פורום הריון ולידה (עמוד 2043)

פליז... צריכה עזרה

נוצר שיבוש הורמונאלי, שדימום לא סדיר הוא מאפפין ידוע שלו.

אם שללת הריון והדימום ממשיך, ממליצה לך לפנות לרופא.

בהצלחה רבה רבה יקרה

(מנסיון מר-חיבוק זה הדבר שהכי צריך במצב הזה....)

עשיתי בדיקת הריון לפני המחזור ויצא שלילי.
הקטע שזה מחזור שני אחרי הגלולות הראשון היה תקין לגמרי!

זו תופעה נורמלית לאחרי גלולות. וכן, זה הגיוני שהמחזור הראשון יהיה בסדר ואח"כ יתחיל להתבלגן.

כלומר, יש מצב שייקח לגוף קצת זמן לחזור לעצמו.

חיבוק❤
זה ממש קשה...

מה שכן יכול לעזור זה ללכת לדיקור על מנת לעזור לך להתאזן הורמונלית.
בכל מקרה מבינה את הבאסה לחלוטין. הפתעות כאלה ממש לא כיפיות.
מה שאת מתארת של כאב ודימום יומיים אחרי טבילה נשמע כמו תקיעות ובהחלט יש נקודות דיקור שיכולות לחזק אותך ולהניע את תנועת הגוף. זה ישפיע טובה על הדימום הזה ויאזן אותך.

איזה מחיר עצוב למניעת הריון בלי מחזור...

מניעה בכלל- אחרי הפסקת הנקה (מנסיון)

אז אל תלקי את עצמך!!!!

זה הגוף שלנו שלוקח לו זמן להתאפס

מי פחות ומי יותר

חיבוק גדול

אחרי 6 שנות נישואים ו3 ילדים. תמיד יש לי מחזורים שדופקים כמו שעון אחרי לידה ותוך כדי הנקה. זה פעם ראשונה שזה קורה לי. לכן אני בשוק.
תודה! על התמיכה מקווה שיעבור מהר. כל כך קשה לי כל פעם 7 נקיים וטבילה..

בכל מיני שלבים גם בלי הורמונים.

האיכות...)

לק"י

זה לא רחוק משם.

(אני אוהבת אותם יותר), ושגם מתפקדים טוב...

בשימוש רק כמה חודשים אבל בינתיים היא טובה

לא זוכרת את הדגם.

הלכתי לחנות בירושלים (אני ירושלמית) והוא המליץ לי עליה אבל לא היה לו את זה בצבע שרציתי מיד שחזרתי הביתה חיפשתי באינטרנט והזמנתי מחנות בחיפה ב100 שח פחות ממה שעלה פה והגיע אליי הביתה.

שלתינוק לא קר עם קצר.
ממש תלוי איפה גרים, יש גם הבדל בין היום ללילה.
וגם הבדל בין תינוקות שמנמנים ממש לבין תינוקות רזים יותר

אני מלבישה עדיין לרוב 2 שכבות כי בבית יש מזגן הרבה אבל אם יוצאת וחם שמה לו שכבה אחת

יביא לכם טיפות נגד פריחה.

לק"י

הבעיה שלא תמיד רופאי משפחה/ ילדים יודעים לתת מענה נכון.
אולי אפשר להתייעץ טלפונית עם אלרולוג?

לק"י

בכל מקרה, ממליצה לך להפסיק לתת ולפנות לרופא.

אם זו פריחה אלרגית קלאסית, היא חולפת לבד.
אני השתכנעתי מהגישה שאומרת שחשיפה רציפה מונעת אלרגיה,
אבל מצד שני לוקח לגוף זמן לייצר את מה שמפרק את האוכל הזה שכרגע הוא לא מכיר איך לפרק.
לכן ממשיכה לתת טיפונת טיפונת מזה, כל יום מעט מאוד, אחרי שהפריחה חולפת כבר אפשר לתת בלי חשש.

לק"י

מה שכן, האלרגולוגית אמרה לי לגבי סימנים אדומים ליד הפה שנוצרו בעקבות מאכל מסויים, שהיא מנחה דוקא להמשיך לתת במקרה הזה.

הבעיה שעד שיש תור לרופא כזה לוקח זמן בדרך כלל. ואי אפשר להתייעץ במיידי.

לאלרגיות הרציניות ראיתי התנפחויות,
נקודות אלרגיות היו אצלנו לא מעט בחשיפה ראשונה, וחלפו לבד.

לק"י

לטחינה- זה התחיל בקצת אדום ליד הפה.
ניסיתי אחרי כמה חודשים שוב, וזה גרם לפצעונים אדומים על חצי פרצוף (לא שלפוחיות כמו החלבי). גם כשנמרחה לה טחינה על הפנים- נהיה לה אדום עם נקודות איפה שנמרח.
- יכול להיות שאם היינו ממשיכים לתת טחינה ברצף זה לא היה מתפתח. אבל כרגע אני לא נותנת לה.

באמת עם הדג שגם עשה לה אדום ליד הפה כן המשכתי לתת (זה היה אחרי מה שאמרה לי האלרגולוגית).

בכי, חוסר נוחות ממש חוסר רוגע

זה כבר מצב של מזרק.

מנסיון בעבודה...

 

מחמירה בטירוף עד רמה של סכנת חיים

מה שאני מכירה - פריחה אלרגית של נקודות קטנות כאלו בבטן ובגב לא מרגשת את הרופאים.
האלרגיות ה"רציניות" (ויש כאן בבית כאלו) מתבטאות בהתנפחויות.
קראתי על גישה שטוענת שדווקא חשיפה חד פעמית, היא זו שגורמת לאלרגיה, ולכן כדאי דווקא להמשיך לתת ברציפות. זו גישה מקובלת בקרב רופאים קונבנציונליים, וגם קראתי הסבר הגיוני שהסתדר לי עם זה בספר של נטורופתית אחת (לא זוכרת בטוח מה המקצוע שלה, ולא זוכרת את שמה או את שם הספר לצערי).
בספר ההוא היא כותבת, שהילד טועם קצת בפעם הראשונה, ואם הוא לא רוצה או יורק, לא להמשיך מיד לתת, כי אולי אין לו את מה שמפרק את הרכיב החדש. הטעימה נותנת שדר לגוף לייצר את מה שמפרק, ובעוד יום או יומיים הוא יאכל את זה בלי בעיה ובלי פריחה...

