פורום הריון ולידה (עמוד 2045)

של אמצעי מניעה.

את לא מעוניינת במניעה הורמונלית, אבל כן מעוניינת למנוע הריון?

אם יש פתרון למנוע אבל ללא כדורים, טבעת נרות ודפים

לקיחת כדורים

דיאפרגמה עם קוטל זרע היפואלרגני שלא יעשה לך דלקות בדרכי השתן או התקן לא הורמונלי.

התקן לא הורמונלי?

רפואה שלמה ומהירה!!!

גם לנו היו כמה סיפורים בתקופה האחרונה.
רפואה שלמה!!

אולי זה קשור?

בדיקת ראייה?
או בדיקת שמיעה?(אזניים תורמים לאיזון בגוף)

לא הספקתי פשוט לעשות עם זה משהו למרות שיש לו דספקרציה אז,זה קשור גם לתנועתיות במרחב אצלו בקיצור עכשיו נבקש גם בדיקת ראיה

עצם זר בעין מסוכן מאוד

רפואה שלמה!!!

הלכנו למיון כי כמובן אין רופא עיניים זמין בקופה.
בנתיים זה השתפר ממש אבל הלכנו בכל זאת כדי לשלול שריטה בעין.. למרות שבעלי חשב שמיותר לא רציתי לקחת סיכון מקווה רק שיקח מהר כי אנחנו בנתיים מחכעם לרטפא שיפנה לרופא עיניים.. הלוואי שיהיה מהר

ברוך ה הכל תקין אנחנו כבר בבית.
לפחות הרווחנו בדיקת ראיה על הדרך
ויחסית היההמהיר רק שעה וחצי במיון מתנחמת בזה שהתורים במרפאת עיניים זה יותר זמן לפעמים
וכמובן זה שהכל תקין שווה את הכל

אן הצעירה היא זו שמציגה לדעתי קודם כל צריך לדבר איתה.
ולא יודעת לא לקנוס אבל כן לעשות משהו.. יבואו חכמות ומכוסות ממנע

אין לי ילדים בגיל הזה
אבל אני הייתי הרבה שנים האחות הקטנה והמעצבנת ואחת האחיות שלי ממש הציקה לי פיזית ועוד יותר נפשית. יש לזה השלכות עד היום.... לכן מחזקת אותך לפעול ולשים לב גם לתגובות הרגשיות.
בהצלחה

הכאה או פגיעה פיזית נגד קטין היא עבירה פלילית. היא כבר בת 16, אפשר להבהיר לה את התוצאות האפשריות.
אני לא אומרת חלילה שתזמינו לה עכשיו משטרה, כי היא בסה"כ רבה עם אחותה, כמו שהיא תמיד עשתה...וכנראה שהמכות באמת לא מגיעות לרמה שמצריכה התערבות משטרתית. אבל אולי זה יעזור להבהיר לה את החומרה שבמעשה.
בלי קשר, כדאי גם שהאחות המעצבנת/מקניטה תישא בתוצאות. אומנם "אבל הוא התחיל" זה לא תרוץ קביל, אבל בתור אחות גדולה אין דבר מעצבן יותר מהחיוך הזחוח שעולה על פני האח הצעיר ששוב הצליח לסבך אותך.
אני לא בטוחה שהסברתי מספיק מובן

מהכרותי עם מתבגרים רבים, מכות בין אחים זה דבר סופר נפוץ. מפה ועד משטרה או איום על משטרה..לא שייך בכלל

נחשבת ילדה מתבגרת, רב מוחלט של בנות כבר סיימו לגדול בשלב הזה .

זה הכי גיל ההתבגרות שיש!!! גיל 16 הוא בשביל הרבה בנות השיא של גיל ההתבגרות מבחינה נפשית
ובטח שבגיל הזה. יותר נפוץ בין בנים אבל בהחלט יצא לי לראות אחיות שרבות מכות בגילאים כאלו.

גיל ההתבגרות נגמר אם ככה? בגיל 18? זה אומר שהוא נמשך מגיל 10 עד 18 וחלק מחיילים הם בעצם מתבגרים?
קוראת על זה הרבה והגעתי למסכנה שאולי לא נכונה, שחלק ניכר של משבר גיל ההתבגרות בא מהארכת יתר של הגיל. אם מתייחסים לבן 15 כאל בן 10 ומפרשים כל התנהגות שלו דרך גיל שלו , הוא פשוט חש תסכול.
זה קצת כמו להתייחס לכל בן 60 כבעל דמנציה.
או במקרה הרע הוא מקבל חופש פעולה של מבוגרים כשהוא עדיין בטוח שאחריות לא עליו כי הוא ילד ובסוף מסתבך...

שלי. אבל תכלס, זה תלוי איך את מגדירה גיל התבגרות.

אבל בגדול, גיל 18 זה באמת הגיל שבו מתחיל איזון הורמונלי.
אם תגידי לי להזכר בגיל 16, זה הגיל שהיינו בשיא ההתבגרות באופן מסוים. עליות וירידות חדות מאוד במצב הרוח. מחזורים קשים בהרבה ממה שהיה לי כאישה בוגרת. הרבה חיפוש עצמי, שאלות, תהיות. וזה היה משותף לי ולכל החברות. התנהגות אימפולסיביות, דיסונסס בין איך שהחברה מצפה ממך להתנהג כבוגרת ואיך שאת באמת רוצה להתנהג.

אני חושבת שגם כתבתי בהודעה שלי שלא זו הייתה הכוונה.
אבל מהכרות אישית, לפעמים הידיעה שמדובר במעשה פלילי משנה את ההתייחסות.
אני אנסה להסביר קצת יותר
כרגע מבחינת הנערה הסיפור הוא כזה:
אחותי הקטנה שוב משגעת. מכה קטנה כנראה תגרום לה להפסיק מהר. זה שווה אפילו שאמא תכעס, כי היא תפסיק להציק.
לעומת זאת המצב הרצוי הוא:
אחותי מציקה (בסדר, זה לרצוי אלא מצוי). אפשר להפסיק אותה ע"י התעלמות (מחרפן את מי שמנסה להציק בכוונה), מעבר לחדר אחר או כל פתרון קביל חברתית אחר. מכות זה לא קביל חברתית, זה אפילו פלילי ולכן זו לא אפשרות לפתרון.

אבל מנסה להזכר בגיל הזה בעצמי לחשוב מה היה עוזר לי.
הייתי מתמקדת דווקא בקטנה יותר בהתחלה. מנסה להבין איפה הנקודות שהיא "מעצבנת" יותר. יכול להיות שהיא משועממת וזו הדרך שלה לקבל יחס כלשהו מאחותה הגדולה? ההתעצבנות עליה מצד הגדולה פורפורציונלית למעשה או שהיא פשוט מתחרפנת ממנה בכללי? היתי מנסה להבין איפה בדיוק נקודות החיכוך ומנסה לנטרל אותן כמה שאפשר. ולהושיב את שתיהן לשיחה משותפת, אפשר לעשות מזה גם יום כיף של שלושתכן. להסביר שמערכת יחסים בין אחים יכולה להיות מאוד מאתגרת, אבל כבוגרים זו המתנה הכי גדולה שיש אם יודעים לשמור על היחסים כמו שצריך. לנסות לשקף להן את המשותף בין שתיהן והדברים שהן יכולות לעשות יחד שיהיו לשתיהן נעימים ומפרים. בכללי לנסות לחזק את מערכת היחסים הזוגית הזו ואז אולי יהיו קצת פחות פיצוצים.
מנגד עם הגדולה אולי שווה לעבוד פרטנית על שליטה בכעסים. נשמע שהיא פשוט מגיבה באימפולסיביות שנורא אופיינית לגיל הזה, ויכול להיות שזה פוגע בה בעוד דברים ולא רק מול אחותה (נניח יחסים עם חברות ומורות). אז הייתי מסתכלת על זה בצורה כללית ולא רק על מה שהיא עושה מול אחותה, גם אם היא ילדה מהממת וטובה לתת לה כלים איך להגיב כשדברים מעצבנים אותה. אפשר להתייעץ על זה נקודתית עם איש מקצוע.
בהצלחה, את נשמעת אמא מהממת ולא הייתי נותנת לזה לערער אותך בבטחון שאת מרגישה מול החינוך של הילדים❤

בגיל 16 ממש לא תקין לבעוט במישהו כל פעם שמתעצבנים. בחוץ היא גם מתנהגת ככה?
בת כמה הקטנה? האם היא רק נודניקית או מרביצה גם? איך היא מעצבנת אותה?
האם הן עושות את זה כשאת נמצאת או כשאת לא נמצאת או גם וגם?
הן מקנאות אחת בשניה? הן מקשיבות לך בדרך כלל? איך הן עם אחים אחרים וחברים?

