אני רק רוצה שתעזרו לי להבין מה קורה פה (טריגר: קשרים מהעבר)דובדובה
אז היתה סיטואציה שפגשתי בנות מהעבר,
שתיים אם לא שלוש היו חברות נפש. חברות טובות ברמה שלא אפרט.
ופשוט שתיים החליטו יום אחד כל אחת בזמנה ודרכה לנתק קשר(הן בעצמן לא חברות), זה לא היה בבום. זה היה הדרגתי.
והרגשתי אז לא רדפתי. אני לא טיפוס כזה.
אבל את שתיהן כל כך אהבתי. אחת ממש אהבת נפש. כמו אחות היתה לי. ופתאם למצוא אותה והיא יודעת שאני במקום הזה וגם היא שם.. אחרי כל כך הרבה שנים
והיא ופשוט מתעלמת (תשאלי מה איתי מה אני עושה כמה ילדים, משהו) .. וגם השניה... ובכוונה לא פניתי אליהן כי פחדתי שייבשו אותי ואין לי אנרגיות ורצון לזה...
אני סופר סופר חברתית. הייתי בצעירותי הרווקית מגנט של חברות . תקשורתית, שנונה מצחיקה , כנה...
לא מבינה למה הן התעלמו.. ומעדיפה לא להסביר איפה זה היה ואיך... ואולי בסיטואציה אחרת לא היו מתעלמות.
אבל ממש כואב לי.
לא מבינה למה זה קורה?;?;? עברו הרבה שנים ופשוט המשכתי הלאה ועכשיו הכל צף... אוף אני מנסה להרפות...
אז אשאל אתכן.. למה פתאם אתן מנתקות קשר מחברות נפש?!? יכולות להגיד לי.. ?!? אשמח להבין ואולי זה ירפא משהו בלב
אויי יקרהקמה ש.

בס''ד

 

אהובה,

 

חיבוק ענק על החוויה!!!

אני זוכרת כשחברת נפש שלי התרחקה...

זה כואב. שורף. מפיל.

זה צער גדול ממש.

 

ואני זוכרת עוד חברה אהובה.

שעד היום אני אוהבת אותה כ''כ.

אבל החיים שלה מורכבים, והיא לא פנויה לקשר.

 

אני לא יודעת לענות לשאלה שלך.

 

מה שאני מנסה לעשות...

* זה לזכור שזה שלה, ואין לי שליטה על זה.

* זה להתחזק באמונה שאני ראויה וטובה ב''ה, בלי קשר לעניין שלהן בי.

* זה לזכור שלעולם אי אפשר לדעת מה השני עובר. לעולם, לעולם, לעולם.

* זה לזכור שזה ניסיון, ושבסופו של דבר גם זה מאת ה'.

* זה להתמקד בכל היש. החברות (האחרות), המשפחה, השפע, הבריאות...

 

ושוב חיבוק גדול-גדול. זה אובדן קטן, לאבד חברות. שולחת הרבה אהבה ❤

איזה תחושה קשה ולא נעימה אני10
לא יודעת מה היה ביניכן, אבל מקווה בשבילך שיסתדר.

לגבי השאלה בסוף יכולה לספר שאני ניתקתי כמה קשרים שהבנתי שלא עשו לי טוב. כל אחד מסיבה אחרת.
אחת היתה בתקופה מורכבת וממש בכח דרשה שאהיה זמינה לה בכל רגע נתון. גם אני הייתי בתקופה קשה מאד והבנתי שאם אהיה 'חברה טובה' ואהיה שם בשבילה ברמה שהיא רוצה אני פשוט אתמוטט פיזית ונפשית. להיות שם ברמה שהייתי מסוגלת לא היה אופציה מבחינתה, אז בלב כבד ניתקתי את הקשר.

עוד אחת היתה מאד מאד ביקורתית כלפיי לא יודעת למה. היינו חברות מאד מאד טובות ופשוט ביום בהיר אחד כל מה שעשיתי שמעתי כמה הוא גרוע. אני לא חושבת שזה בא מרוע, אבל באמת לא הצלחתי להבין מה הקטע וכשזה נהיה בלתי נסבל פשוט ניתקתי קשר. היא ניסתה אחכ כמה פעמים אבל לא היה לי כבר אמון..

