פורום הריון ולידה (עמוד 2044)

לא מונע הריון, מה שמונע הריון זה הסרזט.
הקפדת לקחת כל יום סרזט?

בגדול הגלולות לא מונעות 100% גם בשימוש מושלם, אז זה יכול להיות, אבל הסיכוי קטן מאוד.
אם לא מקפידים על זמנים אז הסיכוי להריון עולה

יודעת שיכולות להיות אלף ואחת סיבות , אבל הסיבה של הריון היא הכי מלחיצה
למרות אלף ואחת הסיבות למה לא הגיוני בכלל שזה יהיה הריון 😅 אוי אנחנו כל כך מסובכות לפעמים

אבל זה קורה לי לא מעט עם גלולות הנקה, ועד כה אף פעם התסמינים לא היו הריון.
אבל תעשי בדיקה אם את חוששת

ותרגיש טוב!

פשוט קניתי סטוק בזול, בשניה שהיה לי חשד בדקתי ושללתי ככה לא התפתחו חששות פחדים וציפיות 

כמו בהריון
הוא קשוח מבחינת תופעות

לי כשאני שוקעת בדכדוך כזה

כל זמן שאני מספרת לעצמי שבגלל שהוא עובד אז הוא לא בבית ואני לבד וקשה לי ושבוע עמוס וכל הקטנים..אז האנרגיות שלי בהתאם
ובעיקר הכי קל זה כאילו להתמרמר עליו אפילו שאין פה בכלל אשמה -להפך גם הוא מתאמץ ועובד
רק שלפעמים ברגעי קושי בא לי גם ללכת לעבודה ולחזור כשהילדים ישנים לבית שקט ורגוע ולא לעבוד בבוקר ולחזור לשעות עם הילדים ...

ומה שעוזר לי זה לשים דגש על אקטיביות
לא להיות בהתמסכנות ופאסיביות
אלא לזהות שקשה לי ולשאול

מה יכל להקל עלי?
מה אני יכולה לעשות כדי שיהיה לי ק
ל יותר
מתי אוכל למצוא זמן להתמלא ולתת לעצמי?
מה נותן לי שמחה?

לא להפיל עליו את האחריות לשמחה שלי ולכוחות שלי במקום שכמו שאמרת אין בכלל בחירה ותימרון ..

כשיש פקק בכביש הראשי אז לא מנסים להתקע שוב ושוב במכונית שלפני ולחשוב שאולי ככה היא תזוז והדרך תפתח
אלא הולכים לדרך חלופית,לאיפה שאפשר לתמרן ולנסוע הלאה

תודה יקרה❤️

זה כל-כך נכון...

אולי כן יש משהו פרקטי שאפשר לעשות? רלוונטי שיום בשבוע הוא כן יצא ב3? ויום אחר ישלים את הזמן הזה? ( אם גם ככה הוא חוזר אחרי שהילדים ישנים...) לפחות יהיה יום אחד שתדעי שיש לך בו אויר?...

את גיבורה !

גם זה שהוא מגיע מוקדם הם לא אוהבים כי אין אנשים במשרד וכאלה אז זה פחות שעות אפקטיביות לעבוד
אבל אולי פעם בשבוע.. נראה.
תודה רבה רבה

שימלאו אותי..

עכשיו רק צריך לחשוב מה ולמצוא זמן

כנראה יש לך איזשהו חוסר שאת מצפה ממנו למלא לך.
אז כמובן שאת הציפיה שהוא ימלא חשוב להעיף, אבל זה קשה
הדבר החשוב ביותר הוא להבין מה החוסר.
אולי באמת זה משהו שבכלל תלוי בך (אולי את צריכה יותר למלא את עצמך בחוץ? אולי יותר זמן לעצמך? )
ואולי באמת משהו שהוא יכול וירצה לתת לך אם רק תדעי לדייק ולהגיד לו מה היית רוצה שיתן לך (אהבה בשפה שלך? אם נניח מה שעושה לך את זה זה מילים ומחמאות והוא מקסים ועושה הכל בעולם חוץ ממילה טובה אז את תרגישי חוסר והוא יהיה מתוסכל וכו.
אם תדעי להגיד לו כמה את מעריכה כל מה שהוא עושה אבל חסר לך בנפש דווקא מילים כי זו השאלה שלך יהיה לו יותר קל לדעת מה את צריכה ולתת את זה כשיתאים לו)

לפחות בהודעות. ואז גם אם משהו מעצבן/ מתסכל תוציאי באמצע יום ובערב תפגשי אותו בשמחה

אלא שתכלס נראה שאין שותפות וכאילו אני מגדלת את הילדים לבד..
הוא הכי רגיש אלי והכי מפרגן והכי תומך שיש. הוא באמת מהמם..
אבל לא יודעת אם זה פתיר הנק' הזאת

כלומר זה שאת עם הילדים הוא לא יכול לשנות, אבל דברים בבית אפשר לעשות גם בשעות מאוחרות יותר כשהוא חוזר. כביסה, נקיון, בישול. תחשבי מה הכי יעזור לך ומנגד מה הוא יודע ויכול לעשות, ותנסו לחלק את המטלות האלו בצורה שפחות תגמור אותך ולא תרגיש לך כאילו את עושה הכל לבד.

לחילופין חלק מהכסף של העבודה שלו יכול ללכת לעוזרת ולבייביסיטר, וזה החלק ״שלו״

וגם יש מקום לחשוב על לשנות מקום עבודה, יש היום הרבה מעסיקים שמוכנים לעבודה חלקית מהבית. לפעמים צריך לפתוח עיניים לאפשרויות שמסביב

חיבוק יקרה

מאד מאד מבינה אותך

כבר לא נעים לי לבקש

יש טווח עצום בין לחזור בשלוש לבין לחזור גמור ומאוחר שלא נעים לך לבקש.
אם הוא חוזר בשבע אחרי יום עבודה במשרד, אז בתור אחת שבעצמה עובדת משרה מלאה אני אבשר לך שעם כל הכבוד לכמה שיום במשרד גומר אותי, אין חזה השוואה לשלוש שעות עם ילדים. כנראה שאת גמורה הרבה יותר, וכנראה שאם תדברו על זה הוא ישמח מאד לעזור ולא יבין למה לא נעים לך לבקש.
כן, אחרי יום עבודה לנוח חצי שעה ורק אז להתחיל בעבודות בית זה לגמרי הגיוני, אבל שלא נעים לך לבקש כלום זה לא הגיוני.
זה גם לא אמור להיות לבקש, תדברו ותחליטו איזה תחום אחריות הוא יכול לקחת ממך, למשל כביסות נגיד, ומשם זה שלו. לא עניינך אם הוא עושה את זה בערב גמור או בבוקר לפני שהלך לעבודה או ב12 בלילה. זה לא חשוב.
מה שאני מבטיחה לך בתור מי שעובדת משרה מלאה, זה שאת הרבה יותר גמורה ממנו בסוף היום. (קצת כמו ההשוואה בבדיחה בין גבר עם שפעת לאשה עם צירי לידה) תחלקו את העבודה בצורה יותר הגיונית.

