איך מתחילים, מה לא עושים מה כן עושים?
אשמח לטיפים ורעיונות
תודה!!




אני חושבת שזה משתנה ממקום למקום בגדול:
אפס הפרדה - איתך מהרגע שנולד עד שמשתחררים.
ביות מלא - לדעתי רוב הזמן הוא איתך אבל הבדיקות לא נעשות לצדך.
ביות חלקי - את יכולה איתך , יכולה בתינוקיה לא בטוחה אם יש שעות קבועות לא מכירה מספיק.
אני בחרתי בלידה ראשונה אפס הפרדה ומאז ממשיכה בקו הזה.
מאוד נחרצת בנושא, מבחינתי זה הילד שלי ואני מטפלת בו אם צריכה עזרה הן בסביבה אבל הטיפול הוא שלי .
אני לא באמת יכולה "לנוח" שהוא לא לצידי מה גם שאצלי לפחות הם רק ישנים ..בעיקר ב48 שעות הראשונות (אפילו אמרו לי להעיר להניק..).
מאוד ממליצה זה מדהים , זה טבעי ..היינו צריכים לעשות כמה טיפולים בתינוקיה (צהבת וכדומה) ולא הבנתי איך כולם משאירים אותם שם ( אולי במקרים של לידה קשה? לא יודעת.)
גם הנחיתה בבית הרבה הרבה יותר קלה.
אני הייתי במאיר.
הבת שלי בגיל כפול משלו שקלה ככה🙊יעל מהדרום
עם כל הפולקעסים והלחיים וכל מה שצריך![]()
נולד 4.020
היום הוא כמעט 11 חודשים שוקל 11 ומשהו...![]()
יעל מהדרוםלבן שלי זה לא בא מהאוויר![]()
בהחלט יש מצב שהוא ירש את זה מאיתנו
אבל גם יש מצב שזה יתאזן יותר כשיתחיל ללכת..
) ודוקא היתה לה קפיצה בגובהיעל מהדרוםיש לי כמה אחיינים שנולדו בערך באותו זמן, פלוס מינוס,
והוא המנצח![]()

מישהי מכירה או יודעת אם קיים דבר כזה,
מיילדת עם ניסיון ואנושית שעובדת באופן פרטי בתוך בתי חולים?
אולי עדיפות ל"הדסה", אבל פתוחה לשמוע על כל בתי החולים בירושלים
ואיך אני יכולה להכיר/לדעת מי המיילדות מתוך הצוות?

מחזיקות לך אצבעות.אנחנו איתך!!!
אפילו לעשות הפניית שיחה לבעלך, שיגיד להם שאת לא יכולה..
לידה קלה, בריאות ובידיים מלאות!
יש אפשרות שהוא יענה לשיחות ויגיד שאת מתקלחת/ נחה?
או שיסביר להם שזה מלחיץ אותך מאד ושיפסיקו ושאם יש משהו תעדכנו אותם (כמובן אם אתם מתכננים לעדכן בכללי או משהו ספציפי- יוצאים למיון/ בחדר לידה)
הרבה בהצלחה ולידה קלה❤
)אבל אין לי מושג איך עושים את זה
אני ב'ה בהיריון ראשון. רציתי לקבוע תור לשקיפות עורפית וסקירה מוקדמת, ואני רואה שאצל הרבה רופאים מהאזור שלי כל התורים בתאריכים שאני צריכה כבר תפוסים, ובכלל יש רופאים שנמצאים פעם בשבוע אז בכלל כמעט ואין תורים..
ואני תוהה לעצמי מה כולן עושות? פשוט ללכת לתור הפנוי שאני רואה גם אם זה לנסוע שעה פלוס לעיר הקרובה? (הלחץ הוא שרוב הבדיקות צריכות להיות בשבועות מסויימים, ואם אין לי תור בזמן הזה זה נראה לי בעיה..)
לבנתיים יצא לי ללכת כל פעם למקום אחר, אבל בהמשך אני מעדיפה להיות אצל אותו רופא אז מקווה שתמיד אצליח לקבוע אצלו..
ולגבי הרופאים, איך באמת אני יודעת איזה רופא מבצע את הבדיקות האלה? להתקשר למרפאה?
וואי אני קצת ריחפתי בעניין, לא התרגלתי למוד הזה של התורים והבדיקות.... (אמרתי לבעלי שהיריון זה בילוי זוגי בגלל כל הבדיקות האלה

עושה בדיקה של שקיפות עורפית? אני מחפשת רופא\ה שעושה באזור גוש עציון.


קטני ומתוקאחרונה
היי אז החלטתי לכתוב את סיפור ההפלה שלי מקווה שיעזור לי קצת לרוקן מהלב....
זה התחיל באופוריה גדולה מאד דימום השתרשות ברור מאד ובטא 259 התלהבות ממש אני בוכה מהתרגשות מתקשרת לבעלי אני בהריון בטא חיובית לא להאמין...יומיים אחרי אני עושה בדיקת הכפלה 607 מכפיל מצויין ויומיים אחרי זה שוב בטא 1400 הכפלה מעולה ,הרגשה של רגיעה הגעתי ליעד כזה ואז זה מתחיל לכאוב כל צד ימין כאבים חזקים הולכת למיון מפחדים שזה חוץ רחמי עוד לא רואים כלום אומרים תבואי עוד יומיים אולי נראה שק ורואים שק יפה מאד בתוך הרחם התרגשות זה לא חוץ רחמי כנראה סתם כאבי התרחבות אבל מסביב לשק ההריון המטומה ענקית גדולה בהרבה משק ההריון אי אפשר לדעת כלום צריך לחכות ולראות שאין הפרדות אוקיי יוצאת משם במערבולת רגשות מצד שני קצת רגועה כי גם בהריון הקודם הייתה לי המטומה שנספגה והכל הייה טוב אבל יודעת שגם יכול להסתיים אחרת...
זה בדיוק ערב פסח אני נחה לא עושה כלום אפילו לא מרימה את הילד בעלי מתמודד עם הנקיון לבד ומצליחים להכניס את החג ברגע האחרון אנחנו אצל ההורים שלי בפסח ואני כולי במתח רק במיטה לא קמה לא יוצאת לטייל בשום מקום ביום חמישי של חול המועד לא עומדת במתח הולכת לאולטרסאונד יש שק עם חלמון ועובר עם דופק תודה השם אני רק בוכה מהתרגשות והטכנאית רק אומרת תבואי שוב בראשון הדופק מאד התחלתי ועדיין יש המטומה אני נרגעת שמחה ומאושרת והשבת עוברת בכיף...
יום ראשון אני מתייצבת בקופה והטכנאית רואה דופק יפה אבל מעירה שהשק הריון קטן ביחס לעובר ויש הרבה בועות בשילייה הרופא תורן לא מתרגש אומר להמשיך מעקב עוד שבוע ושולח אותי הביתה.
למחרת אני קמה עם דימום שמתחיל כהפרשות חומות ומהר מאד הופך לדימום של מחזור ואני רצה למיון שם רואים דופק אבל הבטא לא עולה טוב בכלל, הסיכויים לא טובים....
אני חוזרת הביתה ומספידה את ההריון אבל כולם מסביב מסרבים להאמין לא נכון הם אומרים זה יעבור הדימומים יגמרו זה לא הסוף אבל אני בפנים מבינה שזה הסוף אין לי תסמיני הריון בכלל שום בחילות צרבות כלום בהריון הראשון סבלתי מאד לכן הבנתי שזה לא מתפתח טוב...כל השבוע שומעת את השיר הנסיון הזה ומבינה לבד שזהו זה...
יום שלישי הדימומים ממשיכים אבל קצת נרגעים ואז מגיע יום רביעי ואני קמה עם שטפון והרופאה שלי אומרת לי לרוץ למיון בעלי נוסע כמו משוגע ואני מגיעה עם לחץ דם 45 /99 מרגישה שהולכת להתעלף והדם נשפך כמו נהרות מחכה הרבה זמן לרופא ומדממת ואז הרופא מגיע עושה אולטרסאונד ואומר אני רואה דופק מאד מאד איטי אני מאמין שזה הסוף...