הכוונה לפעמים תגובות אלרגיות נובעות מזה שלא נחשפו והגוף קצת מופתע, ולאט לאט הוא מתרגל.
זה יתבטא בד"כ בתגובה מאוד קלה ולכן לא חוששים (אולי זה לא נקרא עדיין אלרגיה לא יודעת , אבל אלרגולוגים מבחינים בין המקרים מבחינה מעשית)

אבל כשיש באמת אלרגיה , חשיפה נוספת רק תגביר אותה

אני לא יודעת איך מבחינים בהבדל בינהם בבית.
אבל זה עלול להיות מסוכן פשוט להמשיך לתת אוכל שהגיבו אליו לא טוב-כי זה עלול להגביר את התגובה.

מציעה להתייעץ לפחות עם אחות, אולי תדע לעזור.
כי קשה להשיג תור לאלרגולוג על כל דבר קטן

ומחר מתחילה 38.
יש לי ביום שני הערכת משקל ותור לרופא. סיכוי גבוה, לפחות לפי איך שאני מרגישה כרגע, שאתהה איתו בקול על כמה אני קרובה ללידה והאם אפשר לשקול משהו להשראת לידה.

זו תמיד הציפיה שלי אבל בדרך כלל אין להם מושג..
וממש לא רציתי, ועדיין מעדיפה שלא, לנסות לזרז, אפילו באופן טבעי. אבל זה כבר נהיה קשה לא לשקול את זה..
להפתעתי הרופא היום בפוסט דייט החמיא לי שסירבתי לסטריפינג. היה נחמד לראות שיש גם רופאים בגישה כזאת..

מקווה בשבילך שתלדי בקרוב והעיקר בבריאות ושמחה!

אבאאאא
כבר לא יכולה יותר

של התואר חחחח בונה על לידה השבוע / תחילת שבוע הבא גג

במקומך הייתי מעדיפה לגמור עם המבחנים לפני הלידה אבל מבינה אותך על הרצון ללדת!
בע"ה בעיתו ובזמנו בבריאות!

שבוע 39 וחצי, מקווה ללדת שבועיים אחרי התאריך כדי לסיים את המבחנים...

מה רוצה מעצמי חחחח שהשם יסדר הכל אמן!!

מבטיחה לך, הם יוצאיח בסוף. באמת שלא האמנתי אבל הם אשכרה יוצאים!

זה באמת קשה כל כך ההמתנה שזה יקרה, מבינה אותך מאוד...

כיף שאת אחרי! ומזל טוב!!

וגם לקיים יחסים.. מזרז לידה.
אני בעבר הייתי הולכת לעיסוי בשלב הזה, גם מרגיע את כאבי סוף ההריון, גם מפנק, וגם מזרז..
בהצלחה בכל אופן! מתי שיהיה, שיהיה בקלות ובבריאות והרבה מזל טוב!

נראה לי יותר כדאי לנצל את הזמן לנוח ולהרפות ולהתעסק בדברים משמחים..

יצאתי להליכה נחמדה בשכונה,
בעיקר כדי לעשות לעצמי הרגשה טובה שאני עושה משהו, וגם היה אוויר טוב.
ובעקבות התגובה של @פשיטא היקרה רק ירדתי מדרגות ועליתי באוטובוס כדי לא להתיש את עצמי.
לא נראה שמשהו זז בקידום הלידה אבל העיקר שזה עשה לי טוב

נראה שעשה משהו אבל לגמרי עשה טוב על הנשמה

וגם משאיר תוצאות משמחות לכל דרי הבית..
לי כבר נמאס לנקות, כבר חודש עם צירים ועל פעם שזה מרגיש לי רציני אני מתחילה לנקות אז זה כבר לא אטרקטיבי (וגם מעביר לי את הצירים)

מרגיש ציר, היריון ראשון...הזוי לי בכלל לחשוב שזה עומד לצאת בסוף

לי זה הרגיש החלק הכי קשה בהריון...
זה באמת מתח אינסופי, שמצטרף למתח ולציפיה המובנים מאליהם...
ולמרות זאת, אני חושבת שעדיף לנסות כמה שאפשר להינות מהימים האלה, דווקא כן לתכנן תכניות ולא לחשב כל רגע.. כדי להשכיח קצת את המתח.
עדיף להגיע ללידה בצורה טבעית.. אבל אם עברת כבר את התאריך, ונורא תרצי זירוז, תוכלי לדבר על זה עם הרופא שיבדוק אותך במעקב הריון עודף.
אחרי התאריך הם כבר יזרמו איתך..

ולהסיח את הדעת.
רוב הזמן מצליחה להיות ברוגע ואז בא גל כזה שמשתלט וגורם ללחץ. והתגובות של הסביבה גם לא עוזרות..
מחר אהיה במעקב בבי"ח ונראה מה ימליצו.. כבר 41+ והערכת משקל לא קטנה..

יש מצב טוב שיחליטו לזרז. או לפחות יעשו סטריפינג

מבינה אותך
גם אני בכל הריון תמיד הייתי במחשבות מתי זה יקרה, מי יהיה עם הילדה ואחכ מי יהיה עם שני הילדים ... ועכשיו מי יהיה עם שלושתם...
ה' יתכנן לנו בזמן המתאים לנו...
בידיים מלאות ובבריאות 🙏🙏🙏

לא פשוט...

כשאת אומרת שאיבדת את האמון בו - את מתכוונת שאת לא מאמינה בנאמנות שלו אליך? בכנות שלו? באופן כללי את לא סומכת עליו יותר?

או שאיבדת את האמון בנושא הספציפי שהוא פגע בך? כלומר את מפחדת שתפגעי ממנו שוב, לא מאמינה למה שהבטיח לך - שלא יקרה יותר...

אם תרצי להרחיב קצת על מהות הפגיעה, אשמח לנסות לענות

נשמע ממש לא קל!!
אבל את נשמעת אישה סופר מיוחדת ומהממת!!
עוד חיבוק.

ממליצה למצוא מטפלת טובה שתעזור לך באופן אישי... אימון טוב יכול ממש לעזור.
ובעלך לא בהכרח צריך להיות בתמונה.
יש פה משהו שהוא רק שלך (כלומר בעלך הטריגר) אבל ההתמודדות (כמו שנשמע ממה שתיארת) היא שלך. ובע"ה גם ההתפתחות הנפשית והצמיחה תהיה שלך...
לכן ממש ממליצה.
אם את רוצה המלצות יכולה לכתוב איזור וננסה לעזור...
רק חשוב לי לומר שלא תמיד הולך עם מטפלת... יש עניין משמעותי של כימיה.. לכן לבוא מוכנה מראש שאם לא הולך אז לדעת שזה טבעי ואפשר לחפש מישהי אחרת... לא להתייאש..

