פורום הריון ולידה (עמוד 212)

לק"י

כי גם ככה במוצ"ש אני ישנה מאוחר.

אבל חוץ מלהפעיל מכונת כביסה לא עשיתי כלום (כמובן שארגנתי ילדים לשינה, וישבתי איתם).

עד ששבת יוצאת וכו'.

אבל אם יש לך כח, אז ממש כדאי לך לסיים היום כמה שיותר. אני פשוט עייפה.

ילדים לישון

והוצאתי את ההכנות

אין לי הרבה עבודה כי חלק מההכנות היו במקפיא, ואת הקינוחים החלביים כבר הכנתי אתמול למזלי

אנסה לצאת לדרך בכל זאת

השאר יסתדר

כשאני לא ישנה בלילה היום למחרת נדפק...

חח ראיתי על זה בדיחה .

כמות האנדרלין וערנות והתכננוים שלי ב1 בלילה

100%

כמות הכוחות ב8 למחרת

0%

משהו כזה.. לא זוכרת בדיוק..

לק"י

ויש לי רצף בעבודה.

אבל בשביל צריך את ההתנעה הראשונית, ולא תמיד מגיעים אליה...

ותלוי אם משכימים אותך מוקדם בבוקר גם בחופש....

אז אני קרובה לסיום של החלק הבשרי ב"ה (מחכה לראות איך ייצא הניסוי של הכיסונים שעשיתי)

אולי רק את הרוטב לרביולי אשאיר למחר

אני בהלם שלא ניסיתי לפני

הולכת לאמץ את זה

ועשיתי כיסוני בצק ממולאים בבצל וחזה עוף קצוצים

פשוט ממש

בספונטניות עקב בלתם יצא שחמי וחמתי יבואו היום. אז הוספתי עוד דברים, וזה ממש ממש עוזר שחלק גדול מאחוריי!

שהשם יברך לי את הזמן כי יש מלאא מה לעשות

אני בישורת האחרונה בעז"ה

מטבל אבוקדו

2 קינוחים פרווה

להשרות חסה

לשטוף, לנקות מה שיש כח ולהתקלח

בטח שכחתי עוד מלא דברים😂

שאחת המטרות של אספירין זה בשביל למנוע רעלת.

ואחד התסמינים לרעלת זה לחץ דם גבוה.

אבל האספירין לא מונע ישירות לחץ דם גבוה.

נראה לי כדאי לברר עוד ממה נגרם הלחץ דם הגבוה.

אולי לשים בקערה עם מים לאיזה שעתיים ואז לבשל עד ריכוך בסיר לחץ ואז לבשל עם רוטב.

את מבשלת בחג? אם כן אז אולי רק לבשל עד ריכוך היום ומחר לבשל פרוס ברוטב

ומחר לפרוס ולבשל ברוטב,

תודה 👍

אבל לא ממש עזר. (גם אני תחושתית ולא מסוגלת לחשוב על גרביים אלסטיים)

הדבר היחיד שעוזר נראה לי הוא מנוחות ולהרים רגליים למעלה.

מסייגת שלי ב"ה לא תמיד כאב, ובמפתיע בהריונות הבאים לא חזרו לי הוורידים.

ושווה לחפש פיתרון

לגבי גרביים- יש כל מיני סוגים, יש מידות לחץ שונות ויש בהתאמה אישית מבדים נעימים יותר. לי הפיזיותרפיסטית שלי הזמינה וזה אפילו לא עלה לי כסף (אני לא בהריון, צריכה מסיבות אחרות. כדאי לך לבדוק)

כדאי לך להרים רגליים על כרית כשאפשר, זה עוזר לזרימת הדם

תרגישי טוב והריון קל ותקין🙏🏽

לק"י

לא הלכתי על הכי יקר (זרקון אולי?).

לא זוכרת אם הסבירו לי מה ההבדלים. וגם לא זוכרת כמה זה עלה.

בהצלחה!!

הטיפול שורש עבר בשלום

אבל הכתר.. פחות

לא ידעו לבנות את הכתר כמו שצריך

והוא תמיד נפל עוד במעלית של הקופה...

ככה הלכתי וחזרתי 8 פעמים!!

בסוף דרשתי מהם את הכסף חזרה, בזמנו זה היה סביב ה 1500 שח

החזירו הכל והלכתי לפרטי באותו מחיר בדיוק.

רופא מעולה שבעלי הולך אליו מגיל קטן

ב2 תורים, אחד כדי לקחת מידות והשני להדבקה, יצאתי עם כתר כמו שצריך וזהו.

על טיפול שורש+ כתר (זמני +קבוע)

כ3000 ₪ במכבי (בלי ביטוח משלים)

לא יודעת איזה כתר, לא ידעתי שיש סוגים, הסכמתי להצעת מחיר הראשונה שנתנו לי.

אם לא, לא הייתי חוששת.

הכי הרבה תעקבי רק לוודא שהוא מפעיל את כל הגפיים כרגיל ולא מתלונן על כאבים.

יש לי ילדים שהיו נופלים קבוע אבל ממיטת מעבר שזה יותר נמוך מיטה רגילה.

אצלי זה היה בנוהל ילדה שנפלה שוב ושוב ממיטה רגילה

היתה ממשיכה לישון אפילו

מקומותיים צריך לראות איפה המכה

אם בגוף או בראש

נפילה ממיטה רגילה לא אמורה להיות מסוכנת.

אח"כ מנקה אותו טוב במתקן שלו, ומנקה את המתקן עצמו (גם ככה עושה את זה כל כמה זמן...)