כמה שאני מזדהה איתה..
אני האחות הגדולה, ומתחתי יש אחות קטנה ממני בשנה וחצי. מאז ומתמיד היינו בכאסח, שונות מאוד באופי. כשהיינו קטנות היינו רבות במכות, כשבגרנו זה עבר למילים.
אלא מה? לאחותי יש לשון חדה ושנונה הרבה יותר ממני.. היא הייתה יכולה לראות מבחן שעשיתי, ומחד לזרוק הערה מתוחכמת ומעליבה על הציון. היא הייתה מזהה שאני קצת במצברוח ומיד מכריזה שאני בדיכאון. הייתי משחקת עם האחים הקטנים והיא הייתה אומרת שברור שאני איתם - כי פשוט אין לי חברות. וכו' וכו'.
ואז בשלב מסוים (בערך בגיל של הבת שלך) כשראיתי שאני לא מסוגלת להשיב לה כגמולה במילים, פשוט עברתי לידיים.. אני ממש מתביישת בזה כשאני נזכרת בזה היום.. אבל באותו זמן הרגשתי כמעט שאין לי ברירה
אמא שלי כמובן נזפה בי (וגם הייתה המומה, כי אני טיפוס עדין בעיקרון) אבל למזלי הגדול היא הבינה אותי והייתה איתי בכאב שלי, וכמובן-כמובן לא הענישה אותי אלא ניסתה להעניק לי ביטחון בעצמי וביכולותי, כי בגלל אחותי אני הרגשתי קטנה כ"כ.. מושפלת כ"כ.. לולא התמיכה שלה אני חושבת שהייתי גדלה להיות יצור מסכן כזה שלא מסוגל להאמין בעצמו ולעשות דברים משמעותיים בחיים. (וגם ככה הביטחון העצמי שלי לא בשמיים...)

אז זה הסיפןר שלי (והוא כואב ואישי אז אם מישהי חושבת שזיהתה אותי שתגיד) ואני לא בטוחה שהוא לגמרי דומה לסיפןר אצל הבנות שלך, אבל אני כן בטוחה (כמה שאפשר) שלדרוש ממנה תשלום על כל הצקה זו ממש לא הדרך הנכונה. היא רק תרגיש מושפלת, וזה לא ימנע את הבעיה מהשורש.
מה כן? אני חושבת שהכי טוב זה להרחיק ביניהן כמה שאפשר.. אצלנו העניינים נרגעו קצת כשיצאתי לשירות לאומי (ועד היום יש קצת מתחים מתחת לפני השטח, וגם םמצב הטוב יחסית שיש בינינו היום לקח זמן עד שהוא הגיע). אם יש אפשרות לשלוח אחת מהן לחברות יותר בתכיפות, או אפילו להעביר אחת מהן לאולפנה רחוקה או משהו כזה, זה יהיה טוב..
וכשדבר כזה קורה ברור שצריכה להיות פה נזיפה, אבל גם בירור לעומק, מה גרם לה להרביץ. כי הרי זה לא דבר רגיל בגיל הזה..
ואולי גם טיפול נפשי כלשהו, לבת הגדולה ואולי גם לבת הקטנה, כדי שכל אחת תקבל את הביטחון העצמי שהיא זקוקה לו, ולא תרגיש צורך להציק (בדרך זו או אחרת) לאחותה
ואולי הכי טוב להתייעץ עם מנחת הורים מנוסה.. בכל אופן, היה לי חשוב להביא את נקודת המבט הזאת, שתדעי שלפעמים התוקף הןא בעצם הקורבן....

לא להשתמש בסנקציות
אף פעם
ובמיוחד לא בגיל ההתבגרות
זה כל כך חוטא למטרה...
האם גם אנחנו כמבוגרים מענישים את עצמנו על כל מעשה לא טוב? (אכלת עוגה? תצומי יום?)
האם זו הדרך להתקדמות בחיים?
משהו עובר על הבנות, כמו כל נערות בגיל ההתבגרות
התסכול, הזעם, הכאב יוצא בכל מיני דרכים אחת על השניה.
צריך לתת מקום למה שקורה שם בתוך הלב
בשיח בוגר, בשיח בגובה העיניים
לתת אמון
כמו נשים קטנות ולא כמו ילדות גדולות
לחשוב ביחד איך חיים בשלום
ולקבל רגעים של נפילות.
במקום לכעוס ולתדלק את הסערה הפנימית,
לקחת הצידה לשתות כוס קפה ולדבר. או לחבק. או לעשות יצירה ביחד. או לבשל. או משהו אחר משותף ונעים שמבטא אהבה ושייכות.


בכוכבית קטנה אני אוסיף שאם יש מתח אמיתי ועמוק בין ילדים, בעיני זה שיקוף של הזוגיות.
כל ילד קיבל/לקח אופי של אחד מכם באופן יחסית מובהק (לפחות בשלב זה של גיל ההתבגרות) ויכול להיות שיש ביניכם קונפליקט לא פתור סביב התכונות האלה. משהו שהילדים מזהים וכל אחד מזדהה עם צד אחר והפיצוצים הם בעצם שיקוף של ההורים.
ולכן עבודה זוגית מעמיקה יכולה לעזור לגשר על השוני. כשההורים חיים ביחד ובשלום עם הפערים שביניהם, גם הילדים מקבלים השראה
וגם האופי נהיה פחות דיכוטומי... יש מקום לקבלה של חלקים בתוך עצמי שאני פחות מזדהה איתם - ומשתקפים אצל האח שלי.
מדגישה שזה לא בהכרח בכל מריבות ילדים.

הייתה תקופה כזו בין נער מתבגר עם פתיל קצר, וילד קטן יותר עם לשון חדה, מנדנד ומציק.
אני חושבת שבמקרה כזה שניהם כבר משלמים מחיר כשהיחסים ביניהם לא טובים.
כל פעם שזה הגיע לשלב של הצקות יתר או מכות, הייתי מבקשת מהם להתרחק אחד מהשני. כם הייתי מסבירה לקטן, שמילים יכולות לפגוע, לא פחות ממכות. ולגדול שלהכות זה לא פתרון לשום דבר.
בסוף מה שגרם ליחסים שלהם להשתפר, שהפרדתי אותם לחדרים נפרדים, כנראה המרחב האישי, עזר להם להיות רגועים יותר אחד כלפי השני.
היום בגיל 16, זה כמעט ולא קורה, אולי לעיתים רחוקות הוא דוחף אותו, אם מתקרב אליו ומציק לו. ועדין שזה קורה אני חוזרת שוב על ההסברים שדחיפה זה לא פתרון, ולקטן שישים לב למה שאומר ועושה.

אבל אני מזדהה באופן מסוים עם המצב- יש לי ארבע בנות והסיטואציות האלה קורות ביניהן לחילופין די הרבה, לצערי.
אני חושבת שכלים של תקשורת מקרבת, אפילו כפי 'הם מובאים בסדרה של ''איך לדבר כך שילדים יקשיבו'', יכולים לעזור.
אני חושבת שקנס הוא לא יעיל, וגם אם הוא יעיל, הוא יעיל רק חיצונית ולא פותר באופן מהותי את הענין.
לפעמים מצבים כאלה הם הזדמנות עבורינו ועבור הילדים להשתכלל ולעלות מדרגה ביכולות הבינאישיות שלנו.

