הלוואי שהיה מי שיזמין אותי (פריקונת)מיואשת******
ההורים משני הצדדים מבוגרים כבר
אנחנו מארחים אותם
הם אירחו אותנו מספיק שנים
אין תלונות רק תודות
אבל איך חסר לי לפעמים שמישהו יזמין אותי. יפנק אותי. יכין לי אוכל. יתן לי חג/שבת של מנוחה כזו. נראה לי שלא התארחנו לשבת כבר איזה שנתיים.
ויש אחים וגיסות, אבל זה לא אוצו דבר להתארח אצלם, זה לא פינוק, זה אירוח רשמי יותר. נחמד אבל לא פינוק כזה של אמא שאפשר לקלוץ על הספה בפיגמה ולהתבכיין כמה היה שבוע קשה
וההבנה שלא יהיה לי את זה יותר כי הם באמת לא יכולים יותר קשה. פשוט קשה לפעמים.
@פשיטא מקווה שאת מבינה אותי קצת יותר וסליחה שזה יצא בשרשור ההוא אלייך זה באמת לא היה במקום.
ב״ה שיש לי הורים מקסימים והרבה שנים התארחתי אצלם ויש לי יכולת להחזיר להם... אבל... מתגעגעת להיות ילדה קטנה לפעמים
סוף פריקה❤️
יש לך אחים מכירי טובה ששולחים את האחיינים לעזורמיואשת******
אני באמצע לאפות עוגת גבינה וזה הפורום הכי פעיל ויעיל...מודה
מותר לאפותאין לי הסבר
מקווה שאני לא טורחת לשווא 🙁מודה
מקווה בשבילך😟🙏אין לי הסבר
מותר לאפות אבל אם שפכת אותה ככה ולא הקצפת לפני, סבירהשם בשימוש כבר
יש מצב להסמיך עם קצת קורנפלור/קמח תפו"א?
היא כבר בתנור. אשא תפילה שתצא טובה לכבוד שבת וחג והאורחיםמודה
תעדכני אותנו 🙏🏻חגהבגה
מותר לאפות ברורanonimit48
חזרתי כדי לעדכן 🙃מודה
אבל הכי חשוב זה שלדברי בעלי היא ממש ממש טעימה.
אז בסהכ הצליח אבל לא אאמץ זאת כשיטה

הודו לה' כי טוב.
אתן ממש חמודות!
חג שמח ושבת שלום.
יופייייאין לי הסבראחרונה
הלילה שביעי של פסחאנונימי????
לילה גדול שכל אחד יכול להתפלל בו על מה שהוא צריך ישועה ש'יקרע לו הים' באותו דבר
שיתקבלו כל התפילות ושכולם יוושעו בגאולה הפרטית שלהם🙏
חג שמח😘
וואו אמן אזכור את זה ❤️ חג שמח אהובהanonimit48
אמן ותודה על התזכורת!! חג שמח ❤️🌷השם בשימוש כבר
תודה על זה! חג שמח ושבת שלום!!קמה ש.אחרונה
איך מצליחים לבשל ולנקות עם תינוקות בבית?!Batyam
יום שישי,
מעונן וגשום, אין איך לצאת מהבית.
בכי של תינוקות. עד שאחד כבר נרדם, השני מתעורר.
אלוהים שיעזור. איך בכלל מנקים או מבשלים כשהם מנדנדים כל היום ורק צריך להפעיל ולהרגיע אותם ועד שהם נרדמים, תיקון: אחד מהם נרדם זה לחמש דקות מקסימום?
וואו באמת מאוד מאוד קשה!! בעלך אשהו יכול להיות ולעזור?אנונימיות
מה עם טרמפולינותYaelL
נדנדות, אוניברסיטה וכד'? משטח פעילות עם כמה צעצועים? זה דברים שבגיל הזה יכולים להעסיק יפה. הם עוד לא בגיל שמתרוצצים בבית.
מנמיכים צפיותחמניה
מתכננים לבשל דברים פשוטים
קונים אוכל מוכן (היו לנו כמה תקופות כאלה)
מנקים פחות בדקדקנות
נושמים עמוק..
זו תקופה והיא תעבור בעז"ה
חחחחBatyam
אני קונה אוכל מוכן או מקבלת מחמותי בדר"כ, הפעם רק רציתי להכין מרק
ועדיין עם הבכי והכל אפילו א"א לסדר את המחשבה.
חיבוק גדולחמניה
רק רוצה להרגיע.. שמותר להם גם לבכות,שגרה ברוכה
בהצלחה!!
אני שמה בטרמפולינה לידי במטבח.משמעת עצמיתאחרונה
זה אחלה.
היא רואה אותי. מדי פעם אם נופל המוצץ אני מחזירה לה. מחייכת אליה תוך כדי.
אפשר למשוך ככה שעה בכיף
לפעמים היא אפילו נרדמת תוך כדי...
שרשור סיטואציות- מה אתם הייתם עושים?אין לי הסבר
הולך?
הולך!!
השבח לאל ותודה לשואל(ת).. חג שמח🙂השם בשימוש כבר
העוגיות שוקולד ציפס של פסחמצפה להריון.
נראה מדהים! אפשר מתכון?ציפור מתוקה
יש לי מתכון אחר מוצלח (את של מיואשת לא ניסיתי)יעל מהדרום
אנחנו לא משתמשים בקמח מצה.. תודה!ציפור מתוקה
הנה שני מתכונים בלי קמח מצה.. נטרפו אצלינוואילו פינו
תודה! ננסהציפור מתוקה
..אופהמתחילה
אפשר גם שקדים טחונים..ואילו פינואחרונה
חיסון קורונה בהריוןמודה לבורא עולם
הייתי מעוניינת לשמוע על בנות שעשו חיסון קורונה בהריון, ובאיזה שבוע?
ומי שהחליטה שלא לעשות, למה?
חוששת ומתלבטת.
תודה על המענה.
היו פה עשרות שרשורים על זה כבר.. תחפשיהריון_ראשון
אין לי מושג איך מחפשים שרשורים שכבר היו חחמודה לבורא עולם
היימותק 27
ובעזרת ה בשבוע הבא ביום שני, שבוע 17, חיסון שני 🙏
בדיוק כמו מותק
באפיק
...מודה לבורא עולם
גם לי נאמר ככהמודה לבורא עולם
גם אני ככה התחסנתי בשבוע 14אני זה אאחרונה
עשיתיי בשבוע 25 והשני ב28,שגרה ברוכה
התופעות היחידות שהיו היה כאב מקומי במקום הזריקה
תודהמודה לבורא עולם
אני התחסנתי ממש בתחילת ההריוןלהודות ולהלל
התחסנתי כי הייתי בארץ לזמן מוגבל, ואני גרה בחו"ל, ולא יהיה לי אופציה נוספת להתחסן. וממש מפחיד אותי להידבק פה.
תודהמודה לבורא עולם
אני שבוע 35 ועשיתי חיסון שני לפני כמה ימים 🙏🏼 ברוך ה׳ עבר טובanonimit48
אני עשיתי אחרי הלידה אבל הייתי כבר בהריון מתקדםאנונימית בהו"ל
מה שכן שמרתי על עצמי מאוד ולא שלחתי את הילדים למסגרות
התחסנתי בשבוע 12 חיסון ראשוןהשקט הזה
הסיכון לחלות בעיני היה יותר גבוה מהסיכון בחיסון.
ריפלוקסחצילוש
כיף!!!😁חצילוש
הכתמות לפני מחזורמחכה בציפייה
שלום יקרות,
האם יש כאן נשים שיש להן הכתמות חומות (הפרשות חומות) כמה ימים לפני מחזור והצליחו להיכנס להיריון ללא בעיה?