אהבה לא צריכה להיות עיוורת. מותר לך לאהוב בו-זמנית גם להיות ערה לחסרונות שלו.
תני לעצמך איזה תקופה מספיק ארוכה, אם לא יקרה כלום, יופי, אמון יחזור מעצמו עם הזמן. אם כן יקרה, תצטרכי להשלים שככה הוא ולהחליט מה את עושה עם זה הלאה.

האם הוא עשה משהו (מסיבות אישיות שלו) ואת נפגעת כתוצאה מהמעשה

או האם הוא עשה משהו שמטרתו היתה לפגוע בך

לדעתי אלה שני מצבים שונים לחלוטין..

בשניהם הוא עשה מעשה מעשה
וכתוצאה מהמעשה את נפגעת

אבל במצב הראשון בכלל לא היתה לו מחשבה לפגוע בו ואת מבחינתו לו היית גורם משמעותי במעשה

ובמצב השני היתה לו כוונה מובהקת להכאיב לך

האמת שלי יש גם ארבע בדיוק בגילאים שלך.
לא יודעת כ"כ לעזור במה שכתבת, כי אצלנו אף פעם לא אומרים לא לאוכל🤦
וגם, אין לי מושג איך קרה, אבל זה איום גדול מבחינתם ללכת לישון בלי מקלחת, אז מי שמתעכב אני "מאיימת" שייכנס למיטה בלי להספיק להתקלח🤭

1. את הציחצוח שיניים הם עושים תוך כדי המקלחת. קודם אני מצחצחת להם (לפחות לצעירים יותר) ואז בזמן שאני מסבנת אותם הם ממשיכים לצחצח לבד. ואז זה גם מעסיק אותם וגם חוסך זמן ובלאגן אחרי המקלחת.

2. לא כתבת באיזה שעה הן הולכים לישון, אבל אולי כדי לנסות להתחיל בשעה מוקדמת יותר, כשעוד יש כוחות...

3. אולי להגיד מראש שאם עד השעה × כולם במיטות יישאר להם זמן לקרוא ספר/לשמוע סיפור?

4. יש לכם אמבטיה? אני אוהבת להכניס את כולם לאמבטיה, גם הם מתלהבים מזה וגם אפשר להוציא אחד אחד ולארגן אותו בנחת בזמן שכל השאר עדיין נהנים במקלחת...

אם יהיו לי עוד רעיונות אשלח😘
בהצלחה!

1. משתדלים לעשות את זה אבל לא תמיד מצליחים, צריכים להתמיד בזה זה באמת פיתרון מעולה לעניין של הצחצוח שיניים.
2. הם הולכים לישון בסביבות 7 וחצי/8 בערך, מתחילים ארוחת ערב ב6, נראה לי שזה זמן סביר ,לא?
3. לא בטוחה שיעבוד פה אבל צריכה לחשוב איך כן להשתמש בעצה הנ"ל,( יש את השלישי עם רצונות אדירים משלו, הוא יבחר סיפור וכו' ואז לרוב הגדולים פחות מרוצים, אנחנו כן מנסים להפריד את ההשכבה בין הגדולים לקטנים.)
4. עושה את זה לפעמים כשבעלי לא בבית.

א. עניין האמבטיה גם עובד אצלנו מצויין, ממש כיף להם להתקלח והם מחכים לזה.
ב. ארוחת ערב קבועה, כל יום יודעים מה יש לאכול היום. ככה כל אחד יודע שיגיע התור של מה שהוא הכי אוהב.
ג. צחצוח שיניים בזמן האבטיה.
ד. בסוף אני מספרת סיפור שאם לא התארגנו בזמן אז מוותרים עליו.
ה'. אני משכיבה אחד אחד ולא את כולם יחד. מי שאני יודעת שנרשם ראשון הולך לישון ראשון וכך לפי הסדר. כל פעם נכנס אחד לחדר לשעון והשאר משחקים בסלון במשו רגוע.
בהצלחה

א.תודה על הרעיון!כשבעלי לא בבית בשעה הזאת אני לפעמים עושה את זה.
ב. עצה ששמעתי כבר וצריכה זמן לעיכול, זה נראה לי פיתרון מעולה אצלנו רק צריכים לבצע.
ג.עניתי למעלה - צריכה להתמיד בזה שיהיה קבוע.
ד. קשה לי להגדיר מתי לא התארגנו בזמן, ואז מתי להחליט שכן קוראת סיפור/ משמיעה סיפור,
מרגישים שהם כרגע בלופ שלא רוצים להתקלח, לא מתלהבים מהאוכל רק אחרי הכל במיטה נזכרים בזה וכל הערב בלגן.
ה.אצלי בשעה הזאת כולם רוצים ביחד, אני עם אחד השני בוכה, עברתי אליו השלישי צריך עזרה בש.ב.

מקפיצה לעוד דברי חוכמה

אנחנו שמים אמיתי המספר,
זה עוזר להם לרצות להיות מוכנים בזמן כדי להספיק כמה סיפורים.. (אם כי לעיתים קמים אחרי הסיפורים ואומרים שהם רעבים...)

יש לי 4 ילדים מ10 עד שנתיים.
אחרי כל ההתארגנות הולכים לחדר איתי ואני מסדרת את החדר כל אחד מתמקם במיטתו אני נותנת זמן לדבר להתקשקש לעכל שעוברים לשלב השינה.
וכל כמה זמן מזכירה להם שעוד כמה דקות אני מכבה את האור.
יוצאת לזמן מה לסדר מטבח
ואז חוזרת מכינה אותם שהגיע הזמן לכבות את האור, כל אחד מחזיר את מה שהתעסק איתו למקום .
צריך פה קצת עזרה לפעמים.
ואז מכבה את האור
ומכינה אותם שעוד מעט קריאת שמע ושירים
ואחכ אני לא מרשה לדבר ולקום מהמיטה.
פה חלקם נזכרים שצרכים שרותים/ שתיה/ אוכל
רצים ....
אני בד"כ סופרת עד מספר מסוים שהחלטנו עליו.
לפעמים מאתגרת בלרוץ בקפיצות צפרדע, קפיצות על רגל אחת, הליכה על 4 .וכאלה שיהיה בהומור ויזדרזו לחזור
ואז אחרי ההתארגנות הנוספת
אומרת קריאת שמע איתם דיבורים אחרונים.
ואז בדכ אני יוצאת להביא בקבוק לקטנה או משהו אחר ששכחנו
ואז בסוף חוזרת לחיבוק ונשיקה לכל אחד
אחרי שהיו כבר בנחת של השינה
אני מאוד אוהבת את ההדרגתיות הזו, זה עוקף מלחמות, עוזר להם להיות עצמאיים בתהליך.
ברור שלפני משתמשת בפרסים כמו להקריא סיפור
או לשמוע אמיתי המספר.
לפעמים צריך עוד הבטחות.
אבל לרוב לא צריך.
מאוד קשובים כשאני בנחת וקשובה אליהם.
אני מאמינה בלתת יחס אמיתי לבקשות שלהם.
זה מכבד אותם והם מכבדים אותי

