פורום הריון ולידה (עמוד 212)

כזה יומיים

לאחר מכן יום שישי מאחרי הגן עד מוצאי שבת או קצת פחות מזה, לא כולל לילה

אצל הבן שלי בראשון כבר הלך לגן בלי טיטול. 

וב3 שעות האלו?

לשאול אם צריך לשירותים?

לשבת איתו יזום עד שיוצא לו?

לקוות שהוא ישים לב ויגיד לנו אם צריך?

לא לקחת בצורה יזומה

לתת לו לפספס

איך שיוצא לו להגיד שזה פיפי ואת זה עושים בשירותים ככה שוב ושוב

לאט לאט ילמד את התחושה שיש לפני וכבר בשלב הזה יקום לשם

בהתחלה יפספס בדרך עם הזמן יתאפק עד השירותים

אחרי השלב הזה הוא יידע להגיד לכם מראש שהוא צריך

לנו זה עבד מקווה שגם אצלך 

מניסיון שלי בגן הם לוקחים אחריות הרבה יותר מאשר בבית.

ואם יפספס - קורה… הגננות יודעות להתמודד עם זה 

לא זוכרת באיזה בית חולים.

מצטערת בשבילך על החוויה הקשה

לאחרונה גם אני מרגישה מסריחה יותר. מלפני הלידה וגם אחריה🤦‍♀️

שמה אחרי מקלחת ואין ריח עד הערב הבא

וממש סבלתי מריח של זיעה קודם

לא מניסיון שלי..

לי עזר במשהו אחר שלא חשבתי שיעזור לי בו.. הייתי סקפטית...  בגדול מאוד מאמינה בכל הקשור לדיקור ואיזון הורמונלי. 

היה לי תקופה כזאת פתאום לאחרונה, וזה מה שעזר

1. במקלחת לשפשף ממש עם ליפה או ספוג או משהו כזה, לא רק לסבן.

2. חזרתי לדאודורנט של פוראבר. לא תמיד ספריי עשה לי ריח כזה, אבל עכשיו כשחזרתי זה הפסיק.

ואני היסטרית מריחות אז מחליפה כל יום חולצה ולפעמים גם יותר מפעם אחת.

הדבר היחיד שעזר לי זה לייזר

עושה לייזר ביתי

הייתי במצב שמחליפה כמה חולצות ביום 

מונע ריח. מפחית את כמות הזיעה.

אבל אם קם פעם אחת לוקח בקבוק וחוזר לישון לא הייתי מתעקשת על זה. מה שנותן לך שקט. לא נשמע שיש לו בעיית שינה או משהו כזה וכשתרצו לגמול תעשו את זה כמו כל גמילה 

גם בגיל גדול יותר. זה עובר לבד לאט לאט.

ממשיכה עם זה אם צריך גם בגיל שנתיים וחצי

אכל בקבוקי מטרנה מלאים עד גיל שנתיים וחצי

בגיל הזה התחלתי לדלל לאט לאט עד שהגענו לחצי כף מטרנה עם 210 מל מים

נתקענו שם לתקופה עד גיל 3 והפסיק מיוזמתו

בקיצור, אני בעד לתת. 

אם הוא לא אוכל מספיק במהלך היום אז הגיוני מאוד שיהיה רעב בלילה

ניסית לתת לו יותר בקבוקים ביום? להוסיף ארוחות קטנות?

זה באמת מקל שהם ישנים לילה שלם אבל חשוב שעאכחו מספיק ביום, זה מנגנון הישרדותי ב"ה

לפני השינה, או משהו אחר יותר משביע.

נשמע לי שזה יותר עניין של רעב מאשר חינוך.

מאד בררן

אבל כן אוכל לאורך כל היום שטויות 

אז או להגדיל את הכמות, או להוסיף עוד משהו.

גבינה, טונה במיונז, שניצל, משהו כזה

זה אל אהרגלי אכילה אבל כן משתדלת שיהיה במקרר נשנושים משביעים

פרוסות גבינצ

שניצלונים (בתנור, אוהבים את זה גם קר) ביצה קשה.

פירות, מלפפון. אצלי מאד אוהבים גם מלפפון חמוץ וזיתים.

במצטבר הם אוכלים ככה ארוחה יפה

ליד השולחן לא נכנס יותר מכפית

(וכן זה שמפיע מאד על השינה)

(סלט מרוסק הכוונה מלפפון ועגבניה טחונים במגמיקס)

אבל זה אומר שבוע סיוט של צרחות ואתם צריכים להיות חזקים

אז לא בטוח שזה שווה.

