פורום הריון ולידה (עמוד 2079)

לא מנוסה בעולם הזה אבל ברורררר שזו לא אשמתך!! שיבוא בקרוב בע''ה.

קיבלתי שלילי, הייתי בשוק, בכיתי והתאבלתי ולא חשבתי שאצליח בחיים להמשיך, ואז פתאום , אחרי יומיים אין לי מושג מאיפה, נכנס בי מין רצון עז וחזק (לדעתי נבע מכעס, שהוא עוד אחד מהרגשות המתפרצים אחרי האכזבה..) לנסות שוב, בתקווה שיצליח ולהראות ל.. (לא יודעת מי) שגם לי הצליח..
בקיצור, תני לזמן לעשות את שלו, הוא תמיד מרפא ובסוף מנתב אותנו בהשגחה לדרך הכי נכונה לנו..
מאחלת לך ובטוחה שיבוא טוב בקרוב..

פשוט ההתחלה כל כך קשה....
תודה מהממת❤️

איך מתמודדים עם תוצאה שלילית?
מרשים לעצמינו לבכות ולכאוב את זה.
אנחנו לא בטיפולים ומצפים קצת פחות משנה ובעלי יודע שכשאני מקבלת ווסת אני ביום יומיים הראשונים מדוכאת, הוא השלים עם זה..
וזה לא כי אני רוצה להכנס לדיכאון, אלא כי אני באמת מאפשרת לעצמי את המקום הזה *בידיעה* שאתרומם ממנו אחר כך ואמשיך עם הפנים קדימה.
אז תרשי לעצמך להתפרק ולהיות עצובה, זה הכי טבעי שיש ❤
ובפועל מה שעוזר לי לקום זה לצאת עם בעלי לאנשהו, אפילו סיבוב בשכונה, להתפנק באוכל טעים, לשמוע שירים שממלאים אותי בתקווה..
ולאט לאט אני מוצאת כוחות להמשיך.. כי באמת אין ברירה אחרת,
וגם מה שבעיקר מקל עליי נפשית זו הידיעה שעשינו ה-כ-ל והשאר זה נתון להחלטתו של ה' יתברך.
ואם הוא החליט שהחודש גם לא, צריך לנסות להבין שכנראה זו המציאות שהכי טובה בשבילי כרגע. אין לי מושג למה אבל להפנים את זה ,ושיש חודש יותר מדוייק שזה יקרה לנו, וזה יקרה!
את תיקלטי בע"ה ותיהי אמא מהממת!
לא להפסיק להאמין ❤❤❤

יש לי ב״ה בן מושלם בן 3 בבית, והייתי בטוחה שמה שבא בקלות יבוא שוב בקלות. לקב״ה יש תכניות משלו, שלפעמים מרוב שכל כך קשה לנסות להבין אותן, יש לי ירידה באמונה בימים הראשונים...

קודם כל- לבכות.
אח"כ- לשבת מול סדרה טובה עם שקית עוגיות וגלידה (או מה שמשמח אותך).
לזכור כל הזמן את המטרה, ובעיקר לזכור שהצלחה והכישלון הם לא שלך. הקב"ה ישלח לכם את הדברים המדוייקים לכם, בזמן המדוייק לכם. אני לא אומרת את זה כאמירה כללית, אלא מניסיון, לא רק בענייני פריון.

רק שלפעמים קשה לאמץ את נקודת המבט הזאת מחדש כל חודש..
תודה מהממת❤️

הייתי במעקבי זקיקים אינסופיים על טבעי במשך כשנה ושני מחזורים עם הורמונים
יומיים הייתי מתבאסת אבל אז נכנסת לעשייה-חודש חדש לקבוע תורים לספור ימים להשיג הפנייה חדשה....

בעז"ה בקרוב אצל כולן

מנסיון אישי פשוט לתת לעצמך יום ככה לבכות כי צריך להוציא החוצה זה קשה ומגעיל ממש לעבור את זה אבל אלו החיים אהובה וצריך להמשיך הלאה ופשוט הזמן עושהאת שלו
אי אפשר לצפות מעצמנו להיות שמחות ושכלום לא יזיז לנו זה לא עובד ככה
צריך לתת זמן לבכי ואז פשוט לנסות להרים את עצמנו ולהתעסק בדברים שעושים לנו טוב ומעבירים את הזמן
ותמיד לזכור שסבבה הפעם זה לא עבד אבל מתישהו זה יעבוד
זה בטוח יעבוד!! לא יודעת מתי אבל זה יקרה אז מרימים את הראש וממשיכים הלאה
ותאמת לדבר עם מישהו ממש עוזר בין אם זה הבעל חברה טובה אמא או סתם אחת פה מהפורום זה ממש מועיל ומרגיש הרבה פחות לבד
לזכור שזאת תקופה והיא תסתיים בהריון עם כל הקושי
אם את רוצה לפרוק את מוזמנת לדבר איתי בפרטי
לצערי מבינה בהורמונים ובשלילי...
יהיה טוב אהובה תרימי את הראש ותחייכי כי באמת שיהיה טוב ❤

שום הלקאה עצמית!!!!! אין לזה שום קשר אליך!!! תוצאי את זה מהראש יקירה גם ככה זה קשה אל תוסיפי על עצמך עוד עצב וכאב
באמת שאין לזה שום קשר אליך ואת לא יכולה לגרום לזה לקרות בעצמך זה פשוט לא עובד ככה

באמת שהצלחת לעודד

אבל כואב לי לשמוע את הכאב שלך ומזהה אותו מקרוב על כל התקופה שעברנו.
מצטרפת לכולן עם העצות המעולות.
ושולחת חיבוק ❤
זה עוד יקרה!!

בקרוב אצל כל המצפות בעז״ה

קודם כל- חיבוק גדול על הקושי.
כאחת שבמשך שנה וחצי בטיפולים+ שנה טבעי- יש לי המון מה להגיד לל.
דבר ראשון- זה בסדר לבכות, להתבאס, לכאוס ולהתפרק- תאפשרי לעצמך אל תחסמי את עצמך.
אבל תדעי להרים את עצמך לחודש החדש שמתחיל. ואת יודעת למה? כי התקווה קיימת! כי זה קורה!
יכולה לספר לך שעברתי המון טיפולים והתמוטטתי ממש מחודש לחודש.. כאב קשה מנשוא.
אבל יש משהו בהגעה של המחזור שגורם לל לפתח תקווה וציפייה שוב מחדש כי המטרה עוד לא הגיעה.

תראי, זאת תקןפה לא קלה אבל את לומדת ככ הרבה על עצמך, כמה את חזקה וכמה כוחות יש בך!
את לומדת עם הזמן להבין כמה טוב כן יש לך בחיים שאת לא מסתכלת עליו ביום יום.. ולאט לאט החוסר שיש לך בחיים ״מתגמד״.
הרבה עבודה עצמית אבל גם המון אמונה וביטחון בבורא עולם שיגיע בזמן שלך, הזמן המדויק שלך שיגיע האור הגדול.
ועד אז? את אונרת לעצמך שאת לא מתייאשת ואת ממשיכה להילחם ולתת את ה100% שלך. חובת ההשתדלןת היא שלך לתת את כל כןלך, לאחר מכן זה בידיי שמיים.
וזה יגיע אהובה אני מבטיחה לך שזה יגיע.
לא להאשים את עצמך לא לכעוס על עצמך, ולמלא את עצמך בדברים שעושין לך טוב כמה שאפשר.
להשתדל לא לשקוע רק במחשבות על זה- זה קשה אני יודעת אבל באמת להתמקד בדברים אחרים בחיים ושזה יהיה כעל הדרך עד כמה שאפשר.

שולחת לך המון כוחות וחיזוקים.
בע״ה שימים של אושר יגיעו אלייך במהרה
❤️

אני רק מגלה את כל החולשות שלי ובעלי את שלו.
זה מפרק אותו יותר משאני מתפרקת.. ומפה באה ההלקאה העצמית.

את ממש מהממת!! ובהחלט הצלחת לעודד... תודה רבה❤️

זה בסדר גם להיות קצת חלשה את בן אדם, זה טבעי וזה קשה. זאת לא התמודדות פשוטה בכלל.
מניסיון, חשוב להיות שקופה מול בעלך אבל לדעת שגם לו קשה לא פחות ממך ופעם את מרימה אותו ופעם הוא זה שירים אותך.
הרבה פעמים שהיה לי קשה בטירןף ידעתי שזה ישבור אותו אם אראה לו כמה קשה לי אז להיפך התאפסתי על עצמי ואני זו שעודדה אותו שהכל יהיה בסדר אז עוד חודש, נמשיך להילחם ולעשות את המקסימום.
לשבת ולבכות לא יפתור את הבעיה אז להתעודד ממה שאפשר, לעשות יוםכיף לפנק אותו באיזו ארוחה
ולבד את מתאוששת מההרגשה הקשה של אותו חודש.

אבל אנא ממך באמת אנא לא להחמיר עם עצמך זה רק עושה רע מטוב.ואת מדהימה ומהממת והכל יהיה בסדר!!!

