פורום הריון ולידה (עמוד 2060)

מטרנה יותר כבדה מחלב אם ולכן לפעמים "מפילה אותם"
וגם הגיוני שאוכל קצת פחות בהנקה אבל זה טוב ובריא להם שיש להם שליטה על הארוחה.
בכללי חשוב מאוד כשנותנים בקבוק להאכיל בצורה תומכת הנקה (הכי טוב לגגל לראות) - שהתינוק נשען על המאכיל כמעט יושב (כמובן תמיכה מלאה, פשוט לא שוכב) והבקבוק כמעט מאוזן . ככה שהפטמה לא ממש מלאה והוא צריך למצוץ כדי שיצא משהו ולא פשוט נשפך לו (כמובן גם החור הכי הכי קטן)

זה ממש חשוב כדי שלא יפתח העדפת בקבוק.

ממה כן כדאי להסיק על הנקה? אם הוא ממלא חיתולים רטובים ועולה במשקל. ואת זה באמת צריך לוודא

לגבי חוסר נחת- הגיוני שמתחיל לו גזים, או שהוא בקפיצת גדילה ולכן ער יותר ורוצה לאכול (ואז לתת מטרנה מונע מהגוף שלך ללמוד שצריך לייצר יותר חלב)

כדאי לנסות לראות אם יש מאכלים שמשפיעים עליו- חלבי, קמח חיטה, ירקות מצליבים ...
וגם אפשר לנסות לתת פרוביוטיקה.

אפשר לנסות להחזיק אותו בתנוחת "נמר על עץ" שמאוד מרגיעה גזים או לנסות להסתובב איתו במנשא (אם בעלך יכול הכי טוב כי את עוד אסור לך יותר מדי זמן לעמוד איתו במנשא)

בהצלחה!

ממלא חיתולים בשפע..

יש קפיצת גדילה בגיל שבועיים?

לא כל התינוקות קראו את הספר, ולא כולם משתמשים בשעון ובלוח שנה כדי לעשות הכל בדיוק בגיל שכתוב 😅

בקיצור רציתי לומר שהקפיצה של שלושה שבועות יכולה להיות גם בגיל שבועיים.

מודיע לך לפני שהוא נושך

אל תשכחו שהוא בסך הכל תינוק בעצמו, אמנם יש אחת קטנה יותר אבל גיל שנתיים זה צעיר מאוד.
מה שאתם עושים זה מצוין, להסביר ולהסביר שוב ושוב. בסוף זה יכנס...''לא מרביצים לתינוקת זה כואב לה... איה.. '' לא נראה לי שזה חשוב כל כך להסביר שהיא לא מבינה, הוא לאט לאט יבין בעצמו למה היא מסוגלת ולמה לא.. אפשר להסביר לו אבל זה לא נראה לי כל כך משמעותי. יהיה להם קשר מהמם, בע''ה. זה ממש כיף ומצחיק לראות איך הם מפתחים את הקשר אחד עם השני.

גם אני אוהבת לדובב תינוקות. אני אומרת הרבה פעמים דברים בסגנון "x תינוק ולא יודע להגיד לך תודה, אבל אם הוא היה יודע הוא בטח היה אומר 'תודה רבה אח טוב שלי'".

לגבי 2 - נראה לי שאתם עושים טוב. אני אוהבת גם לספר "גם כשאתה היית תינוק קטן, בן חודשיים, אמרתי לבני הדודים שלך 'אני לא מרשה לנשוך את (השם של בן השנתיים)! היא התינוק שלי ואני שומרת עליו!'. " אצלי מאוד אוהבים לשמוע איך טיפלנו בהם כשהיו קטנים.

לגבי השאלה הראשונה - אני בהחלט מדובבת את התינוק, הילדים יודעים שזו אני, ועדיין זה כיף ומשמעותי בשבילם. לדעתי אפילו כשהוא עובר זה שייך. ודווקא כשהאח הגדול הוא עוד תינוק בעצמו זה מאוד עוזר לו להבין ולהתחבר לתינוק. לא ראיתי קושי להתמודד עם 'החיים האמיתיים' בהמשך...

לגבי השאלה השניה - אני לא חושבת שהייתי שמה בחדר ילד בן שנתיים. אם כבר אתם עושים את זה, אז טוב שזה בא עם הסבר. אבל בסה"כ הוא באמת קטנצ'יק בעצמו.
מה שעזר לי למנוע הצקות של הגדול (שהוא בעצם קטן) לתינוק -להראות לו כל הזמן מה הוא כן יכול לעשות (ללטף בידיים, ברגליים, לתת נשיקות, וכו') ולהגיב בקול של התינוק כמה זה נעים לו, וגם לשבח בעצמי. וכשאני רואה 'הוא מתחיל לגעת בו בעצמו, ברגע שהוא מתחיל לגעת הייתי מתחילה כבר לשבח -וואו, איך אתה נוגע בו בעדינות, איך אתה יודע לגעת בו בצורה שנעים לו. לרוב הוא היה נעצר במגע הנעים ולא עושה משהו שמציק.
כשהוא אומר לך שהוא רוצה לנשוך/לצבוט (איזה מתוק שהוא אומר!) - הייתי אומרת לו שאת זה אפשר רק לבובה כי אנחנו לא רוצים שיהיה לה כואב (את יכולה לדובב אותה בוכה, אם הוא רוצה לשמוע את הקול של הבכי...😏 לא יודעת אם זה יספק אותו, אבל זה מה שהייתי מנסה). ואפשר גם להזכיר מה כן אפשר לעשות לתינוקת.
עוד מעט הוא ילמד איך לגרום לה לחייך או לצחוק ואז זה באמת כיף לשניהם, והכי מתוק בעולם

עזרתן לי ממש וחידדתן לי נקודות.
אני לגמרי הולכת ליישם.

וכמובן העיקר שאתן בצד שלי😜

גם אני מדברת בשם התינוק, גם למול בן ה8. לא חשבתי עד כדי כך לעומק, אבל אני לא מרגישה שזה ייפוי המציאות. גם בגיל גדול יותר מסייעים לילדים בתיווך שיח...

אני אומרת מה כן אפשר, וחוזרת על זה כמנטרה "אפשר ללטף בעדינות ביד, ברגל, בבטן" ותוך כדי מלטפת עם היד של הגדול. אח''כ הם חוזרים על זה בעצמם.
זה לא שאפשר עכשיו להשאיר בלי השגחה 😆 אבל מספיק שאני מתחילה את המשפט.

אתה אח טוב
דואג לתינוקת
איזה ילד טוב. אתה מקסים.
מביא צעצוע לתינוקת, תתני לה ותגידי לה תראי מה אח שלך הביא לך, איזה יופי, וואו

בעלך אבא ואת אמא😏

גם אני אמא ולכן אני בגישה שלך בשתי הנקודות

לדעתי אל תנסי לדובב את התינוקת אלא תעודדי אותו ותחמיאי לו..
'איזה עין טובה, לב רחב, לב טוב' ועוד בסגנון הזה..