לפני כמה שנים קרה לי משהו שגרם לי להבין יותר את המצבים האלה. התקשרה אלי אמא של חברה של הבת שלי, ואמרה שהבת שלי הרביצה לבת שלה בהסעה.
דיברתי עם הגברת שלי וביקשתי ממנה לתאר לי מה קרה, כדי שנוכל להבין מה היה אפשר לעשות אחרת.
ואכן, כמו שחשבתי, החברה שלה לא השתמשה במכות, אבל השתמשה בכל צורה אפשרית אחרת כדי לעצבן את הבת שלי ובאיזשהו שלב היא נשברה והחזירה לה במכות.
אמרתי לה שאני מבינה אותה אבל מכות זה קו אדום. ואז היא אמרה לי משפט שמאוד הרשים אותי, בגילה הצעיר ''היא נותנת לי מכות בלב, למה שאני לא אתן לה מכות בידיים?"
יש הרבה אמת במשפט הזה.
ולכן לדעתי גם אם הגדולה היא בעלת פתיל קצר, וצריכה ללמוד להתאפק, הרי שבוודאי גם לאחותה יש חלק בדבר הזה, ובהחלט יכול להיות שאחותה בכוונה מביאה אותה לקצה.
אז אני לא חושבת שנכון רק לפעול מול הגדולה, אלא מול שתיהן, ביחד ובנפרד.
כל אחת מהן צריכה להבין, בנפרד, את החלק שלה במצבים האלה, ולהבין שקודם כל, היא צריכה להימנע מלהגיע לזה.
וביחד- כדאי מאוד לשבת איתן, ולהביא אותו למצב שבו הן שומעות איך השניה מרגישה .
דןג': אמא: טוב. שוב היתה כאן מריבה שנגמרה במכות. אבל לפני המכות היו עוד דברים שלא היו צריכים לקרות.
אני עכשיו רוצה לשמוע כל אחת בנפרד.
שרה, מה עצבן אותך כ''כ?
שרה: :-+)-&&';)?:&__.
אמא: דברי בצורה ברורה ורגוע כי אני רוצה להבין אותך.
שרה: רבקה נכנסה אלי לחדר והתחילה לספר לי משהו שבכלל לא מענין אותי ואני הייתי באמצע שיעורי בית באנגלית והיא הפריעה לי הוציאה אותי מריכוז.ו...
אמא: טוב. עצור. רבקה, תורך
רבקה: אני בכלל לא ראיתי שהיא באמצע שיעורי בית
שרה: מה לא ראית? מה אין לך עיניים?
אמא: שרה, עכשיו רק רבקה מדברת. את דיברת בלי הפרעה, תני לה גם.
רבקה: ממש רציתי לספר לה משהו ופתאום היא התחילה לצרוח עלי אז צרחתי עליה ואז היא התחילה להרביץ לי.
אמא: שרה, מה קרה מבחינתך?
שרה: זה מעצבן אותי שהיא נכנסת בלי רשות לחדר וישר מתחילה לדבר איתי בלי לשאול אם אני יכולה וכשאמרתי לה לצאת היא לא הסכימה
אמא: אמרת לה לצאת?
שרה: טוב. צעקתי עליה
רבקה: יופי, ואיך נראה לך שאני אגיב כשאת צועקת?
שרה: אבל את יודעת שאני ככה, אז תפסיקי כבר
רבקה: אבל לא תמיד את ככה. לפעמים אנחנו ממש נהנות ביחד. מאיפה לי לדעת מתי את עצבנית ומתי לא?
אמא: יופי. שתיכן דיברתם. עכשיו אני.
אז רבקה נכנסה לחדר, והיא לא ידעה שזה מעצבן את שרה, וסיפרה לה משהו, ולא ידעה שזה עוד יותר מעצבן את שרה, ואז שרה כבר חטפה ג'ננה ותיקה ומשם הדרך למרות היתה קצרה.
עכשיו, שיהיה ברור. בבית הזה אני לא מוכנה למרות. מכות זה לא פתרון. בטח שלא לבנות חכמות וטובות כמוכן. עכשיו כל אחת לוקחת חמש דקות כדי לחשוב מה היא, בדגש על היא, היתה יכולה לעשות אחרת כדי למנוע את מה שקרה.
אחרי חמש דקות:
שרה: הייתי יכולה לנעול את הדלת
רבקה: את לא צריכה לנעול. פשוט תגידי לי לבקש רשות לפני שאני נכנסת
שרה: יופי חכמה. אז תבקשי רשות לפני שאת נכנסת.
וחוצמזה שאני הייתי יכולה להגיד לה שאני מרוכזת באנגלית ולא יכולה עכשיו להקשיב ושתספר לי כשאני אסיים.
רבקה: אני הייתי יכולה לצאת מהחדר אחרי שהיא צרחה עלי ולא לצרוח עליה בחזרה
אמא: יופי. אז לפחות למדנו כמה דברים. קודם כל- לבקש משרה רשות, שנית- שרה יכולה להגיד בנחת את מה שהיא צרחה. ברגע שאחת אומרת מה שהיא רוצה בנחת, לשניה יהיה קל יותר לקבל את זה
ורבקה- אם רואה ששרה מתחילה להתעצבן אז לא להמשיך עם זה.
שרה- כמובן, לעשות מה שאת יכולה לא להגיע למכות. גם אם זה אומר לצאת החוצה לסיבוב כדי להרגע.

טוב, זו סתם דוגמה, כן?
אבל דיבור כזה יכול להרגיע את הרוחות וללמד אותן איך להתחשב אחת במצב ובאופי של השניה.
ולסיום, שוב, באמת שאני חושבת שמכות זה לא יותר גרוע מלשון חדה, מעצבנת ופוגעת.
בהצלחה!!
חחח, עכשיו אני צריכה ליישם על החבורה שלי

נראה לי היטבת להבין את הסיטואציה.

בהצלחה, אחחחחח, בנות.

ואני רוצה הרבה בנות... שיהיו קרובות אלי... חחח

בנות שומרות טינה. נעלבות, רבות, זוכרות, לא מוותרות. לעומת בנים שהרבה יותר זורמים. יש להם אולי את הקשיים שלהם, אלימות וכאלה, אבל אם מישהו רימה באיזה משחק, הם יכולים לצחוק ולהעביר הלאה יותר מאשר בנות.

ממש אי אפשר לומר שכל מה שכתבת נכון לארבעתן

אבל אני רואה את ההבדלים בחברויות, כשאני עשיתי ימי הולדת לחברות/ים.
זה נכון שיש יוצאי דופן, אני הכי יוצאת דופן מכל הסטיגמות על נשים. ועדיין בכללות זה שונה מאוד, וההתמודדויות בגידול שונים, ודי מאופיינים לפי מין.
אה, עכשיו אני רואה שזו את כתבת, אז אני מוסיפה, שגם אני חשבתי כמוך, וזה נכון, אבל כשעשיתי מסיבת יום הולדת לבן שלי, והזמנתי חברים שלו, לא האמנתי איך הם הגיבו לכל מיני סיטואציות, שהיה לי ברור שאצל הבנות זה לא היה קורה.
אם מעניין אותך, אכתוב לך דוגמאות ופרטים מדוייקים בפרטי

והאינטראקציות שונות, ועדיין ההגדרות האלו לא נכונות בעיני

הבנים עוד קטנים וחמודים

מבינה, רק נותנת את נקודת המבט של הילדה.
אני גם הייתי מתבגרת עם פתיל קצר, מאוד.
לא הרבצתי, אבל בהחלט הייתי מתעצבנת ומגיבה העצבים.
"המזל" הוא שעם אחותי אי אפשר לריב, ולא משנה כמה הייתי מתעצבנת עליה היא לא הייתה מגיבה.
מצד אחד זה נחמד לחיות עם בן אדם כזה, מצד שני לא באמת הבנתי כמה אני כעסנית ואימפולסיבית עד שהתחתנתי. ואז היה קשה מאוד עד שעבדתי על עצמי.

אז מעבר לעבודה שצריך לעשות בין שתיהן, חשוב בעיניי גם לנסות לדייק מה בדיוק קשה לבת הגדולה, מאיזה מאפיין באופי שלה ההתנהגות הזו נובעת ולנסות להאיר לה את הנקודה הזו. זו המתנה הכי גדולה שהיא יכולה לקבל

אני לא בדיוק מבינה את המצב אבל באופן כללי ממה שראיתי בחיים איים שרבו הרבה בילדות היו חברים טובים בבגרותם ולהיפך אחים שלא הייתה בינהם דינמיקה גם כזו שלילית היו בלי ככ קשר בבגרות. אז השאלה אם אי אפשר לנווט את הרצון לקדר שנשמע שישי פה לקשר חיובי. אין לי הצעות קונקרטיות רק מעלה את זה כנק' למחשבה. ועוד נק' חשובה באותו הקשר במקום שתשקיעי אנרגיה בלסור מרע תחשבי איך מושקעת אנרגיה שלך- כוללזמן ומשאביםבעשה טוב של הקשר שלהן. הרבה פעמים כהורים, בלי לשים לב אנחנו מתייחסים רק לבעיות במקום לעשות ולהשקיע זמן בטוב ובכך למנוע את הבעיות

תודה רבה לכל מי שהגיבה כאן.
חלק מהדברים רלוונטיים יותר, וחלק פחות.
בהצלחה לכולנו בחינוך הילדים

בתור ילדה/מתבגרת אני זוכרת שכל פעם שזה היה מגיע למכות
אמא הייתה עוצרת הכל (בישולים,סדר וכו..) ומכניסה אותנו לחדר את 2 הבנות שרבו ופשוט אומרת ככה
"עד שלא מדברים על מה שקרה לא יוצאים מכאן"
מרוב שהיה לנו דחוף לצאת לעיסוקים היינו מדברות, מסדרות את העיניינים ,משלימות וחוזרות לעיסוקים...
היה מאוד חשוב לה שלא נשמור טינה, ולא נגיע למצב של ברוגז, וכמובן כמה שפחות ידיים ויוצר מילים כדי ליצור תקשורת נכונה.