אנחנו כשהקטנה התחילה לקום 3-4 פעמים בלילה למטרנה אז חתכנו

ובסוף הגענו לבקבוק מים עם קצת חלב (בשביל הצבע)

ואז הבקבוקים הדלדלו ועכשיו ישנה בגדול לילה רצוף. 

ולרוב קמה לבקבוק בלילה , זה בנוסף לבקבוק שהיא מקבלת לפני שינה

אבל היא ביום לא אוכלת כמנט כלום, יש לה בררנות מפחידה אז אני מבסוטית על הבקבוק הזה

אוכלת בערך ב 7-8 בקבוק ואז ב 12-1 קמה שוב אם לא נביא לה זה צרחות אימים. מסיימת את הבקבוק ונרדמת

בקיצור, לי זה לא מפריע (חוץ מלקום לעשות לה בקבוק ולחכות שתסיים כדי לקחת לה)

בגלל זה גם היא נראית טוב בחיצוני והרופאים לא מבינים מה אני אומרת שהיא לא אוכלת כמעט כלום כל היום

תחזרי לישון!

תקחי את הבקבוק ותשטפי בבוקר

אבל בגילאים האלו היונקים שלי קמו הרבה יותר מפעם אחת בלילה ...

אז אתם במצב טוב מאד....

לא הייתי מתעקשת על זה עכשיו אם זה עולה בהרבה בכי ועצבים.

בלי קשר לאט לאט אפשר לדלל את המטרנה

בינתיים הייתי מנסה לתת לו בקבוק מים או בקבוק מדולל (בהדרגה להגדיל את הדילול).

תינוק קטן ממש אוכל כל שלוש שעות

לפעמים שעתיים.

מבוגר ישן לילה שלם.

בין לבין יש הרבה הדרגה

ויש תינוקות שבאמת רעבים.

לפעמים אפילו ילדים בני שנתיים שלוש קמים רעבים לפנות בוקר.

ראיתי את זה על הילדים שלי.

ואגב- הם הרבה פעמים ישנים לילה שלם, או כמעט שלם בליל שבת, כי אז אוכלים סעודה גדולה מהרגיל, ובשעה מאוחרת יותר...

צריך לראות ממה הוא מתעורר.

אם לא קר לו, הטיטול לא מציק, זה לא חלום רע-

הגיוני מאוד שהוא רעב. ומגיע לו אוכל 🙂

ילד רעב, צריך לאכול...

אפשר לנסות להאכיל יותר טוב לפני השינה...

זה לא גרם להם לא לקום

הם קמו לבקבוק מים

רק שגמלתי מבקבוק בגיל שנתיים וחצי וצפונה

הם הפסיקו לקום בקביעות 

בדרך כלל בגיל הזה לא צריך את האוכל בלילה.

זה יותר עניין של הרגל.

מצד שני, לא תמיד קל לגמול, ולפעמים יותר נח לתת בקבוק מלכתחילה תהליך של גמילה.

אתם צריכים להחליט אם אתם הולכים על גמילה. ואז כדאי להכין את הילד כמה ימים מראש. להגיד לו שמיום מסוים לא אוכלים יותר בלילה. ואז כשמגיע הזמן, להיות עקביים ולא להישבר. זה יכול לקחת כמה ימים עד שהוא יתרגל. ויש סיכוי שגם אחרי גמילה מבקבוק הוא ימשיך להתעורר.

לפעמים זה יותר קל ממה שחושבים, אבל לא תמיד.

אפשר גם להחליט לא לגמול כרגע ולחכות עוד כמה חודשים. ואז או שהוא יפסיק לבד, או שבהמשך תגמלו אותו.

אם הוא לא אוכל מספיק ביום, מצד אחד הבקבוק יכול להשלים לו את הארוחות, אבל מצד שני זה דווקא יכול לגרום לו פחות לאכול. ואולי גמילה מבקבוק תעזור לו לאכול יותר טוב.

בכל מקרה, כדאי לנסות שהוא יאכל יותר טוב במהלך היום.

איך יודעים להבדיל ? שאלה טובה, בשביל זה אולי באמת כדאי לקחת ייעוץ שינה ולראות שהוא אוכל טוב בערב

מוכנה להדוף עגבניות🤭

אבל אם הוא רעב- זה גורם להתעוררויות.

אצלי כשאוכלים טבו ביום פחות מתעוררים בלילה. (גם אחרי שמסיימים עם בקבוק..)