תודה רבה על הדברים שכתבת. חשובים מאוד

אם טוב לו בעבודה, והוא רואה את עצמו שם לטווח רחוק - אולי שייך לעבור לאזור של העבודה? זה כ"כ משנה את איכות החיים...

אני לא בטוחה שיעזור במקרה הזה משהו שימלא אותך. אני לא חושבת שהמצב שלך מעיד בהכרח על חוסר (יכול להיות שצריך משהו לעצמך, אבל לא בטוח שזה יספיק). אובייקטיבית להיות לבד עם חמישה ילדים אחרי עבודה כולל השכבות זה עומס מטורף שקשה מאוד לעמוד בו. בטח אם רוצים לעשות את זה עם סבלנות ועם מאור פנים. בטח גם לו מפריע שהוא לא רואה את הילדים כל השבוע...

אם אין בררה אז אין בררה, אבל נשמע שצריך כאן איזשהו שינוי טכני. אולי בינתיים עזרה חיצונית בהשכבות? אפשר להביא בחורה צעירה שתתן יד בבית, וזה ממש יכול לעזור...

בכל אופן, בהצלחה נשמה!! ואשרייך לגמרי.. נשמע שאת אישה ואימא מדהימה לגמרי!!

אבל להחזיר את העזרה שהייתה לי עד לפני חודשיים אולי צריך..🙈
ויכול להיות באמת שהשינוי צריך להיות טכני.. כמו שאמרת. צריך לחשוב

המצב אצלי די דומה לשלך.
בעלי בקושי נמצא בבית בגלל עבודה מאד מאד אינטנסיבית.
אצלי גם הרבה פעמים יש כעס או כאב לא מוצדק כלפיו. לפעמים אני מצליחה לא להוציא ולפעמים לצערי זה כן יוצא עליו...
אני חשבתי על זה הרבה וגיליתי על עצמי שהרבה פעמים זה שהוא לא נמצא, מציף אצלי כל מיני תחושות(שאני יודעת בשכל שהם לא לא נכונות) אבל ככה הם מרגישות לי... הרגשה שכביכול הוא מעדיף את העבודה על פני ועל פני הילדים ושהוא נוטש אותי ושלא אכפת לו שקשה לי לבד עם הילדים ועוד כל מיני מחשבות בסגנון הזה, מחשבות קשות עם עצמי. בעלי יודע על המחשבות האלה ושהן נובעות מתוך העולם הפנימי שלי. ולכן הוא משתדל כל הזמן להגיד לי שהוא עובד רק בשבילי ובשביל הילדים שיהיה לנו טוב ומשתדל לפרגן ולעזור כמה שאפשר. ולהדגיש כל הזמן שאנחנו המרכז של חייו. זה עוזר אבל עדיין לא פשוט לי. ואני מבינה שזה הרבה עבודה שלי עם עצמי כי זה פרשנויות ורגשות שעולות מתוך העולם הפנימי שלי ומתוך חוויות עבר שהיו לי בחיים.

וגם עמוס יחסית בחופש הגדול.
אנחנו היינו שנה אחת באמצע יוני לפני שהתיכונים יצאו לחופש והיה מושלם

אנחנו יוצאים קבוע לפני החופש הגדול🙃
שנינו לא עובדים של משרד החינוך, אז זה לא משנה מבחינת ימי חופש. ולא אכפת לנו שהילדים ייפסידו קצת לימודים🙈

זה מגניב להיות האוהל היחיד בחוף🤩

ויפה לך שאת זורמת על לישון באוהל בהריון
פעם אחרונה שישנתי באוהל בהריון בחודש שמיני חשבתי שאני עוד רגע מתה חחח

ממש לא קרוב לכינרת, זה בצד השני, ליד ים תיכון.

מהמם ומוצל ומונגש

היינו בשנה שעברה עם התאומות (היו אז בנות שנה וקצת). מסלול נהדר. קליל ונעים.

צריך לוודא שהכניסה לשם סודרה, בקיץ האחרון המקום היה סגור

והיה כתוב משהו על נפילת עצים והתאכזבנו.

אבל יופי של מקום לקטנטנים.

זה הליכה של 5 דקות מהרכב ומגיעים למקום פסטורלי מושלם.

אבל כמו שכתבה אמא יקרה לי כדאי לוודא שפתוח..

ממש קרוב לכינרת, לא רחוק מכינר, מסלול שכולו במיים.

עשיתי אותו כמה פעמים בגילאים שונים (12,15,20) תמיד היה נחמד, וגם ילדים שהיו איתנו נהנו

מסלול קליל ונחמד עם הילדים ובסוף מים וכיף ומוצל הרוב אם אני זוכרת נכון

אם זה זה, בהחלט הרוב מוצל. ההתחלה זה סוג של מדרגות ואז ירידה כזו.
אפשר או להגיע באמת לכיוון הבית קברות ומשם זה כבר קרוב לים (פארק הכט ופארק שקמונה)
וגם אפשר לרדת את המסלול עד למים (כזו בריכה קטנה ועוד קצת גם מקורה) ואז לעלות חזרה.

שיורד מנחל מירון לסביבות פרוד כזה... אפשר ללכת גם בתוך המים וגם מחוץ וממש מתאים לילדים. בסוף יש רחבה ופינות לפיקניקים וכאלה ואם חוצים את הכביש אז גם המון דשא...

אני מניחה שלזה את מתכוונת..

לשימוש חקלאי וכבר אין שם כמעט מים. צריך להגיע לשם לפני פסח.

קליל, הרבה הליכה בתוך מים רדודים מאוד ופינות מקסימות לעצירות.
הבעיה היחיגה שהוא לא מעגלי אז מישהו (בעלי כמובן..) צריך בסוף המסלול ללכת בכביש עד לרכב ולהביא אותו לנקודת הסיום..

מקסים! מסלול, אבל לא קשה לילדים. יש כמה מקומות שאפשר להיכנס למים.
כשאנחנו הגענו לסוף המסלול, שוב היינו צריכים להיכנס למים כדי לחצות את הנחל...
אני חיכיתי עם הילדים בסוף המסלול לבעלי הלך על הכביש להביא את הרכב. לא נורא מדי.

בחום הזה אני לא מסוגלת לחשוב על מסלולים אפילו קצרים ממש.... לישון בחוף... פששש ... עשיתי את זה בחודש חמישי כשהיה ממש נעים והרגשתי גיבורה... תהנו!

