווליי
בחוויה שלי עין כרם הרבה יותר מאפשרים ובגישה טבעית. כל המיילדות שלהם עברו הכשרה של לידה טבעית והן מעודדות תנוחות שונות.
בשערי צדק כשאני ילדתי לפני שש שנים, והאמת שגם לפני כחודש כשהייתי שם עם צירים מוקדמים, המוניטור היה רק בשכיבה שזה חוויה לא נעימה במיוחד, פחות אפשרו לי מקלחת באמצע הלידה, כיוונו לשכיבה על הגב בלידה עצמה ועוד היו כמה פשלות מבאסות שגרמו לי לא לרצות ללדת שם שוב.
יכול להיות שמי שבאה אסרטיבית ויודעת מה היא רוצה תוכל לקבל שם יותר אפשרויות, אבל אני לא כזאת ובלידה הדבר האחרון שאני רוצה זה להתווכח עם המיילדות.
החלטות טובות ושיהיה בשעה טובה!!
ילדתי לפני שנה וחצי בשערי צדקאנונימיות
והיית מאוד מרוצה!!
בלי אפידורל. מאוד נתנו לי לזוז ולהתקלח ומוניטור נייד ומה שאני רוצה
מיילדות ורופאים מדהימים!!
זה היה זירוז וחיכו כמה שאפשר לפני כל התערבות נוספת
חדר מהמם גם במחלקה אח"כ היו קשובים
בלי אפידורל. מאוד נתנו לי לזוז ולהתקלח ומוניטור נייד ומה שאני רוצה
מיילדות ורופאים מדהימים!!
זה היה זירוז וחיכו כמה שאפשר לפני כל התערבות נוספת
חדר מהמם גם במחלקה אח"כ היו קשובים
ילדתי לפני שנה בשערי צדקאין לי הסבר
מוניטור אלחוטי, מקלחת עם זרמים שווים.
החדר לידה היה ענק וחדש.
הצוות מדהים!!
המחלקה בביות(מחלקה ד') זה בית מלון. לגמרי.
התבאסתי שצריך לחזור הביתה
החדר לידה היה ענק וחדש.
הצוות מדהים!!
המחלקה בביות(מחלקה ד') זה בית מלון. לגמרי.
התבאסתי שצריך לחזור הביתה
ילדתי לפני חודש בשערי צדקמצפה לעתיד טוב
לי היה מדהים
אבל חברות שילדו לא הרבה לפני לא היה להן טוב
אולי כי ילדו יותר בתקופה של הקורונה
מבחינת הקפדה על הקורונה
לא הצלחתי להיות עם מסיכה בלידה עצמה ואף אחד לא אמר לי כלום
והיולדות והמלווים לא חייבים להיות מחוסנים
אין לי מושג אבל לא נראה לי שיש ביה"ח שיכול להתנות כזה דבר
בחדרים לא חייבים מסיכה
רק שנכנס צוות/ יוצאים למסדרון
הצוות כל הזמן עם מסיכה
ילדתי עכשו בשערי צדקהריון_ראשון
אמנם לא כתבתי את סיפור הלידה שלי אבל היתה לידת בזק והיו ממש זריזים ויעילים העיפו אותי לחדר לידה כשראו שהגעתי בפתיחה מלאה.
אפידורל כבר לא יכלתי לקחת אבל הביאו לי גז צחוק ומאוד עזרו לי במה שאפשר גם נתנו לי להישאר הרבה זמן בחדר לידה אחרי זה להתאושש וכל הצוות היו ממש נחמדים ותומכים התייחסו מאד בסבלנות ועסרו במה שיכלו.
אחר כך הייתי ביולדות ד שזו המחלקה החדשה, הייתי בביות חלקי, 2 בחדר היה מעולה.
מה שלא אהבתי שמעיפים את הבעלים ב8 בערב אבל אפשר בקלות לקבל אישור מהאחיות ואז הוא יכול להישאר עוד.
סהכ מאד ממליצה
מבחינת נהלי קורונה כמו שמצפה כתבה
אפידורל כבר לא יכלתי לקחת אבל הביאו לי גז צחוק ומאוד עזרו לי במה שאפשר גם נתנו לי להישאר הרבה זמן בחדר לידה אחרי זה להתאושש וכל הצוות היו ממש נחמדים ותומכים התייחסו מאד בסבלנות ועסרו במה שיכלו.
אחר כך הייתי ביולדות ד שזו המחלקה החדשה, הייתי בביות חלקי, 2 בחדר היה מעולה.
מה שלא אהבתי שמעיפים את הבעלים ב8 בערב אבל אפשר בקלות לקבל אישור מהאחיות ואז הוא יכול להישאר עוד.
סהכ מאד ממליצה
מבחינת נהלי קורונה כמו שמצפה כתבה
הדסה עין כרםכי כל פה
ילדתי שם את 2 הלידות (השניה לפני פחות מחודש..) ומרוצה ממש ממש!! צוות מהמם גם בחדרי לידה וגם במחלקות.. מיילדות שממש מאפשרות תנוחות וכו למרות שאני לא יזמתי היא הציעה בעצמה אם אני רוצה שהיא תעזור לי עם תנוחות..
גם הצוות במחלקה מדהים (יולדות א וב.. ג לא מכירה) כל הזמן באו והציעו עזרה בהנקה, בלהביא לי אוכל מהחדר אוכל וכו.. התינוקיה (במחלקה הרגילה) היא בין 10-11 לבערך 5 בבוקר (כשהתינוק רעב אז) וגם בין לבין אם רציתי קצת לנח/ לצאת להסתובב בקניון הם ממש זרמו ושמרו עליה בכיף..
מבחינת קורונה- כשמגיעים שואלים אותך מה הסטטוס שלך, אני גם הייתי מחוסנת ובחדר לידה לא ביקשו בכלל מסיכה (גם בשעות שהייתי שם אחרי הלידה). במחלקה כשהולכים לחדר אוכל נראלי שצריך אבל פשוט שמתי ולא אמרו לי אז לא יודעת, כשרופאים ואחיות מגיעים חלקם מבקשים שתשמי ולחלקם לא אכפת.. בחדר לידה היו לי 2 מלווים ובמחלקה הגיעו על המשפחה כרגיל..
גם הצוות במחלקה מדהים (יולדות א וב.. ג לא מכירה) כל הזמן באו והציעו עזרה בהנקה, בלהביא לי אוכל מהחדר אוכל וכו.. התינוקיה (במחלקה הרגילה) היא בין 10-11 לבערך 5 בבוקר (כשהתינוק רעב אז) וגם בין לבין אם רציתי קצת לנח/ לצאת להסתובב בקניון הם ממש זרמו ושמרו עליה בכיף..
מבחינת קורונה- כשמגיעים שואלים אותך מה הסטטוס שלך, אני גם הייתי מחוסנת ובחדר לידה לא ביקשו בכלל מסיכה (גם בשעות שהייתי שם אחרי הלידה). במחלקה כשהולכים לחדר אוכל נראלי שצריך אבל פשוט שמתי ולא אמרו לי אז לא יודעת, כשרופאים ואחיות מגיעים חלקם מבקשים שתשמי ולחלקם לא אכפת.. בחדר לידה היו לי 2 מלווים ובמחלקה הגיעו על המשפחה כרגיל..
לגבי בעלכי כל פה
מבחינתי היה ממש יתרון שהוא יכול להיות כל הזמן במחלקה לידי ולא מגרשים אותו (לגבי שינה אם רוצים הם מאפשרים כל עוד ליולדת השניה בחדר לא מפריע..) גם הקטע של עוד לילה במלונית היה ממש פינוק (לא חייבים ללכת ישר זה רלונטי עד חודש מהלידה ואפשר גם לקבל במקום זה משאבה חשמלית/ הנחה בקניית סלקל וכו)
לידה קלה בעז"ה!!🤗
לידה קלה בעז"ה!!🤗
עונהציפיה.
זו גם ההתלבטות שלנו. בעיקר כי אנחנו גרים ממש קרוב לשערי צדק וזה פלוס משמעותי.
ממה שהבנתי, בשערי צדק נוטים להתערב יותר מבעין כרם. ולי זה משמעותי, כי אני עם סכרת היריון ורוצה להמנע מהתערבויות אם אין צורך רפואי אמיתי.
בנוסף, קחי בחשבון ששערי צדק מקום דתי יותר. לי זה שיקול, כי אני דתלשית. ואם אלד בשבת וארצה משהו מהמכונות האוטומטיות - בשערי צדק מנתקים אותן. אבל מניחה שאם את בפורום הזה סיכוי גבוה שזה לא משנה לך בכל מקרה.
בימים האחרונים הייתי בסיור בחדרי הלידה של שערי צדק (לעין כרם יש עוד זמן) ואמרו שם שפחות מקפידים על מסכות אצל היולדות, בעיקר אם כבר יש להן תו ירוק (מחוסנות/מחלימות).
מלווים: יש אחד בקבלה ללידה. שניים בחדרי לידה.
ממה שהבנתי, בשערי צדק נוטים להתערב יותר מבעין כרם. ולי זה משמעותי, כי אני עם סכרת היריון ורוצה להמנע מהתערבויות אם אין צורך רפואי אמיתי.
בנוסף, קחי בחשבון ששערי צדק מקום דתי יותר. לי זה שיקול, כי אני דתלשית. ואם אלד בשבת וארצה משהו מהמכונות האוטומטיות - בשערי צדק מנתקים אותן. אבל מניחה שאם את בפורום הזה סיכוי גבוה שזה לא משנה לך בכל מקרה.
בימים האחרונים הייתי בסיור בחדרי הלידה של שערי צדק (לעין כרם יש עוד זמן) ואמרו שם שפחות מקפידים על מסכות אצל היולדות, בעיקר אם כבר יש להן תו ירוק (מחוסנות/מחלימות).
מלווים: יש אחד בקבלה ללידה. שניים בחדרי לידה.
אז כל הלידות שלי בשערי צדק והמסקנות שלייוצאת לאוראחרונה
1. אם את באה עם דולה מעולה אז לא משנה איפה את כי יש לך את התמיכה שלה וזה העיקר כדי למנוע התערבות ולמלא משאלות ליבך.
2. היתרון אצלי בשערי צדק זה המיקום והנגישות. חשוב ביותר אחרי לידה.