נקפיד בעזה על ארוחת ערב טובה

תודה לכולן

אצלי הוא בן שנתיים גם לא אכלן כלכך וגם קם פעמיים למטרנה זה באמת מעייף לקום ולהביא לו התייעצתי עם דיאטנית היא אמרה לנסות לדלל ולעבור למים אבל מים הוא לא רוצה אז מחכה שפשוט מעצמו לא יקום לבקבוק..ניסיתי לתת לו ארוחה לפני השינה יוצא שהוא לא רוצה והוא מחכה לבקבוק חחחח

אם מבחינה רפואית הכל תקין כמובן

פיזיולוגית תינוק נורמלי בגיל הזה לא זקוק להאכלות לילה

וזה גם מזיק לשיניים

אבל זה יצריך מכם כמה ימים של התמסרות לרעיון וסבלנות...תחליטו אם מתאים לכם...

הדרך שאני למדתי להוריד היא לא לעשות את זה בבום אלא לרווח את שעות השינה בלי אוכל. נגיד עכשיו קם ב1 אז לא לתת בקבוק אלא להרגיע ולנסות להרדים חזרה בכל דרך לא מתוך בכי כמובן

אם קם שוב יותר מאוחר נגיד החלטתם על שעה 2 והלאה- רק אז לתת בקבוק

וככה להגדיל כל יום את הזמן שמצפים ממנו לישון בלי אוכל עד שתגיעו לשעה שמבחינתכם זה בוקר

עוד אפשרות היא באמת לדלל עד שמגיעים לבקבוק מים אבל עדיין נשארת התלות בבקבוק מים שגורמת לו לקום בלילה ומקשה על גמילת לילה בהמשך. בד"כ תלות כזו לא משחררים כל כך מהר כי אין מוטיבציה חזקה לגמול אותו מזה, כולה בקבוק מים....

עובר החלמה עם הזמן

אבל יכול להציק גם שנים אחרי

הצבע מבהיר עם הזמן

הפניה מרופא משפחה

לק"י

אבל אני עם צלקת בת כמעט 11 שנה והיא ממש לא בולטת כבר.
 

לא זוכרת תוך כמה זמן היא כבר לא הציקה לי בהרגשה. אבל חודשיים וחצי זה נראה לי מספיק זמן כדי שרוב הזמן היא לא תורגש. אולי כדאי להתייעץ עם רופא.

היא כן עלולה להציק בזמנים של קור, בהריונות הבאים כשהבטן גדלה ולוחצת.

לק"י

אז אולי היא מבינה גם בצלקות.

(לא שההפרדות קשורה לצלקת, אבל זה מראה שהפיזיותרפיסטיות לא מתעסקות רק ברצפת האגן. מקסימום תשאלי אותה למי לפנות.

בגדול מרפאות בעיסוק מתעסקות גם בצלקות).

אני אחרי קיסרי והולכת לפיזיו רצפת האגן.

היא התאימה לי סיליקון לצלקת, עיסויים, אמרה שתעשה לי טיפול בסיכות לצלקת

העור ובאזור הצלקת

יש לי 2 גדולות בגוף. אחת מגרדת לי עד היום ואחרת כירורגית שכבר כמעט ואינה נראית

יש משחות שיכולות לעזור להקלה אבל לא ניסיתי בעצמי, הגרד והעקצוץ זה כנראה בגלל ההחלמה שלה כי העור מתחדש שם כשי להירפא

אפשר לפנות לרופאה ולשאול מה יש לה להציע

הצחקת אותי עכשיו

אבל האמת שאני די מהר חוזרת לישון על הבטן, אולי בחןדש הראשון כזה שדי גדוש זה פחות נוח אבל אחכ זה כבר סבבה אצלי

בהריון מתקדם ממש לא ירדה ליה בטן לפני הגודש

זה בפירוש לקח עוד כמה ימים..

אבל לא למי שילדה בקיסרי🤭

(כי אז אפילו להתהפך לכיוון הבטן זה כואב, שלא לדבר על לישון עליה...)

העצה הכי טובה היא לחכות לתקופה של אחרי ההנקה האינטנסיבית ואז לישון בתנוחה הרצויה

לק"י

איזה מבעס.
 

(זה הזכיר לי משהו קצת שונה, אבל אחרי הלידה האחרונה המוהל אמר לקנות ביפנטן. בעלי הלך לסופר פארם ושאלו אותו- אם טיפות או משחה. בחר טיפות, בבית הסתבר שזה בכלל טיפות עיניים🤦‍♀️🤦‍♀️

אבל פה בעיני הרוקח היה אמור להבהיר מה זה כל סוג).

קרה לנו פעם עם סוג טיטולים. אמרתי להביא כל סוג חוץ מסוג מסויים וכמובן מה הביא? את אותו הסוג...