כמו בלונז

אם זה לא.ערב זה יכול להספיק להפשיר (אצלנו זה מספיק)

ביגל ירושלמי ממולא בשר
לחמעגון
עראייס
סלופי ג'ו

משניצלים-
סתם עם פיתות ציםס וסלטים
או על סלט שווה

כשבעלי היה חולה קורונה היו לו בול שיעולים כאלה. יבשים ונבחניים...

לא יוצא לשום מקום?
והגדול גם השתעל שבוע שעבר, אבל עשינו לא בדיקה ויצא שלילי ב"ה

וואלה לא יודעת, את האמא

זה שטויות לעשות בדיקה היום.. קצת לא נעים לילד אבל מקבלים תשובה מהר

נראה לי שלא.
לא חושבת שהוא התקרב למישהו לא מחוסן לאחרונה (חוץ מהבן הגדול, אבל הוא שלילי כאמור )

עשינו באמת כבר הרבה פעמים בדיקות, פשוט אין אצלנו קרוב, זה לנסוע חצי שעה לפחות.
אבל אולי צריך, תודה!!

כדי שתהיה לך אינהלציה למקרה שזה סטרידור..יכול להחמיר בלילה

מותר להגיע לרופא בימים אלו על שיעול? או שצריך בדיקת קורונה לפני כן?

זה סוג של דלקת ויראלית בדרכי הנשימה שגורמת להצרות שלהם..
אם חס וחלילה זה חמור אז ממש יכול להגיע לקושי נשימתי ואז צריך מיון ואדרנלין..

לא חושבת שיש בעיה להגיע לרופא עם שיעול בלי חום..

אנחנו ברגע ששמים מזגן בלילה הבן שלי משתעל ככה..
אז זה או שלי יהיה חם או שהוא ישתעל, ולא משנה כמה שכבות שמתי לו (מלבישה פיג'מה של חורף חורף ועדיין..)

היה יום אחד שהיה עם מזגן ושרוול קצר, מאז למדנו לשים לו שרוול ארוך כשיש מזגן בבית

נשתדל לשים אותו בחדר בלי מזגן, תודה רבה!!

ללכת לרופא כי ברמה מסויימת חייבים טיפול בסטרואידים. זו בצקת בגרון. לשמור על לחות בחדר. לשים שם כביסה. ראש לתוך בפריזר מתי שמשתעל.

חייבת לציין שילדתי פעמיים בשנתיים וחצי האחרונות.
התשובות לסקר הין שני הלידות הן על שני קצוות הסקאלה.
הראשונה מזעזעת ואחת הטראומות של חיי
והשניה מהממת ומחזקת ואחת החוויות הטובות בחיי

המחשבה על ילד נוסף בכלל לא הושפעה מהלידה עצמה אלא מעצם הגידול והכוחות.

שאלון מעניין..

רק מציינת שעל אותו אישה התשובות יכולות להיות הפוכות מלידה ללידה

נניח תמיד ביום ראשון? אם כן אולי זה קשור למשהו שהיא אוכלת רק בשבת?

ובגן יש תפריט קבוע, אבל זה התחיל רק לאחרונה והיא בגן עוד מעט שנה.
אשאל אם היה שינוי. תודה!

ושמתי לב שכל פעם אחרי שאני נותנת לו טיפות ברזל יש לו בשעה שאחר כך יציאות מוזרות.

 

יכול להיות שגם אצלכם זה קורה אחרי מתן תוסף תזונה או ויטמינים כלשהם?

יכול לקרות בהנקה, או בחוסר איזון הורמונלי אחר

בעקרון כן הביוץ בד"כ הוא 14 לפני תחילת הוסת אבל לפעמים גם 15/16 יום
וכשאני שאלתי את הרופא שלי אם יש מצב שאין לי ביוץ הוא הסביר שאם המחזור שלי קבוע גם מבחינת מרחק ימים (סטיה של יום יומיים זה בסדר) וגם מבחינת ימי הדימום זה לא הגיוני שאין ביוץ
ושכשאין ביוץ אז המחזור בדר"כ יקדים והדימום יהיה מוזר
ובכללי צריך שתהיה סיבה שאין בגללה ביוץ כמו שחלות פוליציסטיות וכו
אז אם מה שתיארתי לא חל עליך אז חבל להכנס ללחץ רוב הסיכויים שבייצתוזה פשוט לא זיהה את זה בבדיקה
הבדיקות האלה לא 100 אחוז מדוייקות
אני למשל אף פעם לא הצלחתי לזהות ביוץ איתן וכבר נכנסתי לסרט שאין לי ביוץ עד שהסבירו לי שזה לא עובד ככה
בהצלחה יקירה מקווה שעזרתי

ממש.

האמת שכן אצלי בד"כ בין 31-35 

אבל... חודש שעבר הקדים לי באמת וקיבלתי אחרי 27 ימים (זה בחיים לא קרה לי) 

 

אוף לא מבינה מה הבעיה אצלי באמת.. 

זה מה שהיה קורה לי
המחזור השתגע בגלל לחץ
גם תזונה ואורח חיים מאוד משפיע
תנסי להרגע לאכול טוב לישון טוב ותראי שהמחזור יסתדר
אם את בלחץ את יכולה ללכת לרופאת נשים שלך לבדיקה שגרתית רק כדי להרגע
לפעמים זה ממש עוזר

אני בלחץ מטורף שזה כבר ייקרה

לכל מה שהלכתי עד עכשיו הכל היה תקין....

ויכול להיות גם שהביוץ היה לפני או אחרי מתי שבדקת...

תבדיקות

לדעתי היה לחברה עליית מניות בגללי באותו חודש

וגם כי התלהבתי שחודש ראשון התחלתי לבדוק

 

 

גם אני שהתחלתי להשתמש במקלות חשבתי שאין לי ביוץ כי הפס בדיקה מעולם לא הגיע לצבע של הפס בקרה.
עד שהבנתי שלא לכולם הצבע של הפס חייב להיות חזק כל כך, פשוט זיהיתי במהלך החודש שלאט לאט הפס בדיקה נהיה חזק יותר ויותר ואז ביום אחד הוא התחיל להיחלש, אז הבנתי שהבדיקה של היום קודם - שהיא היתה הכי חזקה מכל החודש, היא זאת שנראתה על הביוץ, למרות שהיתה עדין הרבה יותר חלשה מהפסד בקרה.
מאז אני יודעת זוכרת מה חוזק הפס שאצלי מראה ביוץ וככה מזהה

שיש בזה משהו זה באמת קרה לי ככה

והצליח לך?  

 

האמת שעוד לפניי שהתחלתי איתן התייאשתי מהן ...

לא התאים לי הבדיקה היומיומית הזאת והלחץ סביב זה.

