איך הוא מבחינת דימום?
איך מבחינת התקנה?
מרגישים אותו ביום יום?
איך מבחינת התקנה?
מרגישים אותו ביום יום?
שאלה על התקן Tאנונימית בהו"ל
לא מרגישיםמיואשת******
התקנה -כואב קצת כמו מחזור, אדויל חצי שעה לפני התקנה עוזר.
דימום זה ממש אינדבידואלי בין אשה לאשה ותלוי גם בסוג ההתקן
זהו התקן הנחושת הותיק והנפוץ - נובה טיכינוי-לרגע
לרוב מגביר את הדימום, ביום / יומיים. ככה זה בהתקני הנחושת. (הנחושת גורמת למעין דלקת תמידית ברחם. סוג של ריאקציה כימית עם דופן הרחם).
כדאי לקרוא ולהכיר את התופעות הנפוצות בשימוש בהתקן נחושת:
דימום ארוך בהתקן תוך רחמי שאינו הורמונלי (נובה טי) | מרכז רפואי מעיני הישועה
דימום מהתקן נובה טי
כדאי לקרוא ולהכיר את התופעות הנפוצות בשימוש בהתקן נחושת:
דימום ארוך בהתקן תוך רחמי שאינו הורמונלי (נובה טי) | מרכז רפואי מעיני הישועה
דימום מהתקן נובה טי
מגביר דימום יום יומיים תוספת למחזור או סתם באמצע חודש?אנונימית בהו"ל
לא רוצה בעיות טהרה.
תודה על הקישור
תודה על הקישור
למחזור. לא באמצע.כינוי-לרגע
יש תקופת הסתגלות קצרה בתחילה. כמו כאבי מחזור ודימומים קלים בשבוע שבועים הראשונים.
דימומים שגורמים להאסר?אנונימית בהו"ל
בד״כ לא, אבל צריך לדעת להתנהל בחוכמה…כינוי-לרגעאחרונה
לא להסתכל בניגוב, תחתון צבעוני…
יש הנחיות מוכרות.
כתמים אחרי הכנסת התקן תוך רחמי - יועצות הלכה - נשמת
יש לך התקן תוך רחמי? למכון פוע"ה יש בשורה - מכון פועה
יש הנחיות מוכרות.
כתמים אחרי הכנסת התקן תוך רחמי - יועצות הלכה - נשמת
יש לך התקן תוך רחמי? למכון פוע"ה יש בשורה - מכון פועה
ומה עם התקן בלרין? אמור לעשות פחות בעיות?אנונימית בהו"ל
שאלהיעכגדש
היי לכולם
אני קורת פה כבר כמה שנים טובות ופעם ראשונה שואלת
אני נמצאת בתחילת הריון חמישי ובבדיקה שעשיתי עכשיו הסוכר שלי קצת גבוהה
הרופאה שלי שלחה אותי להריון בסיכון גבוהה ולדיאטנית רציתי לשאול אם עוד משהיא עשתה את הזה ומה בדיוק הדיאטנית תגיד לי קצת בלחץ...
עשית העמסה של 50 או 100?דפני11
לא זה הבדיקת סוכר של ההתחלה אני רק בשבוע 14יעכגדש
כמה יצא לך? היית בצום?מיואשת******
101, כן הייתי בצום אבל יום קודם אכלתי הרבה מאד סוכר...יעכגדש
אוקי זה לא סוף העולםמיואשת******
אני לא חושבת שזה מצדיק הריון בסיכון וכל זה, אבל אני לא רופאה. עד העמסת סוכר זה רעיון טוב להיות זהירה, אין שום נזק בליווי דיאטנית. ותבקשי ישר את
ההעמסה של המאה כי רב הסיכויים שיצא לך לא טוב חמישים וסתם תצטרכי לסבול פעמיים.
ההעמסה של המאה כי רב הסיכויים שיצא לך לא טוב חמישים וסתם תצטרכי לסבול פעמיים.
למה רוב הסיכויים שיצא לא טוב?מתחדשת11
החמישים?מיואשת******
כי מאה זה סוכר גבולי ממש בצום וזה אומר שכנראה בבדיקת סקר יש סיכוי גבוה שיצא גבולי ומעלה גם כן
העמסת מאה היא מדויקת
העמסת מאה היא מדויקת
כן. כי לא יצא 89 משהו כזה והיום עשיתי את של ה50🙄מתחדשת11
אז את אומרת שהייתי צריכה ישר לעשות את של המאה?
לא. מתחת ל90 זה תקין לגמרימיואשת******
ב"ה כי היה נראלח מוזר שהרופאה לא תציין את זהמתחדשת11אחרונה
ואני סומכת עליה לגמרי. תודה!!
אפשר ורצוי לבקש לחזור על הבדיקהברכת ה
ואם חוזר גבוה בהחלט נכון להיות במעקב.
ובין כך ובין כך ליווי תזונאית ותזונה נכונה זה טוב לכולם.
בהצלחה!
ובין כך ובין כך ליווי תזונאית ותזונה נכונה זה טוב לכולם.
בהצלחה!
זה עלול להיות בעייתי, אבל אני כבר בערך חודש וחציציפיה.
עם סכרת ויכולה להגיד שאחרי השוק הראשוני זה לא ככ נורא.
תדברי שוב עם הרופאה שלך להבין מה הלאה.
בכל מקרה, חשוב לא לחכות עם זה כי אם אכן מדובר בסכרת, צריך להתחיל להקפיד.
תדברי שוב עם הרופאה שלך להבין מה הלאה.
בכל מקרה, חשוב לא לחכות עם זה כי אם אכן מדובר בסכרת, צריך להתחיל להקפיד.
דואגת קצת - תנועות עוברכמהה ליותר
כבר שלוש ימים שאני מרגישה שינוי מסויים בתנועות של העובר.
אני בשבוע 33, ואני כן מרגישה תנועות אבל בתדירות יותר נמוכה וגם בעוצמה הרבה פחות חזקה.
אני לא רוצה סתם להרגיש הסטרית בלי קשר או ללכת לבדוק ולצאת סתם אמא חרדתית. (כבר הלכתי להיבדק לפני שבועיים בגלל לחצים לכיוון מטה שהתבררו ככלום)
לכן רוצה להתייעץ איתכם אם באמת יש צורך ללכת לבדוק (מדגישה שוב - שיש תנועות, פשוט שונות)או שזה פשוט אולי ככה תמיד בשבוע כזה, בגלל שהעובר כבר גדול יותר ואין לו מקום, אז התנועות חזקות פחות?
לא זוכרת בדיוק מאיזה שבוע זהקטני ומתוק
אבל משבוע מסויים באמת התנועות קצת פחות מורגשות כי העובר גדל ואין לו הרבה מקום לזוז..
הכל יכול להיותדפני11
אישית הייתי הולכת ומקסימום רגועה שהכל בסדר והתנועות האלו כנראה מחוסר מקום
זה עדיף מאשר הפוך
זה עדיף מאשר הפוך
לדעתי אם את מרגישה תנועות, אז את יכולה להיות רגועהחדשה ישנה
יש שלב שכבר יותר צפוף להם ברחם והתנועות משתנות.. אבל כמובן לא לוקחת אחריות. אולי כדאי להתייעץ במוקד אחיות
אישית, הייתי מתקשרת למוקד אחיות כדי להיות שקטה יותר.ציפיה.
בגדול ההנחיותברכת ה
זה ללכת להבדק אם יש שינוי.
זה בהחלט יכול להיות בגלל תנוחה של העובר שהשתנתה (פחות בקטע של 'צפוף' בשלב הזה), אבל המטרה בהנחיות היא לזהות מצבים שהירידה בתנועות נובעת מבעיה.
בהצלחה!
זה בהחלט יכול להיות בגלל תנוחה של העובר שהשתנתה (פחות בקטע של 'צפוף' בשלב הזה), אבל המטרה בהנחיות היא לזהות מצבים שהירידה בתנועות נובעת מבעיה.
בהצלחה!
אל תקחי סיכון, תלכי להיבדקtt bbb
אצלך בע"ה הכל יהיה בסדר. ובכל זאת אל תקחי סיכון!!
כבר שמעתי על סיפורים שהיו תנועות, אבל פחות והתגלה שחבל הטבור מבסיס לצוואר...
הצילו את התינוק ברגע האחרון!!
רוב הסיכויים שהכל בסדר 
אבל אל תקחי צאנס
מעדכנתכמהה ליותר
הלכתי לקופת חולים להיבדק, באמת המוניטור לא יצא ממש תקין והיו כמה האטות בדופק, אז שלחו אותי עכשיו למיון.
תודה רבה לכולכם!
תודה על העדכון!דפני11
שהכל יעבור בטוב ובבריאןת ותמשיכי לעדכן אותנו! מחכות
תודה שאת מעדכנת! שנלמד להבא..חדשה ישנה
ואוו. איזה שרשור חשובקול ברמה
קודם כל (!!) בריאות לך ולעובר בע"ה!!
דבר שני, כשקראתי את ההודעה, אמרתי לעצמי שזה דבר מוכר, והכול בסדר בע"ה (קרה לי כמה פעמים בערך בשלב הזה)... עכשיו אני לומדת שכנראה צריך להיות יותר זהירים.
בשורות טובות בע"ה!!!!!
דבר שני, כשקראתי את ההודעה, אמרתי לעצמי שזה דבר מוכר, והכול בסדר בע"ה (קרה לי כמה פעמים בערך בשלב הזה)... עכשיו אני לומדת שכנראה צריך להיות יותר זהירים.
בשורות טובות בע"ה!!!!!
חושבת עלייך, בשורות טובות🤍אנו-נימית
וואו. בהצלחה יקרה!!אורוש3
שהכל יהיה בסדר. תעדכני.
ממש לימוד חשוב. כי דווקא בניגוד לכמה שהיו פה לאחרונה המקרה שלך היה נשמע בסדר סך הכל.
ממש לימוד חשוב. כי דווקא בניגוד לכמה שהיו פה לאחרונה המקרה שלך היה נשמע בסדר סך הכל.
בשורות טובות ❤️מכחול
וואו כל הכבוד שהלכת, בשורות טובות!מיואשת******
בשורות טובות!מתחדשת11
תודה רבה לכולכן על העידוד והתמיכה!כמהה ליותר
אז הלכתי אתמול למיון ועשו לי שוב מוניטור ובדיקת אולטרסאונד וברוך ה הכל יצא תקין
ביקשו רק שאעשה שוב בדיקת מוניטור היום ושוחררתי.
תודה לכם שוב על העידוד ללכת ליבדוק, הבנתי שזה באמת ממש חשוב, ואמרו לי שם שעל כל חשד של ירידה בתנועות כדאי לבוא לבדוק, כי בסופו של דבר אנחנו האינדיקציה הכי ברורה לגבי הבריאות של העובר.
ועם כבר דיברתם על זה שזה לימוד חשוב - למדתי גם אני משהו שלא ידעתי שאולי יש עוד שלא יודעות - לפני יומיים קיבלתי מכה בבטן מנדנדה (נידנדתי את הבן שלי על הנדנדה, ואיכשהו הוא התנגש לי בבטן) לא חשבתי שאני צריכה ללכת לבהיבדק או משהו כזה.
תוך כדי ששאלו אותי שאלות במיון נזכרתי במכה הזאת, ואז אמרו לי שבעיקרון על כל מכה בבטן צריך מייד ללכת לבדוק ובדרך כלל הם משאירים לאישפוז של 24 שעות של מעקב על מכה כזאת... (אני הגעתי כבר 24 שעות אחרי המכה, אז ברוך ה לא היו צריכים להשאיר אותי לאישפוז)
אני חושבת שזה ממש ממש חשוב לדעת את זה, כי זה באמת דבר שלא ידעתי.
ושוב, תודה לכולם!
ברוך ה שהכל בסדר תודה שעידכנתאני זה אאחרונה
תיק שומר חום לבקבוק תמל..אנונימית96
נותנת לה מטרנה צימחי
לפעמים ממש מכינה בקבוק עם בקושי עין פתוחה באמצע הלילה 😅
מה אומרות על תיק שמיוחד לשמירה על החום של הבקבוק?
מומלץ בכלל להכין בקבוק ושיחכה גג 4 שעות בתיק הזה?
אשמח לדעת ,חדשה בעניין הבקבוקים והתמל ...