לגבי הנשיכות וההצקות, את עושה נכון כדאי אפילו לנסח משפט קבוע, שאפשר בקלות לזכור ולחזור על המשפט שוב ושוב כמו מנטרה גם אם הוא לא מציק עכשיו תגידו את זה כ'כלל' של הבית.

וזו באמת המציאות, התינוקת שמחה כשהוא עוזר לה ועושה לה נעים, ולא שמחה כשנושכים אותה
זה שאת שם בין שניהם לתווך את כל זה זה לא סותר את המציאות
ותפקיד של אמא לילד בן שנתיים זה בדיוק זה
לתמלל, להמשיג, לתווך
ולהתפעל
ולהתפעל
ולהתפעל
בלי סוף
וזה מה שמקנה להם חוסן רגשי לחיים הבוגרים
הם מפנימים את דמות האם המתפעלת
ולומדים לפתח קול פנימי כזה בעצמם
מה שימנע מהם לחפש אחר כך כל החיים מי שיתפעל מהם...

יש לילד עוד 118 שנים בע"ה ללמוד את החיים..
עכשיו זה מצויין לדברר אותה,
חוץ מזה שבאמת יכול להיות שהיא שמחה רק לא יודעת לבטא את זה.. חח
אין כמו אהבת אח.

הילדים שלי עוד זוכרים את המתנות שקיבלו "מהתינוק"
הבן שלי (9) שאל איך הייתי טיפש והאמנתי שהתינוקת קנתה את המתנה (היה אז בן שנתיים)
עניתי לו שאולי גם מתנות שאני קונה בשמו לחברים לימי הולדת צריך לכתוב שזה אני (האמא) הנותנת כי אני קניתי ולא החבר?
הסברתי שההורים קונים בשם הילדים את המתנות..
קיבל את זה.

בתור בכור הוא יחשוב שהעולם נברא בשבילו בלי קשר לתינוקת. ממש לא הייתי מפתחת את הנושא הזה כרגע ומייצרת קנאה ובעיות בכח.

לגבי הנקודה השניה סבבה שהסברתם ככה פעם אחת, עכשיו תתמקדו על האמירה החיובית בעניין.
במקום להגיד כל הזמן: מי שמרביץ יוצא, תגידו מי שנעים איתו נשאר. איזה כיף שנעים איתך ואתה נשאר.

ולתת לו ללטף אותה ולהחמיא לו איזה כיף לה שאתה אח שלה, עכשיו נעים לה הליטוף
לכוון אותו יותר ללטף את הבטן והרגליים (המוגנים יחסית עם בגדים) מאשר את הפנים.

לא עונה אחת אחת כדי לא להשתלט על הפורום

אבל קראתי כל תגובה וממש החכמתי!

 

זה קטע, בגלל שאני חושבת שבעלי הוא הדבר הכי חכם בעולם בערך אף פעם לא חשבתי על זה שיש מצב שתהיה לו חשיבה גברית ושהיא שונה משלי רק כי אני האמא...

הערתן את תשומת ליבי לעוד נושאים

תודה

מה דעתך לפנות לטיפול שיעצים אותך ויחזיר לך שליטה על מה שהשיחה גורמת לך בנפש?
גם לי הייתה תקופה כזאת וב"ה היום אני הרבה יותר באיזון.
אמא שלי לא השתנתה. אני כן.
כלומר היא אומרת עדיין את אותם דברים שאז הפכו אותי, רק שהיום אני יודעת לא להתהפך מהם.

מקווה שהבנת את הכוונה שלי..
⁦❤️⁩

אני הולכת מדי פעם למישהי מקסימה ומעצימה ואני במקום טוב יותר אבל זה עוד תהליך. בנתיים למדתי יותר לשחרר פיזית, ללכת כשלא טוב לי ולהתנתק אבל בפן הרגשי זה עוד לאט לאט

בכל זאת אמא זאת אמא ןהקשר איתה הוא כל כך מטלטל.
כל הכבוד שאת לוקחת שליטה לפחות לצמצם את הפגיעה כמה שיותר.
אולי כדאי להקציב מראש כמה דקות יש לך לכל שיחה איתה?
אולי זה יעזור לך לשמור על הכוננות ספיגה.
אולי אפשר לרשום מראש בנקודות כמה דברים שאפשר לדבר עליהם וככה תצליחי יותר לנתב את השיחה (כמה קל להגיד, כמה קשה ליישם)

במובן הפיזי אפשר ללמוד לנתב את הרגשות פחות שישפיעו על הבטן יותר להוציא את האנרגיות השליליות דרך נשיפת אוויר ודרך דמיון מודרך איך זה עובר דרך האצבעות החוצה..
נשמע מוקרץ אני יודעת אבל זה עובד.
ואני טיפוס די ריאלי בסה"כ...

אפשר כרגע גם לצמצם מגע. גם בטלפונים. עוד מעט העובר יהיה מושרש היטב ולא כל טלטלה בנפש תשפיע על בריאות ההריון.
אם כי גם בשבילך לא בריא כל העסק הזה, לא רק בשבילו..

שתהיה שלוות הנפש והריון קל ותקין וידיים מלאות!

רק אומרת, שקרה לי בכל ההריונות לחטוף עצבים מטורפים ולהרגיש התכווצויות ברחם תוך כדי והתקשויות חזקות, וב''ה תמיד עבר בשלום.
אז גם אם יש התכווצויות זה לא בהכרח שזה יזיק.

רק שבת שלום לפני שבת...

והשיחה איתה בכל מצב טעווונה

לפני כן לעשות נשימות שמועילות.

תנסי גם לחשוב עליה רק טוב,

כמובן תתייעצי עם משהי מומחית לעניין,

יקרה המון המון מזל טוב ובהצלחה רבה לך אמן.

נדמה לי שהיא מבית אל.
בנושא כיבוד הורים ואיך לפתור מתחים ומטענים לא פתורים בין הורים לילדים..

אני זוכרת שהיא רצתה לפתוח קורס אינטרנטי..
שווה לך לברר..
היא מעולה וממש עוזרת לפתוח את המועקות שביחסי אמא ובת..

יוטיוב הרב אליהו שירי,הוא מומחה 

אין ספק שזה יעזור בהצלחה יקרה.

דבר ראשון ומאוד משמעותי - שמתי לב על עצמי שהרבה פעמים תקופות שהרגשתי מיואשת או מדוכאת, קראו לי בעיקבות תקופה  ממושכת של חוסר שינה, או של תקופה ממושכת של עבודה אינטנסיבית מעייפת. שמתי לב שברגע שהקפדתי על שעות שינה תקינות, הייתי הרבה יותר נמרצת ואופטימית.

 

דבר שיני - כדאי גם לבדוק שלא חסר לך כלום בדם - חוסר ברזל יכול לגרום לחולשה שמביאה הרבה פעמים להרגשות יאוש.

 

עוד דברים שעוזרים לי, אבל זה יותר בקטע של לברוח מהמחשבות ופחות להתעמת איתם:

להיות עסוקה, לא לתת לעצמי זמן לחשוב.