אנחנו היום חברות טובות ממש.
יש מחלוקות, אבל מאוד מאוד מסתדרות

נגמר אחרי שבוע 

ממש לפני טבילה עכשיו

הרופאה הסבירה לי שבגלל ההנקה המחזור נראה ככה

מכירה שמחזור ראשון אחרי לידה הוא דווקא כבד ומאוד אדום.
את מניקה? מונעת? אולי הדימום הוא לא מחזור?
מציעה לך לבחון עוד אפשרויות.
אם זה מחזור אז את לא אסורה סתם, ואם זה לא מחזור ובדיעבד את מגלה שיכלתי להימנע מלהיות אסורים זה גם לא לחינם, זה לצורך תהליך למידה.
תהיי סלחנית עם עצמך ועם הגוף שלך, תחבקי אותו, כולנו לומדים כל הזמן.
בהצלחה!

ואז הולך ומתגבר מפעם לפעם וחוזר לשטפונות הרגילים...

בס״ד

רק אחרי תקופת הנקה יותר ארוכה ללא מחזור. מעט דם, יותר נוטה לוורוד, במשך כמה ימים (אצלי נראה לי 2-3, אולי 4?)

גם אני נבהלתי כשפגשתי דימום כזה לא אופייני.

המחזור הבא היה כבד וארוך מהרגיל.

ואח״כ חזר כלי שהכרתי 🙂

מקווה שייגמר בקרוב מבאס

בהנקה הכל קיים כתמים מחזור ומי שזוכה אין כלום עד שמסיימת עם ההנקה או יורדת בתדירות, לא יודעת אם זה המקרה אצלך אבל יש מצבים שבהם המחזור חלש בגלל ההנקה זה לא אומר שאין ביוץ זה לא אומר כלום מעבר לעובדה שהרירית דקה יותר מהרגיל בעקבות ההורמונים של ההנקה.

במידה וזה חוזר ממש ממש ממליצה לשאול רב וללמוד טוב טוב הלכות של כתמים יכול להיות שזה יהיה דימום שלא אוסר (בתנאי שנראה על משהו שלא מקבל טומאה בתנאי שזה בגודל של כתם ולכן חשוב לשאול רב בדיוק הנחיות ומתי זה אוסר ומתי לא)
זה גם הסיבה שהדימום וורוד ולא אדום או חום כי מה שאני מבינה שזה כמות קטנה וזה דימום טרי ולפעמים הדימום כל כך חלש שהוא מעורב בהפרשות הטבעיות.

בעבר שאלתי רב למה לשאול ולא לאסור אוטומטית אז הוא הסביר לי שכמו שלא פשוט להתיר את האסור גם לא פשוט לאסור את המותר במיוחד שזה יכול להיות דימום לא סדיר ועד שנטהרים נאסרים שוב.

מקווה שדייקתי בהסבר לא אשת מקצוע רק יצא לי לחקור הרבה את התחום.

אישית היה לי תמיד בעיה עם בדיקות בהנקה בגלל הכתמות והמליצו לי לשתות הרבה מים ולקחת קינמון זה עזר מאוד גם להקטין את כמות הדימום עד שהסתיים וגם למנוע הכתמות.

אצלי זה היה ככה גם אחרי שנתיים כשהנקתי 3 פעמים ביום בילד הבא כבר זיהיתי את הדפוס בהתחלה זה היה ההפרשים לא קבועים לפעמים הדימום אסר ולפעמים לא ואז נהיה מסודר ותמיד דימום חלש 3-4 ימים ואחרי הרבה טלפונים לרב הבנתי שברוב הפעמים זה לא אוסר ואם יש ספק שואלת ליתר ביטחון

1. בלרין
2. 1000 בערך
3. התקנתי אחרי לידה. ממש לא חייב במחזור. רק חייב לדעת שאת לא בהריון
בכ"מ ברגע שתפסיקי גלולות תקבלי ווסת (אלא אם כן ההתקן הורמונלי) כי התקן לא הורמונלי לא מתערב במחזור החודשי.
תתיעצי אם מבחינה הלכתית ההתקנה לא אוסרת אולי כדאי להתקין מיד יום או יומיים אחרי המקווה שאחרי המחזור בסיום הגלולות בגלל שאחרי התקנה יש דימום של פצע ואחר כך יש הרבה פעמים דימום קל שאם את טהורה יותר פשוט להתמודד איתו
4. לא הורמונלי
התקן הורמונלי שונה מגלולות משולבות, כי זה משחרר רק פרוגרסטרון. אז זה יותר דומה לסרזט וכדו (לא בדיוק כי זה ספיגה שונה אבל אותו עקרון)
5.אצלי עשה הכתמות יומיים לפני ווסת וגם ב7 נקיים (התייעצתי עם רב על הכל, בפועל תמיד הצלחתי להיטהר תוך 12-13 יום מאז שנאסרנו)
6. בהתקנה עצמה כמעט לא כואב. ביומיים שאח"כ היו לי כאבי מחזור חזקים

אז נשמע שזה מתאים לחודש תשיעי.. אין לזה יותר מדי פתרונות, כי באמת האזור לוחץ כולו גם בלי קשר ליחסים, וזה המחיר שמשלמים בגופנו.. מה שכן ממליצה לך על המשחה של ואהבתם במקום השמן שקדים, שמן לפעמים יכול לעשות גירויים....

יכול להיות שהשמן התחיל לעשות גירויים אחרי חצי שנה של שימוש בלי בעיות? כי זה רק בחודש האחרון ככה...

זה אכן סבל והתמודדות... אפשר להקל עם מים קרים וקומפרסים קרים אבל זה שלב יקרה, האזור הזה עובר הרבה לחץ עכשיו...

גל זיכה בשם IDglide מהסופר פארם. לי הרבה יותר יעיל משמן שקדים. שמים אותו וקצת רוק/אפשר גם מים

כי אני לא מרגישה שחסר לי סיכוך עם השמן, במה הג'ל יכול לעזור?

זה באמת טיפה חוסר נעימות אבל זה לא מפריע לי... מפריע לי הנפיחות הזאת אחר כך, יש סיכוי שהיא תרד אם אני אשתמש בג'ל יותר יעיל לסיכוך או שאין קשר?

אבל סתם בלי קשר זה לא מכתים כמו שמן ובעיניי הרבה יותר מסכך

הנפיחות מנוזלים ודם.
ובעוררות מינית זרימת הדם מתגברת עוד יותר.

בחודש תשיעי השפתיים מתעבות מאוד ומתמלאות. יותר דם, אולי גם בצקת של נוזלים. וגם מסביב מתעבה.

מכירה את אי הנוחות.

סבלתי מזה בהריון הראשון. עזר לי בזמנו לשטוף מיד עם הרבה מים קרים.

בגדול מגיע החזר חלקי במקומות שמוכרים במשרד התיירות 

ההחזר הוא עד חצי שנה מהלידה

נראה לי כמות ההחזר והלילות תלויה במס' הלידה

 

אשמח לשמוע מה אמרו לך.

שווה לשאול את המזכירות ,יכול להיות שהזכאות שונה מלידה ללידה.

הלכנו לבית מלון והעלתי קבלה לאפליקציה בהתחלה הם לא קיבלו את זה כי לא היה כתוב תעודת זהות ,אחכ כתבתי תעודת זהות בכתב יד ,וקבלתי תוך יומיים 375 שח.

הבנתי שבגלל הקורונה האריכו את זה לחצי שנה, שוב כדאי לשאול.

ההחזר עד 80 אחוז או 375 הנמוך מבינהם

כמו ששמעונה כתבה, האריכו לחצי שנה אחרי הלידה בגלל הקורונה. (נראה לי למי שילדה מחודש מסויים ועד חודש מסויים. עדיף לכן לברר ספציפית לגביכן).

יש לי לאומית זהב ולפי מספר הלידה אני זכאית לשלושה ימי הבראה, החזר של 80 אחוז, עד 365 שח. (שמעונה כתבה 375, אז לא יודעת, זה מה שאמרו לי).

ובנוסף, אפשר לצאת לשלושה ימים נוספים על חשבון סל ההריון אם נשאר לכן כסף בו, ואז יש החזר של 75 אחוז, עד 395.

אבל זה תלוי במספר הלידה ואולי בעוד דברים, אז כדאי שכל אחת תברר בעצמה.
צריך להביא קבלת מס על שמי עם תעודת זהות, משהו כזה..
בהצלחה!

את צריכה לרשום שהיה איש אחד בחדר, ככה זכור לי. אני לא זוכרת מה היה קורה אם הייתי משאירה שהיו שתיי אנשים אבל המזכירה אמרה לי משהו על זה שלא יזכו אותי. שיניתי לבד בעריכה של הטלפון😅

הורים, ילדים (בצורה של בתי מלון שזה קצת יותר קשה להבין) וברוך ה קבלתי..אבל אולי באמת עדיף להמנע מהטעות מראש...