לפעמים ממש מכינה בקבוק עם בקושי עין פתוחה באמצע הלילה 😅
מה אומרות על תיק שמיוחד לשמירה על החום של הבקבוק?
מומלץ בכלל להכין בקבוק ושיחכה גג 4 שעות בתיק הזה?
אשמח לדעת ,חדשה בעניין הבקבוקים והתמל ...
אני הייתי שמה תרמוס עם מים רותחים בלילהשחרית*
ולידו כמובן את המים הרתוחים המקוררים
ומכינה בקבוק חדש, אבל זה חוסך שלא צריך להרתיח מים כל פעם.
מטרנה מוכנה עלולה להתקלקל בתיק לשמירת חום124816
זאת טמפרטורה נוחה להתפתחות חיידקים.
הילדים שלי שתו תמ"ל בטמפרטורת החדר.
מלאתי מים רתוחים בבקבוק לפני השינה והכנתי אבקת מטרנה במחלק כמו של נסיעות ובהתעוררות בלילה נשאר רק להכניס את המטרנה לבקבוק, לנער ולהאכיל.
הילדים שלי שתו תמ"ל בטמפרטורת החדר.
מלאתי מים רתוחים בבקבוק לפני השינה והכנתי אבקת מטרנה במחלק כמו של נסיעות ובהתעוררות בלילה נשאר רק להכניס את המטרנה לבקבוק, לנער ולהאכיל.
אם את מכינה מראש את כמות האבקה הרצויה במחלק מנותקופצת רגע
ואת כמות המים בבקבוק, ונניח לשים קצת חם מהרגיל ולעטוף מגבת שלא יתקרר מהר- זה לא יהיה לך מספיק קל? בעיני עדיף מלהכין מראש ולשמור חם במשך כמה שעות. נראה לי שאם מכינים מראש אמורים לשמור במקרר...
את יכולה לשים בבקבוק מראש רק מיםחולת שוקולד
ובלילה להוסיף אבקה
השאלה אם התיק הזה בכלל יעבוד, קניתי פעם והתאכזבתי לגלות באמצע הלילה שהמים ממש קרים, אם תמצאי משהו שעושה תעבודה אני אשמח לשמוע
השאלה אם התיק הזה בכלל יעבוד, קניתי פעם והתאכזבתי לגלות באמצע הלילה שהמים ממש קרים, אם תמצאי משהו שעושה תעבודה אני אשמח לשמוע
עדיף למדוד מים בלי אבקה. ואבקה בנפרדמיקי מאוסאחרונה
ולערבב בחושך ברגע שרוצים.
ככה הכי טרי והגייני
אצלי ממש לא היו רגישים לטמפרטורה אבל אפשר לנסות לשמור את בקבוק המים בצידנית קטנה
ככה הכי טרי והגייני
אצלי ממש לא היו רגישים לטמפרטורה אבל אפשר לנסות לשמור את בקבוק המים בצידנית קטנה
...אנונימית
עבר עריכה על ידי .אנונימית בתאריך ח' בסיון תשפ"א 01:09
לגבי 2כן אני
זה יכול להיות גם הפוך.
אתם יכולים לעשות בירור ביחד ודווקא להתחזק.
אתם יכולים לעשות בירור ביחד ודווקא להתחזק.
יכול להיות שהושפע ממך בעניין הספקותים...
ולמה את רואה קשר בין יראת שמיים וספקות?
תמיד מוזר הדגש שאנשים שמים על מראה חיצוני. אם זה בשידוכים שמחפשים מראה מסוים ולא מתייחסים לפנים של הבן/ת אדם.
בכל אופן, ספקות זה לא דבר רע, זה אומר שצריך לצאת וללמוד. זה לא שיש בעיה בדרך שבחרתם אלא שצריך למצוא את התשובות לשאלות.
ויש תשובות לשאלות.
יש ציבורים אצלנו שלא אוהבים להתעסק בשאלות. שצריכים שהתלמידים ילכו בתלם ולא ישאלו שאלות, אולי כי אין להם תשובות ומפחדים שיסטו מדרך הישר.
אבל שזה סימן להתעורר ולחפש תשובות. או לחפש את הרבנים שיש להם תשובות.
ובסוף גם אם לא תמצאי תשובות לכל השאלןת, תשימי לב שהתחזקת באמונה ובנית את עולם הרוח שלך
תמיד מוזר הדגש שאנשים שמים על מראה חיצוני. אם זה בשידוכים שמחפשים מראה מסוים ולא מתייחסים לפנים של הבן/ת אדם.
בכל אופן, ספקות זה לא דבר רע, זה אומר שצריך לצאת וללמוד. זה לא שיש בעיה בדרך שבחרתם אלא שצריך למצוא את התשובות לשאלות.
ויש תשובות לשאלות.
יש ציבורים אצלנו שלא אוהבים להתעסק בשאלות. שצריכים שהתלמידים ילכו בתלם ולא ישאלו שאלות, אולי כי אין להם תשובות ומפחדים שיסטו מדרך הישר.
אבל שזה סימן להתעורר ולחפש תשובות. או לחפש את הרבנים שיש להם תשובות.
ובסוף גם אם לא תמצאי תשובות לכל השאלןת, תשימי לב שהתחזקת באמונה ובנית את עולם הרוח שלך
לא, זה היה לפני.אנונימית
אני כבר שנים מחפשת תשובות, בכל גווני הקשת. אני חושבת שפשוט אין לגמרי, לעולם לא תהיה לי וודאות של מאה אחוז.. אם הייתה וודאות כנראה לא היה אתאיזם בעולם
לגבי 1 אל תכנסי לזהמצטרפת למועדון
אתם גם ככה עומדים בפני מורכבות ובירור של דברים משמעותיים ויסודיים שודאי משפיעים על כל הבטחון האישי כולך הקשר הזוגי. אין מה להוסיף למורכבות הזאת גם מימד של חוסר אימון ויחוס כוונות של בגידה. את בעצמך אומרת שבעלך עם אופי יותר מופנם בענינים האלו. הגיוני שהיה לו קשה לחשוף את הדברים האלו בשלב שלך הרגיש נכון לשתף אותו. יתכן גם שהמחשבות היו בהתחלה בוסריות ועם הזמן רק הבשילו. לדעתי תשאלי אותו למה לא סיפר לך מיד ויכול להיות שתקבלי תשובה שתניח את דעתך. אבל בכל מקרה אל תקחי את זה למקום של הסתרה כי לדעתי זה לא הסיפור בכלל.
לגבי 2 זאת באמת תחושה לא פשוטה. נשמע שבסתר ליבך את כן רוצה ומאמינה בדרך של הדת. עובדה שרצית בן זוג כזה שתוכלי להשען עליו בענין הזה. זאת אומרת את מאמינה שהדרך הזאת הכי נכונה בשבילך רק שאין לך כח להתעמת בעצמך עם כל הספקות שהיא מעלה בך ומעדיפה להתמך על בן זוג יציב. ועכשיו הגילוי הזה קצת מערער אותך. כי אם לא בעלך, מה יחזיק אותך באמונה הזאת? זה קשה ומחייב. כאילו סוג של משבר כזה שברור לך שאת יוצאת לאיזושהי דרך של בירור שבסופו יכול להיות שיתקבלו החלטות כואבות שתצטרכו לעמוד מולם. זה קצת מסביר גם את התחושות שלך בסעיף 1 ואני ממש מבינה את זה.
אבל אחרי ההלם הראשוני אני מציעה לך באמת לראות את זה כהזדמנות אישית להתחבר לאמונה שלך ממקום אישי ואמיתי. כי עם כל הכבוד להשענות זוגית בעניני אמונה בסוף כל אחד מחויב לעבודת ה' שלו בלבד.
אז שבו על זה. ביחד או לחוד. קחו את הזמן. אל תחששו לעלות את השאלות. אל תחששו לחפש את התשובות- הן קימות. וגם השאלות הלא פתורות נרגעות אחרי שיסודות האמונה מתבררים. ממש כמו שהמח לא מסוגל לחשוב בצלילות כל עוד הגוף במצב קצוני של רעב או עיפות גם הנשמה לעיתים מבולבלת כשהיא לא מקבלת בצורה סדירה את הצרכים הבסיסיים שלה שזה לימוד תורה קיום מצוות ואמונה.
יש עוד הרבה על מה להרחיב. יכול להיות מאד גם שהשאלות של בעלך הם על סקאלה אחרת משלך. לעזוב את הכולל לאו דוקא נשמע כמו ספקות באמונה. לפעמים זה גם מסיבות של חיפוש דרך עבודת ה' מדויקת יותר. בכל מקרה אתם צריכים לדבר. לדבר על השאלות עצמם וגם על כל מה שמסביב. תשתפי את בעלך בתחושות שלך ביחס לזה. בכל מה שתארת יפה בהודעה. שהוא יהיה שותף רגשי לדרך הזאת. זה ודאי יקל עליכם.
בהצלחה רבה!
לגבי 2 זאת באמת תחושה לא פשוטה. נשמע שבסתר ליבך את כן רוצה ומאמינה בדרך של הדת. עובדה שרצית בן זוג כזה שתוכלי להשען עליו בענין הזה. זאת אומרת את מאמינה שהדרך הזאת הכי נכונה בשבילך רק שאין לך כח להתעמת בעצמך עם כל הספקות שהיא מעלה בך ומעדיפה להתמך על בן זוג יציב. ועכשיו הגילוי הזה קצת מערער אותך. כי אם לא בעלך, מה יחזיק אותך באמונה הזאת? זה קשה ומחייב. כאילו סוג של משבר כזה שברור לך שאת יוצאת לאיזושהי דרך של בירור שבסופו יכול להיות שיתקבלו החלטות כואבות שתצטרכו לעמוד מולם. זה קצת מסביר גם את התחושות שלך בסעיף 1 ואני ממש מבינה את זה.
אבל אחרי ההלם הראשוני אני מציעה לך באמת לראות את זה כהזדמנות אישית להתחבר לאמונה שלך ממקום אישי ואמיתי. כי עם כל הכבוד להשענות זוגית בעניני אמונה בסוף כל אחד מחויב לעבודת ה' שלו בלבד.
אז שבו על זה. ביחד או לחוד. קחו את הזמן. אל תחששו לעלות את השאלות. אל תחששו לחפש את התשובות- הן קימות. וגם השאלות הלא פתורות נרגעות אחרי שיסודות האמונה מתבררים. ממש כמו שהמח לא מסוגל לחשוב בצלילות כל עוד הגוף במצב קצוני של רעב או עיפות גם הנשמה לעיתים מבולבלת כשהיא לא מקבלת בצורה סדירה את הצרכים הבסיסיים שלה שזה לימוד תורה קיום מצוות ואמונה.
יש עוד הרבה על מה להרחיב. יכול להיות מאד גם שהשאלות של בעלך הם על סקאלה אחרת משלך. לעזוב את הכולל לאו דוקא נשמע כמו ספקות באמונה. לפעמים זה גם מסיבות של חיפוש דרך עבודת ה' מדויקת יותר. בכל מקרה אתם צריכים לדבר. לדבר על השאלות עצמם וגם על כל מה שמסביב. תשתפי את בעלך בתחושות שלך ביחס לזה. בכל מה שתארת יפה בהודעה. שהוא יהיה שותף רגשי לדרך הזאת. זה ודאי יקל עליכם.
בהצלחה רבה!
לגבי 1, תודה ממש שכתבת את זה! צודקת...אנונימיתאחרונה
בנוגע לתמונה שלךמלמל
ממש סקרנית מה היה בסוף??
אדמומיות ושריפה בפותליאור1234
היי לכולן
אז ככה אני משרתת בצבא וכבר חודשיים ומשהו שיש לי תחושת צריבה פשוט נוראית באיזור הפות, ממש בלי יכולת תפקוד עם זה. זה בא והולך וממש בהתחלה לאחר שרופא נשים ראה אמר שיש אדמומיות קלה בשפתיים החיצוניות של הפות וככל הנראה זו לא פטרייה מכיוון שאין הפרשות מיוחדות ומה גם שמעולם לא קיימתי יחסי מין והרופא אמר שמאוד נדיר פטרייה לבתולות.
