פורום הריון ולידה (עמוד 2122)

למדתי אותו כמעט בעפ"י לפני לידה ראשונה וזה נתן לי ביטחון לעשות את הדברים בדרך שלי

ולהתגמש...

ולמעשה השתמשתי בכל עצה שהתאימה לי ולתינוק.

מאד עזר בענייני הנקה וסדר יום

שמעתי על הספר הזה באמת אבל חשבתי שהוא יותר בענין של הרגלי שינה נכונים וכו. הוא נותן גם מידע כללי על התפתחות התינוק?

שאמור לצרוך תינוק ממוצע בכל שלב וכד' אבל זה לא הדגש העיקירי שלו.

יש לו גישה מאוד מסויימת שלא כולם מסכימים איתה. האמת ממש לא ממליצה.

עושה המון שכל בהתנהלות היומיומית..
סדר היום הזה היה נר לרגלי ממש מגיל 0.
את פשוט מרגישה שאת מבינה אותם! מי רעבים, מתי עייפים ומתי הזמן שלך...
לא חייבים לקחת ממנו הכל אבל לפחות בנושא הסדר יום הוא מצוין.
אמהות יגידו לך שאין להם סדר יום בגיל הזה..שהלילות הפוכים ותינוקות בוכים כי הם תינוקות..
ופשוט לא! יש להם סדר יום מלידה...אם רק עוקבים אחר הסימנים..ומתמידים..מתבוננים בהם..ומקשיבים להם...
וואו 😍

ויש לה אמירות מאוד מורכבות שם. שמעתי הרבה פסיכולוגיות התפתחותיות שבגלל לא ממליצות על הגישה שלה.

בקטע הזה הוא ממש מציל נפשות וכן להקניית הרגלי שינה טובים.
בקטע של כמויות הנקה וטעימות פחות.
יש גם לוחשת לפעוטות שהוא גם נחמד מאד. מגיל 10 חודש לערך

האתר של מכבי מאוד מפורט לפי חודשים ועזר לי מאוד.

גם בכללית

אבדוק את מה שהצעתי
חג שמח

https://www.siman-kria.co.il/product/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93--%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%9F?aff=GoogleMerchant&gclid=CjwKCAjwu5CDBhB9EiwA0w6sLXhbJYZ13ynf1fcxezzgmDC4YGmBesVByorE7QvTes6Qt61mVVShgRoC91wQAvD_BwE

אפשר גם להשיג אותו ביותר זול.
בכל אופן, הוא מצוין בכל מה שקשור לשלבי התפתחות ולבריאות התינוק. בנושאי שינה, תזונה וכד' אני פחות מתלהבת ממנו.

עשה לנו סדר ממש!!! ליווה אותנו יד ביד לאורך השנה הראשונה. יש שם פירוט של כל ההתפתחות בכל שלב, פרטים על הנקה ועל בקבוקים, על עיסוי תינוקות, גדילה והתפתחות, על הטיפול בתינוק בכל שלב.
קיצור ממש מומלץ!

גם לשלי היה משבר כזה בסביבות הגיל הזה, והיא משוגעת על אמבטיה!!
אני לא זוכרת מה עשיתי, רק שזה עבר מעצמו, הרבה שירים, משחקים, החזקתי לה את היד כל הזמן...צחקנו הרבה והשפרצנו מים..

וחזרה לאהוב אמבטיות אחכ?

קרה לי לכולם כל אחד בזמן אחר בין שנה לשנתיים
א.לא להלחץ מזה זה יעבור ..
ב. לא לקלח כל יום
ג. לנסות כמובן דרך משחק ושירים או אמבטיה אחרת או גיגית כביסה. לא לעשות עם הדוש אלא עם נטלה לשפוך מים .לשים מלא משחקים
ואם כלום לא עוזר פשוט לקלח זריז
ד. אם יש עוד אחים קטנים אפשר לנסות לקלח יחד

עכשיו היא בת שנה וארבע וזה באון אנד אוף

מילדה מאוהבת במקלחת הפכה לאוייבת מרה שלה.
אז נחמד לשמוע שזה טבעי😅

אולי משהו במגע עם המים לא נעים לו. ואם אין כלום משחררת ומנסה שוב מחר

אל תתרגשי. זה הכי חשוב.
אם תראי התרגשוץ מיוחדת זה יעבור לאט יותר.

בהצלחה!

אבל ממש ברמה של צרחות היסטריות
קניתי לו מושב אמבטיה כזה (נראה כמו המשוב של הנדנדה בגן שעשועים)
ויום אחד נכנסתי איתו לאמבטיה יבשה עם מלא צעצועים והכנסתי אותו למושב הזה
עזר פלאים. ממש הוציא לו את הפחד. וכמובן עם מלא שירים וצחוקים

הראינו להם את התמונה של התינוק על הסבון ואמרנו להם תראו איך כיף לו, הוא יושב באמבטיה וכל כך כיף לו

לפעמים זה עוזר

לא פירטתי מעבר הם גם לא שאלו לשמחתי

מה עושים בברית? למה לבנות אין ברית?
וברור לי שאחרי כך ישאל למה כואב לתינוק...

ואוכלים סעודת מצוה. לבנות עושים גם מסיבה (קידוש)
למה התינוק בוכה? כי כואב לו הוא עדיין קטן, עוד כמה ימים כשיגדל זה יעבור לו

אפילו קצת פחות שברית זה מצווה שאנחנו עושים כי ה ציווה וצריך להסיר כמו קליפה שיש לתינוק שנולדים איתה וזה באמת קצת כואב אבל לא מאוד ושנותנים לתינוק משהו שירגיע אותו.. וכששאלה על ההבדלים בין בנים לבנות הסברתי בפשטות שהגוף שלנו שונה והבנות והבנים נולדים שונה.. אותה זה די סיפק והיא סקרנית ממש .לא הסתרתי שזה כואב אבל גם לא הדגשתי את הכאב אם את מבינה מההשאני מתכוונת ובעיקר הדגשתי שזו מצווה ש ה ציווה

אני חושבת שנכון להגיד את האמת, בצורה פשוטה לבחורה שברור שאולין זה לא מלחיץ. אני חושבת שאם ההורים מדברים על זה כמשהו משמח אז זה לא ילחיץ את הילד.
אני דיברתי גם על זה שזו ברית שעושים עם הקב"ה, מאז אברהם אבינו ועד היום.

נתתם לי כיוונים להסבר פשוט ולא מלחיץ

אם זה התקשויות לסירוגין שלא כואבים זה ככל הנראה ברקסטון היקס (צירים מדומים). את יכולה לדעת יותר בוודאות אם ההתקשויות חולפות במנוחה/שינוי תנוחה/שתייה. חשוב לשים לב שאת מרגישה תנועות עובר.
אם ההתקשויות הם רציפות, ארוכות, לא משתנות עם הדברים שכתבתי או שמלווה בכאבים (יכול להרגיש כמו כאבי מחזור קלים עד כאבים אשי אפשר לפספס) אז יכול להיות שאלו כבר צירי לידה🙂

אבל אני יודעת לתינוקות עם גזים יש תמ'לים במהדורות קומפורט - שמקלות על הגזים. דלות בלקטוז.