ממליצה לכם בשביל לעבור את הימים האלה בטוב

להחליט לעשות משהו כיף ביחד להתנתק ולפרגן לעצמכם

מסעדה טובה

גלידות על חוף ים 

משהו משחרר 

ולהראות לעצמכם שאתם לא מסכנים ולא מיואשים

לתת זמן לכאב ולתת לו מקום

אחרי יציאה שמוקדשת נטו בגלל הנושא מרגישים טוב יותר

תהיי חזקה 

גם אני ככה, כמה ימים מרשה לעצמי 'ליפול' ולהיות בבאסה, מקבלת את זה. ואז עושה דברים כיפיים, לבד ועם בעלי. לאכול משהו טוב, להזמין הביתה או לשבת איפשהו, להתפנק בכללי, לקנות דברים טובים הביתה, בגדים וכו', מרשה לעצמי כל מיני דברים שיעשו לי טוב, הרבה יותר מיום 'רגיל', ככה גם במהלך הטיפול אם אני צריכה.
גם הרופא שלי אומר יום יומיים להיות עצובים זה בסדר, מותר ואנחנו מתחילים מחדש.

אבל אחרי ארבע שנים של לקבל כל חודש ולהתאכזב צוברים ניסיון.
אז קודם כל כתבו לך כבר - לבכות על זה. אי אפשר להכחיש את הכאב והאכזבה.
לי עזרו שני דברים
1. הנמכת ציפיות. תמיד לחשוב שזה לא ומקסימום אופתע לטובה (אבל מודה שרוב הזמן זה לא עזר כי קשה לעבוד על עצמך)
2. מה שממש ניחם אותי היה להתפנק - לקנות בגד, ללכת למסעדה, לעשות איזשהו בילוי לעצמי כי מגיע לי!!

ומה שעוד עוזר זה לשתף בפורום בקושי. אני לא הייתי כאן בטיפולים אבל שיתפתי בפורום אחר וזה ממש עזר, במיוחד לדעת שיש עוד שנמצאות איתך במקום הזה ואת לא לבד.

מתפללת שזה השלילי האחרון שלך. וזהו, תזכי לידיים מלאות בקרוב!

@ליאל 24
@ליאניי

לא מצליחה לתייג

@ליאל 24 👋🏼
@ליאניי 👋🏼

בדכ מתחילים מעקב זקיקים אחרי לקיחת הורומונים לא לפני- כל שזה הגיוני לי.
לקיחת הורומונים את מתחילה ממש כמה ימים אחרי מחזור/ בזמן מחזור (כל אחת והטיפול שלה) ואז מתחילה מעקב זקיקים.

מתי אמר לך להתחיל לקחת הורומונים?

ו הכי חשוב- שיהיה בהצלחה!!!!! בע״ה בשורות טובוץ החודש. ❤️

תודה רבה!

לא חייב לפני ההורמונים
מה שחייב לעשותזה מעקב אחרי כמה ימים של לקיחת ההורמונים (משתנה מאחת לאחת) כדי לדעת את המצב וגודל הזקיק וכו ולדעת איך מתקדמים ומתי תהיה ההזרעה אבל לפני לא חייב כי גם ככה מקבלים הורמונים
פשוט בפעם הראשונה שעשו לך הזרעה הרופא רצה לראות בכלל איך הזקיק מתחיל אצלך ללא ההורמונים כדי להתאים מינון אבל בפעם השניה של ההזרעה זהכבר לא כל כך משנה
בהצלחה רבה רבה אהובה!! מתפללת עליך מלא ❤

תודה אהובה! מחכה גם לתשובות שלך❤️

אתן מהממות! תודה על הניסיון לעזור

כמה סיבות אפשריות-

אם במקרה נקלטת טבעי ויש בטא

אם יש ציסטה בשחלה לפעמים צריך לחכות חודש ולא נותנים הורמונים

אם משהו בפרופיל ההורמונלי לא תקין וצריך לראות שהוא מסתדר

 

בעיקרון עברתי כבר המון טיפולים וכמה וכמה רופאים, כל רופא אחראי שולח לבדיקת דם וא.ס. לפני תחילת טיפול. זה חלק מהפרוטוקול

שזה לא ממש תקף אליה כי זה טיפול הזרעה שניה והם כבר יודעים אתה מצב ההורמונלי שלה ואת זה שאין בטא/ציסטה
למיטב ידיעתי לפחות

זה כבר אחרי שעברתי רופא כי שמעתי על הקודם חוות דעת לא טובות, אין לי כוח לחפש רופא נורמלי 😔😔

תעשי מה שהרופא אמר לך
אחרי כמה ימים עם ההורמונים את תעשי מעקב זקיקים ובדיקת דם הורמונלית והרופא יראה אם צריך להוסיף הורמונים או שהמצב מספיק להזרעה ויתן לך הוראות בהתאם
אל תדאגי יהיה בסדר ובע"ה הרופא הזה יהיה שליח מעולה בשבילכם ויהיו בשורטת טובות
תעשי את ההשתדלות שלך ויהיה טוב
אין לך על מה להלחץ סתם

החלטתי לשלוח לו שאלה.. במיוחד בגלל שנתפס פעם שעברה הביוץ. רוצה לוודא שהוא לא שכח אלא התכוון. כי בעיקרון שמעתי שהוא רופא טוב

אל תתהישי לשאול ולשלוח הודעות!
זה לא בחינם את חברת הקופה וזה שירות שהם נותנים
אותי שלחו גם למעקב לפני אבל הבנתי שזה לא קריטי ושהמעקב באמצע הוא הקובע והחשוב
גם אם הוא לא ישלח אותך התשובה שלו תרגיע אותך וזה הכי חשוב
בהצלחה רבה אהובה ❤

אל תילחצי כל כך. כנראה שיש סיבה שזה לא קריטי מבחינתו. אבל תשאלי יקירה, באמת תשאלי הכל. מגיע לך להבין

הוא שלח אותי לעשות מעקב מחר לפני תחילת הטיפול.

לפחות בכללית זו הפנייה אחת לכל החודש

לכי עם האינטואיציה

אבל לי פעם הרופא ממש הדגיש לעשות מעקב לפני תחילת הטיפול (בעלי אמר משהו על תחילית הטיפול, לא זוכרת בדיוק מה, והרופא אמר שזה תלוי כמובן בבדיקות לאותו יום מאז גם אם הוא לא מדגיש אני עושה כל פעם) ובאמת יש לי הפנייה אחת לבדיקות דם ואת לאולטרסאונד לכל הטיפול, אז אני פשוט הולכת בבוקר של היום שצריך להתחיל וככה מבחינתי מתחיל הטיפול, מהמעקב הזה ואז הורמונים ומעקבים לפי הנחיות הרופא. בהצלחה!

חיזקת ממש ממש

מחשבות שרצות גם לי למה היא לא מתפללת ומקבלת ואני ככ ילדה טובה ירושליים ועדיין לא

חידדת נק הסתכלות חשובה

בעז"ה בקרוב נקבל ונדע ממש להעריך את הטוב

שתמיד מספרים לנו שאנחנו ילדים על המלך שהיו לו שני בנים אחד הלך לגור בממלכה רחוקה והמלך מינה שליח שהיה שולח לבן הזה הרבה כסף וזהב כל תחילת חודש
והבן השני שהיה גר אצלו בארמון כל פעם שרצה משהו היה צריך לבוא אל המלך ולבקש מחדש כסף
כל יום היה צריך לטרוח וללכת לבקש כסף
התעצבן הבן ואמר למלך אני גר איתך בארמון וכל פעם צריך לבוא ולהתחנן לכסף בזמן שאחי שעזב אותך מקבל מלא כסף בלי לבקש בכלל
ענה לו המלך עם אחיך אין לי קשר הוא עזב אותי ואני לא מתעסק איתו בכלל שולח לו כסף עם שליח וזהו אבל אתה בני קרוב אלי ונמצא בלב שלי כל הזמן ואני רוצה לראות אותך תמיד ואני יודע שאם אתן לך גם קיצבה לא אראה אותך כל יום ולא אדבר איתך"
זה מספור יותר יפה אבל זה מה שאני זוכרת 😅😅😅

את כלכך צודקת

ממש חיזקת אותיי

תבשרי לנו בקרוב בשורות טובות..אמן

שה' מתאווה לתפילתן של נשים צדקניות. בגלל זה האמהות שלנו היו עקרות.
אז ממש כיוונת לדעת גדולים.

גם לי תמיד היו את המחשבות האלו. בסוף אנחנו לא יודעות למה העולם מתנהל כמו שהוא מתנהל. יכולות רק להתפלל ולהאמין.
ואני אומרת לך- בסוף זה קורה.

שיהיה בטוב ובידיים מלאות מהר מהר.

כל מיני מחשבות בנושא אבל בהקשרים אחרים
וממש מתאים לי עכשיו

בעיניי אי אפשר לדעת בכלל מה רמת הצדיקות של אף אחת. ואם משהי נולדה בסביבה שלא שומרת כלום עדיין יש לה המון המון המון מצוות וניסיונות שלפעמים אני לא עומדת בהן...
כלפי חוץ נראה לנו משהו אחד.
ואני אומרת מנסיון שפגשתי כאלה...

בע'' ה שלכל עם ישראל תהיה גאולה פרטית וגאולה כללית עכשיו ממש!

בשורות טובות בקרוב אצלך יקרה

וחלילה לא באה לקטרג על אף אחת! שלא ישתמע מכך...
ברור לי שאילו מחשבות של יצר הרע שמנסות להקטין את האמונה שלי או לגרום לי לקנא באחר.
אני זו שצריכה לעבוד על המידה הזו ולא הן וכמובן להתחזק מזה 🙏

חווה את זה על בשרי שמתוך הקשיים שעברתי התקרבתי מאוד לבורא עולם.
ולמדתי לשחרר ולא להסתכל על האחר ולהבין שמה ששלו- שלו, וזאת הדרך חיים שבורא עולם בחר לי.

