פורום הריון ולידה (עמוד 2079)

אני אחרי הפלה אחת אכלתי סרטים כל ההריון שאחריו
אז קודם כל קבלי את זה, מותר לך! לחשוש, לפחד להילחץ

פרקטי? כל אחת ומה שעובד עליה
להסיח את הדעת, להתפלל, לעשות השתדלות שמאפשרת לך (צדקה, חסד קטן, לימוד יומי)
ולהתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך

שימשיך תקין וקל בידיים מלאות!

תודה על ההבנה! עושה השתדלויות ועדיין לא מצליחה להרגע😕 יש זמנים שזה כל כך מציף אותי כמו היום למשל...ואין לי כל כך עם מי לדבר.
מקווה להרגיש תנועות מהר ואולי אוכל להרגע קצת..

הריון זה לרוב דבר מלחיץ, יש לנו כל כך הרבה סיבות לדאוג, ובטח אם יש עבר שמצדיק את זה.. אז אולי אפשר להסתכל עליו כזמן של ניסיון אחד ארוך וגדול של אמונה, של שחרור, של הבנה שמה שצריך לקרות קורה, ו..של אופטימיות, עד כמה שאפשר.. מדברת בעיקר לעצמי, שעוברת תקופות שתלויה נטו בבורא עולם. (תמיד, אבל כבני אדם יש לנו מצבים שממחישים לנו את זה יותר..)
תנסי עד כמה שאפשר להסיח את דעתך, להתמקד בטוב, להתפלל המון, ולחשוב טוב.. ושוב, חרדות ופחדים לדעתי הם בין הדברים הכמעט בלתי נמנעים סביב הריון ולידה, וזה כנראה הניסיון שלנו כנשים, הזמן להתחבר ולהיתלות, ולהבין שכלום לא בידיים שלנו..
מאחלת לך הריון תקין ומשעמם וידיים מלאות בעז"ה!

האמת, לא חושבת שיש משהו שבאמת יכול להרגיע אישה בהריון מפוחדת, כי הפחדים נשארים תמיד!! עד שלא מחזיקים תינוק בריא ושלם בידיים..
אבל, אפשר לנסות לנתב את הפחד למקום פחות חרד, במקום שהפחד ישתק אותי, שיגרום לי לעשות משהו, להתפלל למשל, להתאמן על לחשוב חיובי, להאמין יותר..
זה קשה כ"כ, וזה ממש מובן עוד יותר עם הסטוריה כמו שלך
שולחת כוחות ובעז"ה שהכל יסתיים בקלות בשמחה ובידיים מלאות בכזה אושר שיפצה על כל הכאב❤❤

אמן! כבר היה הריון תקין לאחר ההפלה האחרונה ברוך ה', הוא היה די מזמן ואז הייתי בטיפול אז עזר לי קצת...ויש זמנים שהפחד משתק כל כך...

מחמם את הלב!

אבל זו תופעה ממש מוכרת אצל דו לשוניים....שמתחילים לדבר יותר מאוחר....
בכל מקרה גם אם היא מעוכבת עכשיו זה לא אומר שום דבר לטווח הארוך או עלייך האמא, וכל ילד יש לו את הקשיים שלו, את פשוט לא רואה את של הילדים האחרים

אני מבינה אותך כאמא לילד בן 4 שעדיין לא מדבר

אולי מילים בודדות

זה מתסכל זה כואב.לנו ולהם! אבל תמיד תחשבי טוב..מתישהו הם ידברו לא תהיה להם ברירה

כל ילד וההתפתחות שלו תמיד תזכרי את זה

את עושה הכי טוב בשביל הילדה שלך

את מהממת! חיבוק גדול

 

רוב היום שהיא ערה היא נמצאת בגן, בחברת בני גילה שלא דוברים את שפתה
זה בלבול עצום בשבילה בין השפה שבבית לבחוץ
תודה לקל עליתם על דרך המלך ואת רואה התקדמות
זה באמת לא פשוט לעבור את זה במיוחד שאתם כל כולכם בשבילה, אבל אתם ממש בדרך החוצה, הכל בשליטה וטיפול
קחי נשימה עמוקה ותמתיני עוד קצת
ותורידי דחוף את ההאשמות העצמיות
את ממש ממש לא קשורה לזה, את עושה לה רק טוב!

ויפה בכלל שאתם כבר בטיפול כי רוב האנשים יתחילו לטפל רק אחרי גיל שנתיים..
זה בכלל לא אומר כלום על ההתפתחות שלה בכזה גיל מוקדם
לי יש 2 ילדים שהתחילו לדבר בגיל 3

אבל זה נכס אדיר לכל החיים.
לא רק השפה אלא גם ובעיקר היכולת למתג בין שפות שמעודדת בעתיד יכולת טובה למעבר בין משימות ואינטגרציה של תחומי ידע

דו לשוניים שמתחילים לדבר מאוחר ובכלליות בגיל הזה עדיין לא אמורים לעשות כלום חוץ מלבדוק ראייה ושמיעה והתפתחות כללית הבנה וחו
בטח שלא קשור למשהו שעשיתם או לא עשיתם

יש מגוון מקרים. זה ממש לא גורף.
מסכימה כמובן שזה לא קשור לתפקוד ההורי שלהם.

ואתם כבר אצל קלינאית?
ודו לשונית?

סורי אבל נשמע לי ממש מוקדם.
יכול להיות שאני טועה.

רק הייתי בודקת שמיעה והבנה.
וממתינה לפחות עד שנתיים וחצי שלוש.
אצלי התחיל לדבר פתאום פתח את הפה בגיל שנתיים ו10 חודשים.
אחרי חודשיים הוא כבר ב"ה לא סותם לרגע. מספר סיפורים.
הייתי כמיבן מודאגת.
אבל בגלל שזה קרה לי גם בילד הקודם.
ואצלה פשוט הייתי בהמתנה לתור לקלינאית.
ופתחה את הפה בגיל שלוש פלוס ועד שהגענו לקלינאית היא כבר דיברה חלק. אמנם היו לה שיבושים קלים. שזה היה תקין לגילה. אבל על זה הם עבדו.

בקיצור אני ספציפית ממש לא היתי נלחצת.

אבל בכללי בחיים יש דברים שאינם בשליטתנו. את עושה את מה שצריך. הולכת לקלינאית מקבלת הדרכה מקדמת בבית מן הסתם. אחרת לא הייתה מתקדמת. אז הכל בסדר!! אם אין לה בעייה בתקשורת והיא מתקדמת בע''ה היא תצמצם את הפער! חום אהבה ורוגע, טיפול ותרגול. זהו. היתר של השותף השלישי. כמובן תפילה תמיד עוזרת.

