שתיים אם לא שלוש היו חברות נפש. חברות טובות ברמה שלא אפרט.
ופשוט שתיים החליטו יום אחד כל אחת בזמנה ודרכה לנתק קשר(הן בעצמן לא חברות), זה לא היה בבום. זה היה הדרגתי.
והרגשתי אז לא רדפתי. אני לא טיפוס כזה.
אבל את שתיהן כל כך אהבתי. אחת ממש אהבת נפש. כמו אחות היתה לי. ופתאם למצוא אותה והיא יודעת שאני במקום הזה וגם היא שם.. אחרי כל כך הרבה שנים
והיא ופשוט מתעלמת (תשאלי מה איתי מה אני עושה כמה ילדים, משהו) .. וגם השניה... ובכוונה לא פניתי אליהן כי פחדתי שייבשו אותי ואין לי אנרגיות ורצון לזה...
אני סופר סופר חברתית. הייתי בצעירותי הרווקית מגנט של חברות . תקשורתית, שנונה מצחיקה , כנה...
לא מבינה למה הן התעלמו.. ומעדיפה לא להסביר איפה זה היה ואיך... ואולי בסיטואציה אחרת לא היו מתעלמות.
אבל ממש כואב לי.
לא מבינה למה זה קורה?;?;? עברו הרבה שנים ופשוט המשכתי הלאה ועכשיו הכל צף... אוף אני מנסה להרפות...
אז אשאל אתכן.. למה פתאם אתן מנתקות קשר מחברות נפש?!? יכולות להגיד לי.. ?!? אשמח להבין ואולי זה ירפא משהו בלב