כשגמרתי לקרוא את התגובה שלך
הרגשתי רגועה כזאת חצי רדומה

הלוואי שאאמץ.
מקסים!

באמת נשמע שממש כיף להיות ילדים שלך!

נשמע באמת ממש מרגיע, הלוואי שאצליח גם להרדים ככה בלי מלחמות..
מסכימה מאוד שהילדים מרגישים אותנו ומתנהגים בהתאם, על עצמי הרבה פעמים שמתי לב (בלי קשר דווקא להרדמות) שכשאני רגועה הילדים הרבה יותר רגועים ומקשיבים לי
תודה❤

קוראת שוב מנסה להעביר את זה למציאות שלנו

זה כן מדרבן אותם, צריכה להתמיד בהחלטה מתי שמה להם ומתי לא.

בבקשה אשמח לעצות.

בגיל הזה היה סדר יום של מחזורים.
שינה - ארוחה - משחק - שינה - ארוחה - משחק.
שינה של שעה וחצי, זמן ערות של שעה וחצי. היה אוכל כל שלוש שעות.

יש לך איזשהו סדר כלשהו?
רצף של פעולות שאת יכולה להצביע עליו? (מה מגיע אחרי מה וכו')

ארוחה אמורה להיות בערך כל 3 שעות. יכול להיות יותר או פחות אבל זה הסדר גודל.
בעיקרון עדיף להפריד אוכל משינה אז בד"כ שקמים אוכלים, עושים איזו שהיא פעילות- לשחק עלייך, לטייל בחוץ, להתקלח ואחר כך ישנים. עם הזמן את תלמדי את הסדר יום שלה וזה גם משתנה עם הגיל, יותר עירניים וכו'.

לקראת הלילה כדאי לעשות איזשהו טקס קבוע שהיא תבין שהולכים לישון, נגיד מקלחת ואיזשהו שיר. להתחיל לעשות אוירה של לילה, להחשיך. יש כאלה שכן מניקות לפני השינה אבל עדיף לא להרדים בהנקה אז נגיד להניק בחדר אחר
בלילה כמובן שאין את החלק של הפעילות אחרי האכלה וחוזרים לישון (בתקווה)

כל תינוק יש לו דפוסים משלו שצריך ללמוד, כדאי כמה ימים לכתוב לך בדיוק מתי ישנה ומתי אכלה וכו' וכן לנסות את הסדר של אכילה-פעילות-שינה לראות אם עובד טוב

יש תינוקות שלא קוראים את הספר אז תרגישי בנוח אם מה שאת מצליחה ליישם..

היא לא ישנה יותר מחצי שעה
האם במהלך היום להשרות אוירה של שינה כשאני רואה שמתחילה להיות עייפה? , כלומר גם ביום להחשיך חדר לגמרי וכו?
האמת שהיום ניסיתי להרדים אותה ביום כשראיתי שמתחילה להיות עייפה ולקח לה הרבה זמן לישון ממש עמוק וגם אז ישנה אולי חצי שעה
האמת לא יכולה להצביע על מחזורים כלשהם...
היא אוכלת כל שעתיים ואין מצב למשוך אותה יותר...
אני ממש מבולבלת, רוצה לעשות מה שנכון ובריא לה...

וגם ממש כמוך, כל שעתיים בערך אוכל, ורוב התנומות שלו ביום הן של 20 דקות, אבל יש פעם אחת בדרכ שיישן שעה פלוס.
יכול להיות שהיא מתעוררת ורוצה להמשיך לישון והיא צריכה פשוט עזרה- למשל לשים לה את המוצץ שוב, או טיפה לנענע את העגלה וכדומה.. בהצלחה! לא תמיד כשהיא מתעוררת ובוכה זה אומר שהיא סיימה את השינה...

אבל בכל זאת נראה לי שהיא צריכה לישון יותר מחצי שעה, כלומר שהיא צריכה שינה עמוקה.
כדאי באמת לנסות להחשיך את החדר, אולי אם היא מתחילה להתעורר אז לנדנד אותה ולנסות להרדים חזרה.
לדעתי ומנסיוני, זמן ערות בגיל חודשיים- נע בין עשר דקות אחרי הנקה לבין שעה גג.
אין מצב שאחרי שעה היא לא עייפה.
כשאת אומרת אוכלת כל שעתיים, את מתכוונת שעתיים מסוף ההנקה או מתחילתה? כי אם שעתיים מתחילת הנקה עד לתחילת ההנקה הבאה, זה לא משאיר לה הרבה זמן לישון...
מעבר להכל, יש זמנים כאלה שלא כ''כ מבינים מה קורה, ואחרי כמה זמן כן מצליחים לזהות איזה דפוס. אל תלחצי...רק תניקי בכיף ותהיי רגועה.

אז עד שהיא אוכלת, קצת ערנית, נרדמת, ישנה קצת ושוב רעבה ..
ניסית להניק אותה כמו שאת מניקה בלילה? חדר חשוך, שקט, במיטה. אולי זה ישכנע אותה להמשיך לישון אחרי ההנקה...

אם תקום לאכול במהלך השינה אאכיל בחושך ואשכיב מיד.
תודה לכל הבנות אשמח לעוד עצות

ולהצליח לעשות הפסק מוקדם יותר?

בס״ד

הייתה לי בעיה דומה, פעמיים. וגם אני פחות הייתי בקטע של הורמונים. מה שעזר לי זה ללמוד את שיטת אביבה... זאת השקעה, אבל אני ממש שמחה שהלכתי על זה. ברוך ה׳.