לא תמיד קל להבין ולקבל, אני מודה שעדיין יש מצבים שיש לי לרגע עצבין למה היא בכזאת קלות? למה היא לא עברנ שום קושי ואני עברתי גיהנום כשאני זו שככ נלחמת מצוות והדת?

אבל.. למה ולמה... לעולם לא נדע חשבונות שמיים.
החשןב הוא שנדע להעריך, שנדע לסמןך ולהישען על בורא עולם ושנבין שהכל קורה לטובתנו.

וכמו שכתבת כך גם אבא שלי לימד אותי שבורא עןלם נותן קושי לאדם מסוים זה לא כי הוא שונא אותי אלא כי הוא רוצה שהוא ידבר אליו, שיתקרב אליו.

את כל כך מדהימה באמת!
מחכה כבר לימים של אושר שיגיעו אלייך במהרה שאוכל לשמוח ביחד איתך
❤️

כמו תמיד חיזקת אותי מאד, באמת.
ואמןן 🤗🤗

אחרי עוד שלילי..
תודה על המילים המדוייקות.
אולי אצטרך לקבל על עצמי משהו ולהשתדל בשביל הפס השני.

בקרוב אצל כולן בעז״ה❤️

תודה רבה שאתן פתוחות שרשורים בנושא 

זה עושה ככ טוב על הלב 

אנחנו לא נשכחות

וגם לנו יש במה לפרוק 

אני אשמח אם זה יתמשך

 

מקרר?
ארון בגדים?
ארונות מטבח?
אולי יש לכם מרפסת?

אולי נמצאה בגן נעל אחר וילד אחר הלך עם נעל אחת לא שלו? 🤷

לקנות נעלים חדשות🙈🙈🙈

הבן שלי עם נעליים חדשות במעון.

לא ויתרתי למטפלת ונשארתי איתה לחפש בכל מקום

מצאנו את זה בתוך קופסה של פינת הבובות שכוללת מלא אביזרים של בגדים ונעליים

כנראה רצה לתרום גם את שלו לעניין..

אולי אחד הילדים לקח איתו את הנעל בתיק

לנסות לשחזר עם הגננת איפה הוא שיחק בשעות הצהריים ולחפש באיזורים האלו ובקופסאות של המשחקים שהוא שיחק בהם (פינת בובות/ מכוניות/ משחקי הרכבה)

אם זה מתחם של גנים לשאול את הגננות של הגנים שליד- יכול להיות שזה הגיע בטעות לשם, במיוחד אם יש חצר משותפת

לבדוק מחוץ לחצר הגן- באיזור שצמוד לחצר אם הנעל אולי שם, לפעמים הילדים מעיפים מהגדר

 

בהצלחה!

מנסיוני הרבה פעמים נכנסים לשם פריטים של הילדים (גרביים, נעליים, כיפות)... ובהצלחה! אמן שתמצאו!! אני באותה סירה...

במקרה דומה (בבית) הנעל הייתה בסל הכביסה המלוכלכת. שווה לבדוק. וגם אם יש שקית/תיק/מגירה בגן עם בגדי החלפה הייתי בודקת.
בהצלחה!

שהילד העיף בחצר מעבר לגדר החוצה... 🤦‍♀️

בס״ד

מצער לשמוע! הלוואי ותימצא האבידה בקרוב יקרה!!!

ישר כוח אישה יקרה.

אצלנו הרבה פעמים הנעל האבודה מתגלה בסל שמתחת לעגלה..

דרגה 3?

אני לא יודעת.. יש מחשבון דרגות מלאתי פרטים
השכר לימוד המלא 3000 שח אחרי ההנחה של תמת יוצא לי 2790 שח הבנתי שכ״כ שהשכר גבוה ככה התשלום פחות.
במקרה שלנו לא מרוויחים הרבה

היא לפי הכנסה לנפש ולפי העיסוק של האמא (בעיקר)

 

האם את עובדת משרה מלאה?

האם את לומדת?

 

ככל שההכנסה נמוכה יותר כך ההנחה אמורה להיות גבוהה יותר.
זה נשמע שההנחה קצת נמוכה מידי למה שאת מתארת, אולי נפלה איזושהי טעות?

את יכולה לפרט אם את רוצה ואנסה לעזור

הכנסה של 2100 לנפש ברוטו מזכה בדרגה 3. (בהנחה שהאמא עובדת לפחות 144 שעות בחודש)
שזה באיזור 900 או 700 שקל לחודש.
קחי את הברוטו של בעלך ועוד הברוטו שאת צפויה להכניס ותחלקי ב4 נפשות שאתם. ואז תבדקי בטבלת שכר של התמת איזו דרגה מגיעה לך.
אנחנו מכניסים באיזור 2100 לנפש ומשלמים על תינוק 1330. בויצו.
ועל פעוט זה נמוך מזה.

רק שתביני את הפער.

ילדה שתהיה ב 4.9 בת שנתיים זה ילד או תינוק? 🙄

כל המחירים כאן נמוכים מ3000, אמרו לך במפורש שמעון שאת רוצה הוא 3000?

שאלתי את השכנה והיא שלחה לי את זה.
המנהלת שאלה אותי עם אני עובדת כרגע אמרתי לה שלא ושרק בעלי כי אני איתה בבית. היא אמרה לי קחי בחשבון ששכר לימוד מלא זה 3000 שח בחודש
וכל ההתעסקות מול התמת זה שלך ולא שלנו עד שתקבלי דרגה את משלמת שכר לימוד מלא של 3000 שח

יכול להיות שהבת שלי נחשבת לתינוק? וצריך לשלם 2695 שח והיא עגלה ל 3000 שח?

ואז אכן תשלמי את שכר הלימוד המלא.
ברגע שאת עובדת, בשביל לקבל את הדרגה המתאימה את צריכה לעבוד לפחות 144 שעות בחודש.

את תשלמי סכומים מלאים ותגישי להם 3 תלושים כשיהיו לך.

אבל גם אם אין לך עוד תלושים חשוב חשוב לפתוח בקשה!
כי הם נותנים את הרטרו עד לחודש שקדם לפתיחת הבקשה.
לכן אני פותחת מיד גם אם לא כל המסמכים אצלי.

באמת משמעותי!
פתחנו בקשה בתחילת שנה ובכלל לא היו לנו את כל הטפסים ולאט לאט השלמנו את הדברים ובאמת יוצא שכל השנה אנחנו משלמים אותה דרגה כי פתחנו את הבקשה בתחילת שנה

שולחת ת.ז חחח
ואז משלימה בזמן שלי. העיקר שהבקשה תיפתח.

ואפשר לעשות את זה רק אחרי שנרשמים למעון ספציפי?

אחרי שאושר שהתקבלתם
מודיעים שנפתחה אפשרות להגיש בקשה להנחה ואז.

זה מה שאני יודעת.
לא בדקתי אם אפשר להגיש אם לא נרשמים למעון ספציפי. לדעתי לא. כי מבקשים בזמן הבקשה גם סמל מוסד של המעון.

אז נמשיך לחכות.....

של שנת הלימודים זה סבבה.
אנחנו עשינו בשבוע- שבועיים הראשונים של בשנת לימודים ובאמת קיבלנו אח''כ החזרים.
(לא ממש החזרים, בהמשך שילמנו פחות בהתאם לדרגה שקיבלנו)

שלחתי קצת יותר דברים,
אבל היו טפסים שהגיעו אליי רק חודשיים אחכ בערך ואז הגשתי אותם..

זה באמת יוצא מאוד יקר.

בגדול יש מעונות מלכ"רים ויש שאינם מלכ"רים. מה שלא מלכר משלמים קצת יותר ובנוסף לזה יש מעונות שבהם יש תוספת לשכר הלימוד עבור כל מיני חוגים לפעילויות העשרה, אז זה יכול להגיע גם יותר יקר ממה שכתוב פה.

אני אישית הייתי מבקשת ממנה פירוט מלא מה כולל שכר הלימוד בתוכו.
(מניסיון, הם לא תמיד עומדים בכללי הגבייה, אבל אם אין התגייסות של ההורים, קשה להיאבק בזה)

עד שתקבלי דרגה תשלמי סכום מלא אבל יוחזר רטרו ברגע שתעודכן הדרגה.

חשוב לפתוח בקשה להנחה ברגע שנפתחת האפשרות. על מנת להיות זכאים לרטרו הזה מתחילת שנת הלימודים.

ולא הגיוני. על ילד משלמים פחות מתינוק.
תחשבי שבשביל תינוק צריך עוד כוח אדם.

יותר סביר שכולם במצב שלך, מנסים להתקדם בכל הכוח ולמרות האתגרים השגרתיים של מעון, הריונות, לידות, רכב, למצוא עבודה מתאימה לאמהות, להתמודד עם כל ההוצאות הבלת"מיות...

מנסה לעזור לך-
* חישוב דרגה - כמה שעות את מתכננת לעבוד? את צריכה מעל 24 שעות בשבוע, ואז בערך כל 4 שעות שאת עובדת יותר הדרגה יורדת.
אם את לא עובדת מספיק שעות, אולי עדיף לך מטפלת.
* בית - מבינה שיש לכם הון עצמי? למה לא לעשות שיקול עכשיו, לבנות את חייכם במקום מתאים יותר להורים? מבחינת קרבה למוסדות, תחבורה, מחיר מגורים, היצע עבודה.