מנקה איתו הכל הכל, גם קיא🙈 ואז מיד מנקה וכו'

באנונימי כי זה יעשה לי זהוי סופי לניק

וואהו, לא יכולה ענות לך מה הכי מומלץ! השוק מפוצץ בזה! תלוי מאוד מה התקציב שלך ומה חשוב לך בשואב.

אנחנו בגדול מאוד מרוצים, ברור שיש דברים שהייתי משנה משדרגת, אבל בטווח ההשקעה הכספית שלנו הוא אחלה לנו!

הוא ספוג במים וחומר ניקוי בעצמו..

לא מיועד לאיסוף של נוזלים.

בדרך כלל מייבשת עם סמרטוט מיקרופייבר ואז עושה מגבון רצפה, ומדי פעם שטיפה רצינית יותר.

אבל יותר קורה שפשוט מסריח אצלינו..

עדין לא פתחתי, כדאי בכלל או לנסות למכור???

אומנם שירותים אני לא מנקה עם זה (גם בית של בנים ב"ה)  כי אצלי זה מקום מאוד קטן מעדיפה לשפוך מים/אקונומיקה /חומר אחר

אבל בבית כן בשימוש של מס פעמים בשבוע. בהתחלה התלהבנו ועשינו יום יום אבל אחכ זה הפך לאחת לכמה ימים, אבל בהחלט זה עוזר בבית, ממליצה כן להשתמש

הכי נוח זה במוצש או שניה לפני שבת לעביר ויש על הבית בכמה דק 

בעיני מכשיר מוצלח מאוד. אחת הרכישות הטובות שעשינו.

משתמשים בזה באופן יום יומי.

ובהתחחה התלהבתי וחיכיתי לזה.

אבל לא יודעת מה זה יתן לי. קניתי מגב שאפשר לשטוף את הריצפה בלי להתכופף. לא רואה מה העדיפות של המכשיר על פני זה. ודורש טעינה כל פעם וכו

הוא לנקות רטוב ויבש ביחד.

כמו קורנפלקס וחלב, קוסקוס ורוטב, מרקים עם ירקות... ועוד שלל הפתעות שילדים בריאים מפילים על הרצפה😅

לי זה שידרג לחלוטין את ניקיון הבית.

וגם מכניס בפעולה אחת גם את המטאטא וגם את המגבת, חוסך זמן וגורם להרגשה יותר נקייה בבית.

אצלי הוא לא מחליף את השטיפה הייסודית פעם בשבוע, אבל בהחלט מחליף את העברת סמרטוט בסוף כל יום. והעיף לי את הדלי והסמרטוט שהיו מחכים כל פעם כי התעצלתי למלא דלי מחדש כל יום🤦

מצד שני, בד"כ האלה שמביאים בשי לחג הם הרבה פחות איכותיים. כן ממליצה לך לבדוק באינטרנט את הרמה שלו לפני שאת פותחת.

ואחכ לעבור עם השואב שוטף? הוא ישאב אותם לגמרי? במקום לעבור הלוך חזור על כתם עד שירד

משהי פה המליצה

מקווה שבאמת אני לא הורסת את המכשיר

קחי בחשבון שזה ממש ממלא את המיכל של המים המלוכלכים..

אף פעם לא ניסיתי, זה לא שניסיתי ואני אומרת שלא.

אותי אישית זה היה מגעיל וזה מכשיר ממש יקר.

לק"י

אין שם אזכור של חברים וחברות (חוץ מזוג מאורס😉).

יש גם את "בראש של יהונתן"- גם ממש חמוד.

פוצולופופום- סדרה דמיונית.

שתמיד מאשרים

ולעשות בקופה שלך

כל הזוגות בגיל הפוריות יכולים לגשת לבדיקה

מגיעים שני בני הזוג לקופה של האישה

כמובן צריך לקבוע תור מראש

האחיות וידאו כמה פעמים שאנחנו באותה קופה וכל פעם מחדש הן נשמו לרווחה...

כנראה שכן יש איזושהי פרוצדורה. אולי זה רק ברמת האחיות ולא משהו שאת צריכה לעשות.. 

ורק אם היא יוצאת חיובית למשו- מריצים בדיקות על הגבר

יש במרכזי בריאות האישה אחות יעוץ גנטי

תתיעצו איתה 

אבל בודקים בהתחלה רק את האישה.

אם יש ממצאין בעייתיים בודקים גם את של הגבר

וכשהייתי בהריון וזה היה הרבה יותר מלחיץ

תעשו לפני ההריון

לק"י

ההריון כבר קיים.

ואם הסקירות וכו' תקינות, אני משערת שהסיכוי שקיימת בעיה קשה הוא נמוך. לא?

כדאי לעשות, כי אולי זה יצא מהסל, אז לדעת לעתיד.

שתיים אני חושבת שיש מחלות שהכל תקין ומגלים אחרי הלידה (לפחות בחלק מהמקרים) ואז זה מאפשר מעקב

תודה על ההסבר!

יש דברים שלא רואים ך, מניחה כמו טאי זקס וכדומה

דבר שני בהריון רוצים לדעת כמה שיותר מוקדם אם יש חשש לעובר, ואם כן אפשר לעשות בדיקת סיסי שיליה בשבוע מוקדם

מה שמשאיר יותר אפשרויות

הראשון

יכול להיות שיגלו מחלה שוואלה לא קריטית, אבל סבבה, אז אפשר להחליט לנסות להיקלט טבעי בכל זאת

וחוץ מזה, יש תסמונות ומחלות שנראות מבחוץ לא קריטיות, אבל לאדם עצמו הן כן משפיעות על דימוי עצמי, יחסים וכו… שווה בעיניי לבדוק ולהיות יותר חכמים אח"כ ולקחת החלטה מתוך ידע והבנה של המצב

זו בעיה.