למלא את הזמן בדברים שעושים לי סיפוק - לשים לעצמי משימות ולעמוד בהם, לעשות כל מיני דברים עבור אנשים אחרים (חברות, בעלי או הבן שלי וכו) עושה לי תחושה טובה עם עצמי וגורם לי להרגיש שאני חשובה בעולם, ושיש לי כח לגרום לאנשים טוב.

לפנק את עצמי בדברים שעושים לי טוב.

גם לי עיסוק תורם הרבה רק שבעבודה יש לי הרבה זמן פנוי, אני ממלאה אותו כמה שאפשר אבל לא מצליחה את כולו.

ואנחנו בתקופה אינטנסיבית של קבלת החלטות אז זה מקשה , מחשבות מה יהיה ואיך יהיה .

גם אם מישהו לא מגיב, יכול להיות שהוא קורא כאן ומזהה.

הרי את רק עוזרת ותומכת פה, וכמובן לפעמים נעזרת.

אינטרנט זה מקום פתוח. כל אחד יכול לקרוא.
גם אם הוא לא מגיב.

זה לא חובה, אבל זה יותר יפה

גם בטשטוש פרטים עדיין אפשר לזהות. פשוט לא לכתוב דברים שהם ממש אישיים שאם ידעו מהם תתבאסי ממש.

שאותי פעם זיהו ממשהו שכתבתי דרך האנונימי.
לא באמת ברור לי איך..
אני חושבת שזה היה ניחוש שפשוט קלע נכון.
ועדיין. היה לי ממש ממש לא נעים.

(זה היה מלא פרטים שאולי נכונים לגבי אבל בדיוק כמוני בטוח לעוד הרבה פה יש 2 ילדים בערך בגילאים של הילדים שלי ועוד כמה דברים שכתבתי - שממש יכול להיות פה עוד נשים בסטטוס.)

והכל בסדר והיא כבר ילדה תינוקת בריאה מאז
מאוד מקווה שגם אצלך אותו דבר❤❤❤

לא היה לי בדיוק אותו דבר, אבל גם אצלי הייתה הפלה מאיימת וב"ה הכל בסדר גמור.

שרק ימישך כך.

קיבלתי תמיכה להריון? הרופא אמר לך משהו על זה?

2 הפלות ואז הריון שלישי עם דימום, הייתי בטוחה שזו עוד הפלה.. מיון א"ס בול מה שאת מתארת, המטומה וגושים מפחידים וכמה שבועות טובים עד שנטהרנו. אבל הריון תקין ב"ה ותינוקת מהממת. מה שכן, לקחתי תרופה בשם אוטרגסטן שזה פרוגרסטרון שמחזק את הרחם. תבררי אצל הרופא.

קמתי הבוקר ושוב.. ממש כאילו אני במחזור אותו הדבר

הגיוני. אבל טוב שיש לך תור לרופא, תתייעצי וזה ירגיע אותך (מקווה).
בתקווה שלא יקרה לך, אבל תדעי שגם אחרי שמפסיק, הגיוני שקורה שוב אחרי כמה שבועות וחשוב ללכת למיון/לרופא לבדוק!

הרופא לא רואה עכשיו עובר..
איך אתמול היה עובר ועם דופק והבאתי לו צילום אולטרסאונד והוא גם ראה שיש ועכשיו פתאום אין???

עשו אולטרסאונד יש עובר ויש דופק אבל איטי והמטומה חזרה.. שוב אותם הנחיות לנוח ולחכות עוד שבוע לעוד אולטרסאונד ולראות לאן מתקדם..
בגדול לא נותנים הרבה תקוות אבל בכל זאת מאמינה שיהיה טוב

לי היה פעמיים המטומה בהתחלה
ופעם אחת היה דימום פסיכי ממש
ב''ה שני הילדים בריאים ושלמים

אבל נכון באמת אי אפשר לדעת ..

זה כל כך קשה ההמתנה והמתח
מממש מבינה

ממ ש ממליצה על מנוחה מוחלטת ממש
שתיה מרובה
אוכל טוב.והרבה הסחת דעת

עכשיו שוב לחכות שבוע ולחיות ממש בפחד עד שאראה שהכל בסדר
לא יכולה להסיח את דעתי במשהו אחר הראש עובד רק סביב העובר שהכל יהיה בסדר

הפלה מאיימת. אני הייתי מתעניינת בזה ומתייעצת עם מדקרת במיוחד בגלל הרקע של 2 הפלות קודמות.

לפעמים יש איזשהו חוסר או עודף משמעותי שמקשה על הגוף לשמר את ההריון וברפואה סינית אפשר לאבחן את שורש הבעיה ולעבוד על לחזק את הגוף.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה ויכול להיות שמה שנפל קשור להימטומה. בעזרת השם שתצאי עם ידיים מלאות. 

זה מה שהיה לי דימום ממש כמו ברז והייתי בטוחה שזהו זה נגמר ותודה לאל הילדה כבר גדולה ובריאה..
יכול להיות שההמטומההפשוט יצאההכי לרוב היא או נספגת או יוצאת או חלילה גורמת להפלה אז זה שיש עובר ודופק זה סימן מצויין.
מאחלת לך שימשיך הריון תקין ומשעמם

האמת קנינו יד שניה, אבל חזקה מאוד, במקור עלתה לפחות 3-4 אלף. קוטר 3.66. גובה לא יודעת. מהטרמפולינות הגבוהות.
כן החלפנו משטח קפיצה כי היה בו חור, עלה 400 נראה לי.
אל תתפתו לקנות משהו זול מידי, פעם קנינו והשלדה נשברה תוך יומיים, עד היום אני רודפת אחריהם שיחזירו לנו את הכסף.
יש כמה אתרים וחנויות שהם ממש מקצועיים ואמינים. Mana Sport, ועוד.

של twist
קוטר 2.5 מ
גובה מהקרקע כחצי מטר
גובה דפנות כמטר וחצי
שנה אצלנו, במצב חדש, מאד מרוצים
עלתה באיזור 700 שח

בעלי קנה אותה יד שניה ממישהו שרצה למסור כי קנה גדולה יותר.נראה לי שהקוטר שלה סביבית 2.5/3 מ משהו כזה..
אצלנו חודשיים בערך בנתיים ממש מרוצים הילדים נהנים לקפץ עליה אבל תכלס הם לא כל יום כל היום שם יש להם עוד מלא אטרקציות אחרות בחצר.
בעלי אוהב למצוא להם כל מיני דברים מעניינים חח

'זה לא עובד ככה'.
בהנקה באמת זקוקים לכמות אוכל מוגדלת!
והוצאת אנרגיה בהחלט מצריכה הכנסת אנרגיה.
אבל אם מכניסים את האנרגיה הנכונה, אז התהליך אמור להיות מבורך ובעל תוצאות.
התייעצת עם תזונאית? בגדול עדיף לקבל הנחיות מקצועיות.
לגבי שקילה- נראה לי פעם בשבוע רלוונטי. כל יום קשה לראות תוצאות....
לגבי ההרגל- לא יודעת לעזור 😙
לגבי הירקות- אם זה חתוכים- מקלות מלפפון, גזר, קולורבי, גמבות (אפשר לתבל בשמן, מלח ולימון), עגבניות שרי, פטריות.
אם סלטים- חוץ מסלט חי מגוון מהירקות הנל, אפשר גם סלט כרוב בתיבולים שונים, סלט חסה עם תוספות שונות.
גם אנטי פסטי בתנור זה מעולה ואפשר לשים כמעט כל ירק.
בהצלחה!!!!