גם לנו הייתה הרגשה דומה עם הגדולה.
ילדים יותר קטנים ממנה דיברו משמעותית יותר ממנה,
והתבאסנו ברמות.
עכשיו היא מדברת בחכמה וחדות וקולטת ביטויים ומילים שלא ייאמנו.
לכל ילד יש קצב משלו וזה הכי בריא לו.
בע"ה אוטוטו היא תקשקש לכם בלי הפסקה

לפי מה שידוע לי, לפעמים דו לשוניים לוקח להם בהתחלה יותר זמן לדבר,
אבל בפועל הם יוצאים רווחיים יותר,
זה דווקא משמעותי להם הדתי שפות להתפתחות או משהו כזה (חח על סמך אנסין באנגלית שעשיתי במהלך התואר 😅)
נראלי לי תורידי ממך את הלחץ, כמה שזה קשה לשחרר.. ואולי זה גם יעזור.
ואת אמא מהממת! בטוחה בזה!
ואתם כבר בטיפול שזה מעולה!
בעז"ה היא תגדל ותדבר מצויין

הבת שלי בגיל של הבת שלך ועם מספר מצומצם מאוד של מילים וזה כ"כ מתסכל להבין אותה.. ככה שמבינה אותך ממש!!!
למעשה הבת שלך דו לשונית.. מהנסיון שלי, כל ילדיי (גם אנחנו דו לשוניים, בעלי עברית ואני אנגלית) התחילו לדבר מאוחר אבל ברגע שהשלימו את הפער הכל מצויין. נראה לי שבילד הראשון הכי קשה לראות שיש פערים מול ילדים אחרים, בעז"ה תראי שינויים בקצב ההתפתחות בין הילדים שלך ולוקח זמן להבין ולהפנים שכל ילד עם קצב התפתחות שונה וכל עוד זה בטווח הנורמה אין סיבה לדאגה.
השאלה היא כזאת, האם יש לה רק עיכוב בדיבור מבחינת תקשורת מילולית או שיש לה גם קשיי הגייה? היא מבינה הכל כמו שצריך?
באבחון שעשיתי לאחד הילדים הקלינאית אמרה לי שיש לילדים קפיצת דיבור באיזור גיל 3 ובאמת מלבד ילד אחד עם קשיי הגיה כולם מדביקים את הפער בגיל הזה..

עד עכשיו תמיד אמרו לי שיש קפיצת דיבור בגיל שנתיים ונאחזתי בזה, כאילו שבסביבות גיל שנתיים (שזה עכשיו) יקרה קסם ותהיה קפיצה פתאום והיא תתחיל לתקשר יותר.
אם זה באמת יקרה רק בגיל 3 זה אומר שמצפה לנו שנה מאוד קשה ומתסכלת ☹️

הבן לא דיבר בכלל כמעט
וביום של החלאקה םתח את פיו ותוך 2-3 חודשים כבר דיבר ממש
גם הבת שלי עד גיל 3 אמרה רק מילים פה ושועכשיו היא בת 3וחצי ומספרת סיפורים ומדברת מלא ומסתדרת יופי בגן

ויש לי עוד בת בגיל שנתיים ומשהו שגם בקושי מדברת
אבל צופה לה אותו הדבר לכן פחות נלחצת

ורק הקטני שלי בן שנה ו4 והוא עוקף את כולם ומדבר ממש מלאאא מילים חושבת שבאזור ה50. מילים ומצרף שתיים יחד ..לא מכירה חיכ גשאת..מבחינתי הוא המוזר🤭 ב''ה ותושה לא-ל

הבן שלי היה מעוכב ברמה שהתלבטנו אם להשאיר עוד שנה בגן פרטי כדי שיבינו אותו בגן עירייה
בסוף העלנו כי קוגניטיבית זה היה עוול להשאיר
המשכנו במקביל אצל קלינאית עד גיל 3 וחודשיים
ואז הגיעה הקורונה,
והוא עשה קפיצה מ ט ו ר פ ת
אז בהחלט יש כאלה שהבשלות מגיעה מאוחר יותר

אז לא הייתי עומדת עם סטופר.מציעה עוד כיוון לבדוק שמיעה כמו שכבר אמרו אבל גם שקדים מוגדלים יכולים לעכב התפתחות אצל הבן שלי שעשה קפיצה בגיל שנתיים וחצי זה קרה כמה חודשים אחרי ניתוח שקדם והבנתי שזה מאוד נפוץ קפיצה התפתחותית אחרי כזה ניתוח.

לפי הקלינאית היום הגישה היא שהדו לשוניות לא גורמת לעיכוב כשלעצמה וששתי השפות מתפתחות במקביל. כלומר מסתכלים על שתי השפות כמכלול של היכולות שלה ולא על כל שפה בנפרד.

אין בעיית תקשורת, היא חברותית ומבינה.
היא כבר אומרת לא מעט מילים, אבל דיבור תינוקי כזה שקצת קשה להבין (נניח מחליפה הברות בהברות ״קלות״ יותר, או אומרת רק הברה אחת למילה). ובינתיים בגן שלה גם ילדים צעירים יותר אומרים מילים ממש יפה וברור ואפילו אומרים משפטים פשוטים.
ומאוד קשה לראות את זה ולראות עד כמה היא בפער. אני גם חושבת שזה הופך את ההתמודדות היום יומית איתה ליותר קשה מאשר עם ילד שיותר מתקשר ויותר מבין.

כלומר שתי השפות מתפתחות במקביל במוח של הילד (אם עושים את ההפרדה ביניהן כראוי, ונשמע שאתם עושים)
אבל זה לא אומר שזה מתבטא בפועל. הרבה פעמים, אולי אפילו רוב הפעמים, ילדים דו לשוניים מדברים יותר מאוחר. זה כמובן תלוי ילד..
מכירה דו לשוני שלא הוציא מילה מהפה עד גיל 3 ואז התחיל לדבר סבבה, מכירה גם מקרים אחרים, אבל מה שחשוב זה לדעת שמצבים כאלה לפעמים גורמים לאיחור בדיבור.
אבל היא מבינה מה שאתם אומרים? מה שאומרים בגן? היא מתקשרת בדרכה? מניחה ששללתם בעיות שמיעה וכד'

וכמובן ששללנו בעיות שמיעה.
לא חוששים מבעיה חמורה יותר מבחינה תקשורתית, היא פשוט לא מדברת יותר מדי...
מתקשרת בדרכה? סוג של אני מניחה... ואם לא מבינים אותה היא מתוסכלת ובוכה... בגלל זה אני אומרת שזה גם משפיע על ההתנהלות היום יומית איתה.

יש הפרדה בין השפות, אבל אנחנו דוברים גם את שפת המקום ויש בבית גם ספרים ושירים בשפת המקום ולא רק בעברית וגם אותם קוראים כשהיא מבקשת. רוב המילים שלה הן בעברית, יש מילים שהיא מתרגמת (נניח אם יש בשיר/סיפור מילה מסויימת בשפה השניה היא תגיד את המילה בעברית).

שאני לא לא קלינאית תקשורת, אבל יש לי הכשרה במקצוע משיק, אז כן למדתי את התחום של רכישת שפה אצל ילדים.
מציינת את זה כדי שלא תקחי אותי כסמכות, אבל כן שתדעי שאני מתבססת על ידע בתחום ולא רק על תחושות או נסיון אישי (גם הכירות אישית, אבל לא רק).

מתקשרת בדרכה התכוונתי מצביעה, לוקחת אתכם למקום שהיא רוצה כדי לסמן, עונה עם הראש או מעט מילים וכו'. ברור שכשקשה לסמן או להסביר ככה זה מתסכל, אבל נראה לי נכון לכל הילדים שעוד לא מדברים.

מבחינת הפרדה בין שפות, נשמע שזה אחלה. בגדול מה שחשוב מאד זה ההבחנה ביניהן. כלומר למשל - אבא מדבר שפה אחת ואמא שפה אחרת, או בבית שפה אחת ובחוץ שפה אחרת. אני חושבת שאפילו אם ההורים ביניהם מדברים שפה אחת ועם הילדים שפה אחרת זה סבבה. כל עוד זה מובחן לילד ברור מה בעצם שייך לאיזו שפה, ונשמע שאתם עושים את זה. חשוב להגיד שההבחנה לה לא חייבת להיות ברמה משוגעת. פשוט ברמה שזה מובחן מספיק. הכל טוב שיש ספרים גם בשפת המקום בבית. מכירה גם כאלה שלא עושים בכלל את ההבחנות ומדברים מישמש של 2 שפות והילדים מדברים טוב בשתיהן.