מוזמנת לפנות לרבנים שמבינים בזה בשאלה

אלא לדברים לא קריטיים.

כמו שכתבה יעל @יעל מהדרום

אני הכי בעד לבדוק מה שצריך כדי לדעת ולהתכונן כמו שצריך, ואני גם בגישה למשל שאם יש המלצה בעקבות ממצאים לעשות מי שפיר, אז גם אם לא הולכים להפלה, לבדוק כדי להתכונן מראש ולהכין את הצוות הרפואי אם צריך (וככה עשיתי בעצמי) אבל דברתי על מחלות קלות, כמו ש@בארץ אהבתי כתבה, למשל על הגן של החירשות, זה לא פגיעה קשה באיכות החיים אז רק בגלל דבר כזה ללכת לpgd? איפה עובר הגבול?

חרשות זה בהחלט פגיעה משמעותית באיכו. החיים

אפשר להתגבר עליה אבל היא בהחלט לא פשוטה

זה נכון שלא על הכל כדאי ללכת ל pgd, אבל  מקרים נניח שזוג כבר נמצא בטיפולי פוריות הם כנראה ילכו על זה יותר בקלות מאשר זוג שצריך ללכת להפריות רק בגלל גן ספציפי.

אני גם בגישה שלא הכל צריך לבדוק ולברור, קצת מזכיר את הסיפור ההוא על עולם שכולם בוחרים רק גנים של פסנתרנים בלונדינים עם עיניים כחולות לילדים שלהם, אבל לרשימה נוספו מחלות משמעותיות בהחלט. בסוף הזוג מקבל את המידע של מה הגן אליו הם נשאים בדיוק, ומחליט איך להתקדם עם זה.

אלא נותן לך ידע.

איתו תחליטי מה את רוצה לעשות. 

וגם מכון פועה ממליצים לעשות את הסקר הגנטי המורחב.

כל המחלות שנבדקות פוגעות קשה באיכות חיים .

כמה ילדים חרשים במשפחה זו פגיעה עצומה באיכות חיים של המשפחה, שלא לדבר על פגיעה באיכות חיים של הילדים עצמם.

יש גם דברים קלים יותר (לדוגמא - גן מסוים שגורם לחרשות, אבל חוץ מזה כל ההתפתחות תקינה).

האמת שניסיתי לחפש ברשת מה הקריטריונים לבדיקות שבודקים עכשיו, ולא ממש הצלחתי להגיע למידע מסודר.

בכל מקרה, אני די בטוחה שרוב המחלות שנבדקות הן כן מחלות שפוגעות באופן משמעותי באיכות החיים.

ובסופו של דבר, שמקבלים את התוצאות אפשר לקבל החלטה איך להתייחס אליהן. לא על כל דבר צריך לקבל החלטה שעושים PGD. 

ובאופן כללי חושבת שיש הרבה רפואת יתר שכוללת בין השאר מלא בדיקות מיותרות

וכל המלצה רפואית כדאי לבחון אותה ולהחליט האם היא שווה בעלות תועלת או לא 

ייועץ גנטי זה כשיש בעיה, זה משהו אחר.

והיא כבר נותנת הפנייה לבדיקות שצריך. תלכו את ובעלך ביחד

ממליצה לפעם הבאה לשים תזכורת בפלאפון,

לי הרבה פעמים זה עוזר.

לפני? או אולי ניקית עם עד מוקדם יותר?

כי זה יכול להחשב כהפסק- עם שאלת רב כמובן

כי זה נפל על יום ממש בעיתי ועמוס הטבילה

והרק יום אחד קודם היה ערב זוגי פנוי וכיף

זה היה כל כך מתסכלללל

וגם אצלי זה התפספס ונשכח ברגע

אז באמת פשוט מותר להתבאס

העידוד שלי זה שדוקא כשנותנים לזה מקום

בסוף..עובר יום ועוד יום וזה יהיה מאחוריך..

ואחרי כבר תשכחי מזה ותעברי הלאה

ככה שזה הכי לגיטימי להתבאס

אבל זה באסה מאוד זמנית..שאחרי זה יפוג תוקפה..

תסכול לגמרי! אולי עשית איזשהי בדיקה שיצאה נקיה לגמרי? אם כן שווה לשאול רב..

מבאס הדברים האלה!

וממליצה תמיד לעשות הפסק *ברגע* שאפשר גם אם זה בבוקר ואם מסתדר לעשות אחד נוסף לפני ששקיעה..

הייתי אמורה לעשות בחמישי

ושחכתי והייתי מבואסת

ואז עשיתי בליל שבת

ושבת שהייתי אמורה ללכת לטבול

התחיל פתאום גשם חזק ממש

ולא היה שייך לעלות עם הילדים מהבית שלנו למקום ולבית הכנסת.

עמדנו אני ובעלי בהלם ולא ידענו מה לעשות

אחרי שנכנסה שבת ...

אז החלטנו שנדחה למוצש את הטבילה ונהיה בנחת .

ובמוצש  נכנסתי להריון

שזה היה ממש בהפתעה ולא בתכנון.

וזה לימד אותי שהכל היה מושגח בקטע מטורף אלוקי. 

מבאסססס

ביום של הפסק תמיד לעשות בדיקה בבןקר אם כבר אפשרי.

ןאז ליתר בטחון אם משהו מתפספס בערב, יש את זה

סתם מעניין אותי כל אלו שאומרות לעשות הפסק בבוקר ליתר ביטחון

כילו אם אני עושה הפסק והוא טוב, אין מצב שאני עושה שוב במהלך היום, כי אולי יפסול לי את הבדיקה הקודמת

ככה גם בבדיקות הפסק שיש לי בהם ספק, אני לא רוצה לעשות עוד פעם כי אולי בפעם השניה זה יהיה בוודאות אסור.