הוא אמר שזה שאמרתי לו את השם הזה פשוט קפץ לו כסוג שאני רוצה 

פשוט לא קישר שזה מה שנקרא ואזלין 😂 לא טרח לקרוא את האנגלית

חחח שיהיו בריאים 

היה לי פעם משהו דומה  / שונה

בעלי מכניס בגדים כהים למכונה, בגדים במוצאי שמחת תורה (עם כל הבגדים החדשים של סוכות: צמר, סריגים חצאית קפלים חדשה ועוד)

אמרתי לבעלי לא להפעיל את המכונה כי צריכה לוודא שכל מה ששם מתאים לתכנית רגילה כי אולי חלק צריך עדינה

מפה לשם התארגנויות ניקיונות יוצאת להליכה

אני חוזרת ומגלה שהוא לא רק הפעיל על תכנית רגילה הוא גם העביר הכל למייבש על תכנית ייבוש ארוכה

לא רוצה לתאר לכן מה היה בבית באותו רגע

אמאלה ואבאלה

עד היום אני קונה ומשלימה קניות על אותה מכונה שהופעלה,

שיהיה לזכרה.

עוזר בבית מלא (יותר נכון אני עוזרת לו חחח)

באותו ערב הוא פשוט שכח התבלבל

משהו כזה

מי שלא עושה לא טועה

מי שלא מפעיל כביסה לא יכול להפעיל את הדברים העדינים עם דברים שיהרסו אותם ובטח לא יעביר למייבש...

קניתי שעון קיר לבית, ואמרתי לבעלי שיתלה אותו במקום מסוים בסלון.

אחרי איזה שבועיים השעון שכב על המדף, ביום שישי היה לבעלי קצת זמן פנוי.

אני חוזרת הביתה ומגלה השעון תלוי, אבל במטבח ולא בסלון.

שאלתי אותו למה הוא לא שאל אותי, ומה הוא חשב כשהוא תלה שם את השעון. הוא ענה שזה מה שהוא רגיל מההורים שלו, שהשעון במטבח.

לק"י

יש נשים שאיחור בלקיחה עלול לגרום להן לדימום, ויש כאלה שלא.

לגבי ההגנה- נדמה לי שרק איחור של 12 או 24 שעות זה בעייתי. תבדקי בהוראות.

לק"י

ועוד יש דימום מהלידה- זה לא קריטי.

אני אישית לא הייתי מתאמצת בשביל זה.

(אבל אני לא לוקחת אחריות. כי בעיקרון זה עלול לעשות דימומים)

נכון אני לפני טבילה

השאלה אם לא אקבל פתאום מחזור? הנקה מלאה..

כי בסוף לקחתי את הגלולה רק ב14:30 

לא מחזור.

יש ילדים עם קיבה קטנה, שאוכלים כמויות קטנות במרווחים קטנים. גם אצלנו היתה תינוקת כזו, לא בהנקה, וזה באמת קשה.. הפתרון הוא בעיקר למצוא זמנים לישון במהלך היום. לא דווקא בבוקר, לי מאד עזר דווקא לישון בערב, לפני שמגיעה ללילה קטוע. לא כל ילד יכול לישון לילה שלם בגיל קטן, הבן שלך פיצי עדיין

אני נזכרת גם שהבת שלי ישנה לילות שלמים כשהפסיקה ההנקה

היא גם תפחה ממש

הבת שלי קיבלה תמל, ופשוט אכלה חצי או שליש ארוחה. מהיום שנולדה זה היה ככה, כי הקיבה שלה קטנה. היום היא יותר מבת שנתיים ועדיין אוכלת ארוחות קטנות ומתעוררת באמצע הלילה רעבה פעם או פעמיים.

הןא באמת רעב באמצע הלילה.

עד גיל שנה תינוק יכול להיות באמת רעב וצריך לאכול בלילה. ופעמיים הנקה בלילה זה לא הרבה.

לדעתי יותר הח. בלילה להניק ולא להביא תמל אבל את יכולה לעבור לתמל בלילה לא יודעת אם יעזור.

מה שמתיש זה שאר הקימות... אולי כואבת לו הבטן? או קפיצת גדילה?

עד גיל שנה זה לגמרי תקין

ואם תחליטי להפסיק להניק עדין הוא יצטרך לקבל בקבוק.

אני יודעת שכרגע זה מאוד קשוח

זה נהיה יותר קל ככל שהם גדלים

אבל כמה פעמים?

נראלי קצת יותר מידיי

במהלך היום הוא לא אוכל ככה מה קרה 

כדאי לחשוף לאור שמש במהלך היום ובמיוחד סביב השקיעה כדי לעזור לגוף להפריש הורמוני שינה.