איתי גם ניתקו קשר כמה חברות בגלל שלא הזמנתי אותן לחתונה שלי. מאד מצטערת על זה היום (לא חושבת שהיינו נשארות בקשר אבל עצוב לי שהן נפעו כל כך)
וגם עוד מישהי שהיתה באמת חברה קרובה באיזשהו שלב פשוט הפסיקה. ניסיתי כמה פעמים אבל היא פשוט לא בענין.. עצוב לי מאד. אבל אין מה לעשות, אנשים משתנים
תודה שעזרתן לי קצת להבין...דובדובה
יותר מדי בנות שמנתקות קשר עם השנים...
לא פשוט.
תמיד האשמתי את בעלי.
שהוא דוס נורא ויתחזק ולא מדבר עם חברות שלי וזה הרתיע אותן הדרך חיים הזו . . . לא פעם שמעתי את הביקורתיות שלהן על ה"קיצוניות" שהוא ואני עוברים.
אני בכלל לא השתניתי. הוא בעיקר. נשארתי אני
אבל אם זה המחיר שאני צריכה לשלם אני מוכנה.. .
אין כמו זוגיות טובה ובעל ירא שמים באמת.
נכון אני לא ברמה הזאת ולא שם כמו שהוא . כמה פעמים אמרתי לו שקשה לי עם הדרך שלו ... אבל אני אוהבת אותו כל כך והוא אותי... ברוך ה'. ובאמת עם כל הבאסה שלי מרגישה איך כל הקטע הדתי שלו שומר לנו על זוגיות מדהימה .

יש לי משפחה משני הצדדים מקסימה...
יש לי כמה חברות עוד שנשארו .
ניאחז בזה.
תודה לכן יקרות
אני מהצד השניoo
ניתקתי קשרים עם חברות וגם עם חלק מהמשפחה.
הרבה קשרים קרובים מגיעים למורכבות שמציקה לי, והקשר הופך לעול.
זה באמת מבאס שניתוק הקשר פוגע בצד השני, ובד״כ הצד השני לא ממש אשם במשהו, אלא אני, קשה לי עם מורכבויות.
אבל העניין שאני בכלל לא בן אדם מורכבדובדובה

אני לא עול. רק זורמת..אני די בטוחה שזה בגלל הקטע הדתי..
אין שום סיבה לנתק ממני קשר.... באמת!!!
לא השתניתי. אני כל כך מלאה שמחת חיים וצחוקים... בחירה שלהן
הפסד ענק שלהן
אם זאת הסיבהתיתיל

אז באמת שאת אמורה ללכת לידן בראש מורם, הבחירה השגויה היא שלהן! כמובן שאם זה מעיק עליהן (לא מצליחה להבין איך) אז זה זכותן.. אבל ככה בלי להגיד כלום? יכולה להגיד לך שאני חזרתי בתשובה, ואנחנו חרדים, ועדיין יש לי קשר עם חברות מהתיכון אפילו. ומי שזה הפחיד והרתיע אותה (והרבה באמת הורתעו מבעלי ושמירת עיניו וזה שאין לי ווצאפ זה באמת שבר הרבה קשרים וכו') זאת ממש ממש ממש בעיה שלה... 