זה מה שייצא גם לי במחשבון שלהם.
ועד שלא נתחיל את השנה כנראה לא נדע סופית כמה נשלם...

מה שכן, מתחילים כנראה תהליך של ליווי כלכלי
נשמע צבטיח וטוס, אולי שווה לכם לבדוק בכיוון?
יכולה לתת לך המלצות בפרטי אם תרצי
זה לא בהכרח לכאלה שבמינוס או שלא יודעים להתנהל,
זה פשוט מלמד אותנו דברים חשובים (שהלוואי והיו מלמדים בבית הספר...)
שעוזרים לחיות נכון ולהצליח לחסוך, גם אם המשכורות לא גבוהות

בהצלחה!!

סביר שיצא לך זול יותר.

הגיוני שזה שומן שמתרכז בבטן או ששרירי הבטן עדיין לא חזרו למקום... בכל מקרה- אמרו לי עד שלושה חודשים לא להתעסק בזה בכלל. הכל עוד בהחלמה- אם תרצי אחר כך יש תרגילי בטן לחיזוק שרירים שמותאמים לנשים אחרי לידה

לא חזרו למקומם...

טוענים שדווקא הכי קל להחזיר אותם כעת, הגוף מנסה לבד, רק צריך לעזור לו קצת,
מצד שני, אסור לעשות תרגילי בטן אם יש היפרדות שרירי הבטן, אז צריך לוודא שאין.

וקיבלתי מחזור אחרי 4 חודשים.
אחרי חודשיים לא הייתי חושבת שזה מחזור... עוד הייתי מייחסת את זה ללידה...

היא אמרה שהיא רואה שעוד שבועיים אני אמורה לקבל וסת... אמרתי לה, מה? אבל אני מניקה... אז היא אמרה שזה או שאריות שיליה (אין לי דימום בכלל) או מחזור...
השאלה אם כדאי לנו לקיים יחסים עכשיו, היא אמרה שחייבים אמצעי מניעה ואני לא יודעת מה כדאי לעכשיו...
קיוויתי שההנקה תחסוך ממני את ההתעסקות הזאת לפחות באופן חלקי :/

היית בביקורת רופא אחרי לידה?
והבטן חוזרת בהדרגה, כדאי להקפיד על ספורט ותזונה נכונה

הייתי היום, היא רק בדקה לי את האיבר שהוא תקין... לא אמרה לי משהו על ספורט...

חודשיים אחרי לידה

אחרי 8.5 שבועות, ומאז כל חודש...

חודשיים אחרי לידה, מחזור סדיר!
אין רחמים...
אל תסתמכי על הנקה בשביל למנוע אם לשם את מכוונת .

קיבלתי אחרי ארבעה חודשים. וגם נכנסתי להריון לא מתוכנן 7 חודשים אחרי לידה (מודים בה)

לק"י

(גם בלילה).
וגם אז אף אחד לא מתחייב שהמחזור לא יפתיע, אבל זה סיכוי נמוך יותר.

(לא יודעת מה בקשר לשאיבה במקום הנקה. לא בטוח שזה אותו דבר מבחינת הגוף).

לק"י

לא שאבתי והיא ינקה אחה"צ ובלילות.
יש כאלה שגם כמה הנקות מונעות להן, יש כאלה שגם הנקה מרובה לא מונעת להן.
אבל להנקה מלאה יש הגדרה שלא כולן יודעות. זה לא תינוק שרק יונק, אלא עוד דברים כמו שפירטתי.

שכתבת שאת לא יודעת מה בקשר לשאיבה במקום הנקה.

אבל במקרה שלי התינוק קיבל רק חלב אם משאיבות לכמה חודשים אז זה סוג של מחליף הנקה מלאה...

לק"י

לא בטוח שהגוף מגיב אותו דבר לשאיבות ולהנקות ישירות.

אצלך השאיבות מנעו. ואצלי גם הנקות רק אחה"צ ובלילה מנעו.
אבל מבחינת הסטטיסטיקה של מניעה "טבעית" הנקה מלאה לפי הכללים שכתבתי (ואולי יש עוד) מונעת כנראה באחוזים הכי גבוהים.

אבל בסופו של דבר כל אשה וגופה. אבל יש עניין סטטיסטי וסיכויים גבוהים יותר למניעה בהנקה מלאה וכו'

אגב-הנקת לילה היא בעיקר מונעת מחזור ומונעת הריון

ומדלג על הנקות?

הרבה פעמים כשמדלגים על הנקות לילה המחזור חוזר.

בהצלחה רבה רבה!
ושיצא מהמם כמו שאת רוצה

ואפשר קישור לחולצות בסיס בנקסט?

אין אותן באתר יותר, הזוי!!!

וחייבת לשאול-- איך את מצליחה לשים את הגדולה לישון צהריים??🙈 היא כבר בת יותר מ3 לא? אצלי במעון בכיתת הבוגרים כבר זה מתחיל לחרבש להם את הערב אם ישנים בצהריים... כיף לך❤

ואת מאופרת מהמם!!! (בקטע שצילמת בסגיר, וואו, אהבתי ממש🤩)

כן היא ממש צריכה את השינה הזו ואני לגמרי נותנת לה...
אני חושבת שזה אינדיווידואלי...
גם אני ישנצתי עד כיתה א' כולל 😅

אז עכשיו אני מבינה למה הבת שלי לא ישנה טוב בשנצים🙈🙈

אבל אי אפשר לנת- את יכולות השינה של הבנות משלי 😎

כן הגיוני שכל ילד צריך אחרת, רק כל סרטון זה מדהים אותי מחדש ;) לא מכירה כאלו🤭

יש בממילא את לוצ'נה תבדקי אם הם עדיין מהדרין
יש את תמרה בגן הטכנולוגי במלחה
ויש גם את קפה שלווה (של עמותת שלווה משלבים גם עובדים עם צרכים מיוחדים)
ממליצה למהר לשריין כי הכל נתפס, ולוודא על הכשרויות שלא השתנו בתקופה האחרונה

איפה זה קפה שלווה?

תמרה בגן הטכנולוגי
רימון ביפו או בממילא
קפה גן סיפור בגן סאקר
דניה

ריקוטה בהר חוצבים
מוסקט בכנפי נשרים (הרב רובין אאל"ט)
ויש גם בקניון רמות, לא זוכרת איך נקראת..

יש גם את מוסקט ברחוב כנפי נשרים

רימון או גרג ממילא
קפה גן סיפור בסאקר
וופל באר קניון רמות
גרג וקפה קפה סנטר 1
גרג מלחה
דניה

רק כמובן תזמינו מקום הרבה מראש.
לא ממליצה על קפה קפה בסנטר 1, מקום מגעיל לטעמי...
בנוסף יש את פיקולינו בכיכר המוזיקה(שוב, להזמין מקום)

בגלל הרעש החזק והבלתי פוסק של המוזיקה

קפה תמרה (בגן הטכנולוגי)
קפה דניה (בכנפי נשרים ובבית הכרם)
ריקוטה (בהר חוצבים)
וופל בר (יש כמה סניפים לא זוכרת מה מהדרין)

רימון בממילא

דניה בכיכר - בכנפי נשרים ( מול הבנין של מס הכנסה)
דניה בכיכר - בבית הכרם - ממולץ גם בגלל שיש את קצפת צמוד וזה אחלה לילדים להזמין גלידות / קרפים וכו'
קפה גן סיפור - פחות לדעתי
וופל בר - בקניון רמות - נחמד , לא התלהבנו
כל אלה היינו אפילו יותר מ 10 איש.
רק ממליצה לך להזמין מראש מקום נגיד מחר תזמיני.

חח ככה זכור לי עד הקורונה
וממש ממליצה על קפה דניה, נראלי זה רבנות מהדרין.
ובאמת לילדים נחמד דברים מקצפת..
@מצטרפת למועדון מזל טוב! ממש מרגש

שימי לב לשאול כל מסעדה לפני אם עם מכניסים ילדים ולא מחוסנים.
בגרג בסינמה שבוע שעבר לא נתנו לי להכניס את הבן שלי בן השנה וחודש אלא רק לשבת בחוץ שזה לא נעים בכלל.
ברימון בממילא יש מתחם מיוחד, סגור ונעים שאפשר לשבת שם עם ילדים וגם בחוץ מאד נעים שם.
תינוקות עד גיל שנה הם כן מכניסים.
בקיצור-תבדקי לפני שלא תתקעי

ברמה מאוד פשוטה.
לבחור משהו קטן מהפרשה ולספר במילים פשוטות.
אפשר גם לרכוש ספר פרשת שבוע שאת מתחברת אליו ואז יש הכוונה ורעיונות בשבילך, ותוספת תמונות בשבילו.
לספרי בראשית ושמות יש גם דיסקים מעולים של שירים של 'מלכהלי'.

ואם הוא עולה לגן שנה הבאה אז הוא גם יתחיל להחשף שם ותוכלו גם לשוחח סביב- מה למדתם בגן.

לפעמים עם ילדים קשה לעשות סדר בסעודה , הילדים לא תמיד עירניים, אפשר מתוך ספר מסודר או לפי הזכרון סיפורי תורה.