3. גם הענין הדתי. יותר צניעות במהלך הלידה וגם אחרי מבחינת שבת והסביבה. לי זה חשוב.
2. היתרון אצלי בשערי צדק זה המיקום והנגישות. חשוב ביותר אחרי לידה.
3. גם הענין הדתי. יותר צניעות במהלך הלידה וגם אחרי מבחינת שבת והסביבה. לי זה חשוב.
ימי מחלה בהריוןvered017
הי מה הייתן עושות במקומי ?
אני סייעת בגן עייריה יש לי שיילית פתח חלקית וסובלת מאוד מאוד מהגב אני חודש 5הגננת שאני עובדת איתה דורשת ניקיון יסודי פעם בשבוע שזה אומר להזיז ארונות והכל מיותר לציין כמה זה קשה בהריון ועוד הריון שלישי שגם כשאני מגיע לבית אני לא יושבת עד 8 בערב..
יש לי אפשרות להוציא ימי מחלה עד החופש הגדול ובעלי ממש לוחץ שלא אעשה את זה ..
אני לעומת זאת יודעת שמחכה לי חופש גדול קשוח במיוחד שלאחריו לא אספיק לנוח ומחכה לי לידה .. וחושבת שאין סיבה שאקרע את עצמי ככה ומגיע לי לנוח ולדאוג לעצמי לפני ה"סערה"
מה אתן חושבות ?
אני סייעת בגן עייריה יש לי שיילית פתח חלקית וסובלת מאוד מאוד מהגב אני חודש 5הגננת שאני עובדת איתה דורשת ניקיון יסודי פעם בשבוע שזה אומר להזיז ארונות והכל מיותר לציין כמה זה קשה בהריון ועוד הריון שלישי שגם כשאני מגיע לבית אני לא יושבת עד 8 בערב..
יש לי אפשרות להוציא ימי מחלה עד החופש הגדול ובעלי ממש לוחץ שלא אעשה את זה ..
אני לעומת זאת יודעת שמחכה לי חופש גדול קשוח במיוחד שלאחריו לא אספיק לנוח ומחכה לי לידה .. וחושבת שאין סיבה שאקרע את עצמי ככה ומגיע לי לנוח ולדאוג לעצמי לפני ה"סערה"
מה אתן חושבות ?
למה בעלך לוחץ שלא תעשי את זה?אין יאוש315
למה לא שמירת הריון? אם יש לך שליחת פתח, תתייעצי עם הרופאארץטרופיתיפה
שליית פתח ולהזיז ארונות?אמאשוני
שלא תעיזי!
קודם כל שיהיה ברור מה בשום פנים ואופן לא,
אח"כ תחשבו מה כן ולא מסוכן ומה מתאים לכם כלכלית ונפשיות וזוגית ותעסוקתית...
את במעקב הריון בסיכון?
קודם כל שיהיה ברור מה בשום פנים ואופן לא,
אח"כ תחשבו מה כן ולא מסוכן ומה מתאים לכם כלכלית ונפשיות וזוגית ותעסוקתית...
את במעקב הריון בסיכון?
שליית פתח ואת כל היום על הרגליים?ציפיה.
אני הייתי לוקחת ימי מחלה. גם אם לא עד היציאה לחופש, אבל לפחות פה ושם במהלך השבוע כדי לנוח.
לא נשמע לי סביר להזיז ארונות וכו.
לא נשמע לי סביר להזיז ארונות וכו.
קודם כל הבריאות שלך. שווה כל הוןמיקי מאוס
חוץ מזה- יש לך ימי מחלה.למה שלא תנצלי אותם?
איזה טעם יש לחסוך?
אנשים משלמים המון כסף בשביל איכות חיים. אז בטח ימי מחלה
מקסימום אם תצטרכי ח"ו אחרי חופשת לידה וייגמר לך תקחי כמה ימים בלי תשלום
בהקשר הזוגי- תנסי לשתף את בעלך בדיוק מה ואיך את מרגישה, שיבין את המשמעות של העבודה הזו והסיכון לך ולעובר. ברור שאת מחליטה על ימי המחלה שלך אבל הרבה יותר קל כשבן הזוג תומך בך ולא מעקם פרצופים
איזה טעם יש לחסוך?
אנשים משלמים המון כסף בשביל איכות חיים. אז בטח ימי מחלה
מקסימום אם תצטרכי ח"ו אחרי חופשת לידה וייגמר לך תקחי כמה ימים בלי תשלום
בהקשר הזוגי- תנסי לשתף את בעלך בדיוק מה ואיך את מרגישה, שיבין את המשמעות של העבודה הזו והסיכון לך ולעובר. ברור שאת מחליטה על ימי המחלה שלך אבל הרבה יותר קל כשבן הזוג תומך בך ולא מעקם פרצופים
לא מבינה בכלל בשליית פתחתמיד להודות
רק רוצה לתת נקודה נוספת לחשוב עליה, לא יודעת כמה ימי מחלה יש לך אבל לא עלינו אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך את זה ולכן אם זה לא ממש חובה (ואם זה ממש חובה אז בטח תוכלי לקבל שמירה) כדאי לקחת גם את זה בשיקול כי 4 חודשים של ימי מחלה זה המון ימים.
תרגישי טוב!
תרגישי טוב!
זה לא ארבעה חודשים. זה פחות מחודשיים עד לחופשציפיה.אחרונה
הגדול. ואז בחופש הגדול יש חופש, לפחות מול הגן.
שאלההריוניסטית
שעת צהריים ערב מאוחרת,
בדרך כלל הבנות במיטה בשעה כזאת.
הקטן והגדולה נרדמו ורק האמצעית עוד ערנית כי נרדמה לכמה דק בצהריים, אם כי היא מראה סימני עייפות ושפשופי עיניים אבל סביר להניח שהיא תשכב במיטה לפחות 15 דק עד שתרדם
את מרגישה שהעיניים שלך נעצמות ואת תכף נרדמת- מה את עושה?
מנמנמת לכמה דק/שוטפת פנים/מכניסה אותה למיטה/משהו אחר?
בדרך כלל הבנות במיטה בשעה כזאת.
הקטן והגדולה נרדמו ורק האמצעית עוד ערנית כי נרדמה לכמה דק בצהריים, אם כי היא מראה סימני עייפות ושפשופי עיניים אבל סביר להניח שהיא תשכב במיטה לפחות 15 דק עד שתרדם
את מרגישה שהעיניים שלך נעצמות ואת תכף נרדמת- מה את עושה?
מנמנמת לכמה דק/שוטפת פנים/מכניסה אותה למיטה/משהו אחר?
מכניסה אותה למיטה ואז מנמנמתכבתחילה
ישנה איתה במיטה? אם את משכיבה אותה והולכת- היא קמה?יעל מהדרום
מביאה אותה לידי במיטהאמאשוני
מלטפת אותה כשאני שלושת רבעי ישנה
אם מרגישה שהיא מתחילה להרפות את הגוף- מעולה
אם לא וזה הולך להיות מאבק- מביאה לה שניים שלושה ספרים לידי ומרשה לה "לקרוא" בשקט עד שהיא מרגישה עייפה.
אם היא ממש לא בקטע לישון- משאירה לה שניים- שלושה משחקים בשטיח,
עדיף כאלו שהיא מסתדרת איתם לבד.
אחרי איזה רבע שעה או יותר שאני טיפה מאוששת- קמה אליה.
בגיל הזה לא תמיד נעים להם להישאר לבד.
אם זה הקטע אז פורסת שמיכה ליד המיטה שלי ועליה מותר לשחק בשקט.
אני כמובן שומעת אותה אבל לפחות לא צריכה להחזיק את הראש והמנוחה עוזרת.
אם מרגישה שהיא מתחילה להרפות את הגוף- מעולה
אם לא וזה הולך להיות מאבק- מביאה לה שניים שלושה ספרים לידי ומרשה לה "לקרוא" בשקט עד שהיא מרגישה עייפה.
אם היא ממש לא בקטע לישון- משאירה לה שניים- שלושה משחקים בשטיח,
עדיף כאלו שהיא מסתדרת איתם לבד.
אחרי איזה רבע שעה או יותר שאני טיפה מאוששת- קמה אליה.
בגיל הזה לא תמיד נעים להם להישאר לבד.
אם זה הקטע אז פורסת שמיכה ליד המיטה שלי ועליה מותר לשחק בשקט.
אני כמובן שומעת אותה אבל לפחות לא צריכה להחזיק את הראש והמנוחה עוזרת.
תודה על התשובות! בסופו של דבר היא רצתה לישון אז שמתי אותה 
הריוניסטיתאחרונה
שואלת בשביל חברהסמיילי12
מה יכול לעזור לבחילות בתחילת היריון?
היא על כדור דילקטין משהו כזה.
ועדיין יש לה בחילות והיא סובלת🥺
ברוך השם אני לא סובלת מזה ברמה כזו בהיריונות אז אין לי מה לייעץ לה.
נשמח לעזרה מהמנוסות❤
היא על כדור דילקטין משהו כזה.
ועדיין יש לה בחילות והיא סובלת🥺
ברוך השם אני לא סובלת מזה ברמה כזו בהיריונות אז אין לי מה לייעץ לה.
נשמח לעזרה מהמנוסות❤
שתוס0יף דיקלקטין בבוקר ותיקח 2 לפני השינהבת מלך!!!!
אם לא עוזר אז אולי פראמין..
אבל תלוי מתי היא התחילה דיקלקטין.. לוקח לו כמה ימים להשפעה ואז הוא ממש עוזר
אבל תלוי מתי היא התחילה דיקלקטין.. לוקח לו כמה ימים להשפעה ואז הוא ממש עוזר
היא כבר תקופה איתו.סמיילי12אחרונה
צריך אישור רופא כדי להוסיף?