אני ממש מקפידה על הגיינה לא משתמשת בסבונים לא משתמשת בתחתוניות מעבר לפדים בזמן מחזור.. פשוט לא מצליחה להבין למה זה קורה לי אם יש מישהי שיודעת ויכולה לעזור לי אני אשמח מאוד תודה רבנ לכן
אז ככה אני משרתת בצבא וכבר חודשיים ומשהו שיש לי תחושת צריבה פשוט נוראית באיזור הפות, ממש בלי יכולת תפקוד עם זה. זה בא והולך וממש בהתחלה לאחר שרופא נשים ראה אמר שיש אדמומיות קלה בשפתיים החיצוניות של הפות וככל הנראה זו לא פטרייה מכיוון שאין הפרשות מיוחדות ומה גם שמעולם לא קיימתי יחסי מין והרופא אמר שמאוד נדיר פטרייה לבתולות.
אני ממש מקפידה על הגיינה לא משתמשת בסבונים לא משתמשת בתחתוניות מעבר לפדים בזמן מחזור.. פשוט לא מצליחה להבין למה זה קורה לי אם יש מישהי שיודעת ויכולה לעזור לי אני אשמח מאוד תודה רבנ לכן
אולי הרפס וגינלי?מזלטוב
היה לי גם כרווקהאורוש3
תתחילי מאגיסטן (לפטריות) אם לא עוזר תבקשי טובע קוטן (אנטי פטרייתי פלוס אני דלקתי עם סטרואידים). מאוד יעיל.
מה את עושה בצבא?עשב לימון
יכול להיות שזה לכלוך שהגיע לשם איכשהו, נגיד באימונים,
או זיעה שמצטברת.
אולי הבד של המדים הוא לא נושם וצמוד ממש כל היום.
בדקת כיוון שלבשורות משמחות
קנדידה?
קנדידהליאור1234
לפי מה שהרופא אמר פטרייה לא יכולה להיות לי בגלל שאני בתולה ואין הפרשות
תגובה קצת מוזרה של הרופאקופצת רגע
חזרת אליו שוב? מה הוא אמר?
אפשר לבקש משטח נרתיק, כדי לאבחן האם יש פטריה או חידק, ואז יודעים להתאים טיפול.
אם אכן מכנסי המדים איתם את הולכת הם מכנסיים צמודים מבד סינטטי- זה יכול בהחלט לגרום לפטריה.
אפשר לבקש משטח נרתיק, כדי לאבחן האם יש פטריה או חידק, ואז יודעים להתאים טיפול.
אם אכן מכנסי המדים איתם את הולכת הם מכנסיים צמודים מבד סינטטי- זה יכול בהחלט לגרום לפטריה.
קנדידהבשורות משמחותאחרונה
לא קשורה להדבקה
רופאים לא יודעים לזהות קנדידה לצערי..
שלחתי לך בפרטי
רופאים לא יודעים לזהות קנדידה לצערי..
שלחתי לך בפרטי
את הולכת עם מכניסים? שמעתי פעם שהמדים מאוד לא מתאימים לגוףלא מחוברת
הנשי ולהמון זה לוחץ ועושה בעיות .. דלקות וכו
קרוב לוודאי זיעה ולחות שלא מצליחה להתאוורר דרך המכנסייםכינוי-לרגע
הצבאיות מבד דקרון, שבוא לגמרי סינטטי ולא נושם.
תעברי לחצאית, תחתוני כותנה, והמשחות שהמליצו לך כאן בשרשור - בפרט טבעקוטן בתחילה.
תעברי לחצאית, תחתוני כותנה, והמשחות שהמליצו לך כאן בשרשור - בפרט טבעקוטן בתחילה.
טעימותמטפלת בתינוקות
היי, זאת שוב אני, אני מטפלת בשני תינוקות בגיל ארבעה חודשים וחצי שנה (קצת יותר), היום הקטן (ארבע וחצי חודשים) היה לא רגוע בזמן שאכלתי אז נתתי לו פירור מהלחם שלי, בלי כלום והוא מאוד אהב אז כל כמה רגעים נתתי לו עוד פירור. אמא שלו כבר התחילה טעימות לכן הרשיתי לעצמי, אבל פתאום אני תוהה לעצמי אם זה בסדר? מה דעתכן? לחם זה דבר שאפשר לתת (בכמות פיצית אבל גם הוא פיצי...) ולגדול יותר אני גם מתלבטת, גם אצלו אמא שלו התחילה טעימות, כדאי שאני אתן לו גם או שעדיף שלא?
לא לתת אפילו פירור בלי תיאום עם ההוריםאמאשוני
מסיבות של אלרגיות.
את לא רוצה לקחת על עצמך שתתפתח תגובה אלרגית
לכן לתת לאכול רק מאוכל שההורים כבר חשפו ומאשרים לתת.
נכון לשני התינוקות.
את לא רוצה לקחת על עצמך שתתפתח תגובה אלרגית
לכן לתת לאכול רק מאוכל שההורים כבר חשפו ומאשרים לתת.
נכון לשני התינוקות.
חיטה היא אלרגן אבל יש מחקרים לפה ולפה אם עדיףבתי 123
לחשוף מוקדם או לא בכל אופן לא כדאי לתת ללא רשות של האמא
אין בעיה לתת לחםאין לי הסבר
אבל אל תתני כלום בלי תיאום ישיר עם האמא...
בהצלחה!!
בהצלחה!!
סבבה, תודה!מטפלת בתינוקותאחרונה
לידה בשערי צדק או הדסה עין כרם?שוחרת ידע
אז זו כנראה שאלה שנשאלה כבר כמה פעמים פה בפורום, אבל אני בכל אופן אשאל שוב...
אני לקראת סוף שביעי בהריון ראשון ב"ה, ומתחילה לחשוב ברצינות על לידה, ומתלבטת ממש בין שערי צדק להדסה עין כרם (או אולי בית חולים אחר בירושלים)
אשמח לשמוע מכאלה שילדו באחד מבתי החולים האלו לאחרונה - על מי מביניהם אתן ממליצות?
מי מביניהם עדיף מבחינת השירות והיחס של הצוות, המקצועיות, מבחינת האשפוז במחלקות,
באיזה מבין שני בתי החולים מגיעים יותר מהר לניתוח?
ובעיקר חשוב לי לשמוע ממי שילדה שם ממש בחודשים האחרונים - איך המצב מבחינת נהלי קורונה אחרי שהמגיפה כבר פחות או יותר מאחורינו ורוב הצוות, היולדות והמלווים כבר מחוסנים? (אני עצמי מחוסנת וכך גם בעלי וכל המשפחה שלי).
אשמח לשמוע כמובן גם ממי שמכירה רק את אחד מבתי החולים...
שערי צדק מדהיםחצילוש
גם הצוות. גם עשו הכל שלא אגיע לניתוח. גם האשפוז. ממליצה בחום!!
ילדתי בשניהםoo
עין כרם היה הרבה יותר טוב בכל התחומים, בשניהם לא מגיעים סתם לניתוח
ילדתי בעין כרם ממש לא מזמןשומשומ
צוות מדהים של מיילדות, רופאים ואחיות. זורמים לגמרי עם היולדת, לא מתערבים אם אין צורך
מבחינת קורונה, הצוות מסתובב עם מסכות כל הזמן, מבקשים גם מהמלווים אבל לא מהיולדת. במחלקה כשנכנסים אנשי צוות חלקם מבקשים מהיולדת לשים גם.
במחלקה - לא התלהבתי ....
מבחינת קורונה, הצוות מסתובב עם מסכות כל הזמן, מבקשים גם מהמלווים אבל לא מהיולדת. במחלקה כשנכנסים אנשי צוות חלקם מבקשים מהיולדת לשים גם.
במחלקה - לא התלהבתי ....
בעין כרם מזמןאורוש3
אני הייתי בניתוחים. אבל חלקם כבר אחרי שנפגשתי עם צוות. כל המילדות עושות רושם מקצועי ונעים. חדרי לידה רגילים נראה לי. מחלקות ישנות 2 בחדר. יש מחלקות רגילות בהן מחזירים לתינוקיה בלילה סביבות 10-11 ואז מחזירים אליך 5-6 בבוקר. אפשר לבקש שיעירו להנקה. ויש את האפס הפרדה וביות מלא שהתינוק איתך. יש ציוד לטיפול ועזרה אם צריך. רוב מוחלט של האחיות במחלקות מקסימות.
ממה שביררתי, וביררתי לעומק- רק הדסה עין כרםכבתחילה
מקום שני- הדסה הר הצופים
מקום שלישי- שערי צדק
מקום רביעי- ביקור חולים
בסופו של דבר הכל משתנה לפי חווית היולדת, והיא יכולה להשתנות מלידה ללידה גם אם יולדים באותו בית חולים.
תחשבי עם עצמך על הדברים שחשובים לך, ומבינהם תבררי מהם התנאים בכל בית חולים.
נקודות שעולות לי כרגע-
1. שיכוך כאבים בלידה- גז צחוק, אפידורל, לידת מים(?)
2. ביות למינהו- האם תרצי שהתינוק יהיה לידך במשך האשפוז או שבמשך היום יהיה איתך ובלילה בתינוקיה?
זה כמובן יכול להשתנות, יכול להיות שאחרי הלידה תחליטי פתאום אחרת, רק חשוב לזכור את הנקודה הזאת.
3. מלווים בחדר לידה, מלווים באשפוז יולדות
4. החזרים כלשהם? מלונית עוד לילה? משתנה בבתי חולים.
5. תנאים במחלקות, יחס של הצוות.
מקום שלישי- שערי צדק
מקום רביעי- ביקור חולים
בסופו של דבר הכל משתנה לפי חווית היולדת, והיא יכולה להשתנות מלידה ללידה גם אם יולדים באותו בית חולים.
תחשבי עם עצמך על הדברים שחשובים לך, ומבינהם תבררי מהם התנאים בכל בית חולים.
נקודות שעולות לי כרגע-
1. שיכוך כאבים בלידה- גז צחוק, אפידורל, לידת מים(?)
2. ביות למינהו- האם תרצי שהתינוק יהיה לידך במשך האשפוז או שבמשך היום יהיה איתך ובלילה בתינוקיה?
זה כמובן יכול להשתנות, יכול להיות שאחרי הלידה תחליטי פתאום אחרת, רק חשוב לזכור את הנקודה הזאת.
3. מלווים בחדר לידה, מלווים באשפוז יולדות
4. החזרים כלשהם? מלונית עוד לילה? משתנה בבתי חולים.
5. תנאים במחלקות, יחס של הצוות.
ילדתי בשניהם. לא לאחרונהטוווליי
בחוויה שלי עין כרם הרבה יותר מאפשרים ובגישה טבעית. כל המיילדות שלהם עברו הכשרה של לידה טבעית והן מעודדות תנוחות שונות.
בשערי צדק כשאני ילדתי לפני שש שנים, והאמת שגם לפני כחודש כשהייתי שם עם צירים מוקדמים, המוניטור היה רק בשכיבה שזה חוויה לא נעימה במיוחד, פחות אפשרו לי מקלחת באמצע הלידה, כיוונו לשכיבה על הגב בלידה עצמה ועוד היו כמה פשלות מבאסות שגרמו לי לא לרצות ללדת שם שוב.
יכול להיות שמי שבאה אסרטיבית ויודעת מה היא רוצה תוכל לקבל שם יותר אפשרויות, אבל אני לא כזאת ובלידה הדבר האחרון שאני רוצה זה להתווכח עם המיילדות.
החלטות טובות ושיהיה בשעה טובה!!
ילדתי לפני שנה וחצי בשערי צדקאנונימיות
והיית מאוד מרוצה!!
בלי אפידורל. מאוד נתנו לי לזוז ולהתקלח ומוניטור נייד ומה שאני רוצה
מיילדות ורופאים מדהימים!!
זה היה זירוז וחיכו כמה שאפשר לפני כל התערבות נוספת
חדר מהמם גם במחלקה אח"כ היו קשובים
בלי אפידורל. מאוד נתנו לי לזוז ולהתקלח ומוניטור נייד ומה שאני רוצה
מיילדות ורופאים מדהימים!!
זה היה זירוז וחיכו כמה שאפשר לפני כל התערבות נוספת
חדר מהמם גם במחלקה אח"כ היו קשובים
ילדתי לפני שנה בשערי צדקאין לי הסבר
מוניטור אלחוטי, מקלחת עם זרמים שווים.
החדר לידה היה ענק וחדש.
הצוות מדהים!!
המחלקה בביות(מחלקה ד') זה בית מלון. לגמרי.
