אספנו כסף, אבל לא כל ההורים השתתפו, אז יצא לא הרבה בכלל...
אני רוצה להוסיף משהו מעצמי, לא יקר, אבל גם לא מזלזל...
נגיד 20 שקל בערך.
2 רבנים לכיתת מכינה.
אספנו כסף, אבל לא כל ההורים השתתפו, אז יצא לא הרבה בכלל...
אני רוצה להוסיף משהו מעצמי, לא יקר, אבל גם לא מזלזל...
נגיד 20 שקל בערך.
2 רבנים לכיתת מכינה.
הייתי הולכת עליודאייקה לא יקרה
כמו נטלה יפה, סטנדר שולחני, מלחייה … ללכת לחנויות ולראות
נתת רעיונות יפים! תודה!
ודווקא יש לי ליד הבית... אולי אלך מחר לראות.
אבל כל השאר רעיון.
השאלה אם זה בתקציב שלי...
איך אתן עושות את זה?
הוא בא כל הזמן,
מסתבר שזה לא רק תולעים משפיעים וזה ממשמאכזב כי נתנו תרופה. ועדיין בא אלינו.
לפעמים הוא בוכה ומעיר את התאום ואז זה מקהלת בכי
אם שמתי מזרן אצלנו וגם אחיו רואה שהתאום לא בחדר, הוא משווהתנאים הוא רוצה גם ואני לא אהפוך את החדר שלי לעיר אוהלים.
דוגמא מאתמול:
משכיבים מלא זמן עם טקס שינה עד 20:15
00:30 כבר מתעורר ובא אלינו (אנחנו כל הזמן בפחד מתי הוא יתעורר ויבוא אלינו).
אנחנו לא מסכימים, אחיו מתעורר בינתיים מהבכי שלו וההמולה ואז צריך להתמודד עם שני ילדים בכיינים שרוצים לבוא אלינו
השעה כבר רבע לאחת בלילה וגם ככה סוחבת עייפות של חודשים.
הם לא מסכימים שהאבא ישן איתם רוצים אותי אבל אין להם ברירה לי אין כוח.
הוא ישן איתם במיטה הנפתחת עד 2 בלילה! (משלימים בבוקר אינפורמציהעל כל האירועים הליליים שקשה לזכור).
בשלש וחצי-ארבע בבוקר שוב מגלה את שניהם איתנו במיטה. מחזירה בעצמי, בשארית כוחותיי, בעלי שפוך.
בשש בבוקר אחד איתנו ישן והשני מתעורר ובא אלינו.
אני לא מצליחה לגייס כוחות להחזיר למיטה כל שעה שעתיים במשך הלילה, מה הם תינוקות?
קמתי הבוקר עם עיניים נפוחות. מרחמת על עצמי. מספרת למשפחה וכולם בהלם שאנחנו לא מצליחים לישון נורמלי כשהילדים קרוב לגיל 5.
רוצה להתעקש איתם ושיפסיק להיות קרחנות אצלנו בבית.
אבל זה גובה מחיר יקר ואנחנו חודשים בלי שינה.
מה עושים? נרשמנו לקורס אבל זו גישה התקשרותית והיא אומרת שנגיע לזה צריך סבלנות.
בינתיים הלילות כאוטים!
אשמח לכל פתרון-עצה או המלצה.
בתור ילדה ידענו תמיד שההורים ישנים בחדר נעול. אם קמנו בלילה ורצינו אותם אז דפקנו בדלת ובאו אלינו לחדר להשכיב אותנו (לפעמים נרדמו לידנו, כדאי להכין מזרן).
כמה לילות כאלה ואם יהיה צורך אמיתי הם יקראו לכם ואם לא אז ישארו במיטה.
אם הם רגילים שפתוח הייתי מדברת מראש על הכללים החדשים שלא יבהלו באמצע הלילה
לא היינו מוכנים לסבול התנהגות כזו מאף אחד!
ומהילדים אנחנו סובלים
ומלא הורים בכלל לא חווים את זה!
ואין לך שום סנקציה נגדם
זה בעיקר מערער החלטה להביא עוד ילד
צריכה לקחת אותם מהגן
ומאשימה אותם בחוסר שינה שלי!
קשה להתייחס כאילו הכל היה בסדר
הם ילדים
וכמו כל הילדים, הם מרוכזים בעצמם
והאמת, נשמע שגם אתם. סליחה על הישירות כן? אבל יש פה משו שאתם מפספסים מולם ואנח ו כהורים לא אמורים לנהל מאבקי כח מול ילדים
הקושי עם ההרדמות והשינה הוא לא איזה מפגע שצריך להסיר בלבד, עומד מאחוריו משו. כל עוד אתם משווים את עצמכם לילדים בעניין הזה, חמתנהלים מולם בגובה העיניים - סטייל אתם מציקים ומפריעים, אז נחזיר אתכם לחדר, זה לא ייפתר
ילדים הם אנשים קטנים. עם עולם פנימי ורגשי עשיר. וגם בגיל 4.5 הם ברי שיח
במקומך, הייתי פותחת שיח פשוט
בהבנה ואמפטיה ורצוו לדעת.
למה אתה בא לישון עם אמא? נכון כיף לישוו עם אמא?
אתה יודע, גם לי כיף שאתה קרוב אליי. אבל קשה לי לקום באמצע הלילה. אז בוא נסכם שיומיים בשבוע אתם ישנים על מזרן ליד אמא בשקט ברצפה כדי שנהיה קרובים ונישן טוב כולנו ולא יהיה לנו קשה במהלך היום, ובשאר הימים אמא תהיה קרובה אליך בלב ונתחבק ביחד בבוקר.
כזה נגיד
החכמה היא להציב גבול שרואה את הרגש של הילד ולא יפתח איתו עימות שגורם לו להתעקש כי לא רואים אותו אז הוא לוקח בכח ובכי וצרחות.
ואם את צריכה לישון, שיהיו בצהרון ותשלימי שעות
צריך איזון בין הצורך שלך לשלהם. זה עובר ב2 דרכים:
1. את רואה את עצמך ונותנת לעצמך מענה
2. את המבוגר האחראי ואתם לא שווים. את מובילה. והכי חשוב זה התמדה.
זה להגביר שיח רגשי ומגע במהלך היום. הרבה צחוק ואווירה כיפית
יכול להיות שהם באים כי זה חסר להם
להוציא מגנים
קשה ממש!!!
עצה- יש לי חברה שעם הבת שלה הניחה מזרן בחדר ההורים ליד המיטה שלהם, הילדה ידעה שכשהיא קמה היא באה למזרן הצמוד למיטת ההורים ושם ממשיכה לישון בלי להעיר אותם.
אחרי חודשיים המזרן הורחק כמה שניתן ממיטת ההורים, והיא המשיכה לבוא.
אחר כך הוציאו המזרן מהחדר והניחו במסדרון
וכן הלאה.
עד שהמזרן היה על הרצפה בחדר שלה, כשהיא קמה היא הלכה למזרן... זה עבד להם טוב, אבל אחרי הרבההההה זמן.
אני עם הקטנה בת שנתיים לראשונה אחרי 10 ילדים מרשה לישון איתנו במיטה, בחיים לא קרה אצלי שהסכמתי לילד.
איתה נשברתי, אין לי כוח להתמודד, תשני איתיתנו וזהו העיקר לישון.
נראה מתי זה יעבור לה, שחררתי
שזה לא כל כך נדיר...
יש הורים שחשוב להם לשים לזה גבול מגיל צעיר והילדים מבינים שזה מחוץ לתחום.
יש ילדים שבאיזשהו שלב כבר פחות זקוקים לזה ומפסיקים לבוא.
אבל יש לא מעט ילדים שכן קמים בלילה, וצריכים את ההורים שלהם כדי לחזור לישון.
גם אצלנו יש כמה ילדים כאלו.
זה לא תמיד קל כהורים להתמודד עם זה.
אבל אם עד עכשיו זה היה ההרגל שלהם, זה די מובן שלא תצליחו לשנות הכל כמו קסם ברגע. תצטרכו לעבור תהליך עם זה...
בעיני זה פחות סיפור של סנקציות, ויותר שאלה של איך לעזור להם להרגיש ביטחון גם כשהם לא נמצאים איתכם פיזית...
אם אתם גם ככה בדרך להדרכת הורים, הייתי מנסה להעלות את זה בהדרכה.
כל גבול מול ילדים יכול להיתפס ככה, אבל אם תראי את זה באור אחר יכול להיות שיהיה לך ל יותר להבין שבטווח הארוך זה יעזור לך ולהם לישון שינה רציפה.
אלא אם את חושבת שיש צורך אמיתי שבגללו הם צריכים אתכם בלילה ואז זה שונה אבל לרוב בגיל 5 ילד מסוגל ואמור לישון לילה שלם.
לא יודעת אם התגובות הבאות שלך היו אליי או בהקשר אחר, אבל נשמע שיש לכם סבל אמיתי שאפילו לא נובע מצורך
לק"י
התחלתי איתה מבצע.
היו לילות שהיא לא באה בכלל, ולילות שהיא באה וכנראה נזכרה במבצע וחזרה למיטה שלה (אחרי שישנה איתי חלק מהלילה).
וגם לילות שבאה כרגיל.
אבל ניתן לזה צ'אנס.
דיברתם איתם על זה?
הם יודעים להגיד למה הם באים?
מבינה אותך נורא
ויתרתי הרבה בשביל לישון. העיקר לישון מה שנקרא.כ
זה בעיקר בימים שהם מפחדים ממשהו או משהו אצלם מעורער.
לי ולבעלי יש מיטות מאד רחבות ולי אישית פחות מפריע שהם באים לישון אצלנו (בן 6 ובת 4)
וזה גם קורה יחסית לא הרבה
דווקא שמתי לב שכמישהו מהם הולך לישון לא רגוע(נגיד מפחד מאזעקות או מאיזה משהו) אז זה שאני אומרת להם שהם יכולים להעיר אותי אם מפחדים בלילה או זה שאני מאפשרת להם לישון אצלי במיטה כשהם רוצים או מפוחדים, זה מוריד מאד את הלחץ שלהם ואחר כך הם ישנים לילות שלמים במיטה שלהם בלי להתעורר. אני לא עושה מזה עניין. מאפשרת להם כשהם צריכים והם פשוט נרגעים והתופעה פוחתת..
אבל אולי אצלנו זה ככה
לא יוצאת למלחמות אבודות
אם אין בי את הכוח להתמודד עם הסיטואציות אני אבנה מעקף
בכל סיטואציה ובמיוחד בלילה
אם היו לי תאומים שהיו באים לישון איתי ולא מסכימים לחזור לישון
הייתי מוצאת מקום במיטה שלי/ מזרון/ים לידי למי שרוצה
הגדול היה בן 5
והקטנה בת 3.5
בעלי היה במילואים
בהתחלה שחררתי
מנסיון שלי לא מתחילים תהליך ושינוי כשאין כוחות להקפיד על הכללים
ובנושא הזה זה ביצה ותרנגולת
באמצע הלילה כשלא ישנים מספיק אין אנרגיה להתנהל נכון ועקבי
אבל גם אין ברירה
וזו הדרך היחידה להצליח
לי היו כמה לילות לבנים
נערכתי להם מראש כמה שאפשר
בעיקר מנטלית
וכל פעם שהם הגיעו הייתי מחזירה
הטון פה חשוב מאוד
לא תסכול
לא עצבים
רק רכות והבנה שהם צריכים אמא
וקשה להם
במקביל עשינו טבלה והבתחתי להם שאחרי 10 לילות נלך לבחור פרס
היו לילות קשוחים
היה לי כמה רגעים שכמעט נשברתי (כי בתכלס המיטה על ידי היתה ריקה... אבל הייתי בהריון וידעתי שאם אני לא משרישה הרגלים חדשים לפני הלידה זה יבוא לי בהפוכה)
והצלחנו
ועדין יש לילות פה שם שהם מגיעים
הם יודעים שאני באה אליהם
ושלמיטה שלי נכנסים רק כשהשמש זורחת
רק שבנוסף לעיר אוהלים את גם לא ישנה.
ההתשה הפכה למאבק כח.
אתם מתעקשים להחזיר, הם מתעקשים לבוא ושישו ושמחו.
ללמוד הדרכת הורים זה לא קסם, גם לוקחת זמן ליישם וגם לוקח זמן לשנות את הדינמיקה.
זה לא שמישהו מסביר לילדים אתם שומעים, מעכשיו אין יותר מאבקי כח. מעכשיו יש שיתוף פעולה.
זה ייקח זמן,
ולבינתיים את לא ישנה.
מילא היית אומרת שאת לא ישנה אבל גם לא חיה בעיר אוהלים.
אבל ההרגל כבר שם, אפשר לעשות שינוי הדרגתי בליווי רגשי, אבל זה תהליך, וצריך הרבה סבלנות וכח. וכדאי להתחיל עם סיטואציות במהלך היום ולא הלילה.
אפשר פשוט לפתור את זה ברגע כמו לנעול את הדלת, אבל את יודעת מה אומרים, הדלת נעולה יכנסו מהחלון..
הכוונה כשיש פה כבר מאבק כח מול הילד, בכוח יביא עוד כח מצד הילד, לא כי הוא רע ולא כי הוא רוצה לערער על הסמכות ההורית שלך, הוא במצוקה ולא יודע איך לבטא את זה, אז ככה יוצא לו.
וכשהדלת נעולה הוא יבטא את המצוקה בדרך אחרת.
חוץ מזה תמיד הם יכולים להעיר אחד את השני ולגרום לכם לצאת, אז מה עשיתם בזה..
במקומך הייתי משחררת, בשביל להצליח שהם ישנו לילה שלם בחדר.
פשוט צריך להגדיר יעדים ברי השגה שתוכלי להתקדם שלב שלב.
קודם את צריכה לישון טוב בלי חרדות ובלי בהלה.
אח"כ להגדיר מה בדיוק את מצפה שיקרה בטווח הארוך יותר.
אח"כ ללמוד איך לעשות את זה. וכן הגיוני שלא מתחילים עם הלילות.
אח"כ ליישם בהדרגה.
וככה תהיי עם כוחות להחזיק את התהליך ולא להתפרק רגשית.
שימי לב שכל עוד את מרגישה בכאוס הם מרגישים את זה וחווים את הכאוס בעוצמות פי כמה ממך.
וזה הגיוני שאת מרגישה כאוס כי הצרכים הבסיסיים שלך לא מסופקים, אבל זה כבר כן בבחירה שלך.
פעם שמעתי הגדרה לחוסן,
חוסן זה שאם יש רעידת אדמה ואתה נופל, אתה נופל רגוע כי אתה יודע שיש למטה מי שיתפוס אותך ולא יישבר מהנפילה שלך.
ילדים עם חוסן ישנים טוב יותר. והורים לילדים שישנים טוב יותר, ישנים בעצמם טוב יותר, ואז יש להם הכח להוות חוסן לילדיהם וזה מעגל חיובי.
כרגע אתם במעגל שלילי, ולכן לדעתי הדרך לצאת ממנו כרגע עזרה ראשונה זה לאפשר לשניהם לישון בשקט לידכם. לכל אחד תהיה פינה, לא צריך מזרון גדול. אפשר גם שמיכה מקופלת.
אבל בנפרד אחד מהשני.
ולקבוע כללים שמי שנכנס בשקט דממה יכול לישון עד הבוקר. מי שמפריע חוזר למיטה שלו,
וככה יהיה להם אינטרס לשמור על השקט ואתם תוכלו לצבור כוחות.
אבל מאהבה אליהם ומתוך מודעות שלא פותרים בעיות בזבנג וגמרנו, אבל יש לכם קצה של תהליך להיאחז בו.
זה כבר לא החוסר אונים שאין שום מוצא.
הם גוזלים קטנים שרק לומדים לפרוס כנפיים. וזה לוקח זמן. וכשכועסים עליהם הם לא פנויים רגשית ללמוד.
אז הם נופלים ובוכים ומתקשים לעמוד בגבולות וכללים.
אם תגדירי את זה כתחילתו של תהליך תראי שיותר קל לך לאפשר את זה.
יש לי כבר כמה שעות, שתיתי יחסית הרבה וזה לא מספיק עזר.
יש מה להיבדק? שבוע 25
להבדק כמו שצריך כדי להיות רגועה יותר.
בעקרון כאבי ראש וחולשה בשלב הזה ובחום הזה זה ממש נורמלי והגיוני
אבל אתמול היו לך צירים
אולי אם תלכי לבדוק בצורה מסודרת זה יתן לך כח ואמונה שהכל בסדר רק את פשוט בהריון
וזה קשה מאד בקיץ
ועוד עם ילד שובב
חיבוק גדול
שיהיה המשך הריון תקין וקל ובידיים מלאות
רגועה יותר.
ואז תבקשי מהרופא או אחות שיתנו לך סימנים מתי צריך ללכת להבדק ומתי מספיקה מנוחה בבית
אני כמה ימים עם כאב ראש
אתמול כאב לי בבטן
אבל הבנתי שזה בסדר
בשבוע 13
כאב שבא והולך בבטן תחתונה
יש איך לבדוק שהכל בסדר?
אני שותה לפעמים 3 ליטר ביום, בימים שאני מקפידה שיהיה לי בקבוק זמין
ביומיום אני על 1/2 ליטר בקושי
מאז תחילת ההריון עליתי ל2/2.5 ליטר
מתחילת ההריון לא קיימנו יחסים,
בהתחלה לא הרגשתי טוב והקאתי הרבה
אח''כ היתה לי שליית פתח אז הרופאה אמרה להימנע
ואז זה הסתדר.
אבל כל הזמן חוששת שאם זה יהיה, יהיו לי צירים או משהו כזה.
בד"כ בהריון אין בעיה עם יחסים?
בהריונות קודמים תמיד היה קשה עם הבטן אז לא יצא שהיינו הרבה ביחד..
אפשר פשוט בזהירות אם את חוששת בעיקר בשביל התחושה שלך
ואפשר לא להחליט מראש, להתחיל ולהרגיש את עצמך מה טוב לך כמובן בתיאום ציפיות מראש, כמה שיוצר לתמלל ולתווך מה את חשה...
למעט מקרים ספציפיים שיש בעיה.
שווה לנסות למרות הבטן, זו תקופה ארוכה שאפשר ממש לנצל אותה לפני שמגיע תינוק...
כמובן כל אחת מה שמתאים לה, אבל אין סיבה לוותר לגמרי
הדוד הטוב של רולי (זה השם)
דואט של דבורי רנד
אמל ילד הסודות
שקיעת החושך
מצטרפת להמלצה על המסע הארוך של נאן
אם היא תולעת ספרים אז אפשר הספרים לנוער של מיה קינן (מי ימצמץ ראשון, לב של קרח, המלך הבא בתור ועוד)
תריסר ילדי קיסר.
את האמת שמתאים כבר מגיל קטן יחותר, אבל אם היא לא קראה...
צורך ביתי, להדפיס דפי צביעה ועבודה לילדים, ומדי פעם דפי עבודה לתלמידים.
לא צריך משהו משוכלל (ובהתאם המחיר).
מדפיסה שחור-לבן, לא צריך צבעוני.
שהדיו יחזיק מעמד ולא ייגמר ברגע.
*פתחתי את השרשור גם בפורום המקביל לפני כמה זמן, ומחוסר תגובות פותחת גם פה.
@עוד מעט פסח אמרת שאת מרוצה מחברת brother, אבל בגלל שהמדפסת שלכם מאוד ישנה ודברים משתנים עם הזמן, אשמח להמלצות עדכניות.
תודה!
הייתה לנו מדפסת שחור לבן ששימשה אותנו המון
ועכשיו בגלל העבודה אני צריכה צבעונית, אז מכרנו את השחור לבן וקנינו של brother צבעונית..
מאוד מרוצה...
ואז קנינו טונר תואם..
לא את המקורי כי המקורי באמת מאוד יקר..
אבל זה החלפה של פעם בחצי שעה פלוס פלוס..
אני אישית מדפיסה המון
מדפסת לייזר רגילה Brother HL-L2310D - זאפ השוואת מחירים
זה מה שהיה לנו. החיסרון היחיד שאין לה ווי פי וצריך לחבר חוטית למחשב.
שחור
עכשיו יש לנו אותה
מדפסת לייזר צבעונית אלחוטית Brother - וואלה שופס
(לא ממליצה על האתר ממנו קנינו אותה. אפשר לראות בקישור, יכולה לפרט בפרטי למה...)
לק"י
יש לנו אחת, אבל משומה כבר לא מצליחים לחברה אותה דרך הוויפי למחשב.
אולי שווה לקנות כבלים ולנסות לחבר.
כבר חשבתי שעדיף לקנות חדשה, אבל במחירים כאלה, לא בטוח.
במדפסות דיו, הן הרבה יותר זולות, וההדפסה יקרה יותר.
ביקשו בהריון בסיכון לחץ דם שבועי
יש לי מד בבית אבל המנג'טה שלו יחסית קטנה,של הקופה למי שמכירה
עד עכשיו מדי פעם מדדתי והיה תקין לחלוטין
יום אחד השבוע מדדתי ויצא לי לחץ דם 144/87 מלחיץ ומדדתי שוב שוב וזה היה סביב
המספרים האלו
יש לציין שתמיד היה תקין בבית ואפילו מהנמוכים
שעתיים אחרי קפצתי לקופת חולים והיה תקין לחלוטין
נשמע לכן הגיוני? אני ממש חושדת להמשיך למדוד בו
ומצד שני אין לי טיפת זמן לרוץ בכל פעם לקופה...
מציינת שיש לי נטיה ללחצי דם גבוהים ואני עם אספירין
את בטוח שמה את השרוול על היד כמו שצריך?
קחי איתך את המכשיר, ותבדקי בסמוך לבדיקה במכשיר בקופה. כדי לדעת האם המכשיר שלך אמין.
מעבר לכך, יש משהו שאת אמורה לעשות אם לחץ הדם גבוה? או שזה פשוט מעקב שמדי כמה זמן את מראה לרופא והוא מחליט מה לעשות?
לא מבינה בזה, אם זה רק מעקב ואת לא אמורה לנקוט פעולה קונקרטית כשלחץ הדם גבוה, תמשיכי לעקוב ובהזדמנות תתייעצי עם הרופא...