ומצטרפת לשאלה של כינוי-לרגע, זה גם יכול לחסוך ימי איסור.


אם יש לך שאלות ספציפיות, בשמחה. בהצלחה!!

נסי לשתות הרבה לימון עם מים
קינמון מהול במים גם עוזר מאוד

כדורי ברזל תרדיפרון - פורום הריון ולידה מיום 29/04/2017

נשים כבר שאלו זאת וקיבלו מענה.

כן בנקסט.
ממש מלחיץ אותי, זה עוקץ??

תתקשרי לחברת אשראי בהקדם

והם יגידו לך מתי בוצעה העסקה וככה תדעי אם זה קנייה שלך או לא ואם לא תבקשי לבטל
קרה לי פעם ופשוט ביטלתי את העסקה

לוחצים על העיסקה, ורואים תאריך וכתובת (עוזר אם הרכישה פיזית).
ואפשר ללחוץ על הכחשת עיסקה.


פשוט אני מניחה שאני לא היחידה ששונאת טלפונים, והרבה יותר קל לי לבצע מה שאפשר באתר מאשר להתקשר לחברת אשראי....




קרה לי לאחרונה שראיתי עיסקה שלא ביצעתי ולא היה לי מושג מה זה.
כמעט לחצתי על הכחשת עיסקה, אבל אז כתוב שאם טעיתי, יש קנס של 15₪. היות שהעיסקה הייתה בסך 20₪ סך הכל, והיות שזו הייתה העיסקה היחידה שלא הכרתי - לא הכחשתי.
אחרי כמה ימים יצא שסיפרתי לבעלי. מתברר שהוא קנה כרטיס לוטו 😝

זה אתר מוכר ובטוח.
מוזר.
מופיע לך אותו סכום שבו קנית מנקסט?
כאמור- טלפון בירור לחברת האשראי.

תעשי הכחשת עסקה וכל הג'אז הזה. לבטל כרטיס כמובן

לא מאמינה שזה קרה לי 😑
ביטלתי את הכרטיס.

אם זה עסק מוכר וידוע, אז אפשר להתקשר אליהם והם בודקים
אחר כך לחברת האשראי
ביטול כרטיס זה דבר אחרון

איך אני אשיג את אייהרב?

את צריכה להסתכל בפרטים שמופיעים באשראי על בית העסק
או לדבר עם חברת האשראי שבנוסף לביטול הכרטיס יבטלו לך את העסקה הספציפית הזו

כמו שאמרו לברר עם הבנק
וגם לברר עם בעלך! אולי הוא קנה מהשראי שלך?

הכל בסדר, כרטיסי אשראי נגנבים על ימין ועל שמאל כל הזמן.
בשביל זה חברות האשראי שולחות כל מיני קודים וכאלה בסמס בכל קניה וכד'.
ועדיין הגנבים חכמים.
ברגע שאת מגלה שפרטי האשראי נגנבו, מרימים טלפון לחברת האשראי, הם אומרים לך מהם החיובים האחרונים, וביחד איתך מבינים איזה מהקניות לא שלך, מזכים אותך על החיובים הללו, מבטלים את הכרטיס, ושולחים מייד חדש.
זה עניין של כמה שניות והכל בסדר. לא קרה כלום.

זה קורה המון
וזה בכלל לא קשור אליך...
אל תקחי את זה על עצמך... זה קורה כל הזמן

אפשר להתייעץ עם האחות בקופה גם
או להרים טלפון למוקד אחיות של הקופה

וגם רופא משפחה יכול כמובן לענות

לפעמים זה גם שארית של הפרשות.

תתיעצי כמובן עם רופא.

בשתן זה נמצא תקין אצל נשים, בטח שבהריון.

מנת דג טובה עם סלט ליד וגבינות.
מנת בשר עם ירקות.
פשוט לוותר על הפחממות.
מעייף מאוד בסכרת לחשוב על אוכל מזין כך שאין ספק שהיא תודה לך

אבל בלי בטטה, ואולי גם גזר בעייתי בשבילה.
קישואים, פלפלים בכמה צבעים, בצל, שום, פטריות, קולרבי, עגבניות שרי, חצילים. תבלינים ושמן זית לא אמורים להיות בעיה לסכרת.

לי עגבניות לא היו מעלות את הסוכר וגם לא גזר.
תלוי מה המצב שלה

עדיף בלי עגבניות

סוכר

פשוט כדאי לשאול מה עושה לא טוב ומה כן

מי שמושפעת מכאלה דברים, בד"כ תיטול טיפול תרופתי שיאפשר לה לצרוך אותם. א"א לחיות ככה...

לי זה היה מעלה את הסוכר ולא לקחתי טיפול תרופתי
סכרת הריון היא לא סכרת רגילה, וכל גוף מגיב אחרת.
והשאלה כמובן למה את קוראת "תיבול" למשל אצלי זה לא סחיטה קטנה של לימון אלה חצי לימון על הסלט..😋

את יודעת שזה הלימון ולא דברים נוספים שאכלת עם הסלט?

הסוכר היה יותר גבוה.
לא העלה בצורה קיצונית, אבל נגיד הייתי צריכה להוריד דברים אחרים בסלט כדי לשים לימון (כמו פחמימות למשל)

על ערכי הסוכר, אבל שזה לרוב לא דומה לפחמימות מהסוג שצריך להגביל אותו בהיריון.

זה אומר שאכלת רק סלט עם לימון ולא יכולת להוסיף עוד פחמימות לארוחה?...
בחיים לא שמעתי על כזה דבר...🤔

גם קוטג' הייתי צריכה להגביל בכמות שהייתי אוכלת בארוחה אחת

אבל ואוו על הלימון. זה נשמע ממש קשה. אני חיה על לימון...

אבל מה שעודד אותי זה שזו תקופה קצרה

אצלי אני יודעת שאצטרך לשמור גם אח"כ. צריכה ללכת לגמילה.

להמשיך לשמור גם אחרי הלידה, כי אנחנו בסיכון גבוה יותר לסכרת טייפ2 בשנים שאחרי הלידה.

בסכרת היריון

ג'עלה אמור להיות בסדר?
יש 15 גרם פחמימות מתוכן 1.2 גרם סוכר ב100 גרם - זה מספיק מעט?