שהבדיקה תהיה בעייתית אם אני זוכרת. אולי אחרות ידייקו אותי

אצלי הבדיקות לא בעייתיות ב"ה אז אני כןעושה פעמיים כשאני זוכרת

בבוקר זה לא לכתחילה.

זה בדיעבד אם לא היה דימום באותו יום.

בכל מקרה, למה שהבא יפסול לך את הקודם? את עם בעיות כתמים/פצעים? 

אני ממש ממש מסכימה שאנחנו טרודות היום מאוד ולגמרי לעשות בזמן הראשון שזוכרות (ושבאמת יוצא טהור).... טבל אם אני עשיתי בבוקר, יצא טוב, סימנתי לעצמי וי, אבל אם זכרתי שוב בשעתיים וחצי שעות זמניות שלפני השקיעה, אז צריך לעשות שוב, ולא לימר לעצמי "אה, עשיתי בבוקר לא צריך שוב פעם"

יוצא מן הכלל מי שקיבלה הדרכה פרטנית מרב לנהוג אחרת... למשל יש מישהי שסובלת מפצעים ורב הורה לה לא לעשות יותר מבדיקה אחת ביום ואם עשתה בבוקר, לא עושה בדיקה נוספת כדי לא לפצוע את עצמה. 

אם זה יקרה כנראה זה יפסול בכל מקרה את הבדיקה של היום הראשון..

כמו שכתבתי ל@מדברה כעדן., עושים בדיקה ברגע שאפשר במהלך היום ואחכ משתדלים כן לעשות שוב..

האמת שאני אף פעם לא בטוחה שהפסק ילך טוב וגם לא בדיקה ביום הראשון

ובאמת קורה לא מעט שלא הולך ונדחה לי הכל ביום.

כנראה תלוי כל אחת.

בכל מקרה אני לא עושה בבוקר, עושה משעות הצהריים והלאה ופחות מקפידה על קרוב לשקיעה.

אבל הילדים שלי לא היו בתמת.

נשמע לי מוזר לשלוח ילד שרק עכשיו נגמל לשירותים רגילים גם אם קטנים בדרך כלל לוקח להם זמן להתרגל.

ולדעתי אם הגננת רואה שמפספסת בשירותים היא לא צריכה לשלוח אותה לבד אלא ללכת איתה ואולי לכוון אותה או לפחות להוריד לה את המכנס לגמרי.

שבא הקצין בטחון ואמר שבגלל שיכולות להיתפס של אצבעות או משו כזה זה לא בטיחותי ואין קרש

היא לא יכולה ליפוך פנימה כן?? זה אסלה פיצית כזו נמוכה היא עולה עליה לבד

מכירה את האסלות האלה, זה מגעיל וקר ולא נעים לשבת על אסלה בלי מושב

ובכל המעונות שאני מכירה יש מושב רגיל

וגם אצלנו אין קרש

אבל היא בעצמה הציעה להביא לימים הראשונים מקטין אסלה

אבל אפשר בהחלט לקנות מושב מתאים

קישור לדוגמה:

מושב אסלה לילדים – טורנדו קינדר

לגבי 1- תלמדי אותה לרכון מעט קדימה עם הגוף לכיוון הברכיים אולי זה יעזור.

לגבי 2- אפשר לשים לה תחתון טיטול אן משהו עד שיעברו לה השלשולים.

אין איך למנוע את הבריחה היא לא מספיק מורגלת בשליטה על הסוגרים וזה מתאגר במצב שלשול,

מה תעשי, תאמני אותה לכווץ? 😄

יעבור..

לפני 5 שנים. אולי מאז השתנה משהו🤷‍♀️

לק"י

אז ללמד אותה באמת להוריד מכנסיים עד למטה.

ולבקש גם מהגננת שתראה לה או תזכיר לה.

תלמדי אותה לשבת 'בפנים' אצלינו זה עזר הייתי מזכירה כשהולכים- לא לשכוח להוריד עד לנעליים את הבגד

לגבי 2 עם הוירוס זה יעבור תארגני החלפות לא הייתי בגלל זה משגעת אותה

אנחנו עם אחד הילדים לקחנו הלוך חזור כל יום למעון והביתה את המקטין

אפשר גם להשאיר שם

הוא אמנם בן, אבל לטענת הגננת לא מגיע גם לאסלה הנמוכה, והיא אומרת שאי אפשר לשים כלום (לא יודעת אם זאת החלטה שלה או של מישהו אחר).

אז בגן הוא מתפנה רק בסיר.

ובבית רק בשרותים עם הישבנון. 

הפלאפונים האלה הם מכת הדור🤦‍♀️

שהוא לא עוזר בהכנות לשבת?

שהוא לא מתקשר?

אני לא כאן הרבה אבל פתאום קפצתי..

זה נסיון ממש קשה כי בעצם הקושי שלך "שקוף" - מכיוון שאת לא רוצה לשתף אז בעצם אף אחד לא רואה קושי..

אני חושבת שפתרון אפשרי יכול להיות למצוא את "קבוצת השווים" של נשים וזוגות נוספים שמתמודדים עם אתגר דומה של קושי של פוריות.

איתן תוכלי לשתף, לפרוק וגם לקבל הבנה ותמיכה בתהליך.

אני חושבת שיש למכון פועה קבוצות כאלה.

יש ארגון שנקרא "אדוה" שמציע מפגשים של זוגות מאותגרי פוריות.

אני חושבת שגם למרכז "עדן" יש קבוצות מהסוג הזה..

אני גם חושבת של בת-חן וייל יש קבוצת ווטסאפ של נשים בטיפולי פוריות.