התבאסתי שצריך לחזור הביתה
החדר לידה היה ענק וחדש.
הצוות מדהים!!
המחלקה בביות(מחלקה ד') זה בית מלון. לגמרי.
התבאסתי שצריך לחזור הביתה
ילדתי לפני חודש בשערי צדקמצפה לעתיד טוב
לי היה מדהים
אבל חברות שילדו לא הרבה לפני לא היה להן טוב
אולי כי ילדו יותר בתקופה של הקורונה
מבחינת הקפדה על הקורונה
לא הצלחתי להיות עם מסיכה בלידה עצמה ואף אחד לא אמר לי כלום
והיולדות והמלווים לא חייבים להיות מחוסנים
אין לי מושג אבל לא נראה לי שיש ביה"ח שיכול להתנות כזה דבר
בחדרים לא חייבים מסיכה
רק שנכנס צוות/ יוצאים למסדרון
הצוות כל הזמן עם מסיכה
ילדתי עכשו בשערי צדקהריון_ראשון
אמנם לא כתבתי את סיפור הלידה שלי אבל היתה לידת בזק והיו ממש זריזים ויעילים העיפו אותי לחדר לידה כשראו שהגעתי בפתיחה מלאה.
אפידורל כבר לא יכלתי לקחת אבל הביאו לי גז צחוק ומאוד עזרו לי במה שאפשר גם נתנו לי להישאר הרבה זמן בחדר לידה אחרי זה להתאושש וכל הצוות היו ממש נחמדים ותומכים התייחסו מאד בסבלנות ועסרו במה שיכלו.
אחר כך הייתי ביולדות ד שזו המחלקה החדשה, הייתי בביות חלקי, 2 בחדר היה מעולה.
מה שלא אהבתי שמעיפים את הבעלים ב8 בערב אבל אפשר בקלות לקבל אישור מהאחיות ואז הוא יכול להישאר עוד.
סהכ מאד ממליצה
מבחינת נהלי קורונה כמו שמצפה כתבה
אפידורל כבר לא יכלתי לקחת אבל הביאו לי גז צחוק ומאוד עזרו לי במה שאפשר גם נתנו לי להישאר הרבה זמן בחדר לידה אחרי זה להתאושש וכל הצוות היו ממש נחמדים ותומכים התייחסו מאד בסבלנות ועסרו במה שיכלו.
אחר כך הייתי ביולדות ד שזו המחלקה החדשה, הייתי בביות חלקי, 2 בחדר היה מעולה.
מה שלא אהבתי שמעיפים את הבעלים ב8 בערב אבל אפשר בקלות לקבל אישור מהאחיות ואז הוא יכול להישאר עוד.
סהכ מאד ממליצה
מבחינת נהלי קורונה כמו שמצפה כתבה
הדסה עין כרםכי כל פה
ילדתי שם את 2 הלידות (השניה לפני פחות מחודש..) ומרוצה ממש ממש!! צוות מהמם גם בחדרי לידה וגם במחלקות.. מיילדות שממש מאפשרות תנוחות וכו למרות שאני לא יזמתי היא הציעה בעצמה אם אני רוצה שהיא תעזור לי עם תנוחות..
גם הצוות במחלקה מדהים (יולדות א וב.. ג לא מכירה) כל הזמן באו והציעו עזרה בהנקה, בלהביא לי אוכל מהחדר אוכל וכו.. התינוקיה (במחלקה הרגילה) היא בין 10-11 לבערך 5 בבוקר (כשהתינוק רעב אז) וגם בין לבין אם רציתי קצת לנח/ לצאת להסתובב בקניון הם ממש זרמו ושמרו עליה בכיף..
מבחינת קורונה- כשמגיעים שואלים אותך מה הסטטוס שלך, אני גם הייתי מחוסנת ובחדר לידה לא ביקשו בכלל מסיכה (גם בשעות שהייתי שם אחרי הלידה). במחלקה כשהולכים לחדר אוכל נראלי שצריך אבל פשוט שמתי ולא אמרו לי אז לא יודעת, כשרופאים ואחיות מגיעים חלקם מבקשים שתשמי ולחלקם לא אכפת.. בחדר לידה היו לי 2 מלווים ובמחלקה הגיעו על המשפחה כרגיל..
גם הצוות במחלקה מדהים (יולדות א וב.. ג לא מכירה) כל הזמן באו והציעו עזרה בהנקה, בלהביא לי אוכל מהחדר אוכל וכו.. התינוקיה (במחלקה הרגילה) היא בין 10-11 לבערך 5 בבוקר (כשהתינוק רעב אז) וגם בין לבין אם רציתי קצת לנח/ לצאת להסתובב בקניון הם ממש זרמו ושמרו עליה בכיף..
מבחינת קורונה- כשמגיעים שואלים אותך מה הסטטוס שלך, אני גם הייתי מחוסנת ובחדר לידה לא ביקשו בכלל מסיכה (גם בשעות שהייתי שם אחרי הלידה). במחלקה כשהולכים לחדר אוכל נראלי שצריך אבל פשוט שמתי ולא אמרו לי אז לא יודעת, כשרופאים ואחיות מגיעים חלקם מבקשים שתשמי ולחלקם לא אכפת.. בחדר לידה היו לי 2 מלווים ובמחלקה הגיעו על המשפחה כרגיל..
לגבי בעלכי כל פה
מבחינתי היה ממש יתרון שהוא יכול להיות כל הזמן במחלקה לידי ולא מגרשים אותו (לגבי שינה אם רוצים הם מאפשרים כל עוד ליולדת השניה בחדר לא מפריע..) גם הקטע של עוד לילה במלונית היה ממש פינוק (לא חייבים ללכת ישר זה רלונטי עד חודש מהלידה ואפשר גם לקבל במקום זה משאבה חשמלית/ הנחה בקניית סלקל וכו)
לידה קלה בעז"ה!!🤗
לידה קלה בעז"ה!!🤗
עונהציפיה.
זו גם ההתלבטות שלנו. בעיקר כי אנחנו גרים ממש קרוב לשערי צדק וזה פלוס משמעותי.
ממה שהבנתי, בשערי צדק נוטים להתערב יותר מבעין כרם. ולי זה משמעותי, כי אני עם סכרת היריון ורוצה להמנע מהתערבויות אם אין צורך רפואי אמיתי.
בנוסף, קחי בחשבון ששערי צדק מקום דתי יותר. לי זה שיקול, כי אני דתלשית. ואם אלד בשבת וארצה משהו מהמכונות האוטומטיות - בשערי צדק מנתקים אותן. אבל מניחה שאם את בפורום הזה סיכוי גבוה שזה לא משנה לך בכל מקרה.
בימים האחרונים הייתי בסיור בחדרי הלידה של שערי צדק (לעין כרם יש עוד זמן) ואמרו שם שפחות מקפידים על מסכות אצל היולדות, בעיקר אם כבר יש להן תו ירוק (מחוסנות/מחלימות).
מלווים: יש אחד בקבלה ללידה. שניים בחדרי לידה.
ממה שהבנתי, בשערי צדק נוטים להתערב יותר מבעין כרם. ולי זה משמעותי, כי אני עם סכרת היריון ורוצה להמנע מהתערבויות אם אין צורך רפואי אמיתי.
בנוסף, קחי בחשבון ששערי צדק מקום דתי יותר. לי זה שיקול, כי אני דתלשית. ואם אלד בשבת וארצה משהו מהמכונות האוטומטיות - בשערי צדק מנתקים אותן. אבל מניחה שאם את בפורום הזה סיכוי גבוה שזה לא משנה לך בכל מקרה.
בימים האחרונים הייתי בסיור בחדרי הלידה של שערי צדק (לעין כרם יש עוד זמן) ואמרו שם שפחות מקפידים על מסכות אצל היולדות, בעיקר אם כבר יש להן תו ירוק (מחוסנות/מחלימות).
מלווים: יש אחד בקבלה ללידה. שניים בחדרי לידה.
אז כל הלידות שלי בשערי צדק והמסקנות שלייוצאת לאוראחרונה
1. אם את באה עם דולה מעולה אז לא משנה איפה את כי יש לך את התמיכה שלה וזה העיקר כדי למנוע התערבות ולמלא משאלות ליבך.
2. היתרון אצלי בשערי צדק זה המיקום והנגישות. חשוב ביותר אחרי לידה.
3. גם הענין הדתי. יותר צניעות במהלך הלידה וגם אחרי מבחינת שבת והסביבה. לי זה חשוב.
2. היתרון אצלי בשערי צדק זה המיקום והנגישות. חשוב ביותר אחרי לידה.
3. גם הענין הדתי. יותר צניעות במהלך הלידה וגם אחרי מבחינת שבת והסביבה. לי זה חשוב.
ימי מחלה בהריוןvered017
הי מה הייתן עושות במקומי ?
אני סייעת בגן עייריה יש לי שיילית פתח חלקית וסובלת מאוד מאוד מהגב אני חודש 5הגננת שאני עובדת איתה דורשת ניקיון יסודי פעם בשבוע שזה אומר להזיז ארונות והכל מיותר לציין כמה זה קשה בהריון ועוד הריון שלישי שגם כשאני מגיע לבית אני לא יושבת עד 8 בערב..
יש לי אפשרות להוציא ימי מחלה עד החופש הגדול ובעלי ממש לוחץ שלא אעשה את זה ..
אני לעומת זאת יודעת שמחכה לי חופש גדול קשוח במיוחד שלאחריו לא אספיק לנוח ומחכה לי לידה .. וחושבת שאין סיבה שאקרע את עצמי ככה ומגיע לי לנוח ולדאוג לעצמי לפני ה"סערה"
מה אתן חושבות ?
אני סייעת בגן עייריה יש לי שיילית פתח חלקית וסובלת מאוד מאוד מהגב אני חודש 5הגננת שאני עובדת איתה דורשת ניקיון יסודי פעם בשבוע שזה אומר להזיז ארונות והכל מיותר לציין כמה זה קשה בהריון ועוד הריון שלישי שגם כשאני מגיע לבית אני לא יושבת עד 8 בערב..
יש לי אפשרות להוציא ימי מחלה עד החופש הגדול ובעלי ממש לוחץ שלא אעשה את זה ..
אני לעומת זאת יודעת שמחכה לי חופש גדול קשוח במיוחד שלאחריו לא אספיק לנוח ומחכה לי לידה .. וחושבת שאין סיבה שאקרע את עצמי ככה ומגיע לי לנוח ולדאוג לעצמי לפני ה"סערה"
מה אתן חושבות ?
למה בעלך לוחץ שלא תעשי את זה?אין יאוש315
למה לא שמירת הריון? אם יש לך שליחת פתח, תתייעצי עם הרופאארץטרופיתיפה
שליית פתח ולהזיז ארונות?אמאשוני
שלא תעיזי!
קודם כל שיהיה ברור מה בשום פנים ואופן לא,
אח"כ תחשבו מה כן ולא מסוכן ומה מתאים לכם כלכלית ונפשיות וזוגית ותעסוקתית...
את במעקב הריון בסיכון?
קודם כל שיהיה ברור מה בשום פנים ואופן לא,
אח"כ תחשבו מה כן ולא מסוכן ומה מתאים לכם כלכלית ונפשיות וזוגית ותעסוקתית...
את במעקב הריון בסיכון?
שליית פתח ואת כל היום על הרגליים?ציפיה.
אני הייתי לוקחת ימי מחלה. גם אם לא עד היציאה לחופש, אבל לפחות פה ושם במהלך השבוע כדי לנוח.
לא נשמע לי סביר להזיז ארונות וכו.
לא נשמע לי סביר להזיז ארונות וכו.
קודם כל הבריאות שלך. שווה כל הוןמיקי מאוס
חוץ מזה- יש לך ימי מחלה.למה שלא תנצלי אותם?
איזה טעם יש לחסוך?
אנשים משלמים המון כסף בשביל איכות חיים. אז בטח ימי מחלה
מקסימום אם תצטרכי ח"ו אחרי חופשת לידה וייגמר לך תקחי כמה ימים בלי תשלום
בהקשר הזוגי- תנסי לשתף את בעלך בדיוק מה ואיך את מרגישה, שיבין את המשמעות של העבודה הזו והסיכון לך ולעובר. ברור שאת מחליטה על ימי המחלה שלך אבל הרבה יותר קל כשבן הזוג תומך בך ולא מעקם פרצופים
איזה טעם יש לחסוך?