אנחנו בדרך כלל עושים קידוש, הפסקה ואז ארוחה.
אז אולי בין לבין
אבל נזרום ונראה מה הכי מסתדר לנו

בעיקר מתלבטת לגבי פרשות יותר קשות, כמו הפרשות של השבוע איך מספרים אותם

תלוי בני כמה הילדים..
אבל במיוחד בפרשות פחות "סיפוריות"- לקחת נקודה קטנה עם מסר שרוצים להעביר לילדים וללמד, לא חובה לספר את כל הפרשה

לדוגמא תזריע מצורע הוא סביב העניין של לשון הרע לספר על ישראל או כל שם אחר שדיבר לא יפה ומה עשו עם זה כשבית המקדש היה קיים כל פרשה ישאעזה נושא שאפשר לפתח וללמד משהו שגם קשור אליהם

מאוד מאוד יפה. זה כרך לכל חומש ויש גם על החגים
אצלי, הילדים מאוד אוהבים וזה גם מספר בשפה יפה ומתאימה לילדים ( לא זול אבל שווה)

קשה כלכך!!!

כל חזרה מחופשת לידה בשבילי היא קושי גם רגשי וגם פיזי.
לאט לאט התינוק גדל ויודע קצת להעסיק את עצמו, ישן יותר טוב
ומצד שני אנחנו לומדות להתייעל.
בהצלחה!

גם אצלנו עדיין כל יום הוא הישרדות מחדש,
לפעמים אני שואלת את עצמי אם נזכה לאיזשהי רגיעה של שגרה השנה,
עדיין קשה לנו ממש ממש עם החזרה לפעילות מלאה במסגרות. כולם עייפים.

ואם יכול להיות לך רלוונטי אז טיפ קטן שמאוד עוזר לנו זה להכניס שבת מוקדם,
לא עייפים כ"כ בערב ומספיקים גם להנות מהביחד המשפחתי גם לשחק עם הילדים לפני הקידוש, גם להנות אחרי הארוחה.
אצלנו הילדים הולכים לישון בשבת ב21:00 מה שמשאיר לנו גם חלון לזמן זוגי קצר
וגם לשינה טובה
וזה משפיע מאוד על האווירה עצמה בשבת.
ככה שסה"כ השבת מטעינה במקום לסחוט כוחות.

זה יקרה, דברים יכנסו לשגרה, והיה הרבה יותר קל.

הטיולון רחב(לא משהו קיצוני) ולי זה טוב כי יכולה להושיב גם את הגדול ביחד וזה מקל מאוד מאוד. היא נשכבת כמעט שכיבה מלאה והגגון עוטף את הילדון ממש ככה שזה מקום נעים לישון בו. הסל למטה גדול ויש צבעים יפים סה"כ.
חסרונות: היא קלה יחסית אז אם שמים תיק כבד מידי או שהילדים שובבים ומטפסים היא יכולה ליפול אחורה.
בחירות טובות!

כבר הזמנתי אותה  בלי לבדוק יותר מדי אז זה מאוד מעודד!

ותקבלי שוב בגלולות הלבנות

תודה!

מחזור
הדימום השני יהיה כבר של הגלולות ...
כשלא מתחילים חבילה ממחזור זה קורה

אם את מעוניינת אכתוב לך בפרטי את שמו.

ולעטוף כמובן את הקערה בניילון נצמד , אבל חכי שעוד יגיבו לך כי אני לא סגורה

עדיף לעשות חור קטן לאיוורור.
כשאת רוצה להשתמש מוציאה ויכולה להשתמש ככה או לתת לו להגיע לטמפרטורת החדר - כשעה ומשתמשת רגיל

יש בצקי פיצה שמתפיחים אפילו 48 שעות

לשים טיפה פחות שמרים (לא יודעת מה המתכון שלך אבל לא צריך יותר מכף לקילו)
אם זה לא בצק לפיצה שיכולה להיות גם 72 שעות בהתפחה להקפיד שיהיה לא הרבה יותר מ12 שעות

תודה!!

אני כמעט תמיד מתפיחה במקרר, אפילו כמה ימים.

אני אוהבת להכין בצק עם הרבה נוזלים (יוצא ככה יותר אוורירי) אז דווקא נוח לעבוד איתו כשהוא יוצא מהמקרר, עדיין מאוד דביק אבל יותר נוח לעיצוב, בידיים מקומחות (לחלות) או רטובות (ללחמניות).

קמח לבן😅

בהצלחה!

תמיד. לרוב לא עושה במקרר.

ועושה מקמח 100 אחוז כוסמין מלא.

אין בעיה עם המקרר ואפשר גם יותר מ12 שעות אבל לא להגזים..

אולי אשקול את העניין.
חח לאור העובדה שמישהו אחר עושה לי את הבצק זה יכול לעזור 🙈🙈

אני אחרי הפלה אחת אכלתי סרטים כל ההריון שאחריו
אז קודם כל קבלי את זה, מותר לך! לחשוש, לפחד להילחץ

פרקטי? כל אחת ומה שעובד עליה
להסיח את הדעת, להתפלל, לעשות השתדלות שמאפשרת לך (צדקה, חסד קטן, לימוד יומי)
ולהתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך

שימשיך תקין וקל בידיים מלאות!

תודה על ההבנה! עושה השתדלויות ועדיין לא מצליחה להרגע😕 יש זמנים שזה כל כך מציף אותי כמו היום למשל...ואין לי כל כך עם מי לדבר.
מקווה להרגיש תנועות מהר ואולי אוכל להרגע קצת..

הריון זה לרוב דבר מלחיץ, יש לנו כל כך הרבה סיבות לדאוג, ובטח אם יש עבר שמצדיק את זה.. אז אולי אפשר להסתכל עליו כזמן של ניסיון אחד ארוך וגדול של אמונה, של שחרור, של הבנה שמה שצריך לקרות קורה, ו..של אופטימיות, עד כמה שאפשר.. מדברת בעיקר לעצמי, שעוברת תקופות שתלויה נטו בבורא עולם. (תמיד, אבל כבני אדם יש לנו מצבים שממחישים לנו את זה יותר..)
תנסי עד כמה שאפשר להסיח את דעתך, להתמקד בטוב, להתפלל המון, ולחשוב טוב.. ושוב, חרדות ופחדים לדעתי הם בין הדברים הכמעט בלתי נמנעים סביב הריון ולידה, וזה כנראה הניסיון שלנו כנשים, הזמן להתחבר ולהיתלות, ולהבין שכלום לא בידיים שלנו..
מאחלת לך הריון תקין ומשעמם וידיים מלאות בעז"ה!

האמת, לא חושבת שיש משהו שבאמת יכול להרגיע אישה בהריון מפוחדת, כי הפחדים נשארים תמיד!! עד שלא מחזיקים תינוק בריא ושלם בידיים..
אבל, אפשר לנסות לנתב את הפחד למקום פחות חרד, במקום שהפחד ישתק אותי, שיגרום לי לעשות משהו, להתפלל למשל, להתאמן על לחשוב חיובי, להאמין יותר..
זה קשה כ"כ, וזה ממש מובן עוד יותר עם הסטוריה כמו שלך
שולחת כוחות ובעז"ה שהכל יסתיים בקלות בשמחה ובידיים מלאות בכזה אושר שיפצה על כל הכאב❤❤

אמן! כבר היה הריון תקין לאחר ההפלה האחרונה ברוך ה', הוא היה די מזמן ואז הייתי בטיפול אז עזר לי קצת...ויש זמנים שהפחד משתק כל כך...

מחמם את הלב!

אבל זו תופעה ממש מוכרת אצל דו לשוניים....שמתחילים לדבר יותר מאוחר....
בכל מקרה גם אם היא מעוכבת עכשיו זה לא אומר שום דבר לטווח הארוך או עלייך האמא, וכל ילד יש לו את הקשיים שלו, את פשוט לא רואה את של הילדים האחרים

אני מבינה אותך כאמא לילד בן 4 שעדיין לא מדבר

אולי מילים בודדות

זה מתסכל זה כואב.לנו ולהם! אבל תמיד תחשבי טוב..מתישהו הם ידברו לא תהיה להם ברירה

כל ילד וההתפתחות שלו תמיד תזכרי את זה

את עושה הכי טוב בשביל הילדה שלך

את מהממת! חיבוק גדול

 

רוב היום שהיא ערה היא נמצאת בגן, בחברת בני גילה שלא דוברים את שפתה
זה בלבול עצום בשבילה בין השפה שבבית לבחוץ
תודה לקל עליתם על דרך המלך ואת רואה התקדמות
זה באמת לא פשוט לעבור את זה במיוחד שאתם כל כולכם בשבילה, אבל אתם ממש בדרך החוצה, הכל בשליטה וטיפול
קחי נשימה עמוקה ותמתיני עוד קצת
ותורידי דחוף את ההאשמות העצמיות
את ממש ממש לא קשורה לזה, את עושה לה רק טוב!

ויפה בכלל שאתם כבר בטיפול כי רוב האנשים יתחילו לטפל רק אחרי גיל שנתיים..
זה בכלל לא אומר כלום על ההתפתחות שלה בכזה גיל מוקדם
לי יש 2 ילדים שהתחילו לדבר בגיל 3

אבל זה נכס אדיר לכל החיים.
לא רק השפה אלא גם ובעיקר היכולת למתג בין שפות שמעודדת בעתיד יכולת טובה למעבר בין משימות ואינטגרציה של תחומי ידע

דו לשוניים שמתחילים לדבר מאוחר ובכלליות בגיל הזה עדיין לא אמורים לעשות כלום חוץ מלבדוק ראייה ושמיעה והתפתחות כללית הבנה וחו
בטח שלא קשור למשהו שעשיתם או לא עשיתם

יש מגוון מקרים. זה ממש לא גורף.
מסכימה כמובן שזה לא קשור לתפקוד ההורי שלהם.