אז הבנתימבינהבערך
שאמא שלי היא לא האדם שאני יכולה להתייעץ איתו ולשתף. ועם כמה שחשבתי שאנחנו קרובות, אנחנו יותר קרובות שהקשר מרחוק. ככה אין ויכוחים ואי הבנות. ואולי גם אני ביקורתית ולא רואה את כל התמונה, אבל קשה לי עם הביקורת, עם חוסר ההבנה כשאני באה לשתף בחלק מהדברים, עם הביקורת על בעלי שהרבה פעמים פתחה לי את העיניים אבל גם יצרה קרע בזוגיות. עם החרדות הגדולות שמכניסות בי יותר לחץ מרוגע.. כשאני צריכה את הרוגע הזה. רוצה לקחת צעד אחורה, בתור האחות הגדולה זה קשה כי מרגישה סוג של אחריות. והיא ואבא שלי ביחסים קרים בבית אז היא די לבד.. אבל קשה לי נפשית ופיזית לנסות לטפל בכל העולם. ומפחדת שיום אחד הבת שלי תרגיש אותו הדבר ותתרחק. ושזה יבוא לי בבומרנג. וגילינו על הריון ובכלל אין חשק לספר לה... וחג שעבר טוב אבל עם חיכוכים שהתישו אותי וגרמו לי להגיע לכל התובנות האלה..
סתם פורקת כי אין לי למי...
סתם פורקת כי אין לי למי...
חיבוק.אורוש3
כדאי לפרוק במקום אחר. חברה או אשת מקצוע. מקום שמחזק ולא מחליש.
ביקורת על בן הזוג זה ממש הרסני. ועם כל הכבוד לאמא את רואה שהזוגיות שלה במקום לא טוב אז לדעתי להציב גבול במקום הזה. לא להרוס את שלך.
אם יהיה לך מקור אחר של כח אולי יהיו לך מעט יותר אנרגיות לתמוך באמא. אבל לא במחיר של הרס החיים שלך. בגבול ברור בקשר לבעלך.
ביקורת על בן הזוג זה ממש הרסני. ועם כל הכבוד לאמא את רואה שהזוגיות שלה במקום לא טוב אז לדעתי להציב גבול במקום הזה. לא להרוס את שלך.
אם יהיה לך מקור אחר של כח אולי יהיו לך מעט יותר אנרגיות לתמוך באמא. אבל לא במחיר של הרס החיים שלך. בגבול ברור בקשר לבעלך.
חיבוק!!פרלין
ומקפיצה
וואו כאילו אני כתבתי!!!אנונימית בהו"ל
מאוד מאוד מבינה אותך. אל תאשימי את עצמך ותפחדי שזה יחזור אליך בבומרנג. יש סיבה למה את מנוכרת כלפיה והיא לגמרי אחראית לזה במו ידיה, אפילו אם כוונתיה טובות. תזכרי שאת בן אדם טוב ועם ילדייך תנסי להיות יותר קשובה מכילה מבינה וחכמה מאשר אמא שלך הייתה. מה שאת יכולה ללמוד ממנה זה איך -לא- להיות.
טוב שאתן שומרות על ריחוק ונימוס ושיחות אבל לא צריך להתחמם יותר מדי כי זה מוביל לפיצוצים ותהיי בטוחה שלא את הבעיה. העולם פשוט לא מסתדר ןאידיאלי כמו שכולנו מצפים..צריך להשלים עם זה שהקשר שלכן על אף שהיית רוצה שיהיה אחרת, הוא ככה וזו המציאות.
טוב שאתן שומרות על ריחוק ונימוס ושיחות אבל לא צריך להתחמם יותר מדי כי זה מוביל לפיצוצים ותהיי בטוחה שלא את הבעיה. העולם פשוט לא מסתדר ןאידיאלי כמו שכולנו מצפים..צריך להשלים עם זה שהקשר שלכן על אף שהיית רוצה שיהיה אחרת, הוא ככה וזו המציאות.
אהובהתקווה ייאוש
מבינה אותך ממש
גם אני מרגישה כאילו כתבת במקומי
שולחת לך המון חיבוקים
מרגישים את הלב שלך ואת הרצון התמים לעשות טוב!
ה' איתך ...ובסוף הכל יתהפך לטובה את תראי
את תמשיכי לעשות טוב, אל תרפי, מנגד כמובן לא להתקרב אובר כדי לא להיפגע,
אני למדתי פשוט להבליג...עד כמה שניתן
לתת לדברים לעבור מעליי..
לא תפסידי מבטיחה
💙💙כל היתר חולףאחרונה
פוסט פריקהשעריו בתודה
מרגישה שחייבת לפרוק
זהו הפעם נשברתי
שוב פעם אין גנים
תינוק בן חודש שכל לילה צורח מהלילה עד הבוקר(גזים מטורפים) ואז הילדים קמים בבוקר וצרכה להיות איתם
לא ישנה כמעט אף פעם.
בעל שרוב הזמן לא בבית ,ילדים נורא קטנים
יש עזרה אבל מאוד עייפים לעזור לי ובצדק
נכון לעכשיו חולה ללא יכולת לטפל בו והוא צורח
מצב נוראי
נמאס כבר לא עומדת בזה
זהו פרקתי
וואי, נשמע קשה ממש!!רק טוב=)
אין לי עצות חכמות רק חיבוק💜
וואו חיבוק חזק והרבה כוחותאושר
וואי. כ"כ כ"כ קשה.קול ברמה
עזרה בתשלום שייך לקחת? אפילו בנות בכיתות ו-ח שיושיטו יד? יש מצבים פיזיים שחייב עזרה, ואת ממש נשמעת שהגעת לשם.
מכירה מקרוב, ככה היה עם הילד האחרון שלי. חוסר אונים מטורף, אתה מרגיש שאתה מאבד את השפיות.
חיבוק ענק ענק❤
תדברי עם בעלך, ותנסו לחשוב איך אפשר לעזור לך.
מקווה שהגנים יחזרו ממש בקרוב.
מכירה מקרוב, ככה היה עם הילד האחרון שלי. חוסר אונים מטורף, אתה מרגיש שאתה מאבד את השפיות.
חיבוק ענק ענק❤
תדברי עם בעלך, ותנסו לחשוב איך אפשר לעזור לך.
מקווה שהגנים יחזרו ממש בקרוב.
אפשר לשאול איך הסתדרת?שעריו בתודה
אני ממש מרגישה חסרת אונים
פשוט לא יכולה לעמוד בזה
בגלל המצב גם קשה למצוא מישהי שתעזור לי
המצב שלי היה שונה.קול ברמה
בעלי היה אברך, אז פשוט ויתרנו על המלגה, והוא נשאר לעזור מלא בבית. גם לקחתי עזרה מבחורה שבאה כמה פעמים בשבוע לכביסה וכלים.
השתמשתי בעזרה של בעלי רק כשהרגשתי שאני כבר לא מסוגלת פיזית, וזה עובר את גבול היכולת שלי, אבל זה קרה מלא. לפעמים כמה פעמים ביום.
למרות שהוא עזר, והיה שותף פעיל, זה עדיין היה מטורף ושנינו הרגשנו שאנחנו מאבדים שפיות.
התינוק היה בבכיות כמה חודשים, היו לו בעיות באכילה, והבכיות היו בערך 24 שעןת ביממה, וגם היו ילדים נוספים ב"ה....
בקיצור - אני אומרת שבמקרה כזה, צריך ממש למסור את הנפש על למצוא עזרה. אולי במקביל גם לחפש משהו שעוזר לגזים.
ואם זה באמת רק גזים, אז להתעודד מזה שבעז"ה זה ממש זמני, ולהתפלל שיעבור כמה שיותר מהר... (אצלנו הקושי נמשך הרבה מעבר לשלושה חודשים, כמו שנוהגים להעריך, אבל כאמור הבעיה לא הייתה גזים)...
לבי איתך.
השתמשתי בעזרה של בעלי רק כשהרגשתי שאני כבר לא מסוגלת פיזית, וזה עובר את גבול היכולת שלי, אבל זה קרה מלא. לפעמים כמה פעמים ביום.
למרות שהוא עזר, והיה שותף פעיל, זה עדיין היה מטורף ושנינו הרגשנו שאנחנו מאבדים שפיות.
התינוק היה בבכיות כמה חודשים, היו לו בעיות באכילה, והבכיות היו בערך 24 שעןת ביממה, וגם היו ילדים נוספים ב"ה....
בקיצור - אני אומרת שבמקרה כזה, צריך ממש למסור את הנפש על למצוא עזרה. אולי במקביל גם לחפש משהו שעוזר לגזים.
ואם זה באמת רק גזים, אז להתעודד מזה שבעז"ה זה ממש זמני, ולהתפלל שיעבור כמה שיותר מהר... (אצלנו הקושי נמשך הרבה מעבר לשלושה חודשים, כמו שנוהגים להעריך, אבל כאמור הבעיה לא הייתה גזים)...
לבי איתך.
תודה רבה לךשעריו בתודה
תודה רבה על הפירוט והחיזוק
מעריכה ממש!
אין על מה. שה' ישלח המון ברכה וכוח ❤קול ברמה
ניסית ליקציק לגזים? אותנו הציל ממש!מהמרחקים
ועיסויים לבטן, וברכיים לבטן
מאיפה ניתן להשיג?שעריו בתודה
סופרפארם?
לא, תנסי חנויות טבע ויש להם גם אתר.בעלת תשובה
בסופרפארם יש הומיאוקוליק תרופה הומאופתית לגזים גם מאוד מומלץ
תנסי להימנע מגלוטןאו מיי גאד
עזר לי ממש. וכל פעם שאוכלת קצת, כאבי בטן סיוט...
לא מניקה לצערישעריו בתודה
אוכל אוכל מיוחד
גם שאי אפשר להחליף אותו מה שמסבך את העניין
תודה!
אה... וואו מבינה אותך. היו 3 פעמים שנתנו לו תמ"לאו מיי גאד
והוא צרח מכאבי בטן והרגשתי רעה אז המשכתי להניק אותו למרות ששרפו לי הפטמות, עד היום אני מניקה אותו אולי בזכות זה...
פשוט הבנתי שחלב אם זה הדבר היחיד שיעזור לו...
איזה אוכל מיוחד יש לו?
ותשכיבי אותו כל הבטן, ותשתמשי בטרמפולינה, זה מה שעוזר לנו...
פשוט הבנתי שחלב אם זה הדבר היחיד שיעזור לו...
איזה אוכל מיוחד יש לו?
ותשכיבי אותו כל הבטן, ותשתמשי בטרמפולינה, זה מה שעוזר לנו...
אוכל אלרגנישעריו בתודה
כנראה אלרגיה לחלב
אבל היה כנראה משהו בנוסף שאכלתי שלא עשה לו טוב מקווה שלא אלרגיות לעוד דברים
אז הפסקתי להניק בנתיים רק על זה.