זה שהיא מתרגמת זה מעולה כי את רואה שהיא באמת עושה את ההפרדה בין השפות ויודעת מה מתאים למה, וקורה גם שמשלימים מילה שלא יודעים מהשפה השניה (נגיד מילה ששומעים רק בגן, שהיא תגיד לכם כי היא לא יודעת איך אומרים), פשוט לחזור אחריה בעברית ולומר את המילה בעברית.

בסך הכל, עם הקושי המובן שלך שהיית רוצה לראות אותה יותר מתקדמת, נשמע שהיא ממש במצב שמתאים לגיל שלה, בטח עם הדו-לשוניות. ונשמע שאתם הורים נהדרים ואכפתיים.
מאחלת לך שהיא תחפור לך בעתיד עד שתתפלאי איך היתה תקופה שדאגת שהיא פחות מדברת

רק בגיל 3 מצפים לדיבור מובן...
נשמע שמדובר באיחור קל מאוד.
עם זאת, אני מבינה את הצביטה כשהפער בולט אל מול ילדים אחרים,
לי יש בן 4.5 מטופל אצל קל"ת, ופעם שמעתי חבר מהגן מדבר פשוט כמו גדול, הרגשתי ממש כאפה, איך עם כל ההשתדלות שלי, הוא כזה מסכן בגן ולא מבינים אותו (מאז השתפר ב"ה. כבר מבינים). למחרת הייתה אצלנו חברה אחרת מהגן, והיא דיברה עם ש במקום ס ובמקום צ, וזה כל כך הרגיע אותי 😅 (למרות שזה תואם גיל, ואצלנו היה הרבה יותר חמור... רק לדעת שהבן שלי לא היחיד בגן שמדבר משובש...)

אבל עובדתית הבת שלך נמצאת של שני פסים מקבילים. יש לה לפתח 2 שפות. אם היית סופרת את כל המילים ב2 השפות היית מרגישה שיש לה אוצר מילים גדול ורחב יותר. ביצוע 2 משימות במקביל דורש יותר מאמץ וזמן.
לגבי החלפת הברות, זה נורמלי החלפת ההברות וזה נחשב תקין (כל הברה עד גיל אחר..). ויש גם שיכול שהוא גם תקין בגילאים מסויימים.
אמנם כפי שאת מתארת היא בפער מילדי הסביבה. אבל קצב ההתפחות של כל ילד שונה. כל עוד היא בטווח, ב"ה היא בסדר. כפי שכתבתי קודם גם אני מתמודדת עם זה, ככה שאני מכירה מעצמי את התסכול וגם את הקווץ' בלב, בעיקר כשמגיעים לגן ורואים את כולם יחד..
ברור שכאשר היא לא מצליחה להעביר את המסר היא מתוסכלת ובוכה, גם היא מבינה שצריך לדבר ושהיא עוד לא לגמרי שם.. זה דורש הרבה כוחות נפש מכם כהורים לעזור לה ולהביא אותה לומר מילה שקשורה שתעזור לכוון אתכם למה היא מתכוונת. בעז"ה לאט לאט יכולת הדיבור תגדל..

והיא גם נשמעת בערך ברמה הזאת. וקלינאית אמרה שזה תקין לשלב שלה.. (כמובן שבהתאם למילים הספציפיות והמצב הספציפי)
וגם, רוב הילדים שקטנים ממנה בסביבתי מדברים הרבה יותר ברור ויפה..
וזה באמת קשה,וצובט ומתסכל לראות את הפער, אבל צריך לזכור שכל עוד שמים לב, ורואים שאין בעיה תקשורתית או בשמיעה או בהבנה- יש ילדים שהם בקצב אחר, לאט יותר, וזה בסדר גמור!!
הרבה ילדים מדברים צולע עד שלב מסויים ואז פתאום פותחים את הפה ובבת אחת מתחילים לדבר שוטף.
טוב שאתם מטופלים, ובעז"ה היא תתקדם.
אני מרגישה שכשאני לחוצה מההתפתחות שלה- זה עוצר אותה. כשאני משחררת היא מתקדמת יותר..

בהצלחה!❤

הגדול שלי, ילד מחונן ומתוק התחיל לדבר בגיל 3! עד אז אמר כמה מילים

אבל ממש לא דיבר.

וקראנו לו סיפורים ודיברנו איתו, אבל זה פשוט לא קרה

וראיתי חברים במעון שמדברים שוטף, שרים ונחמץ לי הלב.

לקחתי אותו לבדיקת שמיעה, ראייה וכו- הכל היה תקין ברוך השם.

לי אמרו שאין מה להתחיל קלינאית תקשורת בגיל הזה

היום, הוא בן 4, מדבר שוטף, מילים גבוהות, מספר סיפורים וכל מי שרואה אותו לא מאמין שזה ילד בן 4 שמדבר, תמיד בטוחים שהוא בן 5 ויותר.

 

לעומתו אחותו הקטנה בת שנתיים מדברת בלי סוף, שרה שירים ומספרת מה היה במעון- פשוט ההפך ממנו.

 

הוא גם דו לשוני- שזה מקשה עליהם ממש בהתחלה, אל תילחצי קחי את הזמן וזה עוד יקרה, שנתיים זה ממש מוקדם לדאוג

עונה לך כאמא ל2 ילדים מעוכבים שפתית ו2 שלא
בילד הראשון שאובחן כמעוכב( לא שהייתי צריכה את האיבחון כדי לדעת זה היה ברור) הרגשתי ממש כמוך וכל כך כאב לי לראות כמה קשה לו ואיך הפער בין שאר הילדים מורכב לו אבל כשהוא נכנס למסגרת מתאימה ופתאום קיבל מקום של שווה בין שווים אגב הוא היה ברמה הכי נמוכה בגן אבל עדין כל היחס של הצוות וזה שהגן קטן נתן לו ממש מקום לפרוח ולצמוח ולמרות הקורונה והסגרים הוא התקדם מאוד.נכון יש עוד פער אבל לאט לאט הוא מצליח לצמצם אותו..
עם הבן השני כבר היה לי הרבה יותר קל ואצלו גם הפער יותר קטן וברוך ה הוא מתקדם מאוד.
אל תאשימי את עצמך את אמא נהדרת ונפלאה ובטוחה שבקרוב היא תתקדם עוד.
ולגבי השפה מאוד יכול להיות שיש לזה השפעה אפילו ברמת הביטחון העצמי לאוו דוקא קושי שפתי והייתי בודקת את הכיוון אולי טיפול רגשי תומך בנוסף לקלינאית

אם הוא מטופל אצל קלינאית זה מצויין.
אבל זה ממש לא רלוונטי להשוות אותו לבני גילו, כי יש בגיל הזה פערים מאוד גדולים בין ילדים. אז יכול להיות שהילדים שאת שומעת מדברים הרבה יותר ממה שמצופה בגיל הזה, וזה רק עושה לך תחושה של פער עצום כשבעצם הוא לא באיחור כל כך משמעותי.
הבן שלי למשל ממש באותו גיל של אחיין שלי, והפער השפתי ביניהם מאוד גדול ובולט, למרות ששניהם בטווח הנורמה, אבל השפה של הבן שלי מפותחת הרבה מעבר למצופה בגילו, אז זה גורם לאחיין להיראות לידו באיחור למרות שהוא בסדר גמור.

בהצלחה רבה!

לגבי זה שמחליפה הברות ואומרת רק הברה אחת במילה הקלינאית אומרת שלגמרי תקין בגיל הזה אז אני לא דואגת לגבי זה.
אני כן דואגת שאין לה המון מילים ושהיא לא משתמשת במילים כדי להביע את עצמה (להרים כדור ולהגיד דו זה יפה, אבל היא לא נניח תגיד לי כשהיא רוצה לאכול או אפילו סתם כשהיא רוצה עוגיה, אלא תלך לארון של העוגיות).