ואתם כבר אצל קלינאית?
ודו לשונית?

סורי אבל נשמע לי ממש מוקדם.
יכול להיות שאני טועה.

רק הייתי בודקת שמיעה והבנה.
וממתינה לפחות עד שנתיים וחצי שלוש.
אצלי התחיל לדבר פתאום פתח את הפה בגיל שנתיים ו10 חודשים.
אחרי חודשיים הוא כבר ב"ה לא סותם לרגע. מספר סיפורים.
הייתי כמיבן מודאגת.
אבל בגלל שזה קרה לי גם בילד הקודם.
ואצלה פשוט הייתי בהמתנה לתור לקלינאית.
ופתחה את הפה בגיל שלוש פלוס ועד שהגענו לקלינאית היא כבר דיברה חלק. אמנם היו לה שיבושים קלים. שזה היה תקין לגילה. אבל על זה הם עבדו.

בקיצור אני ספציפית ממש לא היתי נלחצת.

אבל בכללי בחיים יש דברים שאינם בשליטתנו. את עושה את מה שצריך. הולכת לקלינאית מקבלת הדרכה מקדמת בבית מן הסתם. אחרת לא הייתה מתקדמת. אז הכל בסדר!! אם אין לה בעייה בתקשורת והיא מתקדמת בע''ה היא תצמצם את הפער! חום אהבה ורוגע, טיפול ותרגול. זהו. היתר של השותף השלישי. כמובן תפילה תמיד עוזרת.

גם לנו הייתה הרגשה דומה עם הגדולה.
ילדים יותר קטנים ממנה דיברו משמעותית יותר ממנה,
והתבאסנו ברמות.
עכשיו היא מדברת בחכמה וחדות וקולטת ביטויים ומילים שלא ייאמנו.
לכל ילד יש קצב משלו וזה הכי בריא לו.
בע"ה אוטוטו היא תקשקש לכם בלי הפסקה

לפי מה שידוע לי, לפעמים דו לשוניים לוקח להם בהתחלה יותר זמן לדבר,
אבל בפועל הם יוצאים רווחיים יותר,
זה דווקא משמעותי להם הדתי שפות להתפתחות או משהו כזה (חח על סמך אנסין באנגלית שעשיתי במהלך התואר 😅)
נראלי לי תורידי ממך את הלחץ, כמה שזה קשה לשחרר.. ואולי זה גם יעזור.
ואת אמא מהממת! בטוחה בזה!
ואתם כבר בטיפול שזה מעולה!
בעז"ה היא תגדל ותדבר מצויין

הבת שלי בגיל של הבת שלך ועם מספר מצומצם מאוד של מילים וזה כ"כ מתסכל להבין אותה.. ככה שמבינה אותך ממש!!!
למעשה הבת שלך דו לשונית.. מהנסיון שלי, כל ילדיי (גם אנחנו דו לשוניים, בעלי עברית ואני אנגלית) התחילו לדבר מאוחר אבל ברגע שהשלימו את הפער הכל מצויין. נראה לי שבילד הראשון הכי קשה לראות שיש פערים מול ילדים אחרים, בעז"ה תראי שינויים בקצב ההתפתחות בין הילדים שלך ולוקח זמן להבין ולהפנים שכל ילד עם קצב התפתחות שונה וכל עוד זה בטווח הנורמה אין סיבה לדאגה.
השאלה היא כזאת, האם יש לה רק עיכוב בדיבור מבחינת תקשורת מילולית או שיש לה גם קשיי הגייה? היא מבינה הכל כמו שצריך?
באבחון שעשיתי לאחד הילדים הקלינאית אמרה לי שיש לילדים קפיצת דיבור באיזור גיל 3 ובאמת מלבד ילד אחד עם קשיי הגיה כולם מדביקים את הפער בגיל הזה..

עד עכשיו תמיד אמרו לי שיש קפיצת דיבור בגיל שנתיים ונאחזתי בזה, כאילו שבסביבות גיל שנתיים (שזה עכשיו) יקרה קסם ותהיה קפיצה פתאום והיא תתחיל לתקשר יותר.
אם זה באמת יקרה רק בגיל 3 זה אומר שמצפה לנו שנה מאוד קשה ומתסכלת ☹️

הבן לא דיבר בכלל כמעט
וביום של החלאקה םתח את פיו ותוך 2-3 חודשים כבר דיבר ממש
גם הבת שלי עד גיל 3 אמרה רק מילים פה ושועכשיו היא בת 3וחצי ומספרת סיפורים ומדברת מלא ומסתדרת יופי בגן

ויש לי עוד בת בגיל שנתיים ומשהו שגם בקושי מדברת
אבל צופה לה אותו הדבר לכן פחות נלחצת

ורק הקטני שלי בן שנה ו4 והוא עוקף את כולם ומדבר ממש מלאאא מילים חושבת שבאזור ה50. מילים ומצרף שתיים יחד ..לא מכירה חיכ גשאת..מבחינתי הוא המוזר🤭 ב''ה ותושה לא-ל

הבן שלי היה מעוכב ברמה שהתלבטנו אם להשאיר עוד שנה בגן פרטי כדי שיבינו אותו בגן עירייה
בסוף העלנו כי קוגניטיבית זה היה עוול להשאיר
המשכנו במקביל אצל קלינאית עד גיל 3 וחודשיים
ואז הגיעה הקורונה,
והוא עשה קפיצה מ ט ו ר פ ת
אז בהחלט יש כאלה שהבשלות מגיעה מאוחר יותר

אז לא הייתי עומדת עם סטופר.מציעה עוד כיוון לבדוק שמיעה כמו שכבר אמרו אבל גם שקדים מוגדלים יכולים לעכב התפתחות אצל הבן שלי שעשה קפיצה בגיל שנתיים וחצי זה קרה כמה חודשים אחרי ניתוח שקדם והבנתי שזה מאוד נפוץ קפיצה התפתחותית אחרי כזה ניתוח.

לפי הקלינאית היום הגישה היא שהדו לשוניות לא גורמת לעיכוב כשלעצמה וששתי השפות מתפתחות במקביל. כלומר מסתכלים על שתי השפות כמכלול של היכולות שלה ולא על כל שפה בנפרד.

אין בעיית תקשורת, היא חברותית ומבינה.
היא כבר אומרת לא מעט מילים, אבל דיבור תינוקי כזה שקצת קשה להבין (נניח מחליפה הברות בהברות ״קלות״ יותר, או אומרת רק הברה אחת למילה). ובינתיים בגן שלה גם ילדים צעירים יותר אומרים מילים ממש יפה וברור ואפילו אומרים משפטים פשוטים.
ומאוד קשה לראות את זה ולראות עד כמה היא בפער. אני גם חושבת שזה הופך את ההתמודדות היום יומית איתה ליותר קשה מאשר עם ילד שיותר מתקשר ויותר מבין.

כלומר שתי השפות מתפתחות במקביל במוח של הילד (אם עושים את ההפרדה ביניהן כראוי, ונשמע שאתם עושים)
אבל זה לא אומר שזה מתבטא בפועל. הרבה פעמים, אולי אפילו רוב הפעמים, ילדים דו לשוניים מדברים יותר מאוחר. זה כמובן תלוי ילד..
מכירה דו לשוני שלא הוציא מילה מהפה עד גיל 3 ואז התחיל לדבר סבבה, מכירה גם מקרים אחרים, אבל מה שחשוב זה לדעת שמצבים כאלה לפעמים גורמים לאיחור בדיבור.
אבל היא מבינה מה שאתם אומרים? מה שאומרים בגן? היא מתקשרת בדרכה? מניחה ששללתם בעיות שמיעה וכד'

וכמובן ששללנו בעיות שמיעה.
לא חוששים מבעיה חמורה יותר מבחינה תקשורתית, היא פשוט לא מדברת יותר מדי...
מתקשרת בדרכה? סוג של אני מניחה... ואם לא מבינים אותה היא מתוסכלת ובוכה... בגלל זה אני אומרת שזה גם משפיע על ההתנהלות היום יומית איתה.

יש הפרדה בין השפות, אבל אנחנו דוברים גם את שפת המקום ויש בבית גם ספרים ושירים בשפת המקום ולא רק בעברית וגם אותם קוראים כשהיא מבקשת. רוב המילים שלה הן בעברית, יש מילים שהיא מתרגמת (נניח אם יש בשיר/סיפור מילה מסויימת בשפה השניה היא תגיד את המילה בעברית).

שאני לא לא קלינאית תקשורת, אבל יש לי הכשרה במקצוע משיק, אז כן למדתי את התחום של רכישת שפה אצל ילדים.
מציינת את זה כדי שלא תקחי אותי כסמכות, אבל כן שתדעי שאני מתבססת על ידע בתחום ולא רק על תחושות או נסיון אישי (גם הכירות אישית, אבל לא רק).

מתקשרת בדרכה התכוונתי מצביעה, לוקחת אתכם למקום שהיא רוצה כדי לסמן, עונה עם הראש או מעט מילים וכו'. ברור שכשקשה לסמן או להסביר ככה זה מתסכל, אבל נראה לי נכון לכל הילדים שעוד לא מדברים.