הוא פיצי, ממש לגיטימי שהוא קם הרבה, כן לראות אם הוא מחליף יום ולילה-אם ביום יש לו שינה אחת ארוכה יותר , אם הוא אוכל פחות ביום...

חשבתי על לינה משותפת

אבל זה לא בטיחותי

ואני עסוקה כל הלילה בלשמור עליו או שאני קמה בבהלה לבדוק איפה הוא

יש כללים ממש ברורים כדי לעשות את זב בטיחותי

ואם תקבלי החלטה מושכלת אז את תלמדי לישון לידו והוא לידך בלי לקום בכלל זה חלום!

אצלי הם ישנים ככה 6-7 שעות רצוף מגיל שבועיים בערך, ואם מתעוררים לפעמים בשביל לאכול אני מאכילה מתוך שינה. עוד לא פגשתי מישהי בלינה משותפת שלא מרוצה.

בעיני גם לקום כל שעתיים זה לא בטיחותי. לא יודעת איך אפשר לשרוד ככה

לא רוצה ליאש את הפותחת אבל לא הייתי תולה את כל הישועות בלינה משותפת

אנחנו בלינה משותפת מגיל 0...

הוא עדין חושב שהוא ניו בורן וקם כל 3 שעות לינוק

אז נכון אני מניקה בשינה

ונכון שזה עדיף מלקום להניק

אבל שינה רציפה זה לא

(הוא בן שנה ושבע...)

שאצל כולם ישנתי איתם והם עדיין קמו כל 3 שעות לאכול.

דווקא כשהפסקתי עם השינה והעברתי חדר היה שיפור בדכ אבל זה לא היה בגיל חמישה חודשים..

לק"י

אצלינו אולי אולי היה שיפור עם חלק מהילדים כשעברו חדר.

(ושני האמצעיים שלי עדיין באים אלי ברוב הלילות😑).

מישהי קרובה לליבי איבדה ככה תינוק בן חצי שנה. נחנק, לא עלינו, מהכרית. מקרה עצוב עצוב עצוב.

זהירות מלינה משותפת, בבקשה!!!

אבל גם עם תמל זה קרה רק כשהילדים גדלו

כי הקימות זה לאו דווקא רעב אלא הרבה דברים שמפריעים לתינוקות קטנים

אצלי הקטן ישן לילות שלמים לפני גיל 3 חודשים ואז התחיל לקום פעם אחת ועד גיל שנה קם 2 פעמים

בין גיל שנה לשנתיים היה קם הרבה פעמים גם אחרי שהפסיק עם מטרנה

רק אחרי שגמלתי מבקבוק מים בגיל 2.5 הוא התחיל לישון לילה שלם 

בגיל הזה לא ישנים כמעט לילה שלם, ופעמיים לאכול בלילה בגיל הזה זה ממש נורמלי, אז לדעתי להפסיק עם ההנקה לא יעזור. אולי כדאי לבדוק מה מפריע לו שהוא קם בשאר הפעמים, ואם אפש רלטפל בזה ואז הוא יקום רק פעמיים לאוכל

בגיל כזה אין משהו שתעשי שבאמת יבטיח שישן לילה שלם.

כן אפשר וכדאי להתחיל לסגל הרגלי שינה (להפריד אוכל ושינה, סדר יום, חלונות עירות וכו) אבל השנה הראשונה היא מלאה בשינויים וגם אם הוא ישן יומיים או שבוע לילה שלם זה לא אומר כלום.

מעבר לבקבוק בכלל לא מבטיח לילות ארוכים יותר אבל כן תהיה את האפשרות להתחלק עם הבנזוג לקימות בלילה וזה מאוד יכול להקל

וחיבוקקק

זה תקופה מתישה 

חמישה חודשים עוד לגמרי קטן..

אצלי בדכ השיפור מתחיל אחרי שהם מתחילים לאכול מוצקים ואז עוברת איתם תהליך של העברת חדר, הרדמות עצמאית, גמילה מהנקת לילה ורק אז בערך בין גיל 9 חודשים לשנה אני מצליחה לישון לילה (וגם זה לא בהכרח כל לילה)

בקיצור אני משנה את ההסתכלות ובמקום לצפות לשינה רציפה אני יוצאת מנקודת הנחה שהשינה לא רציפה ואם פתאום יש איזה נס אני מבסוטית שישנתי 3-4 שעות רצוף🤣

לתת לנפש להתכנס פנימה, להרפות.

להתחבר לשינוי שעומד לקרות.

פשוט לנוח (בראש)

לשמוע מוזיקה טובה, וכל מה שעוזר להרפיה וחיבור לנפש. פחות להעמיס.