לגבי הטיפול בגיל מוקדם: יש מצב שאני גרה במדינה קצת לחוצה בכל מה שקשור לעניינים רפואיים (ומי שמכירה את המדינה המדוברת יודעת...) אבל בגדול אני לא רואה רע בהתערבות מוקדמת. מה שכן, כל האופרציה הזו בהחלט מקשה לי על החיים. קיוויתי שבשלב הזה היא כבר תדביק את הפער, אבל בינתיים זה לא קרה. הוא הצטמצם מאוד, אבל עדיין קיים.

זה אומר שהוא יודע לא לסמוך על זרים.

בנוגע לחיסון-
את מאמינה שזה טוב לו?
החיסון יעשה לילד שלך טוב בעתיד?
אם התשובה היא כן, אז למה את בוכה?

אני מבואסת כשעובר לי בראש מחשבה על מה הוא הרגיש באותו רגע.. עצובה שהוא הרגיש שפוגעים בו ומכאיבים לו והוא חסר אונים.. זה שובר לי את הלב אני כלכך קשורה אליו

גם לי היה קשה לראות איך מחדירים 3(!!) מחטים ברצף לגוף של הפיצית המאמי שלי..

פשוט תנסי לזכור שנכון, זה כואב לו עכשיו, הוא מרגיש לא נעים, אבל בסופו של דבר זה ישמור עליו ממחלות!
את ממש דואגת לו ושומרת עליו ממחלות מסוכנות שאולי יפגעו בו במידה ולא יתחסן!
איזו אמא מדהימה את שככה את דואגת לילד שלך ושומרת עליו!!!!

ל"ע ח"ו הורה שמגלים לילד שלו סרטן. אז הוא לוקח את הילד לרופאים, דוקרים אותו. מכניסים לו תרופות מבחילות שגורמות לו להרגיש רע. מונעים ממנו דברים ומכריחים אותו לעבור דברים לא נעימים... וברור לכולנו שההורה עושה את זה כי הוא אןהב את הילד שלו ולא מוכן לוותר עליו.
גם רואים שילדים אוהבים את ההורים שלהם בכל מצב. גם אם הם לא מבינים למה ההורה "מתאכזר" אליהם.
אתמול עשיתי לבת שלי בדיקת דם. בשבילה. היא צרחה את נשמתה ובטח לא הבינה למה אני מחזיקה אותה חזק ועוזרת לאחות לדקור אותה כדי למצוא לה וריד. זה לא מנע ממנה ברגע אחרי לחבק אותי ולתת לי נשיקה.
גם חיסון נעשה לטובת הילד. גם אם הוא לא מבין. ותאמיני לי שהוא כבר שכח
כמו שאת בטח לא נותנת לו תמיד מה שהוא רוצה... זה אותו דבר בשבילו.
ואני חושבת שזה ממש חוסך שבטו שונא בנו. לפעמים אנחנו צריכים להכאיב לילדים שלנו כדי שיהיה להם טוב והורה שלא מכאיב לילד שלו שונא אותו.
חיבוק על החוויה❤❤❤

זו לא החוויה כללית שלו מהעולם. חוויות כאלה במינון סביר בסך הכל מחשלות. זה לא שזה הרווח שלו שאז זו באמת בעיה. הכל טוב. מקווה שיש לכם נובימול ונורופן. זה חיסון קשוח למדי. חלק מהם מגיבים מיד בימים הסמוכים וחלק שבוע אחרי.

פעם הבן שלי אושפז (כשהוא היה פיץ, בן חודש), ועשו לפחות 5 ניסיונות לפתוח לו וריד (כי הוא היה כל כך קטן) והוא לא הפסיק לצרוח. ובאמת לא היה מה לעשות, לא היתה ברירה...
בסופו של דבר הם שוכחים וזה לא החוויה העיקרית שלהם מהעולם. אבל זה באמת הרגשה רעה...

אבל בשביל פעם הבאה - תדעי שזה בהחלט אפשרי לבקש להפריד בין החיסונים (אם לך זה מסתדר לבוא יותר פעמים).
אני עושה ככה ומרגישה שהרבה יותר קל להירגע אחרי דקירה אחת מאשר אחרי כמה ברצף (פעם אחת נתתי לגדולה שלי שני חיסונים באותו יום וראיתי איך אחרי השניה היא בכתה הרבה יותר, ומאז אני מפרידה ונרגעים הרבה יותר מהר). אצלי הטיפות חלב ממש קרובה אז זה לא מטריח יותר מידי..

שאני קיבלתי היום שני חיסונים (לא שלושה אבל קרוב ) וזה אמנם לא חוויה כיפית מאין כמוה, אבל לא נורא בכלל ואחרי חלקיק שניה כבר לא כואב, אפילו כשהמחט עדיין בפנים. מה שכואב זה רגע ההחדרה עצמו וזהו. אז הוא לא כזה מסכן ולא צריך כל כך לרחם עליו... ליפול בחוץ כואב יותר, או לסגור מגרה על היד, או שחבר במעון דוחף או מרביץ, או לדרוך על לגו... בקיצור הילדון שלך יודע להתמודד עם חוויות כאלה

לא על הזריקה עצמה.. אני יודעת שקטן עליו הכאב..
בעיקר כאב לי על ההרגשה שלו שכואב לו והוא חסר אונים וסובל ואני לא ״מגנה״ עליו..

תמיד התחושה שלי היא שהילד לא מבין למה אמא משתפת פעולה עם הכאב הזה.
אבל, האחות כזו מתוקה ושיחקו איתו לפני ואחרי. ותוך כדי הסבירה לו מה עושים והתנצלה שיהיה כואב. ועם הלב הטוב שלה אמרה לי שהיא מתנחמת בזה שהם לא זוכרים לה שהיא הכאיבה להם כשהם גדלים.

אולי זאת אותה אחת היא ממש דיברה איתה לפני, התנצלה שיכאב ואמרה לה שהיא אוהבת אותה ומכאיבה לה לטובתה וזה יעבור מהר..

יש גם אחיות מהממות..

אני בכל גיל גם חודש וחודשיים
לפני החיסון מספרת לילד
שעושים לו חיסון וזה יכאב קצת
אבל זה לטובתו שיהיה בריא
כמובן שאחרכך מתחברת וגם חושבת כמוך

חשוב להסביר לו שזה לטובתו, קצת יכאב ויעבור. את איתו כל הזמן אז הוא מרגיש בטוח למרות הכאב .

מה שאנחנו משדרים לילדים שלנו, זה מה שהם מרגישים.

אם נשדר לו "אוי, איך אתה מסכן דקרו אותך, ואתה אומלל" זה מה שהוא מרגיש.
אם נשדר לו: "אוי, מתוקי. קצת כואב לך, כבר זה יעבור"
הוא ירגע מהר.

ואגב, הוא עוד קטן. אבל זה ככה בכל דבר.

רוב התחושות שתיארת, זה בראש שלך.
ילדים בגיל כזה, חשים כאב, רעב, חום וקור, עייפות, לפעמים קושי שאמא לא פה. דברים פשוטים.
הם לא נעלבים
ולא מסכנים
ולא נפגעים
כל ילד שמקבל חיסון בוכה קצת או הרבה. כי זה כואב.
לא כי יש תחושות פגיעה או וואטאבר.

יכולה להגיד לך ששלושת הבנות שלי בכו בכל חיסון בדיוק 20 שניות. ומיד חיבקתי ואמרתי אמא כאן, עוד רגע זה יעבור ונרגעו.

מה שכן, לתינוקות יש חיישנים מאוד מפותחים לגבי סטרס לחץ וחרדה של האמא. אם את תהיי רגועה, שאת עושה לו חיסון כי זה דבר טוב ובריא, גם הוא יהיה רגוע. אפילו שזה דוקר.