אנשים משלמים המון כסף בשביל איכות חיים. אז בטח ימי מחלה
מקסימום אם תצטרכי ח"ו אחרי חופשת לידה וייגמר לך תקחי כמה ימים בלי תשלום
בהקשר הזוגי- תנסי לשתף את בעלך בדיוק מה ואיך את מרגישה, שיבין את המשמעות של העבודה הזו והסיכון לך ולעובר. ברור שאת מחליטה על ימי המחלה שלך אבל הרבה יותר קל כשבן הזוג תומך בך ולא מעקם פרצופים
לא מבינה בכלל בשליית פתחתמיד להודות
רק רוצה לתת נקודה נוספת לחשוב עליה, לא יודעת כמה ימי מחלה יש לך אבל לא עלינו אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך את זה ולכן אם זה לא ממש חובה (ואם זה ממש חובה אז בטח תוכלי לקבל שמירה) כדאי לקחת גם את זה בשיקול כי 4 חודשים של ימי מחלה זה המון ימים.
תרגישי טוב!
תרגישי טוב!
זה לא ארבעה חודשים. זה פחות מחודשיים עד לחופשציפיה.אחרונה
הגדול. ואז בחופש הגדול יש חופש, לפחות מול הגן.
שאלההריוניסטית
שעת צהריים ערב מאוחרת,
בדרך כלל הבנות במיטה בשעה כזאת.
הקטן והגדולה נרדמו ורק האמצעית עוד ערנית כי נרדמה לכמה דק בצהריים, אם כי היא מראה סימני עייפות ושפשופי עיניים אבל סביר להניח שהיא תשכב במיטה לפחות 15 דק עד שתרדם
את מרגישה שהעיניים שלך נעצמות ואת תכף נרדמת- מה את עושה?
מנמנמת לכמה דק/שוטפת פנים/מכניסה אותה למיטה/משהו אחר?
בדרך כלל הבנות במיטה בשעה כזאת.
הקטן והגדולה נרדמו ורק האמצעית עוד ערנית כי נרדמה לכמה דק בצהריים, אם כי היא מראה סימני עייפות ושפשופי עיניים אבל סביר להניח שהיא תשכב במיטה לפחות 15 דק עד שתרדם
את מרגישה שהעיניים שלך נעצמות ואת תכף נרדמת- מה את עושה?
מנמנמת לכמה דק/שוטפת פנים/מכניסה אותה למיטה/משהו אחר?
מכניסה אותה למיטה ואז מנמנמתכבתחילה
ישנה איתה במיטה? אם את משכיבה אותה והולכת- היא קמה?יעל מהדרום
מביאה אותה לידי במיטהאמאשוני
מלטפת אותה כשאני שלושת רבעי ישנה
אם מרגישה שהיא מתחילה להרפות את הגוף- מעולה
אם לא וזה הולך להיות מאבק- מביאה לה שניים שלושה ספרים לידי ומרשה לה "לקרוא" בשקט עד שהיא מרגישה עייפה.
אם היא ממש לא בקטע לישון- משאירה לה שניים- שלושה משחקים בשטיח,
עדיף כאלו שהיא מסתדרת איתם לבד.
אחרי איזה רבע שעה או יותר שאני טיפה מאוששת- קמה אליה.
בגיל הזה לא תמיד נעים להם להישאר לבד.
אם זה הקטע אז פורסת שמיכה ליד המיטה שלי ועליה מותר לשחק בשקט.
אני כמובן שומעת אותה אבל לפחות לא צריכה להחזיק את הראש והמנוחה עוזרת.
אם מרגישה שהיא מתחילה להרפות את הגוף- מעולה
אם לא וזה הולך להיות מאבק- מביאה לה שניים שלושה ספרים לידי ומרשה לה "לקרוא" בשקט עד שהיא מרגישה עייפה.
אם היא ממש לא בקטע לישון- משאירה לה שניים- שלושה משחקים בשטיח,
עדיף כאלו שהיא מסתדרת איתם לבד.
אחרי איזה רבע שעה או יותר שאני טיפה מאוששת- קמה אליה.
בגיל הזה לא תמיד נעים להם להישאר לבד.
אם זה הקטע אז פורסת שמיכה ליד המיטה שלי ועליה מותר לשחק בשקט.
אני כמובן שומעת אותה אבל לפחות לא צריכה להחזיק את הראש והמנוחה עוזרת.
תודה על התשובות! בסופו של דבר היא רצתה לישון אז שמתי אותה הריוניסטיתאחרונה
שואלת בשביל חברהסמיילי12
מה יכול לעזור לבחילות בתחילת היריון?
היא על כדור דילקטין משהו כזה.
ועדיין יש לה בחילות והיא סובלת🥺
ברוך השם אני לא סובלת מזה ברמה כזו בהיריונות אז אין לי מה לייעץ לה.
נשמח לעזרה מהמנוסות❤
היא על כדור דילקטין משהו כזה.
ועדיין יש לה בחילות והיא סובלת🥺
ברוך השם אני לא סובלת מזה ברמה כזו בהיריונות אז אין לי מה לייעץ לה.
נשמח לעזרה מהמנוסות❤
שתוס0יף דיקלקטין בבוקר ותיקח 2 לפני השינהבת מלך!!!!
אם לא עוזר אז אולי פראמין..
אבל תלוי מתי היא התחילה דיקלקטין.. לוקח לו כמה ימים להשפעה ואז הוא ממש עוזר
אבל תלוי מתי היא התחילה דיקלקטין.. לוקח לו כמה ימים להשפעה ואז הוא ממש עוזר
היא כבר תקופה איתו.סמיילי12אחרונה
צריך אישור רופא כדי להוסיף?
אז הבנתימבינהבערך
שאמא שלי היא לא האדם שאני יכולה להתייעץ איתו ולשתף. ועם כמה שחשבתי שאנחנו קרובות, אנחנו יותר קרובות שהקשר מרחוק. ככה אין ויכוחים ואי הבנות. ואולי גם אני ביקורתית ולא רואה את כל התמונה, אבל קשה לי עם הביקורת, עם חוסר ההבנה כשאני באה לשתף בחלק מהדברים, עם הביקורת על בעלי שהרבה פעמים פתחה לי את העיניים אבל גם יצרה קרע בזוגיות. עם החרדות הגדולות שמכניסות בי יותר לחץ מרוגע.. כשאני צריכה את הרוגע הזה. רוצה לקחת צעד אחורה, בתור האחות הגדולה זה קשה כי מרגישה סוג של אחריות. והיא ואבא שלי ביחסים קרים בבית אז היא די לבד.. אבל קשה לי נפשית ופיזית לנסות לטפל בכל העולם. ומפחדת שיום אחד הבת שלי תרגיש אותו הדבר ותתרחק. ושזה יבוא לי בבומרנג. וגילינו על הריון ובכלל אין חשק לספר לה... וחג שעבר טוב אבל עם חיכוכים שהתישו אותי וגרמו לי להגיע לכל התובנות האלה..
סתם פורקת כי אין לי למי...
סתם פורקת כי אין לי למי...
חיבוק.אורוש3
כדאי לפרוק במקום אחר. חברה או אשת מקצוע. מקום שמחזק ולא מחליש.
ביקורת על בן הזוג זה ממש הרסני. ועם כל הכבוד לאמא את רואה שהזוגיות שלה במקום לא טוב אז לדעתי להציב גבול במקום הזה. לא להרוס את שלך.
אם יהיה לך מקור אחר של כח אולי יהיו לך מעט יותר אנרגיות לתמוך באמא. אבל לא במחיר של הרס החיים שלך. בגבול ברור בקשר לבעלך.
ביקורת על בן הזוג זה ממש הרסני. ועם כל הכבוד לאמא את רואה שהזוגיות שלה במקום לא טוב אז לדעתי להציב גבול במקום הזה. לא להרוס את שלך.
אם יהיה לך מקור אחר של כח אולי יהיו לך מעט יותר אנרגיות לתמוך באמא. אבל לא במחיר של הרס החיים שלך. בגבול ברור בקשר לבעלך.
חיבוק!!פרלין
ומקפיצה
וואו כאילו אני כתבתי!!!אנונימית בהו"ל
מאוד מאוד מבינה אותך. אל תאשימי את עצמך ותפחדי שזה יחזור אליך בבומרנג. יש סיבה למה את מנוכרת כלפיה והיא לגמרי אחראית לזה במו ידיה, אפילו אם כוונתיה טובות. תזכרי שאת בן אדם טוב ועם ילדייך תנסי להיות יותר קשובה מכילה מבינה וחכמה מאשר אמא שלך הייתה. מה שאת יכולה ללמוד ממנה זה איך -לא- להיות.
טוב שאתן שומרות על ריחוק ונימוס ושיחות אבל לא צריך להתחמם יותר מדי כי זה מוביל לפיצוצים ותהיי בטוחה שלא את הבעיה. העולם פשוט לא מסתדר ןאידיאלי כמו שכולנו מצפים..צריך להשלים עם זה שהקשר שלכן על אף שהיית רוצה שיהיה אחרת, הוא ככה וזו המציאות.
טוב שאתן שומרות על ריחוק ונימוס ושיחות אבל לא צריך להתחמם יותר מדי כי זה מוביל לפיצוצים ותהיי בטוחה שלא את הבעיה. העולם פשוט לא מסתדר ןאידיאלי כמו שכולנו מצפים..צריך להשלים עם זה שהקשר שלכן על אף שהיית רוצה שיהיה אחרת, הוא ככה וזו המציאות.
אהובהתקווה ייאוש
מבינה אותך ממש
גם אני מרגישה כאילו כתבת במקומי
שולחת לך המון חיבוקים
מרגישים את הלב שלך ואת הרצון התמים לעשות טוב!
ה' איתך ...ובסוף הכל יתהפך לטובה את תראי
את תמשיכי לעשות טוב, אל תרפי, מנגד כמובן לא להתקרב אובר כדי לא להיפגע,
אני למדתי פשוט להבליג...עד כמה שניתן
לתת לדברים לעבור מעליי..
לא תפסידי מבטיחה
💙💙כל היתר חולףאחרונה
פוסט פריקהשעריו בתודה
מרגישה שחייבת לפרוק
זהו הפעם נשברתי
שוב פעם אין גנים
תינוק בן חודש שכל לילה צורח מהלילה עד הבוקר(גזים מטורפים) ואז הילדים קמים בבוקר וצרכה להיות איתם
לא ישנה כמעט אף פעם.
בעל שרוב הזמן לא בבית ,ילדים נורא קטנים
יש עזרה אבל מאוד עייפים לעזור לי ובצדק
נכון לעכשיו חולה ללא יכולת לטפל בו והוא צורח
מצב נוראי
נמאס כבר לא עומדת בזה
זהו פרקתי
וואי, נשמע קשה ממש!!רק טוב=)
אין לי עצות חכמות רק חיבוק💜
וואו חיבוק חזק והרבה כוחותאושר
וואי. כ"כ כ"כ קשה.קול ברמה
עזרה בתשלום שייך לקחת? אפילו בנות בכיתות ו-ח שיושיטו יד? יש מצבים פיזיים שחייב עזרה, ואת ממש נשמעת שהגעת לשם.
מכירה מקרוב, ככה היה עם הילד האחרון שלי. חוסר אונים מטורף, אתה מרגיש שאתה מאבד את השפיות.
חיבוק ענק ענק❤
תדברי עם בעלך, ותנסו לחשוב איך אפשר לעזור לך.
מקווה שהגנים יחזרו ממש בקרוב.
מכירה מקרוב, ככה היה עם הילד האחרון שלי. חוסר אונים מטורף, אתה מרגיש שאתה מאבד את השפיות.
חיבוק ענק ענק❤
תדברי עם בעלך, ותנסו לחשוב איך אפשר לעזור לך.
מקווה שהגנים יחזרו ממש בקרוב.
אפשר לשאול איך הסתדרת?שעריו בתודה
אני ממש מרגישה חסרת אונים
פשוט לא יכולה לעמוד בזה
בגלל המצב גם קשה למצוא מישהי שתעזור לי
המצב שלי היה שונה.קול ברמה
בעלי היה אברך, אז פשוט ויתרנו על המלגה, והוא נשאר לעזור מלא בבית. גם לקחתי עזרה מבחורה שבאה כמה פעמים בשבוע לכביסה וכלים.