מודיע לי שאני צריכה להתאשפז כי הדימום מאד חזק ואני עולה למחלקה שוכבת כמה שעות והדימום נרגע קצת ואז אני קמה לשירותים
אני עומדת ואז מרגישה גוש יוצא והוא בחוץ דם הרבה קרום של שק וכמו עובר בגודל של כמה מילמטרים לא יודעת אם זה הייה עובר באמת או לא ,לא יודעת מה ראיתי בלב הרגשתי שזה העובר...
קוראים מהר לרופאה היא מגיעה מסתכלת ואומרת אני מצטערת זה הפלה והלב שלי נשבר בכיתי את חיי...
המילים הראשונות שלי הייו:" השם נתן השם לקח יהי שם השם מבורך"...
אני יושבת על המיטה בוכה את חיי ואז נכנסת מישהי לקחת את המדדים היא שואלת למה אני בוכה ואז אני אומרת לה בשלוש מילים עברתי הרגע הפלה והיא מחבקת אותי חזק חזק ואומרת יהייה בסדר אני מצטערת ...
ואני מחבקת אותה חזק ורק בוכה ....
שוכבת שם על המיטה וחושבת על מה הוא הייה יכול להיות לאיפה הוא הייה יכול להגיע איך הייו נראים החיים שלו איך הייתי אוהבת אותו ומבינה שזה נגמר....
הדימום נרגע ויש רק דימום רגיל של ווסת
יום חמישי בבוקר (היום) עושים אולטרסאונד רואים באולטרסאונד רחם נקי משאריות הטכנאית שואלת אם זה ילד ראשון ואני אומרת שלא ויש לי אחד בבית היא אומרת יהייה לך עוד אל תדאגי ואני אפילו לא מגיבה זה לא עוזר לי עכשיו...
משחררים אותי הביתה ואני מגיעה לבית מתקלחת נכנסת מתחת לפוך ולא יוצאת ....
ואז מצאתי את השיר הזה שהתחבר לי כל כך:
רק בלילות
עולים קולות
שאלות אבודות
מחפשות תשובה
מה שעוד לא בא
רסיסים
למה זיכרונות נמסים
כמה שאני לא כיסיתי, זה נכנס לי בתריסים
אין על מי לשים את הראש
גם אם לא שברתי, שילמתי
לך תמצא על מי לכעוס
אין אוויר בשמיים איך אפשר לנשום
הכל תקוע במקום
אבל עוד לא הפסקתי לחלום
אז קפצתי למים כי צריך לשחות
במים לא רואים דמעות
במים ישקעו חולות שזוכרים.
מוקדש לכל הנשים האהובות שמתמודדות עם הפלה שהשם ימלא חסרוננו
תודה אהובות על הכל
תודה שהייתן פה איתי
זכיתי.......
כל כך כואב ועצוב
ההתמודדות עם חוסר הוודאות של ההריון קשה ביותר
כל הטלטולים האלו למיון ולבדיקות..
מעריכה אותך על זה שכתבת ושיתפת. בטוחה שזה משחרר מאד (אני עדיין לא מסוגלת)
מתפללת עלייך שתצליחי להתמודד עם זה בצורה הטובה ביותר, והלוואי ו-ה' ימלא חסרונך בקרוב💕
קטני ומתוק
כל כך אהבתי את הסרטון הזה.
אבל הכי הכי זה הבנות המתוקות שלך שנהנות מהבגדים שקנית לך.
והגדולה עוד שואלת למה לא קנינו לך גם שמלה?יוהו-מהממת


מתחדשת11אחרונה