מבחינת הפרדה בין שפות, נשמע שזה אחלה. בגדול מה שחשוב מאד זה ההבחנה ביניהן. כלומר למשל - אבא מדבר שפה אחת ואמא שפה אחרת, או בבית שפה אחת ובחוץ שפה אחרת. אני חושבת שאפילו אם ההורים ביניהם מדברים שפה אחת ועם הילדים שפה אחרת זה סבבה. כל עוד זה מובחן לילד ברור מה בעצם שייך לאיזו שפה, ונשמע שאתם עושים את זה. חשוב להגיד שההבחנה לה לא חייבת להיות ברמה משוגעת. פשוט ברמה שזה מובחן מספיק. הכל טוב שיש ספרים גם בשפת המקום בבית. מכירה גם כאלה שלא עושים בכלל את ההבחנות ומדברים מישמש של 2 שפות והילדים מדברים טוב בשתיהן.

זה שהיא מתרגמת זה מעולה כי את רואה שהיא באמת עושה את ההפרדה בין השפות ויודעת מה מתאים למה, וקורה גם שמשלימים מילה שלא יודעים מהשפה השניה (נגיד מילה ששומעים רק בגן, שהיא תגיד לכם כי היא לא יודעת איך אומרים), פשוט לחזור אחריה בעברית ולומר את המילה בעברית.

בסך הכל, עם הקושי המובן שלך שהיית רוצה לראות אותה יותר מתקדמת, נשמע שהיא ממש במצב שמתאים לגיל שלה, בטח עם הדו-לשוניות. ונשמע שאתם הורים נהדרים ואכפתיים.
מאחלת לך שהיא תחפור לך בעתיד עד שתתפלאי איך היתה תקופה שדאגת שהיא פחות מדברת

רק בגיל 3 מצפים לדיבור מובן...
נשמע שמדובר באיחור קל מאוד.
עם זאת, אני מבינה את הצביטה כשהפער בולט אל מול ילדים אחרים,
לי יש בן 4.5 מטופל אצל קל"ת, ופעם שמעתי חבר מהגן מדבר פשוט כמו גדול, הרגשתי ממש כאפה, איך עם כל ההשתדלות שלי, הוא כזה מסכן בגן ולא מבינים אותו (מאז השתפר ב"ה. כבר מבינים). למחרת הייתה אצלנו חברה אחרת מהגן, והיא דיברה עם ש במקום ס ובמקום צ, וזה כל כך הרגיע אותי 😅 (למרות שזה תואם גיל, ואצלנו היה הרבה יותר חמור... רק לדעת שהבן שלי לא היחיד בגן שמדבר משובש...)

אבל עובדתית הבת שלך נמצאת של שני פסים מקבילים. יש לה לפתח 2 שפות. אם היית סופרת את כל המילים ב2 השפות היית מרגישה שיש לה אוצר מילים גדול ורחב יותר. ביצוע 2 משימות במקביל דורש יותר מאמץ וזמן.
לגבי החלפת הברות, זה נורמלי החלפת ההברות וזה נחשב תקין (כל הברה עד גיל אחר..). ויש גם שיכול שהוא גם תקין בגילאים מסויימים.
אמנם כפי שאת מתארת היא בפער מילדי הסביבה. אבל קצב ההתפחות של כל ילד שונה. כל עוד היא בטווח, ב"ה היא בסדר. כפי שכתבתי קודם גם אני מתמודדת עם זה, ככה שאני מכירה מעצמי את התסכול וגם את הקווץ' בלב, בעיקר כשמגיעים לגן ורואים את כולם יחד..
ברור שכאשר היא לא מצליחה להעביר את המסר היא מתוסכלת ובוכה, גם היא מבינה שצריך לדבר ושהיא עוד לא לגמרי שם.. זה דורש הרבה כוחות נפש מכם כהורים לעזור לה ולהביא אותה לומר מילה שקשורה שתעזור לכוון אתכם למה היא מתכוונת. בעז"ה לאט לאט יכולת הדיבור תגדל..

והיא גם נשמעת בערך ברמה הזאת. וקלינאית אמרה שזה תקין לשלב שלה.. (כמובן שבהתאם למילים הספציפיות והמצב הספציפי)
וגם, רוב הילדים שקטנים ממנה בסביבתי מדברים הרבה יותר ברור ויפה..
וזה באמת קשה,וצובט ומתסכל לראות את הפער, אבל צריך לזכור שכל עוד שמים לב, ורואים שאין בעיה תקשורתית או בשמיעה או בהבנה- יש ילדים שהם בקצב אחר, לאט יותר, וזה בסדר גמור!!
הרבה ילדים מדברים צולע עד שלב מסויים ואז פתאום פותחים את הפה ובבת אחת מתחילים לדבר שוטף.
טוב שאתם מטופלים, ובעז"ה היא תתקדם.
אני מרגישה שכשאני לחוצה מההתפתחות שלה- זה עוצר אותה. כשאני משחררת היא מתקדמת יותר..

בהצלחה!❤

הגדול שלי, ילד מחונן ומתוק התחיל לדבר בגיל 3! עד אז אמר כמה מילים

אבל ממש לא דיבר.

וקראנו לו סיפורים ודיברנו איתו, אבל זה פשוט לא קרה

וראיתי חברים במעון שמדברים שוטף, שרים ונחמץ לי הלב.

לקחתי אותו לבדיקת שמיעה, ראייה וכו- הכל היה תקין ברוך השם.

לי אמרו שאין מה להתחיל קלינאית תקשורת בגיל הזה

היום, הוא בן 4, מדבר שוטף, מילים גבוהות, מספר סיפורים וכל מי שרואה אותו לא מאמין שזה ילד בן 4 שמדבר, תמיד בטוחים שהוא בן 5 ויותר.

 

לעומתו אחותו הקטנה בת שנתיים מדברת בלי סוף, שרה שירים ומספרת מה היה במעון- פשוט ההפך ממנו.

 

הוא גם דו לשוני- שזה מקשה עליהם ממש בהתחלה, אל תילחצי קחי את הזמן וזה עוד יקרה, שנתיים זה ממש מוקדם לדאוג

עונה לך כאמא ל2 ילדים מעוכבים שפתית ו2 שלא
בילד הראשון שאובחן כמעוכב( לא שהייתי צריכה את האיבחון כדי לדעת זה היה ברור) הרגשתי ממש כמוך וכל כך כאב לי לראות כמה קשה לו ואיך הפער בין שאר הילדים מורכב לו אבל כשהוא נכנס למסגרת מתאימה ופתאום קיבל מקום של שווה בין שווים אגב הוא היה ברמה הכי נמוכה בגן אבל עדין כל היחס של הצוות וזה שהגן קטן נתן לו ממש מקום לפרוח ולצמוח ולמרות הקורונה והסגרים הוא התקדם מאוד.נכון יש עוד פער אבל לאט לאט הוא מצליח לצמצם אותו..
עם הבן השני כבר היה לי הרבה יותר קל ואצלו גם הפער יותר קטן וברוך ה הוא מתקדם מאוד.
אל תאשימי את עצמך את אמא נהדרת ונפלאה ובטוחה שבקרוב היא תתקדם עוד.
ולגבי השפה מאוד יכול להיות שיש לזה השפעה אפילו ברמת הביטחון העצמי לאוו דוקא קושי שפתי והייתי בודקת את הכיוון אולי טיפול רגשי תומך בנוסף לקלינאית

אם הוא מטופל אצל קלינאית זה מצויין.
אבל זה ממש לא רלוונטי להשוות אותו לבני גילו, כי יש בגיל הזה פערים מאוד גדולים בין ילדים. אז יכול להיות שהילדים שאת שומעת מדברים הרבה יותר ממה שמצופה בגיל הזה, וזה רק עושה לך תחושה של פער עצום כשבעצם הוא לא באיחור כל כך משמעותי.
הבן שלי למשל ממש באותו גיל של אחיין שלי, והפער השפתי ביניהם מאוד גדול ובולט, למרות ששניהם בטווח הנורמה, אבל השפה של הבן שלי מפותחת הרבה מעבר למצופה בגילו, אז זה גורם לאחיין להיראות לידו באיחור למרות שהוא בסדר גמור.

בהצלחה רבה!

לגבי זה שמחליפה הברות ואומרת רק הברה אחת במילה הקלינאית אומרת שלגמרי תקין בגיל הזה אז אני לא דואגת לגבי זה.
אני כן דואגת שאין לה המון מילים ושהיא לא משתמשת במילים כדי להביע את עצמה (להרים כדור ולהגיד דו זה יפה, אבל היא לא נניח תגיד לי כשהיא רוצה לאכול או אפילו סתם כשהיא רוצה עוגיה, אלא תלך לארון של העוגיות).

לגבי הטיפול בגיל מוקדם: יש מצב שאני גרה במדינה קצת לחוצה בכל מה שקשור לעניינים רפואיים (ומי שמכירה את המדינה המדוברת יודעת...) אבל בגדול אני לא רואה רע בהתערבות מוקדמת. מה שכן, כל האופרציה הזו בהחלט מקשה לי על החיים. קיוויתי שבשלב הזה היא כבר תדביק את הפער, אבל בינתיים זה לא קרה. הוא הצטמצם מאוד, אבל עדיין קיים.

זה אומר שהוא יודע לא לסמוך על זרים.