כדי למדוד פעם אחת ולהשוות.
להרבה אנשים יש בבית מד לחץ דם.
הנורמלי זה שהסיסטולי עד 140
והדיאסטולי עד 90
אפשר לבקש ממישהו שיש לו מד ל"ד ידני למדוד
היום אני שופעת שאלות
אבל יש לי כבר כמה ימים תחושת חנק לא ברורה בגרון... לא מרגיש קשור
ישירות לגרון בכללל
אני בשבוע 23,נשמע לכן מדאיג?
יכול להיות גם תחושה שקשורה בחרדה.
זה קרה לי כמה לילות.
קשור מעט ללחץ, או משהו ולו הקטן ביותר שמטריד אותך.
לי זה עבר.
אצלי הרגשתי שנוצר מעגל בלילה, אני מרגישה מעט חנק פתאום, וזה גורם לי ללחץ ואז זה לא עובר.
לפתוח חלון
לנשום עמוק
ועם הריון נראה לי הגיוני, אבל אני לא רופאה, ואולי כדאי להיבדק למען השקט הנפשי (התחושה יוצרת חרדה ואז התופעה מתגברת ולא נעלמת).
סתם נפשית
שמעתי לאחרונה שהשיחה עמוקה עם שאיפה ארוכה יוצר מההוצאה נותנת הוראה למוח שהכל בסדר. ממש פיזיולוגית מפחית את רמות הקורטיזון שבטח גורמות ללחץ דם ייצר גבוה נגיד וזה....
מדהים כמה כל דבר בהריון מקפיץ.
הרגשתי פתאום כאב בבטן. הריון ראשון אז לא היה לי מושג אם משהו שמצריך דאגה
התייעצתי עם אמא שלי ומוקד אחיות ונשמע שהכל תקין
אבל הרגעים של המתח
ועכשיו המחשבות של האם נכון לשנות תכניות למחר...
כמה שהריון זה דבר יקר
רק נחת
והמשך הריון תקין וקל
אולי מישהי יודעת אם יהיה בכנס מקום לבייביסיטר?
האריכו לבעלי את המילואים, אז אני אצטרך להביא את הקטנה איתי ואני לא מוצאת בשום מקום מידע או דרך ליצור איתם קשר (ניסיתי במשרדים של ישיבת רמת גן וזה מישהו אחר, אמרו לי שיחזור אלי וזה לא קרה).
הלוואי ומישהי תדע לעזור לי, אני כל כך צריכה את הטעינה הזו לנשמה וחייבת למצוא פתרון.
(מאנונימי כי שאלתי כבר מלא אנשים על זה)
ומביאה תעסוקות...
איזה כיף שאת יודעת מה יהיה לך טוב!!! אל תוותרי על זה!!!
האם לצורך קבלת דרגה במעון אני חייבת להגיש דווקא תלושי שכר אחרונים של השנה? או שאפשר שלש תלושים רצופים אחרים?
פשוט התלושים האחרונים יצאו לי מאד גבוהים כי לפני החופשת לידה הוספתי שעות.
לא צריך היום להגיש תלושים, מאשרים לתמצת לקחת את המידע מביטוח לאומי.
יכול להיות שלוקחים שישה חודשים, לא בטוח בכלל
רק להרשם בטופס המקוון?
הריון ראשון וכל מאכל כמעט משגע לי את הגוף בגלל החמוד הקטנטן שלוחץ לי על הקיבה.
לבנתיים הדבר שממש לא מציק לי זה רסק תפוחים כזה וזהו...
מישהי יכולה לשתף מה עשה לה טוב בתקופה הזאת?
ובכללי לאכול בכמויות קטנות!!
לא מתובל -חריף-מטוגן
כמה שיותר עדין ונייטרלי
ולא בערב מאוחר..לסיים כמה שיותר מוקדם
את מדברת על צרבות?
פשוט אם אני מנסה לשכב לנוח אז הכל עולה לי
בלילה זה בכלל גרוע
כשהאוכל עולה למעלה
תנסי מה שהצענו לך
ואפשר גם להטות את המזרון לחצי ישיבה עם כריות.. כי הכשיבה בעיקר מעוררת את זה
אבל לא את הגודש וגועל בגוף
אוי זה סיוטט
להתחיל את הלילה עם ראש מוגבה (אני משתמשת בכרית הנקה)
והרופאה אמרה לי לקחת את האומפרדקס לא בבוקר אלא אחהצ-ערב (על קיבה ריקה, חצי שעה לפני האוכל) אם יש לי צרבות (והאוכל עולה) בעיקר בלילה. עוד לא יכולה לשתף אם באמת עוזר.
ובלידה זה עובר בשניה שהתינוק יוצא, אם מעודד 
שב"ה מאוד מאוד עזר!
לקחתי בערך ב8 על קיבה ריקה, וברבע ל9 אכלתי ארוחת ערב, והצרבות היו באמת מינוריות.
מקווה שימשיך ככה.
אני נמצאת שם ורוצה להשתייך לרופא ספציפי שמעודד לידות רגילות
או לפחות תומך בהחלטות אימהיות ולא מלחיץ. בעדיפות לרופאה
אני שם שנים בכל הלידות ברוך ה' אבל פעם ראשונה אחרי קיסרי
יש עוד מישהי?
היי
עשיתי ניתוח בהדסה הר הצופים לפני כשנה. אני צריכה את הסיכום ניתוח שקיבלתי ואין לי מושג איפה זה.
איפה אפשר להשיג ? זה אמור להיות רשום בתקופת חולים אם שאפשר לשאול את הבית חולים ?
בד"כ זה נכנס ישירות לקופה
עם כל המסמכים הרפואיים
תנסי להיכנס לאתר, אצלי הוא מאפשר כניסה עם מז ונייד + מסרון
מישהי מכירה?
המלצות/דיס?
גם מבחינה אנושית אבל בעיקר מבחינה מקצועית
בעלי עסוק במשהו בעבודה ולא נראה שמתכנן משהו
לארגן לעצמי עם הילדים ?
או להעביר את זה וזהו?
הוא יגיע מאוחר כשהילדים כבר ישנו..
תדליקי מוזיקה, תרקדו, תחגגו
ברור לארגן לעצמך משהו 🥰🥰🥰
מקסימום תחגגו שוב בהרכב משפחתי מלא בהמשך השבוע.
איזה מבאס זה שהוא לא פנוי..❤️❤️❤️
רקלתשוהנלפעמים אנחנו רוצות לצאת מעצמנו ולא להיות אלה שמתחשבנות/מצפות/מכבידות
ואז זה יוצא הפוך על הפוך, הניסיון שלנו להתגבר רק צובר עוד נקודות לרעתו
אז תחשבי בכנות עם עצמך אם ישמח אותך או לא
עם עצמך היום בתפילה והודיה אולי לכתוב לעצמך חזון וחלומות איזה פינוק אישי רק לעצמך
וכדאי לנצל יום כייף ולתכנן אותו מראש למקומות שאת רוצה עם או בלי הילדים ורק עם בעלך
לפחות ככה יוצא לי וזה ממש טוב לי
תפנקי את עצמך בכמה דברים, לא רק במשהו אחד
אם יקנה ויוסיף על זה- מה טוב
העיקר הוא שיהיה לך זיכרון טוב של כיף מהיום הולדת
עם עוגה חטיפים וברכות. אם יש זמן עושים גם חידות או משהו חמוד למי שיש יום הולדת.
גם ככה יש סעודת שבת, אז כבר מציינים את היומולדת. פשוט ונחמד. לדעתי זה קונספט קולע.
(דייט זוגי אפשר בכל מקרה לחגוג בסמיכות כשיש תאריך פנוי אבל לא חייב בדיוק בתאריך)
היום בו נולדת זה היום בו הקבלה החליט שהעולם צריך אותך
נדוש אבל נכון...
שתזכי להרבה בריאות, טוב, נחתתת שמחה וסיפוק..
שכל תפילותייך יתקבלו לברכה!!
מה עשית בסוף?נטועהאני מזכירה לבעלי גם אם הוא זוכר....
ליתר ביטחון כי אני לא רוצה להתאכזב
כמיהה שקטה
יש בי רצון עז, בוער.
כמיהה להריון. לעוד ילד.
לא משנה כמה אני מנסה להניח לזה, זה לא מרפה.
הלב כבר פונה לשם,
כמו יודע שיש עוד מישהו שצריך להגיע.
אני ב"ה אמא לשניים קטנטנים.
ומתוכם נולדת גם ההשתוקקות לעוד.
אבל עכשיו זה לא אפשרי.
מניעה רפואית.
כמה חודשים.
ואני ממתינה.
ולפעמים זה כואב יותר ממה שחשבתי שיכאב.
החסר הזה, האי-יכולת לממש את הרצון,
הופך כמעט פיזי.
ומתוך המקום הזה
אני חושבת על כל מי שמחכה באמת.
שנים. טיפולים. שתיקות כואבות.