השתמשתי בעזרה של בעלי רק כשהרגשתי שאני כבר לא מסוגלת פיזית, וזה עובר את גבול היכולת שלי, אבל זה קרה מלא. לפעמים כמה פעמים ביום.
למרות שהוא עזר, והיה שותף פעיל, זה עדיין היה מטורף ושנינו הרגשנו שאנחנו מאבדים שפיות.
התינוק היה בבכיות כמה חודשים, היו לו בעיות באכילה, והבכיות היו בערך 24 שעןת ביממה, וגם היו ילדים נוספים ב"ה....
בקיצור - אני אומרת שבמקרה כזה, צריך ממש למסור את הנפש על למצוא עזרה. אולי במקביל גם לחפש משהו שעוזר לגזים.
ואם זה באמת רק גזים, אז להתעודד מזה שבעז"ה זה ממש זמני, ולהתפלל שיעבור כמה שיותר מהר... (אצלנו הקושי נמשך הרבה מעבר לשלושה חודשים, כמו שנוהגים להעריך, אבל כאמור הבעיה לא הייתה גזים)...
לבי איתך.
השתמשתי בעזרה של בעלי רק כשהרגשתי שאני כבר לא מסוגלת פיזית, וזה עובר את גבול היכולת שלי, אבל זה קרה מלא. לפעמים כמה פעמים ביום.
למרות שהוא עזר, והיה שותף פעיל, זה עדיין היה מטורף ושנינו הרגשנו שאנחנו מאבדים שפיות.
התינוק היה בבכיות כמה חודשים, היו לו בעיות באכילה, והבכיות היו בערך 24 שעןת ביממה, וגם היו ילדים נוספים ב"ה....
בקיצור - אני אומרת שבמקרה כזה, צריך ממש למסור את הנפש על למצוא עזרה. אולי במקביל גם לחפש משהו שעוזר לגזים.
ואם זה באמת רק גזים, אז להתעודד מזה שבעז"ה זה ממש זמני, ולהתפלל שיעבור כמה שיותר מהר... (אצלנו הקושי נמשך הרבה מעבר לשלושה חודשים, כמו שנוהגים להעריך, אבל כאמור הבעיה לא הייתה גזים)...
לבי איתך.
תודה רבה לךשעריו בתודה
תודה רבה על הפירוט והחיזוק
מעריכה ממש!
אין על מה. שה' ישלח המון ברכה וכוח ❤קול ברמה
ניסית ליקציק לגזים? אותנו הציל ממש!מהמרחקים
ועיסויים לבטן, וברכיים לבטן
מאיפה ניתן להשיג?שעריו בתודה
סופרפארם?
לא, תנסי חנויות טבע ויש להם גם אתר.בעלת תשובה
בסופרפארם יש הומיאוקוליק תרופה הומאופתית לגזים גם מאוד מומלץ
תנסי להימנע מגלוטןאו מיי גאד
עזר לי ממש. וכל פעם שאוכלת קצת, כאבי בטן סיוט...
לא מניקה לצערישעריו בתודה
אוכל אוכל מיוחד
גם שאי אפשר להחליף אותו מה שמסבך את העניין
תודה!
אה... וואו מבינה אותך. היו 3 פעמים שנתנו לו תמ"לאו מיי גאד
והוא צרח מכאבי בטן והרגשתי רעה אז המשכתי להניק אותו למרות ששרפו לי הפטמות, עד היום אני מניקה אותו אולי בזכות זה...
פשוט הבנתי שחלב אם זה הדבר היחיד שיעזור לו...
איזה אוכל מיוחד יש לו?
ותשכיבי אותו כל הבטן, ותשתמשי בטרמפולינה, זה מה שעוזר לנו...
פשוט הבנתי שחלב אם זה הדבר היחיד שיעזור לו...
איזה אוכל מיוחד יש לו?
ותשכיבי אותו כל הבטן, ותשתמשי בטרמפולינה, זה מה שעוזר לנו...
אוכל אלרגנישעריו בתודה
כנראה אלרגיה לחלב
אבל היה כנראה משהו בנוסף שאכלתי שלא עשה לו טוב מקווה שלא אלרגיות לעוד דברים
אז הפסקתי להניק בנתיים רק על זה.
הוא אוכל נאוקייט?אהבתחינם
היישעריו בתודה
אוכל נטרומיגן
נשמע ממש אבל ממש קשהאני זה א
שולחת לך חיבוק.
ואם את אומרת שהוא אלרגי לחלב שווה לבדוק אם אין עוד אלרגיות יכול להיות שזו הסיבה לבכי המרובה.
למרות שיש ילדים שסובלים מאוד גם סתם מגזים אבל כדאי לברר שלא מפספסים משהו אחר...
ואם יש לך אופציה לעזרה בתשלום זה ממש יכול לעזור.
ואם את אומרת שהוא אלרגי לחלב שווה לבדוק אם אין עוד אלרגיות יכול להיות שזו הסיבה לבכי המרובה.
למרות שיש ילדים שסובלים מאוד גם סתם מגזים אבל כדאי לברר שלא מפספסים משהו אחר...
ואם יש לך אופציה לעזרה בתשלום זה ממש יכול לעזור.
זהו שחשבתי על זהשעריו בתודה
שוקלת לקבוע תור לרופא לעשות טסטים
פשוט לא יודעת אם בגיל כזה עושים
תביאי נערה קבועהאורוש3
מן הסתם גם להן אין לימודים. היא על הילדים בבוקר ואת במנוחה. ואם את חולה לדעתי שהבעל יישאר עם כל הכבוד להכל. אישה יולדת עם תינוק לא רגוע פלוס ילדים בבית זה מעבר לכל משהו שאפשר להתמודד. יש ימי מחלת בן זוג. וזה מצב קצה. חיבוקים
היישעריו בתודה
תודה על התגובה!
בעלי עצמאי מה שמסבך את העניין אבל הערתי אותו ב5 בבוקר וקרסתי על המיטה עד 9
מה שהציל אותי משמעותית
שמחה לשמוע שישנת ארבע שעות!!קול ברמה
את לא אמורה להתמודד לבד.
אויש. אז באמת. עזרה!!אורוש3
זה נשמע שזה לא רק גזים..אנונימית-אנמית
אם תינוק בוכה מהלילה עד הבוקר
אולי לנסות אוסטאופט ?
אולי לנסות אוסטאופט ?
סליחה על הבורותשעריו בתודה
מזה אוסטאופט?
אף פעם לא שמעתי על זה
זה רפואה אלטרנטיביתאנונימית-אנמית
תנסי זה מאוד עוזר!
יש לי המלצה למישהו אם את רוצה בירושלים בפרטי..
יש לי המלצה למישהו אם את רוצה בירושלים בפרטי..
לא אלטרנטיבית אלא משלימהלפניו ברננה!
(ההבדל נעוץ בזה שהרפואה הקונבנציונלית מכירה בזה ואומרת שהדברים אכן עובדים, ויש בהם היגיון)
מדובר בשיטה של ריפוי לפי היציבה של הגוף וסידור נכון של מיקום העצמות.
שמעתי ניסים ונפלאות בנושא.
אם יש לך את הביטוח הכי טוב בקופות חולים לפעמים אפשר למצוא עם החזר מהקופה. תלוי אם יש באיזור שלך מישהו...
מדובר בשיטה של ריפוי לפי היציבה של הגוף וסידור נכון של מיקום העצמות.
שמעתי ניסים ונפלאות בנושא.
אם יש לך את הביטוח הכי טוב בקופות חולים לפעמים אפשר למצוא עם החזר מהקופה. תלוי אם יש באיזור שלך מישהו...
צודקת התבלבלתי -משלימהאנונימית-אנמיתאחרונה
שלום יקרות ובשורות טובות. משתפת בעוד סיפור שכתבתי, קצת מטלטלמתואמת
שנכתב מהרהורי לבי, ואני חושבת שאני לא היחידה...
באהבה ובתקווה ❤
זו הייתה פגיעה ישירה.
היא הייתה עם הסמרטוט ביד, מול המשחקים שהם שוב פיזרו, אף שהיא כבר ביקשה מהם כמה פעמים שיפנו את השטח כדי שתוכל סוף-סוף לשטוף את הבית שדרש זאת נואשות בימים האחרונים והטרופים. הם עמדו מולה, נזופים, כשהאזעקה נשמעה.
ביעילות מתורגלת מדי הם רצו, עולים ויורדים כמו האזעקה מעל ערמות המשחקים, אל הממ"ד.
היא עמדה רגע, חסרת-אונים, מביטה בידיה הרטובות והמלוכלכות, ברצפה שייחלה לשטוף, בצעצועים המפוזרים כאילו אין שבת עוד שעה, בעלה קרא לה, "בואי כבר! מהר!"
וזה היה רגע יותר מדי.
זו הייתה פגיעה ישירה, והיא ניתקה בבת-אחת מהגוף שלה, והביטה עליהם, איך הם ניצלו, תודה לאל, איך הם מביטים בה או במה שנשאר ממנה, ועיניהם יוצאות בלי גבול.
כמה זמן ריחפה כך, בין שמים לארץ?
את יללות האמבולנס שמעה, את צפצופי המכשירים בבית החולים כבר לא.
היא הייתה מחוסרת הכרה, והכרתה החסרה ריחפה לעתים סמוך לגוף. והדבר הבא ששמעה הייתה את בעלה מדבר עם בן החמש.
"אני רוצה שאמא תמות," פלט פתאום הילד, בקול שאדישות ומרירות וחוסר-אכפתיות וכעס בו.
"איך אתה מדבר!" נזעק האיש שלה. "חס ושלום!"
"כן!" התעקש הילד, "כי היא תמיד כועסת עלינו! היא בכלל לא אוהבת אותנו."
את המשפט הזה הוא אמר כבר יומיים קודם לכן, כשהיא נזפה בו - טוב, צרחה עליו - על ששפך את החלב שלקח לבדו מהמקרר. "אנחנו לא יכולים עכשיו לצאת לקניות כל רגע!" היא צעקה. "עכשיו לא יהיה לנו חלב למחר בבוקר!"
"למה את תמיד כועסת עלינו?" שאלה בת השמונה בקול תם, כשבהזדמנות אחרת הכריחה אותם לסגור את הדלת ולא להעז לצאת החוצה - כי מי יודע אם תתפוס אותם אזעקה כשישחקו בחצר למטה.
וזה היה נכון. הימים האחרונים הביאו אותה לקצה. היא כעסה וצעקה לא מעט. אולי זו הייתה הדרך שלה לבכות.
ועכשיו הנשמה שלה בכתה באמת. בלי דמעות, אבל בכתה.
אז זהו? זה מה שהם יזכרו ממנה? איך היא כעסה עליהם כל הזמן? הם לא יזכרו לה את הזמנים שבהם יצאה איתם לבלות בחוץ, מפנקת כל אחד מהם בממתק לפי רצונו. לא יזכרו את היצירות המושקעות שהכינה איתם פעם בכמה זמן. לא יזכרו את ההתכרבלות במיטה לעת לילה עם סיפור מתוק מתוך ספר הספרייה. לא יזכרו את הכביסות, והבישולים, והסדר, והכלים, וניקיון השירותים, והחלפת המצעים, וכל הפרטים הקטנים שמרכיבים את התפקוד שלה כאמא שלהם.
הם לא יזכרו? באמת?
הנשמה שלה נשמה עמוקות, מסרבת בכל תוקף אווריריותה לגזרה הזו, וברגע אחד היא נחתה בחזרה לתוך הגוף המרוסק שלה.
והיא התעוררה, מזיעה כולה, ממששת את גופה החף מרסיסים, שומעת את בכיו של הקטן מתוך שינה.
רועדת, היא התרוממה לישיבה, עדיין לא מאמינה שהיא שלמה, דשדשה אחר נעלי הבית שלה, קמה אל התינוק.
בפעם הראשונה מאז שהחליטה לחנך אותו לישון רק במיטתו, היא שברה את הכלל והרימה אותו. גיפפה אותו, חיבקה אותו כאילו עומדת להיפרד ממנו. הסתובבה בחדר הילדים, צפתה בהם, בכל אחד ואחד מהם. כמה הם תמים. כמה הם אהובים. רכנה ליד בן השש ונשקה לעיניו העצומות. פנתה לבת השמונה, עשתה אותו דבר. וגם לבן הארבע ולבת השלוש. היא כל-כך אוהבת אותם. כל-כך רצתה שיראו באהבתה.