תבררי ותמצאי מה מכל אלה או משהו דומה מתאים לך - אל תישארי לבד!!

את חייבת מעגל תומך שיכול לעטוף ולחבק אותך!!!

אני חושבת שזה מסוג הקשיים שמי ש"מבחוץ" הרבה פעמים לא יודעת כיצד להגיב אליהם - מה לומר ומה לא, האם להתערב וכמה..

דווקא מי ששותפות איתך בתהליכים מקבילים יוכלו לתת תמיכה הרבה יותר מתאימה ומדוייקת...

ושוב חיבוק גדול!

יהי רצון שבזכות ר שמעון בר יוחאי תצליחו להיפקד בקרוב ממש ותראו ישועות גדולות!!!

פועה

קבוצה כזו לנשים

ברחבי הארץ

אולי בכל זאת אפשר למצוא את מי לשתף?

פשוט ממש קשה להחזיק את זה לבד בבטן... אם בעלך היה איתך בבית היה קצת יותר קל, אבל עם המילואים ביחד עם הכל זה ממש לבד 😕

את חושבת שתרצי לספר למישהי בלי כל הפרטים? אפשר לספר שאתם מתחילים תהליך של ivf גם בלי לפרט למה צריך אותו אם זה עוזר

כתיבה המילים שרציתי לכתוב לך)

זה באמת לא פשוט

זה מפחיד

זה לא מציאות נעימה בכלל.

אם תרצי איכשהו שאחת המנהלות תקשר בינינו ואכתוב לך מסר , זאת אפשרות.

בינתיים

תדעי שהפחד שלך מאד מובן

הבלבול

חוסר אונים בתוך הים הגדול הזה ש"נזרקת" אליו

ובעלך בכלל במילואים, שזו גם חתיכת הרפתקאה!

באמת באמת לא קל.

וכל הכבוד על העמידה בזה!!

מצדיעה לך, לשניכם .

בעיקרון

מנסיוני -

יש בחיים קלפים, בכל תחום, לכל יהודי בעולם הזה

ותאמיני לי שלכל אחד יש קלפים אחרים...

הבחירה שלנו (והברירה שלנו)

היא איך לשחק איתם

בצורה שתמקסם את הרווחים שלנו

ותמנף את היכולות שלנו להגיע למקום גבוה יותר

אם את בקטע של אמונה אז יש את העניין של

נס להתנוסס - הנסיון הוא כמו נס-דגל

המטרה שלו הוא לנוסס- להרים אותנו גבוה למקום שלא היינו בו לולא הניסיון הזה.

אם את בקטע של להפוך את הלימון ללימונדה- שיחות, הרצאות, למצוא את החיובי שבזה  זה גם אפשר , אבל לא בכוח.

תמצאי את הדרך שעוזרת לך להירגע

ולהגיע ליישוב דעת,

כדי שתתבונני על המציאות החדשה שקצת 'נכפתה' עלייך, עליכם

ומכאן תצליחי לבחון איך יהיה לך , לכם הכי טוב להתקדם.

כי התקדמות תהיה. ואולי גם נסיגה , חשוב לדעת שהירידה היא תכלית העליה! כשיש ירידה - היא  חלק מהמסלול , אחריה יש עליה

ורק אחרי מאמץ נגיע לפסגה ונראה את הנוף או השקיעה היפה.... ונרגיש הנאה ואפילו סיפוק מהעמל ש-הנה יש לו תוצאות.  תוצאות לא חייבות להתבטא רק בצורה פיזית (אם יש או אין תגובה/ אם יש או אין מדד/ אם יש או חלילה אין ילדים כרגע)

בחיים, תוך כדי מסלול (ובפרט המסלול הפריוני)

אפשר למצוא את היופי גם בדברים קטנים  שקורים לך בדרך (השגחה פרטית, תוצאות חיוביות, אוכל טעים , חוויה זוגית מגבשת, להפוך את האתגר לדבר שמקרב ביניכם מבחינה זוגית ומעשיר את העולם הפנימי של כל אחד מכם )

חשוב שתנסי למצוא לך את הדרכים להירגע, להתחזק מבחינה נפשית (אם את מתחברת לשיעורי תורה בנושאים של אמונה או כל נושא שקרוב לליבך)

לצאת לבריכה/ הליכה/ עיסוי/ שיחה עם מישהי שמבינה ויכולה לתת לך זווית ראיה טובה

על התקופה שאת , אתם עוברים.

בכלל, התקופה הזאת מורכבת מאד, וכדאי להתכונן כדי לא להילחץ מידיי , וכדי לא לפחד מידיי  .

תזכרי שאת, אתם בידיים של הקב"ה!

"אי אפשר לאיש בלא אישה

אי אפשר לאישה בלא איש

אי אפשר לשניהם בלא שכינה"

כשאישה רגועה ושמחה ,

זה משפיע על האווירה בבית! אפילו שזה רק זוג.

הכח של האישה הוא גדול

הזכות שלך היא אדירה!

היכולת של זוג לזכות לשכינה בבית זאת מתנה!

וכן משמעותי למצוא זמנים של 'אי' זוגי של שניכם-

שבו יש פשוט כיף, קשר נעים, אהבה טהורה

שלא תלויה בשום מדד רפואי

ובשום דבר חיצוני  .

זה מאד מחזק ונותן כח לבאות בבחינת חמצן לפני ש'צוללים לים' בחזרה.

את בטח יודעת לפי המקרה שלך מתי אפשרי להרוויח זמן כזה (גם שיחת טלפון טובה נחשבת )

מדעית, רפואית, טבעית -

לגבי העניין שכתבת על האבחנה של האיש שלך

דבראשון, זה רק אבחנה.  לא יודעת אם זה מוחלט

אבל את יכולה למנן לעצמך כמה את נלחצת או מפחדת.