העדפתי לחיות את החיים ברוגע ולתת לזמן לעשות את שלו, מידי פעם כן הייתי מנסה כמה ימים לבדוק, אבל ממש בלי לחץ.

 

אחרי 11 חודשים ניכנסתי להריון ברוך ה.

לי רופאת נשים אמרה פעם שכל עוד הדימום מגיע פעם ב3 חודשים זה בסדר, אחותי אמרה לי שלה הרופא אמר שצריך לפחות פעם ב6 שבועות🤷🏻‍♀️

לא לקבל מחזור במשך הרבה זמן מעלה את הסיכוי חסרטן ברחם, בגלל שרירית הרחם לא נושרת ולא מתחדשת, ולאורך זמן זה עלול להיות בעייתי.

כן, גם הכדורים האלה הורמונליים, עד כמה שאני יודעת, אבל לעניות דעתי הלא מקצועית עדיף לקחת.

אם את מנסה לאזן את הגוף עם תזונה וספורט לא כדאי לקחת כדורים כי זה יפריע לתהליך, תני לגוף שלך לעבוד ותראי מה קורה, אם את רוצה להתחיל טיפול אצל הרופאנ עם הורמונים אז לדעתי זה כבר לא כזה משנה, היא בטח רשמה לך פרימולט נור שהם נחשבים עדינים

אז את רק מחזקת לי תודה;)

הורמונים משפיעים לפעמים על החשק. נכון שנובה רינג נחשבת לאמצעי עדין עם מעט הורמונים, אבל לפעמים הגוף מגיב אליו דווקא בעוצמה - אצלי נגיד זה השפיע הרבה יותר חזק מגלולות רגילות.

ההורמונים של אמצעי המניעה יכולים להשפיע על החשק המיני וגם לפעמים יוצרים יובש בנרתיק וזה גם לא להיט.
זה דבר מאוד אישי, יכול לעבור אחרי תקופת שימוש, יכול להגיע אחרי תקופת שימוש ויכול לא להגיע בכלל.

הרבה פעמים זה משתפר אחרי חודשיים שלושה של שימוש הגוף מתרגל וכל תופעות הלוואי דועכות.

ביחס לגלולות אחרות זה נחשב פחות, אבל כל אחת תגיב אחרת.

אם לא תגיבי לזה טוב שווה לחשוב על התקן לא הורמונלי, שלא משפיע על המערכת ההורמונלית בגוף. אבל לא מאפשר להאריך את ימי הטהרה כמו נובהרינג

וגם בלי קשר- אפשר וכדאי מאוד ללמוד איך להגדיל את החשק אצלך גם כשהגוף פחות בעניין. זה לא תמיד קל,צריך סבלנות , ניסוי ותעיה, והרבה שיתוף פעולה של בן הזוג אבל זה משתלם מאוד מאוד!
תמיד יש תקופות שפחות יש חשק- לקראת הווסת, הריון, הנקה, עומס.
כמובן שעדיף לצמצם קשיים ולחפש את המניעה שהכי פחות תפריע

את יולדת טריה טריה, לחלוטין.
מבטיחה מבטיחה זה יהיה יותר קל
תינוק בהתחלה זה כל כך קשה, כל כך הרבה דרישות וצרכים שלוקחים המון זמן (במקרה הטוב כמובן - כשיודעים מה הוא רוצה), שלוקחים לך את השעות שינה שאת כל כך צריכה ...
תנסי להיזכר בבן הגדול שלך כמה זמן לקח עד שהתאזן הארוחות, להסתדר קצת הלוז, להתקצר טיפה משך הטיפול והוא הסתכל אלייך וחייך ונתן לך קצת כוח...

זה יגיע זה יקרה בטוח!!!
תהיי חזקה, ההתחלה כל כך כל כך קשה ❤️❤️❤️

זה מעבר קשה ממש. הכי קשה.
את אחרי לידה
חלוקת תשומת לב
לו'ז שונה לכל ילד.
זה מאוד קשה.
יש לך אפשרות לקחת נערה שתהיה איתך שעה, בערב? ואז היא עם אחד הילדים בזמן שאת מתארגנת עם השני.
ולגבי הבית- עזבי. לא עכשיו. את עוד תחזרי לכוחות שלך ותלמדי לעשות את זה ותתקתקי את הבית כמו שאת אוהבת.
קחי לך עזרה בתשלום פעמיים בשבוע לשטיפת כלים, שטיפת רצפה, נקיון שרותים, כביסה. וכל השאר יחכה עד שתתאוששי.
תזכרי, ההתחלה תמיד הכי קשה.
וככל שעובר הזמן זה נהיה קל יותר.

את כותבת את מה שאני הרגשתי בדיוק לפני חודשיים, בדיוק.
ילדתי את הבן השני לפני ארבעה חודשים.
פשוט הרגשתי שזה יותר מידי.
המחשבות שרצו לי בראש זה איך עושים את זה, איך חושבים על עוד ילדים, זה לא נורמלי, למה עשיתי את זה לעצמי. זה פשוט קשה!!

והנה אני כאן כדי לספר ;)
שזה קשה, אבל לאט לאט לומדים. ואני גם פתחתי כאן שרשור בפורום וכולם כתבו לי לאט לאט, בסוף לומדים איך להסתדר.
והנה, זה אפילו לא היה כל כך לאט.
למדנו להכיר את הבן הקטן, את סדר היום שלו, מתי הוא רגוע ומתי פחות ובהתאם לזה גם להתאים את הלו"ז שלנו ושל הילד הגדול.
אין לי כל כך עצות פרקטיות, כי זה באמת משתנה בהתאם לילדים ולהורים. אבל באמת זה עובר
ואתם תלמדו איך להתנהל מחדש כהורים וכמשפחה וככל שמכירים יותר את התינוק הקטן ולומדים את ההתנהגויות שלו זה יותר קל, וזה קורה מהר.
הנה אני כבר ארבעה חודשים אחרי וכבר לא מעט זמן מרגישה שזה אפשרי ויכולה יותר לנשום.