וכשהאזעקה נשמעה, מרטיטה את כל ביתם, היא נטלה אותם ממיטותיהם בזריזות מתוקה, וביחד הם התקבצו בממ"ד.
הם שרו שירים שקטים וסיפרו סיפורים רגועים. וכשהיא הביטה בהם כך בחשכה, היא הבטיחה לעצמה שאלה הרגעים שהם יזכרו מהמלחמה.
וככה הם יזכרו אותה.
לאחר מאה ועשרים.
באהבה ובתקווה ❤
זו הייתה פגיעה ישירה.
היא הייתה עם הסמרטוט ביד, מול המשחקים שהם שוב פיזרו, אף שהיא כבר ביקשה מהם כמה פעמים שיפנו את השטח כדי שתוכל סוף-סוף לשטוף את הבית שדרש זאת נואשות בימים האחרונים והטרופים. הם עמדו מולה, נזופים, כשהאזעקה נשמעה.
ביעילות מתורגלת מדי הם רצו, עולים ויורדים כמו האזעקה מעל ערמות המשחקים, אל הממ"ד.
היא עמדה רגע, חסרת-אונים, מביטה בידיה הרטובות והמלוכלכות, ברצפה שייחלה לשטוף, בצעצועים המפוזרים כאילו אין שבת עוד שעה, בעלה קרא לה, "בואי כבר! מהר!"
וזה היה רגע יותר מדי.
זו הייתה פגיעה ישירה, והיא ניתקה בבת-אחת מהגוף שלה, והביטה עליהם, איך הם ניצלו, תודה לאל, איך הם מביטים בה או במה שנשאר ממנה, ועיניהם יוצאות בלי גבול.
כמה זמן ריחפה כך, בין שמים לארץ?
את יללות האמבולנס שמעה, את צפצופי המכשירים בבית החולים כבר לא.
היא הייתה מחוסרת הכרה, והכרתה החסרה ריחפה לעתים סמוך לגוף. והדבר הבא ששמעה הייתה את בעלה מדבר עם בן החמש.
"אני רוצה שאמא תמות," פלט פתאום הילד, בקול שאדישות ומרירות וחוסר-אכפתיות וכעס בו.
"איך אתה מדבר!" נזעק האיש שלה. "חס ושלום!"
"כן!" התעקש הילד, "כי היא תמיד כועסת עלינו! היא בכלל לא אוהבת אותנו."
את המשפט הזה הוא אמר כבר יומיים קודם לכן, כשהיא נזפה בו - טוב, צרחה עליו - על ששפך את החלב שלקח לבדו מהמקרר. "אנחנו לא יכולים עכשיו לצאת לקניות כל רגע!" היא צעקה. "עכשיו לא יהיה לנו חלב למחר בבוקר!"
"למה את תמיד כועסת עלינו?" שאלה בת השמונה בקול תם, כשבהזדמנות אחרת הכריחה אותם לסגור את הדלת ולא להעז לצאת החוצה - כי מי יודע אם תתפוס אותם אזעקה כשישחקו בחצר למטה.
וזה היה נכון. הימים האחרונים הביאו אותה לקצה. היא כעסה וצעקה לא מעט. אולי זו הייתה הדרך שלה לבכות.
ועכשיו הנשמה שלה בכתה באמת. בלי דמעות, אבל בכתה.
אז זהו? זה מה שהם יזכרו ממנה? איך היא כעסה עליהם כל הזמן? הם לא יזכרו לה את הזמנים שבהם יצאה איתם לבלות בחוץ, מפנקת כל אחד מהם בממתק לפי רצונו. לא יזכרו את היצירות המושקעות שהכינה איתם פעם בכמה זמן. לא יזכרו את ההתכרבלות במיטה לעת לילה עם סיפור מתוק מתוך ספר הספרייה. לא יזכרו את הכביסות, והבישולים, והסדר, והכלים, וניקיון השירותים, והחלפת המצעים, וכל הפרטים הקטנים שמרכיבים את התפקוד שלה כאמא שלהם.
הם לא יזכרו? באמת?
הנשמה שלה נשמה עמוקות, מסרבת בכל תוקף אווריריותה לגזרה הזו, וברגע אחד היא נחתה בחזרה לתוך הגוף המרוסק שלה.
והיא התעוררה, מזיעה כולה, ממששת את גופה החף מרסיסים, שומעת את בכיו של הקטן מתוך שינה.
רועדת, היא התרוממה לישיבה, עדיין לא מאמינה שהיא שלמה, דשדשה אחר נעלי הבית שלה, קמה אל התינוק.
בפעם הראשונה מאז שהחליטה לחנך אותו לישון רק במיטתו, היא שברה את הכלל והרימה אותו. גיפפה אותו, חיבקה אותו כאילו עומדת להיפרד ממנו. הסתובבה בחדר הילדים, צפתה בהם, בכל אחד ואחד מהם. כמה הם תמים. כמה הם אהובים. רכנה ליד בן השש ונשקה לעיניו העצומות. פנתה לבת השמונה, עשתה אותו דבר. וגם לבן הארבע ולבת השלוש. היא כל-כך אוהבת אותם. כל-כך רצתה שיראו באהבתה.
וכשהאזעקה נשמעה, מרטיטה את כל ביתם, היא נטלה אותם ממיטותיהם בזריזות מתוקה, וביחד הם התקבצו בממ"ד.
הם שרו שירים שקטים וסיפרו סיפורים רגועים. וכשהיא הביטה בהם כך בחשכה, היא הבטיחה לעצמה שאלה הרגעים שהם יזכרו מהמלחמה.
וככה הם יזכרו אותה.
לאחר מאה ועשרים.
וואו. ממש מטלטל... דמעות בעיניים!הריון מספר אחת
מרגש מטלטל ומחיבטובהלה :)
תודה לך
שבת שלום
שבת שלום
לא יודעת איך לנסח, אם לא אצליח שמנהלותנחלנחל
ימחקו בבקשה. אבל באמת, היא ילדה ארבעה ילדים בחמש שנים, אחר כך עוד אחד שהוא תינוק קטן, אולי גם עובדת. הם גרים באזור מסוכן אם ככה מהר כבר טיל נופל, נשמע כמו שדרות. היא כל הזמן מבשלת, מנקה, אפילו בזמן אזעקות היא שוטפת ריצפה, אני בשגרה עושה פעם ב...
וכל מה שילדים אומרים לה שהיא תמות כי לא הרשתה לשחק בחוץ בזמן אזעקות והתעצבנה שהם שופכים חלב . אה, אם היא תרשה לעצמה לא לתת צומי לילדים בזמנה הפנוי אלא לנוח עם פלאפון במקום יצירות מושקעות אז היא תצא מזניחה.
יש פה צפייה שהיא תהיה מלאך עם כוחות של ספיידרמן.
וכל מה שילדים אומרים לה שהיא תמות כי לא הרשתה לשחק בחוץ בזמן אזעקות והתעצבנה שהם שופכים חלב . אה, אם היא תרשה לעצמה לא לתת צומי לילדים בזמנה הפנוי אלא לנוח עם פלאפון במקום יצירות מושקעות אז היא תצא מזניחה.
יש פה צפייה שהיא תהיה מלאך עם כוחות של ספיידרמן.
מסכימה מאודאן אליוט
זה לא סיפור אמיתי. כן?יעל מהדרום
לק"י
מניחה שמתואמת נסתה להעביר מסר, ולכן זה קצת קיצוני.
מניחה שמתואמת נסתה להעביר מסר, ולכן זה קצת קיצוני.
ברור, אם היה אמיתי, הייתי אומרתנחלנחל
לאימא הזאת להשאיר ילדים עם אבא ולנסוע לנופש ליומיים. ולהפסיק לנקות.
זה היה חלום כן?חילזון 123
מרגש ממש (אם כי טיפה קיצוני...)חילזון 123
וואו. אני מצטערת אבל זה מטלטל אותי בצורה לא טובה בכללמיואשת******
נשמע כאילו אסור לחנך ילדים או סתם להתעצבן לפעמים בצורה אנושית כי אז הם ירצו שנמות? מה?
אני חושבת ש לצערינו כולנו לחוצות והתקופה קשה לנו מאד גם בלי שהעמיס עלינו עוד דלי של יסורי מצפון כי צעקנו על ילד בהתנהלות נורמלית של בית.
את כותבת באמת מדהים אבל אני מאחלת לכולנו הרהורי לב שמחים יותר ופחות נקיפות מצפון על זה שאנחנו אנושיות.
אני חושבת ש לצערינו כולנו לחוצות והתקופה קשה לנו מאד גם בלי שהעמיס עלינו עוד דלי של יסורי מצפון כי צעקנו על ילד בהתנהלות נורמלית של בית.
את כותבת באמת מדהים אבל אני מאחלת לכולנו הרהורי לב שמחים יותר ופחות נקיפות מצפון על זה שאנחנו אנושיות.
ממש מטלטל!!לפניו ברננה!
ואוו, את פשוט מוכשרת.
גורמת לבכות ולהתעורר...
גורמת לבכות ולהתעורר...
וואו!אחרונה בתור
תודה על הסיפור! מזכיר לנו איך לתת לרגשות שלנו לצאת, לא על הילדים (וגם לא על הבעל אם אפשר) בכללי עוד הזדהות והבנה של נזקי הטילים.
שה' ייתן לכלנו כח והמון שלווה בקרוב!
חג שמח ושקט!
שה' ייתן לכלנו כח והמון שלווה בקרוב!
חג שמח ושקט!
חוזרת (באיחור) כדי להגיבמתואמת
תודה על התגובות, וסליחה ממי שהסיפור היה לה קשה מדי... כטיבה של ספרות - הגזמתי את התוכן, כדי לחדד את המסר (בראש ובראשונה לעצמי, כן?)
הסיפור כמובן לא היה ולא נברא, אלא נבע מהרהור רגעי שעלה בי בעיצומו של יום שישי העמוס: אם יפגע בי טיל עכשיו - מה הילדים שלי יזכרו ממני?
כיוון שחשבתי שהרעיון של הסיפור יכול לדבר לעוד נשים - פרסמתי אותו כאן.
אז שוב סליחה ♡
ימים טובים ובשורות טובות לכולנו...
הסיפור כמובן לא היה ולא נברא, אלא נבע מהרהור רגעי שעלה בי בעיצומו של יום שישי העמוס: אם יפגע בי טיל עכשיו - מה הילדים שלי יזכרו ממני?
כיוון שחשבתי שהרעיון של הסיפור יכול לדבר לעוד נשים - פרסמתי אותו כאן.
אז שוב סליחה ♡
ימים טובים ובשורות טובות לכולנו...
תודה רבה מתואמת יקרה!מנסה לעזור
וואותקווה ייאוש
אין מילים....
וואוו۔۔רותי7
התעגעתי לסיפורים שלך!
ולכתיבה שלך۔۔
ולכתיבה שלך۔۔
וואו מלחיץ.. קצת מוקצן לדעתי. ה יעזור😭מתחדשת11אחרונה
זה לא נורא לתת אקמולאת פניך אבקש
זהו.
לא נורא.
לפעמים חייב.
לא נורא.
לפעמים חייב.
נכון, ויותר מזהפה לקצתאחרונה
בעיניי כשצריך לתת אקמול ולא נותנים אז זה נורא.
אמא אלופה! 💓
אמא אלופה! 💓
לפעמים בא לי לשלוח הודעה לחברה בסוף יום , לפרוקשמלה אדומה
לומר לה כמה היום הזה התחיל טוב וכיף!
ואיזה מבאס שהוא נגמר ככה
כל אחד לעצמו , פגוע וכאוב
ואיזה מבאס שהוא נגמר ככה
כל אחד לעצמו , פגוע וכאוב
חיבוק כפרוששששדפני11
❤️שמלה אדומה
💕💕💕מיואשת******
😔😔אין לי הסבראחרונה
חיבוק אהובה!!!
זה באמת לא פשוט...
זוגיות יכולה להיות רכבת הרים מטלטלת...
אבל תזכרי שאחרי כל ירידה מגיעה גם עלייה❤️
זה באמת לא פשוט...
זוגיות יכולה להיות רכבת הרים מטלטלת...