הוא אוכל נאוקייט?אהבתחינם
היישעריו בתודה
אוכל נטרומיגן
נשמע ממש אבל ממש קשהאני זה א
שולחת לך חיבוק.
ואם את אומרת שהוא אלרגי לחלב שווה לבדוק אם אין עוד אלרגיות יכול להיות שזו הסיבה לבכי המרובה.
למרות שיש ילדים שסובלים מאוד גם סתם מגזים אבל כדאי לברר שלא מפספסים משהו אחר...
ואם יש לך אופציה לעזרה בתשלום זה ממש יכול לעזור.
ואם את אומרת שהוא אלרגי לחלב שווה לבדוק אם אין עוד אלרגיות יכול להיות שזו הסיבה לבכי המרובה.
למרות שיש ילדים שסובלים מאוד גם סתם מגזים אבל כדאי לברר שלא מפספסים משהו אחר...
ואם יש לך אופציה לעזרה בתשלום זה ממש יכול לעזור.
זהו שחשבתי על זהשעריו בתודה
שוקלת לקבוע תור לרופא לעשות טסטים
פשוט לא יודעת אם בגיל כזה עושים
תביאי נערה קבועהאורוש3
מן הסתם גם להן אין לימודים. היא על הילדים בבוקר ואת במנוחה. ואם את חולה לדעתי שהבעל יישאר עם כל הכבוד להכל. אישה יולדת עם תינוק לא רגוע פלוס ילדים בבית זה מעבר לכל משהו שאפשר להתמודד. יש ימי מחלת בן זוג. וזה מצב קצה. חיבוקים
היישעריו בתודה
תודה על התגובה!
בעלי עצמאי מה שמסבך את העניין אבל הערתי אותו ב5 בבוקר וקרסתי על המיטה עד 9
מה שהציל אותי משמעותית
שמחה לשמוע שישנת ארבע שעות!!קול ברמה
את לא אמורה להתמודד לבד.
אויש. אז באמת. עזרה!!אורוש3
זה נשמע שזה לא רק גזים..אנונימית-אנמית
אם תינוק בוכה מהלילה עד הבוקר
אולי לנסות אוסטאופט ?
אולי לנסות אוסטאופט ?
סליחה על הבורותשעריו בתודה
מזה אוסטאופט?
אף פעם לא שמעתי על זה
זה רפואה אלטרנטיביתאנונימית-אנמית
תנסי זה מאוד עוזר!
יש לי המלצה למישהו אם את רוצה בירושלים בפרטי..
יש לי המלצה למישהו אם את רוצה בירושלים בפרטי..
לא אלטרנטיבית אלא משלימהלפניו ברננה!
(ההבדל נעוץ בזה שהרפואה הקונבנציונלית מכירה בזה ואומרת שהדברים אכן עובדים, ויש בהם היגיון)
מדובר בשיטה של ריפוי לפי היציבה של הגוף וסידור נכון של מיקום העצמות.
שמעתי ניסים ונפלאות בנושא.
אם יש לך את הביטוח הכי טוב בקופות חולים לפעמים אפשר למצוא עם החזר מהקופה. תלוי אם יש באיזור שלך מישהו...
מדובר בשיטה של ריפוי לפי היציבה של הגוף וסידור נכון של מיקום העצמות.
שמעתי ניסים ונפלאות בנושא.
אם יש לך את הביטוח הכי טוב בקופות חולים לפעמים אפשר למצוא עם החזר מהקופה. תלוי אם יש באיזור שלך מישהו...
צודקת התבלבלתי -משלימהאנונימית-אנמיתאחרונה
שלום יקרות ובשורות טובות. משתפת בעוד סיפור שכתבתי, קצת מטלטלמתואמת
שנכתב מהרהורי לבי, ואני חושבת שאני לא היחידה...
באהבה ובתקווה ❤
זו הייתה פגיעה ישירה.
היא הייתה עם הסמרטוט ביד, מול המשחקים שהם שוב פיזרו, אף שהיא כבר ביקשה מהם כמה פעמים שיפנו את השטח כדי שתוכל סוף-סוף לשטוף את הבית שדרש זאת נואשות בימים האחרונים והטרופים. הם עמדו מולה, נזופים, כשהאזעקה נשמעה.
ביעילות מתורגלת מדי הם רצו, עולים ויורדים כמו האזעקה מעל ערמות המשחקים, אל הממ"ד.
היא עמדה רגע, חסרת-אונים, מביטה בידיה הרטובות והמלוכלכות, ברצפה שייחלה לשטוף, בצעצועים המפוזרים כאילו אין שבת עוד שעה, בעלה קרא לה, "בואי כבר! מהר!"
וזה היה רגע יותר מדי.
זו הייתה פגיעה ישירה, והיא ניתקה בבת-אחת מהגוף שלה, והביטה עליהם, איך הם ניצלו, תודה לאל, איך הם מביטים בה או במה שנשאר ממנה, ועיניהם יוצאות בלי גבול.
כמה זמן ריחפה כך, בין שמים לארץ?
את יללות האמבולנס שמעה, את צפצופי המכשירים בבית החולים כבר לא.
היא הייתה מחוסרת הכרה, והכרתה החסרה ריחפה לעתים סמוך לגוף. והדבר הבא ששמעה הייתה את בעלה מדבר עם בן החמש.
"אני רוצה שאמא תמות," פלט פתאום הילד, בקול שאדישות ומרירות וחוסר-אכפתיות וכעס בו.
"איך אתה מדבר!" נזעק האיש שלה. "חס ושלום!"
"כן!" התעקש הילד, "כי היא תמיד כועסת עלינו! היא בכלל לא אוהבת אותנו."
את המשפט הזה הוא אמר כבר יומיים קודם לכן, כשהיא נזפה בו - טוב, צרחה עליו - על ששפך את החלב שלקח לבדו מהמקרר. "אנחנו לא יכולים עכשיו לצאת לקניות כל רגע!" היא צעקה. "עכשיו לא יהיה לנו חלב למחר בבוקר!"
"למה את תמיד כועסת עלינו?" שאלה בת השמונה בקול תם, כשבהזדמנות אחרת הכריחה אותם לסגור את הדלת ולא להעז לצאת החוצה - כי מי יודע אם תתפוס אותם אזעקה כשישחקו בחצר למטה.
וזה היה נכון. הימים האחרונים הביאו אותה לקצה. היא כעסה וצעקה לא מעט. אולי זו הייתה הדרך שלה לבכות.
ועכשיו הנשמה שלה בכתה באמת. בלי דמעות, אבל בכתה.
אז זהו? זה מה שהם יזכרו ממנה? איך היא כעסה עליהם כל הזמן? הם לא יזכרו לה את הזמנים שבהם יצאה איתם לבלות בחוץ, מפנקת כל אחד מהם בממתק לפי רצונו. לא יזכרו את היצירות המושקעות שהכינה איתם פעם בכמה זמן. לא יזכרו את ההתכרבלות במיטה לעת לילה עם סיפור מתוק מתוך ספר הספרייה. לא יזכרו את הכביסות, והבישולים, והסדר, והכלים, וניקיון השירותים, והחלפת המצעים, וכל הפרטים הקטנים שמרכיבים את התפקוד שלה כאמא שלהם.
הם לא יזכרו? באמת?
הנשמה שלה נשמה עמוקות, מסרבת בכל תוקף אווריריותה לגזרה הזו, וברגע אחד היא נחתה בחזרה לתוך הגוף המרוסק שלה.
והיא התעוררה, מזיעה כולה, ממששת את גופה החף מרסיסים, שומעת את בכיו של הקטן מתוך שינה.
רועדת, היא התרוממה לישיבה, עדיין לא מאמינה שהיא שלמה, דשדשה אחר נעלי הבית שלה, קמה אל התינוק.
בפעם הראשונה מאז שהחליטה לחנך אותו לישון רק במיטתו, היא שברה את הכלל והרימה אותו. גיפפה אותו, חיבקה אותו כאילו עומדת להיפרד ממנו. הסתובבה בחדר הילדים, צפתה בהם, בכל אחד ואחד מהם. כמה הם תמים. כמה הם אהובים. רכנה ליד בן השש ונשקה לעיניו העצומות. פנתה לבת השמונה, עשתה אותו דבר. וגם לבן הארבע ולבת השלוש. היא כל-כך אוהבת אותם. כל-כך רצתה שיראו באהבתה.
וכשהאזעקה נשמעה, מרטיטה את כל ביתם, היא נטלה אותם ממיטותיהם בזריזות מתוקה, וביחד הם התקבצו בממ"ד.
הם שרו שירים שקטים וסיפרו סיפורים רגועים. וכשהיא הביטה בהם כך בחשכה, היא הבטיחה לעצמה שאלה הרגעים שהם יזכרו מהמלחמה.
וככה הם יזכרו אותה.
לאחר מאה ועשרים.
באהבה ובתקווה ❤
זו הייתה פגיעה ישירה.
היא הייתה עם הסמרטוט ביד, מול המשחקים שהם שוב פיזרו, אף שהיא כבר ביקשה מהם כמה פעמים שיפנו את השטח כדי שתוכל סוף-סוף לשטוף את הבית שדרש זאת נואשות בימים האחרונים והטרופים. הם עמדו מולה, נזופים, כשהאזעקה נשמעה.
ביעילות מתורגלת מדי הם רצו, עולים ויורדים כמו האזעקה מעל ערמות המשחקים, אל הממ"ד.
היא עמדה רגע, חסרת-אונים, מביטה בידיה הרטובות והמלוכלכות, ברצפה שייחלה לשטוף, בצעצועים המפוזרים כאילו אין שבת עוד שעה, בעלה קרא לה, "בואי כבר! מהר!"
וזה היה רגע יותר מדי.
זו הייתה פגיעה ישירה, והיא ניתקה בבת-אחת מהגוף שלה, והביטה עליהם, איך הם ניצלו, תודה לאל, איך הם מביטים בה או במה שנשאר ממנה, ועיניהם יוצאות בלי גבול.
כמה זמן ריחפה כך, בין שמים לארץ?
את יללות האמבולנס שמעה, את צפצופי המכשירים בבית החולים כבר לא.
היא הייתה מחוסרת הכרה, והכרתה החסרה ריחפה לעתים סמוך לגוף. והדבר הבא ששמעה הייתה את בעלה מדבר עם בן החמש.
"אני רוצה שאמא תמות," פלט פתאום הילד, בקול שאדישות ומרירות וחוסר-אכפתיות וכעס בו.