בדרך כלל אנשים לחוצים או פוחדים ממשהו לא מוכר , שלא ידוע להם איך להתמודד איתו, הוא נראה מאיים....

אני חושב  שהפתרון הוא ללמוד, לחקור קצת את הנושא , לקרא או לדבר עם מישהו (האחות/ הרופא אולי) שייתן הסבר פשוט בשפת העם מה זה אומר תכלס.

ודבר'ני, יש דרכים גם - איך את/ם מתמודדים

או מה אפשר לעזור לעצמכ/ם

מבחינה תזונתית/ התעמלות/ דפוסי שינה

שיכולים לשפר תוצאות בדיקות / מדדים

ככה שתמיד יש מקום לתקווה.

ותזכרי שעם ישראל הוא מעל לטבע!

וניתנה רשות לרופא לרפא - אבל לא לייאש !

את יכולה למצוא מאמרים בנושא הנ"ל וללמוד עליו, או לחפש מה אומרת הרפואה הטבעית

(נראה לי שאפשר לשלב את שתי הרפואות - הרגילה והטבעית ככה לא מפסידים כלום)

יש דרכים לעזור לשפר מדדים בשביל תוצאות טובות בעזרת ה  

וגם תזונה עוזרת מאד (יש כמה דברים, אם תרצי אפרט ממה שאני יודעת, אם לא-דלגי)

היו מקרים של לידות טבעיות!

היו מקרים של הריונות כדרך הטבע!

בבקשה בבקשה

יקרה

אל יאוש!

אנחנו ביום הגדול של רבי שמעון

יהי רצון שזכותו תעמוד לך, לכם

ו תבשרי אותנו בשורות טובות!

אני לא מכירה מקרוב את הקושי הספציפי. אבל מכירה את התחושה של הקושי השקוף, שבפנים יש סערה, והכל קשה וכואב ומעורבב ומפחיד ולא ברור. ובחוץ אף אחד לא יודע. וכולם מתייחסים אלייך כאילו הכל בסדר. ובמקרה הטוב אפשר להפיל קושי על המילואים. כשבפועל יש כל כך הרבה יותר בפנים.

וזה כל כך קשה🥺

כל הכבוד לך שאת הולכת לטיפול רגשי!

נתנו עצות טובות לפניי, למצוא קבוצת תמיכה,

ואולי בכל זאת אפשר לשתף חברה, או בת משפחה בivf.

וחוץ מזה תהיי בחמלה כלפי עצמך, תפנקי את עצמך, תעשי כמה שיותר דברים שמשמחים אותך.❤️

ובעזרת ה' שתזכו לילדים במהרה! כמה שיותר בקלות ובשמחה! ובינתיים שתצליחו מתוך האתגר לצמוח ולהיות יותר קרובים ואוהבים!

בס״ד

חיבוק גדול גדול גדול.

ממש ״מבינה״ את הכאב הכפול והמכופל

ואת הבדידות שאת מתארת.

תחילת נישואין זה מורכב לרוב הזוגות.

מילואים אל תוך השנים הראשונות של הקמת הבית, זה בטח ממש לא קל!

ואם הוא בלחימה ממש אז קל וחומר……

גילוי קשיי פוריות זה כואב ומפחיד!

IVF זה סיפור גדול שמושקעים בהם המון משאבים פנימיים ופיזייים!

אז השילוב של הכל זה משהו קשה מאד!!!

הרצון לפרטיות בתחום כזה הכי מובן שיש.

זה באמת אישי שלכם. סוג של הכי אישי שיש.

וכשעוד ניסית לעשות צעד ולפתוח לחברה וקיבלת תגובה כזאת, מובן עוד יותר למה את לא רוצה ״להיכוות״ שוב 💔. (קרה לי משהו כזה, וזה באמת מפנצ׳ר ומיואש ברמות….).

הייתי בתקופה של קושי שקוף עצום פעמיים בחיים , כל פעם משהו אחר. באחת הפעמים כבר הייתי פה והשיתוף האנונימי בפורום, והתגובות, העניקו לי הקלה ענקית, אחרי חודשים רבים-רבים שסחבתי את הכל לבדי. ההקלה שהרגשתי דחפה אותי לשנות קצת את עמדתי וכן לשתף מעט כמה אנשים בסביבתי, וזאת הייתה החלטה שהתגלתה כהכי מבורכת שיש. הפעם ה׳ סייע לי ואלו היו אנשים נכונים לי לאותו הרגע, והכל באמת תמכו בי וזה עזר לי לסחוב את החבילה הכבדה הזאת.

תודה ענקית על המילואים שלכם!!!!!!

תודה שאתם שומרים על כולנו!!!!

שה׳ ישלח לכם את כל הישועות שאתם צריכים

ושתזכו בקרוב לחבוק תינוק מתוק שיהפוך את כל המסע הכואב הזה להכי שווה שיש.

חיבוק גדול גדול 🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼

היי יקרה, שולחת לך חיבוקים וכוחות מרחוק.

אולי יש במקום שאת גרה קבוצות תמיכה לנשות מילואים? או לטיפולי פוריות?

אם את חושבת שיעזור לך הייתי מחפשת גם וגם, יש קבוצות פייסבוק, ווצאפ, לפעמים זה עוזר פחות להרגיש לבד. אולי אפילו המטפלת של הטיפול הרגשי מכירה קבוצות אם היא גרה באזורך.