הם מאפשרים רק בבתי החלמה של יולדות.

לא צימרים וכו'

אבל אצלנו עושים את זה לבד, האחות מביאה את המטוש ואת עושה לעצמך ומחזירה לה

אז מניחה שגם אם אני עושה לעצמי עדיין צריכה להגיע לשם ולעשות במקום.
וזו עדיין נשמעת חוויה לא מלבבת במיוחד (למרות שאם שמים אותה ביחס ללידה... מניחה שזאת קייטנה ליד)

ורק להביא לאחיות. ממש בקטנה, מכניסים טיפה לנרתיק ואז מעבירים מקדימה. אני לא בקבוצת סיכון ויצא לי חיובי, ולכן קיבלתי אנטיביוטיקה לפני הלידה. הסיכוי להידבקות התינוק הוא רק אחוז אחד או פחות, קטן ממש, אבל מכירה מישהי שהתינוק נדבק והיה מאושפז איזה שבוע וחצי למיטב זכרוני. בהצלחה ולידה קלה!

אני לא עשיתי והייתי צריכה בגלל זה לקחת אנטיביוטיקה. חוץ מזה שבאמת היה לי גי בי אס. ואני גם לא בקבוצת סיכון או משהו כזה. פשוט כדאי לעשות.

ואם אין תשובה או אין תשובה עדכנית בבית חולים לוקחים דגימה(במקרה שיש זמן ושאת לא מגיעה בלידה פעילה לקראת הסוף).
חשוב מאד כי אם יוצא חיובי-צריך לקחת אנטיביוטיקה.

אני אישית עשיתי בקופת חולים בחודש תשיעי, שבוע 38 אם אני לא טועה. האחות הביאה לי את המטוש והסבירה לי איך לעשות. זה ממש שניה..
אח''כ בבית חולים עשיתי זירוז, כשהכניסו לי את הבלון לקחו דגימה כי לא היה עלי את המסמכים של התוצאות זמינים(המסמכים היו בחדר והם במילא התעסקו שם אז כבר לקחו דגימה, לא הפריע לי..).

זה מטוש, שצריך להכניס טיפונת לנרתיק, רק שיגע קצת. בקושי מרגישים משהו. הרבה פחות מורגש מבדיקות טהרה.

אפשר לבקש מהאחיות את המטוש, לקחת לעשות בבית, ולהגיע למסור להן לאו דווקא בשעות מעבדה. (עשיתי ככה, רק שבעלי הלך למרפאה פעמיים במקומי... לו הייתי הולכת בעצמי הייתי נכנסת שניה לשירותים במרפאה ומחזירה להן מיד).

לק"י

לי הרופאה עשתה בזמן שהמעבדה היתה סגורה, ולא ידעתי למי לתת. ואז עברה אחת העובדות ולקחה את זה ממני.

בדיקה ממש בסדר.. לא זכור לי שהיא לא נעימה..
כדאי לעשות, כי אם יש חיובי אז צריך אנטיביוטיקה בחדר לידה..

אצלי בלידה אחת היה חיובי ובאחרת שלילי, אם צריך אנטיביוטיקה זה עלול לסכן את התינוק, והבדיקה ממש לא מורגשת

השתכנעתי להרים את עצמי למרפאה 😅

ביוטיוב

נמאס לי לנסות עוד ועוד ועוד ועוד עוגות ולצאת שוב מאוכזבת...

של עוגת שוקולד אמריקאית.

לא ניסיתי את המתכון הזה אבל המתכונים של עוגיונט תמיד יוצאים לי מוצלחים.

עוגת שוקולד אמריקאית | עוגיו.נט

ככה קוראים לזה? עוגת שוקולד אמריקאית?
יש מצב שהצלת לנו את הזוגיות

שמח לעזור.

כי ממה שאני זוכרת זו אותה עודה כמו שאמא שלי הייתה מכינה.. עם אשל נראה לי. עוגה של פעם

עוגת שוקולד אמריקאית

תבנית עגולה בקוטר 22 ס"מ
לעוגה:
4 ביצים L
300 גרם (½ 1 כוסות) סוכר
½ כפית מלח
1 כפית תמצית וניל
400 מ"ל (2 מכלים) שמנת חמוצה
125 מ"ל (1/2 כוס) שמן
420 גרם (3 כוסות) קמח (ר' הערות לגרסה ללא גלוטן)
140 גרם (1 כוס) אבקת קקאו
10 גרם (2 כפיות) סודה לשתייה
375 מ"ל (כוס וחצי) מים פושרים
לגנאש שוקולד:
400 גרם שוקולד מריר
375 מ"ל (כוס וחצי) שמנת להקצפה

אופן ההכנה:

עוגת שוקולד:

מחממים תנור ל-170 מעלות ומשמנים היטב את התבנית.

בקערת מיקסר עם וו הקצפה מקציפים ביצים, סוכר, מלח ווניל לקציפה אוורירית,בהירה ותפוחה.

מוסיפים שמנת חמוצה ושמן ומערבלים במהירות איטית-בינונית עד שהם נטמעים פנימה ומתקבלת תערובת דלילה.

מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו וסודה לשתייה ומערבלים באיטיות עד שכמעט אחיד.

מוסיפים מים ומערבלים במהירות איטית-בינונית רק עד שמתקבלת בלילה אחידה לגמרי.

יוצקים את הבלילה לתוך התבנית.

אופים את העוגה במשך 50-60 דקות או עד שהיא תפוחה מאוד, יציבה למגע וקיסם הננעץ במרכז יוצא עם פירורים לחים.

מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר.

בעזרת סכין לחם ארוכה מיישרים את החלק העליון של העוגה במידת הצורך ופורסים את העוגה לשתי שכבות שוות.

גנאש שוקולד:

קוצצים את השוקולד ושמים בקערה.

מוסיפים שמנת וממסים יחד במיקרוגל או על בן מארי עד שהכל נמס ומתקבל גנאש אחיד ומבריק.

מצננים את הגנאש במשך 4-5 שעות בטמפרטורת החדר עד שהוא מגיע למרקם של ממרח. אפשר לזרז את זה על ידי קירור במקרר וערבוב מדי כמה דקות, עד שמתקבל קרם נוח למריחה.

הרכבת העוגה:

מניחים את שכבת העוגה הראשונה על גבי תבנית ויוצקים כ-1/3 מהגנאש על גביה. משטחים באמצעות פלטה לשכבה אחידה.

מניחים מעל הגנאש את השכבה העליונה של העוגה ומצפים את העוגה בכמעט כל שאר הגנאש – בדפנות ובחלק העליון בשכבה אחידה.

מעבירים את יתרת הגנאש לשק זילוף עם צנתר משונן בקוטר 1 ס"מ ומקשטים את החלק העליון של העוגה בזילוף קרם שוקולד.

מגישים את העוגה בטמפרטורת החדר, אז היא במיטבה מבחינת מרקם.

הערות, הארות ותוספות:

שומרים את העוגה בכלי סגור במקרר עד שבוע.

מומלץ להוציא את העוגה מהמקרר לטמפרטורת החדר כשעה לפני ההגשה, על מנת שתהיה במרקם נעים לאכילה.

במקום שמנת חמוצה אפשר להשתמש בקרם קוקוס באותה כמות בעוגה עצמה.

אפשר להוסיף אגוזים או קוקוס לקרם.

ניתן להכין את העוגה כמו שהיא ללא הגנאש, היא טעימה מאוד גם בלעדיו.

אפשר להכין את המתכון גם כעוגה גדולה יותר בקוטר 24 ס"מ, אז היא תהיה נמוכה יותר.

רק מהתיאור שלך הבנתי איזה עוגת שוקולד אני מנסה שנים להכין...

מתכון בבקשה!

עוגת שוקולד אמריקאית

תבנית עגולה בקוטר 22 ס"מ
לעוגה:
4 ביצים L
300 גרם (½ 1 כוסות) סוכר
½ כפית מלח
1 כפית תמצית וניל
400 מ"ל (2 מכלים) שמנת חמוצה
125 מ"ל (1/2 כוס) שמן
420 גרם (3 כוסות) קמח (ר' הערות לגרסה ללא גלוטן)
140 גרם (1 כוס) אבקת קקאו
10 גרם (2 כפיות) סודה לשתייה
375 מ"ל (כוס וחצי) מים פושרים
לגנאש שוקולד:
400 גרם שוקולד מריר
375 מ"ל (כוס וחצי) שמנת להקצפה

אופן ההכנה:

עוגת שוקולד:

מחממים תנור ל-170 מעלות ומשמנים היטב את התבנית.

בקערת מיקסר עם וו הקצפה מקציפים ביצים, סוכר, מלח ווניל לקציפה אוורירית,בהירה ותפוחה.