איך מנתקים קשר עם בני משפחה? אין לי אומץ;(דיקלה91
יותר מורכבoo
מלנתק קשר עם חברה.
אני הפסקתי ליצור קשר מהצד שלי, ודחיתי בנימוס נסיונות קשר מהצד השני.
היה גם נסיון התערבות של בני משפחה אחרים, שלחצו עלי לחדש קשר, אבל אני כבר ראיתי כמה טוב זה לנתק קשר עם מי שעושה לי לא טוב.
האמת ממש מענייןדיקלה91
אם תרצי ויהיה לך זמן אשמח שתשתפי אותי, אפילו בפרטי. אני גם במחשבות..
אויש נשמהתוהה לי
זו חוויה מאד מאד קשה של אבדן ושל דחיה ועלבון. עברתי את זה כמה פעמים, אבל לא ברמה כזו של התעלמות מייבשת ומגעילה, אז בכלל מבינה שאת מרגישה ממש רע עם זה.
אבל לגבי זה שייתכן והן נרתעות מנקו של בעלך, יכולה לשתף אותך שיש לי חברות שהיו חברות ממש טובות שלי שעם הנישואין שלהם עם גברים ממש דוסים, זה מאד מאד השפיע על הקשר. הן נהיו ממש הרמטיות בקשר שלהן ויצרו דיכוטומיה מאד ברורה של או הבעל או החברה. אני לא יכולה להיות בבית שלהן אם הבעל נמצא כי זה מביך אותו אז האשה מזמינה רק בשעות מאד ספציפיות. ויצא שהגעתי לחברה והבעל ברח מהבית ברגע שבאתי או שהוא לא חזר עד שלא יצאתי כך שהתחושה היתה לי מאד מאד מאד לא נעימה ויצרה אצלי התניה שלילית ורצון להמנע מללכת לחברות האלו. זה גם סוג החברות שאם אני מדברת איתן והבעל בממתינה הן עוברות אליו באותה שניה, ואם הבעל בבית בחיים לא מדברות בטלפון וכו וכל מיני התנהגויות שלי הן לא מתאימות בכלל. אני אדם חופשי וזורם ולא מתאים לי להיות בקשר שמורכב מנרבה כללים והפרדות. אז זה חא שהחברות שלי אשמות בהתנהגויות שלהן חלילה, זכותן לנהןג איך שהן רוצות, רק שלי זה לא נעים. אז אני בכלל לא יודעת אם הדןגמאות האלו רלוונטיות אלייכם, אבל אולי זה יסביר קצת את הצד השני
נשמע לי ממש קיצוני, שהבעל בורח מהבית כשיש חברה🙊יעל מהדרום
לק"י

מקסימום מסתגר בחדר או מוצא לעצמו פינה.
לצערי זה לא קיצוניתוהה לי
זה חברות ממש נורמליות עם בעלים שממש ממש נבוכים כשיש חברה בבית ולא יודעים איך להתנהג ולא שמעו על מצוות הכנסת אורחים ושצריך לומר שלום ולהתראות. עכשיו עולה לי בראש 4 חברות כאלו בשליפה
אני מבינה את הגברים שנבוכים, גם אני לפעמים ככהיעל מהדרום
לק"י

אבל אני לא בורחת. מקסימום מסתגרת בחדר....
אבל בעלי לא מזמין חברים כל שבוע
אין לי שום בעיה שלא יגידו לי שלום ולהתראותיעל מהדרום
לק"י

אני לא חברה שלהן
אם אני נכנסת לבית של חברהתוהה לי
ובעלה בסלון, מתעלם מכניסתי ומקיומי, זה פוגע בי. אני לא חברה שלו, אני אורחת בבית שלו.
טוב. לי זה לא מפריע... אולי כי גם אני לפעמים מתפדחת להגידיעל מהדרום
לק"י

שלום.
זה לא תמיד נובע מהתעלמות.
לא בטוח שתמיד הבעל יוצא מהבית בגלל שהוא נבוךאחתפלוס

לפעמים זה פשוט בשביל לתת פרטיות בשיחה.

כשאני וחברותי נפגשות בבית של מישהי לא תמיד נעים לחשוב שמישהו מהחדר מקשיב להגיגים ולשטויות שלנו.