אפשר להוסיף לחם כוסמין (את יכולה להכין כמות ולהקפיא)
ולגבי הספורט. עדיף לעשות ספורט ואז לאכול ואז הכל נשרף
ולא הפוך. כי אי אפשר באמת לעשות ספורט כשהבטן מאוד מלאה.
לגבי ההתמדה- כח רצון. זה מה שעבד אצלי. רציתי מאוד להגיע לתוצאה מסוימת ולכן התמדתי ממש, וגם בחרתי בספורט שהוא ריאלי עבורי. למשל הליכה בערב עפ בעלי וכו. ידעתי שאם אקח משהו שלא משתלס עם סדר היום שלי, ודורש ממני התגייסות מיוחדת זה לא יעבוד

זה הכי מייאש בעולם.
רק פעם בשבוע

לדעתי כדאי בשישי בבוקר. זה מראה את התוצאה של כל השבוע, לפני כל מה שמעמיסים בסופ"ש..

כדאי לאכול לפני בננה או תמר ואחרי זה חלבון
לדעתי לא כדאי להשקל כל יום. אלא פעם בשבוע גג..
עדיף פעם בחודש..
וצריך לזכור שספורט גורם לעלייה במסת שריר אז לא בטוח שתראי בהתחלה ירידה במשקל..

צריך ארוחה מאוזנת
מעט פחמימה
חלבון
ירק
אם עוד רעבים כדי עוד ירק או חלבון. אבל אי אפשר לוותר לגמרי על הפחמימות במיוחד כשמניקים

ותשובות לשאלות שאת שואלת

כדאי להתייעץ עם תזונאית.
אני גם מניקה הנקה מלאה ורוצה לעשות שינוי תזונה, אבל כדי שלא יהיו לי ולתינוק חוסרים, יש לי הפנייה לתזונאית כדי לעשות את כל התהליך הזה בצורה מקצועית.

לגבי שקילה, בעיניי פחות חשוב המשקל, יותר חשוב לחיות חיים בריאים.
אז פעם בשבוע - שבועיים זה ממש נראה לי מספיק, כן כדי להתעודד, אבל גם אם לא מורידים במשקל מיד, עדיין חשוב להמשיך לעשות ספורט ולאכול כמו שצריך, אז שהמשקל גם לא ייאש אותך.

לגבי התמדה - בעיניי, פשוט לסלק את כל השטויות מהבית. אני גרועה בזה, אם יש, אני אוכלת. בעלי לא רוצה שלא נכניס בכלל, אז הוא מחביא לעצמו את הממתקים איפשהו שאני לא אגיע. (לפי בקשתי כמובן)

ולגבי ספורט, אולי תנסי שזה יהיה בזמן קבוע, נגיד מיד אחרי שהילדים הולכים לישון, יוצאת להליכה. אם זה קבוע ובנוהל, זה יותר קל

לא רק מה אוכלים
זה איך אוכלים

לאט
לועסים היטב עד שהכל נהייה עיסה (לכן קוראים לזה ל-עיסה כי זה הופך למצב של עיסה)
ובלי שום הסחה (מהסיר, מקרר, שאריות ילדים, מול מסך מחשב, פלאפון וכו וכו)

מול שולחן
מול צלחת
עם סכו"ם
ביסים של כחצי פה כדי שתוכלי ללעוס באיטיות בלי לבלוע כמעט הכל לא לעוס
לא להכין את הביס הבא. להניח את הסכו"ם עד הבליעה...

הרבה תירגול אבל זה אחראי לשובע מאודדד

פשוט רובנו אוכלים בשאיבה בלי לשים לב, לא מעכלים מספיק ולא מספיק להגיע למוח ההורמון שאומר שהגוף שבע, אז יש עדין אותות רעב...

בנוסף, כדאי להכין צלחת של ירקות חלבונים ושומנים איכותיים. וגם דגנים מלאים... אבל בעיקר החלבונים והשומנים. הם הכי משביעים.

נשמרות כמה ימים בכיף, הביצה מספקת חלבון, הקמח מעט פחמימות.

עדיף גם פחות.

ותקבעי לך זמן קבוע לשקילה. תמיד בבוקר/תמיד ערב וכדומה. לא אחרי ארוחה ועדיף עם מינימום בגדים.
ועדיף לא להשקל בכלל, אלא למדוד היקפים. זה הרבה יותר משמעותי. במיוחד אם את עושה ספורט, כי אז השומן יורד ומסת שריר עולה (והיא שוקלת יותר משומן) ואת יכולה להתאכזב שאת לא יורדת במשקל בזמן שאת בעצם כן.

תדאגי לאכול ארוחות מאוזנות: כאלה שמכילות פחמימות, חלבון ושומנים (לא לוותר על שומנים, עדיף מהצומח כמו טחינה, אבוקדו, טופו).
השומנים עוזרים לספיגת סוכר איטית יותר ולתחושת שובע לאורך זמן.

שגם אם את אוכלת אחרי פעילות ספורטיבית הגוף שלך ימשיך לצרוך אנרגיה באופן כללי ברגע שתתחיל להתפתח מסת שריר.

וכמובן, ממש חשוב להתייעץ עם תזונאית, במיוחד במיוחד שאת מניקה, כך שצריכה של פחמימות זה חשוב.

חצי שעה הליכה מהירה כל יום אפילו מול הטלוויזיה זה מספיק לי. ולא מרעיב מדי. כמובן לפני האוכל כי אז השומן נשרף טוב יותר. להכניס הרבה פירות וירקות זה הדבר היחיד שעוזר לי באמת, לאט לאט מתרגלים פעם שנאתי.. כרובית בתנור, אנטיפסטי, אבוקדו עם לחם כוסמין, סלט ירקות עם קצח ואבוקדו
פסטה זוקיני..

מאוד ממליצה על הקבוצה ועל השיטה.
וזה בדיוק מותאם לנשים אחרי לידה.
יש להם גם סדנאות בתשלום, במחירים נוחים.
אבל להיכנס לקבוצה, זה בחינם.
אני מאוד נהנית בקבוצה!!

לדיאטנית של הקבוצה קוראים רונה, ויש לה הרצאות מקצועיות ומאוד מעשירות ביוטיוב.
הרבה ידע בחינם!
https://youtube.com/user/ronaeven

מהימים האלו שצריכים פשוט להיגמר ולשקוע.

הלוואי שמצאי לך חלון קטנציק של שקט
לנשום שניה
לזכור את כל מה שטוב
ושיתן לך כח להלאה.