לפעמים צריך לתת תקופת הסתגלות ולא לעבור כל כמה ימים לחבילה שונה.

אצל כל ילדיי היו גזים שהסתיימו אחרי שגזים עוברים...3-4 חודשים נראה לי.
והפעם בא לי לנסות לשנות מהתחלה ולהקל על החודשים המתישים האלה. אף פעם לא ניסיתי נוטרילון, רק מטרנה.

מילדה עם כאבי בטן קשים הפכה לרגועה בין לילה
יציאות ממש כמו של הנקה

מטרנה אצלינו זה ממש מוקצה עושה לילדים שלי תגובות נוראיות -צואה לבנה(!) וכאבים ועצירות

סימילאק גם עבר בסדר

אבל
זה ממממממש אישי

ואין לך דרך לדעת אלא לבדוק

אם הילד רגוע עם המטרנה לא כדאי להחליף סתם
אם יש לו כאבי בטן תנסו!

המטרה אצלנו לא עד כדי כך גרועה.
היציאות דווקא רכות, בטח לא לבנות,
אבל גזים ממש צרחות קורעות לב בשעות אחה"צ, הערב ובלילה, נרגע באיזור 2 בלילה.

(וודאי שלא הייתי מחליפה סתם.)

נחמד מאוד, מקצועי ועדין.. התרשמנו לטובה..

מקצועי ונחמד

הייתי אצלו בכל ההריונות ב"ה

יש לך גנים לתינוק גדול?

לק"י

בסופו של דבר כל תינוק נולד בגודל אחר.

תקנו לך את תאריך הווסת?
(למרות שבדרך כלל עושים את זה עד שבוע 10. לא בסקירה)

לק"י

כמו שכבר כתבנו, שבסופו של דבר כל תינוק נולד בגודל אחר.
(אצלי הגדול והקטנה נולדה בערך 3 קילו בשבוע 41+, והאמצעית בשבוע 40+ נולדה 3.5).

אצלי כולם היו גדולים

אני ילדתי תינוק של 4 קילו בשבוע 38.. בגלל סכרת, אבל רק לשם ההמחשה

לא כולם באותו גודל בשלב הזה.
הרופאים מסתכלים על ממוצע, כדי לזהות אם יש הבדלי גודל מאוד משמעותיים, ואז זה אולי מדאיג. הבדל של שבוע בשלב הזה לא מדאיג בכלל, ואילו לא אומר שהעובר יהיה גדול במיוחד. כנראה שהוא לא יהיה ממש פיצי.

ב"ה הכל טוב, אין לך מה לדאוג בכלל!

לק"י

גם הרבה פעמים רואים פער רק בחלק מהאיברים.

עשית לי חשק לבדוק מה היו התוצאות בסקירה של הקטנה, שנולדה בשבוע 41+4 כמעט 3 קילו.

אם אתם גבוהים/גדולים אז עוד יותר

בכדורים בדרך כלל יש תוקף על החלק המתכתי- באחד הקצוות שלו.
תבדקי את התאריך.

אומרים להשתמש עד 60 יום מהפתיחה. שנתיים נראה לי מוגזם. חצי שנה הייתי משתמשת.

לא שינו את הכדורים שאצלה. יכול להיות ששינו את הרכב הכדור ולכן התוקף ארוך יותר.
כדאי לשאול רוקח.. זה מה שאני עשיתי השניה לי פתוח חצי שנה. אז היא אמרה שאפשר בתנאי שזה נשמר בתנאים מסוימים. אבל שאם זה היה פתוח יותר זמן לא נראה לה שכדאי.

כדאי להתקשר למרכז הטטרולוגי

ששאלתי אמרו לי שהעניין של התוקף הוא היעילות של הכדור.. אצלי זה עבד אז השתמשתי בכולם..
בכל מקרה תתיעצי אבל אני כן הייתי מנסה

כימיים מסויימים שמפרקים את החומרים בכדור וזה כבר הופך להיות מסוכן.

וצריך לשאול על כל כדור .
בכל מקרה בהריון זה קצת יותר סיכון..

לפעמים זה אמור לעזור.

תודה

וכן אני הייתי המוצץ שלו בלילה מעל שנה מאז. תמשיכי לנסות.

איזה באסה

בגיל 7 חודשים הפסיקה לקחת מוצץ ומאז אני המוצץ...
אבל אצלי זה היה כי המוצץ התנפח מאד עד שנקרע ושרציתי לתת לה חדש הגודל המקורי היה מוזר לה ולא רצתה..

הסיבה שהוא רוצה להדריך היא בגלל שהוא מרגיש שהוא נותן להם כלים לעתיד, ומונע מהם להסתובב ברחוב ללא מעש.

הוא היה מאוד רוצה להשתלב במערכת החינוך, אבל אין כרגע אפשרות כלכלית / נפשית להתחיל תואר ראשון. לכן, הוא נמצא בתחום החינוך הבלתי פורמלי (מתנסים / חוגים).

זה מצב קשה כי באמת מצד אחד הוא נשמע כל כך טוב לב ורוצה להעניק לדור הבא ולעשות מה שהוא אוהב אבל מצד שני זה הורס לכם
בע"ה זה רק תקופה קשה ובעלך יצמח ויקבל עבודה קבועה במה שהוא אוהב ולכם יהיה יותר נוח בהצלחה❤

יש מכללות עם מסלולים לחרדים, או מכללות חרדיות שבהן התואר והתעודת הוראה היא בדיחה...
דרישות מאוד מינימליסטיות, ובאמת שזה דורש בערך רבע מההשקעה הרגילה בתואר.
מבחינה כלכלית- יש מלא מלגות. יש אתרים שאפשר להרשם אליהם והם מגישים בקשה לכל מלגה מתאימה.
חבל לחכות עם זה, אם זה הדבר שיכול לפתוח את ענין הפרנסה. עדיף לעשות את זה ולגמור עם זה בשנתיים, שלוש מאשר למרוח.

בדרך כלל לא משלמים שכר דירה ויש יותר רווחה. אולי יוכל לשלב שם גם את החוגים שאוהב להעביר לנוער.

תודה רבה!

מבינה ממש את התסכול שלך .. נשמע שזה כבר הגיע למקום ממש מעיק..
אולי שיעשה רק תעודת הוראה ?זה משו די בקטנה.. הבעיה שאחכ המשכורת בלי תואר בהתאם. אבלל יש לו שעות נורמאלית! וחופשים!! וסבבה בעתיד שיעשה תואר ראשון במשהו חארטה יום בשבוע ואז יקפיץ לו את המשכורת.

לגבי אפשרות של תעודת הוראה ללא תואר,
הוא חייב למצוא עבודה שלא תחייב אותו לעבוד בשבתות,

זה נהיה בלתי נסבל.