בדיוק. בעלי הרבה פעמים יהיה בחדר או יצאואילו פינו
כדי שחברה שלי תרגיש יותר נעים.
אבל, הוא לא יברח. הוא כן יש שלום, ויתעניין מה נשמע..
וגם לחברה אני אומרת את זה- בעלי רוצה לתת לנו לדבר בחופשיות, או הוא תיכנן לצאת ללמוד..
זה לגמרי מובן ולגיטימי והגיוניתוהה לי
אני מדברת על התעלמות מוחלטת
החברות עצמן אמרו לי שהבעלים שלהם נבוכים ולכן יוצאיםתוהה לי
האמת שלא התנהגתי ככה באיזהשהי סיטואציהגולדסטאר
אבל כן הייתי דווקא בצד שלך
כשהייתי יותר צעירה הייתה לי חברה מאווווד טובה סוג של בת בית אצלי שהייתה בקשר עם בחור שהיה מהסביבה שלי וכשזה נגמר ובמטרה לנתק מחייה כל זכר לזה היא גן "העיפה" אותי מחייה בצורה מאוד חד משמעית וחותכת
זה קרה לפני שנים ועד עכשיו אם יוצא שמישהו ככה מזכיר את שמה זה צורם לי בלב
כי היא הייתה משמ בת בית אצלנו ישנה אצלנו מבלה אצלנו ההורים שלי ממש אהבו אותה
ופתאום בום נעלמה כלא הייתה.. ראיתי שאחרי כמה שנים התחתנה הקימה משפחה ככה זתם קפצה לי בפייסבוק.. אבל וואלה עד היום זה מפריע לי שככה חתכה כי היינו חברות טובות יכלת לשמור על הקשר למרות הכל
אז להגיד לך למה היא ככה החברה שלך לא יןדעת אבל אולי משהו ככה גרם לה לחתוך משהו שלא קשור בהכרח בכלל אלייך ולפעמים פשוט אין לנו שליטה על הראש של האחרים
גם אני ניתקתי קשר מחברה טובה בגלל שנגמר עם בחורדיקלה91
זה היה מאוד טראומתי ואם הייתי נשארת איתה בקשר זה היה חי ופועם בי בצורה נןראית..הייתי חייבת. זה היה מאוד משפיל לנתק ממנה קשר והתבאסתי מאוד וגם לא הסברתי את עצמי כי זה כאב נורא והיה מאוד משפיל שהיא תדע שהוא הסיבה ושאני כזו חלשה ופתטית כביכול...מנסה להראות לך את הצד שלה , יכול להיול שכאב לב הרבה יותר מלך. לי עדיין כואב על מה שהיה..
ברור מבינה את זהגולדסטאר
אבל כן הייתי בזמנו שמחה לקבל הסבר קטן
היכ גם הייתה רואה אותי במקומות ומתעלמת ממני.. אם נגיד הייתי מנסה לחייך מרחוק הייתה מזיזה מבט
אויי זה קשה כל כך. מזדהה עם כל מילה שלך. ממש.פשיטא
גם לי זה קרה, לא פעם ולא פעמיים,
והתחושות הקשות שאולי משהו בי דפוק,
אוף, זה נורא
חיבוק, הלואי והיה לי מה לומר לך יותר מזה.
נמצאת במצב דומהרק שאלה לי
עוקבת...
סתם שואלת-את כותבת שאת בכוונה לא פנית אליהןאחתפלוס

יכול להיות שהן הרגישו שגם את התעלמת מהן?

או שלא הבנתי את הסיטואציה ואז סליחה

שאלתי אם הן נמצאות.. והן ראו ושמעו והתעלמודובדובה
הזוייייייייייי
משהו לא הגיוני.
הן לא כועסות ולא ברוגז
פשוט אני הפכתי להיות כמו עוד איזה מישהי סתם שלא מעניינת אותן..
כל מה שהיה והושקע בחברות נזרק לפח.
וחבל לי.
חבל לי
אבל כנראה הדרך שבחרתי.. הרתיע אותן..
אחרי לידה של הבכורה שלי
מאז הדירדור החל.
רדפתי אחריהן.
ניסיתי.
לאחת אמרתי מתי נפגשים?!
ושהיא התעלמה שוב ושוב כל כך נפגעתי
עד שהפסקתי לשלוח הודעות.
כואב.
אבל זה מה יש.
אם זה לא בגלל הקטע הדתי אין לי מושג למה זה קרה..
היו לי עוד כמה חברות ממש טובות... היינו חבורה.
והן התחילו גם לדבר על הקטע שבעלי שונה מבעליהן. ולא מדבר איתן וזה פוגע בהן. .
הוא לא היה ככה בהתחלה. הוא התחזק מאוד כבר בקשר ואחרי החתונה עוד יותר.. ואני לא מסוגלת להגיד לו תתייחס לחברות שלי. תפטפט ותצחק איתןץץ. למה שאני ירצה בזה בעצמי? וגם למה שאני אכנס לבן אדם לרוחניות? ומה אכפת לכן ממנו? אני החברה ..
זה מה יש .
מכל מקום ספגתי את זה. ואת הביקורת על החיים שבחרתי ועליו...
פשוט פתאם יותר ברור לי
נראה לי זה זה.
אין לי רעיון למשהו אחר
ושהוא קיצוני ומתחרד.
הכל פתאם מסתדר לי ומובן לי...רק אחת מהשלושה שדיברתי עדיין בקשר הדוק איתי ו"מכילה" את זה
כי הייתי חברת נפש שלה והיא שלי ברמה של נתינה שאין כאלה דברים.
היא לא יכלה להפנות לי עורף גם. זה כבר היה גם הזוי.
אבל גם לה לדעתי קשה.
פשוט עצוב לי.
עצוב לי שבגלל דרך חיים שבחרתי אנשים מתרחקים.
והבעיה שאני בקושי השתניתי. באמת. אני אותו דבר.
אז מה זה משנה לכן?!?!?!
ואולי זה לא קשור.
אולי זה משהו אחר.
ימים יגידו
עצוב מאד.חברות אמת היא חברות שמתבססת על האישיות של הבן אדם .אחתפלוס