ולא רק בטבלת הערכים התזונתיים

ממש טעים ומזין.
אפשר להכניס עדשים כתומות ו/או ירוקות, קינואה

קינואה, עדשים ועוד כמה קטניות כן נחשב לפחמימות (איכותיות) ולכן גם מזה צריך לצרוך במידה.

אבל נו, מכל דבר בסכרת היריון צריך לצרוך במידה, ומרק כזה זה רעיון נהדר!

אבל לרוב קטניות הן מסוג הפחמימה שפחות מקפיץ את הסוכר ביחס פחמימות אחרות...

הכי קשה זה עם החלבונים כי זה דורש הכנה תמידית.
הייתי מכינה סלמון מושקע עם ירקות.

מניסיון של סכרת היריון בעצמי

חלק ילדים עם שריטות ברורות ממני וחלק ילדים עם שריטות ברורות מבעלי וחלק גם וגם🤦🤦😅😅

מזל שיש גם דברים חיוביים שהם לקחו משנינו⁦❣️⁩

וככה אני רואה גם אצל האחים שלי...

הוא מתבונן בהורים שלו ובוחר לבד מה לקחת וללמוד מהם...
לכן את יכולה לראות באותן משפחות ילדים עם אופי שדומה לאמא וילדים עם אופי שדומה לאבא...

ממש מסכימה

ילד מקבל מההורים שלו אופי, מידות, התנהגות.
חלק בתורשה וחלק בלמידה, בשלב שהוא עוד לא מודע לזה בכלל.

כשיהיה בוגר *אם* יסתכל בצורה מספיק עמוקה, ובאמת ירצה לשנות ולתקן, ויעבוד קשה מאד - אז הוא יוכל לבחור מה הוא לוקח ומה הוא משנה.

כשאת מסתכלת על משפחות כמו שכתבת, זה נראה לך בחירה של הילדים למי להיות יותר דומים? נראה לי זה הרבה לפני הבחירה שלהם..

כמובן שגם בתכונות.
א ב ל -
הרמב''ם אומר שאדם נולד עם תכונות, ובידיו הבחירה אם ללכת אחרי הנטיות המולדות שלו או לעבוד על היצר.

את לא מכירה ילדים שאומרים משפטים של ההורים?
זה לא כי ההורה אמר אז הם חייבים להגיד, הם *בחרו* להגיד את המשפט כי הוא נשמע להם סמכותי/חכם/וואטאבר...

וכן, תיקחי משפחת מצוקה.
יש ילדים שיגדלו במשפחה ויכנסו גם הם לחובות, סמים, אלימות, ויהיו ילדים שיגדלו באותה המשפחה בדיוק וימנפו את זה למקום אחר לחלוטין!!

איך זה הגיוני?
כי יש בחירה. ממש מגיל צעיר.
הבחירה החופשית קיימת בכל גיל!!
ויש ילדים קטנים בני 4-5 שעושים (באופן תת מודע) עבודת המידות.

כמובן שהסביבה בה גדל הילד יכולה להשפיע, אבל ממש לא מחייב...

אולי מה שהפריע לי זה שכתבת של*ילד* יש בחירה חופשית

אז לא, לדעתי לילד יש בחירה חופשית מאד מוגבלת ללכת בניגוד לאופי שלו ולתבניות שהוא גדל אליהן בלי עזרה מבחוץ. עם עזרה ותיווך של הורים ובמאמץ אדיר עוד מילא, אבל לבד, וכנגד מה שהוא מכיר - לא נראה לי.

זה לא עבודת המידות. זה אולי התאמה של עצמך לחברה, או התאמה של עצמך לציפיה של ההורים שלך כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

זה דברים מעולים אבל עבודת המידות באה ממקום בוגר יותר, מודע, מפריד, מבקר. 

 

כשהוא בוגר אז כמובן.

 

 

זו שאלה לא רלוונטית.
אין בזה כללים.
בכל בית הדינמיקות אחרות, האופי של ההורים בנפרד וביחד, האופי של הילד, הנוכחות הפיזית של ההורים עם הילדים ועוד.....
ובשורה תחתונה, לדעתי הילד מתעצב בסך הכל משני ההורים ביחד. בצורות שונות, בביטויים שונים, דברים יותר ניכרים לעין או יותר משפיעים מבפנים.
אבל לא חושבת שאפשר לתת תשובה ברורה לשאלה שלך.
בהצלחה!

האם השהות הרבה בד"כ של הילדים עם האמא/ האבא (מה שפחות נפוץ) משפיעה?

חשובה האיכות, לא הכמות.
מה הילד רואה, שומע, חווה וקולט בקרבת הוריו.

אני רואה את זה על דרך השלילה לפעמים בשטח לא תדעי לצבוע בצורה ברורה מה ההשפעה של האמא או מה ההשפעה של האבא אבל כן ראיתי משפחה שבה חלק מהילדים גדלו עם האבא בבית וחלק כשהאבא נעדר וכמעט לא היה ואז היה בולט שאצל הילדים שגדלו בלי האבא חסר בבגרות משהו שהיה אצל הגדולים (יותר גבולות הכרה במסגרת, יותר ביטחון עצמי) לחילופין מכירה משפחה בה הגדולים גדלו עם אמא מתפקדת והקטנים פחות יכלה לתפקד בצורה תקינה וגם כאן היה הבדל משמעותי בין מי שגדל עם האמא בצורה רגילה ולא שגדלו יותר עם האבא.
ככה שלדעתי ה בוחר לכל ילד את האבא ואת האמא המתאימים לו שיתנו לו את הכלים שהם יכולים להעניק לא חושבת שיש יותר ופחות כי כל אחד מגיע עם תכונות וכישורים שונים .
לדוגמא אבא שיודע להקשיב יתן לילדים מענה רגשי טוב גם אם נמצא רק שעה בערב ובשבת ויתן את הצד שלו כשהאמא אולי תתן יותר פעילות תעסוקה כלים להסתדר בבית ובחוץ.

מקוה שיקחו משנינו את הדברים הטובים ולא את המעפנים

בתור ילדה הייתי יותר דומה לאמא, היום אני יותר הסטייל של אבא
אבל גדלתי על טלוויזיה ובהחלט שהיא חינכה אותי (למזלי, סדרות חינוכיות) כי מהם בטוח שבאופן חינוכי לא קיבלתי כלום. אני לא כזה דומה באופי לאף אחד מהם

זו שאלה כל כך מורכבת וכל כך אין לה תשובה.
כל אדם וסיפורו.
וכל אדם גם יכול להרגיש אחרת בתקופות שונות.