ולגבי שלושת החיסונים ביחד, אני ממש בעד לגמור עם זה כמה שיותר מהר וזהו.

מחר יש לי טיפת חלב עם הקטנה, מעניין איך יהיה...
בהצלחה!😁

גם אצלי משתדלת מאוד לבוא רגועה לטיפת חלב, להלביש פנים של 'הכל בסדר וזה רק חיסון קטן'. הקטן עצבני מזה שתופסים לו את הרגל והוא לא יכול להזיז אותה, הרבה פחות בוכה מהכאבים.
הכאבים לכמה שניות, צווחה של כאב ובהלה (לא ציפה לדקירה כזו..) וזהו..

לעומת זאת, לא אשכח שטיפלתי בילדים שההורים שלנם בפחד איום מטיפולים רפואיים והעבירו את החרדה הזו לילדים (אל תדאג מתוק שלי, האחות הרעה הזו תלך עוד מעט ולא תכאיב לך יותר..) גרמו לילדים שלהם לפחד ולסלוד מהצוות הרפואי. מעבר לכך שזה לא נעים זה גם חבל כי הילד באיזשהו שלב מקבל אנטיתזה כלפי הצוות וצריך להתחיל להילחם איתו על כל טיפול.
אגב, כאב הוא בעיקר במוח והזיכרון הוא פרמטר הכי חשוב - תינוק לא זוכר את הכאבים. ולכן הוא גם לא יפחד מטיפת חלב כל עוד אנחנו לא משרדים לו פחד וחרדה מהנושא.

וכן, קשה לראות את הילד כאוב. לא משנה מה הסיבה. ככה זה להיות 'אמא'. הקשר הזה הכי מדהים שיש. לא הייתי מוותרת לעולם.

חשוב מאוד להישאר רגועים בזמן החיסון.

הם קולטים כל פיפס שלנו ומזה לומדים איך נכון להגיב. 

הוא יבכה בכל מקרה, כן? אבל יחזור לעצמו הרבה יותר מהר ובעיקר- לא ישאר עם טראומה. שמעתי שיש ממש מחקרים על התפתחות של ילדים בתקופות של אסונות (מלחמות וכד') ורואים שהיחס של ההורים לאירוע מאוד מאוד משמעותי. 

איך את חושבת על כל משחקי המילים והאותיות האלו? זה פשוט מדהים!

איזה חסד ה'.❤

מבחינה הלכתית ורפואית, הוסת מתחילה רק כשיש שטף וזרם של דם, כאמור כשרואים דם על הפד והוא כבר מתמלא (!!). מניסיון, שביררתי גם עם רופא וגם עם רב... 

וחשוב לי להגיד לך לדבר עם הרב שלכם כי חוץ מפרישה מתשמיש, לא נראה לי שלפי מה שאת מתארת אתם אסורים. הפרשות חומות, או אפילו תחילת דימום הם כתמים ועדיין לא צריך להתרחק בנגיעה (אני רואה שכתבת על מגבונים, אז אולי זה משנה את הדין בכתמים, כמובן שצריך להתייעץ עם רב). 

חוץ מזה אני יכולה ממש להזדהות ולהבין את התסכול 😢 

כבר כתבתי כאן החודש שהמחזור קצת משתגע לי לאחרונה, מתחיל עם דימומים ונמרח מאוד עד שהוא מגיע לגמרי. זה ממש מתסכל לא לדעת מה קורה, מה מעכב, ולחכות כל פעם כשנכנסים לשירותים. 

האם זה קרה לך גם בעבר? או פעם ראשונה החודש? 

 

לגבי הנידה- באמת לא הייתי אמורה להיות אסורה, גם בעלי אמר את מה שאמרתן (הוא פוסק)

אבל בגלל שכשחשבתי שקיבלתי וסת אז הוצאתי את הנובה רינג והסתכלתי עליה והיא הייתה עם דם אז זה מה שאסר אותי (כי זה מקבל טומאה,וגם יצא מהמקום שם עם דם)

אני מונעת הרבה זמן עם נובה רינג ואף פעם לא קרה לי ככה

עשיתי בדיקת הריון שהיא שלילית

מישהי אמרה לי שזה אולי הריון חוץ רחמי , נראה לכן קשור? הבדיקת הריון הייתה יוצאת חיובית אם כן ?

אצלי הוא התחיל בדיוק ככה...לא רוצה להלחיץ, אבל אולי, בשביל הרוגע שלך תלכי להיבדק. ובדיקת הריון אמורה לצאת חיובית, אבל אין לי נסיון כ''כ, כי אני אף פעם לא משתמשת, אלא רק עושה בדיקת דם.

אם בדיקת ההריון שלילית אז אין ממה לחשוש להריון חוץ רחמי
ושינת משנו בתזונה או באורך חיים החודש הזה?
הייתי כן מציעה ללכת להבדק אצל רופאת נשים (לא דחוף)
ולראות מה הסיבה
בהצלחה

והבדיקות הריון היו בהתחלה שליליות..
ובאמת גילנו אחרי חודש וחצי רק את החוץ רחמי

ובמיוחד עם איחור כמו של הפותחת ודימום
בד"כ בהריון מחוץ לרחם הבטא גבוה ביחס ליום ההריון והדימום ממש כבד
מצטערת לשמוע על החויה שלך 😞

אם לא קיבלת עד עכשיו והוצאת ביום רביעי כדאי באמת להתייעץ עם רופאה.
אולי זה רק שיבוש מההורמונים.

היו כתמים וכבר חשבתי שמתחיל מחזור והוצאתי את הנוברינג מלאה בדם. אף פעם לא קרה לי לפני כן (כן קרה לי כשצרפתי 3 טבעות יחד אבל עם טבעת אחת אף פעם לא) אני חשבתי שאולי קשור איכשהו לחיסון קורונה. הכתמים נהפכו לוסת אחרי כמה ימים.

אני לא מחוסנת (מחלימה)

אולי את בהריון.
אצלי התחיל ככה

כתמים לא אמורים לאסור. אלא אם בטעות ראית על משהו שמקבל טומאה או סמוך מדי למתן שתן. צריך פה הדרכה ספציפית שתספרי לרב בדיוק מה יש ומה ראית, בעז"ה מקווה בשבילך שיפסקו לכם שאתם עדיין מותרים

מבחינה רפואית- זה לא נקרא ווסת.
את מונעת?
אם כן מאוד יכול להיות קשור למניעה, נפוץ גם בהתקנים וגם בגלולות
אם לא- שווה לבדוק הריון. אם שלילי- תבדקי שוב עוד שבוע אם לא תגיע ווסת אמיתית. ואם עדיין שלילי אז שווה לקבל ייעוץ רפואי כנראה שיבוש הורמונלי

בהצלחה!

ב"ה זה הסתדר והתחיל מחזור.

אם מתחיל לך הכתמות תוציאי את הנובהרינג בשרותים חשוכים ישר לתוך נייר או משהו ותנגבי את היד היטב. בד"כ יש בערך יומיים שלושה עד שיתחיל מחזור שממש אוסר (לגבי פרישה יש דעות אז תבדקו מה הפסיקה אצלכם אבל לפחות מותרים )

ואם את רוצה לחבר טבעות ממה שהבנתי צריך להחליף אחרי 3 שבועות כי השבוע הרביעי יש כבר ירידה בהורמונים וזה יוצר בלאגן ודימומים

באמת אני מנסה לחבר ולא מצליחה . כנראה שזאת הסיבה . תודה שהארת את עיניי.