עוד מעט שבת.
תחזיקי מעמד מותק

תנסי לספר לה' את מה שאת רוצה לספר לבעלך

לפעמים זה משחרר ואז אולי תצליחי לשבור את המעגל המתסכל הזה

חיבוק

היא רופאה מדהימה!
נעימה, מסבירה, אם יש צורך בבדיקה פנימית היא אומרת לפני כל דבר שהיא עושה שלא יהיה טראומתי ומבינה גם בעניינים הלכתיים.
רופאה מוערכת שעובדת בשיתוף עם מכון פועה.

רק בכוס.
אחרי שאחד הילדים היה שותה קולה מהולה במים בבקבוק ולקח זמן לגמול אותו מזה החלטתי שאין מצב לשתיה ממותקת בבקבוק כשנותנת משקה ממותק זה מעט ובכוס ובעיקר בשבת.
לפעמים גם ביום רגיל כשבעלי שותה והם רוצים גם נותנת אבל מעט.
השיניים לא ניזוקו ברוך ה אצלנו
ואני לא הצלחתי להקפיד על צחצוח שיניים אחרי( מודה שזו נקודת חולשה שלי)

למה את רוצה לתת לו? אחכ יהיה לך קשה להרגיל אותו לשתות מים.

במשך יותר מחצי שנה, כשהיה חולה ולא רצה בכלל לשתות, גם מטרנה, נתתי מים עם קצת וטמינציק, והוא שתה בשמחה, אני מתלבטת כמה חשוב להתאמץ להוריד את המעט סוכר הזה, אם אני מקפידה על צחצוח שינים

לא יודעת אם זה טוב או לא אבל בדור שאמא שלי גידלה את הילדים כולם שתו תה- כך היא אומרת
היא כל הזמן אמרה לי, נו תקני לו תה קמומיל כזה של תינוקות כבר. ואני כזה: לא, היום נותנים רק מים.
אבל אולי זה עדיף על ויטמינציק

ותה רגיל מלא קפאין.

לדעתי כל סדרת הגן הקסום של ויסוצקי היא בלי קפאין.

ולשאר אגב, קוראים חליטות.

ממש מעט, ולא בבקבוק, זה רק בשבת או פעם ב כשאנחנו שותים והוא רוצה גם.
בבקבוק- רק מים.
לא להתייאש גם הבן שלי לא אהב בהתחלה מים- אבל לאט לאט להתרגל והיום הוא ממש אוהב.
את האמת שלא נתתי לו שתיה מתוקה בכלל עד שלא התרגל למים.

כי זה די ברור- אם יכיר את הטעם של השתיה מתוקה, ברור שיעדיף את זה על פני מים.

לבת שלי נתתי רק מים
באופן כללי בכלל לא שתתה גם אפילו תמל
רק הנקה ומים
גם לא מוצץ
השתדלנו לצחצח כזה חצי קלאצ' לא באדיקות
והיה לה חורים מטורפים בגיל שנה וחצי!!
פשוט הזיה
יום אחד היא פתחה את הפה בזווית מסוימת
וראיתי פשוט שיניים מחוררות
לקח לנו תהליך לא קצר לקבל תור להרדמה
הרבה אנטיביוטיקה ומשככי כאבים

פשוט לא מבינה את החוקיות של הדבר הזה שנקרא עששת

שמעתי שגם הנקה יכולה לגרום לעששת

מרגיש לי שזה גנים מעל הכל
5 ילדים אחרים ינקו גם עד גיל מאוחר
ורק היא פיתחה כזו עששת...

אני גם חושבת שזה בעיקר גנטי

הבת שלי קיבלה את השיניים שלי, כל הפה שלה ריקבון
והיא לא אוכלת בקושי ממתקים
לא שותה קולה
לא גלידות
קצת עוגות ושלוקים

הבן שלי היה אוכל מכל הבא ליד, עד גיל 7 בערך השיניים היו פיקס.
עכשיו יש לו איזה חור אחד.

הבאסה היא שהרופא שיניים כל הזמן אומרת לה אכלת סוכריות עכשיו זה המחיר..
וזה בכלל לא נכון 😔
הילדים שלי לא אוכלים סוכריות.
העיקר היא אומרת לילדה אחרי הטיפול אמא תקנה לך ברד..
אנחנו לא קונים להם ברד.
קניתי לה יוגורט והיא שמחה

רק שנשארתי המומה מהרופאה, אז אני באמת כבר לא מבינה אם זה קשור לממתקים או לא.
יכול להיות שעם ממתקים המצב היה חמור הרבה יותר.
אחיין שלי נצרך לטיפול בכל הפה בגיל 3 ואצלנו הטיפול הכוללני היה בגיל 7 אז אולי הצלחנו להציל את השיניים כמה שנים

(לא מפרטת מידי מחשש שיגלו אותי, בדיוק דיברנו על זה לאחרונה)

לא כדאי בכלל בכלל.
זה ממש יכול להזיק לשיניים, להרקיב אותם, ואפילו להגיע לעקירות בגיל צעיר.

שהמתוק שאנחנו רגילים אליו זה לא המתוק שילד מכיר.
ילד לא מכיר מתוק. עד שמכירים לו את זה.

לא רואה אצלו העדפה למתוק במאכלים, גם לאחר שהכרתי לו אותם. רק בענין השתיה זה עזר לו להתחיל לשתות כמויות נורמליות, ולהגמל ממטרנה.
כמובן אני לא מדברת על ממתקים אלא על פירות או בסקויט

ואם מרגילים למתוק לפעמים מחפשים יותר ויותר מתוק.

אגב, לפי היידוע לי גם במטרנה שלב 3 יש טעם ומתיקות.

ולגבי ביסקוויט- זה די ממתק.

שזה בדיוק מה שעשו לו כדי לגמול מהנקה-
ותוך כמה חודשים הוא איבד 4 שיניים קדמיות לחלוטין מעששת בקבוקים

זה מתפתח מהררררר
לפעמים לא שמים לב והנזק נעשה
ועד גיל6-7 הוא בעצם נשאר בלי שיניים


מכירה מקרוב מממש 2 ילדים כאלה
שההורים לא ניחשו בכלל שכל כך מהר זה יקרה ועד כדי כך

כמה זמן הבקבוק היה בפה שלו
הילדים הגדולים שלי גם התקשו לעבור למים, ושתו קצת מתוק, עד גיל שנתיים פלוס, ולא נפגעו להם השיניים.
אותו רציתי להרגיל למים, ולא הלך לי הרבה זמן, והעדפתי שישתה עם קצת סוכר, מאשר יהיה יבש.
ועדין מטרידים אותי הסיפורים הללו, כמו שאת מספרת, מענין הפרטים הקטנים, כמו שכתבתי, כמה סוכר, כמה זמן, האם צחצחו שינים וכו

הבן שלי בקושי אוכל ממתקים (רק מה שמקבלים בגן, בבית אין), שתיה מתוקה יש רק בשבת ורק בכוס, מצחצחים לו שיניים מהשן הראשונה שבקעה לו (אולי כמה פעמים בודדות פספסנו כשנסענו לשבת או משהו כזה, אבל בעיקרון מקפידים...), ובכל בדיקה אצל הרופא שיניים צריך לקבוע איזה 2-3 תורים לסתימות (ובכל ביקור עושים 2-3 סתימות בד"כ).
אם הוא היה מתרגל לשתות מתוק בבקבוק, נראה לי השיניים שלו היו ממש נפגעות מזה.
אולי יש ילדים שבתנאים מסויימים זה לא יפגע בשיניים. אבל מי השיניים שלו יותר רגישות, גם מעט סוכר עלול לפגוע מאוד. וחבל לעשות ניסויים על ילדים בלי לדעת איך זה יגמר אצלם...