והציל אותי.
היא אמרה לי, לוקח שלושה ארבעה חודשים עד שכל אחד מוצא מחדש את מקומו בבית אחרי לידה, גם אבא ואמא, והמשפט הזה ליווה אותי וכל פעם שהרגשתי שאני עומדת לאבד את זה אמרתי לעצמי, עוד לא עברו שלושה חודשים תנשמי את זה, ועבר הזמן ויום אחד קלטתי שעברו שלושה חודשים, וגם שהכל התיישב פתאום במקום, פתאום הבית נכנס לקצב החדש שלו. וזה לא אומר שאין קשיים אבל משהו מתיישב נכון...אז תני לעצמך חיבוק גדול

הלידה מערבבת ומטלטלת ואחרי ששוקע האבק יש מקום חדש לכולם

זה בהחלט מירוץ מטורף בהתחלה. בור בלתי נתפס של מטלות. מתי שהבעל לא נמצא בשעות הקשות להביא עזרה של נערה בתשלום. פשוט מציל. לתת לה אחרי שנרגע מסביב גם קצת כלים כביסה מטאטא וכו'. וזה הזמן להוריד סטנדרטים לרצפה. חסל סדר כמה סוגי מרככים וצחצוח הבית לכמה חודשים הקרובים. הכי חשוב המנוחה שלך. טיפול בקטנה וקצת תשומת לב לגדול. אצלי זו הייתה התקופה הכי מאתגרת. זה משוגע. שימי לב לעצמך. לנפש. שאת לא שוקעת. בעיקר עם כל מה שקרה בסביבה שלך סביב התקופה הזו. אנחנו פה בשבילך ואם צריך עזרה מקצועית אז תלכי בבקשה.
חיבוקים! זה משתפר. לאט. אבל משתפר.

לק"י

צריך להתרגל למצב החדש.

וואו. תנסי לקבל עזרה איפה שרק אפשר.
הכל שווה בשביל להוריד כל טיפה מהעומס.
והטיפ הקבוע שלי לשני ילדים אחרי לידה,
מצש הציל אותי,
זה לחבר את המיטה הזוגית בבוקר גם כשאסורים כל יום.
זה נותן אפשרות כשהתינוק ישן להעסיק את הבכור בשכיבה לידך. אפשר לספר סיפור או לשחק משחק בשכיבה או לפחות שאת בשכיבה, כמו פאזל.
המיטה של אבא משטח עבודה מאוד יעיל.

תודה..

״הגדול״ שלי עוד תינוק.. רק בן שנה פלוס כמה חודשים..
והקטנה אוטוטו בת חודשיים..
היא תינוקת שדורשת המון המון המון המון תשומת לב וידיים,
והגדול שיהיה בריא שובב ברמות הזויות..
ואני כולה חודש וחצי אחריי לידה, חלשה, שברירית, רגישה, אחרי 2 הריונות צפופים של היפזראמיס, אנמית..
רק רוצה מנוחה ולהתאושש ומוצאת את עצמי רצה אחרייהם 24/7, מאכילה,מחתילה,מקלחת, מחכנת את הגדול,משחקת, מנקה, מבשלת,
(זמן לעצמי כבר מזמן אין, אם מספיקה ללכת לשירותים אומרת תודה)
קמה לשתיהם בלילות(הגדול מוציא שינים והקטנה גזים)
אין לנו *שום* עזרה מסביב, פשוט כלום. זה רק אני ובעלי. ואני כלכך רוצה להכנס מתחת לשמיכה וקצת לבכות כי קשה לי ואני עייפה וחלשה ומותשת וזומבית ובאלי כלכך להתכרבל עם בעלי שינחם אותי
אבל הילדים זקוקים לי הם זקוקים לאמא חזקה ואין לי ברירה אלא להיות חזקה בשבילם.. אני נאחזת ברגעים של אושר שהגדול צוחק ומאושר..שהגדול מתלהב ממשחק חדש שהמצאתי איתו ביחד.. טיול משפחתי שאנחנו עושים פעם בשבוע.. שהקטנה מחייכת אליי..
נאחזת בתקווה שכולן פה אומרות שזה מתאזן ועובר והילדים משחקים ביחד ..
אין לי כלכך מה לנחם
חוץ מזה שאני איתך בסירה,
תנסי להאחז ברגעי אושר הקטנים..
תדמייני אותם בע״ה כבר גדולים ומשחקים יחד בזמן שאת שותה קפה בסבבה שלך..זה בטוח יגיע
תחשבי איזה כייף שהענקת להם אחד את השנייה, אין כמו אח/ות
וכמה זה מבאס להיות אח/ות יחידים.. תחושת בדידות..
הלוואי שתעלי פה שרשור בקרוב כמה שהכל מסתדר
ושאני ואת אוטוטו נוכל אפילן לעודד אחרות שבסיטואציה הזו שזה עובר ומתאזן❤️

בסוף זה מתאזן 

זה אחד המעברים הקשים! ממש.
בעיקר אם הם צפופים.

אבל יכולה לומר לך שלאט לאט זה מתאזן.
אומנם שלי לא משחקים ביחד, עדיין. אבל כבר יש שיפור והקטן דיי מסתדר בעצמו אז נהיה הרבה יותר נוח.
אפילו כבר מתחילה לרצות עוד אחד🙂

קחי כמה עזרה שאת יכולה!

המקום לפרוק, ואז לקום מחדש מאוד עוזר..
בדיוק בעלי קודם בעבודה אז בקושי בבית בגלל התפקיד החדש
ואמא שלי שעוזרת לי מלא עוברת איזשהו תהליך רפואי שגם משפיע על הנפש שלי...
ויצא ככה שכמה ימים היתי לבד והתמודדתי עם הכל.
לקום בלילה, ולתפקד רגיל ביום
תודה שחיזקתם וכיף לשמוע שזה עובר
❣️

בעלי ראה אותי עצובה ומתוסכלת
החליט לקחת חופש, ישנתי טוב בלילה
הילד בגן, הקטנה אצל אמא
ויצאנו לארוחת בוקר ואז קצת ישבנו בים ודיברנו
וזה כלכך שיחרר
🌹

המנקה שכלכך רציתי שהייתה תפוסה...
אמרה שהתפנה לה למחר ב10 בבוקר והיא תוכל לבוא אלי.
זה כלכך משמח אותי!

מגיע לך לנוח ולהתפנק❤ הלואי שזה יתן לך מלא כוחות להמשיך בשגרה הקשוחה עם 2 קטנטנים..

נשמע שממש מגיע לך, בלי עזרה מאף אחד ועבודה חדשה שלו ושני קטנים, וואו. איזה עומס. 

החופש הזה מרפא את הנפש, חוץ מזה שהוא נותן מנוחה לגוף

 

 

אני לא יודעת מה לומר, שותפה חלקית בלבד למסע העצום שאת עוברת. מבינה רק חלקיק.

וזה כואב וזה שורף וזה קשה . אין מילים

אבל הקב"ה אוהב אותנו, והישועה עוד בוא תבוא. אור גדול יאיר הכל.

אשמח להוסיף אותך לתפילותי

ויש פה פורום פוריות סגור והוא מקום אמיתי לפרוק בו, את מוזמנת לפנות ל@ט'

הי ניסיתי כמה פעמים להרשם ולא חיברו אותי מישהי תוכל לעזור לי?