"איך אתה מדבר!" נזעק האיש שלה. "חס ושלום!"
"כן!" התעקש הילד, "כי היא תמיד כועסת עלינו! היא בכלל לא אוהבת אותנו."
את המשפט הזה הוא אמר כבר יומיים קודם לכן, כשהיא נזפה בו - טוב, צרחה עליו - על ששפך את החלב שלקח לבדו מהמקרר. "אנחנו לא יכולים עכשיו לצאת לקניות כל רגע!" היא צעקה. "עכשיו לא יהיה לנו חלב למחר בבוקר!"
"למה את תמיד כועסת עלינו?" שאלה בת השמונה בקול תם, כשבהזדמנות אחרת הכריחה אותם לסגור את הדלת ולא להעז לצאת החוצה - כי מי יודע אם תתפוס אותם אזעקה כשישחקו בחצר למטה.
וזה היה נכון. הימים האחרונים הביאו אותה לקצה. היא כעסה וצעקה לא מעט. אולי זו הייתה הדרך שלה לבכות.
ועכשיו הנשמה שלה בכתה באמת. בלי דמעות, אבל בכתה.
אז זהו? זה מה שהם יזכרו ממנה? איך היא כעסה עליהם כל הזמן? הם לא יזכרו לה את הזמנים שבהם יצאה איתם לבלות בחוץ, מפנקת כל אחד מהם בממתק לפי רצונו. לא יזכרו את היצירות המושקעות שהכינה איתם פעם בכמה זמן. לא יזכרו את ההתכרבלות במיטה לעת לילה עם סיפור מתוק מתוך ספר הספרייה. לא יזכרו את הכביסות, והבישולים, והסדר, והכלים, וניקיון השירותים, והחלפת המצעים, וכל הפרטים הקטנים שמרכיבים את התפקוד שלה כאמא שלהם.
הם לא יזכרו? באמת?
הנשמה שלה נשמה עמוקות, מסרבת בכל תוקף אווריריותה לגזרה הזו, וברגע אחד היא נחתה בחזרה לתוך הגוף המרוסק שלה.
והיא התעוררה, מזיעה כולה, ממששת את גופה החף מרסיסים, שומעת את בכיו של הקטן מתוך שינה.
רועדת, היא התרוממה לישיבה, עדיין לא מאמינה שהיא שלמה, דשדשה אחר נעלי הבית שלה, קמה אל התינוק.
בפעם הראשונה מאז שהחליטה לחנך אותו לישון רק במיטתו, היא שברה את הכלל והרימה אותו. גיפפה אותו, חיבקה אותו כאילו עומדת להיפרד ממנו. הסתובבה בחדר הילדים, צפתה בהם, בכל אחד ואחד מהם. כמה הם תמים. כמה הם אהובים. רכנה ליד בן השש ונשקה לעיניו העצומות. פנתה לבת השמונה, עשתה אותו דבר. וגם לבן הארבע ולבת השלוש. היא כל-כך אוהבת אותם. כל-כך רצתה שיראו באהבתה.
וכשהאזעקה נשמעה, מרטיטה את כל ביתם, היא נטלה אותם ממיטותיהם בזריזות מתוקה, וביחד הם התקבצו בממ"ד.
הם שרו שירים שקטים וסיפרו סיפורים רגועים. וכשהיא הביטה בהם כך בחשכה, היא הבטיחה לעצמה שאלה הרגעים שהם יזכרו מהמלחמה.
וככה הם יזכרו אותה.
לאחר מאה ועשרים.
וואו. ממש מטלטל... דמעות בעיניים!הריון מספר אחת
מרגש מטלטל ומחיבטובהלה :)
תודה לך
שבת שלום
שבת שלום
לא יודעת איך לנסח, אם לא אצליח שמנהלותנחלנחל
ימחקו בבקשה. אבל באמת, היא ילדה ארבעה ילדים בחמש שנים, אחר כך עוד אחד שהוא תינוק קטן, אולי גם עובדת. הם גרים באזור מסוכן אם ככה מהר כבר טיל נופל, נשמע כמו שדרות. היא כל הזמן מבשלת, מנקה, אפילו בזמן אזעקות היא שוטפת ריצפה, אני בשגרה עושה פעם ב...
וכל מה שילדים אומרים לה שהיא תמות כי לא הרשתה לשחק בחוץ בזמן אזעקות והתעצבנה שהם שופכים חלב . אה, אם היא תרשה לעצמה לא לתת צומי לילדים בזמנה הפנוי אלא לנוח עם פלאפון במקום יצירות מושקעות אז היא תצא מזניחה.
יש פה צפייה שהיא תהיה מלאך עם כוחות של ספיידרמן.
וכל מה שילדים אומרים לה שהיא תמות כי לא הרשתה לשחק בחוץ בזמן אזעקות והתעצבנה שהם שופכים חלב . אה, אם היא תרשה לעצמה לא לתת צומי לילדים בזמנה הפנוי אלא לנוח עם פלאפון במקום יצירות מושקעות אז היא תצא מזניחה.
יש פה צפייה שהיא תהיה מלאך עם כוחות של ספיידרמן.
מסכימה מאודאן אליוט
זה לא סיפור אמיתי. כן?יעל מהדרום
לק"י
מניחה שמתואמת נסתה להעביר מסר, ולכן זה קצת קיצוני.
מניחה שמתואמת נסתה להעביר מסר, ולכן זה קצת קיצוני.
ברור, אם היה אמיתי, הייתי אומרתנחלנחל
לאימא הזאת להשאיר ילדים עם אבא ולנסוע לנופש ליומיים. ולהפסיק לנקות.
זה היה חלום כן?חילזון 123
מרגש ממש (אם כי טיפה קיצוני...)חילזון 123
וואו. אני מצטערת אבל זה מטלטל אותי בצורה לא טובה בכללמיואשת******
נשמע כאילו אסור לחנך ילדים או סתם להתעצבן לפעמים בצורה אנושית כי אז הם ירצו שנמות? מה?
אני חושבת ש לצערינו כולנו לחוצות והתקופה קשה לנו מאד גם בלי שהעמיס עלינו עוד דלי של יסורי מצפון כי צעקנו על ילד בהתנהלות נורמלית של בית.
את כותבת באמת מדהים אבל אני מאחלת לכולנו הרהורי לב שמחים יותר ופחות נקיפות מצפון על זה שאנחנו אנושיות.
אני חושבת ש לצערינו כולנו לחוצות והתקופה קשה לנו מאד גם בלי שהעמיס עלינו עוד דלי של יסורי מצפון כי צעקנו על ילד בהתנהלות נורמלית של בית.
את כותבת באמת מדהים אבל אני מאחלת לכולנו הרהורי לב שמחים יותר ופחות נקיפות מצפון על זה שאנחנו אנושיות.
ממש מטלטל!!לפניו ברננה!
ואוו, את פשוט מוכשרת.
גורמת לבכות ולהתעורר...
גורמת לבכות ולהתעורר...
וואו!אחרונה בתור
תודה על הסיפור! מזכיר לנו איך לתת לרגשות שלנו לצאת, לא על הילדים (וגם לא על הבעל אם אפשר) בכללי עוד הזדהות והבנה של נזקי הטילים.
שה' ייתן לכלנו כח והמון שלווה בקרוב!
חג שמח ושקט!
שה' ייתן לכלנו כח והמון שלווה בקרוב!
חג שמח ושקט!
חוזרת (באיחור) כדי להגיבמתואמת
תודה על התגובות, וסליחה ממי שהסיפור היה לה קשה מדי... כטיבה של ספרות - הגזמתי את התוכן, כדי לחדד את המסר (בראש ובראשונה לעצמי, כן?)
הסיפור כמובן לא היה ולא נברא, אלא נבע מהרהור רגעי שעלה בי בעיצומו של יום שישי העמוס: אם יפגע בי טיל עכשיו - מה הילדים שלי יזכרו ממני?
כיוון שחשבתי שהרעיון של הסיפור יכול לדבר לעוד נשים - פרסמתי אותו כאן.
אז שוב סליחה ♡
ימים טובים ובשורות טובות לכולנו...
הסיפור כמובן לא היה ולא נברא, אלא נבע מהרהור רגעי שעלה בי בעיצומו של יום שישי העמוס: אם יפגע בי טיל עכשיו - מה הילדים שלי יזכרו ממני?
כיוון שחשבתי שהרעיון של הסיפור יכול לדבר לעוד נשים - פרסמתי אותו כאן.
אז שוב סליחה ♡
ימים טובים ובשורות טובות לכולנו...
תודה רבה מתואמת יקרה!מנסה לעזור
וואותקווה ייאוש
אין מילים....
וואוו۔۔רותי7
התעגעתי לסיפורים שלך!
ולכתיבה שלך۔۔
ולכתיבה שלך۔۔
וואו מלחיץ.. קצת מוקצן לדעתי. ה יעזור😭מתחדשת11אחרונה
זה לא נורא לתת אקמולאת פניך אבקש
זהו.
לא נורא.
לפעמים חייב.
לא נורא.
לפעמים חייב.
נכון, ויותר מזהפה לקצתאחרונה
בעיניי כשצריך לתת אקמול ולא נותנים אז זה נורא.
אמא אלופה! 💓
אמא אלופה! 💓
לפעמים בא לי לשלוח הודעה לחברה בסוף יום , לפרוקשמלה אדומה
לומר לה כמה היום הזה התחיל טוב וכיף!
ואיזה מבאס שהוא נגמר ככה
כל אחד לעצמו , פגוע וכאוב
ואיזה מבאס שהוא נגמר ככה
כל אחד לעצמו , פגוע וכאוב
חיבוק כפרוששששדפני11
❤️שמלה אדומה
💕💕💕מיואשת******
😔😔אין לי הסבראחרונה
חיבוק אהובה!!!
זה באמת לא פשוט...
זוגיות יכולה להיות רכבת הרים מטלטלת...
אבל תזכרי שאחרי כל ירידה מגיעה גם עלייה❤️
זה באמת לא פשוט...
זוגיות יכולה להיות רכבת הרים מטלטלת...
אבל תזכרי שאחרי כל ירידה מגיעה גם עלייה❤️
ציריםנופרי29
הייתי היום במיון יולדות לעשות בדיקת מעקב הריון עודף (שבוע 40+1). המוניטור הראה שיחסית יש צירים יפים ולאחר בדיקה היתה פתיחה של 2.75 סמ.