ומעידה לאמר שיכול להיות שהן מקנאות בך על השמירת עיניים של בעלך.

שהוא שמור רק לך.

קרה לי משהו דומה..משום עדיין קצת כואב כשנזכרתדיקלה91
אבל מבינה שפשוט הן סגנון אחר וזהו..
מבינה לליבך…ליאניי
אבל בראש ובראשונה חייבת להגיד לך- שאם מישהו בוחר לנתק קשר מכל סיבה שהיא בין אם זה קשור אלייך או קשור לעצמי זה בחירה שלו לחלוטין ואת לא צריכה לקחת את זה על עצמך בשום מצב.
אם חברה במצב שהיא ככ קרןבה- אז למה היא לא פותחת אם משהו יושב עליה שמפריע לה בך נניח? כי היא כנראה לא באמת חברה אמיתית.
ויתרה מזאת אם היא מחליטה לנתק קשר מבלי לתת הסבר - זה שלה לחלוטין.
זה קרה לי גם עם חברת ילדות מעל 12 שנים- אבל הפסקתי לחפש הסברים- שלה לחלוטין שיהיה לה לבריאות התקדמתי בחיים.
זה פוגע, זה מאוד מעליב, זה לפעמים חסר וכן יש רגע של תחושת ״תסכול״ שאת לא מבינה מה עשית לא בסדר.
אבל פה בדיוק הנקודה שלי- לא עשית שומדבר לא בסדר כל עוד לא אמרו לך.

לפעמים- כשאדם רואה שלאחר טוב והוא נניח נמצא בעמוק משלו הוא לא מצליח לעשות את ההפרדה והוא פשוט בוחר להתנתק.
ייתכן וזה מה שקרה אצלך (אני לא יודעת) אבל כך או כך אני באמת מבקשת ממך לא לקחת את זה על עצמך.
את לא יכןלה להיות אחראית על בחירות של אנשים על אחת כמה וכמה שלא נותנים הסבר.

מבטיחה לך שעם הזמן זה יעבור, זה יחלוף ופשוט תתמקדי במשפחה שלך.
כי בסופו של דבר לא סתם אומרים משפחה תמיד נשארת…
פשוט תשחררי את זה, תאחלי להן המון בהצלחה ובריאות ותתמקדי בטוב שיש לך בחיים.

חיבוק 💗
תודה מאמי. אוהבת לקרוא אותךדובדובה
יקירה רוצה לספר לך משהואני זה א
בעבר לפני מלא מלא שנים היתה לי חברה מאןד קרובה ממש חברת נפש.
אני עברתי איזה משבר כלשהו שלא היה קשור אליה ואמור להשפיע עליה והיא אכן נשארה לצידי באותה תקופה ואז עברתי שינוי באורח חיים ( קשור לדת) וביום בהיר אחד היא ניתקה איתי קשר כל כך נפגעתי כי כשהיא כמה שנים לפני כן עברה שינוי דתי בכיוון ההפוך ממני המשכתי לכבד ולאהוב אותה כי זה באמת לא הפריע לי..בדיעבד הבנתי שהיו שם אנשים שכנראה השפיעו עליה ואחרי כמה שנים היא חזרה לדבר איתי אבל ממש לא בקשר קרוב.
עדין הלב שלי פגוע ועצוב מזה אבל לאט לאט זה כן מחלים
שולחת לך חיבוק,זה בטוח ממש לא קל
לאחרונה ניתקתי קשר כזהסטלה100
כי החברה עשתה משהו שפגע בי.
היא לא חושבת שזה פגע בי. וגם אין דרך חזרה כי זה עניין שהוא כבר סגור. אין לה מושג למה אני מתרחקת ואני מוצאת תירוצים להתחמק. היא ממש איכזבה אותי. אני לא רוצה לדבר איתה על זה כי זה כואב ושוב, אי אפשר לתקן. אין תועלת בדיבור. אני עדינת נפש ולא רוצה לשפוך את הלב ולספר לה. מעדיפה לקחת צעד אחורה.