בכל מקרה תפני ל@ט', היא מנהלת אותו

בגלל האופי הרגיש (והנפיץ) של הנושא, לא מכניסים מיד. גם אני חיכיתי

היא בדרכ מגיבה מהר?

 

גם אנחנו מחכים בקוצר רוח כבר שנתיים וחצי אחרי ניתוח וירקוצלה של בעלי ואחרי 3 הזרעות שלא צלחו! לא מבינים כלום, מנסים להאמין בכל הכח עשינו מלא השתדלויות וכלום, זה ממש מייאש, במיוחד שיש הרבה אחיינים ורעש אצל ההורים, זה הרגשה של בדידות וחוסר, מקווה שנעבור את זה בעז"ה מאחלת גם לכם..

אויש כמה שזה קשה ושורף בלב מבינה אותך לגמרי
אנחנו לפני הזרעה שלישית אחרי ששתיים לא צלחו....
ומרגיש שללב כבר אין כוח להתמלא באופתימיות
אבל צריך להרים את הראש איכשהו
אתפלל עליך יקירה אמן וה' יתברך ישלח לך את הישועה שלך והלב הכואב יתמלא באושר עצוםםםםם
❤❤❤

תודה אהובות... לפחות יש לי איפה לפרוק

 

אפילו לענות לחברות שמתקשרות אין חשק..לא רוצה לשמוע אף אחד

 

הלוואי וכולנו נעמוד במבחן בהצלחה, ונקבל את הישועה בקרוב

 

שבורי לב, ובוכה

כל כך מזדהה.

 

 

"מִי יְרַפֵּא לִבִּי

רַק תַּגִּיד לִי מִי מִי יְחַבֵּק אוֹתִי וְיַבְטִיחַ שֶׁאֲנִי לֹא אֶכָּנַע בַּסּוֹף"

 

בשביל זה הפורום הזה קיים וזה כל כך עוזר להרים את הראש גם ברגעים הכי חשוכים וכואבים
יש פה הרבה נשים שעוברות או עברו את מה שאת עוברת ואין סיבה לעבור את זה לבד
אנחנו פה תמיד ❤

וייתכן שעכשיו לא מתאימה אז מוזמנת לדלג..

"בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך... ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"
וואי אשכרה מרגישה את הלב כואב. ממש. את כל כך מזכירה לי את עצמי.
אוףף ועכשיו הדמעות מתחילות.. מה קשור..
 

איזה תקופה קשה זאת! פשוט אי אפשר להכיל..
נזכרת בכל הבדיקות והרופאים ומתפרקת. אי אפשר להסביר לאחרים מה זה.
לי כל הזמן היה בראש את רחל וחנה.
כמה הם סבלו!

ובאמת, בתמימות, אמר לחנה "אנוכי טוב לך מעשרה בנים". ולא. לה זה לא עזר. כי הכאב אצלנו כל כך אחר. כל כך פנימי שאני מרגישה שקשה לבעלים להבין את זה. את הצער העמוק.
ואת יודעת מה עזר לי ברגעים המזעזעים האלה?

א. להתפלל. ולבכות. ולהיות במיטה. כל היום! כל היום!! ולצעוק להשם. לבקוע רקיעים פשוט!! ומות פשוט מותר לשאול את השם למה. לא מתוך חלישות באמונה אלא מתוך זעקה פנימית טהורה ואמיתית. 
ב. להרפות. להרפות מקבלות ותפילות אם זה לא עושה לך טוב. להרפות מפגישות עם אנשים שמכאיבים. להרפות מלהיות שמחה ולקבל באהבה. פשוט לתת לעצמך להשתחרר לגמרי.
ג. אני שהייתי עושה עדים הייתי חושבת לעצמי כמה שכר עצום יש לי בשמיים. נכון, עשיתי מלא עברות, אבל מצוות טהרה זאת מצווה כל כך קשה ולי היה המון ניסיון בה.. אני זוכרת את עצמי בוכה תחיים אחרי עדים שנפסלים ואני יודעת ששוב נפספס ביוץ ואומרת לעצמי. ה' זה קשה לי. מאוד. אבל אני עושה את זה בשמחה כי זה הרצון שלך והציווי שלך וכנראה איפשהו אכשהו זה לטובתי. והייתי בוכה בדמעות.
ד. תפנקי את עצמך! תחשבי כמה את אדם מיוחד שה' בחר בך לניסיון הזה! הי. כל כך הרבה אנשים סביבך לא בניסיון הזה, כי ככה ה' רצה וכי כנראה שהם לא מספיקים מיוחדים בשבילו. תקני לך דברים שאת אוהבת, תטיילי. תקני ספרים של אנשים שכתבו על הקושי הזה. שתרגישי שאת חלק ממשהו גדול.
ה. מותר לך להתלונן!! נכון, רצוי במידה נורמלית כדי שתשארי שפויה אבל זה מותר! וזה כואב!! ותרגישי הכי בנוח לפרוק לכל מי שמתאים לך!

ו. ותחשבי כל הזמן שיש לך למעלה ילדים. שברגע המתאים הם יבואו. והם רק שלך. ואין איש שיכול לקחת אותם. וכשזה יהיה הכי מדוייק לכם ה' יוריד את הנשמות העצומות האלה לעולם! ואת יודעת מה הכי מיוחד? שהנשמות האלה עוד ל פ נ י שהם הגיעו לעולם קיבלו המון תפילות. הם ממש נוצרו מהם. אז תחשבי איזה נשמה מיוחדת יש להם! איזה זכות יש להם שיש להם אמא כמוך! כמה הם זכו לרדת לעולם ספוגים בדמעות של אמא שלהם. אני בטוחה שהם יהיו הילדים הכי טובים ויפים וצדיקים!  

בהצלחה יקרה. הניסיון הזה לא פשוט בכלל. ותפרקי. יש פה נשים מדהימות ותעזרי בהן.
שולחת חיבוק והמון כוח.

 

הלוואי שזה היה יותר בדיבור בעולם, לפחות בסביבה שלי..
 

שאמרת " תגובה קצת שונה ואולי לא מתאים"

ציפיתי להודעה מבקרת של " מה את מתלוננת, יש כל כך הרבה אסונות בחוץ, קחי בפרופרוציה.." בערך כל מה שהיצר מנסה לומר לי מהבוקר

 

אבל במקום זה ,הבאת את התגובה הכי מכילה שיכולה להיות

 תודה תודה תודה.. באמת.

ניחמת אותי בתוך כל העצלנות הזאת היום, שלא קמתי המיטה, ודחיתי מטלות, ולא עניתי לאנשים

ובכיתי הרבה

 

תודה רבה מיוחדת

ריגשת ברמות....

עזרת לי ❤️

חיזקת ממש!