בעיני השאלה של נזק היא הרבה יותר מנזק לשיניים או לא.
אבא שלי רופא והדבר הראשון שהוא אמר לגבי תזונה נכונה, זה להוריד שתייה מתוקה.
זה כמויות של סוכר שנכנסו לגוף וממש מזיקות

זה הרגל גרוע וזה משהו שכדאי לא להכניס לגוף בכלל. (בשונה נגיד מפרוסת עוגה, שלא נורא פעם ב..
)

עשיתי חישוב, אם כתוב על הויטמינציק שב100 מל סירופ יש 80 גרם סוכר, אז ב2 מל שאני שמה לו בבקבוק מים יש 1.6 גרם סוכר, שזה פחות סוכר ממה שיש בבקבוק מטרנה צמחית. אז זה לא ממש נורא. וברור שזה לא לתמיד, בגיל שנתיים פלוס הרבה יותר קל לי להרגיל אותם למים בכוס

וכמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי- הוא צורך סוכר גם ממקורות אחרים.

קצת בכוס בשבת, כשאני שותה והילדון דורש גם.

לא מקפידה לצחצח שיניים כל יום (הוא לא ממש נותן שיצחצחו לו, והיתה תקופה שהמברשת שיניים הלכה לאיבוד, עד שהשבוע קניתי חדשה).

בינתיים לא היו בעיות בשיניים.

 

1. בעיקרון הילדים שלי חיים על מים וויטמינציק! שתיה אחרת זה אך ורק בשבת!וגם מעט מאוד!

2.בוויטמינציק יש סוכר אבל שהם לא שותים..או שאין להם חשק אני שמה טיפה קטנה של תרכיז והם בולעים בקבוקים

3.אני מצחצחת להם לפני השינה אבל לא מקפידים ממש הם בני 4 ו2

4.לא ניזוקו לבנות כשלג בלי עין הרע

לכולם אני נותנת בסיום ההנקה או המטרנה מיץ מתוק או תה מתוק עדין
זה מרגיע מאוד.
וגם שותים ככה טוב.
ולא מתייבשים.
לי מאוד חשוב שתיה.
הילדים רגועים ושמחים.
ילד במעון שותה כשקם בקבוק כדחוזר מהמעון בקבוק ולפעמים בקבוק וחצי.
כי במעון הם שותים לגימות קטנות מאוד מכוס.
ובקבוק לקראת הערב.
השתיה מרגיעה וחשובה מאוד.
רוב הילדים בלי חורים הסטריים בשניים
הכל ממש בגדר הרגיל.
לדוגמא הקטנה אלי בת השנתיים בכלל לא אוהבת לאכול מתוק אבל בשתיה היא חייבת מתוק.
אני ממש ממליצה על שתיה מתוקה
בבקבוק.....

וזה לא קשור רק לשיניים. זה עיניין של הרגל למתוק ולהשמנת ייתר.

ויש עוד לא מעט סוגי תה בלי. פשוט צריך לבדוק מה כתוב על הקופסא

לגבי סוכר במוצרי מזון וכו וכו.
כמות הסוכר המומלצת לילדים צעירים היא מאוד נמוכה, ובגלל שיש סוכר כמעט בכל מצרך מזון, יוצא שילדים צורכים פי אלף יותר סוכר ממה שמומלץ להם.
עודף סוכר זה ממש ממש לא בריא.

ברור שהוא ישתה יותר כשזה מתוק מאשר מים רגילים. זה הרבה יותר טעים. אבל כמה שתתני לו פחות סוכר, ככה הוא ירוויח יותר בטווח הארוך.

קודם כל אם את ממש עם הקאות ובחילות וזה אז ממליצות פה הרבה על דיקלקטין (ככה כותבים?)

דבר שני, את לא "לא עושה כלום". את 24/7 מייצרת תינוק. אז כן לגמרי מותר לך לא לעשות כלום וזו לגמרי תקופה שבעלך יצטרך לעשות יותר בבית.

וקחי נשימה, זו תקופה, אבל היא תעבור. אצל רוב הנשים יש שיפור בסוף השליש הראשון ואז תוכלי לתפקד קצת יותר.

מתחברת כאן להכלל רק שאני בשבוע 9 והתחלתי להרגיש ממש ככה משבוע 5 או 6..אני לאחרונה הגעתי עם עצמי לתובנה. בורא עולם ממש שלח לי את חוסר היכולת לתפקד כדי שאני אדאג נטו לעצמי. אני בנאדם שמאוד חושב ומודאג מאחרים ומהספקים, עשיתי מספיק אני עומדת בלוז לא עומדת בלוז מה עוד אפשר לעשות איך עוד לנצל את הזמן לא ניצלתי מספיק וכו..ועכשיו אין לי בררה אלא לדאוג נטו לעצמי כי אין לי היכולת לדאןג לאחרים. אז לנוח ולהאמין שהמנוחה הכרחית לשלום העובר כמה שיותר, זה עוזר לו להתפתח תקין ןאת תפקידך לדאוג למה שקורה בגוף שלך כרגע. זו הדרך היחידה שבורא עולם שלח לי כדי שאלמד לשחרר ולהרפות ואני בהחלט אלמד מזה גם לעתיד..

ושיא אוהבת שליטה בידיי בכל מה שקשור להכל כולל הכל במיוחד במטלות הבית
אני הבנתי שאני בסדר גמור שאני לא מצליחה
בעלי עושה הכל! אני עושה רק מה שאני מסוגלת ובישיבה בלבד
כן, אני עייפה ואני מבינה גם למה כשרואים את הגדילה משבוע לשבוע ברחם מבינים למה עייפים ואני פשוט מתמסרת לעייפות ו שחררת
את בסדר גמור פלוס פלוס

גמורה מעייפות, וכאבי ראש, לא מסוגלת לפתוח מחשב...
הבעיה שתקופת מבחנים מתחילה, ואין לי מושג איך אתמודד איתה, אבל לפחות אני לא לבד בזה

ואני ממש מתרגשת
הילדה כל היום עושה חזרות בבית😅

הלוואייייי

ת שיפרגנו לנו ולילדים
אבל הגננת אומרת שמותר לחגוג עד 50 איש במבנה ולכן היא כבר מעדיפה ללא הורים

אין יותר תו ירוק, תו סגול והגבלות משתתפים......
אבל תכלס בעיני זה לא כל כך קריטי. העיקר שהילדים שמחים 🤗
(אצלינו ספציפית עוד לא הודיעו כלום לגבי מסיבות סוף שנה ...)

הכלליות.