קודם כל, חיבוק, סיטואציה לא פשוטה..
מתייחסת לכמה נק' שציינתי.
משכורת של 2000-2500 זו משכורת מאוד נמוכה, מאוד מאוד נמוכה כדי לפרנס משפחה.
אם הייתם זוג צעיר ללא ילדים וללא הוצאות, מילא
אבל אם אתם משפחה ויד לכם כבר ילד, והוצאות קבועות, לדעתי זה לא לעניין בכלל. במיוחד אם זה בא על חשבון המשפחה שלכם- שהוא צריך לעבוד בשתי עבודות וזה גורם לתסכול ים וכו'.
זה מצויין שהוא מרגיש שהוא ממצה את עצמו-אבל על חשבון מהות סליחה שאני בוטה אבל הוא היה צריך לחשוב על זה מוקדם יטתר- להבין מה המסלול שהוא רוצה בחיים, ללמוד בשביל זה... או שהוא צריך ללמוד ( דרך אגב- חינוך, זה ממש אבל ממש לא זה. זה הרבה עבודה טכני, קשה בתוך גבולות ומסגרת ולא כמו במתנה/חוגים שם זה יותר משוחרר ואין מטרה לימודית בסוף שצריך להגיע אליה, הורים על הראש ומנהל שדורש. אז לא בטוח ששם זה הייעוד שלו) , או שהוא צריך לוותר לעת עתה על הרצון שלו ולהבין ממקום בוגר ש-אוקיי הוא לא למד כלום אבל הוא חייב לעבוד עבודה שמכניסה משכורת של כמה אלפים לפחות בשביל המשפחה.
אם את היית מסכימה עם זה, ולא היה אכפת לך- זה משהו אחר, שימשיךבשלו.
ברגע שזה גורע מהתנהלות המשפחה- הוא צריך לשנות כיוון, זו דעתי.
גם אני לא מתה על הוראה בכלל ומרגישה שאני ממצה את עצמי בערוץ היוטיוב שלי, אבל אני לא אפרוש מהוראה כל מנת להשקיע בערוץ רק בגלל שזה מה שעושה לי טוב.
דבר שני- אם המשכורת לא מספיקה לסגור את החודש, זה אחד, אם היא לא מספיקה לכותרות כמו בתי קפה ובגדים זה משהו שני ואם היא לא מספיקה לטיולים בחול, זה כבר משהו שלישי.
הכוונה שלי היא- האם תסכול וריבים שווים, בשביל נסיעה לחו"ל? אצלי, לא, ייתכן מאוד ואצלכם כן!
בקיצור, זה הרבה חושבים ברמה בוגרת לעשות.
ולהבין, שחייבים לוותר...

העניין הוא פחות חו׳ל,
אלא זמן פנוי.

בשבילי חגים ושבתות זה זמן משפחתי, להיות ביחד.
בחג הנוכחי מתחילתו ועד סופו הוא עובד.

קיוויתי שלפחות כפיצוי על החג הזה ועל העובדה שגם בחודשי הקיץ הוא עובד ניסע לחופשה משפחתית בחול או בארץ.

מבחינתי שירוויח שכר מינימום (כמה זה היום? 5,300?) אבל שיעבוד בעבודה אחת שלא תחייב לעבוד בימי שבת.

שתי עבודות גורמות להמון לחץ, תסכול, עייפות.
אני מסכימה איתך שהוא היה צריך לחשוב על לימודים עוד קודם. הוא נרשם בעבר ללימודים באוניברסיטה הפתוחה, אבל התקשה להתמיד בגלל שנאלץ לעבוד (אמא שלו אלמנה, והוא עזר לה כלכלית בעבר). לדעתי, הוא לא קיבל סיוע לימודי מספק.

בכל מקרה, הוא חושב על תעודה מקצועית כלשהי (ואולי בהמשך ינסה להשלים תואר ראשון).

אם כך, לדעתי הוא צריך לעצור לעת עתה עם החוגים, ולמצוא עבודה בשעות וימים נורמליים, נטו לפרנס.

מי אמר שחייב רק עבודות שדורשות עבודה בחגים או לילות?למה לא לחפש עבודה אחרת אם זה בהדרכה של נוער, אולי נוער בסיכון,עבודה במפעלים ,או בכל תחום.
לעבוד עד 4-5 ואז לעשות את החוגים.
נראה לי שהתקבעתם על מה שהתרגלתם
אבל יש עוד אופציות


או שיעשה קורס מקצועי של איזו עבודה יותר פיזית כמו אינסטלציה, נגרות, מכונאות רכב ...וזה גם פתח לעוד עבודות בלי תואר שלחלוטין אפשר להתפרנס מהן יפה

או שיעשה תואר

אני אישית לא הייתי רוצה שבעלי יוותר על החלום שלו
בעל עם אור בעיניים ועם חיות ומימוש
שווה בעיני כמה אלפים
אבל לא חושבת שזה משוואה כזאת מקובעת כמו שתיארת

ועל הכיוונים הנוספים, ננסה לבדוק זאת 🙏🏻

מה שעוזר, זה מלכתחילה להציע לה שותפות, ואז באופן עקיף זה גורם לה בטחון שהיא יכולה. קצת מסובך לי להסביר, אבל כשאני מתעקשת שהיא לבד, זה גורם לה לתסכול מאוד גבוה והיא כל הזמן אומרת שהיא לא יכולה וקשה לה, אבל כשאני מלכחילה אומרת לה תרימי ואם תצטרכי עזרה אני פה, אז או שהיא נגשת וכשאני עוזרת לה אני גם מכוונת מילולית, או שהיא לא ניגשת ואז אני ממש אפרגן לה שעשתה לבד.
אני חושבת שיש פה 2 דברים-
1. כשמתעקשים שהוא לבד אז זה סוג של מרד להעזר בך
2. כשמאפשרים עזרה זה נותן להם רשת בטחון, וכשיש להן רשת בטחון הם מעזים יותר..
יכול להיות שהעצמאות הזאת כרגע מאיימת עליו במובן מסויים.

אגב, אצלי יש עוד קטנה אחריה שצריכה עזרה אז זה נראלי קשור

היה נראה לי שאם אני לא מתעקשת איתו עד הסוף אז הוא יראה שאפשר לנצל אותי או משהו כזה, אבל כנראה שצריך ללמוד לשלב, מצד אחד לא לוותר מצד שני לא לתת לו תחושה שהוא נטוש
לקחתי לתשומת ליבי♥️

אלא נגיד אומרת בא נראה אם תוך עשר תצליח להביא ומתחילה לספור אחד שתים וכ זה מאתגר בדרכ מיד רצים ועושים
או שאני אומרת אני עוצמת עינים שמה יד על העינים ואומרת הפתעה בא נראה אם אתה מרים את הבקבוק.
או איזה ענק נספר לאבא שהצלחת לבד לבד להביא טישו או נכתוב לגננת פתק שאתה גדול וכ
בכח לא יעזור זה מה ששמתי לב

בדר"כ שהוא נכנס לקטע של תסכול ועצבים זה כבר לא עוזר אבל כן יכול לעזור כשהוא רגוע ולא מתחשק לו לבד.

הם ממש עוזרות לכל מצב של התפרצות או כעס או אי סבלנות וכ..

תנסי לברר באזור שלך, בהצלחה רבה לך.

מניעה מראש, והתנהלות בדיעבד.

מניעה מראש:
נסי לזהות דפוסים בהתנהגות שלו.
זה קורה כשהוא רעב/ עייף/ חוזר מהגן?
זה קורה סביב מטלות מסוימות? (כשצריך לסדר/ להתקלח/ להתלבש?)
ברגע שתזהי את הנקודות האלה, תוכלי לחשוב איך להימנע מחיכוך - אם זה קורה כשהוא רעב, אולי לדאוג לארוחה קטנה בין הארוחות. אם זה קורה כשצריך לסדר, אולי להפוך את הסידור למשחק.