אם יש לך עוד משהו להגיד בנושא אשמח לדעת

כי השבוע השלישי זה 21 יום , ואומרים בהוראות שזה משחרר הורמונים ל-21 יום

וכתוב שאפשר להשתמש עד 4 שבועות באותה טבעת ולהישאר מוגנת.
אבל זה מתחיל להיות פחות הורמונים אז זה עדיין מונע ביוץ אבל כבר מתחילים כתמים

לכן בחיבור טבעות צריך להידבק להנחיה של 3 שבועות

יש לך עצה בשבילי? אולי אם יחליף אחרי שבועיים יעזור?

סליחה הייתי חייבת;)

זה שנתות ביחיד.
שנתות זה השם של הקווים שמצויירים על הבקבוק (הקווים עצמם, זה יכול להיות שהשנת מסמן מ"ל, סמ"ק או כל יחידת מידה אחרת...)

א.זה בור שניתן למילוי
ב.פרט מידע חשוב, אבל נראה לי שהסתדרת בלעדיו עד עכשיו...

זה באמת מוזר אבל לא נראה לי שזו בעיה שתי כפות מטרנה על 125... ההבדל ברמת הדלילות הוא קטן.
יכול להיות שזה לא יעבוד והתינוק ירגיש בהבדל אבל נראה לי שכדאי לנסות

אבל אולי לא עד כדי כך ואני סתם בודקת שעה שהמים בדיוק על הקו הנכון

עושה בערך
מעט פחות מ 125

שאסור למדוד ועושים בערך

אבל נגיד את יכולה כשאת לוקחת כף מטרנה לא לדפוק שיישאר בדיוק כף..

עושים בערך..
גם בתרופות, למרות שזה לפעמים כבר ענין של פיקוח נפש ולא תמיד אפשר לשחק עם זה
פעם שאלתי לגבי מינון לאינהלציה, שאי אפשר לעשות בערך, כי כל הטווח בין מבוגר לתינוק הוא עניין של כמה עשיריות הסיסי אז עדיף להכין מזרקים מוכנים מראש לפני שבת אבל באמת אם מתפתח קוצר בשבת וחייבים אז מודדים

שלב 4 מקביל ל120 מל.

מציעה להתקשר למוקד שלהם בבוקר, הם ממש זמינים
יסבירו לך מה לשלוח

ולא הייתי בחלת

בהצלחה!

את יכולה להגיד שתנאי העבודה שלך השתנו ולכן את מבקשת לשלוח 3 תלושים של שנה הבאה (ספטמבר אוקטובר נובמבר)
ואז תקבלי דרגה זמנית ואז דרגה קבועה. יכול להיות שבחודשים הראשונים יהיה תשלום מלא

אז באמת אדבר איתם
בטוחה שאני לא היחידה במצב הזה

זה מאד עדין
אפשר לבדוק חום גם כשהתינוק ישן



ראיתי את זה - ‫לייף - BABYS מד חום ללא מגע דיסני מיקי | סופר-פארם‬

ממש איכותית.

שמעלי אקספרס לא מתאימה לשבת
אם זה חשוב לך

תלוי בצרכים שלך

שנה הבאה אצטרך לשאוב יותר אבל היא תהיה יותר גדולה אז גם תשלב מוצקים

פחות אוהבת את המשאבה של אליאקספרס, היא ממש פצעה אותי.

400₪ למשאבה זה מחיר ממש סביר, אם חשוב לך שהיא תמשיך לקבל מנות של חלב שאוב ולא של מטרנה, הייתי קונה אותה.
אבל בהנחה שההנחה לא מוגבלת בזמן, הייתי מחכה יותר קרוב לשנה הבאה כדי לראות שאת אכן ממשיכה להניק עד אז. זאת בהנחה שאת מסתדרת עם הידנית עכשיו, אם לא, הייתי קונה כבר עכשיו את האמדה

רק מפה שמעתי שיש בנות שלוקחות.
הייתי מתייעצת עם הרופא לגבי זה.

שמעתי על רופאים שלא מביעים דעה לגבי זה, אבל למה לא לקחת?

האמת שלא חשבתי על לשאול אותו, תיארתי לעצמי שיש יש צורך הוא יגיד.
זה לא משהו שרואים בבדיקות דם?

זו המלצה. רופאת הנשים שלי המליצה בזמנו ואני סומכת עליה...

זה לא נמצא בויטמינים של ההריון?

זה תוסף נוסף.

ויש 2 סוגים. אחד שמתאים לכולם ואחד לנשים הרות. (ההבדל הוא בריכוזים של החומרים)

זאת לא היתה הנחיה של הרופא אלה הוא גם לא אמר לא לקחת...

לקחתי מהאמצע בערך.

ניסיתי פעם אחת.. הבחיל אותי לגמרי הכדור ושם זה נגמר.

זה גם מה שהרופא שלי (הריון בסיכון) אמר לי ודיאטנית שהתייעצתי איתה. קראתי באינטרנט איפשהו שאומגה 3 חשובה להתפתחות המוח של העובר, ובספר הדרכה להריון שיש לי בבית קראתי שחושבים שיש קשר בין נטילת אומגה 3 לבין מניעת לידה מוקדמת. לא קשר מוכח אבל חושבים שקשור. אלה לא מקורות מידע מאוד אמינים אבל זה הספיק לי כדי להתחיל לקחת, במיוחד שאני אישית צמחונית.

בדיוק עשיתי סדנת הכנה להנקה וההמלצה של היועצת הייתה 2 מנות דגים צפוניים בשבוע, ואם לא אוכלים את הכמות המומלצת- לקחת אומגה 3. תורם להתפתחות המוח של העובר בעת היריון, ואח"כ של התינוק בתקופת ההנקה.

אני אישית לא באמת אוכלת הרבה דגים במהלך השבוע, אז לוקחת את האומגה.

הקפסולות של האומגה 3 מכילות גם חומצה פולית. וגם במולטי ויטמין יש חומצה פולית. זה לא מינון גבוה מדי?

ואני גם סומכת על אלטמן שאם יש ערכה שמיועדת לנשים בהיריון- אז הכמויות שנמצאות בכדורים שלהם מתאימים להיריון...

לא מזמן היה כאן שרשור ומישהי כתבה שאסור מעל 1000 מק"ג.

ממש חשוב

אבל לא התמדתי, כי זה היה כדור ענק ומגעיללל. הייתי מקיאה ממנו..

או לאכול כל שבוע שני דגים,
העדפתי לאכול כל שבוע שני דגים 😅

הרופא לא הזכיר
ראיתי המלצות על זה באתרים על הריון.
לא היה לי טפשת הריון כל ההריון, לדעתי בגלל זה

טונה גם נחשב כמנה?

כל הכבוד על המודעות והאקטיביות, ממש לא מובן מאליו

הבת שלך לא תסע למטולה למטפלת, זה צריך להיות כמה שיותר נגיש עבודה אחרת זה בכלל לא ריאלי

שיודעת להתאים בגדים לפי מבנה גוף וכו'.

מישהי כמו ברוריה ברטלר,

אבל פחות מפורסמת לדעתי תהיה יותר זולה..

 

ואולי פשוט ללכת איתה לקנות בגדים, שתראה שחשוב לך שתרגיש טוב בבגדים שלה.

בהצלחה

 

עשיתי לה פרצוף כועס ואמרתי לה שאם היא נושכת אמא לא חברה שלה.
אני לא חושבת שהיא הבינה כי הייתה עוד קטנה, אבל היא הבינה שלא משתלם לנשוך כי אז אמא כועסת ולא נחמדה אלייה...
עכשיו בת שנה וחודשיים, לא נושכת בכלל😋

לומר לא בקול ופרצוף כועס. לומר אנחנו לא נושכים אנחנו מביאים נשיקה ולהראות נשיקה. לפעמים מניחה להם יד על הפה תוך כדי כדי שיבינו מה אני רוצה. לרוב עבר להם מאוד מהר ב''ה.