אשמח לשמוע סיפורי הצלחה כי אני נורא מודאגת שזה משפיע על הסיכוי להיקלט...
לי כמעט קבוע יש הכתמות יום יומיים ונכנסתי מהראנונימיות
מעודד לשמוע! תודהמחכה בציפייה
יש עוד מישהי שסובלת מבעיה דומה??מחכה בציפייה
כן. קבוע יש לי.דובדובה
לפני הריון ראשון גם היה?מחכה בציפייה
התקלת אותי.... לא זוכרת בדיוק.דובדובה
שמתי לב לזה אחרי שזה נהיה יותר מדי ימים..
אבל כמעט בטוחה שתמיד היה לי יום לפני לפחות ורק אז התחיל
למה שישבש?יובלית
גם לי יש ועדיין לא נקלטתי, אבל לא כל כך מבינה את הקשר...
שמעתי על הרבה בחורות שיש להן בעיה כזאת והתקשו להיקלטמחכה בציפייה
וגם תהיתי אם זה קשור למחסור של הורמון מסויים.. עדיין לא בדקתי את זה
וואלה את מחדשת לייובלית
חשבתי שזה פשוט אופי של גוף ומחזור, לא חשבתי שזה חריג...
אבל הנה יש כאן כמה שכתבו שלא הפריע להן וזה מאוד מעודדמחכה בציפייה
רק השאלה אם זה היה כך גם לפני הריון ראשון או הופיע אחרי כמה הריונות
אצלי היה לפני הריון ראשוןאנונימיות
לי(: לא כל חודש היה, אבל בהחלט קרה לי..באפיק
לי התחיל לאחרונהליהי12
מעניין אם יש קשר...
לי גם היה קבועע. ואפילו בחודש שנקלטתי התחיל עם כתם ורוד קטןלא מחוברת
תודה על השיתוף!! גם לפני היריון ראשון היה??מחכה בציפייה
כן.. אני עכשיו בהריון ראשון.לא מחוברת
ואם את ממש לחוצה תתקשרי לרופא..יואו איזה מרגשש! שיעבור בהצלחה ❤ מעודד לשמוע שהיה לעוד נשיםמחכה בציפייה
תודה נשמה !!
לא מחוברתאחרונה
שוב שאלת תנועותסבב נוסף
אבל ממש לא רצוף
היו כן כמה ימים שהרגשתי רצוף, ואתמול חוץ מתנועה בודדת חלשה לא מרגישה כלום כלום.
בגלל שזה מילא שבוע מוקדם יודעת שאין לי מה לרוץ לרופא, כי חלילה חלילה חלילה אם יש בעיה, אין מה לעשות
אבל האם זה תקין להרגיש פעם בכמה ימים בשבוע כזה?
יודעת שמהרגע שמתחילים להרגיש תנועות מתחילות לי עוד יותר החרדות אם לא מרגישה

איך נרגעים?
כן זה תקין לגמרי (:ילדת יום הולדת
בשבועות האלה התינוק כל כך קטן שמספיק שהוא מסתובב עם הפנים לכיוון הגב שלך - ואת כבר לא תרגישי כלום. לכן אומרים להתחיל מעקב תנועות רק משוע 24 או 27, למרות שמרגישים גם לפני. יש לך עוד קצת יותר מחודש עד שהתינוק יהיה מספיק גדול כדי שתרגישי אותו מדי יום.
תודה רבה. נרגעתי קצת...סבב נוסף
ממש מבינה את החרדותילדת יום הולדת
אני כל כך חרדתית שלמרות שאני יודעת את זה, ולמרות שהתחלתי להרגיש תנועות בשבוע 16 באופן די רציף, עדיין הייתי נכנסת לסרטים. פעם אחת הייתי בכזאת היסטריה שאני לא מרגישה שהחלטתי ללכת לבדיקה - ובדרך כבר הרגשתי תנועות, אבל זה עדיין לא שכנע אותי שיש תנועות
ממש אמרתי לבעלי "אני מרגישה שהיא זזה אבל זה לא משכנע אותי שהיא זזה, הולכים לבדיקה". הריון זו תקופה מלחיצה לפעמים, אבל באמת שהכל בסדר! הגוף שלך יודע מה הוא עושה.