את כותבת שזה קורה כשאת קובעת דברים. תחשבי שמנקודת המבט של ילד, לא כיף שקובעים לך כל הזמן מה לעשות.
לפעמים עוזר להכין אותו כמה דקות מראש. לא לצפות שהוא יעצור הכל מיד ויעשה מה שאמרת לו, אלא לתת לו כמה דקות לסיים את מה שהוא עושה.
לפעמים עוזר לתת בחירה: אתה רוצה לסדר בעוד 5 דקות או בעוד 10 דקות? אתה רוצה ללבוש חולצה אדומה או כחולה? אתה רוצה קודם להתקלח ואחר כך לסדר או להיפך?
את קובעת מה עושים, אבל את מאפשרת בחירה בתוך ההחלטה הזו.
אני מעדיפה בחירה בין אפשרויות שאני קובעת, ולא שאלה פתוחה. לא לשאול: מה אתה רוצה לאכול? אלא: אתה רוצה לחם או פיתה?

התנהלות בדיעבד:
יש גבול דק בין עמידה על גבולות לבין מאבקי כוח. אין כאן שאלה מי יכול על מי. טכנית את יכולה להכריח אותו לעשות הרבה דברים אם רק תרצי (וברוך ה' שאת אמא בריאה בנפשה שלא מכריחה ילד בכל הכוח...).
את רוצה בטובתו, וטובתו היא לדעת לקבל מרות ולדעת להתמודד כשמשהו לא תואם את הציפיות שלו. לפעמים זה מצריך לתת לו כלים לרדת מהעץ, ולפעמים זה מצריך לא לשתף פעולה עד שהוא נרגע. מאוד תלוי בסיטואציה.
אפשר להגיד (בטון רגוע לגמרי) : לא מדברים איתי ככה. אני מאוד רוצה לעזור לך, כשתדבר בצורה מכובדת ורגועה אני אשמח לעזור לך.
אפשר לעזור לילד עם טקטיקות הרגעה שונות - נשימות עמוקות, הוצאת כעס בצורה לגיטימית (למעוך מרגמיש וכו') ועוד.

אפילו רק לקרוא את המאמרים ולהירשם להרצאה החינמית שלהם (במחשב)
יתן לך כלים מעולים!
ממליצה בחום.
בהתחלה השיטה קצת קשה כי היא דורשת ריכוז ובפעולה אקטיבית אבל בשלב מסויים זה ממש הופך להרגל ויעיל מאוד גם עם הילדים הבאים.
לי זה שינה את החיים.
מודעות ותרגול זה מה שצריך

וההספק פתאום כל כך מרוח ודל. אם אני לחוצה איתם אני יכולה לאכול משמין, אם יש מקלחות מאוחר אין מצב שאספיק הליכה בכלל, אם הם בוכים אז לא אצא עם חברה לבית קפה ואפילו אם בישלתי ואכלתי בריא ושמעתי הרצאה תוך כדי אז לא עשיתי מליון ואחת דברים אחרים.

את לא לבד בסירה הזאת. רק אולי את מרגישה אותה בצורה חדה יותר כי התחלת את הדרך עם תאומים...
את צודקת. אנחנו צריכות לתמרן בין המווון דברים.
אבל אל תשכחי שהם עדיין פיצים, והעומס איתם מאוד גדול. זה לא שאת יכולה לשטוף כלים או לקפל כביסה כשהם ערים, איתך.
הם קצת יגדלו, ולאט לאט זה יהיה קל יותר.
וכשיש ילדים גדולים יותר, הם משתתפים המטלות הבית וזה גם עוזר.
בכל אופן, את חייבת להקדיש זמן לעצמך, גם אם זה על חשבון נקיון, סדר וכד'. אחרת את תמצאי את עצמך ממש מרוקנת.
אולי תעשי לך איזה סדר קבוע- מה את עושה בראשון, מה בשני וכו'. וככה תוכלי לנסות להגיע לכמה וכמה דברים.

כל ערב עושים משהו אחר. ערב אחד מוקדש לכביסה ותוך כדי בעלי ואני יושבים ומדברים,
גם אפשר במקביל לקיפול כביסה נניח לראות הרצאה.
ערב אחר עושה ספורט ואז רואה פרק אחד של סדרה,
לומדים לאט לאט לג'נגל את זה, אבל אין ספק שיש הרבה ויתורים

ברור שאי אפשר הכל כל הזמן,
יש תקופות עמוסות יותר ויש תקופות עמוסות פחות
אבל גם בטיפול בילדים יש סדר עדיפויות.
מי אמר שיותר חשוב לשיר להם שיר מאשר להיכנס לשירותים? אם יש פנאי ורצון אפשר לשיר להם כשמאכילים אותם ואם לא אז לא...

גיהוץ למשל פחות חשוב לי מלהפעיל מכונה, רק לפני החג גיהצנו לכולם שתהיה אווירה חגיגית אבל בשוטף אם מגיעים לזה נהדר. ואם לא- אז לא.

ויש ויתורים שהם ויתורים על המסביב כדי להרוויח את העיקר שזה משפחה.
כרגע קשה לך לראות את זה ככה כי בגיל הזה הם דורשים המון המון ועוד לא מחזירים אהבה ועוד לא יושבים מסביב לשולחן באווירה משפחתית
אבל זה יבוא, הזמן עובר מהר.
גם תצליחי להתאפר וגם להנות מההורות ולא רק להקריב למען ההורות.
ולוקח זמן אמנם, אבל זה גם עניין של אימון- להפסיק להסתכל אחורה!!
מה שהיה לאמנה שיהיה. אנחנו גודלים עם הזמן. כמו שאת לא חושבת כל ארוחה וואי פעם אמא שלי בישלה בשבילי הכל אלא באופן טבעי את מעמידה סיר,
ככה גם לגבי שאר הצרכים במקום להסתכל אחורה להסתכל קדימה ולחשוב מה ישמח אותי ומה מתאים לעשות היום בגילי ובסטטוס החדש.
יכול להיות שתגלי שהתחביבים ישתנו, יכול להיות שתצליחי להוציא את המירב מסיבוב בקניון של שעה במקום כמו פעם של 4 שעות וכד'.
לפני ההורות צריך להעסיק את עצמנו אז המון פעילויות נראות לנו מאוד חשובות שחייבות לקחת המון זמן ובהמשך זה משתנה.
אני ממש רואה את זה כל אחיות שלי. בתור רווקות לוקח שעתיים לקום לבחור בגדים להתלבש להתאפר לשתות קפה.. בתור אמא הכל ביחד רבע שעה והתוצאה מאוד קרובה ומספיק משביעת רצון.

תמיד כשאני רואה שאת מגיבה אני נכנסת לקרוא @אמאשוני

וזמן לקפה וזמן לחשוב וזמן לעצמי והכל התקצר משמעותית -אוי מיי גוד.