עשו לי סטריפינג ואמרו לי לחזור עוד יומיים לביקורת.
יש לי עכשיו כאבים בבטן התחתונה כל 2 דקות למשך דקה לפעמים פחות ותחושה שכאילו מספר 2 צריך לצאת(סליחה על התיאור) ושהראש של התינוק ממש לוחץ למטה.
האם לחזור למיון? נשמע צירים סדירים?
מציינת שזאת לידה שלישית ולא רוצה לחכות יותר מדיי...
עשו לי סטריפינג ואמרו לי לחזור עוד יומיים לביקורת.
יש לי עכשיו כאבים בבטן התחתונה כל 2 דקות למשך דקה לפעמים פחות ותחושה שכאילו מספר 2 צריך לצאת(סליחה על התיאור) ושהראש של התינוק ממש לוחץ למטה.
האם לחזור למיון? נשמע צירים סדירים?
מציינת שזאת לידה שלישית ולא רוצה לחכות יותר מדיי...
לגמרי!!!! לכי חזרה למיון, את לא בלידה ראשונה וזה יכול להתפתחמק"ר
מהר ממש!
בשעה טובה
בשעה טובה
מהר למיון! ושיהיה במזל טובחן שחר
נוסעת! תודה אהןבותנופרי29
שיהיה בקלות ובבריאותאורוש3
ואי. נשמע לידה לגמרייי. בהצלחה בע"ה!!🤗קול ברמה
בהצלחה! תעדכני מה איתך❤מאמינה ומתאמנת
האמת שלא ממש ברור איך לא השאירו אותה למעקב אחרי הסטריפינגקול ברמהאחרונה
אם כבר היו קצת צירים ופתיחה. לפחות היו מחכים כמה שעות לפני שמשחררים...
יש המלצה למטפל\ת זוגי\ת באיזור ירושלים?אנונימית בהו"ל
אם כי גם איזור המרכז בסדר.
חשוב לנו שלא יהיה דוס מדי, אפילו מעדיפים חילוני, ואקסטרא דיסקרטי
שיהיה נחמד
ושידע לטפל גם בתחום היחסים על כל המשתמע.
לא כל כך משנה לנו גבר או אשה.
בבקשה תעזרו לי אף פעם לא עשינו תהליך ואין לנו מושג איך לברר, אנשים מתביישים בעולם האמיתי ולא מספרים, בטח שלא בתחום המין. ואנחנו לא יודעים למי לפנות.
בכלל, הוא ממש לא מתלהב מהענין,תמיד חושב שאפשר לפתור דברים לבד, והדרך שלו לפתור דברים היא לא לעשות כלום. ואני די הצבתי אולטימטום שאי אפשר לחיות ככה יותר, כי באמת אי אפשר. אז גם סתם חיבוקים ועידודים יתקבלו בברכה
מקפיצה לך. ומצדיעה לך על הצעד. זה ממש חשוב בעיני!ציפיה.
דינה ישראל מירושלים מצויינת, אבל כן דוסית.... עוזר?חן שחר
אולי אלישע אזר?שחרית*
לא מכירה אישית אבל יודעת שנחשב מטפל טוב בתחום המיני.
ומוסיפה עוד- לא יודעת בדיוק מה הבעיה ובמה אתם רוצים לטפל, אבל אם זה סביב הנושא המיני בעיקר, אני ממליצה לחפש מטפל מיני. כשהעניינים בתחום הזה מסתדרים, זה משליך בהחלט גם על הזוגי.
ממליצה כמו תמיד על מרכז יה"ל ומיכל פרינס. שתדע גם להגיד לכם אם היא לא יכולה לעזור ומי כן יוכל ולהפנות אתכם הלאה. נסו לקרוא מאמרים שלה באתר שלהם ולהבין אם זה מדבר אליכם.
בהצלחה!! כל הכבוד על האומץ לקפוץ למים ולטפל.
יש לי המלצה אבל לא בטוחה שהיא עונה לדרישות שלך מק"ראחרונה
מירי ויזל מירושלים
חפשי את המספר שלה בנט/פייסבוק
היא אישה מדהימה בכל קנה מידה, ואלופה בתחומה
אבל היא כן דוסית, שיקול שלך (לטעמי זה לא בא לידי ביטוי בטיפול שלה)
חפשי את המספר שלה בנט/פייסבוק
היא אישה מדהימה בכל קנה מידה, ואלופה בתחומה
אבל היא כן דוסית, שיקול שלך (לטעמי זה לא בא לידי ביטוי בטיפול שלה)
רוצה לשתף אותכן..מה הייתן עושות?אם_שמחה_הללויה
יש איזה אישה צעירה שאני רואה אותה כל הזמן מסתובבת בעיר / בטיילת. יש לה 3 ילדים צפופים קטנים.עם עגלת תאומים. והיא תמיד לבד. בלי בעל. לבושה תמיד ממש חשוף ופרווקטיבי.
כל פעם שאני רואה אותה הלב שלי פשוט נקרע.
אתמול היא ביקשה ממני חיתול אז הבאתי לה וגם עזרתי לה להחליף. שאלתי אם היא צריכה עוד עזרה, היא ביקשה עוד חיתול וזהו.
ואז בעלי וילדה שלי קראו לי שכבר נילך.
סתם משתפת, מעניין אותי אם הייתן מדברות ושואלות אותה שאלות.
או שפשוט ממשיכות הלאה..
כואב לי הלב על הילדים שלה בעיקר😔 אבל גם עליה היא תמיד כזאת חסרת אונים וחשופה (תרתי משמע)..
כל פעם שאני רואה אותה הלב שלי פשוט נקרע.
אתמול היא ביקשה ממני חיתול אז הבאתי לה וגם עזרתי לה להחליף. שאלתי אם היא צריכה עוד עזרה, היא ביקשה עוד חיתול וזהו.
ואז בעלי וילדה שלי קראו לי שכבר נילך.
סתם משתפת, מעניין אותי אם הייתן מדברות ושואלות אותה שאלות.
או שפשוט ממשיכות הלאה..
כואב לי הלב על הילדים שלה בעיקר😔 אבל גם עליה היא תמיד כזאת חסרת אונים וחשופה (תרתי משמע)..
אולי לנסות לברר מול הרווחה כתובת שלהכמיהה
ולתרום לה , או מוצרים או בעזרה עם הילדים
אם1234אנונימי
את רואה אותה על בסיס קבוע, אולי כל פעם לנסות קצת להתקרב.
ולראות אם היא מעוניינת באיזשהו קשר
ולראות אם היא מעוניינת באיזשהו קשר
לא ממש קבוע..פעם בכמה חודשים..אם_שמחה_הללויה
אני לא בטוחה שהיא באמת בקושימכחול
האמת שלא ברור לי מהתיאור לפי מה את חושבת ככה.
בהרבה משפחות ב"ה יש כמה ילדים צפופים. רוב הבעלים שאני מכירה עובדים הרבה ולאו דווקא יכולים להסתובב עם הנשים והילדים שלנו רוב הזמן. הרבה נשים בישראל בוחרות להתלבש בצורה שאני פחות אוהבת.
ויצא לי כבר להתקע בחוץ בלי חיתול ולבקש מאישה זרה (אפילו שב"ה יש לנו כסף לקנות חיתולים, סתם תקלה).
נשמע שאת חושבת שלאישה הזאת יש מצוקה כלשהיא, אבל לא ברור לי למה בדיוק.
בהרבה משפחות ב"ה יש כמה ילדים צפופים. רוב הבעלים שאני מכירה עובדים הרבה ולאו דווקא יכולים להסתובב עם הנשים והילדים שלנו רוב הזמן. הרבה נשים בישראל בוחרות להתלבש בצורה שאני פחות אוהבת.
ויצא לי כבר להתקע בחוץ בלי חיתול ולבקש מאישה זרה (אפילו שב"ה יש לנו כסף לקנות חיתולים, סתם תקלה).
נשמע שאת חושבת שלאישה הזאת יש מצוקה כלשהיא, אבל לא ברור לי למה בדיוק.
אני מסכימה איתךמיואשת******
לצד זה אני חושבת @אם_שמחה_הללויה שאת מהממת והרגישות שלך לזולת והרצון לעזור ולהיות שם ממש מפעימים 
יתכן שיש משהו שגורם לך לחשוב שיש מצוקה שלא פירטת כאן, אבל מה שפירטת כאן לא ברור אם זה מצוקה או סתם מישהי שזו הדרך חיים שלה.
בהצלחה, תמשיכי להיות כזו מתוקה לזולת!
כן צודקות התיאור שלי אולי לא היה מדויק..אם_שמחה_הללויה
צריך לראות את זה בעיניים בשביל להבין..
זה לא רגיל..חיתולים כנראה באמת היא סתם נתקעה,
אבל הלבוש שלה יותר מסתם ״לבוש שאני פחות אוהבת״
ממש מושך תשומת לב, עקבים, איפור,חצאיות קצרות..
אפילו בעיר שאני גרה (עיר חילונית) זה מרגיש לי מוזר.
לא נכנסת לזה...רק הלב שלי מתכווץ תמיד לראות אותה😕
זה לא רגיל..חיתולים כנראה באמת היא סתם נתקעה,
אבל הלבוש שלה יותר מסתם ״לבוש שאני פחות אוהבת״
ממש מושך תשומת לב, עקבים, איפור,חצאיות קצרות..
אפילו בעיר שאני גרה (עיר חילונית) זה מרגיש לי מוזר.
לא נכנסת לזה...רק הלב שלי מתכווץ תמיד לראות אותה😕
מסכימה איתך ממש @ מכחולאמן וכן
הכוונה שלך טובהאמן וכן
אבל עניין הלבוש לא מהווה פה בכלל פרמטר למשהו.
שנית,יש מצב שבעלה עובד בשעות כאלו ולכן היא לבד.
שלישית,קורה שיוצאים בלי טיטול או שנגמר וכו.
ודבר אחרון,מחשבה וכוונה נהדרות,רק לפני 'את ממהרת תבדקי אם היא בכלל זקוקה באמת למשהו
שנית,יש מצב שבעלה עובד בשעות כאלו ולכן היא לבד.
שלישית,קורה שיוצאים בלי טיטול או שנגמר וכו.