לשאלתך. כן. יש מקרים שחברות מתנתקות.
מחוויה שאני חוויתי:ציפיה.
חברה מהאולפנה.
היא באמת בחורה נחמדה. אבל יש דברים שהיא לא מודעת שהיא עשתה אותם, וזה גורם לזה שיהיה לי פחות נוח איתה.
יש לי שתי דוגמאות, אחת די ממזמן:
אני מציינת כאן מידי פעם שאני דתלשית. לפני כמה שנים היה לי חבר, הוא היה אצלי מידי פעם. אחרי פעם אחת היא היתה אצלי, סיפרתי לה שאתמול הוא היה והיא שאלה משהו על זה שהאם זה סבבה שנשב על המיטה שלי (כי אם הוא היה רצלי בהכרח קרה משהו בלילה וזה בהכרח לא נעים לשבת על המיטה אחכ)

זו היתה שאלה מאוד לא בוגרת, ושנוגעת במקום מאוד אישי ושלא מתאים לשאול על זה.
ההערה מאוד לא התאימה לי ולאורך די הרבה זמן היו לי תירוצים למה אני לא רוצה לפגוש אותה.

דוגמה שניה, מלפני בערך שבועיים:
לא נפגשנו הרבה זמן, קורונה והחיים. ואז נפגשנו, נסענו יחד לאנשהו. בנסיעה השלמנו פערים ודיברנו על החיים ומה עברנו. היא שאלה על, נגדיר את זה כ:פרוייקט שהתחלתי ןלא השלמתי.
אמרתי לה שאני לא רןצה לדבר על זה כי זה עושה לי רע.
והיא המשיכה וניסתה להתעקש פעמיים-שלוש על למה זה עושה לי רע ולמה אני לא רוצה לדבר על זה.

זה לא היה רמז. היתה כאן אמירה מפורשת: אני לא רוצה לדבר על זה. והיא בכל זאת לא כיבדה ולא הבינה.
ולי זה ממש הזכיר למה המשכתי להתחמק ממנה לאחרונה, למרות שאם באמת הייתי רוצה הייתי לגמרי מוצאת זמן להפגש איתה.


מתישהו סיפרתי לה על המקרה הראשון. היא ממש לא זכרה את זה. ולגבי המקרה השני- ברור לי שהיא לא שמה לב ולא היתה מודעת לזה.
אבל מבחינתי: לא מתאים לי להחזיק קשר רציף עם מישהי כזאת, אפילו שהיא באמת לא בנאדם רע. זה מעיק עלי.



מה שאני רוצה לןמר בסיומה של חפירה של אישה אחרי לידה שלא לגמרי מפוקסת זה: לפעמים יש לי דעה מסויימת על עצמי. יתכן שהדעה שלי באמת נכונה, אבל אנשים חווים אותי בצורה אחרת, שלא תמיד נעימה להם, אז הם מתחמקים.
)וכמובן, יכול להיןת שהדעה שיש לי על עצמי גם בכלל לא נכונה).

אבל בגדול, וכמובן שקל לדבר והרבה יותר קשה בפועל: תנסי להרפות ולשחרר. בחירה שלהן.
ויכול להיות שזה גם בכלל לא משהו שקשור אליך.
ילדת?אישהואימא
מזל טוב!!!
כן, תודה רבה!ציפיה.
אני כנראה ממש קיצונית בקטע הזהמתחדשת11
לא חושבת שיש מושג כזה חברת אמת. אחרי הרבה אכזבות מחברות קרובות ביותר
אולי לך יש משהו שלהן איןבת הרים
האם גם הן התחתנו והקימו משפחות?
בודאי. גם יש להן ילדים...דובדובהאחרונה
מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעםאחרונה

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקוריתאחרונה

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדשאחרונה

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך