ואם לוקחים ימי מחלה זה לא פוגע בגובה המשכורת?
מנסה להבין אם עדיף לקחת ימי מחלה או לצאת לחלד?
יש לי שבוע וחצי עד התאריך בע"ה
ואם לוקחים ימי מחלה זה לא פוגע בגובה המשכורת?
מנסה להבין אם עדיף לקחת ימי מחלה או לצאת לחלד?
יש לי שבוע וחצי עד התאריך בע"ה
אני יצאתי באמצע החודש למחלה של שלושה שבועות עד הלידה
אם ישלמו לך על הימי מחלה זה לא משמעותי
לפי החוק יום ראשון לא משלמים, יום שני ושלישי חמישים אחוז, והיום הרביעי משכורת מלאה
אז אם יש לך יתרת ימי מחלה זה תכלס לוותר על יומיים משכורת, אז יכול לצאת לא מאוד משמעותי
לוקחים ממוצע שלושה או שישה חודשים אחרונים, לפי מה שייתן לך יותר
אז אם תעבדי נגיד חודש, תקבלי שליש מזה חופשת לידה
למורים משלמים ימי מחלה באופן מלא מהיום הראשון. מניחה שיש עוד מקומות כאלה. אז השאלה איך אצלה. אני לקחתי ימי מחלה כמה ימים לפני הלידה , קיבלתי עליהם שכר מלא. והחלד היה רד מיום הלידנ. חבל על כל יום עם התינוק.
סתם תוהה מבחינת שמירת הכוחות..
אני כבר באמצע תשיעי..
אין מה לעשות, נכון?
בע"ה כמובן העיקר שיהיה בבריאות...
מאשר לפני...
וכמה ימי מחלה לא יורידו לי משמעותית...
בקיצור אין מה לחשב יותר מדי, העיקר הבריאות..
וזה עשוי להיות מבאס לצאת לעבודה עם תינוק כזה קטן, ושבוע שבועיים יכול לעשות הבדל.
או להאריך על חשבונך...
אם אצא ב1 לדצמבר יש סיכוי שלא יחשיבו את נובמבר?
או שזה בסדר?
אם תצאי לפני שנובמבר יגמר זה בעייתי, כי הם מחשיבים רק חודשי עבודה מלאים
חדש.
כיבסנו בטעות עם מגבת. ויש מלא סיבים!!!😔
חלק ממש על הבגד מה שהופך את זה למיושן.
וחלק סיבים חיצוניים שאפשר להוריד אחד אחד.
למה זה קרה??
כי היה עוד פעם שכיבסנו בנפרד בלי מגבות ועדיין מלא סיבים!!!
אוף אוף
מלא אוברולים ודברים
וזה גם תלוי חברה
יש חברות שמורידות מלא ויש כאלה שפחות
איזה באסה זה אוףףף
אנחנו גם מכבסים פעם ראשונה כשזה חדש.
כיבסנו הפוך. ועדיין מלא סיבים.
אולי משהו במכונת כביסה? כבר לא יודעת
איזה חברות את ממליצה?
רק עליהם ממליצה.
שימוש ראשון היה מלא סיבים אולי גם בפעם השנייה אחר כך כבר לא
כיבסתי האמת את כל הפוטרים ביחד לא כל אחד לבד
זכור לי שפוקס השאיר לי סיבים להרבה יותר זמן
הכל הוציא לי קוצקוצים תוך רגע
קרטרס באמת שורד יפה מילד לילד
לא נהרס בכביסה ואיכותי ממש
שהם די יקרים אבל כשיש להם מצבעים זה יכול לצאת שווה.
עכשיו ראיתי שיש להם 2+4 כשסט פוטר עולה בערך 180. אז יוצא שמשלמים 360 על 6 סטים. לא מאד זול, אבל מי שמחפשת איכות יכול להיות שווה את המחיר
אין מה לרוץ לקנות חדש כרגע אם יש לך מלאי בגדים חדשים.
לפוטר לוקח לפעמים 2/3 כביסות עד שמפסיק להוציא סיבים
ואם זה פוטר מאיכות פחות טובה אז יקח קצת יותר זמן.
אנונימית בהו"ללרענן את הבגד.
חבל
אם ככה את לא משתמשת בו, מה את יכולה להפסיד משימוש במייבש?
לפעמים המייבש עושה גם דברים טובים.
למשל בד קטיפה במייבש יוצא הרבה יותר משובח מייבוש בצל, את יודעת
אני חושבת שאין לך מה להפסיד.
מקסימום יצא משהו טוב....
אין לי כח בכלל
מרגישה סמרטוט...
אמצע שמיני
איך שורדים ככה עוד 6 שבועות????
הבעיה פחות בעבודה שם אני שוקלת לצאת
אלא שאני לא מחזיקה מעמד עם הילדים בצהריים.
חצי מהימים מבקשת מבעלי להגיע, זה פשוט לא סביר (עדו אל הגענו ללידה ולמה שיקרה איתי אז...)
למי את משווה את עצמך..?
לעבוד בחודש שמיני ולתפעל בית וילדים כרגיל אחרי, זה אניגמה מבחינתי. אני אפילו בלי הריון מתקשה בזה ביומיום אז במצבך קל וחומר
אם יש לך אפשרות להוציא מחלה או לצאת לחלד מוקדם - זה הזמן לעשות את זה לדעתי
אם לא, תמשיכי להיעזר בבעלך ככל הניתן.
אני אצא לחלד אבל צריכה לסגור קצת דברים לפני- עוד 3 שבועות לפחות.
(הקטע שבאמת הייתי חולה, אז היו ימים שבהם לא עבדתי אבל הייתי מושבתת אז שוב הוא היה פה)
הקושי שלי פחות בעבודה זה לא מה שגומר אותי אלא הילדים הם קטנים וזה פיזי...
מאוד. אז בקשר לכותרת, זה הכי נורמלי...
באמת מנוחה בצהריים/בייביסיטר יכול לעזור... כמו שכתבו תעזרי בסביבה כמה שאת יכולה.
הרבה כוחות!
עשינו בדיקת שמיעה בדיוק לפני שנה.
הגשנו את כל המסמכים, אחרי חודשיים בשעה טובה קיבלנו אישור לאבחון.
עכשיו המזכירה נזכרת להגיד לנו שהיא לא בטוחה שאפשר להתקדם כי הבדיקת שמיעה נעשתה לפני שנה ושבוע
זה אמיתי? עכשיו לחכות עוד כמה חודשים עד שיהיה לנו תור לבדיקת שמיעה?
אנחנו בלאומית
היא בינתיים אמרה שתבדוק אבל זה ייקח כמה ימים כי האחראית בחופשה
יש פה מישהי עם ניסיון ואישרו לה להתקדם למרות שהבדיקת שמיעה הייתה לפני קצת יותר משנה?
מעצבן אותי.
בלאומית.
ד"א אם את בכ"א רוצה לעשות בדיקה נוספת במכון קדמה בשטראוס יש תורות בד"כ לאותו שבוע.
לשעתיים לפני האבחון. תודה לך
בתור אחת שעברה את זה, למה אני צריכה לצפות באבחון?
אני ממש מקווה בשביל הילד שזה לא יהיה צפוף מידי גם בדיקת שמיעה ושעה לאחר מכן אבחון..
אם בלאומית המזכירה תגיד שלא קריטי אני שוקלת לבטל את התור של הבדיקת שמיעה.
מה עושים באבחון קלת?
מניחה שתלוי מה הבעיה אבל המאבחנת משחקת איתו בכל מיני דברים כדי להבין איפה ומה הבעיה וגם שואלת שאלות
וזה בסדר גם אן בהתחלה הוא ירצה להיות צמוד אליך פשוט משחקים גם איתך
מנסה לבדוק אם הוא אומר צלילים מסוימים, מעריכה את השפה ןכד'.
לא זוכרת בן כמה הוא, נראה לי בערך בן 3/4 נכון? אז זה אמור להיות אבחון ממש פשוט
אנחנו כבר עשינו אבחון מורכב יותר באזור גיל 5 וחצי 6.
והבדיקת שמיעה לא קשה או מכאיבה אז לא רואה סיבה שלא להסמיך את זה לאבחון
בהצלחה רבה
בשורות טובות
מלא נחת
תודה לך ולבוקר על המענה. הרגעתן אותי.
עשינו לפני שנה בדיקת שמיעה והיה נחמד מינוס משום מה
לא היה לו סבלנות לשבת להקשיב לצלילי הכלב / חתול
מקווה שהפעם יהיה יותר מעניין
כי הבדיקה לא משתנה.
והוא גדל בשנה
אולי יחווה את זה טוב יותר

בהצלחה

בדיקה של שליר בלו היא בדיקה לא אמינה.
במיוחד לא 4 ימים לפני איחור
והלוואי ואני טועה וזה אכן הריון חתיך ומוצלח
היא מזהה4 ימים לפני..זה בדיוק הזמן שלי
יצא לי פס שני חלש תוך דקה מרגע הטבילה בשתן
אבל הוא נעלם לי אחר כך..ממש אחרי כמה דק
זה לחכות עוד לפחות יומיים ולבדוק שוב
מבינה מאד את המתח והלחץ
אבל זיהו מוקדם מדי או זיהוי כושל של הריון כימי עלול להביא לעוגמת נפש מרובה.
לכן כדאי מאד לחכות לפחות ליום האיחור.
מישהי פה קונה סבון ידיים נוזלי במיכל גדול?
רוצה לקנות במיכל גדול ולמלא כל פעם. כדי לשמור על כדור הארץ קצת, מעצבן אותי שכל פעם זורקים עוד כלי פלסטיק מיותר.
יש למישהי המלצות על סוג? אני רוצה משהו נעים, כמו אלה שקונים במיכלים משפחתיים רגילים, לא כמו סבון של מוסדות.
תודה!
לק"י
תקני כזה.
לסבון מוצק גם בגלל הפחתת פסולת
וגם הסבון הנוזלי שחלק משתמשים פה זה מילוי מבקבוק שמפו גדול
בד"כ באושר עד/שערי רווחה יש.
2 גלונים גדולים של כיף, ועכשיו רק נגמרו
אני אוהבת, ריח טוב וחוסך
סבון ושמפו תינוקות. אולי צריך להתרגל לריח כי בפעם הראשונה שניסיתי פחות התחברתי, ועכשיו אני נהנית מהריח דווקא. ונח לי שזה גם סבון ידיים גם סבון גוף וגם שמפו (וכמובן גם לילדים ותינוקות)בבקבוק אחד ואני לא צריכה מליון בקבוקים שונים.
המחיר הוא גבוה יחסית לסבונים הפשוטים, אבל לי חשוב שיהיה טבעי
בעבודה.
אוףף.
אין לי כח לסוע להבדק. נפלתי על הצד, על הירך.
אני יודעת שמעיקר הדין היבש צריך לסוע אבל ככ אין לי כח. כבר הייתי שלוש פעמים במיון בשבועות הקצרים האלה.
(בהתחלה היה חשד לכל מיני דברים, אח''כ נכנסו בי מאחור זה איזה בוקר, ועכשיו הנפילה הזו. אוף.
בהריון האחרון שלי, נפלתי בחודש שביעי והלכתי למוקד. ב"ה הכל היה בסדר וביזבזתי המון זמן.
אמרו שהחשש בשלב כזה הוא מהתנתקות השילייה שגורמת לצירים.
אחר כך בחודש שמיני או קרוב לתשיעי נפלתי שוב וחיכיתי לראות אם יהיו צירים ובסוף לא הלכתי להיבדק. אבל גם לא קיבלתי מכה חזקה.
כן שמעתי על מישהי שנפלה בחודש שלישי ואיבדה את ההריון, ובגדול זה נכון שצריך להיבדק.
אבל גם אין הרבה מה לעשות בשלב כל כך מוקדם ואם לא קיבלת מכה חזקה לא הייתי הולכת אם זו טרחה גדולה מאוד
והכי טוב להתקשר למוקד
חלילה אם קרה משהו לעובר זה לחכות שייפול
ובגדול בגלל שהוא קטן הוא גם די פנימי ומוגן, כך הסבירו לי במוקד
אז מרבית הסיכויים שהוא בסדר
נפילות זה בעייתי ומצריך בדיקה יותר בהמשך
יש לי שטף דם פנימי מהמכה, אבל חוץ ממנו ב"ה מרגישה יותר טוב. התלבטתי אם לסוע בשביל הביטוח אבל תכלס לא..
בע"ה מתפללת שיהיה בסדר...
אני כבר 4 שנים מתחילה דיאטות שלא מחזיקות מעמד להרבה זמן.
הגעתי למסקנה שאולי ליווי קבוצתי\דיגיטלי, יכול לעזור לי.
יש לכם המלצה מניסיון על תכנית ליווי כזאת?
השאלה היא לגבי תזונה
אם לא מתאים לך אפתח שרשור אחר
דווקא זה מאוד קשור במחינתי גם לתזונה. כי זה לארק למען ירידה במשקל שאני מנסה דיאטה....
ירדתי 10 קילו שזה מדהים
שבת זה היום היחיד שאני נוגעת במאכלים מסוימים
אחרי שבת אני יומיים עם בטן נפוחה ולפעמים גם כאבי בטן שעוברים רק עם נטילה של 2 קל בטן
איך אני יכולה לדעת מאיזה מאכל זה קורה?
ניסיתי לאכול באמצע השבוע את המאכלים הספציפיים האלה ואין נפיחות
רק אחרי שבת יש
אני לא מבינה מה הבעיה
יש בדיקת דם שאםשר לעשות כדי לדעת איזה אוכל בעייתי?
שאלה נוספת,
אני שמה לב שככל שאני יורדת יותר במשקל הפאוצ' יותר בולט
אני עושה פעם בשבוע פילאטיס ופעם נוספת אירובי
והבטן עדיין נשארת
יש סיכוי להעלים אותה? היא מפריעה לי ממש.
אבל אני באמת לא מבינה בזה.
וכל הכבוד שהצלחת לרדת 10 ק"ג!
כדי להחזיר את הכבוד האבוד,
ייאמר לזכותי שכל הירידה הזאת כשאני במימון הכי נמוך
אני מזריקה בשישי!!!!!
יואווווו.
זה עשה לך גם כאבי בטן?
ניסיתי פעם אחת לעלות מינון לחצי
סבלתי מהקאות ושלשולים רז ירדתי חזרה במינון.מאז כל פעם שמזריקה למרות שאני במינון הכי נמוך אני מרגישה זוועה
חשבתי שזה בגלל שבת לא דמיינתי לרגע שיש קשר לזריקה
שאחרי שאגיע למשקל תקין נפסיק בהדרגה את הזריקות בשילוב אורח חיים בריא
היא טוענת שזה אפשרי.
נשאר לי עוד 5 קילו לרדת מקווה ממש לא לעלות הכל חזרה.
בינינו גם יותר קל לשמר מלרדת
אחרי שאצליח להיכנס למידה xs בזארה לפחות יהיה לי שווה לשמר את הירידה
אני לאחרונה בודקת את זה ממש!
איך את עם זה? ממליצה?
ואת מניקה תוך כדי?
יודעת להגיד לי מה התהליך של הקבלה מזווית שלך (אומרת זווית שלך כי טכנית כבר קראתי הרבה)
אפשרי לקחת בלאומית מ BMI 30
הדיאטנית המליצה לקחת
התחלתי במינון 025
כמו שאת קוראת למעלה אחרי כל זריקה אני לא ממש במיטבי
השימוש בזריקות ממש סותמים את התיאבון גם כשאני כן רעבה אני אוכלת ממש קצת
אני לא מניקה במקביל לדעתי גם אי אפשר
האם ממליצה?
תראי תכלס ירדתי עם זה יפה
משתמשת בזה חודשיים וחצי וירדתי כבר 10 קילו שזה מדהים
מצד שני, התחושות שזה עושה לא טובות
כל הזרקה יש תחושות מוזרות אחרות
פעם אחת בחילות ברמה שעשיתי בדיקת הריון בפעם אחרת שלשולים
אני מקווה תוך חודש חודשיים להגיע למשקל תקין ולסיים עם זה
מקווה ממש להצליח לשמור על הירידה גם אחרי הפסקת השימוש בהן
שוקלת 130 קילו הגיעה למינון של 4
וזה לא הזיז לה משום כיוון
לא ירדה במשקל
לא היה תופעות לוואי
מאוד מאוד הייתי מרוצה ועברתי 2 שונות כי אחת מהן עזבה
מאמינה אבל שזה ממש תלוי באופי הדיאטנית
מה אתן יודעות על זה?
אני בתחילת ההיריון תודה לה', אבל מאוד לא רוצה להישאר במקום העבודה הנוכחי עד ללידה, בעיקר בגלל המשכורת, וגם.. באמת מיציתי ברמות.
אני יודעת שאני יכולה לקבל עכשיו במקום עבודה אחר תוספת של עוד לפחות 2500-3000 ש"ח. וחבל לי.
כמובן שעוד לא גיליתי במקום העבודה הנוכחי שאני בהיריון.
השאלה שלי היא האם אני יכולה להחליף עבודה- ברצף כמובן, מבלי לפגוע בדמי הלידה שלי או בזכויות אחרות?
ועוד,
האם אני צריכה להגיד בראיון במקום העבודה החדש שאני בהיריון?
וגם,
איך זה עובד מבחינת שעות היריון?
40 שעות- אני יכולה לנצל גם במקום העבודה הנוכחי 40 שעות וגם במקום החדש עוד 40 שעות? או שחצי חצי?
ממש אשמח לעזרתכן..
את לא צריכה להגיד בריאיון עד שתהיי בחודש חמישי,
אבל אני לא עורכת דין אז תבדקי.
מבחינת זכויות - הזכות המשמעותית פה היא האשרות להארכת חלד בחלת. זה תלוי ותק במקום העבודה - עד רבע מתקופת ההעסקה שלך במקום הנוכחי ועד שנה. מעבר לזה צריך אישור מעסיק. אם את עובדת שנתיים במקום את זכאית לחצי שנה, אם תעברי עכשיו ועוד חצי שנה תלדי תהיי זכאית לחודש וחצי.
הזכאות לחלד בתשלום לא משתנה כל עוד יש לך מספיק תלושי משכורת, לא חשוב מאיפה.
למיטב ידיעתי במקום עבודה צריך להודיע על הריון עד סוף חודש חמישי, ובראיון צריך להודיע על הריון מחודש שישי. ככה זכור לי.
שעות הריון זה 40 שעות גלובלי, לא משנה איפה תנצלי אותן - לא יהיה לך יותר מ40, כי זה מביטוח לאומי, לא ממקום העבודה. אז אם תנצלי פה 10 ופה 30 (לא משנה מה איפה), חצי חצי או הכל במקום אחד זה אותו הדבר.
מבחינת איך זה תקחי בחשבון שזה קשוח לגוף ברמות
מקום חדש זה תמיד יותר מאמץ.
לא מכירים אותך, רוצים לעשות רושם טוב
חד משמעית זה קשה.
מבחינת להגיד בראיון- נורא תלוי תפקיד וסגנון הליך קבלה.
אני עברתי ראיון ראשון קבלתי הצעת שכר ואז לפני ראיון מנכ"ל ומבחני קבלה אמרתי להם על ההריון
אמרתי להם- אני יודעת שאסור לכם לא לקבל אותי בגלל זה אבל לי ברור שזה שיקול בייחוד בתפקיד כמו שלי,
אז אומרת עכשיו כשיש לכם מספיק סיבות אחרות לומר לא (שכר, תנאים שבקשתי, מבחנים שאפשר תמיד לומר שלא עברתי ראיון פסיכולוגי ועוד)
תכלס אהבו את הפתיחות והכנות, כן בררו כמה חלד אני מתכוונת לקחת
זה עוד נושא- במקום עבודה ותיק כנראה הייתי מאריכה ופה לא נעים לי וגם לא לענין...
את החלד בתשלום תקבלי בכל מקרה (גם אם יהיה חסר לך תלוש באמצע, מספיק מספר מסוים של תלושים ב20 חודשים האחרונים משהו כזה)
הארכת חלד זה תלוי וותק, למרות שלדעתי לא יריבו איתך על זה
ושעות הריון לא מקבלים כפל. (שוב מבחינת הנעימות. שבועיים אחרי שהתחלת מקום עבודה בוודאי אם לא הודעת מראש לא נעים להעדר לשעות הריון)
אפילו יותר מזה- אם תתפטרי אחרי הלידה- תהיי זכאית לאבטלה (לפיצויים לא.. אבל פחות רלוונטי בהרבה מקומות היום כי חתומים בחוזה על הפרשה קבועה)
שעת הנקה זכאית כרגיל.
שמירה הזכאות לא נפגעת אם תצטרכי אבל קחי בחשהון שלא יהיו לך ימי מחלה- אני זקוקה לזה הרבה סביב הריון וחזרה מחלד
בשורות טובות בדיוק שאלתי את הצ'אט וזה מה שהוא ענה לי
מה שאני רואה בתמונות:
יש **פס ביקורת ברור** (הפס הימני הכהה), ולצידו יש **משהו שמאוד מזכיר פס נוסף – אבל הוא חלש מאוד, דק ועדין**. הוא כן נראה כמו פס ולא כמו צל של פלסטיק, אבל מכיוון שהוא ממש בהיר, קשה לקבוע בוודאות מלאה.
עם זאת —
**ב־4 ימים לפני איחור**, בדיקות רגישות לפעמים מראות בדיוק פס כזה: *חלש, אבל קיים*.
### מה זה יכול להיות?
✔️ **יכול בהחלט להיות פס חיובי מוקדם**
✔️ בשלב כזה ההורמון HCG עדיין נמוך ולכן פס חלש הוא נפוץ
✔️ זה נראה *יותר כמו פס אמיתי מאשר דמיון*, אבל רק בדיקה נוספת תאפשר להיות בטוחה
### מה כדאי לעשות עכשיו?
🔥 **הכי מומלץ** – לחזור על הבדיקה מחר בבוקר או בעוד יומיים. אם זה הריון — הפס אמור להתחזק.
### שורה תחתונה
**כן, יש שם משהו שנראה כמו פס חלש**, והוא נמצא בדיוק במקום של פס הבדיקה. זה לא נראה לי כמו סתם כתם או צל. אבל בגלל שהוא חלש מאוד — צריך בדיקה חוזרת כדי לאשר.
אם תרצי, את יכולה לשלוח תמונה של בדיקה נוספת מחר/מחרתיים ואני אעזור שוב ❤️
חושבות שאפשר לסמוך על מה שהוא אומר?
אני מציעה לחכות לפחות ליום האיחור, ורצוי גם אחריו, ולעשות בדיקה...
(באופן אישי אני מוותרת על התענוג לגלות הריון מוקדם מידי, כשלפעמים הוא הופך להריון כימי בסוף. מבינה את הסקרנות לדעת, אבל אם מצליחים להשתלט על הרגש- זה עדיף)
לק"י
זה פשוט קרה לי בעבר.
לא יודעת אם זה קורה הרבה, אבל מניחה שזה לא דבר נדיר.
טוב שאהיה מוכנה גם לתרחיש כזה לא עלינו
בנתיים ב"ה ההריונות שלי עברו די חלק אז לא יצא לי לחוות ולהכיר
אצלי כל ההריונות התחילו בפסים חלשים בלתי נראים...
ותמיד טוב לחכות עוד קצת ולעשו בטא.
חושבת שגם מחר אני אעשה בדיקה, ממש אין לי סבלנות
מקסימום אתייעץ איתכן שוב😉
מחכה להריוןיש לי תור בראשון בבוקר לבטא
אבל המתח הורג אותי
אבל חלש חלש חלש
מעולה בדיקת דם תתן לך תוצאה מדוייקת 😊
מחכה להריוןהתחזק פס יפה מאוד!!!
בהצלחה תעדכני
אני כל כך מתרגשת!!
מוזר לי ללכת כרגיל לעבודה, בא לי לספר לכולן שיתרגשו איתי ביחד חחחח
מחכה בנתיים לתוצאות של הבטא
למתי לקבוע תור לרופא נשים?
אם בשכל את לא רוצה לשתף בעבודה, אלא רק ברגש, אז אולי יקל עלייך לספר למישהי אחת בלבד שם שאת יודעת ששומרת סוד. או להתאפק 
כדאי לקבוע לזמן שכבר רואים דופק, נניח שבוע 6 פלוס 5, או שבוע 7 פלוס 1.
הייתי לפני שבוע בבדיקה אצל הרופאה ובאותו זמן הייתי 4 שבועות אחרי לידה והיא ראתה ועשתה אולטרסאונד פנימי, אמרה שהכל בסדר ושיש עדיין דימום.
הבעיה שאני מרגישה הרבה את התפר שם, הגיוני? או שאולי זה שיערות שיש לי?
ובגלל התחושה הזו אני חוששת לעשות את הבדיקה של ההפסק
של חתך יזום או תפר של קרע חיצוני
(תסתכלי עם מראה)
תחושה של גבשושית, העור לא רך
צירים מוקדמים שלא מקדמים לידה
גם כשהם צפופים אין לי ברירה אלא להמשיך כרגיל
זה משגע
שיהיה בע"ה בזמן ובבריאות ובקלות!!
היו לי הריונות שהצירים לא הובילו או השפיעו, סתם הציקו ואז עבדתי כרגיל
באחד ההריונות היה קיצור צוואר גבולי ואז הייתי צריכה כמה שיותר מנוחה (לא שמירה) והשתמשתי בימי מחלה
אם ברמה של לנוח, לשתות מים ויעבור.
ובבית תתנהגי איתם כרגיל (למרות שמציקים) הייתי שוקלת הגעה לעבודה.
לק"י
אם זה על בסיס יומיומי ומציק מאוד, הגיוני שהייתי מבקשת לצאת לחופשת מחלה עד הלידה.
(לפני הלידה האחרונה היו לי צירים כמה לילות, וב"ה שכבר הייתי בחופש, ככה יכולתי להשלים שעות שינה ביום. יצאתי לחופש בשבוע 40).
היו לי כל חודש תשיעי צירים (כואבים!!) כמה פעמים נסעתי מהעבודה לבית חולים. בסוף ילדתי ממש בסוף תשיעי
רק בלידה השנייה עבדתי עם קצת צירים, אבל ממש בקטנה.
בלידה השלישית הייתי יומיים עם צירים בבית. לא עבדתי באותה תקופה, אבל אם הייתי עובדת, הייתי לוקחת חופש.
שבוע שעבר בטא 37 השבוע בטא 56
מרגיש לי לא תקין
עידוד 😌
אני לא מתמצאת בנושא מקווה איתך לבושורות טובות
באיזה יום שבוע שעבר עשית את הבדיקת דם?
אם חמישי אז אולי אולי יש פה מקום לתקווה (למרות ששוב כלל לא מבינה בזה)???
יום שני שעבר ןהיום שום
מהתחלה הרגשתי משהו לא תקין הלוואי ואני טועה ממש ממש רוצה תוספת נחמדה למשפחה 😟
תנסי לעשות עוד יומיים שלוש בדיקת דם נוספת
Pandi99אחרונהחייבת עידודים
אין לי כוחות כבר
מחר שבוע 40 ואני מותשתתתתת
ושנדבר רגע על המצב
שאני צריכה להעביר את הצירים
והילדים מסתובבים ברקע
מה הלוז לא הבנתי
איך אפשר לעשות את זה?
זה קשה ברמות
לק"י
וילדתי משבוע 40+5 ויותר.
אבל הפעם כשהיו לי צירים כמה ימים מראש, אני יכולה להבין את אלה שרוצות ללדת כבר.
ודוקא אצלי בסוף ההריון הרגשתי יותר טוב, עם יותר אנרגיה. אבל הצירים, שהגיעו בעיקר בלילות, היו מתישים.
לק"י
ואז יש התלבטות אם לנסוע לבית חולים או לא.
ובאמצע הלילה לא תמיד יש סידור לילדים... זה קשוח.
לק"י
נניח שני ילדים שלנו נולדו פחות משלוש קילו בשבועות 41 ו-41+4.
לו היו נולדים שבועיים לפני, הם כנראה היו עוד יותר פיציים...
השאלה מתי יגיע הסןף הזה... חחח
סוף הריון זה נצח!
תראי מה יכול להקל עלייך...
אני בזמן צירים נכנסת למקלחת (לאו דווקא מתקלחת, פשוט שם לא מפריעים לי) או לחדר שלי
מצד שני אי אפשר להיות סגורים בחדר כל היום..
תתפללי על זה
יש תינוקות שלנצח נשארים בבטן
לכן יש נשים מבוגרות עם בטן של הריון
ולפותחת הייתי שם עם צירים משבוע 38
הייתי מיואשת ובטוחה שאני בחיים לא אלד
ועוד מישהי בעבודה אומרת לי מה הלו"ז?? זה ההריון הכי ארוך שראיתי בחיים
בסוף ילדתי ב- 40+1
אין ספק שזה קשהההה
בע"ה לידה קלה שתהיה,
זה עוד מעט מסתיים ומתחילה תקופה חדשה וטובה.
אפשר לעשות את זה, את אלופה אין לי ספק
בחיי שהאמנתי שיכול להיות שזה לא יקרה לעולם
למרות שסך הכל ילדתי ב-40+5
אבל הצירים היו מתחילת חודש תשיעי
וחלק מהצירים היו כואבים כמו צירי לידה ממש
אז זהו אני אחריייי
תודה לאל
איזה יופיי
בשעה טובה
הרבה נחת אושר ושמחה!!
אמהלהאחרונהמשלמים בבריאות: שישי שחור לבגדים של שיין | כלכליסט
בחיים לא לקנות משם דברים לתינוקות וילדים
וגם לא בשבילנו....
אבל זה ממש לא
זה מלפני עשור בערך
כל כמה זמן עולה
ודיי שטויות...
אבל שכל אחת תעשה כרצונה.
בגלל כל הסיפור של אופנה מהירה וכו'..
אבל תשימי לב שכתוב שבישראל אין שום רגולציה בנושא של מזהמים בבגדים, ככה שגפ בגדים שאת קונה בפוקס לצורך העניין יכולים להיות מלאים במזהמים..
פתחתי משתמש חדש
באמת שאין לי כוח להטפות מוסר
אני גם ככה מיואשת - אם הגעתי לרמה שאני עם דמעות בעיניים כאב וייאוש מפרסמת כאן בשבת זה אומר המון.
אני מיואשת מבעל
שטוב ככל שיהיה .. אכפתי ככל שיהיה
על מוסר עבודה גבוהה ככל שיהיה
הפך לאובססיבי לבית.. אני מרגישה מועקה
אסור לזוז בלי שהוא ידע מה כל אחד עושה כאן
יש לנו ילדים גדולים ותינוקות קטנים מבחינתו שכל ישבו על הספה כל יום כל היום בלי יכולת לזוז שחס וחלילה הבית לא יתלכלכך. ברמה שהוא נרדם על הספה עכשיו אכלתי קוביית שוקולד ברשתי חלשה תוך כדאי שאני מאכילה את התינוק ופתאום הבן אדם קם בתקיפות
מה את אוכלת שוקולד עכשיו??? זה מלא נמלים
איך את אוכלת בבית שוקולד תצאי החוצה
הילדים הפסיקו מזמן לבקש פירות חותכים או מיצים
מהחרדה שהוא פתאום יחליט שזה מלכלך וגורם לבית להיות דביק והם יודעים שאף אחד לא ישב עד שהבית לא יקורצף.
בבית פלס כל יום כל היום הרצפה מלוקקת והקירות לבנים
אם הוא חוזר הביתה ויש כלי אחד כפית אחת בכיור
זה סוף העולם
הוא יוציא את כל הבית כל מה שיש לשטוף ולנקות
זה מתיש אותי.. אני מרגישה שאני משלמת בבריאות שלי על האובססיה החולנית שלו
הבית לא שלנו.. אם היינו קונים אותו בכסף שלנו
עוד הייתי מבינה, שכירות של אדם שבכלל לא אכפת לו מהכנס
לא בקר כאן בחיים הקשר נטו טלפונים, איש מקסים
שכל הזמן מברך שתהיה לנו כאן שמחה בבית
בפועל.. בית שהוא בית מרקחת
אסור לנשום אסור לדבר אסור להתלונן
אם אני מכינה תמ"ל לתינוק חזר הוא רץ אחרי עם סמרטוט
איזה מסריחה את שכל האבקה ככה מתעופפת על השיש
זה מתכון לנמלים
כל היום בוכה תראי איזה ארוחות ואיזה שבת זאותי וזאותי הרימה רוצה בישולים אבל לא רוצה נקיון
רוצה בישולים אבל לא רוצה כלים
רוצה בישולים אבל לא רוצה את זה בבלאגן
אתמול נכנסתי לשנץ של 40 דק
מתוכם 20 דק ישנתי והשאר הזמן פשוט שמעתי אותו מקטר
ממתי אישה יכולה לישון שנץ שיש כאן קטנים לדאוג להם
אני בחופשת לידה!!!!!! וזאת הפעם הראשונה שנכנסתי לישון בצהריים!!
כל היום רומז לי שאני לא נקייה .. שרמת הניקיון שלי שואפת ל 0 .. בזמן שהפרנסה שלי היא ניקיון ותיעוד ברשתות החברתיות, בזמן שאני נותנת מוטיבציה לבנות לקום ולנקות
בזמן שאני השראה לשינוי וסדר..
אני אישה צנועה שלא מבקשת ממנו בחיים עזרה
הוא בן אדם טוב איש טוב אבא טוב
שעובד קשה מחוץ לבית
אבל אבססיבי ל 4 קירות האלה
זה שכל היום אומר לי שזה שטויות.. הבל הבלים מה זה בית????? זכרונות לילדים
שאחד מהם חולה ומגיעים לאישפוזים
הוא עושה לכולנו שיעור בלהעריך את החיים כמה שאסור להתלונן ופחות מחצי יום. עובר לו
כל היום מקטר על בלאגן ולכלוך
וזה עולה לי בבריאות ובנפש
אני חסרת כוחות
נשמע שהוא זקוק לעזרה מקצועית.
וחיבוק גדול על הקושי שלך... נשמע לא פשוט בכלל..
בהצלחה יקרה!!
לגבי הצורך שילך לטיפול
יש את הצד שלך
(לא כותבת כביקורת אלא כהמלצה לשיפור החיים בלי תלות באחרים)
בעיניי כדאי לך להתנגד
ל אסור לזוז להתלונן לדבר
יש שני צדדים
יש את הצד שאוסר
ויש את הצד שמקבל את האיסור
אם לא מתייחסים לאיסור
לפעמים הוא מתמוסס לבד
לא קל להתמודד עם ביקורת בצורה מתמדת
לא קל להתנגד לה
אבל לפעמים זה כל מה שצריך כדי להשתחרר ממנה
ותעני לו, שלא מתאים לך הדיקטטורה הזו
בבית הזה חיים בני אדם, לא רובוטים, ושאת לא מוכנה לקבל את ההתנהלות הזו יותר וגם לא מוכנה לקבל יותר ביקורת
את תאכלי מה שבא לך, תנוחי מתי שבא לך, ותתנהחי בחופשיות בבית שלך בלי שיהלך עלייך אימים
שולחת חיבוק זה נשמע נורא
הייתי מתחילה במשהו אחד קטן.
לדוג' החלטתי שאני אוכלת מה שאני רוצה איפה שאני רוצה. חוזרת על זה כמנטרה כל פעם שהוא מתעצבן.
ולאט לאט עוברת הלאה.
חוץ מזה, לפותחת. נשמע שממש ממש קשה לחיות ככה! בטוחה שמגיעים לך חיים טובים יותר. (עם טיפול שלו/ שלך כדי לדעת להתמודד ולשים גבולות)
תקחי אותו הערב
תסתכלי לו בעיניים
ותגידי לו
עד כאן
את לא מוכנה יותר לסבול את הבית סוהר הזה, לא נורמאלי בשום צורה.
אם הוא לא הולך לטיפול *מחר בבוקר* זה נגמר.
אסור לך לשתף פעולה עם הדבר הזה ואם את לא תשימי גבול זה רק הולך ומחריף.
לא בטוחה שכדאי לעמוד מולו בבת אחת,
את אומרת שיש לו חרדות ולא בטוח שחכם להציף אותן בבת אחת.
כמובן שצריך שינוי אבל בבקשה תתייעצי עם אנשי מקצוע איך לעשות זאת🙏
וברור שהמצב לא פשוט, לא תקין
מגיע לך לחיות חיים טובים!!
אני אמליץ לפנות להערכה פסיכיאטרית, נשמע שבעלך סובל מאוד ועל הדרך כולכם סובלים ביחד איתו, טיפול טוב יכול לשנות את החיים שלכם
אני פחות מתחברת להמלצה להציב גבולות, או להתעמת איתו. נשמע שכרגע הוא לא מדבר מהגיון ולא בטוח שזה יהיה יעיל
אלא הצבת גבולות חד צדדית בלי שיח
אם הוא עושה משהו להתעלם
אם הוא אומר משהו
לבקש להפסיק לומר
אבל בכל מקרה לא להתחשב במה שעשה או במה שאמר
אלא לעשות מה שרוצים
רוב הסיכויים שזה רק דיבורים ולא יקרה כלום אם מתנגדים לו
אם זה גורר אלימות זה כבר משהו אחר
או שזה חלילה יכול לסכן אותה
זה שיקול שצריך לעשות לדעתי
אפשר לדעת מראש
אלימות לא מתפרצת ביום אחד
היא שם כל הזמן
אם הדיבור לא אלים אז רוב הסיכויים שלא תהיה אלימות
אם היא מתרצה בינתיים, כנראה הוא לא נדחק לקצה אבל ההתנהלות שלו בהכרח אלימה בצורה מסוימת כי אלימות זה הרי לא רק מכות ואיומים שירביץ לה
אם התנגדות להפרעה שלו תדחוק אותו לקצה, הוא עלול להגיב בצורה לא צפויה
מלעשות דברים
לא הופכת את ההתנהגות בהכרח לאלימה
הרבה נשים מרצות ונכנעות
לא בגלל אלימות
אלא בגלל הרגלים וחוסר מודעות
אבל עלול לגרור מצוקה קשה מאוד שלו.
אני לא יודעת מה המצב שלו, רק ממה שאני קוראת פה שהיא כתבה, אבל ממה שאני יודעת ומכירה הצבת גבולות לא מסייעת הרבה פעמים לאנשים במצוקה נפשית גדולה אלא להפך גורמת להם מצוקה חריפה יותר
הוא גורם מצוקה לכל המשפחה
אם הוא לא מסוגל חיים נורמטיביים (הצבת גבולות עוזרת במצבים נורמטיביים)
אולי כדאי שיתרחק מכולם עד שיעבור טיפול שעוזר
בעיניי לא כדאי להמשיך עם ההכלה הזו
טיפול לוקח זמן ולא בהכרח עוזר
חרדות זו מחלה נפשית.
אני לא אומרת לקבל, או להכיל או להתעלם, אני אומרת לפנות להערכה פסיכיאטרית בהקדם. טיפול תרופתי עוזר יחסית מהר
הוא פוגע בדרך באישה וילדים
הם קודמים לו
חד משמעית
אבל במקרה כזה - ובמיוחד אחרי שעלה פה חשש לגבי התגובה שלו במצב כזה, אני לא חושבת שנכון לתת עצה שעשויה לגרום לנזק, במיוחד בלי שמכירים באמת את הנפשות הפועלות.
בכלל אני לא בטוחה כמה הפורום הוא באמת המקום המתאים לקבל עצות שמובילות להחלטה במקרה רגיש כזה.
זה מקום טוב לפרוק ולקבל חיבוק ותמיכה. זה מקום שיכול לפתוח כיווני מחשבה לגבי צעדים מעשיים שאפשר לעשות.
אבל אם יש חשש ממשי לגבי איך שינוי בתגובה של הפותחת ישפיע על הדינמיקה בבית - אז אף אחת פה לא מספיק מקצועית בשביל לתת פה עצה שאפשר לסמוך עליה איך נכון להגיב (גם מי שיש לה ידע מקצועי בתחום - לא באמת יכולה לתת עצה בלי להכיר את הפרטים קצת מעבר להודעה אנונימית בפורום).
@ילדה של אף אחד - אני כותבת את זה בעיקר בשבילך. יש פה הרבה נשים עם רצון טוב לעזור, והרבה כיווני מחשבה. אבל בעיני העצה הכי מדויקת (שכתבו לך כמה פעמים) היא לפנות לייעוץ מקצועי, כי את לא רוצה לעשות טעויות רק בגלל דברים שנכתבו בפורום בלי להכיר באמת את הסיטואציה...
שולחת חיבוק על ההתמודדות, ומקווה מאוד שתצליחי למצוא את הדרך לעשות שינוי לטובה...❤️
זו היתה אישה עם אובססיה
רוב הסיכויים שהגבר שאופן טבעי לא היה מקשיב לה ולא מתייחס לפעולות
וככה האובססיה באופן טבעי היתה הרבה פחות פוגענית
להציב גבולות ולא לאפשר פגיעה
זה לא אומר חוסר הבנה והסלמה
זה אומר הגנה
ואמירה שיש בעיה
שלא ימשיך לפגוע
ושילך לטפל
להבין ולא להסלים יכול להיות כר פורה לבעיה הולכת וגדלה
היכולת להוביל מבוגר לטפל בעצמו
הרבה יותר קשה מלהציב גבול בסיסי
וכמובן בכל מקרה כדאי להתייעץ מקצועית
זה חוסר הבנה של בעיות נפשיות חמורות. אם יש לו ocd קל אולי זה יספיק.
אם המצב חמור יותר מה שיקרה זה בדיוק הסלמה ופיצוצים על בסיס יומיומי בגלל המצוקה הנפשית שנגרמת מהבעיה שלו.
אין לנו מושג ממה שהיא כתבה אם הוא מבין שהוא מגזים או בטוח שהוא הנורמלי, ולא בכל מצב הצבת גבולות עוזרת, יש מחלות שרק מחמירות בגלל זה ויכולות גם להביא להתפרצות של מצבים אפילו יותר חמורים.
לפעמים הדבר היחיד שעוזר זה טיפול מקצועי (ולפעמים גם זה בערבון מוגבל)
זה בעיה חמורה זה אכן לא יעזור
אבל
לא צריך לסבול בגלל פחד מבעיה חמורה
ההתנהלות הבסיסית היא להציב גבול בפעם הראשונה שזה קורה
ואם הגבול לא הוצב עד עכשיו
זה הזמן להציב אותו
ברור שאם זה מסתבך צריך לחשב מסלול מחדש
ובכל מקרה לחשוב על האשה והילדים ופחות עליו
מי שיש לו בעיות שיטפל בהם
ואפשר להתרחק / להרחיק אם זה לא קורה
אף אחד לא חייב לסבול
אבל הצבת גבול אסרטיבית לא מתאימה במצבים מסוימים.
לפעמים צריך לפעול יותר בחוכמה. במקום לסבול מהפיד אפשר היום לפנות לאיש מקצוע, לבקש הדרכה ראשונית, ובמקביל לבקש מהבעל ללכת לטיפול, יחד או לבד, ומשם לראות איך ממשיכים.
להגיד אם מסתבך נחשב מסלול מחדש זה כמו להגיד טוב אם התרופה תהרוג אותו נביא תרופה אחרת. ההחמרה של המצב לא בהכרח תהיה עליה של דרגה אחת בסולם ואפילו לא בהכרח עליה בתוך אותו סולם, עד לחישוב המסלול מחדש עלולה להיות הסלמה מאד משמעותית ואפילו התפרצות של מחלה חמורה בהרבה שבה יהיה הרבה יותר קשה לטפל אם בכלל, וכן זה יכול לקרות רק בגלל הצבת גבול שנעשית בצורה לא נכונה.
תהיי בטוחה שאני לגמרי חושבת על האישה והילדים, ואני פשוט יודעת שאם מחר הocd או החרדות שלו יתפרצו בתור מחלת נפש אחרת בגלל טיפול לא נכון (כן, לפעמים הצבת גבול אסרטיבית היא טיפול לא נכון) , היא והילדים יסבלו פי מליון.
והיא עתידה לעשות זאת בפעם הראשונה התגובה עשויה להיות בלתי צפויה ואף מסוכנת.
הדבר הנכון לעשות הוא להתייעץ עם גורם מקצועי טרם ההתקוממות (עדינה ורגישה ככל שתהיה) ולעשות זאת בסביבה מבוקרת.
זה יכול להיות בסביבה של גורם מקצועי או בני משפחה.
מעבר לזה סיפור הרקע אינו מוכר לנו,
לא מצבו הנפשי,
האם הוא מטופל,
האם הוא מתנגד לטיפול,
האם הוא משתף את אשתו בטיפול שהוא מקבל או במחלות הרקע המיוחסות לו.
זו יכולה להיות מחלה נפש,
זו יכולה להיות אובססיה
וזו יכולה להיות גם אלימות של ממש שמתלבשת בצורה הזו.
סליחה על הנחרצות, אבל כל המלצה אחרת היא בלתי אחראית ומסוכנת!
(ואם הייתי יכולה הייתי מוסיפה פה 1,000 סימני קריאה)
במסגרת המדיה שבה היא משתמשת.
היא לא יודעת מה חשוב לתאר,
ואנחנו לא יודעות מה חשוב לשאול.
השאלות הנכונות והפעולות שיש לנקוט בעקבותיהן צריכות להתברר על ידי גורם מקצועי.
בבקשה.
לא היית רוצה לפגוש אותה בחדשות.
ומהצד השני
יש הרבה יותר סיטואציות של נשים מרצות וכנועות
מאשר נשים שסובלות מאלימות
בלי השוואה בכלל
אז כן כדאי לכתוב יותר מצד אחד
לפותחת ולנשים אחרות שנמצאות בסיטואציות דומות
כי הרי איזה אדם שמתנהל בצורה כזו לא הגיונית פשוט יקבל את זה שהוא צריך ללכת לאבחון פסיכיאטרי? האמת שזה נשמע לי קלוש. לצערי כן?
וגם ל@אפונה .
אני מנחשת שהוא סובל גם, לא נשמע לי שטוב לו, אבל יכול להיות שהוא בעצמו לא מודע לסבל שלו ושל הסביבה, יכול להיות שהוא יסכים, אני רואה אנשים שמגיעים ספקנים ויוצאים פחות ספקנים
יכול להיות שהוא סובל מOCD לדוגמא, וזה באמת סבל עבורו.
אבל יכול להיות גם שהוא סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, או משהו דומה, והחוויה הפנימית היא של הזדהות עם המחשבות ולא כאילו המחשבות מטרידות אותו, אלא הוא בסדר גמור ואם הוא סובל זה רק בגלל בני הבית.
(אם אני זוכרת נכון המינוח הוא הפרעה אקסטנסיבית מול הפרעה אינטנסיבית).
מסכימה שהכי טוב שיפנה לאבחון וטיפול אבל שואלת באמת - מה יגרום לאדם מהסוג השני להגיע לשם?
זה בהחלט גבול שכן צריך וחובה להציב, שהוא חייב לטפל בעצמו.
אבל להתעלם מהקושי שלו, זה בעייתי
אם האדם נוטל אותו.
ומניסיון גם אני שפחות רוצים שינוי אם הם נתקלים במטפל אמפתי יכולים להתקדם
את צריכה לפנות למישהו כמו פורום מיכל סלה או משהו בסגנון שידע להגיד לך כמה זה מסוכן או לא.
אם מישהו פה מכיר עוד דוגמאות מוזמנות לכתוב
אבל רק להגיד עזרה מקצועית זה לא מספיק למי שלא יודע איך להגיע לעזרה מקצועית.
יתכן שיש גם משהו בשם פורום בת מלך
היוש,
שבוע 34+2 ,תאומים לא זהים.
השאלה היא כזו, אם לידה לא מתרחשת באופן ספונטני עד שבוע 37-38 שהבנתי שזה כמו שבוע 40 בהריון רגיל, צריך ללכת לביקורת בבית חולים? בקהילה? איך זה עובד מניסיונכן ?
בגדול הרופאת נשים הנחתה אותי לבצע כל שבוע אולטרסאונד מעקב גדילה+אורך צוואר ומוניטור ובינתיים הכל בסדר ב"ה, אבל מעבר לזה לא שאלתי מה באמת קורה עד השבוע הזה
תודה לעונות 🫶
היריון עודף, וצריך ללכת לביקורת כל יומיים-שלושה כמו בהיריון יחיד אחרי שבוע 40.
אבל זה לא מניסיון אישי - התאומים שלי נולדו בשבוע 34...
מאחלת לך שתחזיקי לפחות עוד שבועיים עד הלידה! ושתהיה לידה קלה ובריאה ובשתי ידיים מלאות!
אבל מקווה עד עוד שבועיים גג
אין כוחות יותר מזה 🫠🫠
אבל שבוע 36 זה עדיין קצת מוקדם... ילדתי פעמיים בשבוע 37, וגם זה היה מעט מוקדם... (הן נולדו פחות משלושה קילוגרמים, והיה מאתגר עם ההנקה והעלייה במשקל)
תתפללי שמה שלא יהיה - שיהיה בבריאות!
אז צריכים לעשות מעקב הריון עודף כמו בהריון יחיד אחרי שבוע 40.
הכל לפי העניין כמובן
בשעה טובה
איזה כיף לך
שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות מלאות
אבל כן יעשו אולטרה סאונד ומוניטור בכל מעקב
אם מתפתחת לידה מתפתחת לידה , כבר לא נותנים זריקה להבשלת הריאות
אבל את גם פשוט יכולה ללכת למיון יולדות ולבקש זירוז- ברגע שאת 38+0 יעשו לך, לא צריכה אפילו הפנייה
זה גם כל כך קשה לסחוב בסוף שכדאי לדעת, אני כבר לא יכולתי יותר והלכתי לזירוז.
הממוצע ללידות תאומים זה שבוע 36....
עובדת בתחום המחשבים על הכורסה בסלון ,זה לא מפריע לי להפך זה מעסיק אותי
אני מדברת על כך שאני כבר מרגישה שזהו....יש לי סימפיזיוליזיס די קשוח והם כבדים נורא
לא ישנה ולא מתפקדת בעיקרון בעלי עושה הכל שיהיה בריא ....
מקווה שזה יגיע לבד בשבוע 36 בבריאות ובשמחה
כל יום וכל שבוע בבטן מוסיפים להם המון.
זה שמזרזים בשבוע 38 זה בשביל להימנע מסיכונים, אבל הם יכלו להישאר עד שבוע 40 ולהתפתח יותר. בשבוע 36 לגמרי לא יזיקו להם עוד שבועיים.
אני ממש מבינה את הכובד וחוסר התפקוד, אבל אחר כך זה שווה הכל. אם קורית לידה מוקדמת זה לא תלוי בנו, אבל לזרז על דעת עצמי ממש לא.
שמעתי ככ הרבה סיפורים על הריונות תאומים שנמשכו מעבר לשבוע 37 והשם ישמור
מוות עוברי . שליה מתנתקת ,הפסקת גדילה של אחד מהם או שניהם .. אנמיה של עוברים . בקיצור כל הדברים האלה מלחיצים אותי ולכן אני. עדיפה שיגדלו בחוץ בהשגחה וחלילה לא אבוא מאוחר "כי כל יום בבטן זה מצויין להם"
אבל תאורטית זה אפשרי. חברה שלי ילדה תאומים (לא זהים) פעמיים בשבוע 40.
בכל אופן לא אמרתי למשוך עד 40, אלא שאם אפשרי לחכות ל38 זה עדיף בהרבה על שבוע 36, שבו הם נולדים ממש ישנוניים וההאכלות מאוד קשות.
ילדתי תאומים בשבוע 36. הם קטנטנים בשלב הזה, נרדמים בכל האכלה ובקושי עולים במשקל. נדמה לי שגם המערכת החיסונית עוד לא לגמרי מפותחת בשלב הזה.
שווה להמתין בסבלנות גם אם זה קשה. הסבלנות בסוף משתלמת. אם צריך-תקחי ימי מחלה. זה עדיף על פני שיאשפזו אותם אחרי הלידה יותר ימים. ולפעמים רק אחד מאושפז, ואז זה ממש קשה להתחלק בין שניהם.
רק אם יש סיבה והפנייה מרופא.
תאומים זהים מזרזים משבוע 37 עד כמה שידוע לי.
נזרזים לא רק בגלל שקשה זה גם הזדקנות של השיליות ובאמת לרוב הלידה מתרחשת לפני...
מבינה אותך, גם אני סבלתי וחיכיתי שכבר יצאו, זה קשה כל כך והכל כואב.
הרופאת נשים תנחה אותך. גם ביקורת בקופת חולים זה סבבה.
בשבוע שילדתי את התאומים הייתי בשני בביקורת ובחמישי ילדתי
כל יום שאת מצליחה לסחוב זה מתנה בשבילך ובשבילם.
הכי טוב עד שבוע 37 לא ללדת. אצלי הם פגות מאוחרת
שבוע 37, בצהריים עשינו הליכה של רבע שעה והרגשתי מפטפטת, אחרי בערך שעה ראיתי רטיבות בתחתונים, כשהגעעו הביתה החלפתי לנקי ולא הייתה רטיבות משמעותית, רק קצת טיפות
אח''כ שמתי פד והיה ממש טיפונת רטוב
מציינת שקיימנו יחסים בערך שלוש שעות קודם, אז מתלבטת אם זה מזה...
לא היה לזה ריח ספציפי וזה היה מימי ושקוף
ההתלבטות אם ללכת להיבדק קשה לי, הבית חולים רחוק וזה עכשיו כל הלילה להיות שם
לק"י
לשים תחתון יבש ולשכב נניח חצי שעה.
אם כשאת קמה- נשפכים ממך מים. זה כנראה מי שפיר.
לא יודעת מניסיון..
ולא בטוח שבטפטופים קטנים זה מועיל.
ופשוט יש טפטופים קטנים
הולכת להיבדק בשביל השקט שלי בתקווה שיהיה מהיר ולא לילה שלם במיון🥴
טוב שהלכת להיבדק
בהצלחה, מאחלת שיהיה מהיר ותוצאות טובות
אז הגענו ובגלל שהיו צירים רציפים במוניטור עיכבו אותנו כמעט כל הלילה, אבל בסוף הרופא שחרר כי לא הייתה ירידת מים ולא התפתח
בעז"ה תאחלו לי בקרוב להגיע עם צירים אמיתיים וללדת
ב"ה בשבוע 37, הריון ראשון וממש חוששת מהברית
אשמח לטיפים, גם טכניים וגם להרגיע וכו'
ואם יש לכם המלצות לספקים טובים (וזולים) ודברים שחשוב לזכור אשמח!
וגם, אשמח לשמוע אם לקחתן צלם או לא? שווה את המחיר? הכי זול שקיבלתי הצעת מחיר היה 800 שח ובסך הכל רוצה כמה תמונות מהברית עצמה... נשמע לי סכום עצום להוציא על זה, מצד שני זה אירוע חד פעמי ולא רוצה להתבאס קדימה על זה שאין תמונות
תודה לכן!
אני אצל הבכור שלי תיכננתי את הברית כמה שיכולתי לפני הלידה וזה היה טוב כי אחרי הלידה הייתי מושבתת.
ולקחתי בחשבון שאם יוולד בשבת כל התוכניות שלי הולכות לפח, ב"ה נולד באמצע השבוע.
במקומך הייתי מתכננת היכן אתם רוצים לערוך את האירוע (עם 2 מקומות חלופיים למקרה שיהיה תפוס)
איזה קייטרינג תיקחו ואיזה קונספט של אירוע מתאים לכם: גדול, קטן וכו'
תיסגרו ביניכם על מוהל ועל מי יהיה הסנדק (שלא תריבו על זה אחרי הלידה)
לגבי צלם, אני הייתי מבקשת מאחד האחים/ אחיות שיודע לצלם טוב שייקח על אחריותו את עניין התמונות.
לא צריך כזה הרבה, כמה תמונות משפחתיות בהתחלה ועוד קצת בטקס ובסעודה
לא הייתי משלמת על זה 800 ש"ח
* תגיעי לברית עם 80 מ"ל חלב שאוב (או שהוא יקבל גם מטרנה, ואז אולי זה מיותר)
אני בסוף רציתי להניק בבריתות, אבל כן היה לי חשוב שיהיה לי איתי כדי שאוכל לתת לו אם ארגיש צורך.
* אנחנו בברית הראשונה התפתנו להכין חלק לבד כדי לחסוך בעלויות ובדיעבד זה היה רעיון גרוע, היה מיליון לחץ ועבודה וזה מאוד העיב על ההכנות והברית עצמה.
* אנחנו לא שילמנו על צלם ולצערי ממש אין תמונות. זה מבאס... אם את מצליחה להשיג מישהו מתחיל בזול יותר, זה מושלם
בהצלחה רבה ובשעה טובה!!
יכול להיות שזה טיפ שמאוד יעזור לחלק מהנשים.
אבל אם היו אומרים לי שצריך לדאוג לחלב שאוב לברית - זה סתם היה מלחיץ אותי (לא יודעת מתי מספיקים לשאוב חלב כשיש ניובורן שצריך להניק🤭, ועוד ילדים לטפל בהן...).
אצלי לגמרי מספיק להביא איתי סינר הנקה, התינוק נמצא איתי וכשהוא רעב הוא פשוט יונק, לא צריך יותר מזה...
לק"י
וחושבת שהנקתי אותו רק בבית.
כן ממליצה לדאוג למקום נוח להנקה. לא לכולן קל להניק עם כיסוי בהתחלה, בטח כשההנקה עוד טריה לגמרי.
(ובכללי לגבי לשאוב חלב, אני בבית חולים סחטתי ידנית לבקבוק. לכמות קטנה זה היה בסדר).
במיוחד כשהמוהל בדרך כלל מבקש לא להניק שעה לפני הברית. והם אוהבים לאכול אצלי לעתים קרובות. אבל באמת אחר כך בסעודה ישנו טוב.
ואת צודקת שאחרי לידה ראשונה יותר נוח למצוא מקום שקט מאשר להניק עם כיסוי (אצלי יש בת בכורה אז לברית של השני כבר הגעתי יותר מנוסה בהנקה).
וככה היה לי קצת חלב בבקבוק..
אבל באמת היה מיותר כי פשוט הנקתי אחרי הברית
אנחנו בברית הראשונה רצינו לחסוך, לקחנו מישהו זול ומתלמד ללא ניסיון, ופשוט מבאס לראות את התמונות.
חשבתי שקייטרינג יהיה יותר זול מלסגור מקום לאירוע, בפועל שילמנו לביהכנס על המקום ולקייטרינג על האוכל וזה דרש עוד התעסקות. ובאותו סכום ופחות כאב ראש יכלנו לסגור במקום מהמם באזור שלנו.. ספקים זה גם תלוי אזור, תכתבי איפה ואולי יהיה המלצות פה
תקני מראש בפנטן פלוס בשביל שיהיה למקרה הצורך. וגם נובימול - אנחנו לא השתמשנו בסוף אבל כדאי שיהיה בבית.
לק"י
אצלינו המוהל אמר לקנות, וגם נתן הנחיה מתי וכמה למרוח.
בדרך כלל המוהל יגיד לכם מה צריך להביא לברית.
אלא אם אתם גרים בחור וזה יהיה מןרכב לקנות לפני הברית.
אצלנו המוהל לא אמר בפנטן פלוס אלא דברים אחרים.
אז לדעתי עדיף לחכות להנחיות של המוהל.
בגודל שכמות שמתאימה ומוכנה לתינוק
ממש תבקשי מהם ואפילו תתעקשי אם לא נותנים זה ממש נח
אם את רוצה הנקה - תתכונני לזה מראש ולא ביום הברית
לגבי צלם, לא הייתי מוציאה כזה סכום בכלל תבקשי מאחד מבני המשפחה שיקח על זה על עצמן ואם את בקטע תפנקי ב200-300 שח אבל לא לגמרי חובה
תבדקי לגבי ביגוד אם את מוכנה
אני אישית לא סגרתי מאפרת אבל כן בדקתי שהאיפור שלי במלאי שלא ברגע האחרון אני יצטרך לרוץ לקנות..
זה רלוונטי למתאפרות אבל גם אם את אוהבת בושם מסוים וכו'
אם את רוצה לחסוך בעלויות ולנסות לעצב במקומך את העולם אז גם זה, לנסות להזמין ולהתארגן מראש כמה שאפשר
בהצלחה!!
חחח לא ידעתי
האמת שאני הנקתי ומישי אמרה לי לקחת מבית החולים וממש שמחתי שאם אצטרך יהיה לי
תכלס לא השתמשתי
הייתי בטוחה שזה המצאנ של הביהח😅 חידשת לי
לק"י
בטוחה שגם לבקבוקים קוראים ככה?
הייתה איזו חברה של אחותי, נערה צעירה שהתביישה להתקרב וגם הציוד שלה והמיומנות היה די ירוד(היום אני רואה עבודות שלה והן ואו!)
ותכלס אין לי כמעט תמונות מהברית של הבן שלי וזה מבאס אותי.. למרות שהוא כבר בן 7 וחצי ולמי אכפת..
זה מצטרף כמובן לעוד דברים שורה תחתונה הברית הזו זה משהו שאני מוכנה למחוק מהקו"ח שלי אני לא גאה בסיטואציה הזו בכלל..
למסיבת הודיה של הבת שלי השקענו בצלמת למרות שזה כאילו מיותר לאירוע כזה
ואני ממש שמחה בזה.
איזור הצפון (חיפה כזה)
אם יש למישהי רעיונות לצלמים מתחילים מהאיזור או ספקים אחרים ישמח אותי!
ככה את לא צריכה להתעסק עם כל זה
אם יש לך ביטוח משלים בקופה אס זכאית לקצת החזר
ממליצה שגם בעלך יצטרף תהפכו את זה לנופש זוגי
ילד ראשון וגם נכד ראשון להורים שלי, תכננו להיות שם
השאלה אם יש עדיפות אמיתית לבית הבראה?
לק"י
בלי קושי. יש גם כאלה😅 ולא שאני איזה נינג'ה ברגיל...
אז אם ההורים עוזרים, אז בכלל.
אם ההורים מפנקים, ואין עוד ילדים שמפריעים לך לנוח - הכי כיף אצל ההורים.
אבל אם למשל ההורים עובדים, ותישארי כל היום לבד - זה פחות מומלץ.
לגבי צלם אני בדיעבד התבאסתי ממש. בעלי ביקש מהמשפחה לצלם אבל לא נתן למישהו מסויים את התפקיד.. אז אין.
אפשר גם לנסות לחפש נער או מישהו מתלמד או אפילו מישהו שיש לו אייםון ויודע קצת לצלם איתו שיעשה תמונות בתשלום סמלי - אבל שזה יהיה מישהו שזה התפקיד שלו. אפשרי גם מישהו מהמשפחה. הנקודה היא שחשוב שיהיה מישהו שיידע שזה עליו.
אצלנו לא לקחנו צלם אלא ביקשנו מבני משפחה לצלם (בכל ברית ביקשנו ממישהו ספציפי שיקח אחריות על הצילום, לא בקשה כללית. יש כמה חובבי צילום במשפחה עם מצלמות איכותיות).
למעשה רק בברית האחרונה שלנו עשינו באמת תמונות משפחתיות מתוכננות. בשאר הבריתות סתם צילמו תוך כדי האירוע. אז כן יש לנו תמונות יפות ואיכותיות, אבל באחת הבריתות יצא שאין אף תמונה שלי. ובברית אחרת סבתא שלי הגיעה (וזה היה אירוע נדיר בשבילה לצאת מהבית באותה תקופה), ממש כמה חודשים לפני שהיא נפטרה, ואין אף תמונה איתה, וזה ממש מבאס אותי...
בקיצור, לא מספיק שיהיה מישהו שיודע לצלם יפה, חשוב גם לחשוב מראש עם מי רוצים להצטלם ולבקש במיוחד, שלא יתפספס...
חשוב במיוחד אם עושים את הברית בבוקר -
לדאוג לעצמך לארוחת בוקר משביעה לפני שיוצאים לברית.
זה לוקח זמן עד שמגיעים לסעודה. והיו לי בריתות גם שלא הצלחתי באמת לאכול כמו שצריך. וזה יותר קל ונוח אם אני כבר שבעה...
מראש את האירוע (אולם אוכל מוזמנים)
להזמין מוהל טוב ומנוסה
לוודא שאחרים עושים הכל
כי בברית כדאי להיות אורחת ולא מארחת
לקנות אקמול ועזרקאין (ג'ל מאלחש) (גם המוהל הביא טיפות לטיפול שמתי לסירוגין את שניהם)
לנו לא היה חשוב תמונות
בכל מקרה קבלנו תמונות באיכות טובה מאנשים שהיו
מהלחץ לפעמים מטמעט החלב, פשוט זה קורה...
לא להתרגש, שבוע לאחר הברית לשלב גם בקבוק לתינוק שבע ואמא רגועה.
ולאט לאט להוריד את הבקבוק.
הבקבוק כתוספת רק לימים סביב הברית שלפעמים מהלחץ של האמא מתמעט מעט החלב.
הכל אחר כך חוזר לקדמותו.
ובבן השני כבר הבנתי שזה משהו זמני עם החלב.
אז שילבתי לכמה ימים
וזהו
המשך הנקה רגילה בלי בקבוק.
שילוב לא מחייב מטרנה, אפשר אפילו שאוב, אבל להבין שבאמת ייתכן מצב שהחלב מתמעט לכמה ימים. וחבל לסבול אחרי לידה ואחרי ברית עם תינוק צורח בידיים ואמא עייפה ומותשת.
מהלחץ יש תופעה של התמעטות חלב לימים ספורים.
קורה...וכדאי לדעת על זה
הראשונה
אלא שלקחת בחשבון שזה יכול לקרות, מהניסיון שלך
לק"י
יש לי ילדה אחת אלרגית לחלב. ולכן אחריה ביקשתי שלא יתנו להם בבית החולים אחרי הלידה.
בסוף לקטן נתתי פעם 1 (לא רציתי, אבל "נכנעתי" לתת). מקווה מאוד שלא יהיה אלרגי. כי אין לי שום חשק לתת לו תמ"ל רק בגלל זה. ובכל מקרה עברו מאז שבועיים בערך.
(אני לא בטוחה שזה גורם להתפתחות של האלרגיה. או שמי שיש לו סיכוי לאלרגיה- זה עלול לגרום לה לפרוץ. אבל בכל מקרה אין לנו תמיד איך לדעת אם יש סיכוי או אין).
בעיקרון כותבת מניסיון,לצערי. אח"כ גם הרופא וגם יועצת הנקה כתבו לי שזה מגביר סיכון ושכדאי להימנע מזה בילדים הבאים. גם נתקלתי בכתבה/ מאמר שאומרים שאם נחשפים לחלבי בהתחלה כדאי להמשיך עם מנה אחת של תמ"ל בכל יום כדי לא לפתח אלרגיה.
כמובן שזה לא קורה לכל התינוקות, רק מגביר סיכון.
לק"י
אני מנסה להמנע מזה כי יש לנו ילדה אחת אלרגית לחלב.
האלרגולוגית שלה כן המליצה לי לתת לילד שנולד אחריה חלב מידי פעם מגיל לידה. לא עשיתי את זה, והוא לא אלרגי.
הקטן לעומתו קיבל בקבוק 1 בבית חולים וזהו. נשאר לי להתפלל שהוא לא בסיכון לאלרגיה, כי לתת לו תמ"ל אין לי חשק.
יש כאן מסמך
לק"י
"משרד הבריאות מסכים עם הטענה שחשיפה לתמ"ל בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מעטה, עלולה להגביר
את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב, ולכן מדגיש וממליץ לעשות את כל המאמצים למזער את החשיפה
הראשונית לתמ"ל, אך אינו מסכים עם נוסח המלצות האיגוד מחשש לפרשנות מוטעית והשפעה מזיקה לבריאות
הציבור".
(נשאר לי להתפלל שלא תתפתח אלרגיה).
לק"י
אלא אם כן הם טוענים שחשיפה נטו בגיל קטן עלולה לגרום להתפתחות אלרגיה. בלי קשר לאם ממשיכים לחשוף או לא.
אבל אז איך זה שיש ילדים שמקבלים תמ"ל מגיל 0, והם לא אלרגים ברובם....
ואומרים לעשות חישוב של תועלת מול סיכון. זה לא אומר שאין כאן סיכון לאלרגיה, ועדיף להימנע ממתן תמ"ל בימים הראשונים (כמו שהומלץ כאן בשרשור, ועל כך הגבתי מלכתחילה).
וכשאת כותבת ש"אומרים שזה כבר לא נכון" - יכולים לחשוב שאת מתכוונת שזה לא יכול לגרום לאלרגיה.
זה כן גורם לאלרגיה, ויש שאלה,לדבריהם, האם מתן תמ"ל בהמשך יכול להפחית סיכון וגם אם כן - האם זה שווה את הפגיעה בהנקה.
לא היו לי בנות אז לא יודעת איך זה אצל בנות, אבל שני הבנים שלי הייתה להם קפיצת גדילה בגיל שלושה ימים, שבוע, שלושה שבועות ועוד בהמשך, לא זוכרת בדיוק...
אצל הגדול שאבתי יום קודם ואז היה לי ממש גודש ביום של הברית ברמה שעלה לי החום, את החלב ההוא בסוף שפכתי והילדון רק ינק והיה לו מספיק בשפע. אצל השני כבר בכלל לא העליתי בדעתי לשאוב או לשלב בקבוק בשלב הזה.
מצד שני אצל הבנות שלי לא הייתי צריכה בהתחלה השלמת מטרנה
זה קרה רק אצל הבנים סביב הברית
מעניין...
כבר אעקוב אצל הנכדים... 
אז קודם כל אני בוחרת בהריונות שלי לא לדעת את המין.. כן הייתה לי תחושה חזקה הפעם שזה בן אז קניתי לעצמי שמלה ומטפחת לברית אבל לא ידעתי באמת עד ללידה.
והמתוקי שהגיע אחרי שתי בנות, וסוף סוף ברית וכו' החליט להוולד בשבת קודש.
אז אין לנו תמונות (חוץ מתמונה משפחתית זריזה רגע לפני הדלקת נרות שיצאה גרועה) וזה ממש סבבה ולא חסר לי
מבחינת ספקים וכו' אפשר לתכנן ולהערך קצת אבל לקחת בחשבון גם שהכל פתוח ואם פתאום הוא יהיה קטן/ צהוב/ יוולד בשבת אז דברים ישתנו.
ובעיני הדבר הכי חשוב אם את כבר יודעת שזה בן- זה להתעסק רגע במהות.
כי אני עד לכמה שעות לפני הברית בכלל לא חשבתי על זה.. כל השבוע היינו עסוקים בלארגן הפקה של ברית בשבת (תכלס בעלי עשה הכל.. אבל אני טיפלתי בניו בורן
) ודווקא בקטע הזה מרגישה קצת פספוס.. שלא מספיק התחברתי למה זה בכלל ברית, מה המהות.. קצת ללמוד על זה ולהתכונן לזה. בעיני יותר חשוב מאיזה קייטרינג יהיה. .
ומשהו טכני בכ"ז- אנחנו לקחנו קייטרינג עם שירותי מלצרות וזה היה מעולה כי ממש פינה אותנו. זה היה יקר יותר (במיוחד שלקחנו בעצם קייטרינג לשבת שלמה) אבל בעינינו שווה את המחיר
אנחנו ביטלנו את הקייטרינג יום לפני היום שהיתה אמורה להיות הברית, ולקחנו בחשבון שאם הצהבת תרד ביום עצמו- נעשה ברית עם ארוחה מהסופר/ מהמאפיה.
היתה לחסוך במה שאפשר ולדאוג לקיטרינג פשוט שדואג אבל להכל.
ניקיון אחרי, עריכה, קניית חד פעמי, הגשה.
נטו צריך לדאוג שהאולם של הבית כנסת פתוח.
לא לקחנו צלם. ביקשנו ממשהו מהמשפחה לצלם. בגד חדש לי/לילדים קניתי המבצעים. לא קישטנו את האולם בבלונים..
העיקר לבוא בראש שקט לברית שלא צריך לדאוג לכלום. זה גרם לי לפניות להתמקד בשבוע אחרי הלידה בלנוח, ללמוד על מהות הברית ולהתחבר לתינוקי.
רושמת לי דברים חשובים😃
אם יתאים לכן לכתוב כמה בערך עולה האירוע אשמח, מנסה להבין גם סדר גודל של מחירים הגיוניים, כי המחירים נשמעים לי ממש מוגזמים
5000₪
על אולם 50 מנות בשריות מלצרים ובר כיבוד קטן
לפני 5.5 שנים
קייטרינג בשרי ל50 איש (שדרגנו למנת בקר)
אולם ביכ כמעט בחינם (אבל הנקיון עלינו..)
מוהל
מכיון ואנחנו גרים בחור והיה חשוב לנו שיגיען כל מיני אנשים כמו סבתא של בעלי שתחי' שילמנו נניח השכרת רכב לגיסי שלקח אותה
אז היה עוד כמה הוצאות מסביב.
לא היה צלם, לא היה עיצבו לאירוע
כן הבאנו 2 מלצרים כדי שהאמשפחה תהנה
וגם וויסקי יקר (זה עוד איזה 500 שח)
כולל 80 מנות,
אולם ביה"כ
צלם
חפ, שתיה, יין, פרנות
השכרת רכב
מלצרים
חיפשתי מאוד סיכום של ההוצאות של הברית ומצאתי רק מידע חלקי
בגדול אוכל עלה לנו 3,200. כולל חד פעמי.
עשינו חלבי ל- 30 איש. שילמנו למישהי שתבשל אבל קנינו בעצמנו את כל המצרכים אז התאמצנו לחפש איפה הכי זול.
הברית הייתה בבית של ההורים שלי אז לא עלה המקום.
+ מוהל איזה 500 שקל.
האמת שהיינו בתקופה די לחוצה, רק אני עבדתי אז באמת עשינו מאמץ שיצא זול.
קייטרינג 5800
צלמת 1200
מוהל 2000 כי זה תאומים
אולם של בית כנסת ההורים שלי שילמו וההורים קנו לנו שתייה, חדפ ועיצוב. לברר מראש אם המשפחה תוכל לעזור בקניות של הדברים
לק"י
45 מנות כפול 70 ש"ח (בדיעבד הגיעו בערך 30 אנשים. אבל לא ידענו מראש כמה יגיעו, ולשאול יום לפני היה מאוחר מידי. הברית נדחתה בגלל צהבת).
600 למלצר
1000 למוהל
600 לבית הכנסת
אנחנו חושבים לעשות בבית עם המשפחה ולקנות רוגעלכים , בורקס, סלטים. לא לקחת צלם, מספיק שמישהו יצלם כמה תמונות.
לפי המחירים כאן. מה יהיה בבר מצווה והחתונה? לי נשמע הוצאה מטורפת. סיפרתי לבעלי מה כתבו כאן בשירשור והוא הרגיע אותי שכמו שאני חושבת גם הוא חושב ושאנחנו ממש לא הולכים על כאלה סכומים אולי נגיע ל300 סה"כ לאוכל ותשלום למוהל. בכללי אוהבת אירועים פשוטים.
רק שתיה ועוגות זה יותר...
חוץ מזה שגם רוגעלכים בורקסים סלטים כמו שכתבת יעלו ככל הנראה הרבה יותר מ300..
מבינה את הרצון לחסוך וגם את הרצון לאירוע פשוט אבל נראה לי ש 300 זה קצת הגזמה 🙈
ולא ככ יקר. אין לנו הרבה מוזמנים אז יצא זול. ובביהכ יהיה מאפים פשוטים
ולא אמרתי שאי אפשר לחסוך
רק הארתי, שאני די בטוחה מהכרות עם המחירים ש300 זה פשוט לא אפשרי... אלא פי 2 לפחות. לדעתי...
לק"י
קחי בחשבון שיש חשיבות לעשות סעודה עם לחם. אז לא כולם רוצים לעשות רק מזונות (שגם זה אגב, לא כזה זול... לפחות במאפיות שאני מכירה).
ומוהל- אומנם הם לא נוהגים להגיד סכום, אבל התעריף של משרד הדתות הוא 1,000 שקל למוהל מוסמך (ולמוהל מומחה 1,500).
ברית בבית זה נחמד אם יש מקום, ויש מי שינקה ויסדר (הבית שלנו היה במצב לא להיט בכלל🙊 וגם לא היה מקום נוח לכולם).
אנחנו אישית אם היינו צריכים לחסוך, אז היה עדיף בדברים אחרים, ולא בסעודה של הברית.
אני כן חושבת שלא צריך להגזים. אבל מבחינתי הוצאנו סכום שהתאים לנו, והיה נוח (לא בבית, מלצר, קייטרינג שכלל הכל).
לק"י
ולא היה לכולם מספיק מקום לשבת. זה היה כמו משחק הכסאות😅 יושבים, קמים, אוכלים בעמידה, מפטפטים וכו'.
זה מתאים לגילאים מסויימים.
אם יש הרבה מבוגרים, זה נראה לי פחות שייך...
(ועוד דבר- אצלינו ב"ה יש כבר כמה ילדים שעושים בלגן, והבית ממש לא מסודר. אז גם לסדר לכבוד הברית לא היה מתאים לנו, לו רצינו לעשות בבית...).
לק"י
לא חובה כמובן. אבל יש אנשים שזה חשוב להם (ואישית, אם כבר לחסוך, אז יש לנו דברים אחרים לחסוך בהם, ולאו דוקא בסעודת מצווה של הברית. מדברת עלינו בלבד).
וצלם- גם לנו זה היה מיותר. אבל כן הייתי שמחה שיהיו קצת יותר תמונות מוצלחות מהבריתות. בפועל רק באחת מהשלוש יש יותר תמונות מוצלחות, כי היה מי שצילם במצלמה טובה ועם כישרון....
אבל זה באמת עניין אישי. יש כאלה שבשבילם זו הזדמנות להצטלם תמונות משפחתיות יפות.
זה מה שבעלי הציע גם, ולא ידעתי אם מקובל או מוזר כי כל הבריות שהייתי היו חלביות
ובגלל שלא סיפרנו את מין העובד גם לא היה לי עם מי להתייעץ על זה..
לק"י
כמו שיש כאלה שבשבת אוכלים ב11 ארוחה בשרית.
אפשר גם לעשות את הברית לפני חצות היום, ואז הסעודה אחרי 11. מניחה שהמנהג הוא לעשות את הברית עצמה לפני חצות. לא?
אצלנו בכלל נוהגים לעשות את הברית מייד אחרי שחרית
ושחרית בשעה 6..
סעודה יש כאלה עושים באולם של הבית כנסת מייד אחרי ויש כאלה שמפצלים מהברית ועושים בהמשך היום.
אצלנו מקפידים רק על זמן הברית ולא על הסעודה בקיצור.
הכי טוב לעשות אחרי ותיקין, מה שאין מצב שאני מוכנה לעשות
ואם לא אז לעשות את הברית עצמה עד חצות היום באמת
ויש מצב שאפילו פחות לסעודה. והיא היתה בשרית. בדירה שלנו. היה מניין אנשים. בעלי ואמא שלו בישלו.
אה כן, וזה היה בשיא הקורונה🤭
יש לנו כמה תמונות מוצלחות של גיסי לשעבר, כעת הגרוש של אחותי. אז פחות נחמד לנו להסתכל.
ובגדול קיבלנו פרופורציות לחיים.
לבן הבכור עשינו באולם עם קייטרינג ועלה לנו 5000, אבל אז זה באמת היה ארוך מיוחד כי הוא היה ראשון מכל הכיוונים וכולם רצו לקחת חלק וגם בה עזרו לנו במימון
ברית ראשונה באזור ה 6000 שזה כולל אולם קייטרינג 60 מנות ושני מלצרים
ברית שנייה במסעדה בשרית 30 מנות ב 4500 ש"ח
כי לא צריך לשלם בנוסף על מלצרים ואולם.
אני חושבת שמשפחה שרוצה מצד אחד לעשות משהו על רמה ומצד שני לא צריכה כמות גדולה של מנות - סעודה במסעדה ממש משתלמת.
לנו זה בכל מקרה היה משתלם היינו מאוד מרוצים.
במסעדה אנחנו הזמנו מראש יותר מנות, בשעת מעשה ראינו שאין לנו צורך בזה והמסעדה חייבה רק לפי כמות האנשים שהיו
ממש אדיב מצידם.
עשינו ברודריגז, הביאו לנו מחיר של 150 למנה והכל היה מדהים, טעים ובשפע. היינו מאוד מרוצים.
גיסתי עשתה שם לא מזמן גם סעודת ברית הם לקחו לה 170 למנה (היא עשתה אירוע צהריים * ערב ואנחנו עשינו בוקר - צהריים אולי בגלל זה ההבדל)
חברה עשתה באנטריקוט כי רצתה עדה"ח לקחו לה 200 למנה
לדעתי משתלם כשלא צריך הרבה מנות.
חוסך כאב ראש והתעסקות עם כמה גורמים.
מוהל לא חישבתי בעלויות האלה כי יש לנו קרוב משפחה מוהל והוא עושה את הבריתות ולא מוכן לקחת כסף מאף אחד.
הבאנו כן כמה מאות, כי את יודעת - לא נעים..
ועיצוב שולחנות לא עשיתם?
וצלם?
גם בהריון עם בן ומנסה להבין למה להערך מבחינת עלויות
עיצוב שולחנות הקייטרינג עשה
הביא מפות קטיפה בצבע שבחרנן
עם חד פעמי צלחות יפות חגיגיות, כוסות מפיונים
לא עשיתי משהו מעבר
יש לנו במשפחה כמה בעלי אייפון (התמונות יותר איכותיות משיאומי) - ביקשתי מהם לצלם ולשלוח הכל. צילמו פה ושם ויצא לנו אלבום של איזה 50 תמונות
סיפק אותי.
אנחנו אנשים פשוטים, לא מתחרפנים.
מעבר למה שניתן להכין לפני הלידה (כמו סקר
ספקים/מקום/תקציבים וכו)
להכין את הבן זוג שיתכן והוא ישאר בודד במערכה הזאת שקראת "הכנה לברית"
לברית הראשונה הגעתי בחוסר תפקוד מוחלט
איפשהו רק ביום השישי בעלי קלט שאין לו פרטנרית בכלל (שתביני שבמשפחה שלי אני ידועה כזאת שמפיקה את כל האירועים...)
ומזל שאמא שלי נכנסה לאירוע והצילה אותו (אותנו)
לברית השניה כבר קדמה שיחה בחודש תשיעי
"מבחינתי אפשר ככה וככה אבל אך תבנה עלי בכלל)
בפועל הייתי יותר בתפקוד ובכל זאת סגרנו סעודה בסוג של מסעדה/אולם אירועים וזו היתה החלטה מעולה בשבילינו
ממליצה מאוד לקחת צלם. זה שונה מאוד מאנשים שמצלמים.
עשינו ברית לתאומים ולקחנו צלמת. שילמנו 1400 שח וכל שקל היה שווה. יכלתי לקחת זול יותר אבל קיבלתי עליה המלצות וממש מרוצה
עשינו צילומים לפני, היא תפסה רגעים, יש תמונות כמו שצריך עם המשפחות.
לקחתי גם מאפרת וגם היה שווה.
לגבי אוכל תבררי מראש על קייטרינג. אני בררתי מראש. בגלל שלא ידענו מתי זה יהיה היה אפשר יום לפני להודיע. שילמנו 47 שח למנה.
אם תהיו אצל ההורים או אצלכם בבית תבררי מראש איפה תרצו לעשות
מוהל יתן הנחיות מה צריך לקנות.
תנסו לכתוב את מה שאומרים לא לילה לפני הברית ואם אתם רוצים שההורים ידברו תגידו להם מראש
את יכולה כבר לעצב הודעה לברית בקנבה ותחשבו למי תרצו להודיע
נשמע מחיר מעולה
בברית של הגדול שהיה בחופש הגדול לקחנו קייטרינג שהמינימום היה 70 מנות להזמנה למרות שהיו רק כ 40 איש (אצלנו לא מזמינים אנשים רחוקים אלא רק משפחה גרעינית משני צדדים, קצת דודים ולא מעבר מתכוונת שזה לא אירוע גדול כמו אלה שעושים עם 150 איש)
מלא מנות הלכו לפח.
היה גם עלות של אולם ומלצרים
הברית של הקטן יצאה בראש חודש אלול וזה בדיוק היום שבו מוסדות החינוך מתחילים אצלנו.
אני מגיעה ממשפחה שרובם עובדים במערכת החינוך החל מפסיכולוג חינוכי ועד גננת ככה שלא היה סיכוי להביא אותם. יכול להיות שבאותה השנה ראש חודש יצא לפני ה 01.09 כי ממש כולם היו בעבודה ואין מצב להבריז מייד אחרי שמתחילה שנה.
בקיצור - לא הייתי צריכה 70 מנות!
החלטנו לעשות את הברית בבית כנסת של הרב שלנו וסעודה עשינו ברודריגז
לקחנו 30 מנות ויצא לנו יותר זול מהברית של הגדול בה לקחנו קייטרינג אולם ומלצרים
בברית הבאה בעז''ה מתכננת שוב לעשות ככה
זה ממש הקל עלינו שלא היינו צריכים להתעסק עם כלום
הגענו הכל היה מוכן
היה אוכל טעים ובשפע.
כמובן שזה לא מתאים לכולם, לנו זה היה מעולה.
בשביל הפעמים הבאות לטובות בנות אחרות-
אפשר להגיד לבעלי האולם מראש שאתם רוצים לקבל את המנות ארוזות הביתה.
שילמתם על 70 מנות הן שלכם,
בין אם אכלו אותם באירוע ובין אם לא.
יש הרבה אולמות שמכירים את זה ויש להם גם כלים חד פעמיים שמאפשרים אחסון ושינוע של האוכל, זה לגמרי לא בקשה מופרכת והיא מקובלת מאוד
אגב, אצלנו היתה ברית דחויה. וידענו שצריך לדחות רק יום לפני בצהריים (כבר מהבוקר ידענו שיש שאלה וכבר היינו בקשר עם בעל הקייטרינג, אבל היתה תשובה סופית רק בצהריים).
אז מה שבעל הקייטרינג עשה - הוא הכין כבר את המנות הבשריות והקפיא, את שאר הדברים הוא השאיר להכין בהמשך. ולפני הברית הוא שאל אותנו שוב כמה אנשים אנחנו חושבים שיגיעו (היו פחות כי זה היה בזמן פחות נוח. הברית היתה אמורה להיות בחוה"מ בהתחלה אז ציפינו ליותר מוזמנים, בסוף זה היה אחרי פסח ולא כולם יכלו לבוא). אז הוא הפשיר לפי הכמות שאמרנו לו, ואת כל השאר הביא לנו קפוא וארוז שיהיה לנו בבית. וגם אחרי הברית ארז את כל מה שנשאר והביא לנו (אבל כבר לא הקפאנו שוב, אכלנו בכמה ימים שאחרי, וחלק קטן זרקנו).
ופעלתם מצוין לדעתי.
זו יכולה להיות ממש הצלה ליולדת.
בעיקר שהיא כבר שילמה עליה.
ובכלל היה כל כך נעים לעבוד איתו. כשאמרנו לו שאנחנו לא יודעים אם תהיה ברית הוא רק הרגיע אותנו, אמר לנו שהכל בסדר והעיקר שהתינוק יהיה בסדר. שנעדכן אותו בהתפתחויות והוא יתאים את עצמו.
זה ממש עזר כי גם ככה היה שם הרבה לחץ, והוא באמת רק הרגיע ובא לקראתנו.
רק שיצא לנו ברית כשרה לפסח ללא קטניות וללא שרויה אחרי פסח😊 (אנחנו ספרדים, אבל בהכשר מהדרין זה מה שמכינים...).
יואל אליאס (קייטרינג 'הבית הכתום')
050-345-7070
אזור ירושלים - בנימין
אגב, בתקופה שלפני גירוש גוש קטיף הוא הכין המון אוכל למשוב"חי הגוש. הוא אדם באמת מיוחד שאנחנו מאוד מעריכים...
ואמרו לנו שאנחנו יכולים להביא כלי אחסון ולארוז
לא היה לנו לזוג כח להתעסק עם זה ובסוף הסעודה כשכולם מפוצצים - למי יש כח לזוז לקנות כלי אחסון?
באירוע הבא אני לגמרי מתכננת לזכור את זה
לק"י
לקחנו אותן הביתה, ושם ארזנו.
(וזה נחמד שיש אוכל לעוד כמה ימים. אבל במידה..בעיקר דברים שאי אפשר להקפיא זה לא תמיד יעיל כשיש יותר מידי. פרסמתי כבר אחרי הברית לגבי מסירה של אוכל בכמה מקומות. באה רק שכנה אחת ולקחה חלק).
הביאו 3-4 מנות ואמרו שזה לא מקובל שמביאים את מה שנשאר אז רק הביאו קצת מנחמדות שלהם כאילו
ומראש הזמנו קצת יותר מנות כי אמרנו מקסימום ניקח ויהיה לנו להמשך
לק"י
זה היה קייטרינג?
או אולם?
אולי הזמנתם מספר מנות, ועליו הוסיפו ספייר?
עקרונית אם שילמתם על מספר מנות, אז כולן שלכם.
לא תגידי שמר לערב או למחר
ובכל מקרה, שילמתי על זה. לא מבינה למה לא מגיע לי לקבל את זה.
ואם לא רוצים להביא, לפחות שיורידו במחיר. הם הרי לא מפסידים מזה שלא השתמשנו בכל המנות, זה לא הלך לפח.
והזמנו למטרה הזאת כי זה מה שקרה בברית הקודמת בלי שביקשנו. הביאו לנו כמות מכובדת שהספיקה לזמן מכובד וזה ממש הקל.
פעם הבאה אדע לוודא את העניין מראש.
והמוהל מתאים את החבישה למצב
למשל, אם יש לכם נסיעה ארוכה יחסית לבית אחר כך, הוא ישים חבישה מסוימת
אם תרצו שטיפות כל הזמן- זו חבישה אחרת
בלי שטיפות- חבישה אחרת
לרוב אפשר לסמוך על המוהל, הם יודעים את העבודה והכל בסדר.
הכי הכי חשוב לעשות בדיוק מה שהמוהל אומר בהדרכה, לדייק ולהקשיב לו היטב.
התינוק צורח אחרי הברית, בגלל שעשה פיפי וזה ממש ממש שורף.
פשוט לשטוף כל הזמן תחת מים זורמים והם נרגעים מהר.
בכל מקרה, להקשיב להוראות המוהל.
הקטנציק שלי בן חודשיים וחצי
והוא בוכה המון לאחרונה
תוהה לעצמי אם זה קשור לחלב (הוא גם מצונן ומשתעל)
1. איך יודעים שיש מספיק חלב?
2. יש מצב כזה שיש חלב אבל הוא לא משביע?
אם כן, איך יודעים? ומה אני אמורה לעשות עם המידע?
3. מה זה ריפלוקס סמוי? איך מזהים?
4. התזונה שלי השתנתה לאחרונה, אוכלת דייסת קוואקר בעיקר...
יש מצב שזה משפיע על איכות החלב ואז הוא לא מספיק לתינוק?
מנסה את עזרתכן רגע לפני שמתייאשת ועוברת למטרנה...
1. טיטולים רטובים ומלאים, לפחות 5 ויציאות כרגיל. עליה תקינה במשקל והתינוק לא מראה סימני רעב אחרי הארוחה.
2. לא
3. שהאוכל עולה וזה צורב בוושט אבל לא יוצא החוצה אז אין פליטה ואת לא תראי את זה לכן זה סמוי בודקים אם יש אי נוחות בזמן האוכל ןבסמול לו והקשתה של הגב.
4.הדייסה חלבית? תזונה עשירה בחלבון פרה יכולה להשפיע על כאבי בטן של התינוק חוץ מזה שיבולת שועל ידועה כמגבירת חלב.
לגבי 1,
אם עד עכשיו הוא היה שבע, והייתם במעקב משקל והוא עלה עליה תקינה במשקל - החלב לא נגמר פתאום בגיל חודשיים וחצי. מה שכן יכול להיות, אם זה סיפור של יום יומיים זה יכול להיות קפיצת גדילה (יש בגיל 3 חודשים, יכול להיות שהוא הקדים קצת).
1- טיטולים מלאים, ברעיון גם ילד רגוע ולא עצבני ומחפש גם בין הארוחות, אבל כנראה שריפלוקס לדוגמה קצת מפריע לזיהוי הזה...
2- לא
3- הקשתה של הגב, צרחות אחרי האוכל, ילד שרגוע יותר במנח אנכי/ ראש מוגבה
4- יכול להיות שמשפיע. תנסי לגוון קצת באוכל ולראות מה קורה. אגב אצלי כמות שתייה משפיעה ממש על כמות החלב, תנסי לבדןק גם את זה אצלך...
שבוכה אם מצונן מסכן קטן.
1- טיטולים מלאים. וגם רוגע בגדול אבל אם מצונן או גזים אז באמת פחות מדד.
2- לא אמור להיות. תנסי לתת לו עד הסוף לרוקן. אם מתנתק לעשות גרפס ולהחזיר. החלב האחורי יותר שומני ומשביע.
3- צרחות אחרי האוכל הקשתה של הגב
4- למה את אוכלת רק שיבולת שועל? ממליצה לשלב חלבונים וירקות. בשביל שניכם.
וזה לא בהכרח קשור לאוכל.
גם בגיל חודשיים ןחצי פתאום קצת גדלים ויש יותר כוח אז גם יותר בוכים
קראתי כבר אתמול בערב אבל לא הספקתי להגיב עד עכשיו
אז מהבוקר הפסקתי עם חלבי, נראה אם תהיה השפעה.
אני אוכלת הרבה שיבולת שועל כי הייתה לי פיסורה.... אז נמנעתי מהרבה מאוד מאכלים.
אחכה עוד כמה ימים שבטוח אהיה אחרי ואחזור לאכילה רגילה ומגוונת.
נראה שזה לא ריפלוקס ב"ה אבל אולי באמת זה גזים בעקבות החלבי. כי זה שינוי שנראה לי התחיל מאז שאני התחלתי לאכול הרבה חלבי. לפני קצת יותר משבוע
אני שמה לו ספריי של מי מלח (כבר יותר משבוע) וגם אינהלציות עם בודיקורט בגלל השיעול. מקווה שנראה שיפור בקרוב.
ונראה לי שיש לו טיטולים מלאים, אעקוב על זה יותר ממחר בעז"ה.
מעודדת אותך לא להתייאש מהר.
אצל ילד אחד תוך יומיים היה שינוי משמעותי.
אצל ילדה נוספת רק אחרי שבוע ראיתי שינוי.
ואצל ילד נוסף נסיתי שבוע וחצי ולא ראיתי שינוי אז חזרתי לחלבי, ובהמשך התברר שהוא עם אלרגיה במערכת העיכול שעוברת בחלב אם! לחלבי ועוד דברים. (וגילינו את זה בין היתר בזכות החלב השאוב מהזמן שלא אכלתי חלבי).
במחלקת יולדות עלה חשש לאחת האחיות שיש לו לשון קשורה.
למחרת בבוקר הגיעה יועצת הנקה ואמרה שאין לו והכל בסדר.
בטיפת חלב היועצת הנקה התלבטה והחליטה שאין.
לפני שבוע אצל רופאת התפתחות בטיפת חלב היא אמרה שיש לו לשון קשורה אבל אם הוא יונק בסדר ועולה במשקל אז נראה לה שזה בסדר ושזה יכול להשתחרר לבד בעקבות המאמץ שלו לינוק.
היום אקבע תור לא.א.ג כי הרופאת התפתחות ביקשה שאלך לרופא שיראה ויחליט אם באמת לא צריך להתיר או שכדאי.
במידה וזאת לשון קשורה- זה יכול פתאום להתחיל להשפיע אחרי חודשיים? 🤔
ומתי מחליטים אם להתיר או לא? חוששת שיחליטו שלא וחלילה יפגע בדיבור
אם הוא מתנתק הרבה במהלך ההנקה זה יכול להיות קשור ללשון קשורה?
זה יכול להתחיל להשפיע אחרי חודשיים. זה מה שקרה אצלנו.
ההסבר שקיבלתי זה שבהתחלה הוא צימצם מרווחים בין הנקות במקום להגדיל כמות בכל ארוחה, אבל בשלב כלשהו לא נשאר מה לצמצם. יצא שהנקתי שעה כל שעה וחצי ובגיל שלושה חודשים הוא גם הפסיק לעלות במשקל.
וגם משפיע לא לטובה על איכות היניקה ועל הכמות שהוא מצליח לינוק (כי הוא מתעייף יותר מדי על כמות קטנה מדי).
מצד שני, מתנתק הרבה גם קשור לגמרי לצינון...
למומחה ולטפל
לא תמיד אחיות בטיפת חלב יודעות לאבחן וחשוב ביותר לעלות על זה בזמן
המזכירה אמרה שאם יהיה צורך הרופא יחתוך במקום.
כמה זה כואב להם?
זה בעצם חתך בפה שכואב כמה ימים?
זה מפריע לאכול עד שמחלים?
עושים במקום, חמש דקות. ההתרה לוקחת כמה שניות והיא כואבת, אבל ממה שראיתי זה בערך ברמה של חיסון (ואולי אפילו פחות).
בד"כ לא כואב אחרי, לפעמים אם קצת כואב ביום הראשון אפשר לתת נובימול.
לא אמור להפריע לאכול, ולהפך (אצלנו ראיתי שיפור כבר בהנקה הראשונה).
זה כמו פצע, יום אחרי את כבר רואה גלד לבן. חשוב לעשות תרגילים כדי שיתאחה טוב (בעיקר להכניס אצבעות מתחת ללשון)- לא ראיתי שזה כואב להם.
תודה!פה לקצתממליצים להתיר זה נושא די חם ויש טענות שזה משפיע על היציבה גם וכל מיני. בכל מקרה אם מתירים צריך לתרגל קצת כדי שלא יקשר מחדש.
שבוע טוב,
בזמן האחרון היה הרבה דיבור בפורום ובפורום השכן על נושא הגנטיקה ועל BRCA...
לבעלי יש את זה וכל האחיות שלו עוברות כריתת שחלות בגיל 35 כי זה מאוד אלים במשפחה שלו... כמה נשים נפטרו מאוד צעירות.
השאלה שלי היא כזאת:
האם לבדוק עכשיו את הבנות שלנו כשהן קטנות ועוד לא מבינות כלום או לתת להן לבדוק את עצמן כשיהיו מבוגרות?
בעלי אומר שלהגיד לבחורה בת 20 "אולי יש לך את זה ואולי לא" זה מאוד אכזרי כי אז אם היא תחליט לבדוק בעצמה היא תהיה במתח 3 חודשים עד שתקבל תשובה. אם התשובה תהיה שלילית אז סתם הכנסנו אותה לחרדה של כמה חודשים ואם התשובה חיובית אז יכולנו פשוט להגיד לה בעצמנו בלי לתת לה לחכות כ"כ הרבה ולהיות במתח...
מצד אחד אני מבינה אותו ומצד שני יש בי צד שמפחד לדעת אם יש להן... וממילא אין מה לעשות עם זה בגיל שלהן עד שיהיו בנות 35...
היא לדעתי מגיל 26.
תתייעצו עם הרופא משפחה בכל מקרה, בכלל לא בטוח שמאפשרים לבדוק בגיל כזה
אבל אפשר עם ערכות כאלה שקונים באינטרנט מחו''ל...
בעלי רצה לבדוק אם זה עובד טוב אז הוא קנה ערכה כזאת ובדק את עצמו ובאמת יצא שם שיש לו 2 גנים בעייתיים מתוך כמה מאות שהם בדקו ואלה בדיוק אותם 2 גנים שהוא כבר ידע שיש לו... אז הבדיקה אמינה.
כמו שכתבת בארץ ההמלצה היא לא לעשות בשביל לא להכביד על הילדה כשממילא אין מה לעשות עם זה אבל בעלי אומר שזה לא יכביד עליה כי ממילא לא נספר לה לפני גיל 20...
ו- להכניס אותו לסרט הזה ככ מוקדם לא נראה לי מוסיף טוב.
הבדיקה בזמנה היא חיונית ומצילת חיים. לפני זה אין לזה שום ערך מעשי חות מחרדות.
גילוי נאות- הייתי בהרצאה על זה בדיוק לפני שבוע אז המידע טרי.
יכול להיות שיעזור לכם להתייעץ על זה גן עם אחיות שלו שעברו את זה. אולי דווקא בגלל שהן חוות את זה בעצמן יהיו להן תובנות שישבו לכם יותר על הלב.
נכון לעכשיו זה לא מעסיק אותי, מעבר לבדיקות גנטיות שאני עשיתי
כשיגיע הזמן בעז"ה נשלח את הילדים לעשות בדיקות.
הרבה מאוד משתנים שקשה לייעץ ככה בפורום מה נכון לעשות.
זה תלוי איך ישפיע עליכם הידיעה או חוסר הידיעה,
מה באמת ייתן לכם העובדה שאתם יודעים ועוד הרבה דברים שכדאי לבדוק מראש ומאוד מאוד פרטניים.
אולי לשאול מישהו בעולם האמיתי שאתם סומכים עליו שמבין בתחום קצת או רב שמבין בזה גם קצת...
והן יחשפו אליו ממילא לפני גיל 20?
בתיווך נכון לא רואה למה שהן יהיו בחרדות עד שתגיע התשובה. בכל מקרה זה לא משפיע על החיים שלהן באופן מיידי
הדבר שאני אומרת למטופלות שמגיעות לעשות את הבדיקה (אני עוסקת בזה..) זה שהמחקרים מראים שאחוזי התמותה של נשים שיודעות שיש להן את הגן נמוכים מנשים שחולות שאין להן את הגן בשל המעקב והגילוי המוקדם
בסוף לחץ זה משהו שעובר.
את ובעלך תדעו את התוצאה, שלפי מה שנשמע עם המשפחה שלו, יש סיכוי לא קטן שיש לפחות לאחת מהן.
ואז מה תעשו? למיטב ידיעתי זה לא שיש איזושהי פעולה רפואית מונעת בזמן הזה, אלא זה פשוט לחיות עם הידיעה.
החשש שלי זה שזה משהו שיכול (דרככם אולי גם, וברור שלא מכוונה רעה), להלחיץ אותן ברמות בכל הנושא של חתונה.
לא יודעת, משיקולי לחץ, כחיצונית לסיטואציה, הייתי אומרת שלא תבדקו. בשבילן.
אגב, נשמע שהבנות שלך ילדות, כזה 10 ומטה? נשמע לי שפשוט בעלך רוצה לדעת, כי חוסר ודאות זה באמת דבר שמאוד קשה להתמודד איתו. אבל אין באמת היגיון לעשות לילדה בת 8 בדיקה כזאת, כשהיא מתחתנת מינימום מינימום עוד עשור.
בדיקה כזו, שתעשה לאחר שהיא מתארסת. ככה תדע אם ריאלי לחשוב על מניעה. הרי בין האירוסים לחתונה היא לא תכנס להיריון גם ככה…
(ואפשר גם לשים דד ליין למתי בודקים, נניח גיל 25-27 לא יודעת צריך להתייעץ עם רופא. על הקפאת ביציות)
נקודת ההנחה שלי היא שהייתי רוצה בשביל הבנות שלך שיתחתנו מתוך חיבור, אהבה, רצון וכו, ולא חלילה מתוך לחץ (מה שיכול לשבש את שיקול הדעת… וזה די קריטי, כי בגדול נישואים זה לכל החיים)
זה לא נכון שאין מה לעשות עם זה עד גיל 35...
אם בגיל 35 צריך לכרות את השחלות אז אפשר לפני הגיל הזה לעשות הקפאת ביציות (לרווקה) או הקפאת עוברים (לנשואה) וכך לא מאבדים את הפוריות בגיל 35.
יותר מזה,
דווקא בדורות שלנו כשיש כ"כ הרבה רווקות מאוחרת, ודווקא אם יש את הגן הזה לאשה שרוצה "לבטח את עצמה" מהבחינה הזאת (כלומר היא רוצה להיות מסוגלת ללדת גם אחרי גיל 35), כדאי לה להתחיל לפעול כמה שנים לפני הכריתה...
(כמובן להתייעץ עם רופא אם וכאשר זה יהיה רלוונטי, סתם העליתי נקודה למחשבה).
ובקשר לשאלה המוסרית/רגשית אשאיר את זה לאחרות 
ההנחיה היא לבדוק את הילדים מגיל 18
גם בנים וגם בנות.
זה לפחות ההנחיה שאני קיבלתי מגנטיקאית בבית חולים.
ויש מה לעשות.. עדיף להתייעץ עם גנטיקאי
התייעצתם לגבי בעלך עצמו? ולגבי הבנים?
כי לפי מה שידוע לי גם גברים יכולים לחלות בסרטן השד, אז כדאי להבין האם רלוונטי, ואם כן מה לעשות.
בריאות!
יכולה לספר על חברה קרובה שגם אצלה במשפחה יש את הגן, גם לה
וזה מאוד השפיע על הרבה בחירות שלה בתחום הילודה.
בעיני כן, זה חשוב לדעת להתכונן ולבחור באופן מושכל
אני רק רוצה להאיר את הנקודה שכתבת "אכזרי שהיא תהיה במתח 3 חודשים"
כי הבנות יהיו במתח. במתח של האם עברתי את המבחן? האם הבחור הזה מתאים לי? האם אתחתן אי פעם?
המון מתחים בריאים בה ואם את יודעת שיש עוד מתח שצפוי, אולי אפשר להתאמן על השריר הזה קצת יותר.