ודבר אחרון,מחשבה וכוונה נהדרות,רק לפני 'את ממהרת תבדקי אם היא בכלל זקוקה באמת למשהו
אולי תנסי לדבר איתה, להתחבר כזה לגששאנונימית-אנמית
אם האינטואיציה שלך אומרת לך שיש פה משהו לא תקין שווה לברר ...
היא מירושלים ?
תגיבי לי בפרטי אם בא לך..
היא מירושלים ?
תגיבי לי בפרטי אם בא לך..
לא, לא מירושלים..אם_שמחה_הללויה
מה לשאול אותה נגיד?יש לך רעיון?
איזו רגישות!!!אין לי הסבר
כמו שכתבו, לא בטוח היא באמת במצב קשה, ולכן מן הראוי לגשש לכיוונה...
תשאלי אותה קודם מה שלומה.
אחר כך תעברי לילדים(נשים כמעט תמיד אוהבות שאומרים על הילדים שלהם שהם חמודים ומתוקים), תתלהבי מהילדים ותשאלי בני כמה הם, תשווי לגילאים של הילדים שלך...
כשהמצב ביניכם פתוח יותר את יכולה לשאול אותה מה היא עושה בחיים, בת כמה היא, מאיפה היא במקור וכו'.
תנסי לגשש ע''י שאלות כלליות, לתת לה לדבר מעצמה וכו'.
בהצלחה רבה!!
תשאלי אותה קודם מה שלומה.
אחר כך תעברי לילדים(נשים כמעט תמיד אוהבות שאומרים על הילדים שלהם שהם חמודים ומתוקים), תתלהבי מהילדים ותשאלי בני כמה הם, תשווי לגילאים של הילדים שלך...
כשהמצב ביניכם פתוח יותר את יכולה לשאול אותה מה היא עושה בחיים, בת כמה היא, מאיפה היא במקור וכו'.
תנסי לגשש ע''י שאלות כלליות, לתת לה לדבר מעצמה וכו'.
בהצלחה רבה!!
תודה!!♥️אם_שמחה_הללויהאחרונה
רעיונות מה לבשל למשפחה גדולה של שכנה יולדתתודה לה' על הכל
משהו שפוי להכנה למשפחה גדולה! ממש תודה מראש
עוף ותפוא בתנוררגעים פשוטים
ותוספת בורגול
מרק?1234אנונימי
פתיתים קצת מיוחדים? (נגיד עם בצל, כורכום, תבלינים)
תבנית עוף גדולה
אורז לבן
סלט גדול
פשטידה
תבנית עוף גדולה
אורז לבן
סלט גדול
פשטידה
אממליאל 24
אם את רוצה בשרי אז
תפוא עם עוף בתנור או בסיר
ספגטי עם חזה עוף מתובל על מחבת גריל
פירה עם חזה עוף
סנדוויץ חזה עוף מתובל עם ירקות
חחח מלא חזה עוף זה הכי פשוט לכמיות גדולות/>
מוקפץ
אם חלבי אז
פיצה פיתה
מוקרם תופא או פסטה
בהצלחה ❤
תפוא עם עוף בתנור או בסיר
ספגטי עם חזה עוף מתובל על מחבת גריל
פירה עם חזה עוף
סנדוויץ חזה עוף מתובל עם ירקות
חחח מלא חזה עוף זה הכי פשוט לכמיות גדולות/>
מוקפץ
אם חלבי אז
פיצה פיתה
מוקרם תופא או פסטה
בהצלחה ❤
קציצות ואורזפעם אחת
^^^לפניו ברננה!
קל ומהיר.
אפשר גם להוסיף אפונה או שעועית ליד.
אפשר גם להוסיף אפונה או שעועית ליד.
פסטה בולונז...האור שבלב
פיצות...
בורגול עם אפונה...
פתיתים ואפונה
מרק ירקות גדול ו2 שקיות קוסקוס 5 דק..
פירה לצד שעועית..
בורגול עם אפונה...
פתיתים ואפונה
מרק ירקות גדול ו2 שקיות קוסקוס 5 דק..
פירה לצד שעועית..
אושפלואפונה
אני אוהבת להכין עם גריסים:
מטגנים בצל, והרבה גזר מגורד/גפרורים. מוסיפים חזה עוף חתוך לקוביות, גריסים, מלח פלפל (כורכום?) מים. מבשלים עד שהגריסים מתרככים.
סלט גדול בצד.
מטגנים בצל, והרבה גזר מגורד/גפרורים. מוסיפים חזה עוף חתוך לקוביות, גריסים, מלח פלפל (כורכום?) מים. מבשלים עד שהגריסים מתרככים.
סלט גדול בצד.
אם זה מיועד לילדים שלה כדאי לברר לפני זה שהם יאכלו את זהחילזון 123
כדי לא לטרוח סתם...
נכון זה משהו שרוב הילדים לא יאכלו לדעתישיר-ציון
וואו זה עף אצלנואפונה
ולפחות אצל עוד 4 משפחות שהכנו להם...
מבחינתי זה הכי אוכל של ילדים (אם יש דבר כזה...)
מבחינתי זה הכי אוכל של ילדים
(אם יש דבר כזה...)אני אישית לא הייתי מתנגדת לקבל כזהחילזון 123
חוץ מ1 נראה לי שהרוב היו אוכלים אצלי את זה
אבל לפי רוב הילדים שאני רואה סביבי הם די בררנים, וזה לא ממש מאכל סטנדרטי...
גריסים זה לא משהו רגיל (שונה מאד מאןרז לבן... או פסטה...)
ועוד מעורבב עם גזר ובצל וכו'...
כנ''ל- אני היתי אורלת בכיףשיר-ציוןאחרונה
אבל אין סכוי שהילדים שלי יאכלו
גריסים
בצל
גזר מגורד
אבל מכירה משפחות עם ילדים מפתיעים
פשוט שווה לברר לפני
גריסים
בצל
גזר מגורד
אבל מכירה משפחות עם ילדים מפתיעים
פשוט שווה לברר לפני
הכי קל למשפחה גדולה-שיר-ציון
כדורי בשר/הודו עם רוטב אדום
ואורז/קוסקוס/פתיתים/פירה/אטריות- מה שהם אוהבים
מה שטוב בזה שזה מספיק להרבה וגם לא יקר
ולא צריך לטגן
או לשים עוף אפילו כנפיים לילדים בתבנית בתנור עם תפו''א
ואורז ליד
או סיר מרק עם עוף/כנפיים/קציצות
וקוסקוס
ואורז/קוסקוס/פתיתים/פירה/אטריות- מה שהם אוהבים
מה שטוב בזה שזה מספיק להרבה וגם לא יקר
ולא צריך לטגן
או לשים עוף אפילו כנפיים לילדים בתבנית בתנור עם תפו''א
ואורז ליד
או סיר מרק עם עוף/כנפיים/קציצות
וקוסקוס
ממש תודה רבה לכולם!!עזרתם לי מאדתודה לה' על הכל
אפשר אורז ובטטות בתנור וסלט חי גדול.רויטל.
שאלה שאלתית- איך גוזרים ציפורניים לתינוקי בלי שזה יעוףשנה טובה ומתוקה
לכל עבר?
עם מספריים גם עף לך?יעל מהדרום
עם מספריים, לא גוזרים עד הסוף ממשחדשה ישנה
ואז את הקצה תולשים לבד.
מטאטאים אחרי חחחים...
שאלה טובהפה לקצת
אני גוזרת לו עם יד אחת וביד השנייה שאני מחזיקה את היד שלו אני גם מניחה אצבע אחת על המספריים ועוצרת את הציפורן מלעוף.
מאתגר אבל אפשרי
מאתגר אבל אפשרי
חח כמובן גוזרת עם מספרייםשנה טובה ומתוקה
לפעמים מצליחה לתפוס רגע לפני שזה עף
תודה על התגובות
תודה על התגובות
כשהוא ישן ככה אני גוזזת עם מספריים וביד שניה נעזרת שלאמתחדשת11אחרונה
יעוף, בלי תזוזות
מתי התחלתם לקנות דברים לבייבי בלידה השנייה?אמונה בה' יתברך
חודש שישי הזמנתי דברים שרציתי מעליאקספרספשיטא
פחדתי שייקח זמן, הגיע תוך שבועיים.
בגדים, מוצצים וכו- חודש שמיני
בגדים, מוצצים וכו- חודש שמיני
איזה דברים הזמנת? אולי אצטרך אוהב גםאמונה בה' יתברך
הזמנתיפשיטא
תיק החתלה ומשאבה כי רציתי לנסות אותה
מתי שהיה מבצעים טובים. אחרי סקירה שידעתי מה המיןאורוש3אחרונה
פוסט פריקה.אנונימית בהו"ל
חזרתי מחופשת לידה (ילד ראשון ב"ה)
וקשה לי. יש לי עזרה ברוך השם ועדיין אני קורסת. אני סטודנטית וגם העבודה היא מאוד תובענית ואני כל יום שוקלת פשוט לפרוש כי אני לא מספיקה לעשות כלום כלום .
רואה אימהות לכמה ילדים שעובדות ואני פשוט לא מבינה איך זה קורה איך הן מצליחות. אני מרגישה שכל יום זה פשוט לשרוד ולעבור אותו..... עידודים עיצות בבקשה ❤
וקשה לי. יש לי עזרה ברוך השם ועדיין אני קורסת. אני סטודנטית וגם העבודה היא מאוד תובענית ואני כל יום שוקלת פשוט לפרוש כי אני לא מספיקה לעשות כלום כלום .
רואה אימהות לכמה ילדים שעובדות ואני פשוט לא מבינה איך זה קורה איך הן מצליחות. אני מרגישה שכל יום זה פשוט לשרוד ולעבור אותו..... עידודים עיצות בבקשה ❤
ההתמודדות עם עבודה הרבה יותר קלה מאשר עם עומס לימודים.כינוי-לרגע
העבודה גוזלת ממך רק את השעות בהן את נמצאת בעבודה + הנסיעות הלוך וחזור.
הלימודים דורשים השקעה ומשאבים פי כמה וכמה, מעבר לשעות של ההרצאות והתרגולים - שיעורי בית, עבודות, סמינריונים, מבחנים…
מה עם לפרוס את הלימודים על יותר זמן?
הלימודים דורשים השקעה ומשאבים פי כמה וכמה, מעבר לשעות של ההרצאות והתרגולים - שיעורי בית, עבודות, סמינריונים, מבחנים…
מה עם לפרוס את הלימודים על יותר זמן?