על מי שהריק שלה לא זמני, אלא יום-יומי.
וזה מה שאני לוחשת בתוכי:
שייפתחו שערים.
שיבוא חסד.
שכל מי שמחכה תחזיק סוף סוף חיים בתוכה,
ובזרועותיה.
אין לי ניסיון בכתיבה... סתם כמה מילים על תחושה עמוקה מאוד שלי, שמלווה אותי בזמן האחרון.
בתפילה אמיתית על כולן.
זה רצון כ"כ בריא וחשוב וקדוש אבל הרגשתי על עצמי שלפעמים מאוד שרציתי כבר להתקדם ל"יעד הבא ", לילד נוסף קצת שכחתי להיות מהרגע ולבסס ולהשקיע בקיים- בעצמי ובילדים המתוקים... פשוט להנות מהיש בלי לחשוב על מה שעדיין אין...
מקווה שזה בסדר שאני כותבת כי זה באמת כזו ברכה ורצון כ"כ עמוק ופנימי וחשוב... רק מנסה לתת עוד זווית מחשבה.. בעיקר מכיוון שהסיטואציה עכשיו שזה לא תלוי בך...
אני גם מאוד רוצה עוד אחד
ומונעת כי זה מה שנכון לנו כרגע מכל מיני סיבות
ובו זמנית מחזקת את עצמי להנות ממה שיש לי כרגע.
יש לי תינוק בן שנה וחודשיים שחיכיתי עבורו שנתיים ( בנוסף יש גדולים יותר) ואני כרגע כל כולי מרוכזת בלהנות מהגידול שלו
לא מתמקדת במה שאני רוצה עוד כי זה לא הזמן בשלב זה.
נקודה מאוד חשובה ונכונה.
מאוד משתדלת ליישם את זה...
אבל זה לא סותר את הנקודה הקטנה בלב שרוצה עוד..
בכל מקרה זאת תזכורת מאוד חשובה לחיים!
בתור אחת שמצפה כבר שנתיים וחצי לעוד ילד, תודה על המתוקים שבבית, אבל הכמיהה לעוד כואבת מאוד
במיוחד, שאין לדעת מתי זה יבוא
ואני מפחדת ממש מטיפולים, אז פשוט מחכה לנס כרגע
ובהחלט תמיד גם חושבת על מי שמחכות בלי ילדים בבית עדיין, וזה באמת כאב גדול והן בתפילות שלי תמיד
תודה על השיתוף! התרגשתי לקרוא.
הלוואי שהקב"ה ישלח לך את הנס שלך.
הרבה כוחות!!
שבעז"ה מיד שתוכלי ותרצי - תקבלי
מתוך בריאות וכוחות!
העסק עם הכבד נפתר כמעט לגמרי..
אבל אני צריכה לקחת מניעה לכמה חודשים...
כמה חודשים עוברים מהר
בעזרת ה' שברגע שתוכלי יהיה בקלות
שיח סודהתנאים:
1. מהדרין (לא משנה אם בשרי חלבי מזון מהיר או יוקרתי)
2. ושיהיה מקום לעגלות וילדים קטנים לשבת לאכול במקום
(אז לא החנויות מטר על מטר ביפו… )
תודה לעונות 
אשמח להתייעץ.
ילדה חמישית. בת 3.5 חודשים .יונקת בלבד. עלתה יפה במשקל. כמעט 7 קג. יונקת המון.
בימים האחרונים עצבנית בהנקה, מושכת את הפטמה ,מתפתלת. עוצרת בבכי ואחכ רוצה שוב וחוזר חלילה..
בלילה מתוך שינה יונקת רגוע.
חשבתי שזה אולי בגלל כאב בטן/ בגלל החיסון אבל עברו כבר 5 ימים מהחיסון.
עכשיו אחרי שהתהליך לא רגועה ושוב ינקה בעצבנות, הבאתי לה מטרנה והיא שתתה בערך 100 מ"ל.
יכול להיות שהחלב כבר לא משביע?
( כשאני לוחצת/ כשהיא יונקת אני רואה שיוצא חלב).
מבאס אותי להפסיק הנקה עכשיו.
ב. היא קיבלה חיסון רוטה?
אבל בכל מקרה, אם משהו נראה לך חריג, תתקשרי להתייעץ עם האחות/רופא.
עדיף לתת כמה שפחות מטרנה שלא ירד לך הכמות של החלב
ובעז''ה זה יעבור מהר
כנראה סתם קפיצת גדילה או גזים....
אין סיבה להפסיק הנקה
כי זה קל לה... לא כי חסר לה חלב