מוסיפים שמנת חמוצה ושמן ומערבלים במהירות איטית-בינונית עד שהם נטמעים פנימה ומתקבלת תערובת דלילה.

מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו וסודה לשתייה ומערבלים באיטיות עד שכמעט אחיד.

מוסיפים מים ומערבלים במהירות איטית-בינונית רק עד שמתקבלת בלילה אחידה לגמרי.

יוצקים את הבלילה לתוך התבנית.

אופים את העוגה במשך 50-60 דקות או עד שהיא תפוחה מאוד, יציבה למגע וקיסם הננעץ במרכז יוצא עם פירורים לחים.

מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר.

בעזרת סכין לחם ארוכה מיישרים את החלק העליון של העוגה במידת הצורך ופורסים את העוגה לשתי שכבות שוות.

גנאש שוקולד:

קוצצים את השוקולד ושמים בקערה.

מוסיפים שמנת וממסים יחד במיקרוגל או על בן מארי עד שהכל נמס ומתקבל גנאש אחיד ומבריק.

מצננים את הגנאש במשך 4-5 שעות בטמפרטורת החדר עד שהוא מגיע למרקם של ממרח. אפשר לזרז את זה על ידי קירור במקרר וערבוב מדי כמה דקות, עד שמתקבל קרם נוח למריחה.

הרכבת העוגה:

מניחים את שכבת העוגה הראשונה על גבי תבנית ויוצקים כ-1/3 מהגנאש על גביה. משטחים באמצעות פלטה לשכבה אחידה.

מניחים מעל הגנאש את השכבה העליונה של העוגה ומצפים את העוגה בכמעט כל שאר הגנאש – בדפנות ובחלק העליון בשכבה אחידה.

מעבירים את יתרת הגנאש לשק זילוף עם צנתר משונן בקוטר 1 ס"מ ומקשטים את החלק העליון של העוגה בזילוף קרם שוקולד.

מגישים את העוגה בטמפרטורת החדר, אז היא במיטבה מבחינת מרקם.

הערות, הארות ותוספות:

שומרים את העוגה בכלי סגור במקרר עד שבוע.

מומלץ להוציא את העוגה מהמקרר לטמפרטורת החדר כשעה לפני ההגשה, על מנת שתהיה במרקם נעים לאכילה.

במקום שמנת חמוצה אפשר להשתמש בקרם קוקוס באותה כמות בעוגה עצמה.

אפשר להוסיף אגוזים או קוקוס לקרם.

ניתן להכין את העוגה כמו שהיא ללא הגנאש, היא טעימה מאוד גם בלעדיו.

אפשר להכין את המתכון גם כעוגה גדולה יותר בקוטר 24 ס"מ, אז היא תהיה נמוכה יותר.

הרטיבות, תשימי מים רותחים, ועל 150 מעלות נגיד.
זה נאפה לאט ולא מתייבש

צריך עוגת אמריקאית בשם chocolate vinegar cake, שזו בעצם עוגת שוקולד עם קצת חומץ. וזה מושלם. מאמינה גם שאם העוגה חלבית זה בכלל וואו

זה שוקולד אמיתי מומס בפנים
ומשהו חלבי- שמנת חמוצה/ מתוקה

הצבע תלוי בסוג הקקאו ולא בכמות. קקאו הולנדי מעובד ייתן מראה מאוד שלו וטעם יותר חזק של שוקולד.
אם את רוצה להוסיף ולשדרג את הטעם תנסי להוסיף כפית מומסת של אספרסו או קפה טחון.

הלחות של העוגה תלויה בכמות הנוזלים ורמת האפייה.
תוספת של ביצים ומים תיתן לחות מוגברת לעוגה. כמובן שצריך לוודא שלא שורפים את העוגה ולא משאירים אותה בפנים יותר מידי זמן - אחרת כל הנוזלים יתאדו ותישאר עוגה יבשה.

שולחת לך סרטון עם מתכון באנגלית.


בהצלחה

כששמים רק א. אפיה זה יוצא חום רגיל ולא חום -כהה שחור. 

של עלית לדוגמא הקקאו הרבה יותר כהה משל מיה והעוגה יוצאת בהתאם

עם שוקולד מומס ושמנת מתוקה

מזל שאני עייפה מכדי להכין משהו😋

תצטרכי לבוא ולשמח *אותי* בחדר לידה 

עוגת יומולדת בוטנים מתוקים שלי
הקישור הראשון
תכניסי את כל הבלילה יחד ותוציאי כשהקיסם מעט לח ויש פרורים
חותמת לך עונה על כללל הדרישות
בהתחייבות

ממש מעשיר את העןגה

להכין נס קפה רק ללא חלב.
נס, סוכר מים רותחים ולשפוך על העוגה בכף

העוגה יצאה מושששששששש בדיוק מה שרציתי אני לא מאמינה!!!
איכשהו זה הגיע לכמות של 3 אינגליש קייק, מה שלא תואם את מה שכתוב במתכון
מזל שלא עשיתי כפול...

את יודעת אם יש עם זה בעיה של מאפה חלבי שצריך לעשות סימן?

המתכון שהיא כתבה למעלה הוא מפה

עוגת שוקולד אמריקאית | עוגיו.נט

כדאי להיכנס לקישור. האנשים שמפרסמים מתכונים באינטרנט מתפרנסים מזה שנכנסים לאתר שלנם. (פרסומות טראפיק וכו')

באמת רציתי לעלות עם קישור לאתר, אבל נעלם לי המקור אז שמתי כאן את מה שהעתקתי לי מהאתר...
תודה על הקישור🙂

תמיד לומדים דברים חדשים.
העיקר שיצא טעים.

ל36 שעות אחרי הזריקה, זה הכל וכך ייצא שקיום היחסים יהיה מסביב לביוץ וזה יעלה את הסיכוי להריון.
זה כמה שידוע לי.
בהצלחה רבה

יותר מבינים בתחום בד''כ

אני אקדים ואומר שאם ההתערבות תעזור לך להביא עוד ילד לעולם אז נפלא ואין שום סיבה להימנע מזה!
מצד שני, אם יש לך כבר ילדים ואין שום בעיה מוכחת אז טבעי לנסות כמה חודשים ועוד לא להצליח. הסיכוי כל חודש הוא די קטן, לא הייתי נלחצת מזה. אפילו שזה מאוד מבאס לרצות ולנסות ושזה לא מגיע ⁦❤️⁩. את מן הסתם אחרי לידה אם יש לך ילדים. אז שאלה גם איך את סופרת את החודשים שאתם מנסים, מהמחזור הראשון אחרי הלידה? מהפסקת מניעה? זה דברים שגם יכולים קצת לעכב...

בקיצור, ממש לא רואה סיבה ללכת לרופא פוריות בשלב כזה...

אני שנתיים וחצי אחרי לידה. לפני כמעט שנה הפסקתי מניעה.
בחודשים הראשונים באמת אמרתי לעצמי שהגוף צריך לחזור לעצמו, אבל זו לא פעם ראשונה שמונעת, ובפעמים הקודמות נקלטתי אחרי בין חודש לחמישה חודשים... ועכשיו זה כבר מתארך ולא מבינה למה...

ההמלצה באמת היא להתחיל לברר אחרי שנה, מקווה שתיקלטי כבר החודש, ואם האוביטרל יכול לעזור אז לכי על זה

למיטב ידיעתי זה לא פרוטוקול מקובל...
עשית פרופיל הורמונלי? מעקב זקיקים בלי התערבות?
נשמע שכדאי לך לעבור לרופא פוריות שיברר כמו שצריך.
סתם להשוואה עם בעיה ידועה של ביוץ לא סדיר רופאת פוריות התעקשה על מעקב טבעי בלי התערבות למשך שלושה ארבעה מחזורים לפחות. רק אחר כך הסכימה לתת טיפול. לכן נשמע לי קצת מוזר

לא עשיתי פרופיל הורמונלי.
זו הפעם הראשונה שהייתי אצל הרופא בהקשר הזה.
הוא רק עשה א"ס פנימי וראה זקיק אחד בשחלה השמאלית.
אבל הוא אמר שאם לא אקלט החודש אז ביום השני של הווסת הבאה שאעשה בדיקת דם של בדיקת רזרבה שחלתית או משהו כזה...

זה פרופיל הורמונלי, בהנחה שהוא נתן לך הכל ולא רק fsh
הייתי פונה בהקשר הזה לרופא אחר רצוי רופא פוריות.

נשמע מוזר שהביא לך ישר אוביטרל מבלי בדיקות/ מעקבים/ נתונים נוספים..
כאחת שמטופלת פוריות שנתיים חיבת להגיד שזה נשמע לי קצת מוזר…

יכולה להגיד שמזיק זה לא, זה סהכ באמת מתזמן את הביוץ שיהיה מדויק יותר ושתדעי לכוון את עצמך. אבל… עדיין לא מסתדר לי ככ

מציעה ללכת לרןפא נוסף.