מה לגבי משפחה או חברה אחרת, גם אם גרים רחוק אפשר לתמוך ואת יכולה לשתף רק את מה שנוח לך ולבקש תמיכה גם אם יש דברים אחרים שאת לא משתפת. הסיבה לתמיכה ממש לא משנה, הבדידות קיימת עם או בלי ילדים♡

תנסי לפנק את עצמך מידי פעם באוכל טעים, לעשות דברים שאת אוהבת, לקבוע משהו קבוע אחצה כדי שיהיה לך בלו"ז, תחביבים או כל דבר אחר שמשמח אותך.

בעזרת ה' בשורות טובות ושבעלך יחזור אליך במהרה ותתמלאי שוב בכוחות.

ובלי מישהו שיעזור לשאת אותו...❤️❤️❤️

קודם כול, מציעה לך כן לשתף מישהו בעולם האמיתי (אמא/אחות/חברה טובה) במה שעובר עלייך (כמובן אחרי אישור מבעלך), כי שה באמת קשה לעבור את זה לבד...

שנית, פרסמו אצלנו קבוצת ווטסאפ שתהיה בסיס לקבוצת תמיכה פרונטלית לנשות מגויסים בלי ילדים. הקבוצה מתאימה לירושלמיות והסביבה (בגלל המפגשים הפרונטליים). אם זה יכול לעזור לך, את מוזמנת לפנות באישי ואתן לך את הקישור❤️

הרבה כוחות ובשורות טובות!!

מובן לגמרי התחושות שתיארת.

כמה עברתם ואתם עוד סהכ ממש זוג צעיר. במיוחד שחצי מהזמן לא הייתם יחד.

ממליצה קודם לשתף בסביבה הקרובה מישהי אחת שאת סומכת עליה כדי להקל קצת ולצאת איתה בזמנים שקשה.

וגם אולי יועצת מפועה שתלווה בתהליך בעיקר נפשית אבל גם להבין מה האופציות שלפניכם.

בעה יהיה טוב ואתם תביאו עוד חיים! הכל אפשרי.ויש הרבה פתרונות היום ברפואה.

מאחלת לך מלא כוחות ותודה לכם על המסירות שלכם.מעריכה בלי סוף

אני אחרי מאות ימי מילואים ורטצה לומר לך שמילואים לפני שנולדים הילדים זה יותר קשוח.  

זה לבד  

וזה בודד

תדעי שה' אוסף את כל הזכויות שלכם מהמילואים.

ובעז'"ה תזכן לשפע עצום בקרוב

קראתי כל מילה וזה נתן לי המון כוחות! תודה! אתן מתוקות❤️

אני באמצע תואר ראשון ארוךך מאוד ואינטנסיבי מאוד + עבודה תובענית ובלי סמארטפון ברוך השם כך שלקח לי זמן להגיב..

התחלתי אתמול טיפול הורמונלי של זריקות וזה היה יחסית סביר ב"ה, אבל להזריק לבד ולעבור הכל לבד שם אותי כל הזמן על הקצה וזה קשה בטירוף

לא דמיינתי שזה יהיה ככה

וגם חג שבת לבד

וגם לא חשבתי שיש כל כך הרבה טפסולוגיה!! איפפפ

אבל לפחות התחלנו משהו שזה גם נחמה

ובאלי שמישהו יראה את זה ויגיד לי כל הכבוד🙈 כי זו מציאות הזויה מידי בשביל  זוג ילדים בני עוד לא 24..

בקיצור.. פרקתי🙁

בס"ד

את פשוט לביאה שאת עושה את כל הדברים האלה,

למרות שכואב,

למרות שמתיש,

למרות שהוא נמצא יחד איתך כרגע.

בע"ה שתראו בקרוב פירות מדהימים מכל המאמצים האדירים שלך!!🫶🏼

ממש לא פשוט גם ביחד ועוד לבד!!!

את ממש גיבורת על

שולחת חיבוקים ומקווה שהפרות המתוקים יגיעו בקרוב ממש וכמה שיותר בקלות 🙏

בנוסף, אם מתאים לך יש קבוצת ווטסאפ שנקראת 'האושר שבדרך של נשים בטיפולי פוריות.

בעיקרון אלה גם קבוצות שמארגנות מפגשים לפי מקומות בארץ לנשים בטיפולי פוריות.

אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בשביל להתייעץ ולפרוק, ואולי אפילו למצוא חברות לדרך קרובות אלייך (לפעמים זה גם עוזר בפן הטכני אם נתקעת בלי הורמון/תרופה  שאת צריכה דחוף)

במאוחדת זה תהליך דיגיטלי.

עונים באפליקציה על שאלון התפתחות קצת ארוך, מצרפים קבצים של אבחונים, שאלון דיגיטלי נשלח גם אל הצוות החינוכי ואז מתקבלת החלטה ונשלחת אלייך.

רטרואקטיבית על השארת הילדה עוד שנה בגן? היא כבר מסיימת. נשמע לי פשוט לא הגיוני.

מנסה להבין אם אחרים הצליחו לקבל דרגה רק עם האישור של פסיכולוגית הגן.

סינרים

ואני שופכת פיירי על כל כתם שחשוד לי שלא ירד בקלות.

זה פשוט קסם

לא יודעת כמה זה בריא למכונה כי זה מקציף מאד

"אבל פייר, אין כמו פיירי"

אם תקפידי לכבס כמה שיותר מהר (עדיף אותו יום)-זה כנראה ירד גם בלי שמש.

אני גם לא אוהבת לתת גמבה בגלל זה.. תמיד איכשהו כל החולצה נמרחת למרות הסינר

להשרות במים עם סבון כלים פירי צהוב

עד עכשיו הייתי שמה על הבגד ומכניסה לכביסה, השריה מביאה לתוצאות מעולות

ירדו לי כתמים שלא ציפיתי

פשוט התחלתי להקפיד על סינר טוב, עם שרוולים שמכסה ממש הכל, וב"ה לא מתלכלך יותר.