אבל תזכרי שאחרי כל ירידה מגיעה גם עלייה❤️
ציריםנופרי29
הייתי היום במיון יולדות לעשות בדיקת מעקב הריון עודף (שבוע 40+1). המוניטור הראה שיחסית יש צירים יפים ולאחר בדיקה היתה פתיחה של 2.75 סמ.
עשו לי סטריפינג ואמרו לי לחזור עוד יומיים לביקורת.
יש לי עכשיו כאבים בבטן התחתונה כל 2 דקות למשך דקה לפעמים פחות ותחושה שכאילו מספר 2 צריך לצאת(סליחה על התיאור) ושהראש של התינוק ממש לוחץ למטה.
האם לחזור למיון? נשמע צירים סדירים?
מציינת שזאת לידה שלישית ולא רוצה לחכות יותר מדיי...
עשו לי סטריפינג ואמרו לי לחזור עוד יומיים לביקורת.
יש לי עכשיו כאבים בבטן התחתונה כל 2 דקות למשך דקה לפעמים פחות ותחושה שכאילו מספר 2 צריך לצאת(סליחה על התיאור) ושהראש של התינוק ממש לוחץ למטה.
האם לחזור למיון? נשמע צירים סדירים?
מציינת שזאת לידה שלישית ולא רוצה לחכות יותר מדיי...
לגמרי!!!! לכי חזרה למיון, את לא בלידה ראשונה וזה יכול להתפתחמק"ר
מהר ממש!
בשעה טובה
בשעה טובה
מהר למיון! ושיהיה במזל טובחן שחר
נוסעת! תודה אהןבותנופרי29
שיהיה בקלות ובבריאותאורוש3
ואי. נשמע לידה לגמרייי. בהצלחה בע"ה!!🤗קול ברמה
בהצלחה! תעדכני מה איתך❤מאמינה ומתאמנת
האמת שלא ממש ברור איך לא השאירו אותה למעקב אחרי הסטריפינגקול ברמהאחרונה
אם כבר היו קצת צירים ופתיחה. לפחות היו מחכים כמה שעות לפני שמשחררים...
יש המלצה למטפל\ת זוגי\ת באיזור ירושלים?אנונימית בהו"ל
אם כי גם איזור המרכז בסדר.
חשוב לנו שלא יהיה דוס מדי, אפילו מעדיפים חילוני, ואקסטרא דיסקרטי
שיהיה נחמד
ושידע לטפל גם בתחום היחסים על כל המשתמע.
לא כל כך משנה לנו גבר או אשה.
בבקשה תעזרו לי אף פעם לא עשינו תהליך ואין לנו מושג איך לברר, אנשים מתביישים בעולם האמיתי ולא מספרים, בטח שלא בתחום המין. ואנחנו לא יודעים למי לפנות.
בכלל, הוא ממש לא מתלהב מהענין,תמיד חושב שאפשר לפתור דברים לבד, והדרך שלו לפתור דברים היא לא לעשות כלום. ואני די הצבתי אולטימטום שאי אפשר לחיות ככה יותר, כי באמת אי אפשר. אז גם סתם חיבוקים ועידודים יתקבלו בברכה
מקפיצה לך. ומצדיעה לך על הצעד. זה ממש חשוב בעיני!ציפיה.
דינה ישראל מירושלים מצויינת, אבל כן דוסית.... עוזר?חן שחר
אולי אלישע אזר?שחרית*
לא מכירה אישית אבל יודעת שנחשב מטפל טוב בתחום המיני.
ומוסיפה עוד- לא יודעת בדיוק מה הבעיה ובמה אתם רוצים לטפל, אבל אם זה סביב הנושא המיני בעיקר, אני ממליצה לחפש מטפל מיני. כשהעניינים בתחום הזה מסתדרים, זה משליך בהחלט גם על הזוגי.
ממליצה כמו תמיד על מרכז יה"ל ומיכל פרינס. שתדע גם להגיד לכם אם היא לא יכולה לעזור ומי כן יוכל ולהפנות אתכם הלאה. נסו לקרוא מאמרים שלה באתר שלהם ולהבין אם זה מדבר אליכם.
בהצלחה!! כל הכבוד על האומץ לקפוץ למים ולטפל.
יש לי המלצה אבל לא בטוחה שהיא עונה לדרישות שלך מק"ראחרונה
מירי ויזל מירושלים
חפשי את המספר שלה בנט/פייסבוק
היא אישה מדהימה בכל קנה מידה, ואלופה בתחומה
אבל היא כן דוסית, שיקול שלך (לטעמי זה לא בא לידי ביטוי בטיפול שלה)
חפשי את המספר שלה בנט/פייסבוק
היא אישה מדהימה בכל קנה מידה, ואלופה בתחומה
אבל היא כן דוסית, שיקול שלך (לטעמי זה לא בא לידי ביטוי בטיפול שלה)
רוצה לשתף אותכן..מה הייתן עושות?אם_שמחה_הללויה
יש איזה אישה צעירה שאני רואה אותה כל הזמן מסתובבת בעיר / בטיילת. יש לה 3 ילדים צפופים קטנים.עם עגלת תאומים. והיא תמיד לבד. בלי בעל. לבושה תמיד ממש חשוף ופרווקטיבי.
כל פעם שאני רואה אותה הלב שלי פשוט נקרע.
אתמול היא ביקשה ממני חיתול אז הבאתי לה וגם עזרתי לה להחליף. שאלתי אם היא צריכה עוד עזרה, היא ביקשה עוד חיתול וזהו.
ואז בעלי וילדה שלי קראו לי שכבר נילך.
סתם משתפת, מעניין אותי אם הייתן מדברות ושואלות אותה שאלות.
או שפשוט ממשיכות הלאה..
כואב לי הלב על הילדים שלה בעיקר😔 אבל גם עליה היא תמיד כזאת חסרת אונים וחשופה (תרתי משמע)..
כל פעם שאני רואה אותה הלב שלי פשוט נקרע.
אתמול היא ביקשה ממני חיתול אז הבאתי לה וגם עזרתי לה להחליף. שאלתי אם היא צריכה עוד עזרה, היא ביקשה עוד חיתול וזהו.
ואז בעלי וילדה שלי קראו לי שכבר נילך.
סתם משתפת, מעניין אותי אם הייתן מדברות ושואלות אותה שאלות.
או שפשוט ממשיכות הלאה..
כואב לי הלב על הילדים שלה בעיקר😔 אבל גם עליה היא תמיד כזאת חסרת אונים וחשופה (תרתי משמע)..
אולי לנסות לברר מול הרווחה כתובת שלהכמיהה
ולתרום לה , או מוצרים או בעזרה עם הילדים
אם1234אנונימי
את רואה אותה על בסיס קבוע, אולי כל פעם לנסות קצת להתקרב.
ולראות אם היא מעוניינת באיזשהו קשר
ולראות אם היא מעוניינת באיזשהו קשר
לא ממש קבוע..פעם בכמה חודשים..אם_שמחה_הללויה
אני לא בטוחה שהיא באמת בקושימכחול
האמת שלא ברור לי מהתיאור לפי מה את חושבת ככה.
בהרבה משפחות ב"ה יש כמה ילדים צפופים. רוב הבעלים שאני מכירה עובדים הרבה ולאו דווקא יכולים להסתובב עם הנשים והילדים שלנו רוב הזמן. הרבה נשים בישראל בוחרות להתלבש בצורה שאני פחות אוהבת.
ויצא לי כבר להתקע בחוץ בלי חיתול ולבקש מאישה זרה (אפילו שב"ה יש לנו כסף לקנות חיתולים, סתם תקלה).
נשמע שאת חושבת שלאישה הזאת יש מצוקה כלשהיא, אבל לא ברור לי למה בדיוק.
בהרבה משפחות ב"ה יש כמה ילדים צפופים. רוב הבעלים שאני מכירה עובדים הרבה ולאו דווקא יכולים להסתובב עם הנשים והילדים שלנו רוב הזמן. הרבה נשים בישראל בוחרות להתלבש בצורה שאני פחות אוהבת.
ויצא לי כבר להתקע בחוץ בלי חיתול ולבקש מאישה זרה (אפילו שב"ה יש לנו כסף לקנות חיתולים, סתם תקלה).
נשמע שאת חושבת שלאישה הזאת יש מצוקה כלשהיא, אבל לא ברור לי למה בדיוק.
אני מסכימה איתךמיואשת******
לצד זה אני חושבת @אם_שמחה_הללויה שאת מהממת והרגישות שלך לזולת והרצון לעזור ולהיות שם ממש מפעימים 
יתכן שיש משהו שגורם לך לחשוב שיש מצוקה שלא פירטת כאן, אבל מה שפירטת כאן לא ברור אם זה מצוקה או סתם מישהי שזו הדרך חיים שלה.
בהצלחה, תמשיכי להיות כזו מתוקה לזולת!
כן צודקות התיאור שלי אולי לא היה מדויק..אם_שמחה_הללויה
צריך לראות את זה בעיניים בשביל להבין..
זה לא רגיל..חיתולים כנראה באמת היא סתם נתקעה,
אבל הלבוש שלה יותר מסתם ״לבוש שאני פחות אוהבת״
ממש מושך תשומת לב, עקבים, איפור,חצאיות קצרות..
אפילו בעיר שאני גרה (עיר חילונית) זה מרגיש לי מוזר.
לא נכנסת לזה...רק הלב שלי מתכווץ תמיד לראות אותה😕
זה לא רגיל..חיתולים כנראה באמת היא סתם נתקעה,
אבל הלבוש שלה יותר מסתם ״לבוש שאני פחות אוהבת״
ממש מושך תשומת לב, עקבים, איפור,חצאיות קצרות..
אפילו בעיר שאני גרה (עיר חילונית) זה מרגיש לי מוזר.
לא נכנסת לזה...רק הלב שלי מתכווץ תמיד לראות אותה😕
מסכימה איתך ממש @ מכחולאמן וכן
הכוונה שלך טובהאמן וכן
אבל עניין הלבוש לא מהווה פה בכלל פרמטר למשהו.
שנית,יש מצב שבעלה עובד בשעות כאלו ולכן היא לבד.
שלישית,קורה שיוצאים בלי טיטול או שנגמר וכו.
ודבר אחרון,מחשבה וכוונה נהדרות,רק לפני 'את ממהרת תבדקי אם היא בכלל זקוקה באמת למשהו
שנית,יש מצב שבעלה עובד בשעות כאלו ולכן היא לבד.
שלישית,קורה שיוצאים בלי טיטול או שנגמר וכו.
ודבר אחרון,מחשבה וכוונה נהדרות,רק לפני 'את ממהרת תבדקי אם היא בכלל זקוקה באמת למשהו
אולי תנסי לדבר איתה, להתחבר כזה לגששאנונימית-אנמית
אם האינטואיציה שלך אומרת לך שיש פה משהו לא תקין שווה לברר ...
היא מירושלים ?
תגיבי לי בפרטי אם בא לך..
היא מירושלים ?
תגיבי לי בפרטי אם בא לך..
לא, לא מירושלים..אם_שמחה_הללויה
מה לשאול אותה נגיד?יש לך רעיון?
איזו רגישות!!!אין לי הסבר
כמו שכתבו, לא בטוח היא באמת במצב קשה, ולכן מן הראוי לגשש לכיוונה...
תשאלי אותה קודם מה שלומה.
אחר כך תעברי לילדים(נשים כמעט תמיד אוהבות שאומרים על הילדים שלהם שהם חמודים ומתוקים), תתלהבי מהילדים ותשאלי בני כמה הם, תשווי לגילאים של הילדים שלך...
כשהמצב ביניכם פתוח יותר את יכולה לשאול אותה מה היא עושה בחיים, בת כמה היא, מאיפה היא במקור וכו'.
תנסי לגשש ע''י שאלות כלליות, לתת לה לדבר מעצמה וכו'.
בהצלחה רבה!!
תשאלי אותה קודם מה שלומה.
אחר כך תעברי לילדים(נשים כמעט תמיד אוהבות שאומרים על הילדים שלהם שהם חמודים ומתוקים), תתלהבי מהילדים ותשאלי בני כמה הם, תשווי לגילאים של הילדים שלך...
כשהמצב ביניכם פתוח יותר את יכולה לשאול אותה מה היא עושה בחיים, בת כמה היא, מאיפה היא במקור וכו'.
תנסי לגשש ע''י שאלות כלליות, לתת לה לדבר מעצמה וכו'.
בהצלחה רבה!!