האמת שחצי חצי
אבל יש אנשים שאני רואה שהם ממש צד אחד

לא תלוי אבא/אמא

זה באמת ממש תלוי

האמת לא הכי אהבתי. למרות שהיא שקטה ויש רמות שאיבה ממש חזקות,

משום מה תמיד יצא די קצת חלב, וכששאבתי עם הידנית של אוונט היה יוצא לי הרבה יותר.

מנגד שמעתי מאחרות שכן אהבו. אני בסוף לא השתמשתי בה.

כנראה זה משתנה מאחת לשנייה.

גם בחדרי לידה גם במחלקות
קחי בחשבון שהכל די ישן ולא בכל חדר לידה יש מקלחת. לי לא הפריע

היה ממש בסדר גמור.
מיילדת מתוקה.
לא ציפיתי ליותר מידי כי מראש רציתי אפידורל כך שבאמת לא היו לי ציפיות מהמילדת.
קחי בחשבון שלבעל מותר להיות כל הזמן במחלקה.
אם זה הבעל שלך אולי זה נחמד, אבל כשזה הבעל של זאת שלידך בחדר זה הרבה פחות נחמד...
די סבלתי מזה.
האחיות וכל הצוות הרפואי היו מאוד נעימים ומקצועיים.

פעמיים חוויות ממש טובות בלידות

צוות מקסים

האשפוז והחדרי לידה ישנים גם. לי לא היה טוב שם. אם את יותר בכיוון של אפידורל שמעתי שיולדות כן מרוצות כמו שכתבו לפני...

שאני כן אוהבת אותו

 שזה שהדבתי ב"אני איתך בכל מצב" ובאמת הרגשתי ככה 

מראה שאני באמת אוהבת אותו

שלא התחתנתי סתם

תגידו לי שאם אני קולטת אותו ממשיך אחרי המשפט הזה אחרי שהוא ביקש לדבר מחר והסכמתי וחייכתי ובאמת שהכלתי

זה אומר שאני פשוט פגועה 

ולא שאין בינינו אהבה

ברור שיש פה אהבה!
יש הבדל מהותי בין נשים לגברים בעניין המין.
נשים חייבות רגש כדי להגיע למיניות בד"כ.
ואצל גברים זה שני דברים שונים- כמובן שככל שהם אוהבים אשה בד"כ הם ירצו אותה יותר פיזית.
אבל הם יכולים להינות מצפיה בדברים מיניים (אני מבינה שזה העניין?)
בלי קשר לאהבה העזה לנשותיהם.
תיכנסי לפורום נשואים צעירים ותקראי כל כמה ימים או בעל אותו אשה פותחים על זה שרשור.
אין קשר בין יצר המין של בעלך, לבין האהבה העצומה שלו אלייך.
אם זו צפיה לא מבוקרת בפורנוגרפיה שהוא לא מצליח להפסיק- זה כמו התמכרות וצריך להתייחס לזה ככה ולטפל עם בעל מקצוע.
אני בטוחה שבעלך מטורף לך על הצורה,
ואני בטוחה גם שאת מרגישה מאוד פגועה, ואני יכולה להבין.
אבל שוב, תכניסי לעצמך לראש שזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותך.
תחשבי שזה כמו יצר הרע להמשיך לישון בבוקר ולא לקום לתפילה. זה אומר שהוא לא אוהב אותך.?
ממש לא.
זו התמודדות שלו מול המצווה.
זה נשמע תלוש אבל זו האמת.
ממליצה לך לקרוא על זה, המון. צפיה בפורנוגרפיה זו מכה רצינית בדור. 90 אחוז מבני הנוער נחשפים בצורה זו או אחרת לפורנוגרפיה עד גיל 11.
אחוזים מטורפים.
וזה משחרר את אחד מהורמוני ההתמכרות במוח החזקים שיש לטבע להציע.


ועוד טיפ קטן-
אם תתחילי לשאול למה העולם הזה אכזר, לא תגיעי רחוק
יש המון רע בעולם. שאת לא יכולה לתאר לעצמך.
רובו בגלל בני אדם.
צריך להתמקד באיך אני מוסיפה טוב.

ותזכרי תמיד- שיצר הרע זה לא האם לחטוא או לא.
יצר הרע זה- האם לקום אחרי נפילה או ליפול לעצבות וייאוש.
ליפול כולנו נופלים, השאלה אם ואיך קמים.

אל תתני ליצר הרע מקום פה.
תדברו עת זה. שישתף אותך בקושי.
תחשבו יחד מה ניתן לעשות.
אם הוא הגיע למצב שהוא משתף אותך תדעי שזו גבורה עצומה בשבילו. זה לחשוף בפני אשתו האהובה את המקום הכי חלש שלו .
רוב הנשים, לא כולםן אבל רוב, לא מתחילות להבין בכלל את ההתמודדות היצרית שעוברים רוב הגברים.

אני חושבת שזו טעות חמורה בחינוך, שלא מלמדים את זה לבנות.

אבל זה כבר דיון אחר
❤

תודה ענקית 

רפאת לי את הלב

עזרת לי להבין מה אני יכולה לומר לו ככה שירים אותו ולא הפוך

כל הלילה הייתי בפחד שכשהוא ירצה לדבר על זה זה רק יזיק עוד יותר

ב"ה הנושא יחסית פתוח בינינו וידוע

אבל לאחרונה אני בתקופה קצת קשה ולקחתי את זה קשה

פחדתי להזיק

הולכת לישון סוף סוף

מקווה להצליח להירדם

ה' ישלם לך בכפל כפליים

תדעי שיותר ממה שאת מרגישה נבגדת
הוא מרגיש בוגד.
ואני מבטיחה לך שהוא מרגיש כלפי עצמו חוסר אונים גדול.
הכי שלך לגיטימי, תני לו מקום, אך קחי בפרופורציה.
ואם את יכולה להכיל אותו ולהבין אותו- על זה נאמר אשת חיל מי ימצא ❤

@חלונות
@נגמרו לי השמות

ברור לי שיהיה לך קשה לקבל את זה.
אבל - זה לא קשור אליך!!
עבודת ה' שלך היא לשמור על הבית שלכם כמה שיותר שמח אוהב ויציב. זה התפקיד שלך.