יהיה את הזמם הנכון ללמוד ולהתמלא, לדעתי כרגע זה לא הזמן הנכון לכך.

הייתי במקום הזה ממש לפני כמה שבועות.

כמה ימים לפני הלידה שחררתי.

כי כבר לא היו לי כוחות פיזיים. זה קרה מעצמו וזה היה חלק ממה שהביא לי כוחות. באתי מוכנה לזה שדברים שרציתי להספיק - לא אספיק. ולא יהיה כמו מה שתכננתי ורציתי.

ובימים של המנוחה קראתי והקשבתי לדברים שהכינו אותי ללידה. פיזית ורוחנית..וזה נתן לי המון כוחות.

לדברים שעושים טוב למנוחה ואיוורור

אני הייתי חודש שלם בבית בתשיעי בגלל צירים נחתי וצפיתי בסדרות וסרטים

זו היתה הכנה מוצלחת ללידה

ופחות תוכלי לעשות אחרי הלידה.

לצאת עם הבעל/חברות. לעשות דברים שכיף לך.

אבל אולי יש דרך שהיא תיראה יותר "ספתית"?

ואז אולי הייתי מחליפה את הספה במשהו קטן יותר כמו עוד כורסא

אפשר לחשוב איך לתת לסלון מראה נעים וביתי גם עם האילוצים..

באמת לא נראית ספתית אבל..

לא יודעת מה לעשות...

אם כן, אפשר לחשוב איך מבחינת מראה להפוך אותה למראה יותר של ספה

למשל- מכיסוי ספה מתאים מבד ריפוד שיכסה את הכל כולל הכריות

הוספת גב מיטה בקיר

הוספת יותר כריות- גם גדולות בתור הישענות וגם כריות זרוקות עיצוביות שנותנות תחושה יותר נוחה וגם מצמצמות את הרוחב העמוק יותר...

ועוד פתרונות שקיימים ולא בהכרח חשבתי עליהם..

אם זה משהו שמדבר אלייך אני יכולה להמשיך לחשוב 

אני לא מהנשים האלה שההריון קליל בשבילן

לא פיזית לא נפשית

בהריון יכולים להיות הרבה מיחושים וכאבים בגלל השינויים שהגוף עובר, וגם ההורמונים משפיעים כמובן

אני במקומך קודם כל מפסיקה לצפות בשלב זה חאיזה שינוי דרמטי כי ממילא חודש שמיני תשיעי זה השלב הכי כבד ואם עד עכשיו לא הוקל לך - לא נראה לי שבהמשך זה ישתנה

מעבר לזה, תורידי הילוך. אל תצפי מעצמך להתנהל אותו דבר כאילו את לא בהריון. צריך לנוח יותר ולתת לגוף את שלו

באשר להורים וה"שם" שכביכול יש לך - אם לא מגלים כלפייך הבנה, הייתי מפסיקה לשתף

אני זוכרת שבהריון הראשון אחותי אמרה לי "הריון זה לא מחלה" וזה ממש הכעיס אותי כי כבר הייתי בשמירה מפורקת. מאז הפסקתי לשתף באמת

שולחת חיבוק❤️

הלוואי שיעבור אחרי הלידה. אני קצת חוששת מזה

באמת משפט מעצבן...

ממליצה ממש להקפיד גם אחרי הלידה לתקופה ארוכהה

ממש משמעותי לי

חוץ מכל התסמינים הפיזיים, הנפש גם עובר שינוי.

קחי את הזמן אחרי הלידה להתאושש לאט לאט.

חיבוק!

אני מכירה 2 מעולות באזור השומרון

אחת קינזיולוגית שמתאימה תזונה לפי השריר

וצמחי מרפא ויטמינים

ומרפאה גם חסמים רגשיים וכו.

היא ממש טובה בלטפל בעייפות ועוד מלא מיחושים.

זה דברים שברופאה הרגילה אין מענים.

רק בטביעי.  

ויש אחרת שהיא גם רפלקסולוגית וגם עוד טיפול במגע שלא זוכרת את השם

אבל ממש מרפאה את השרירים

ומכניסה לאיזון

מומלץ מאוד לסוף הריון.

אפשר גם דיקור

שזה מומלץ גם

תשקיעי בכל המסביב הזה וזה ישפר לך פלאים את המצב. .

וגם תנסי לאכול טוב

דברים קטנים כמו שקדים אגוזים ותמרים.

