)אז עברתי שבת לא פשוטה אבל קצת התאוששתי
רציתי לשאול מספר שאלות אם יש מישהי שמבינה אשמח:
1.האם זה נכון שאחרי הפלה הגוף פורה יותר ויש יותר סיכוי להכנס להריון?
2.כמה זמן מדממים אחרי שיצא הכל בצורה טבעית כי ההפלה הייתה ברביעי בערב ועדיין מדממת כמו מחזור ממש הגיוני או שהדם אמור להפסק?
3.תוך כמה זמן הבטא מתאפסת ויש ביוץ?
תודה רבה רבה
שמחה לשמוע שאת מתחילה להתאושש❤
1. אני נכנסתי להריון בערך חצי שנה אחרי ההפלה.. ברגע שהמחזור שלי חזר להיות סדיר
2. גם לי הייתה הפלה שהכל יצא לבד. היה לי איזה חמישה-שישה ימים דימום רציני וביום השמיני או התשיעי הצלחתי לעשות הפסק
3 אין לי מושג, לא בדקתי.. אבל קיבלתי מחזור שוב אחרי חודש וחצי מההפלה
בהצלחה אהובה💗💗
שלא מגיבה לכל אחת באופן אישי קצת עמוסה רגשית אבל קוראת כל תגובה אין עליכן יקרות...
חיבוק אהובה
אז היינו בסקירה מאוחרת מורחבת. שבוע 22.
והיא הייתה לא ארוכה במיוחד.
משהו כמו 10 דקות. הרופא עבר על האיברים הגדולים, בעיקר באזור המוח ששם אמר שיש התפתחות מהסקירה הקודמת...
וחבל הטבור ואזור הלב- אמר שהכל מצויין ונראה טוב. והראה לנו פה שם וסיכם בכך שהבדיקה תקינה.
אבל איכשהוא חשבתי שאמורים ממש לעבור איבר איבר ולראות שהכל נמצא ותקין וישנו. מבחינת אצבעות, רגליים, ידיים, עמוד שידרה.
במיוחד היא אמרוה להיות מורחבת.
זה לא ככה? אני הריון ראשון, אז הכל חדש.
והאמת הוא באמת נראה עייף... פיהק תוך כדי. אבל מצד שני כן התייחס יפה ועבר על הדברים.
הוא אכן הביא דף מפורט עם הכל והכל תקין ברשימה, השאלה אם אני יכולה לסמוך על זה.
שאלתי באמת על הידיים נגיד וכו'- אז הוא לא עבר על האצבעות או משהו כזה, אלא בכללי- תראי הנה יד...
אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?
ממש מבעס. והשאלה גם אם באמת היה כמו שצריך.
השאלה אם אני יכולה לסמוך על זה...
כי זה לקח באמת גג!! כולל זה שישבנו אצלו בהתחלה בשביל הטפסולוגיה 15 דקות.
אוף. לא יודעת מה לעשות.
ולא על הזמן... שהוא יודע לאתר ולהבחין במידה וצריך ויש משהו כזה.
הוא אכן ציין דברים שהתפתחו מהסקירה המוקדמת שחיכינו לראות בשלב הזה שהם הבשילו והתפתחו כמו שצריך בגלל הזמן, אבל לא יודעת. איכשהו התרשמתי שאמורים לעבור על כל דבר וכו'.
תודה על התגובה .
נכון ששומעים על סקירות ארוכות אבל זה ממש לא חייב לקחת הרבה זמן, אם רואים טוב והרופא מיד רואה את מה שצריך אז למה סתם למרוח את זה? יש גם כאלה שעושים מעיין "שואו" במיוחד כשזה פרטי ויודעים שהמטופלת מצפה למשהו ארוך, אבל זה ממש לא מחייב. הסקירות שאני עברתי אף פעם לא היו ארוכות- לדעתי גם בסביבות ה10 דקות, כולל סקירות לתאומים, וראו כל מה שצריך וסיימו. ממש לא בא לי להיות שם שעה, נשמע מתיש....
סופלה מוקה
)אני גם השבת צריכה ללכת ואין לי מושג איך אני עושה את זה.
ואצלי הפוך בגלל שזה כזה מסובך בעלי קשה לו שלא דחיתי למוצאי שבת.
אין לי הרבה איך לעודד רק שזה באמת קשה ומתסכללל, מאחלת לך שהאווירה בינכם תשתפר ותגיעי לליל שבת רגועה יותר ושמחה.
אבל הכעס שלך מובן והגיוני אבל בטח בעלך גם ככה מרגיש לא נעים ומתוכסל
בעצם הוא אמר לך שזה מותר ואת זאת שהחלטת לא להאמין לו וללכת לשאול רב, לא? אז עם כל הכבוד לא הייתי מוציאה את כל הכעס עליו.
אם הוא יודע הלכות וחשבתם שניכם שאפשר לסמוך עליו, למה פתאום החלטת שלא?
ואם אתם חושבים שניכם שאי אפשר לסמוך עליו למה לא הלכתם לשאול באותו זמן?
נשמע לי שהאשמה על הסיטואציה פה היא משותפת.
וסליחה שבעצם לא יצאתי מחבקת וכזה, אבל אולי זה גם יעזור לך להרגיע את העצבים עליו כשתביני שלא רק הוא אשם במצב, לפחות לדעתי.
אבל חיבוק גדול גדול ועצום על הסיוט לטבול בשישי, מה זה מבינה אותך 
באמת נשמע שהיה פה משהו משותף, קבלת החלטה לא טובה של שניכם, והתוצאה גם משפיעה על שניכם ושניכם מבואסים.
תנסו לקחת את זה למקום של מבואסים ביחד ולא כועסים אחד על השני, למרות שזה קל לתת עצות כן? זה מאד מאד קשה כשאנחנו כועסים לא להוציא את זה על בן הזוג, סה"כ... בשביל מה התחתנו אם לא בשביל שיהיה על מי לצעוק? 
שבוע 17+2
התחלתי להרגיש משבוע 15 בערך ממש בקטנה
לא עקבתי ככ אבל היום ממש לא מרגישה כלום, אכלתי, שכבתי כל הצד. וכלום. (משהו כמו שעה)
אוף
אני יודעת שלא אמורים לעקוב. אבל למה לא הרגשתי כלום היום? אולי גם אתמול . לא יודעת לא עקבתי...אבל היום כן חיפשתי את התנועות ולא הרגשתי כלום.
אבל זכור לי יותר תנועות
אולי הרגשתי כי הייתי משועממת ממש- בפסח הייתי יותר מודעת..ז"א הרבה חשבתי על זה
והשבוע ממש לא התרכזתי בזה מרוב שהייתי עסוקה.
אבל היום נזכרתי בזה ודווקא לא מרגישה.
ממש רוצה להרגיש. להיות רגועה