את לא נושכת!

את יכולה לחבק 

לנשק

ללטף "טובה..."

 

אם ממשיכה או צוחקת שזה גם קורה..

אני ממש מושיבה אותה במקום רחוק ממני " מי שנושך לא יכול להיות איתנו".

היום עבר בלי נשיכה אחת
הלוואי וימשיך כך

לא עולה כסף

בטוח שאחרי שעתיים צריך לשלם?
קריטי לי לדעת.. תודה❤️

אולי יש דרך להתקשר לשם?

בשכונת בקעה יש חניות באפור. לפעמים קצת קשה למצוא אבל זה ממש כמה דקות הליכה מהקניון ובחינם.
תתחילי מלמעלה - ליד המכללה ותרדי ברחובות. בכל אחד מהם יש בדכ סיכוי למצוא חניה או שתיים.
אאלט החניון הגדול של הקניון (זה שצמוד לאושר עד) הוא בחינם בלי קשר לזמן, והפנימי יותר (שנכנסים בתוך כביש יותר פנימה) הוא שעתיים ראשונות חינם.
יש גם ממול מגרש כזה שאנשים פשוט חונים

אפשר רק הסבר איפה נמצא המגרש הזה שכולם חונים בו?

כשנכנסים לכביש שמאחורי הקניון (לכיוון החניון ואושר עד), אז ממש אחרי העיקולים של הכביש, לפני החניון הגדול, יש מצד שמאל נגריה או מוסך או משהו כזה שכשהוא סגור אפשר לחנות שם, ומצד ימין שטח גדול של חול, שאנשים חונים עליו. זה טיפה עליה קטנה, לא בגובה של הכביש.

מזל טוב❤️❤️

כיף לקבל כאלו ברכות בסתם יום של חול.
מזל טוב, והמברכת תתברך גם היא!!

 הברכות שלך מדויקות ומחממות את הלב❤

סתםםם לחברה שלי יש יום הולדת היום, אבל היא לא רוקחת ומשווקת מוצרי טיפוח אורגניים

מזל טוב!!

בס״ד

את מקסימה ❤️

יקה מיוחדת את, שיהיה לך המון מזל טוב ושיהיה לך שפע רוחני וגשמי,

שתזכי לשלום בית אמתי וכנה,ותזכי עם בעלך לחופה של כל הילדים בנחת

בשמחה ותשובה שלמה, ותזכי להיות סבתא צעירה ושמחה כל החיים אמן.

כיף שיש אותך כאן

מקסימה שאת!
שהמברכת תבורך💗💗💗

הרחם לוחץ מאוד על השלפוחית, ותזוזות העובר ממש עוברות ולוחצות חזק שם...

זה עדיין תקין?

שלי אוהב במיוחד לבעוט השלפוחית. מרגיש כאילו אני מאבדת שליטה לרגע

בשלפוחית אבל הוא לוחץ עליה, והדחף הזה גורם לך לרצות להתפנות דחווווף

לי היה לוחץ ברמות!! היתי הולכת לשירותים בשביל טיפה וחצי של שתן

כן...קשה לחכות 😥

הבעיה שיש מקרים שיוצא חיובי לפני האיחור ואז מגיעה הווסת.
וזה גורם לעוגמת נפש.

כמובן שיש מקרים שיש חיובי ונשאר חיובי ונגמר בידיים מלאות.

בע"ה בשורות טובות!

לחכות בסבלנות :/

אבל פתאום קמתי בבוקר שראיתי שזה לא עבר ואף פעם לא היה לי והאמת שאני בלחץ לא יודעת איזו תשובה אני כרגע רוצה לראות אז זה יותר מלחיץ אולי אנסה לבדוק בהמשך היום עם שתן מרוכז

שתן מרוכז אומר לא לשתות המון, והיום חם כל כך, אז לא חושבת שכדאי לך לא לשתות. תשתי מלא! במיוחד עם כאבי ראש...

תודה, אין לי גם ערכות מיותרות לבזבז עדיף לשמור לאחרי איחור ולא להיתקע בלי

זה נכון שבשתן מרוכז ריכוז ההורמון יהיה גדול יותר, אבל זה גם תלוי בפירוק שלו בגוף או משהו כזה ולכן בשתן הראשון של הבוקר ריכוז ההורמון גדול יותר. בקיצור, עדיף ממש לבדוק על הבוקר, במיוחד אם את עוד לפני האיחור...

לפחות לא בדקתי היום ואז במילא זה לא היה אומר לי כלום

קצת מיום שבת זה לא התייבשות בגלל ששתיתי המון ואין להפרשות ריח של לפני מחזור הם פשוט ללא ריח וזה גם משהו שאף פעם לא היה

וכל מיני אבל זה יכול להיות מהמזג אוויר ואפילו PMS מביא איתו בחילות

זה גם יכול להיות ממזג האוויר מרעב ומכל שינוי הורמונלי.

קמתי היום בהרגשה שאני הולכת לקבל אז אפילו לא הרגשתי צורך לבדוק,
אבל אתמול הייתי ממש בלחץ (היום לא וזה גם סימן שהמחזור צריך להגיע) וממש עזרתן לי להירגע ולא סתם לבדוק ולהתאכזב

יש כאן הרבה שרשורים, את יכולה לנסות לחפש.

אבל אנסה לענות בכל אופן.
אני אוהבת שיש לי שני תיקים - אחד ללידה עצמה והשני לזמן האשפוז במחלקה שאותו מוציאים רק אחרי הלידה.

תיק לידה:
בקבוק מים
כל המסמכים של ההריון
שמן שקדים סגור
מגבת, כפכפים
גומייה טובה לאסוף את השיער
מטען לפלאפון
נשנושים קטנים - פירות יבשים, קצת שוקולדים. בעיקר כדי לעשות טוב לבעלי.

תיק אשפוז:
חזיית הנקה אחת, רפידות הנקה (למרות שלרוב מתחילים להשתמש ברפידות רק אחרי כמה ימים)
משחת הנקה לנסינו
מגבת
שמפו, מרכך, סבון
אוכל - פירות יבשים, שוקולד, קרקרים
סוודר
בגדים ליציאה מבית החולים - לך ולתינוק
תחתוני רשת / תחבושות - תחבושות נותנים בבית החולים, לי נוח לקנות תחתוני רשת חד פעמיים, ככה פשוט זורקים כל פעם.
מכנסיים ארוכים (למקרה שיהיה קר ותרצי לשים מתחת לחלוק)
(בגדים שנוחים להנקה) - כותבת בסוגריים, כי אני אישית מעדיפה להסתובב עם חלוק של בית החולים.
מוצץ

תיק לידה-
תהילים/ סידור
אוזניות
כיסוי ראש נוח (ברט ודומיו, מה שנוח לך)
תוכנית לידה
בקבוק מים וקשים- קל לשתות כשאת במיטה

והעיקר שיהיה בנחת, בקלות ובבריאות טובה!

*בגדים - לא לקנות הרבה לפני הלידה. יכול להיות שתקבלו, ואת גם לא יודעת באיזה משקל הוא יוולד. בעיניי לקנות 3-4 בגדים דקים (כלומר, אוברול / גופייה ורגליות), אם זה חורף אז אולי להוסיף עוד אחד עבה. את השאר תקנו אחרי הלידה, כשתראו כמה הוא שוקל ומה המידה שמתאימה לו.
*אמבטיה לתינוק
*דפני - מושב לאמבטיה
*סבון לתינוקות
*עריסה - אפשר להשאיל, משתמשים בה למעט זמן ואחר כך עוברים למחות תינוק.
*עגלה - אני ממש ממליצה לחפש ביד 2, מוריד משמעותית את המחיר ואפשר למצוא דברים איכותיים מאוד.
*סלקל- שימו לב לדרגת הבטיחות
*סדינים לעריסה - שיהיו לפחות 5
*סדינים לעגלה - 3/4
*חיתולי טטרה- בערך 5
*בקבוק מידה 0
*מוצץ
*מגבונים
*טיטולים- לא בטוח שכדאי לקנות לפני כן, אם התינוק קטן, תתאים לו מידה nb, אם הוא קצת יותר גדול, תתאים מידה 1.
*משחת החתלה.