בנוגע לחיסון-
את מאמינה שזה טוב לו?
החיסון יעשה לילד שלך טוב בעתיד?
אם התשובה היא כן, אז למה את בוכה?

אני מבואסת כשעובר לי בראש מחשבה על מה הוא הרגיש באותו רגע.. עצובה שהוא הרגיש שפוגעים בו ומכאיבים לו והוא חסר אונים.. זה שובר לי את הלב אני כלכך קשורה אליו

גם לי היה קשה לראות איך מחדירים 3(!!) מחטים ברצף לגוף של הפיצית המאמי שלי..

פשוט תנסי לזכור שנכון, זה כואב לו עכשיו, הוא מרגיש לא נעים, אבל בסופו של דבר זה ישמור עליו ממחלות!
את ממש דואגת לו ושומרת עליו ממחלות מסוכנות שאולי יפגעו בו במידה ולא יתחסן!
איזו אמא מדהימה את שככה את דואגת לילד שלך ושומרת עליו!!!!

ל"ע ח"ו הורה שמגלים לילד שלו סרטן. אז הוא לוקח את הילד לרופאים, דוקרים אותו. מכניסים לו תרופות מבחילות שגורמות לו להרגיש רע. מונעים ממנו דברים ומכריחים אותו לעבור דברים לא נעימים... וברור לכולנו שההורה עושה את זה כי הוא אןהב את הילד שלו ולא מוכן לוותר עליו.
גם רואים שילדים אוהבים את ההורים שלהם בכל מצב. גם אם הם לא מבינים למה ההורה "מתאכזר" אליהם.
אתמול עשיתי לבת שלי בדיקת דם. בשבילה. היא צרחה את נשמתה ובטח לא הבינה למה אני מחזיקה אותה חזק ועוזרת לאחות לדקור אותה כדי למצוא לה וריד. זה לא מנע ממנה ברגע אחרי לחבק אותי ולתת לי נשיקה.
גם חיסון נעשה לטובת הילד. גם אם הוא לא מבין. ותאמיני לי שהוא כבר שכח
כמו שאת בטח לא נותנת לו תמיד מה שהוא רוצה... זה אותו דבר בשבילו.
ואני חושבת שזה ממש חוסך שבטו שונא בנו. לפעמים אנחנו צריכים להכאיב לילדים שלנו כדי שיהיה להם טוב והורה שלא מכאיב לילד שלו שונא אותו.
חיבוק על החוויה❤❤❤

זו לא החוויה כללית שלו מהעולם. חוויות כאלה במינון סביר בסך הכל מחשלות. זה לא שזה הרווח שלו שאז זו באמת בעיה. הכל טוב. מקווה שיש לכם נובימול ונורופן. זה חיסון קשוח למדי. חלק מהם מגיבים מיד בימים הסמוכים וחלק שבוע אחרי.

פעם הבן שלי אושפז (כשהוא היה פיץ, בן חודש), ועשו לפחות 5 ניסיונות לפתוח לו וריד (כי הוא היה כל כך קטן) והוא לא הפסיק לצרוח. ובאמת לא היה מה לעשות, לא היתה ברירה...
בסופו של דבר הם שוכחים וזה לא החוויה העיקרית שלהם מהעולם. אבל זה באמת הרגשה רעה...

אבל בשביל פעם הבאה - תדעי שזה בהחלט אפשרי לבקש להפריד בין החיסונים (אם לך זה מסתדר לבוא יותר פעמים).
אני עושה ככה ומרגישה שהרבה יותר קל להירגע אחרי דקירה אחת מאשר אחרי כמה ברצף (פעם אחת נתתי לגדולה שלי שני חיסונים באותו יום וראיתי איך אחרי השניה היא בכתה הרבה יותר, ומאז אני מפרידה ונרגעים הרבה יותר מהר). אצלי הטיפות חלב ממש קרובה אז זה לא מטריח יותר מידי..

שאני קיבלתי היום שני חיסונים (לא שלושה אבל קרוב ) וזה אמנם לא חוויה כיפית מאין כמוה, אבל לא נורא בכלל ואחרי חלקיק שניה כבר לא כואב, אפילו כשהמחט עדיין בפנים. מה שכואב זה רגע ההחדרה עצמו וזהו. אז הוא לא כזה מסכן ולא צריך כל כך לרחם עליו... ליפול בחוץ כואב יותר, או לסגור מגרה על היד, או שחבר במעון דוחף או מרביץ, או לדרוך על לגו... בקיצור הילדון שלך יודע להתמודד עם חוויות כאלה

לא על הזריקה עצמה.. אני יודעת שקטן עליו הכאב..
בעיקר כאב לי על ההרגשה שלו שכואב לו והוא חסר אונים וסובל ואני לא ״מגנה״ עליו..

תמיד התחושה שלי היא שהילד לא מבין למה אמא משתפת פעולה עם הכאב הזה.
אבל, האחות כזו מתוקה ושיחקו איתו לפני ואחרי. ותוך כדי הסבירה לו מה עושים והתנצלה שיהיה כואב. ועם הלב הטוב שלה אמרה לי שהיא מתנחמת בזה שהם לא זוכרים לה שהיא הכאיבה להם כשהם גדלים.

אולי זאת אותה אחת היא ממש דיברה איתה לפני, התנצלה שיכאב ואמרה לה שהיא אוהבת אותה ומכאיבה לה לטובתה וזה יעבור מהר..

יש גם אחיות מהממות..

אני בכל גיל גם חודש וחודשיים
לפני החיסון מספרת לילד
שעושים לו חיסון וזה יכאב קצת
אבל זה לטובתו שיהיה בריא
כמובן שאחרכך מתחברת וגם חושבת כמוך

חשוב להסביר לו שזה לטובתו, קצת יכאב ויעבור. את איתו כל הזמן אז הוא מרגיש בטוח למרות הכאב .

מה שאנחנו משדרים לילדים שלנו, זה מה שהם מרגישים.

אם נשדר לו "אוי, איך אתה מסכן דקרו אותך, ואתה אומלל" זה מה שהוא מרגיש.
אם נשדר לו: "אוי, מתוקי. קצת כואב לך, כבר זה יעבור"
הוא ירגע מהר.

ואגב, הוא עוד קטן. אבל זה ככה בכל דבר.

רוב התחושות שתיארת, זה בראש שלך.
ילדים בגיל כזה, חשים כאב, רעב, חום וקור, עייפות, לפעמים קושי שאמא לא פה. דברים פשוטים.
הם לא נעלבים
ולא מסכנים
ולא נפגעים
כל ילד שמקבל חיסון בוכה קצת או הרבה. כי זה כואב.
לא כי יש תחושות פגיעה או וואטאבר.

יכולה להגיד לך ששלושת הבנות שלי בכו בכל חיסון בדיוק 20 שניות. ומיד חיבקתי ואמרתי אמא כאן, עוד רגע זה יעבור ונרגעו.

מה שכן, לתינוקות יש חיישנים מאוד מפותחים לגבי סטרס לחץ וחרדה של האמא. אם את תהיי רגועה, שאת עושה לו חיסון כי זה דבר טוב ובריא, גם הוא יהיה רגוע. אפילו שזה דוקר.

ולגבי שלושת החיסונים ביחד, אני ממש בעד לגמור עם זה כמה שיותר מהר וזהו.

מחר יש לי טיפת חלב עם הקטנה, מעניין איך יהיה...
בהצלחה!😁

גם אצלי משתדלת מאוד לבוא רגועה לטיפת חלב, להלביש פנים של 'הכל בסדר וזה רק חיסון קטן'. הקטן עצבני מזה שתופסים לו את הרגל והוא לא יכול להזיז אותה, הרבה פחות בוכה מהכאבים.
הכאבים לכמה שניות, צווחה של כאב ובהלה (לא ציפה לדקירה כזו..) וזהו..

לעומת זאת, לא אשכח שטיפלתי בילדים שההורים שלנם בפחד איום מטיפולים רפואיים והעבירו את החרדה הזו לילדים (אל תדאג מתוק שלי, האחות הרעה הזו תלך עוד מעט ולא תכאיב לך יותר..) גרמו לילדים שלהם לפחד ולסלוד מהצוות הרפואי. מעבר לכך שזה לא נעים זה גם חבל כי הילד באיזשהו שלב מקבל אנטיתזה כלפי הצוות וצריך להתחיל להילחם איתו על כל טיפול.
אגב, כאב הוא בעיקר במוח והזיכרון הוא פרמטר הכי חשוב - תינוק לא זוכר את הכאבים. ולכן הוא גם לא יפחד מטיפת חלב כל עוד אנחנו לא משרדים לו פחד וחרדה מהנושא.

וכן, קשה לראות את הילד כאוב. לא משנה מה הסיבה. ככה זה להיות 'אמא'. הקשר הזה הכי מדהים שיש. לא הייתי מוותרת לעולם.

חשוב מאוד להישאר רגועים בזמן החיסון.

הם קולטים כל פיפס שלנו ומזה לומדים איך נכון להגיב. 

הוא יבכה בכל מקרה, כן? אבל יחזור לעצמו הרבה יותר מהר ובעיקר- לא ישאר עם טראומה. שמעתי שיש ממש מחקרים על התפתחות של ילדים בתקופות של אסונות (מלחמות וכד') ורואים שהיחס של ההורים לאירוע מאוד מאוד משמעותי. 

איך את חושבת על כל משחקי המילים והאותיות האלו? זה פשוט מדהים!

איזה חסד ה'.❤