תלוי מאודדד איזה עבודה. מניסיוןאורוש3
נכון. הוראה למשל לא נגמרת רק בין כותלי בית הספר.כינוי-לרגע
לא רק הוראה. אבל גם. נכוןאורוש3אחרונה
סיפרת מאוד חלקיאורוש3
כמה ימים הלימודים? מה הם דורשים? כמה שעות העבודה? כמה אתם חייבים אותה כלכלית? מה עם הבעל?
בגדול לקרוס זה לא טוב. תחשבו יצירתי. אולי שהבעל יעבוד. אולי להוריד חלק מהשעות? אולי למרוח את הלימודים לעוד שנה אבל להוריד בעומס?
לא יודעת באיזה שלב חזרת. אם אחרי 3 חודשים אז זה בהחלט טירוף. אישית לא חוזרת בשלב הזה. רק אחרי חצי שנה וגם מנסה לצמצם משרה כמה שאפשר עד גיל שנה לפחות. אין טעם לראות מה כל האמהות האחרות עושות ומצליחות. כי מה שרואים בחוץ לא אומר שום דבר. יש כל כך הרבה גורמים שיקולים ומחירים. לכל אחת כוחות אחרים. עזבי. תפני את המבט אך ורק פנימה. לימוד לחיים. את קורסת? לא טוב. לחשוב איך לעזור לעצמך.
ודבר נוסף. החזרה היא באמת מאודדד קשה. לפעמים הדברים צתאזנים עם הזמן. רק את יודעת אם אלה קשיי הסתגלות או באמת מעבר ליכולת. גם לימודים וגם עבודה כשאת בכלל יולדת שצריכה לנוח (כן. עדיין) בעיני זה קשוח מאוד.
הרבה הצלחה
בגדול לקרוס זה לא טוב. תחשבו יצירתי. אולי שהבעל יעבוד. אולי להוריד חלק מהשעות? אולי למרוח את הלימודים לעוד שנה אבל להוריד בעומס?
לא יודעת באיזה שלב חזרת. אם אחרי 3 חודשים אז זה בהחלט טירוף. אישית לא חוזרת בשלב הזה. רק אחרי חצי שנה וגם מנסה לצמצם משרה כמה שאפשר עד גיל שנה לפחות. אין טעם לראות מה כל האמהות האחרות עושות ומצליחות. כי מה שרואים בחוץ לא אומר שום דבר. יש כל כך הרבה גורמים שיקולים ומחירים. לכל אחת כוחות אחרים. עזבי. תפני את המבט אך ורק פנימה. לימוד לחיים. את קורסת? לא טוב. לחשוב איך לעזור לעצמך.
ודבר נוסף. החזרה היא באמת מאודדד קשה. לפעמים הדברים צתאזנים עם הזמן. רק את יודעת אם אלה קשיי הסתגלות או באמת מעבר ליכולת. גם לימודים וגם עבודה כשאת בכלל יולדת שצריכה לנוח (כן. עדיין) בעיני זה קשוח מאוד.
הרבה הצלחה
אז.. מתי אתם מספרים להורים על ההיריון? ואיך?הריון ולידה
ובכללי - מתי לחברה קרובה?
מתי בעבודה?
מתי לבוס?
הריון ראשון אז אשמח קצת להכוונה😘😘
מתי בעבודה?
מתי לבוס?
הריון ראשון אז אשמח קצת להכוונה
😘😘להורים סיפרנו אחרי הסטיק, בעלי התקשר להורים שלו ואני לשליכבתחילה
לאחים ואחיות בסוף שליש ראשון, איזור שבוע 13-15.
לחברות ישר אחרי האחים.
למשפחה המורחבת(דודים) כשפגשנו אותם.
לבוס- חובה על פי חוק לספר עד שבוע 18-20.
לחברות ישר אחרי האחים.
למשפחה המורחבת(דודים) כשפגשנו אותם.
לבוס- חובה על פי חוק לספר עד שבוע 18-20.
אין בזה חוקים בעקרון מה שמרגיש לך בלבליאניי
אני באופן אישי סיפרתי לאמהות על ההתחלה קצת לפני בדיקת דופק,
לאחים לאחר שליש ראשון (אחרי שקיפות וסקירה ראשונה)
ובעבודה- תלוי מה שמרגיש לך בנוח ומי שהבוס שלך.
באופן כללי וזוהי אך ורק דעתי- אני תמיד מחכה עם הלספר לאנשים... מעדיפה לעבור כמה בדיקות לראות שהכל בסדר ואז לשתף.
שיהיה במזל טוב והיריון קל ומשעמם
לאחים לאחר שליש ראשון (אחרי שקיפות וסקירה ראשונה)
ובעבודה- תלוי מה שמרגיש לך בנוח ומי שהבוס שלך.
באופן כללי וזוהי אך ורק דעתי- אני תמיד מחכה עם הלספר לאנשים... מעדיפה לעבור כמה בדיקות לראות שהכל בסדר ואז לשתף.
שיהיה במזל טוב והיריון קל ומשעמם
עוד שאלה - כמה זה נורא לספר להורים והאחים ביחד?הריון ולידה
באותו רגע ממש?
לא רואה עניין לכל הפרוצדורה הזאת של לספר קודם להורים ורק אז לאחים..
לא רואה עניין לכל הפרוצדורה הזאת של לספר קודם להורים ורק אז לאחים..
אין פה נורא לא נורא- הכל לגיטמי!ליאניי
זה שלך לגמרי יקרה
את לא צריכה לעשות מה שאחרין עושים, תרגישי בנוח לשתף את מי שאת רוצה מתי שאת רוצה- זה היריון *שלך*.
אין פה חוקים, ואין פה נכון לא נכון.
תעשי מה שעושה לך טוב
את לא צריכה לעשות מה שאחרין עושים, תרגישי בנוח לשתף את מי שאת רוצה מתי שאת רוצה- זה היריון *שלך*.
אין פה חוקים, ואין פה נכון לא נכון.
תעשי מה שעושה לך טוב
אנחנו סיפרנו ככה בחלק מהפעמיםיעל מהדרום
לק"י
אבל סיפרנו בחודש שלישי והלאה...
אם היינו מספרים להורים מיד בהתחלה, סביר להניח שהיינו מחכים קצת עם האחים.
אבל סיפרנו בחודש שלישי והלאה...
אם היינו מספרים להורים מיד בהתחלה, סביר להניח שהיינו מחכים קצת עם האחים.
איך ההורים יראו את זה?יראת גאולה
בחברה בה אני חיה, ההורים עלולים להיפגע שלא מספרים להם ראשונים... או גם אם לא, בוודאי יכבד אותם לשמוע ראשונים.
זה לא צריך להיות ממש בפער בשביל לכבדהעוגבאחרונה
לצורך העניין, אנחנו יכולים לספר להורים בצהריים ולשאר האחים בערב, מה שכן- שההורים ידעו ראשונים, לזה לדעתי כן יש אקט מכבד..
מזל טוב
אגב בעבודה, את מרגישה את השטח, אבל אצלי נגיד עבדתי בעבודה פיזית והם ידעו לפני ההורים פשוט כי זה בא לידי באיכות העבודה שלי ובצורך שלי בסיוע..
מזל טוב
אגב בעבודה, את מרגישה את השטח, אבל אצלי נגיד עבדתי בעבודה פיזית והם ידעו לפני ההורים פשוט כי זה בא לידי באיכות העבודה שלי ובצורך שלי בסיוע..
להורים סיפרתי אחרי שראינו דופק..באפיק
לאחים קצת אחרי ההורים..
לחברות בשבוע 16 והלאה לפי רמת קרבה..
תעשו מה שנראה לכם מתאים, אין חוקיות (:
מזל טוב!
לחברות בשבוע 16 והלאה לפי רמת קרבה..
תעשו מה שנראה לכם מתאים, אין חוקיות (:
מזל טוב!
לגמרי תחושה אישית ומה שאתם מרגישים. אין כללים.אורוש3
אני אישית- להורים ולחברה הטובה עם הסטיק. לאחים אחרי דופק לרוב. בעבודה יצא לי רק לעבוד מסודר באחרון. ספרתי מוקדם יחסית כי בראיון לא הייתי אבל כשהתחלתי כבר הייתי אז היה לי לא נעים. בעיקרון לפי החוק- חודש חמישי.
לילדים אחרי סקירה ראשונה.
לאחרים אחרי זה. כשיצא.
לילדים אחרי סקירה ראשונה.
לאחרים אחרי זה. כשיצא.
מתי שמרגיש לכם נכון...רות א
באופן כללי אין 'חוקים' בעניין. כל אחת מה שמרגיש לה נכון. ההמלצה היא (ואני גם בעד) לחכות עד סוף שליש ראשון לפני שמספרים, כי זה שליש רגיש יותר..
אני גם בהיריון ראשון וממש לא היה לי עניין לספר על ההתחלה.. אני מסיימת שבוע 15 ועדיין לא סיפרנו להורים. (בעז'ה בקרוב נספר)
לחברות אספר אחרי שנספר להורים.
בעבודה אני חושבת שהחוק הוא משבוע 20. בהצלחה!!
אנחנו:ציפיה.
סיפרנו להורים, אחים, אחיות, גיסים, גיסות אחרי שקיפות עורפית.
לחברים (וגם באחת הרשתות החברתיות שאני פעילה בהן ממש): אחרי סקירה מוקדמת.
בעבודה סיפרתי קצת אחרי השקיפות, אם אני זוכרת נכון. סתם כי זה יותר נוח. אבל זה ממש תלוי בקשר עם החבר'ה.
אה, יש לי שתי אחיות וחברה שידעו באזור שבוע 6-7, אחרי שראינו דופק.
זה ממש ממש אישי, לפי מי ומה שאת.
לחברים (וגם באחת הרשתות החברתיות שאני פעילה בהן ממש): אחרי סקירה מוקדמת.
בעבודה סיפרתי קצת אחרי השקיפות, אם אני זוכרת נכון. סתם כי זה יותר נוח. אבל זה ממש תלוי בקשר עם החבר'ה.
אה, יש לי שתי אחיות וחברה שידעו באזור שבוע 6-7, אחרי שראינו דופק.
זה ממש ממש אישי, לפי מי ומה שאת.