מוסיפה לגבי איפה לקנות- אחרי הלידה בעלי עשה סבב בחנויות שיש בהן ערכות לידה. לרוב זה תשלום סמלי ומקבלים בהם כל מיני דברים נחמדים. בזכות הערכות לא היינו צריכים לקנות בכלל מטרנה, בקבוקים, מוצצים. אז זה יצא לנו משתלם.

עוד דברים- אתר עזריאלי. אפשר להזמין משם כמויות גדולות ואז זה יוצא מחיר יחסית זול. אנחנו מזמינים משם ארגז של מלא חבילות מגבונים וככה יש לנו הרבה וזה מחזיק לאורך זמן

הרשימה של אנונימי 1234 ממש טובה
*הייתי קונה יותר חיתולי טטרה לפחות 10 ( רק ביומיים התלכלכו לי 4 עם תינוקת בת שבוע)
*קופסא למוצץ (לשמור אותי נקי שלא יפול)
*משחת לנולין לפטמות, עזר לי מאוד במיוחד ללידה ראשונה שעדיין לא יודעים לחבר נכון ולפעמים בהתחלה יש פצעים
* יש ריפוד למושב דפני לאמבטיה, קנינו בשילב כזה שמתלבש ממש יפה על הדפני, קצת יקר
* מד חום לתינוק
* צמר גפן ואלכוהול לטבור
* שמיכה לתינוק לפחות 1
* בגדי גוף וכן מספר אוברולים למעל, ממש נוח
זה בינתיים, אם אזכר בעוד משהו אכתוב
מה שכן מומלץ לקנות מראש גם את הדברים הקטנים...

לאחרי לידה
ממש עזר לי יותר נח ויותר יציב
קצת יקר אבל שווה

יש פה גם קידטר לקטפון של 10 שח הנחה על תחתונים חד פעמיים של קוטקס.
ילדת? מזל טוב! קבלי מתנות ליולדת חינם- אלו ערכות הלידה הכי שוות לשנת 2020

חושבת שעד חודש מהפתיחה. ולאחסן במקום לא חם מידי

אצלי אף פעם היא לא החזיקה יותר מחודש

מה עושים אם היא בעיקרון יונקת אבל אני רוצה שיהיה משהו ליתר ביטחון?

אני לא הצלחתי
ואפילו אריזה קטנה של מטרנה לא הצלחתי למצוא
.אז מחזיקה כל חודש אריזה ענקית

קנינו לפני יותר משנה בדיוק כי רצינו שיהיה לנו ספייר, לא השתמשנו בכלל ולא הצלחנו למסור..

אם את מחפשת מהדרין או רגיל.

ומהדרין תמצאי בעיקר באזורים חרדיים.

ולא מצאתי בכלל גם לא באושר עד
מבאס

של השוואת מחירים.
תנסי לבדוק שם אם יש במקום שאת מגיעה אליו.

המקום הבא זה רק המכולת של משמעת עצמית

יש במכולת שלנו
מלא טו גו אקסטרה קר
וזה מכולת מסכונה

לא מצאתי ולא מוצאת שנים כבר
לא בסופר פארם ולא באף רשת מזון כולל אושר עד, יש וכו

מכולת של דויסים

עזבי טו גו
שיהיה אפילו חבילה שלמה אבל הקטנה למה אריזה כזו ענקית??

איפה שאני גרה לפחות אין קופסא קטנה ואין טו גו גם לא שלב 1
פשוט מבאס

אמא גיבורה!
חשבתי עלייך אתמול, תודה על העדכון שרק ימשיך בטוב בע"ה
שתזכי לנחת בגידול הילדים

שימשיך בטוב

יאללה שמעכשיו הכל ילך חלק ותבשרי לנו רק בשורות טובות❤

תודה לאל!!

נראה לי שגם אני במצב יותר טוב..
סיימתי את השבוע עם המשחות,

והתחלתי לישון בלי חזיה (האיוורור הזה לפטמות ממש מציל אותי אני חושבת...)

בעה שימשיך ככה!!!!
💗💗💗

תודה שחזרת לעדכן, איזה משמח זה!
בע"ה שימשיך בקלות🙏

מה עשית?

ידנית שזה זול יחסית או להשאיל משאבה מיד שרה ובהמשך לראות אם כדאי לקנות משהו קטן שיהיה או שאת רוצה כן לשאוב ושווה להשקיע במשהו יותר רציני

משאבה זה אם תרצי להניק גם אם התינוק לא איתך כל הזמן.
חזרה לעבודה וכו'..
ולפעמים בהתחלה גם צריך משאבה בשביל שיעזור להגביר חלב, או אם את רוצה לשאוב מראש ושמישהו אחר יתן לתינוק בקבוק בלילה..

יכולה לעזור מאוד בימים הראשונים שבהם יכול להיות גודש.
אני חושבת שכדאי שיהיה, אבל, בגלל שזו לידה ראשונה ואת לא יודעת איך מסתדרים ולכמה זמן תניקי, לא הייתי קונה עכשיו משאבה חדשה.
תבדקי איפה אפשר להשאיל באיזור שלכם משאבה, בדרך כלל אפשר ביד שרה. ככה תוכלי להשאיל קצת לפני הלידה או שבעלך יקפוץ לשם בימים אחרי הלידה.
אם תראי שמתאים לך לשאוב וההנקה זורמת לך, אז אני כן ממליצה לקנות משאבה טובה
אבל לזה יש עוד זמן

אחרת אין לי חיים
אבל מבינה שזה אישי ולא כולן צריכות.

יכול להיות שאצלך זה הפתרון היחיד אבל ההמלצה להימנע מזה כי זה מעודד ייצור חלב

שואבים רק עד להקלה, ולא שואבים עד הסוף זה יכול מאוד להקל.
לפחות זה מה שאני עשיתי בעקבות המלצה של חברה ועזר לי. אבל באמת רק עד להקלה, לא יותר

ובסוף החלטתי לא לקנןת.
כשהייתי צריכה השאלתי מיד שרה וזה היה מצויין.

אני כן ממליצה שיהיה 

להתחלה ידנית בשביל גודש\דלקת (שלא תדעי!) בהמשך אם את עובדת, מאד עוזר להוסיף שאיבה פה ושם ולצבור חלב במקפיא גם לעבודה וגם לזמנים שתרצי\תצטרכי לצאת ולהשאיר את התינוק עם מישהו אחר, וגם עוזר להגביר חלב.

בהצלחה

כשמסתכלים ברשת, הכל נראה ממש 'מאסט' לכל אחת אז ניסיתי להבין עד כמה.

או אם לא נותנים תמ"ל ורוצים לצאת לכמה שעות לרופא / סידורים / שמחות ...
(מניסיוני בילד הראשון אתה לוקח אותו איתך לכל מקום כי זה כבר יותר זורם לך, אבל לא לכולם זה נוח.

יש כאלה שצריכות גם בתחילת ההנקה בגלל גודש או כדי להגביר חלב וזה מאוד אישי את לא יודעת מה יהיה לך

אז לדעתי אפשר לחכות

מה תעשי עם התינוק? תתני לא תמל או חלב שאוב?