בכל אופן- זה לא אןמר שיש לך בעיה אם לא נקלטת כמה חודשים.. ב״ה רשמת שיש לך 3 בבית.
לפעמים לוקח קצת זמן, הגוף עוד לא מוכן, יש אלף סיבות והסברים לא להילחץ הכל בסדר.

שיהיה לך המון המון בהצלחה אהובה
הכל יהיה בסדר 💗

עזרתן לי מאוד!
בשורות טובות לכולנו (:

כמה שידוע לי, בגדול בפילאטיס בשלב הזה אין בעיה עם כלום. אני אישית עשיתי הכל, כולל תרגילי בטן (אני יודעת שיש דעות שממש לא מומלץ לעשות אלכסוניים, אני עשיתי הכל...) אני מתחילה עכשיו חודש שביעי וכן קצת נמנעת מתרגילי בטן, בעיקר כי לא מצליחה פיזית🤦 וגם קצת כואב.


ברגע שכואב- לעצור. לא להעמיס על הגוף!

בד"כ בפילאטיס אין הרבה עניין של דופק, אבל להיזהר שלא תהיה האצה והאטה חדה של דופק. זה לא בריא.

אני אישית כן שיתפתי את המדריכה די בהתחלה, בעיקר בשביל השקט הנפשי שלי. אצלנו בסטודיו היא גם מבקשת לדעת מראש. וגם, כרגע היא נותנת לי הרבה תחלופות לתרגילים שאני לא מצליחה.

אולי להתייעץ עם מדריכה אחרת? או באנונימי?
להתייעץ גם עם הרופאת נשים שאין מניע להמשיך...

ושוב, כל מה שכתבתי זה מניסיון אישי, כך אני פועלת! אבל אני לא מקצועית בתחום, אז קחי הכל בערבון מוגבל...

בהצלחה יקרה! הריון קל ומשעמם!

כשאני חושבת על זה, בתחילת ההריון הנוכחי, הסטודיו היה עדיין סגור בגלל הקורונה. וכשחזרנו להתעמל הייתי בחודש שלישי/רביעי. אז אולי בשלב מוקדם יותר, יש הנחיות אחרות, אני אישית לא מכירה. ולא זוכרת מההריונות הקודמים 🤷

זה חוסר אחריות לא לשתף אותה. גם כלפי ההריון וגם כלפיה. וזה לא משנה שאם חס וחלילה יקרה משהו היא לא ידעה ואולי גם לא תדע.
זו לא האוכלוסיה שאני עובדת איתה, אבל ממש מקווה שלא היו מסתירים ממני משהו כזה ובטעות הייתי גורמת לנזק בלתי הפיך.

מצטרפת להצעה שנתנה @M-P-4 להתייעץ עם מדריכה אחרת או עם הרופאה שלך.
ממה שידוע לי יש גישות שונות בעניין, אז לא בטוח שמדריכה אחרת תיתן לך את אותה התשובה כמו שהיתה נותנת לך המדריכה שלך.

הבעיה שזו מישהי שממש מכירה אותי טוב לא סתם אלמונית.
לא מתאחם לי שהיא תדע לפני הורי למשל....
ברעיון אמרתי לה מיד שחזרנו מהקורונה שתמיד תזהיר מה לא עושים בהריון....
מקווה שהיא זוכרת.
הבעיה שתמיד אני פעילה ועפה על עצמי ומשתוללת...
מקווה שלא ישימו לב...
תודה לכולן על התגובות בכול אופן.
אעזר בהן!

סתם עושה תמיד כל תרגיל כפול פעמים.
ומתלהבת מהגמישות שאני לפעמים מצליחה לגלות...
יוצאת תמיד גמורה...

עד חודש חמישי לא אמור להיות שינוי...
בטח לא בהתחלה שאין בטן

אם יש לך לחץ דם נמוך אז מה שעושה לך סחרחורת אל תעשי. פשוט תגידי שאת מסוחררת (קורה לי בלי הריון לא מעט, זה לא מסגיר שומדבר)


אני אמרתי למדריכה כשהצטרפתי בשבוע 13 ואמרה שעד חודש 5 אין שינוי. בהמשך היו כמה שינויים שאמרה לי ספציפית. אבל מנהסתם בחודש 5 תוכלי לומר לה...

במידה ואתם לא מכירים את המדריכה מחוץ לסטודיו. שבעלך יתקשר, יגיד שאישתו בסטודיו אבל אתם עדיין לא רוצים לשתף שאת בהריון. ושהיא תתן לו הנחיות

וכמובן לא לאמץ את עצמך יותר מדי, אבל זה כבר יותר סובייקטיבי ותלוי בכושר שלך...

אם מרגישים שאפשר, זה מצוין לחזק את השרירים שם...

אם יש הנהלה או אפילו רק מזכירה אפשר להעביר דרכם את המסר שאחת מבנות הקבוצה בהריון וכדאי לשים לב
ורק לגבי שהיא תדע לפני ההורים
אצלי הבוס מהעבודה וכמעט כל המחלקה ידעו לפני ההורים ומיליון ואחד רופאים ונותני שירות.
וכמעט כל מאבטח כשלא רציתי לעבור במגנומטר (למרות שהיום אומרים שאין בזה בעיה)
קיצר כשזה שיתוף לצורך, לא חושבת שנכון לראות בזה השוואה למי סיפרנו קודם.

מבינה שיש לכן הכרות מוקדמת ועדיין זאת מישהי שאם תרמוז משהו למישהו היא עלולה לאבד את הפרנסה

בהריון הנוכחי שלי.. ברור לי שהרבה צוות מהעבודה שם לב הרבה לפני שחשבתי בכלל לספר למשפחה.
בחילות, חולשה, הורמונים...
לגבי המנהל אני לא בטוחה, אבל כשעדכנתי את הסגנית היא אמרה: בשעה טובה! כמובן שידעתי כבר מזמן...

אפשר לעבוד כרגיל אבל כן להיות קשובה לגוף שלך, שזה משהו שאת לא חייבת לשתף אלא פשוט לעצור את עצמך כשאת מרגישה שזה מאמץ מדי

החל משבוע 12 יש תרגילים שאינם מומלצים ואז את חייבת ממש לומר למדריכה

(למדתי הדרכת ספורט ופילאטיס, לא לנשים דווקא כך שאני לא יודעת לומר בדיוק מה מותר ומה אסור אבל בגדול זה ההנחיה שקיבלנו)

 

הבטן אין כ"כ..
כשיוצאת לא להפעיל את הישר בטני (מה שמכווצים בכפיפות בטן ישרות)
עם אלכסונים אין בעיה עד כמה שידוע לי, וצריך רק להיות קשובים לגוף

לא סקירה, אבל זכור לי יחס טוב ומקצועי

אבל הוא קיבל אותי במקום אחר, יכול להיות? תוהה לעצמי אם זה אותו רופא

היה מאוד יסודי, נחמד וענה על כל השאלות שלי בסבלנות רבה

של רפואה לנשים בישראל משהו כזה... ושם יש קובץ עם המלצות או דיס המלצות אם לא תמצאי בשמחה אשלח לך קישןר

באמת תודה רבה מכל הלב

אם לא תמצאי את הקובץ או את שמו של הרופא את יכולה פשוט לעשות חיפוש בקבוצה או להעלות פוסט עם השאלה שלך
https://www.facebook.com/groups/Women.health.Israel/?ref=share

רופא מקצועי ואדיב
אני חושבת שהוא מנהל או משהו בהנהלה של מח' נשים באסותא אשדוד

הפרשות ירוקות דווקא יכולות גם להצביע על דלקת
פטריה מאוד נפוצה והיא כאילו ברירת המחדל. את יכולה לבקש מהרופאה שתעשה לך משטח וגינלי

והפעם הבאה שהיא מקבלת זה רק עוד שבוע.. אולי כבר אקח את המשחה וזהו.. עד שזה עובר לא מקיימים יחסים?

בדכ לדלקת מביאים גם כדורים..
בכל אופן עצתי האישית לא לקיים יחסים בכלל כל עוד מגרד ומציק לך זה סתם מגרה את האיזור יותר.
לנסות לקבוע לרופאה תור לפני אם היא תסכים לקבל אותך..
ועד אז לא לגרד שם בכלל (כמה שאפשר) לא להחמיר את הגירוד.

בהצלחה יקירה שיעבור מהר!

והרופאה עובדת רק בימי שלישי ורביעי עם תורות עמוסיםם אולי באמת אבל אצליח להשתחל מתישהו

בשביל שלא תסבלי סתם.. הייתי באמת מציעה שכרגע תמנעו מיחסין עד שהרופאה תבדוק אותך :/
לפחות בינתיים עבר ולא מציק ביום יום זה הכי חשוב למה זה סיוט!!!!