יוגורט וגרנולה

צלחת פירות

שאלו דברים טובים לעיכול

ונחת לעצמך

וכמה שתקבלי את עצמך ותאהבי את עצמך הסביבה תאהב ותכיל אותך

בהצלחה יקרה

אל תזניחי את עצמך 

מבינה אותך לגמרי

ההריונות שלי היו נוראיים ורוב האנשים לא הבינו את הקושי וזה נורא תסכל אותי. התרחקתי מהרבה אנשים והתחלתי לדבר בעיקר עם אנשים שעושים לי טוב. הרבה פעמים הייתי עונה שהכל בסדר גם אם המצב גרוע, כי לא היה לי כח לחפירות שלהם ולחוסר ההבנה.

יש נשים שעוברות הריונות מורכבים יותר וזו המציאות, ואת צריכה לאפשר לעצמך לנוח.

אם את מרגישה שמה שאת מרגישה זה מעבר לרגשות רגילים של דכדוך ועצבות אולי שווה ללכת לדבר על זה עם מישהי, ללכת לטיפול פסיכולוגי שיעזור לך לסדר את הראש ואת הלב לקראת הלידה.

בהצלחה והמשך הריון קל ותקין בעזרת ה'❤️

שאישה בהריון תתפקד כרגיל או כמעט כרגיל מנותקת מהמציאות

זה שנשים אחרות אולי עושות את זה לא הופך את זה להגיוני

יש תסמינים פיזיים שגורמים כאב וקושי

אין סיבה להרגיש אחרת

הדבר היחיד שלא תקין זה התסכול

כי אין סיבה לצפות למשהו אחר

לעצור לרגע ולהתאים את היומיום ליכולות האמתיות

גם אם זה אומר לעשות ממש מעט ולנוח הרבה

אני ילדתי בתל השומר ודווקא היה ממש פנוי, ואווירה מאוד רגועה.

כנראה כמו בכל מקום תלוי על איזה זמן נפלת..

שיהיה החלטות טובות ובהצלחה ♡

אמנם לא ילדתי תאומים, אבל ממש ממליצה על תל השומר כבית חולים. 

ממש ממש על תל השומר

לא הייתי מתקרבת, בטח שלא עם 2!  חוסר מקצועיות, עומס נורא, יחס מזעזע ועוד

יכולה לחפש בכרטיס אישי שלי פירטתי יותר כמה פעמים

קודם כל תדעי שמסתבר שכדאי לזמן תור מראש לזירוז. לא ידעתי את זה והגעתי בבוקר ורק לקראת ערב הכניסו אותי לחדר לידה.

בלידה עצמה הרגשתי שהצוות מאד מקצועי וקשוב. ממש היה לי טוב! בפתיחה מלאה לקחו אותי לחדר ניתוח ושם היה צוות מורחב ומיומן, וב"ה שלא היה צורך בניתוח.

האשפוז עצמו היה בסדר, לא מושלם אבל לא נורא. אבל הכי חשוב היה לי המקצועיות בלידה, כי לידת תאומים נחשבת ללידה בסיכון. וזה היה ממש מצויין שם.

בחדר ניתוח כדי שאם יהיה צורך לעבור לניתוח לא יתבזבז זמן....

גם נפוץ שהעובר הראשון נולד בלידה רגילה והשני בניתוח

המשקלים נמוכים/יזדקקו לפגייה.

יש שם רופאים מקצועיים מאד.

אני ילדתי בירושלים אז לא רלוונטי לך

אבל ליולדת תאומים תמיד מתייחסים אחרת מלידה רגילה.

יש הרבה יותר צוות בלידה

הצוות יותר מקצועי ומיומן

והיחס בהתאם.....

לדעתי בסוג לידה כזה הדבר היחיד שצריך לבדוק זה רמת מקצועיות ופגייה.

ופחות איכות המלונית או כמות האוכל שמוגש בחדר אוכל....

תמיד אפשר ללכת אח"כ לאיזה בית החלמה שתרצי

ומנסיוני האישי- אחרי לידת התאומות כל הזמן הייתי איתן בפגייה

אין לי מושג בכלל מה היתה רמת השרות במחלקת יולדות.

הייתי עולה לשירותים וחוזרת חזרה לפגייה.....

וארוחות הייתי רצה לכמה דקות לאכול וחוזרת לפגייה

כי הסבב של שאיבה/האכלה/תאום א'/תאום ב' וחוזר חלילה הוא בלתי נגמר........

ב"ה

והעיקר שיהיה בבריאות ונחת בכפל כפליים

שבבלינסון הפגיה בבניין אחר מבניין יולדת

וזה לא תמיד פשוט ללכת לשם אחרי לידה...

בבלינסון הפגיה נמצאת בשניידר וזה רחוק, זאת הזייה בעיני.