מה עושים עם בוץ?

יש לי ילד שזה חזק ממנו..

יש לו כמה בגדים שנשארו עליהם סימנים חומים

(אמא לא *שיחקתי* בבוץ!! הכנתי לבנים...) ף

לשים יחד עם הגל כביסה את המסיר כתמים באותו התא ויצא יותר טוב מבחינת הכתמים גם של פירות וירקות

אבל רק מהכביסה הראשונה (בגדים חדשים שעכשיו קנינו להם) מה שכבר היה מלוכלך לא ירד

לשים על הבגד, לשפשף עם מים

להכניס למכונה ולתלות בשמש

את בסוף כבר והעובר יושבת למטה ולוחץ

אני חושבת שזה תקין כי גם לי היה ככה שהייתי קצת הולכת או עןשה כלים בבית

לגבי מים-יכול להיות שיש קשר, אבל גם אם לא תנזי להקפיד על זה ממש. אני אחת שלא שותה בכלל בכלל אבל בהריונות נצמדתי לבקבוק מים קטן ןככה ידעתי כמה שאני שותה, גם בלי להיות צמאה הייתי שותה

לך הזמן לא רץ-אבל אני זוכרת שסיפרת שאת בתחילת הריון והזמן טססס 😅

אנחנו עוקבות אחת אחרי השניה בפורום נראלי

ויש לנו קצת חפיפות

וכן… אני חושבת על זה כל כך הרבה שהזמן נעצר לי לפעמים

גם העבודה כל כך קשה לי ואני יודעת שרק הלידה תגאל אותי ממנה 😂

נכון רק עד 33.

(ככה אמרו לי בהריון בסיכון של התאומות)

לק"י

שבמעקב הריון עודף רצה לבדוק את אורך הצוואר🤦‍♀️

כאילו שפתאום בלי שום צירים, או לפחות לא משמעותיים במוניטור, פתאום הצוואר יהיה מחוק, ואני אלד....

מצאתי את עצמי מסבירה לו שגם בבית חולים הם לא בדקו, ויש לי ניסיון רב במעקב הריון עודף.

רופא קרציה שחש את עצמו.

אמרו לי שאין בזה עניין, כי מקסימום אלד.

קורה במאמץ

שטיפת כלים זה מאמץ

תנסי לעמוד עם רגל על שרפרף, כשאת טיפה על הצד ככה את יותר קרובה לכיור ופחות מתאמצת.

וואי זה מזכיר לי איך הייתי נעמדת לבשל עם הבטן הענקית ומרגישה איך הבטן קרובה לאש ונהית חמימה 😁

וההרגשות האלו טבעיות לשבוע.

תנסי לנוח יותר, לשתות יותר

אני בשלב הזה כבר כמעט לא הצלחתי לזוז בגלל סימפ' אז כל ההרגשות התערבבו לי ביחד

אבל כל עוד את לא מרגישה התכווצויות והתקשויות

זה אומר שאת אוטוטו מגיעה לרגע בעז"ה

ממש מרגישה כאילו העובר מנסה לעשות במקומי, סליחה על הביטוי

הלואי שזה היה אומר שהלידה קרובה אבל לא נראה לי

מתרגשת להתחיל היום שבוע 37

הלכתי להיבדק ובסוף באותו יום ילדתי ,

חושבת שזה היה צירים.

ודווקא שאני שותה הרבה מים זה קורה

יכול להיות שאת מתאפקת?

אצלי כשאני מתרוקנת זה עובר

לק"י

היה על זה שרשור לא מזמן. אנסה לחפש לך אחר כך

ששם משחה לא עזרה ואז הביאו אותה, אמרתי מוגזם.

הלכתי לרוקחת של דברים טבעיים. תוך כמה שעות שיפור משמעותי ואחרי כמה ימים נעלם.

הבעיה שאני לא מבינה בזה כלום ואין לי מושג מה היא נקראת 

וברור ריפוד

זה הרבה יותר נעים ככה..

מבינה אותך כל כך

חוויה קשה..

לק"י

תלבשי מה שנוח לך!

ומי שישמע את מידה z 😂

זה ממש עניין של טעם ונוחות של הלובשת. לא של המוכרת.

(היא מזכירה לי את המוכרות שפורצות לתא כדי לבדוק אם החזיה טובה).

מציעה לך לצאת מהתא. להגיד שאת לא רוצה, בלי ליצור איתה קשר עין ולצאת מהר מהחנות.

ביקשת ממנה עיצות??

מה היא מתערבת?

ועוד מילא היו לה מחמאות, גם אז הייתי מוותרת

אבל סליחה!! באיזה קטע

הייתי יוצאת ואומרת לה שאני לא קונה כלום ושהיא ממש חצופה

(טוב לא היה לי אומץ כמובן אבל בשאיפה...)

שתי מוכרות מסתכלות בפליאה

חשבו אני לוקחת את שלושתן

אמרתי להן בכנות שלא רוצה בלי ריפוד בגלל זה הולכת

והן בפליאה, מה למה אם זה כל-כך קריטי לך נביא לך , בואי קחי ריפוד

אוי נו באמת

40 דקות אני בחנות מבקשת מכל אחת מכן מרופד

טוב, יום ראשון נלך לחנות בירושלים שלא אגיד את שמה שלא תהיה כאן פרסומת סמויה חחח

וכל הכבוד לך שעמדת על שלך ולא נכנעת מחוסר נעימות

הם ישאירו לך תלוי מחוץ לחנות בשקית עם שם ותבואי לקחת מאוחר יותר.

עשיתי את זה הרבה פעמים.