מכירה את הפורום אבל נכנסתי בשם בדוי- משום מה מעדיפה לכתוב ככה הפעם..
נולדה לי בת מתוקה לפני שנה +
לאורך כל ההריון לא ננעלנו על שם, היו לנו כמה שמות שאהבנו ורשמתי אותם, והחלטנו שכשהיא תיוולד נבחר מביניהם- ע"פ מה שנרגיש שהכי מתאים לה.
ההיריון היה קצת מלחיץ, סיכון מוגבר ובדיקת מי שפיר (ב"ה הכל בסדר), ככה שהראש שלי לא היה מאוד פנוי
ומיד כשהיא נולדה..קפצנו לתוך הקורונה בהפתעה:/ ילדים בבית, רעש, לא הייתה לי חופשת לידה ממש.
ככה שעבר יום ועוד יום ולא הצלחתי להיסגר על שם. חוץ משם אחד שבעלי העלה בהיריון וישר אמרתי לו (אז): אין מצב, זה סתם שם, לא מתחברת. ובתוך כל הרעש-בחש של אחרי לידה, קורונה , הורים לא יכולים לבקר ואפילו אי אפשר לעשות קידוש בבית הכנסת .. היינו צריכים להיסגר על שם. בעלי היה גמיש, אבל אני לא הצלחתי לחשוב על שמות, חוץ מההתפשרות על השם שהוא העלה בהיריון- שהשם הזה הרגיש לי הכי מתחבר לה. משהו במראה שלה, בפנים, התחבר לי עם השם הזה. וזה לא שם שאני אוהבת, בעיניי הוא פשוט (על אף שעבורנו יש לו משמעות שהיא מעבר), ולאורך החודשים אני מרגישה קצת פספוס..
מרגישה שנתתי לה את השם כי לא היה לי פנאי לחשוב על שמות אחרים שנאהב יותר. כי הייתי קצת בתוך סיר לחץ, ולא הייתה לי פניות לחשוב ולהחליט כמו שצריך לאחר הלידה.
כי התפשרתי, כי לא מצאתי שם אחר שאנחנו אוהבים ורוצים לתת.
אני לא כל כך אוהבת את השם. הוא כן מאוד מתאים לה (בעינינו).. אבל מרגיש לי כל כך.. כל כך לא שם שהייתי נותנת לבת שלי.
אני כמובן לא אכתוב את השם מפאת אאוטינג.. אבל בגדול הוא שם מוכר ולא מונפץ, קליל וחמוד. זה לא שהפלנו עליה שם עם 'תיק' ;)
אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה ושאפו למי שהגיעה עד כאן (!), אולי אני רק רוצה לפרוק ולשמוע אם מישהי הייתה במצב דומה לשלי, ואם הרגשות כלפי השם השתנו עם הזמן..
תודה !
)