והפגייה של תל השומר נחשבת טובה יותר

ולכן אני הגעתי לשם בלידה ראשונה כי היה לי הריון בסיכון והיה חשש לסיבוכים וכו..

בפועל חוץ מזה שהייתה לי חוויה ממש לא טובה וקשה ומיילדות באמת נוראיות ורופאים, ואין לי כוח לפרט אבל באמת הייתה לי שם חוויה מאוד מאוד קשה.. אני לא הרגשתי את המקצועיות בשום צורה וגם היום אחרי שילדתי שוב ושוב ואני מבינה לגמרי מה היה שם אני יודעת להגיד שמקצועיות לא הייתה שם.

אגב כשדיברתי עם הרופא שלי אחרי הלידה שהוא גם היה רופא מומחה פרופסור כי זה היה מעקב הריון בסיכון, גם הוא הזדעזע מההתנהלות שלהם בלידה ואמר שזה ממש לא היה מקצועי, כנל מכירה סיפורים כאלה חלקם ממש מורכבים ובעייתיים מהרבה חברות. ומשום מה הם עדיין נתפסים מאוד מאוד מקצועיים אבל בפועל לא רק שהם לא נעימים אלא המקצועיות שם ממש ממש לוקה בחסר...

את הפגייה אני ברוך השם בסוף לא הצטרכתי אז אני לא יודעת להגיד איך היא אבל יודעת להגיד על ההתנהלות בחדרי לידה כולל סיבוכים בלידות וכו..

ועוד לבד!

מציעה לך לתת אקמול/ נורופן, זה ממש עוזר..

ולתת לעצמך מידי פעם הפוגה, גם אם הוא בוכה..

לשבת רגע, לשתות משהו מתוק ולנשום ולחזור אליו בכוחות מחודשים..

זה יעבור בעז"ה 💕

ממש לא שופטות!!!!!!

זה קשה כ"כ כ"כ כ"כ

באלי לבוא אלייך לקחת אותו לסיבוב בחוץ שעה ותנוחי קצת

זה כ"כ קשה!!!!!

ולהיות בלי הבעל !! מבינה אותך כ"כ!!!!

חיבוק גדול וכוחות!!

תני לו אקמול בלילה, או טיג'ל, ששניכם תישנו קצת. זה קשה ברמות.

ותנסי מנשא. אם אין לך אולי אפילו להשאיל ממישהו רק לכמה ימים עד שתצא השן בעז''ה. זה הרבה יותר קל מסתם על הידיים...

ועוד משהו שאולי שייך, לקחת בייביסיטר שתעשה איתו טיול בעגלה או משהו במהלך היום שאת תוכלי לנוח...

קשוח בטירוףףףף

הייתי כן הולכת לרופא לוודא שזה באמת שיניים ולא אוזניים או משהו אחר, מהנסיון שלי זה קצת חריג שבוע שלם לצרוח בלילות משן... 

אבל קודם כל משכך כאבים כמובן

1. חודשיים לנסות נחשב כלום זמן. מעל גיל 35 אפשר לפנות לברור אחרי חצי שנה, מתחת - שנה של נסיונות.

2. לגבי הדימום - לא מוכר לי האמת. אפשר לפנות לרופאת נשים אם זה נמשך

3. אין קשר בין התקופה שמנעת לזה שעכשיו את חודשיים מנסה. זה לא "עונש" חלילה. עשית מה שהיה נכון עבורכם וזהו.

שתזכו בעז"ה בקרוב להריון תקין ומשעמם שיסתיים בידיים מלאות ❤️

היא לא מבינה איך נשים מצפות להיריון במשך תקופות ארוכות

התקן אחרי קצת פחות מ5 שנים

אחרי קצת זמן הלכנו לרופא נשים והוא הרגיע אותנו שהכל בסדר ושזה יבוא לבד, ואכן הגיע לבד אחרי חצי שנה

היו לי איזה חודשיים שהיה מחזור ממש קצר, נגיד יומיים-יומיים וחצי והרופא אמר שזה תקין.

באמת היה קשה לחכות אבל הרגשתי שבסוף כשדווקא הרפיתי והתעסקתי בדברים אחרים פתאופ זה הגיע, ובזמן הכי טוב שיש.

בהצלחה!! היריון קליל ומשעמם בקרוב!!

חשבתי שעם התקן לא הורמונלי לא אמור להיות שינוי בווסת...

תודה ששיתפת, מעודד אותי

מרמת גן אני חושבת

עושה הכנה ללידה, וגם עיבוד לידה

אני עשיתי אצלה והייתי ממש ממש מרוצה. שינתה לי לגמרי את כל החוויה

אני עשיתי בזום אבל לדעתי היא מקבלת פרונטלית