השאלה אם יש עם מי לדבר בכלל..
אם זה מסיבת סוף שנה בגן חובה לא הייתי מוותרת מהר ומנסה עם הוועד והגננת למצוא פתרון
אם זה לא גן חובה אז יהיו עוד מסיבות בהמשך החיים...
אפשר לעשות מסיבה בקונספט של טקס של איזה שיר אחד, מפעילה (בועות סבון או סדנת סלונים למשל), יצירה עם ההורים ואוכל.
ככה לא צריך להרים הפקה שמתאימה למבנה.

אצלנו עוד לא הודיעו על מסיבה.
מסיבת סידור עשו בחצר בית הספר.
מסיבה סופר מושקעת עם הגברה וצילום וסידור שולחנות לארוחה ומלא מלא הפתעות.
כשרוצים- אפשר.

אבל זה שונה השבוע.
עד שהשבוע זה היה בלי הורים ואז שינו את ההנחיות.

והילדים שלי תמיד תמיד נהנים הרבה יותר בלי הורים.

שאלה ההנחיות ובחצר א"א להרים מסיבה כראוי ושהילדים לא יהיו מרוכזים ושרועש וש....
בקיצור אני מבואסת טילים. הילד מסיים גן חובה ולא נהיה שם איתו
בעלי אומר שאני סתם הורמונלית

והשבוע שינו, וזה יהיה בסוף עם הורים, הגננת אמרה שההנחיות השתנו...

ההריון שלי היה מאוד מורגש שעה שעה היו תקופות ארוכות של כל נשימה מורגשת.
תהני שאת יכולה להמשיך רגיל בחיים
אין עניין להיות מושבתת וסמרטוטית כדי להרגיש מה זה "הריון"
החיים מחייכים אלייך, תחייכי אליהם בחזרה, תנצלי את הזמן עוד כמה חודשים העולם כבר לא יהיה כפי שאת מכירה אותו היום.
תאגרי כוחות ותגיעי מוכנה להורות.

ברגע ראשון חשבתי זה חלום! תני לי יום אחד לא להרגיש בהריון! אני התנפחתי לגמרי, עם בחילות, ועייפות לא נגמרת!

אבל תכלס.. לא בטוחה שהייתי רגועה אם ככה כלום!

רק מזכירה, אולי קצת מלחיץ ומקשה ביצירת קשר, אבל זכית!

עכשיו יש לי אמנם בטן גדולה מדי אז כבר כן מרגישה משקל קצת
ותנועות- יש בקטנה מדי פעם

אבל עד לא מזמן לא הרגשתי כלום מכלום וחוץ מידיעה שכלית וכמה קילוגרמים עודפים לא הרגשתי בהריון

רק חודש שישי התחילה ככה הבטן לבצבץ
ובשבועים האחרונים להריון היה לי בטן יפה ועגלגלה וגדולה אבל בכלל לא ענקית.. ובקושי עליתי במשקל.. זה היה כיף הלוואייי גם בהריון הנוכחי לא אעלה הרבה🤗
כל אחת והגוף שלה יש לי חברות הריון ראשון שמחודש רביעי כבר אפשר לזהות

הבטן תצא מוקדם יותר וייתכן שגם תעלי יותר במשקל
תהני מההריון!

אצלי עד שבוע 20 לא רואים כמעט כלום,
צריכה "לספר שאני בהריון"
גם לא מחליפה בגדים...
וזה בכמה הריונות כבר

מרגישה רע , עייפות בלתי נגמרת אבל זה כבר נושא אחר

אפשר בכרטיסיה אנונימית אם לא בא לך שישאר בהסטוריה של החיפושים שלך

יש הרבה אתרים של קופות חולים או גופים אחרים עם המון מידע לנשים בהריון על תופעות לוואי שונות ואיך אפשר לטפל
אם יש לך תור לאחות/רופאה בקרוב כמובן כדאי לשאול גם אותן

יש כאלה שהן כמו תחתונים
תומכים באזור ומאפשרים לתפקד.
(לא חגורה שהיא רק על הבטן, חגורה שמיועדת לדליות בפות)
בהצלחה רבה!

להמעיט בעמידה ממושכת, להרים רגליים כדי להפחית עומס.
יש קשירת בטן שקושרים עם צעיף, כמו מנשא שמרים את הבטן ומקל עם נשיאת המשקל.
יש גם ברגליים?

לא עשיתי שום דבר... זה לא היה נעים ולפעמים די כאב(בעיקר אחרי עמידה או מאמץ ממושך)
אחרי הלידה עבר לגמרי

לצערי לא מצאתי פיתרון מניח את הדעת
לעמוד כצה שפחות. רגלים למעלה בכל הזדמנות...

ולא מצאתי את פתרון הקסם.
הפעם זה התחיל ממש מוקדם, כבר בשבוע 10 לא מצליחה לעמוד על הרגליים (וזה לא בגלל לחץ של העובר).

חשבתי שאני היחידה..

ותודה על העצות הטובות... אם אמצא פתרון קסם אעדכן

בעיית חיי..

הולכת אחרי 2 אלרגיקס ומשאף ישר אח"ע. טובלת מינימום טבילותאחרי הלידה הבאה אנסה לצמצם לטבילה אחת.

אבל כל פעם מהרגע שאני יוצאת מהבור אני מתעטשת בלי סוף בצורה נוראית ומתחיל לי צינון רציני

והיציאה מהבית עם שיער רטוב..
כל הטבילות האחרונות שלי היו בחורף אז חשבתי שזה צינון (תקופה של מחזורים אחרי לידה - בעיקר בחורף, נכנסתי להריון באדר. הריון - טבילה אחי לידה בחנוכה, שנה שלא הייתה וסת בגלל ההנקה ואז שוב חזר בחורף, ועכשיו אני שוב בהריון)
למרות שהמקווה ממש קרוב.
אבל יש מצב שגם אני רגישה!

בכללי יש לי אלרגיה עונתית שאני עם ספריי מתי שאני מרגישה שהאף מגורה

אחרי המקווה אני מתעטשת אולי 10 פעמים והפנים שלי נהיות אדומות

אני אומרת לעצמי

"יואו רק שלא יחשבו שיש לי קורונה או משו"

אמרתי לה לא לא אני סובלת מאלרגיות.

מעניין

לדעתי קשור להר כלור ששמים מאז הקורונה.

גירוי בגרון, עיניים, פנים ואף.

מאוד ייתכן שהבעיה בהתקנה.
השאלה אם גם ההתקנה בוצעה ע"י מתקין מורשה.
לעניין הרגש, לא מבינה למה הם אמורים להתרגש או להזדעזע, הם אמורים לפעול לפי פרוטוקול מסויים שאמור לענות על תקני בטיחות.
אין לזה קשר לרגש.
חוץ מזה שזה כבר נפל אז מה יעזור להם לרוץ בטירוף..