זה שורף כל כך

כל כך מבינה לליבך, ככ מבינה כמה כןאב וכמה צער את חווה.
איך חודש אחרי חודש כבר הופכים לגיהינום ואיך כל פעם מרימים את עצמנו מחדש להמשיך לנסות.
אשתף אותך (אולי בתקווה שקצת ירומם אןתך) שגם לי לקח שנתיים וחצי להיכנס להיריון, עברתי הכל- כל הטיפולים שתרצי וזריקות והורומונים ו4 ivf- ובסוף זה קרה!!!
עד ש... הגעתי לחודש שישי ועברתי לידה שקטה והדבר היקר לי מכל נלקח ממני.
ושאלתי את עצמי איך אתרומם? שנתיים וחצי ניסיתי מה ריבון העןלמים רןצה ממני? עד שזה הגיע למה לקחת את זה ממני? ועברתי לאחר מכן 3 חודשים של גיהינום, היו שאריןת מהלידה והרחם היה חלש... ובקיצור גיהינום.
ואז- בחודש התמים שלאחר מכן על הפעם הראשונה שחזרתי לטיפולים כמו שצריך- נקלטתי! כן כן! זה קרה שוב מבלי שבאמת הייתי מוכנה.
הייתי אצל המון רופאים- אחד אפילו אמר לי שאם לא אעשה ניתוח מסוים לא אצליח להיכנס להיריון- והנה- החיים מוכיחים אחרת.

אני רןצה להראות לך שיש תקווה.
גם שהכל נראה אבוד, שנדמה שהדמעות הולכןת ריקם, שבורא עולם לא שומע את כל הצער וכאב- זה לא נכון.
את מתפתחת ומשתנה ככ מבלי שאת שמה לב.
יש בך כוחות עצומים, אדירים, את באמת לביאה!!!
לעבור מסע כזה ארוך זה לא קל מי כמוני יןדעת... אבל את לא מבינה כמה זה מעצים אותך והופך אותך למשהו יותר טוב.

תראי, חשבונות שמיים לעולם לא נדע אבל יש סיבה לעיכוב וברגע שזה יגיע את תביני כמה זה הגיע באמת בזמן הנכון עבורכם.

אני יןדעת שזה קשה ואפילו כמעט בלתי אפשרי ליישום אבל.. תנסי לדאוג לעצמך, לעשות דברים שעושים לך טוב, לבלות יותר, לטייל, לשמוח למצוא דברים שירוממו את הנפש שלך.
לנסות ״להרפות״ (אני יודעת שאי אפשר באמת).

להתפלל המון, לבכות לבןרא עולם והכי חשוב- להאמין!!!
אחותי היקרה זה יקרה את תראי שזה יקרה!!!

שאדם בוכה לבורא עולם את נשמתי הוא חייב להושיע אותו .
את משליכה על השם- והוא יכלכלך.
ואת יודעת למה? ״כי אנכי עמו בצרה״.

השם איתך, לעןלם לא שוכח אותך.
הוא לא רוצה שיכאב לך הוא אוהב אותך, הוא הביא אותך לעןלם הזה הוא לא רוצה שירע לך.. אבל תאמיני תאמיני ותדעי שהישועה תגיע אלייך ממש בקרוב...

ועד אז זכרי שחובת ההשתדלןת שלנו היא לעשות את ה100% שלנו ולהמשיך לנסות עם ראש מורם ולדעת שאת עושה כל מה שיבכןלתך וכל השאר- זה אך ורק בידי שמיים כי הןא כל יכול.


שולחת לך אלפי חיבוקים וכוחות.
הלוואי והיית באמת יודעת כמה אני מבינה את הכאב שלך ורןצה לעזור לך לעבור את זה.
אנא ממך אל תתייאשי ואל תוותרי בע״ה שהישועה שלך ממש מעבר לפינה.

💗

כל פעם שקוראת אותך אני המומה מהכוחות שיש בך
ומהרגישות לכתוב מהלב לכל אחת שקשה לה
שה' ישלח לך רק טוב בחיים ❤

גם אני אוהבת אותך ומאחלת לך מכל הלב שרק תהיי מאושרת!!!
❤️

וואו.. נשמה יקרה!!

תודה רבה רבה על השיתוף המטורף

אין ספק שזה פרסום הנס בענק

השגחה פרטית מופלאההה

ואיזה כוחות, ואיזה אמונה!!

קצת מובן לי למה ה' העביר אותך את כל זה.. ( לא שאני איזה נביאה....) אבל לפחות לשם חיזוק הבנות, שזו מצווה אדירה לכשעצמה

ה' ידע שיש לך את הכוחות לתת ולחזק , ואת עושה את זה בענק

כל מילה ומילה יעמדו לך לזכות ובע"ה הבית שלך יתמלאאאאא עד שתאמרי דיייי ( והריקותי לכם ברכה עד בלי די )

תודה רבה אהובה את מיוחדת בהחלט!

תודה רבה רבה, אני ממש מצומררת עכשיו מהתגובה... ️
מאחלת לך מכל הלב רק טוב, שתדעי ימים של אושר במהרה.
ובאמת באמת - אני כאן בשבילך.
💗

אין עלייך

כל פעם קצת, רק עד להקלה לא יווצר גודש ואת תרגישי הרבה יותר טוב.
לשאוב ממש ממש מעט, רק עד שכבר פחות כואב ולוחץ
מזל טוב!!

מקלחת חמה ועיסויים וסחיטה במקלחת, בקבוק חם (כשהיה לי גודש רציני איזה יום-יומיים היתי צמודה לבקבוק לא עזבתי לשניה...) אפשר לשים גם קצת לפני השאיבה זה מאד עוזר,
משחה טבעית מעולה!!,

לנוח, לשתות

אם כואב- אדוויל (משכך כאבים וגם אנטי דלקתי) (ואחריו לעשות את העיסויים במקלחת שלא יכאב לך מאד)

והרבה תפילות ותהלים ... 

 

דרך אגב - אם יש גודש לדעתי עדיף שתשאבי לפני ההנקה שיקל עלייך ועל החיבור לתינוק
(שאיבה לאחר הנקה די מעודדת יצור חלב כי היא למעשה "מרוקנת" את השד וככה מאותת לגוף ליצר עוד...)

לא לשאוב!!! זה מגביר יצור!!!
לפני הנקה - לשים מגבת קרה ולסחוט לתוך כוס (עדיף סטרילית שישאר החלב..)
אחרי הנקה - עוד מגבת קרה לסחוט לתוך כוס עד להקלה.
זה הדבר שהכיייי מציל !
מקרת קרה = מגבת רטובה ששמו במקרר לשעה

נשמע שדווקא חימום אמור לעזור לזרימה בסחיטה.

קירור זה רק משחרר וזה גם נעים יות ר

לא לכולן... וזה לא רק במצבים של דלקת!