ולא קיימנו יחסים.. פשוט אתמול זה היה ממש בלתי נסבל
מענין אם אכן זה פטריה

כי נשמע שמציק משהו יותר פנימי
אפשר לקנות נרות אגיסטן זה ללא מרשם
אבל לא בטוח שזו פטרייה. אין אצלכם אפשרות ללכת למוקד נשים? תגידי שכואב לך
אולי צריך חומר סיכה? אולי זה פשוט יובש?

מקסימום לא יעזור

אני גם לא חושבת שמשחה תעזור.. זה רק מרגיע תעזור לא מטפל בבעיה
נרות לדעתי יותר יעיל (מניסיון)
וכמובן ללכת לרופאה ברגע שיתאפשר.

עשו את העבודה.ממליצה לך לבקש מרופא משפחה הפניה ולעשות לעצמך תרבית לנרתיק .ככה תדעי בוודאות מה זה ..זה מאוד מזכיר מה שהיה לי וזה היה פטריה..עבר רק בטיפול של נרות.

המחזורים הראשונים עם התקן בד"כ חזקים יותר ואז מתמתן.
עוד דבר שיכול להיות- התקן יכול לגרום להפרשות להיות יותר צמיגיות. גם בכללי וגם במחזור- יותר קרישי דם וכדו.
יכול להיות שהדם בגלל זה פחות זורם ויוצא יותר "במרוכז"

בעקרון מבחינה רפואית זה נשמע נורמלי

הלוואי וזה יגמר

ולבדוק.
תוכלי לבדוק כבר היום.
ואם תוצאה שלילית, או לא חד משמעית, כי את מעט אחרי האיחור, תבדקי מחר עם שתן ראשון של הבוקר.

ממש מרגש..

הכל יכול להיות, במיוחד כשאת אומרת שהמחזור שלך ממש לא סדיר..
זה בהחלט יכול להיות סימן..
הדרך הפשוטה לברר היא לעשות בדיקת שתן בסטיק שאפשר לקנות בכל בית מרקחת.
חכי להמלצות כאן בפורום איזה חברות נחשבות יותר אמינות..

ולטווח רחוק..
אני ממש מציעה לך לקנות את הסטיקים של הבדיקת הריון (אני יודעת שאפשר להזמין באינטרנט, תכף יבואו מנוסות ממני ויגידו לך מאיפה) ופשוט לבדוק..

ולספר לבעל?

 

שוב, אני לא לחוצה להיות בהריון עכשיו (ברור שאשמח אם כן אבל סומכת על הקב"ה שהכל בזמן)

ואני כן יודעת שהוא רוצה אבל חושש..

חבל לי להדליק אותו סתם...

אתם אחד עכשיו ;)
סתם..
זה ממש תלוי זוג.
וגם תקופה בחיים.
היו לי פעמים שבדקתי בלי להגיד לו (אבל זה לא היה הריון)..
אבל אם את מחפשת לשתף - את מי תשתפי חוץ ממנו? במיוחד שלא רוצה לשתף את אמא שלך.
בהריון הראשון שלי זה ממש היה בדיבור בינינו.. כל הזמן אמרתי לו שהמחזור שלי לא מסודר ויש יותר סיכוי שזה לא, ומה הסיכוי שדווקא עכשיו וכו'.. אבל התהייה היתה משותפת.

בדיקות טובות - תשובה כנה.
אפשר למצוא בכל סופר ומכולת ישובית, זה כמה בדיקות במארז.
יוצא יותר משתלם מלקנות בודדה או זוג.
שימי לב שאת קונה בדיקות הריון ולא ביוץ.
גם של life טובות מהניסיון שלי (אבל יקרות יותר)

מזל טוב לחתונה!!

הוא משבש קצת את המחזורים שאחריו

אבל יכול להיות שזה בגלל הפרימולט. ויכול להיות קשור פשוט לזה שאת לא מקבלת סדיר.
חוצמזה שחתונה ומעבר לבית חדש והתרגלות לכל הדברעם החדשים זה משהו שממש משפיע על הנפש וכתוצאה מזה גם על הגוף ולכן המחזור יכול להשתבש קצת, גם אם היה לך תמיד סדיר.
ושינוי במחזור, גם בלי קשר להיריון, יכול מאוד להשפיע על עייפות ועל רעב.

בקיצור, אני מקווה שתקבלי את הבשורות אותן את רוצה לקבל, אבל באמת שהכל יכול להיות

כי היו פעמים שהוא הגיע באיחור של 20 יום...

פצעים ומחזור לא סדיר עלול להעיד על חשד לכך

הולכת להתייעץ עם רופאת נשים.
מה שכן, העובדה שגפ לפני החתונה לא היה סדיר מלמדת על זה שיש מצב שאת פוליציסטית. ואם את רוצה היריון בקרוב, כדאי להתחיל בירור (בסיסי, לא מדברת על משהו מעבר) כדי שלא תחכי הרבה זמן סתם.

כי ההגדרה של 28 יום היא לא נכונה לכולן.
אצלי למשל המחזור מגיע כל 32-45 יום ומבחינת הרפואה זה סדיר. כל עוד מגיע לך לפחות פעם בחודשיים זה נחשב סדיר ולא צריך לדאוג משחלות פוליציטיות ודברים כאלה (כך נאמר לי ע"י כמה רופאי נשים שונים).
איחור הכוונה שהגיע אחרי הזמן הרגיל אצלך. לדוגמא, אצלי איחור הוא רק מהיום ה46 ולא מהיום ה29 (כמו שאולי ראית באינטרנט)

נורמלי שיבושים לאחר החתונה גם בלי הריון
יש לגוף למה להתרגל... הרבה חדש
ההורמונים משתוללים

רעב תמידי בכמויות שאני בחיים לא פוגשת ועייפות מטורפת

וזה פשוט משינויים הורמונליים. התקופה הראשונית של קיום יחסים זה משהו חדש לגוף ומעורר כל מיני תגובות הורמונליות

בסדר, תודה לה', כל דבר מגיע בזמן שנכון לו

 

מה שכן, סקירה קצרה באינטרנט גילתה לי שלא תמיד לחברה הזו יש תשובות אמינות.

דיברתי בסוף עם אמא שלי היא המליצה לי על חברה מסויימת ואמרה לי לחכות כמה ימים ולבדוק שוב.

 

תודה לכולן!

כי זה אכן דבר שקורה פעם ב...
אם היה גל של מקרים כאלה היה אפשר יותר לקשר.

אם באמת היה גל כזה אולי היה אפשר לקשר לזה.
הם גם לא ציינו אם היא מחוסנת או לא.
אולי היתה חולה ולא חוסנה?

קיצור אין לדעת.

זה אחד הדברים המפחידים שיכולים לקרות בלידה.
כל לידה היא נס. לא סתם מברכים הגומל לאחריה.

על כל יולדות ישראל

ולכן דברים כאלה יקרו קצת יותר בתקופת זמן קצרה יחסית, אבל באחוזים מתוך כלל הלידות, כנראה שזה לא ממש השתנה.

להביא ילדים בתקןפה של הסגרים והבידודים?

שרק שמחות יהיו בעם שלנו

נשמע שאמור להיות ההפך אבל לפי הסטטיסטיקות זה ככה

חיפשתי ולא מצאתי

זו המשמעות של בייבי בום. אבל איפה נתונים שמראים את זה, זה מה ששאלתי

כנראה שנחיה חיים מאוד לא רגועים ונהיה כל הזמן בלחץ.
אז לא, לא כדאי להיות בלחץ.
מליון דברים יכולים לקרות בהריון ובלידה, ובכל זאת רוב ההריונות הם תקינים ורוב הלידות עוברות בשלום, ב''ה.

לדעתי יותר אנשים נהרגים בתאונות דרכים (דוגמא קלאסית) מאשר יולדות שנפטרות בחדר לידה לא?
את תפסיקי לעלות לרכב?
נכון, זה מפחיד. מאד. בטח אם את אישה בהיריון.

בסופו של דבר צריך לזכור שאנחנו בידי הקב"ה. לכל אחד נכתב מה יהיה איתו.
אנחנו עושים השתדלות, מעבר לזה זה כבר לא שלנו. זה שלו.
מפתח הלידה בידיו. נשאר רק להתפלל🙂

מה אני רוצה להגיד,
שאנחנו עדיין בשלב מוקדם מידי כדי להסיק מסקנות כאלו לגבי הסיכונים של החיסון

כי לפני החיסון לא היו מקרים כאלה? למה להגיד סתם דברים?

אולי זה תופעת לוואי של מי שחלה??