כרגע אין לך זמן לנשום, אל תדאגי זה יחזור.
המיומנות בבית תלך ותשתפר והרבה פעולות יעשו על אוטומט ויפנו לך זמן לחשיבה.
לגבי קפה בעלי לימד אותי פתרון- במקום לחכות לקפה חם ואיכותי ששותים בנחת,
קפה ראשון מהיר בעמידה לפעמים מצליחה לשתות רק חצי- לפני הרבה פעולות אחרות.
קפה שני זה כשמגיעים אליו.. לפעמים ב11 בבוקר.
אבל לבנתיים כל הפעולות לא נעשות בעצבנות בהרגשה של "עוד לא הגעתי לקפה"
מצד שני כן יש את האתנחתא מתישהו להנות מקפה חם ברוגע.

תחזיקי מעמד, אל תשברי מהמחשבה שמעכשיו זה ככה לנצח. לא, את בתקופה סופר עמוסה, בהמשך ישתחרר קצת יותר זמן לא תצליחי להנות מכל העולמות אבל כן להנות מחלק וכן לפרקי זמן קצרים.

בעיקר על להפסיק להסתכל לאחור. חשוב לי אישית לקרוא את זה מידי פעם...

השאלה שלך , היא חלק מובנה מהחיים שלי כבר 20 שנה ב"ה (הגדולה בת 20).
עדיין מוצאת את עצמי לפעמים עם זמן כלשהו שמתפנה ויש עחיו כ"כ הרבה אפשרויות, שלפעמים כשהוא נגמר אני מרגישה תסכול מכל מה שחלמתי לעשות בו ולא קרה.
אנסה לענות מעט ממה שעוזר לי:
קודם כל כשהילדים גודלים מעט וכשיש גם ילדים גדולים, אפשר ללכת לשרותים בשקט , או להתאפר/ להוריד איפור.
באמת כשיש תינוק קטן( ולך יש שניים!) גם מקלחת או שרותים נראה כמו פינוק. זה לא ככה כל החיים.
לגבי תכנון הזמן הפרטי, תנסי לחשב מה הכי ימלא אותך,
יש דברים שהם נחמדים/ חשובים/ מענינים כשיש לך הרבה זמן, אבל הם לא מה שהכי משמח וממלא.
נניח שהזוגיות ממש ממלאת אותך, אם מתפנה לך זמן, תעשי משהו עם בעלך( אפשר גם לשלב הליכה יחד ).
או שהכי ממלא אותך לשמע הרצאה, שימי הכל בצד ותעשי את זה.
עוזר גם לקבע דברים בלוז ולשלם עליהם. כמו- אותי מאוד ממלא ללמוד דברים שמענינים אותי, אז נרשמתי לקורס שמעניין אותי, שילמתי, יש סידור קבוע לילדים , ואין אפשרות לקפל כביסה במקום, או להתעצל.
דבר נוסף- לקבע ערב קבוע לערב זוגי, לא תמיד מצליחים, לפעמים נשאר מעט זמן ויוצא מצוקמק, אבל כל שבוע זוכרים שזה הערב ומשתדלים שיהיה זמן זוגי.
מישהי שלמדתי אצלה סיפרה שכשהיו לה ילדים קטנים היצה לה ביביסיטר קבועה לערב בשבוע, והיא שילמה לה תשלום חודשי, לא לפי שעות, גם אם הם לא יצאו, היא שילמה. היא עשתה את זה כדי שלא יהיה הפיתוי לבטל ולהתעצל לצאת, ערב זוגי יכול להיות גם בבית. אבל הרבה יותר משמעותי לצאת , לא חייבים בית קפה, גם הליכה משותפת זה נחמד. אפשר אפילו לשים את התאומים בעגלה ולצאת להליכה משותפת, עשינו את זה המון, לא עם תאומים, עם 2 קטנים. שמים אותם בעגלה ויוצאים להליכה, על הדרך הם היו נרדמים לנו.עדיין עושים את זה עם הקטן לפעמים.

שאין חיים קודמים.
הייתי רווקה היה נחמד.
עשינו מה שרצינו. היה לי זמן להכל.
עכשיו יש ילדים.
קשה? כן. קשה מאוד אפילו? כן לפעמים ממש קשה.
צאי מנקודת הנחה שכשהם גדלים זה נהיה יותר נוח
צאי מנקודת הנחה שאת בהתחלה והכל נראה גדול אבל ברגע שתאפסי ותתפסי את זה יהיה לך טיפה יותר קל.
את לא לבד. לא מכירה אמא אחת שמאה אחוז טוב לה וקל לה ונעים לה לכולם יש התמודדויות
בקשר לזוגיות... זה החיים בעלי יודע למשל שכשאני עמוסה רגשית איתם שאני צריכה להתמודד עם גמילה או בעיות התנהגותיות וכן הלאה אז אין לי כח לזוגיות. להגיד לך שזה טוב? לא. אבל זה החיים ולפעמים הם קשים ואנחנו לא יכולים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אתם תמצאו את הדרך המתאימה לכם. והכי חשוב לך! קודם כל כאישה ואחר כך כאמא.
חיבוק

העומס עם תאומים הוא פשוט לא יאמן (לא שיש לי למה להשוות). הכל חדש, הכל מציף, והכל צריך להיות מטופל. זו אכן תקופה לא קלה. אין שעות שינה נורמליות, אז גם קשה יותר במהלך היום. קודם כל, תדעי שזה משתפר (לפחות השינה) וקצת נרגע בהמשך.

 

אני רוצה להוסיף על מה שנאמר שלדעתי יש עניין לשנות את ההסתכלות על המציאות. לשנות את הסיפור שלך על המציאות, לשנות את הציפיה שלך מהמציאות. 

המציאות שלך כרגע היא כזו שיש הרבה דברים שאת לא יכול לעשות. וזה בסדר, כי זה מה שאמור להיות. את אמא לתאומים, את אמורה להיות עמוסה ועייפה ולאבד את עצמך בתוך זה. זה הזמן לכל זה. בהמשך זה עוד ישתנה, אבל עכשיו זה הזמן להניח את עצמך בצד קצת לטובת התפקיד החדש.

 

אני לא אומרת לך למחוק את עצמך לגמרי. אם זה חשוב לך בהחלט כדאי שתמצאי את המקומות שחשובים לך והם נשמרים שלך גם עכשיו. אבל מה שהיה לא יכול להיות. אז אני חושבת שיעזור לך לשנות את הציפיה שלך. 

כמו שכבר כתבו- לאט לאט את תגלי מה הכי חשוב לך ותדייקי מה את צריכה לעשות, מה את רוצה לעשות ומה את חייבת לעשות. את לא תספיקי הכל. אבל תוכלי להספיק כל יום דבר או שניים שיתנו לך תחושת הקלה וסיפוק. 

 

כדי לפנות לעצמך כמה שיותר זמן אני ממליצה על מיקור חוץ לכל מה שאפשר- הבעל יודע לשטוף כלים? מעולה. התקבלת לתפקיד עם חוזה ארוך טווח. יש אפשרות כלכלית- להביא עוזרת. כל מה שאת יכולה לתת למישהו אחר לעשות- שחררי אותו מעליך. 

 

(אני גמורה מעייפות, מקווה שכתבתי בצורה ברורה)

אין תשובה אחת,
כל החיים אנחנו מחפשות איך הכי נכון לנו לחיות כאמהות.
כל תקופה ומה שנכון לה...
יש התפתחות בתוך התפקיד הזה.
אני כרגע בתקופה שאין לי יותר מקצה חוט,
אז אין לי עצות מעשיות או מהותיות
מלבד
תהיי את...
תבחרי את הדרך הפרטית שלך
אין מתכון אחד
אין מתכון נצחי...
אמהות היא גמישות אינסופית.

זה שאולי לא מספיקים הכל

מה שלומדים
זה מה נכון והגיוני לצפות במציאות הנוכחית ואז מוצאים לזה מקום
ומה לא יקרה כנראה ולא תספיקי אבל אם תשני בראש את ההגדרות..ותקבלי שהמציאות לא חוזרת אחורה אלא הולכת קדימה
אז תראי שתרגישי אחרת.
את תראי כמה את מספיקה
פשוט בתחומים אחרים

וכן באמהות מפנימים לאט לאט
שגם קצת זה טוב
שהאיכות חשובה מהכמות

כשכתבת בעבר שהלכת ל4 שעות לקניון אמרתי לעצמי ווואו זה לא בחלומות שלי
כי ברור לי שזה לא ריאלי
אבל במקום להסתכל כמה קצת זה לעומת פעם
את יכולה להתאמן בלהרגיש כמה כל שעה לעצמך היא יקרה ומשמעותית ויכולה למלא ולהטעין אותך בכוחות

ולדאוג שבאופן מובנה יהיה לך לפחות שעתיים לעצמך במשך השבוע- ולמלא אותן בתוכן משמח וממלא עבורך.

משימות בבית- להוריד רף!
זה לא הדבר הכי חשוב ולא חייב להיות מושלם
וכשמגיע ערב
בבקשה תתני בו זמן לעצמך,לזוגיות.
וסבבה שתקדישי גם חצי שעה למשימה שתרצי להספיק
אבל לתחם
אין קסם דברים באים אחד על חשבון השני
מי שתקפיד בקפדנות על בית מצוחצח תמיד תמיד כשהזמן הטכני לזה מתנקז רק בערב נגיד- אז זה יבוא על חשבון משהו אחר
הוא על חשבון היא בעצמה-צרכיה הנפשיים או הגופניים או על חשבון הזוגיות..
ובסוף גם האמהות שלנו לא הכי מוצלחת כשאנו לא נותנות לעצמינו את מה שאנו זקוקות לו באמת.

זה שינוי תפיסה ...

למעשה
לראות מה המשימות בעיקר
אפשר לחלק לפי ימים-יום כביסה יום כלים יום בישולים ולבשל ליומיים או להקפיא
להשתמש בחד פעמי אם אין מדיח
ולתחם את העבודה.. לא לתת לה את כל הזמן הפנוי

ולפעמים זה מתסכל, אבל זה החיים, אף פעם לא מספיקים הכל.
וכמו שכתבו לך פה הרבה- לא הכל חייב להיות מתוקתק, תחשבי מה הכי ממלא אותך, ותעשי אותו בזמן הפרטי שלך , לא אלף דברים אחרים חשובים ומענינים.
רוצה להוסיף עוד משהו- נשמע שאת צריכה מקום לעצמך לאישיות שלך, למי שהיית לפני הלידה.
בהרגשה שלי , חזרה לעבודה, אפילו חלקית, או לצאת ללימודים שמענינים אותך, נותנת את זה.
עבודה יוצרת גם עומס משימות נוסף בחיים, אבל אם את אוהבת אותה( לפחות את רובה), זה תוחם את היום לזמן ילדים וזמן שבו את אדם מקצועי, שהשכל שלך עובד בכיוונים אחרים, נותן גם חיי חברה( תלוי במה עובדים).
אני זוכרת שבתקופות שאחרי לידה , לפעמים הייתי מרגישה שהשכל שלי כבוי, לא האמנתי שפעם עשיתי דברים מסוימים בעבודה, הרגשתי פחות חכמה, וזה טבעי והורמונלי, משהו בהורמונים שאחרי לידה מכוון אותנו לאמהות ומכבה קצת את השכל.
אולי חזרה לעבודה תחזיר לך קצת את עצמך, וכשתגיעי לילדים תהיי איתם יותר בלב שלם.
לא מבטיחה שיהיה פחות עומס, חזרה לעבודה גם יוצרת הרבה עומס.
אם אין לך צורך כלכלי לחזור לעבד וזה רק בשבילך, אולי כדאי לשקול לחזור למשרה חלקית, רק כדי לא לאבד את האישיות שלך בתוך האמהות.

שאת אלופה!!
וגם שאיזה כיף לך שהערב שלך פנוי..
אני באותו מצב אבל עם פעוט בן שנה וקצת שלא אוהב לישון ולא יודע עוד לישון לילה שלם אז לפחות יש לך מתנה את הלילה

כנראה תצטרכו גם מחט. לפתוח בעור פתחים לקוצים שאין להם קצה בחוץ.
(אצלנו זו המומחיות של בעלי...)

השם יעזור לנו עם הצרחות אמןןןן

מסכנון😟
בהצלחה בלהוציא🙏

הקטע שהקוצים בכלל לא מפריעים לו רק ההוצאה שלהם

אפילו לגזור ציפורניים קשה בשלב הזה..
אז להוציא קוצים על אחת כמה וכמה

להוציא.ככה רופא אמר לי בעבר על משהו שנכנס לבן שלי.כל מה שצריך לשים לב זה שלא מזדהם אז אני הייתי עושה אמבטיה טובה אפילו רק לידים יש מצב שחחק יצא לבד באמבטיה כבר..

שנהיה אדום או כואב לו הייתי הולכת למרפאת אחיות שיוציאו לו כי קוץ אחד שתיים בסדר לדעתי לטפל בבית עם מחט סטרילית מעבר לזה עדיף אולי בעזרה רפואית עם אילחוש כלשהו למקום..

פלסטר עם סבון כלים מעורבב בסוכר אמור לגרום להם לצאת. האמת שלא תמיד עובד. מחט בגדול. התפקיד של בעלי. אוף. מבאס.

אולי אני סתם נלחצת אבל אולי יש שבבים שלא הבחנת בהם או נכנסו לעומק הייתי מעדיפה שרופא יראה וישלול

מקוה שיצא בקלות... אין לי טיפים..

אולי אפשר לחכות שיצא לבד ולעקוב שלא מזדהם בינתיים? הייתי שואלת רופא או אחות

הייתי מנסה להוציא אבל לא משתגעת על זה אם כואב לו כשמוציאים.
באתי פעם לאחות במרפאה בשביל משהו ועל הדרך אמרתי לה שיש לי קוץ שנכנס עמוק ואני ממש לא מצליחה להוציא..
היא אמרה לי- הוא יצא לבד.
מה שקורה זה שהגוף מפריש מוגלה שהמטרה שלה זה בעצם לשטוף את הגוף הזר החוצה. רק צריך כמובן לשמור היטב שלא יהיה זיהום ומן הסתם למרוח משחה או משהו בשביל זה.
(את שלי בסוף הצלחתי להוציא...)

בס״ד

יצא לבד כעבור כמה שבועות! מפלאי הבריאה....

בס״ד

הוא נגע בקקטוסים קטנים ושתי כפות ידיו התמלאו בעשרות (יותר?) קוצים דקים. הורדנו את מה שיכלנו במקום ושוב פעם אחרי אמבטיה. את השאר האמת עזבנו. מניחה שבדקנו ששום דבר לא מזדהם במשך כמה ימים, וזהו...

(רק עכשיו קראתי בעיון את הודעת הפתיחה ותגובות אחרות. תרגישו טוב!!! 💖💖)

ו.. אתם לא טפשים. טעויות קורות זה לא חוסר זהירות.
אז לפחות המצפון יכול להישאר נקי.

הוא נרדם בדרך הביתה ומאז הוא ישן המתוק (מ16:15!), שנת לילה, קם לינוק אבל חזר מיד לישון. מעניין מתי יקום, בתקווה שזה לא יהיה עוד מעט. אללי ואללי.
אז הקוצים יחכו למחר.. והרגעתן אותי, אז זה יהיה בלי לחץ.. זה קוצים מאד קטנים ומאד שטחיים, גם אלו שמתחת לעור הם מתחת לשכבה הכי חיצונית .
כשהוצאנו לו את הקוצים הוא צרח לא מכאב אלא כי הוא שונא שמתעסקים בו ואוחזים אותו בלי יכולת תזוזה. לא מסכים כמעט שיגזרו לו ציפורניים באמת, אז ברור שלא יסכים להוצאת קוצים.

הןא קם היום ב7:30!!!! כנראה היה מותש מהטיול ומהזחיחות האובססיביות אחרי יונים..
ואחרי אמבטיה של בוקר הצלחנו להוציא לו עוד איזה 8 קוצים, בעיקר עם מחט. היו צרחות אבל הרבה פחות מהמתוכנן..
נשארו עוד מעט קוצונים זעירים שטחיים, שמקווה שיהיה בסדר.
תודה רבה לכולכן!

רק בריאות❤️

והלוואי יעברו לך מהר הימים עד לבטא
(דרך אגב למה לא עשית היום בטא? כאילו למה לחכות עד שני?..)

צריך לחכות שיעברו שבועיים מההזרעה ואז יוצא שבת, חג והופ! הגענו ליום שני...

כתבת שהאוביטרל לוקח לו 12-14 יום אז נשמע שיש מצב שהתוצאה לא אמינה 🙄

הלוואי אמן שזה באמת היריון!!!

הלוואי הלוואי!

אם זה רק האוביטרל אז הוא אמור לרדת עם הזמן ואם זה הריון הוא אמור לעלות...

לא מדוייק בכלל אבל יכול לתת לך עוד חיזוק או כיוון למה לצפות

הלוואי הלוואי הלוואי!!

האוביטרל היה אמור לרדת כבר (14 יום והוא כבר לא בגוף לפי דברי הרופא שלי) והפס השני לא חלש וזה סימן מעולה!!
זה לא 100 אחוז ודאי אבל זה נראה ממש ממש טוב ברוך ה!!
אמן אמן אמן יהיו בשורות טובות אחרי הבטא
מחכה לעדכון!

ואת ביום ה15...

בשעה טובה!!!!!!!!! 😍 😍 😍 😍

אני לא מבינה בזה אבל זה נראה שזה כןן
הלוואי מתפללת בשבילך !!

התגובות כל כך מחזקות ומעודדות! מבטיחה מבטיחה לעדכן והלוואי שבעז"ה יהיו בשורות טובות לכולנו!

היה סיפור עם הבטא היום כי משום מה, לא מצאו בקופת החולים את ההפנייה שלי (למרות שמופיעה באפליקציה) וביקשו שאוציא הפנייה חדשה. אז עושה מחר, ממשיכה לחכות בסבלנות ו..כל עכבה לטובה בעז"ה

1168!!!!!
אלף פעם תודה לבורא עולם!!!!!

נכנסתי לפורום כדי לבדוק מה קורה איתך ואיזה כיף לשמוע את הבשורות הכי טובות בעולםםם!!!
את נותנת לי תקווה
אמן וימשיך הריון בריא תקין ומשעמם בידיים מלאות!!!!!!
איזה מרגשששש ❤❤

כמה שאני חושבת עליך ומתפללת עליך!
ההזרעות עובדות, לגמרי! וחודש הבא את תבשרי לנו בעז"ה בשורות הכי משמחות שיש!

באמת שנתת לי תקווה!! כל כך התפללתי עליך שלפחות לך זה יצליח ואיזה כיף היה לראות את העדכון על הבטא ❤

קראצי מתחילת השרשור במתח לשמוע כבר בקורות טובות והנה עדכנתתתת
שיהיה בשעה טובה!!! הריון קל, תקין ומשעמם!!!!
תמשיכי לבשר לנו רק טוב

אנחנו עדיין לא קולטים! אחרי 3 הריונות כימיים, אחרי סבב ראשון של הורמונים, זריקות, הזרעה, תמיכה, אחרי כל הבכי, המשברים, התפילות וכמובן ה"בקרוב אצלכם" ו"נו.. מה עם תינוק?", אושר גדול, באמת!
מאחלת בלב שלם לכל המצפות בשורות טובות עוד החודש בעז"ה!!
ד"א, האחות פריון המקסימה אמרה לי להזמין תור לאולטרסאונד בעוד חודש. מה לגביי אחות ליווי הריון? יודעות משהו על זה? הריון ראשון וחסרת ידע לחלוטין...

בערך..

אחרי שיראו בעזרת ה׳ דופק
תקבעי לך תור לאחות ליווי שתסביר לך הכל

בהצלחה אהובה ❤️❤️❤️

באמת לא נעים!!!
אפשר לדבר עם מישהו כדי שבפעם הבאה ידאגו לכם?
שולחת לך

ולכן אלה שיש להם רכבים, לא יבינו את אלה שאין להם.

ברוך ה' הסתדר הענין
ה' ראה שאני לא רוצה להתעצבן
וסידר הכל

אם יש לך, תעלי את הרעיון בעצמך, ותראי אם יהיה שיתוף פעולה.
אם אין לך רעיון - כנראה גם לאחרים אין...
ואגב, מה שנוח לך לא בהכרח נוח לכולם. למשל עולה לי בשלוף שלהגיע עם רכב לתחנות רכבת מרכזיות יכול להיות קשה, גם מבחינת פקקים וגם מבחינת חניה. ופקקים וחניה זה דברים שמעלים עלויות של מי שמגיע עם רכב פרטי...

אז יפה מאוד שמתחשבים אחד בשני וכל פעם עושים במקום שנוח למישהו אחר, אבל קודם כל לא תמיד קל לארגן את זה. ודבר שני זה לא שאוטומטית למי שיש רכב הכל נוח וקל לו מבחינה כלכלית או מבחינות אחרות. מניחה שכמו כל דבר זה סדר עדיפויות, ואם יהיה לכם מאוד חשוב להגיע אז אולי תשקלו להשאיל מכונית/לשכור מכונית/לנסוע בתחבורה ציבורית ואז במונית.

בתור מי שארגנה מדי פעם, נורא קשה למצוא מקום שיתאים לכולם, ולא משנה כמה אני מתאמצת בסוך מקטרים לי.
כל מי שמשהו לא מוצא חן בעיניו שיבוא ויעזור לארגן גם! זה ממש קשה
ולך הפותחת ממש מבאס ההרגשה הזו אבל באמת שככל הנראה זה לא משהו אישי אלייך. חיבוק💕

אפשר לשכור רכב או להזמין מונית וכו'.