 

אצלי אחת מהבעיות היתה קור (כלי דם לא מגיעים לשם - וזה כואב מאד! ולכן עוד קור רק מכאיב יותר) ודווקא הצלחתי לשחרר הרבה יותר בגודש אחרי חימום (גם כשלא היתה דלקת...).

 

 

 

(הפירוט המשמעותי את מתכוונת לכך שחימום מרחיב את הכלי דם ואז כביכול יש יותר חלב?, מצד שני אם לפעמים הגודש נוצר כי משהו קצת סתום בצינוריות (נגיד גוש קטנטנן של חלב שהתקשה) ואז החימום מרחיב את הורידים ויש זרימה טובה יותר וזה משתחרר... וגם אם משהי מכאיב לה קור אין צורך להכאיב עוד...)

 

 

שהסבירה לי - אני כבר לא זוכרת...

בקיצור צריך במידה.

שאיבה עד להקלה ולא עד לריקון, לדעתי, וממה הבנתי מיועצות הנקה שאיבה לפני ההנקה.

 

ולגבי קופרסים קרים  - כל אחת ומה שמתאים לה, לי לקרר את האיזור כאב יותר ולא עזר, ודווקא חימום הקל עלי (הייתי ישנה בלילות עם בקבוק חם...),

ככה שהיא צריכה לראות מה עושה לה טוב.

 

(כשהייתי צריכה להגביר חלב היועצות אמרו לי לשאוב ולסחוט ולא לוותר על הסחיטה הידנית כי היא הכי מעודדת יצור חלב)

שאיבה עבדה מצויין, רק עד להקלה. בערך הדבר היחיד שעזר

אלא לסחוט עד להקלה כל שעה 
וזהנ באמת עבד יותר משאיבות

מחברים לשד השני בזמן ההנקה מהשד הראשון.

והסתבכתי עם זה אכשהו..
ננסה שוב בילד הבא🤭

בבל טרי כוס טפטופים, מיכל איסוף חלב אם Bubble Tree - דין סטור

לפני שנה. זה לא כ''כ יציב. יש משוכללים ויקרחם יותר.
אותי זה הציל.

אבל קצת יקר

לי הכי עזר כרוב, תמיד לפני לידות קונה כרוב ענק ושמה במקרר

ואז לשים עלה של כרוב קר בתוך החזייה - הקור מקל על הכאב והכרוב סופג חלב - ווין ווין

בהצלחה!

מתחילת לך את @נגמרו לי השמות
ומקווה שיהיה לי זמן גם להגיב בעצמי בהמשך...
בינתיים קבלי חיבוק וחיזוק ממני

המדהימה

 

@אין לי הסבר כתבת מדהים ונכון כ"כ!

מצטרפת לכל מילה ❤

חוק היסוד שלי-
בזוגיות אני דואגת לעולם הזה של בן הזוג ולעולם הבא של עצמי, ולא להיפך!!

(את כל הנ''ל אני כותבת קודם כל לעצמי...)

יש לנו נטייה הרבה פעמים להפוך את הגלגל, לרצות שהוא יהיה צדיק יותר, הוא יהיה מתחשב יותר, הוא יהיה וותרן יותר, ושמנגד לי יהיה נעים, לי יהיה טוב, לא יסתכלו עליי במבט עקום ברחוב של ''מה זה הבעל הזה?'', שיוותרו לי, שיכילו אותי.

וזו פשוט טעות
אין לנו את היכולת לשנות את בן הזוג, יש לנו יכולת רק לשנות את עצמנו ולעבוד על המידות שלנו.

אני חושבת שבעלך צריך לדעת שאת אוהבת אותו לא משנה מה יקרה (ונשמע שאת אכן אוהבת אותו), ואת מצדך- תני לו לעשות את הבחירות שלו.
הרי כמו שכתבת לכל אחת ואחד יש פגמים- זה לא מקפיד על ברכת המזון, לזאת קשה צניעות, לה קשה תפילה כל יום, לו קשה נטילת ידיים, המטרה שלנו בעולם היא להשתפר, להיבנות, להתקדם.
ב''ה שלבעלך יש אתגר, זה אומר שהוא בן אדם

מעכשיו- תני לו להתמודד עם החיים שלו, עם החולשות שלו והחוזקות שלו.



כל מה שכתבתי לא סותר את זה שאני מבינה אותך ככ!
גם אצלנו יש פער דתי, וב''ה חיים בהרבה אהבה ושמחה🤗❤️
הרגשתי שדווקא מכיוון שאני נמצאת בנקודה דומה לשלך אני יכולה קצת לבקר ולכתוב איך שכתבתי...
בטוחה בכח שלך!
את מהממת שלמרות הקושי שלך את רואה בו את המעלות שלו!! זה מקסים❤️

ולהתעסק בשלי. בלי לחשוב מה יהיה ואיך זה ישפיע על הילדים... השם קובע!

רופאות נשים. אם יש מומלצות, אין להן כמעט תורים.

באמת? איזה באסה

גם דיס המלצה, אז לא יודעת לומר לך.

לגבי דר רחל בביוף, היא מקצועית, אבל היחס הבינאישי שלה לא מתאים לכל אחת.

אצל אלה גרצמן הייתי לפני החתונה והייתי מרוצה

לא יודעת מה מצב התורים אצלה, הייתי שם לפני כמה שנים

כמעט ואין תורים....ולא מאוד זמינה. אבל אני באמת מתחברת המקצועיות שלה . עניינית. וגם עדינה

מהממת ממש

אני מבינה שAFC זה אומר כמה זקיקים קטנים יש?

כלומר אומר שעדיין אין זקיק מוביל. לא חושבת שאפשר להסיק מזה איפה יתפתח זקיק מוביל... אבל אולי אני טועה

אבל צריך להמשיך לבדוק כי מתחת לעשר זה לא נחשב
כשיהיה זקיק מעל 10 תדעי באיזה צד יהיה הביוץ

מומלץ לקרוא, להפנים, ואז לקחת מה שמתאים לך מתוך זה לטיפול בתינוק שלך.

בכללי ממליצה בכל ספר שתקראי, על הכנה ללידה ועל אחרי- קריאה סלקטיבית ולקחת מה שמתאים לך.
אין צורך ללכת ראש בראש אחרי כל מילה שכתובה בספר...

"לראות את הנולד" ודי מתחברת

לקחתי מגיסתי (בארץ אהבתי המופלאה...) לפני הלידה הראשונה
תכננתי לקנות לקראת הלידה השניה ולא הספקתי אז שאלתי שוב, ואז התחילה הקורונה והספר עוד אצלי...

יש לה חוברות הדרכה מעולות על המון נושאים, בתשלום כמובן

ספר מדהים!