זה בסדר, משבוע 24 מתחילים מעקב תנועותמתחדשת11
תהני ❤
תודה רבה לכולכן על ההרגעהסבב נוסףאחרונה
הקטני מתעקש להתחיל גמילהאני זה א
אני אוהבת לגמול יותר קרוב לשלוש. הוא בן שנתיים וחצי ונכנס לגן בספטמבר אז חשבתי לנסות עוד חודש ככה שיתחמם עוד קצת ( צריכה ללדת באוגוסט אז לא רוצה לחכות מדי קרוב ללידה)
אבל הוא החליט להוריד לבד והולך ועושה פיפי במקלחת היום הורדתימלו את הישבנון מהבוידם והוא מתלהב לשבת עליו כמובן שלא יצא כלום כשישב ואחכ עשה בטיטול קקי ואמר לי ..
הוא נשמע לי די בשל האמת גם מבחינת הבנה של מתי צריך אפילו עם טיטול הוא מבקש לעשות בטיטול ומחכה שכביכול אאשר לו שיעשה.
אין לי כוח לתהליך עצמו כי אני עוד בטראומת הרגרסיה של הקודם שהיתה זוועה אבל באמת לא באשמת הילד.
תשלחו לי כוח אולי זה יעזור
בנתיים הוא ישן עם הישבנון ליד המיטה והבטחתי לו שאחרי פסח נלך יחד לקנות תחתונים
וואי מבינה אותך ממשבית חלומתי
הלוואי שילך בקלות אחרי פסח
שלי בת שנתיים מבחינתי לגמול עוד שנה
רק שלאחרונה התחילה למדוד תחתונים של האחים
אז הוא עם תחתונים וטיטול כבר הרבהאני זה א
יכולה לומררגעים פשוטים
והיא התעקשה ממש והייתי צריכה לעזור לה להוריד/ללבוש בגדים
וזרמתי. וב"ה היו פספוסים אבל מעט ממש ביחס לבן 3 שנגמל שניה לפני שהתחיל גן עירייה (ואם הגן היה מתחיל בגיל 5הוא היה נגמל אז..)
כשזה בא מהם- הכי לזרום!
תלמדי את הילד שלך להקשיב לעצמו ולגוף שלו ולתחושות שלו, להיות עצמאי ולגלות שליטה על עצמו.
יאללה מהממת! תחזרי לספר לנו איך בוא
בטח שאחזור לעדכן בנתיים מחכה לאחרי החג לקנותאני זה א
אני עם ארבעה זוגות תחתונים כרגעאפונה
לא תמיד משתמשת בכולם...
אצלי בגמילה יש כלל - לובשים תחתונים נקיים כל בוקר ונשארים איתם כל עוד הם יבשים.
מהפספוס הראשון מחליפים למכנסיים בלבד...
יאללה תתחילי! חג, נמצאים בבית, זמן מעולה לגמילה.
הוא נמצא בבית גם אחרי אז לא בלחץ..אני זה א
רק חיבוק של הזדהותחרדית צעירה
אין לי כל כך1234אנונימי
אז אולי עדיף לזרום איתם כשהם משתפים פעולה ולא להיתקע אחר כך...
אבל זה רק מהחוסר ניסיון שלי, כי עוד לא הצלחנו לגמו את בן ה3
תודה.כן עד עכשיו הוא אמר שלא רוצה רק ביומיים האלואני זה א
נשמע מצוייןאפונהאחרונה
מישהי עשתה בדיקת דם nipt?חופית1990
מה השאלהבתי 123
אני רואה פרסומים של זה ומעניין אותי אם זה משהו שהרבה עושיםחופית1990
זה אמינות של מעל 99 אחוז לחלק מהבבדיקותבתי 123
זה לא מחליף מי שפיר אבל היתרון הגדול הוא שאפשר לעות את הבדיקה כבר בשבוע 10.