שלא תביני לא נכון, מהצד של הלקוחה אני ממד מבינה את הזעם וההלם והתסכול שלך,
אבל הם כחברה לא אמורים להיבהל מזה כמוך.
לגבי עבר שבוע ולא באו, זה לא בסדר ולא נעים אבל גם לא וואו.
זה יושב עלייך על הרגש אז גורם לעניין הזה להתעצם.
בקיצור כדאי שתנסי להירגע, להודות על הנס
ולתעל את הכוחות לטובתך להשיג פיצוי או משהו.

אם את חושבת שהייתה רשלנות בתחום הבטיחות והם לא מתייחסים כראוי לתלונה שלך על עמידה בתקנים, יש גוף שאפשר לפנות אליו לא זוכרת בדיוק מי (אולי אגף של מכון התקנים או משהו כזה)

ואני מה זה לא מסכימה איתך.

הם אמורים בהחלט להתרגש ולהזדעזע מזה שמוצר שהם התקינו קרס ויכל להרוג מישהו ולבוא לתקן אותו במהירות

הם אמורים לנסות למזער נזקים שהלקוח לא יפנה הלאה עם תלונה שעלולה להכניס אותם לכלא

הם לגמרי אמורים להזדעזע.

אם את יודעת פרטים של גוף עמידה בתקנים שאפשר לפנות אליו אשמח גם.

פשוט לא הגיבו לא חזרו לא התייחסו. נשמע לך נורמלי שמשאירים שלוש פניות לשירות לקוחות של חברה שהמוצר שלהם התמוטט(!!) וקרס והם אפילו לא חוזרים?

והיום כשהודעתי שאפנה הלאה לעו"ד ולעיתונות פתאום חזרו, ואמרו שישלחו מישהו עוד שבוע וזה יעלה לי כסף. בעיני זה מעבר לחרפה.

זה מעבר לנורמה המקובלת.
וטוב עשית שאיימת בעו"ד, ככה זה עובד
ועדיין לא קשור עניין הרגש.
הם לא חברה לטיפולי נפש
הם חברה לייצור רהיטים.
לעניין הכסף תגידי להם שזה לא מקובל עלייך בין אם הייתה אחריות למוצר ובין אם לא
אם הייתה רשלנות הם אלו שצריכים לפצות אותך ולא את אמורה לשלם להם.
אבל הכל צריך להיעשות בקור רוח.
להתעצבן יכול קצת להזיז משהו עם בכלל ולהביא אותך להתמוטטות עצבים.
יש מישהו בסביבתך הקרובה שיכול לקחת על עצמו את הטיפול בנושא?
נשמע שזה עדיין מאוד מציף אותך, תנסי לשמור על הבריאות שלך.

לגבי מכון התקנים אנסה לבדוק.

ביקשתי מבעלי שינסה לדבר איתם

האמת שנינו ממש מעורערים מזה, כי אחרי ההלם הראשוני אנחנו מסתכלים על זה כל יום, ועובר לנו בראש מה יכול היה לקרות אם היה שם ילד באותו רגע (מה שקורה המון, זה סתם רהיט בסתם חדר) והזוועה של זה מערערת אותנו. באמת.

אני לא מצליחה להבין איך הם מתעלמים ושאננים וכו כשילד שלי היה יכול.. לא מסוגלת לכתוב את זה אפילו.

 

אבל את צודקת שאני צריכה להרפות ולתת למישהו אחר

נורא קשה לי

תודה על האיפוס.

מהצד שלך אני ממש מבינה וזה תמיד הסיוט שלי עם רהיטים כבדים.
תמיד עושים קיבוע רציני נוסף מעל הרהיט
אצלכם התמוטט כשלא היה אף אחד
תארי לך שילד 15-20 קילו נתלה על ארון
מטפס על מדפים.. קורה בכל בית.

פעם גם לנו קרה התמוטטות רצינית במרפסת כשהילד היה שם.
הכל שבור והרוס.
כלים כבדים מעל כל הערימה
ועוד לפני כן אני שומעת את הילד ומיד אחרי הבום שקט דממה.. הכי מלחיץ
אני קוראת לו בהיסטריה מתוך כל הערימה להבין איפה להתחיל לפנות לחלץ אותו
ואני שומעת אותו "כן אמא" ממעקה המרפסת בכזאת הלצה..
ב"ה נס גדול שהייתה לו תושיה להיצמד למעקה ככה הוא גרם לכל הקריסה אבל הכל נפל לידו ולא עליו.
שתביני שלקח לי מלא זמן להעביר אותו מעל הכל לתוך הבית
אז ממש מבינה את ההרגשה שלך!!

כבר עכשיו עם תיאור האירוע, הפניות החוזרות. אם יש אחריות או שמא לאו. וכד'. בהצלחה רבה

החברה להגנת הצרכן
או
המועצה לצרכנות.


הם שני גופים שונים עם אחריות שונה.
תבדקי למי העניין הזה כפוף

אני אשמח לדעת באיזה רהיט מדובר וממי קנית כי אני בדיוק השקעתי עשיו המון כסף ברהיטים וממתינה להובלה והרכבה.

נעשה לפי הוראות היצרן?
אם כן אולי לתבוע ע'י עו'ד..
אולי הגנת הצרכן?

מכילה את המרכיבים של אגיסטן + מעט סטרואידים.
מצריכה מרשם רופא.

לא שאלתי רופא כי מה שהוא נתן לי פשוט לא עזר

 

ממש הפלא ופלא תוך יומיים עבר והייתה הקלה מיידית

 

לא יודעת מה הרופא היה אומר על זה... לי זה הציל אותי

הכל היה תקין

כשאני טבלתי אחרי לידה ובוקר למחרת קיבלתי התייחסתי לזה כמחזור למרות שהתלבטתי אם יש מצב שזה עדיין מהלידה.
כמה ימים אחכ הלכתי לבדיקת רופא של אחרי לידה והוא אמר שזה באמת מחזור.

אם את מתלבטת לא הייתי בודקת עם עד לפני ששואלת רב אם יש צורך.

תתיעצי עם רב אם את מרגישה לא בטוחה אבל בטח אל תכניסי עד כשאת טהורה בלי שאת יודעת בוודאות שצריך.

אני ממש לא חושבת שיש סיבה לחשוב שזה מחזור כ"כ סמוך ללידה

פעם הרב אמר לי שמניקה נחשבת מסולקת דמים, ולכן בכלל לא צריך לפרוש עד שרואים שנקבעה וסת.
מדגישה שזו תשובה שניתנה לי בסיטואציה בכלל לא דומה למה שאת מתארת...
תבדקי אצל רב.
(ומהתיאור שלך.. שבועיים דימום נשמע כמו המשך של הדימום של הלידה)

שנתיים מהלידה בכלל לא מחשבים פרישות...

תבדקי טוב

הלוואי שמישהי מכירה??

אשמח לעוד חוות דעת אם יש

מאוווד ממליצה!! מאוד סבלנית ונותנת הרגשה טובה,

הרגשתי בנח לשאול הכל, ממש רופאה נחמדה!!!

מאז שהיא עזבה אצלנו נסיתי כמה ועדיין לא מצאתי

תודה רבה לכל העונות!
@וזאת הברכה
@רק טוב=)
@שלגית
@כרם ענבים