תלוי מתי שוכרים, גודל רכב, וכמובן כמה דלק צריך להוציא על נסיעה.
מי שבשלב שאין לו כסף להוציא על רכב, הרבה פעמים גם לא יוכל להוציא על השכרה חד פעמית.

כמובן שצריך להסתכל על המכלול...

לנו יש רכב שלא מכיל את כל החבר'ה שלנו, ולפעמים אנחנו שוכרים רכב, לפעמים מצטרפים למישהו על הדרך, ולפעמים מוותרים מראש (תלוי באירוע).
אם אפשר להתחשב בקלות שיהיה סמוך לתחבורה ציבורית, נראה לי שזה הרבה יותר נחמד... כמובן שיש את האפשרות שכתבו למעלה - שהפותחת תעזור בארגון המפגש. אבל חשוב להדגיש שלפעמים התגמשות של שאר המשפחה היא יותר סבירה וקלה מאשר שמשפחה ללא רכב תשכור רכב.

ממש רצינו להשכיר רכב
אבל בחג המחיר קופץ
וזה בלי דלק.ובלי לשכוח מפגש של הצד השני
ועוד שמחות בקרוב שגם יצריכו רכב
אין לנו רכב כי אין לנו אפשרות כלכלית לזה
כן שוכרים כשצריך וכו

מאחלת שה' ירחיב את היכולת בקרוב... זה ממש לא פשוט!!

ממני, שהחזיקה כמעט עשור בלי רכב, ועכשיו לא יכולה לצעוד יותר מחמש דקות (מזעזע).

❤

מזמינים רכב מראש לתאריכים האלו זה הרבה יותר זול..
ובכל מקרה לגבי הודעת הפתיחה באמת מבאס ולא קל.
מסכימה עם קודמותי שאמרו שלא תמיד להגיע עם רכב למקומות מרכזיים זה פשוט אבל לי באופן אישי עדין יותר קל להגיע עם רכב למקום מרכזי אפיחו שיש עוד קצת פקקים ואולי גם עחות של חניה כי חשוב לי המפגש המשפחתי.. מסכימה שלא תמיד קל לארגן מקום שיתאים לכולם אבל זה כבר לא קשור רק לרכב ..
אצלנו במשפחה כל אחד גר באזור אחר ורצו משהו שקרוב יחסית לכולם ועוד כל מיני פרמטרים שונים וממש לא היה קל לתכנן לפי כולם.. בסוף עד שהחלטנו תוכניות השתנו בגלל דברים לא צפויים והיה מצויין כולם יצאו מרוצים חחח

לק"י

אחרי הלידה האחרונה הודיתי להם על הכל וציינתי בשמות את המיילדות משתי הלידות האחרונות.

תנסי לחפש מייל לפניות הציבור.

נדמה לי שהם כתבו לי שהם מפרסמים את מכתב התודה, משהו כזה. בטוחה שזה משמח את הצוות.

את יכולה מכתב מודפס או כתב ידיך לבית חולים למחלקת יולדות ושם לציין את שם היולדת.

או לחלופין את יכולה בפקס או במייל, וזה מאוד יפה מצדך, המון המון מזל טוב שיהיה לכם.

איזו הכרת הטוב! אני לא חשבתי על זה אחרי הלידה, בכלל לא, הייתי ברוכזת בעצמי ובמעבר לאימהות.
את נהדרת שאת חושבת עליה ורוצה להודות!

האמת שזאת פעם ראשונה שאני חושבת על זה,
ילדתי ב"ה כבר כמה וכמה פעמים ואף פעם לא חשבתי להודות...
אז אחפש דרך לשלוח להם. זה לא ממש מכתב, אין לי מה לפרט בדיוק..רק לומר שהיא היתה טובה ונעימה. משפט אחד..לא משהו שיוכלו לתלות, אבל אולי כן יוכל לשמח.
תודה רבה לכן! עזרתן לי!

צוותים רפואיים מקבלים המון תלונות, ומעט מאוד דברי הערכה ותודה. מייקרים מאוד כל מכתב כזה! גם אם הוא בן משפט אחד!
ואפילו עדיף דרך צינור פניות הציבור לעומת מכתב מודפס, ככה זה עובר דרך כל המנהלים.
ישר כוח!

תודה רבה!

אני שלחתי והחזירו לי שהם העבירו את המייל שלי למיילדת וכן לממונים עליה

לשכנה שלי יש תאומות מתוקות מאיקקלומין

הצליח בסיבוב השני.
בהצלחה והרבה כוח

לא נכנסתי שנה
אחרי בדיקות דם לקחתי פעמיים (2 מחזורים איקקלומין)
נכנסתי כאמור תוך חודשיים להריון ראשון
הרופאה אמרה שיתכן לפני הריון שני לקחת שוב
נכנסתי להריון טבעי שהתינוק הראשון היה בן 4 חודשים
ובילד השלישי נכנסתי מיד שהפסקתי גלולות (באותו מחזור)
וכנ"ל ברביעי..
מקווה שעודדתי

אחרי שנה של ניסיונות וכדורים, ככה הריונות צפופים וטבעיים.
ישתבח שמו לעד!!
עודדת גם אותי ❤

זה רק מראה שהכל בעיתו והכל מאיתו..

משמח לשמוע

 

אפילו בלי להגדיל את כמות הזקיקים 5 זריקות נקלטתי ברוך השם על הפעם הראשונה 

ֿאני הייתי מאד סקפטית ולא האמנתי בכלל אפילו 5 ימים לפני שהייתי אמורה לקבל הלכתי לרופא כדי לתכנן טיפול לחודש הבא 

ֿולפני שיצאתי שאלתי אותו בדרך אגב יש מצב שאני בהריון?הוא אמר לי הלוואי ....

ֿוכך הייה 

ֿתאמיני ותתפללי זה מגיע....

למדתי על בשרי שכל התוכניות שבעולם שרציתי ותכננתי הן כלום וכשהשם רוצה זה פשוט מגיע.

ֿבהצלחה אהובה.

תודה זה ממש מעודד

צודקת צריך לחשוב חיובי ולהאמין בזה באמונה שלמה

כשקראתי פה על נשים שנקלטו אחרי הרבה זמן אמרתי לכולם זה קורה לא לי כאילו לא האמנתי שלי זה יקרה בטח לא מזריקות בלי הזרעה חשבתי שרק מivf וחסדי השם נקלטתי ,זה קשה להאמין שאין כלום באופק אבל זה גם הנסיון

 מחכה כבר לפוסט השמח שלך.

חג שמח אהובה

חג שמח גם לך אהובה

 

לפני איקקלומין...
את אצל רופאה רגילה או רופאת פוריות?

בנתיים לא עוזר..

אני אצל רופאת פוריות

ובאסה שלא עזר לך...
הלוואי שהרופאה תהיה שליחה טובה עבורך

שיהיה בהצלחה ותבשרי טוב!

תודה רבה..מקווה לבשר בשורות טובות בקרוב

 

הייתי קונה טיולון אחר .

והיא ממש סבבה.. קלילה מאוד..