וכדי להיות קרובה לה' אין קשר לחתונה. זה התפקיד שלך מול הקב"ה. גם כרווקה וגם כנשואה

ובעלך- אחראי על עבודת ה' שלו
תחשבי שהוא היה נכשל בלשון הרע או לא מברך ברכת המזון. גם היית מרגישה שזה פוגע בקרבה שלך לה'?

אני ממש מבינה למה את מרגישה ככה! זה טבעי ומובן. אבל זה לא מקדם אותך... וזה רק יזיק לזוגיות שלכם וגם יקשה עליו לצאת מזה.

איך כן להתמודד?
תאהבי אותו כמו שהוא. תפרידי בין זה לבין הזוגיות שלכם. וכשאת מאופסת דברי איתו על זה- הוא היה רוצה להפסיק?
הוא רוצה לשתף אותך ?
יש הרבה דרכים להתמודד עם זה אבל זה שלו וצריך לבוא ממנו

בהצלחה!!
ברור שזה לא קל לך

לפותחת השרשור היקרה @אנונימית בהו"ל

לצערי אין לי כרגע יותר מדי זמן להאריך אך מצרפת לך תשובה נרחבת שכתבתי בעבר בנושא, בתקווה שאולי תמצאי בה קצת עזר 🙏


שלום יקרה - הריון ולידה


חיבוק גדול גדול וכל הטוב שבעולם 🙏🌹

מתוך אמון ואמונה את הבאת לעולם הלא פשוט שהוא יצר נשמה חדשה, טהורה.

גם הוא יגדל אל תוך העולם המורכב הזה, לא לאף עולם אחר ואוטופי. ולא משנה מה יהיה, את יודעת בוודאות הכי חזקה שיש שתמיד יהיה בתוכו את הטוהר והתום הזה שהם כל כולו עכשיו.

ואותו דבר גם בבעלך.

 

את נפגשת עם העולם של ה' על כל צדדיו - כן כן, זה בדיוק העולם.

את נפגשת עם הכוח הכי עצום שהוא עצמו נטע בעולם שלו. למה לא אחרת? לא יודעת. אבל ה' עצמו באר אותנו ככה.

אולי תוכלי לקחת צעד אחורה ולהסתכל בעין הזאת, זה הכוח שה' בחר לשים פה. זה ההתמודדות שהוא נתן לכולנו, ובדר"כ הרבה יותר ממנו - לגברים.

זה עוצמת האמון שה' מאמין בבעלך, שיוכל, שיצליח לבחור אחרת.

זה עוצמת האמון שתאפשר לבעלך עצמו לקום, ולהסתכל על עצמו ולהגיד לעצמו - זה לא שייך אלי. ואם נפלתי - בכל זאת אני לא שייך לזה. 

 

חיבוק על הכאב בעצום

בתקופה כל כך קשה ומורכבת ומלאת טלטלות גם ככה. מגיע לך הכי טוב, זה ברור.

לכי תיצרי לך את הטוב הזה - חכמות ממני יגידו לך איך - ותתפללי לה' שמצידו ייתן את הטוב, כשאת הולכת איתו יד ביד.

@מיקי מאוס @רקלתשוהנ

תודה רבה איזה מילים מדויקות ומתאימות לוקחת איתי 

כמה אמת יש בדברים שלכם

מקווה להצליח בזכותכן ובעזרת ה' יתברך כמובן

אני חושבת שאת לגמרי מוציאה מפרופורציות. בעלך נברא עם יצרים כדי להתגבר עליהם וגם כדי ליפול בהם כי הוא מה לעשות, בן אדם ולא מלאך. אם בורא עולם היה רוצה היה בורא אותו מושלם ובלי נפילות. מי מאיתנו מושלם?? מי מאיתנו מושלמת? אם על כל נפילה שיש לי הייתי מגיבה כמוך לא יודעת לאן הייתי מגיעה.
זה הנסיון הכי קשה לגבר וזהו טבע העולם ורצון השם, צריך להשלים עם המציאות ועם הנפילות לחבק לתמוך ולאהוב ולדעת שאין מושלם. כמובן צריך לנסות ולהתגבר אבל לא להגיב כאילו מת העולם כשנופל. אני מקווה שלא תראי את זה רע, המטרה שלי לנסות להראות לך את המצב טיפה יותר בפרופורציה.

מותר לה לגמרי להיות נסערת ו"להוציא מפרופורציות". חוסר בשעות שינה, בזמן פנוי, הורמונים, דכדוך.. ובנוסף מאמצים להיטהר וללכת לטבול, ואז קורה דבר כזה. מותר מותר שיכאב מאוד! נכון, אפשר להרגיע ולשקף לה את הצד של בעלה, אבל נראה לי שככה זה קצת פוגע, במיוחד שכותבים לאישה אחרי לידה...

ולא לפגוע

שנייה אחרי לידה, עייפה וכ'ו.
זה מזעזע. מאוד. הרבה יותר מנפילה בכל תחום אחר.

מותר לה להתבאס על זה מאוד והיא נורמלית.

לא אומר שלא צריך לנסות להתחזק ולהשתקם, אבל הרגשות שלה לגמרי לגיטימיים בעיני.

אולי כדאי לבקש עזרה? יש הרבה עמותות שמתעסקות בזה.. או אולי איזה ליווי? 

זו האמא חסרת האחריות שלא אמרה לך את האמת.
החלמה מהירה🙏🙏
כל הכבוד לך על המצווה אלופה!!

זה לא משנה את המציאות...

הילדה לא מרגישה טוב...

בטוחה שאת הלקח הפקת

רפואה שלמה לבת שלך

 

באמת ממש מצער .

את יודעת ישר קפץ לי- זו מצווה וזו שכרה...?! או אפילו הסיפור של חנהלה ושמלת השבת..

המצטערת שעזרת להלך הזקן?!

ודוקא בגלל שזה מה שעלה לי אז זה מחבר אותי ללנסות לראות בזה איזו הזדמנות להתעלות מעל המידות והטבע הרגיל שלנו
להמשיך לשמוח במצווה
ולהתחזק באמונה שמה שצריך לקרות היה קורה ממילא
והמצווה תלך לזכותך תמיד ובטוח עשתה לאישה ולילד ה הזאת טוב

הכלל הוא:
מה שרטוב - לא חוצץ, יבש - חוצץ:

נכון לגבי נזלת בתוך האף, הפרשות בקצה העין, דם, מוגלה וכל השאר..

(האמת שדי מגעיל לחשוב שמישהי תטבול כשהיא מפרישה נוזלים כאלה.. אבל זאת ההלכה..)