לגבי עם כדאי לדעתי כן זו בדיקת דם פשוטה עם אמינות די גבוהה רופא אמר לי שיחד עם הסקירות זה באמת מיתר את המי שפיר במידה שהכל תקין בעז"ה.
אם את במאוחדת או יז לך בטוח פרטי יש החזרים ממש טובים ואם לא יש היום בדיקות זולות יותר
אני עשיתיאורי8
המליצו לי לעשות בדיקת מי שפיר , ולא רציתי, בגלל שהיא בדיקה פולשנית, עם סיכון קטנטן להפלה. העדפתי לעשות nipt. ב"ה , התוצאה היתה תקינה( וגם התינוק...).
הרופאה אמרה לי שהיא אמינה ב99.99, ואם מדובר בבן , אפילו יותר. כי לוקחים DNA, של העובר מהדם של האמא.
וטעויות יכולות לקרות כי לקחו בטעות DNA של האמא. אם זה בן , זה לא יכול לקרות, כותבים לך בתוצאה גם את מין העובר וכשזה בן , זה ודאי שבדקו DNA שלו.
אני רק רוצה לדייק כי ממש חפרתי בנושא. כל הטכנולוגיהבתי 123
הסיבה שזה לא מדוייק מאה אחוז היא כי התאים בשבוע המוקדם הזה הם מהשליה ולא מהעובר עצמו ובמקרים נדירים מתרחשים שינויים בשליה ולא בעובר או בעובר ולא בשליה
זה לא מדויק. אורי8 תודקתמיואשת******
בכל מקרה מה שהיא כתבה זה שאם כותבים לך שזה בן אז וודאי שאין את הסיכוי הקטנטן לטעות שבדקו תאים של האם ולא של העובר, ואם זה בת אז יש את הסיכוי הקטן מאד לטעות הזו. זה סיכוי לטעות ממש קטנטן, אבל זה קיים.
מה שכתבתי נאמר לי ע"י הרופאת נשים שליאורי8
כתבתי שאת צודקת
מיואשת******
זה לא מדוייק, ובתי 123 צודקתאנונימית בהו"ל
להגיד שאם זה בן אז אין סיכוי לטעות זה ממש לא נכון.
וכן, אני מדברת מניסיון (עם בן). כשאת האחת לכמה מאות שנופלת בצד הלא טוב של הסטטיסטיקה אז הסטטיסטיקה כבר ממש לא מעניינת.
צריכים לקחת את הבדיקה הזו בערבון מוגבל, והיא ממש לא מחליפה מי שפיר.
אני חושבת שלגבי תסמונת דאון היא ממש אמינה,רימון א"י
לא הבנת אותי בכללמיואשת******
כל שאר התוצאות בוודאי שהן לא מאה אחוז, יש אחוז מסוים לטעות.
כשזה בת, נוסך על הסיכוי הזה לטעות גם הסיכוי הקטנטן שבכלל בדקו את האמא ולא את העובר
התאים בניפט הם אף פעם לא מהעובר, הם מהשיליהאנונימית בהו"ל
כשהתאים מהשיליה ולא מהעובר יכולות להיות הרבה טעויות, גם במין, ולכן כל מיני הנחות לגבי אם הבדיקה אומרת בן לא רלוונטיות.
אני הסברתי משהו אחרמיואשת******
לגבי כל השאר אין לי כוחות להיכנס לדיון שכל אחת תעשה את הבירורים שלה.
אני מסכימה איתך שזה לא מחליף מי שפיר ממש ואני באמת לא סמכתי רק על הבדיקה הזו.
וחיבוק על מה שעברת 💕
מצטערת בשבילך😥 אני עשיתי את הבדיקה בהריון עםבתי 123
אמרו לי שהסטייה בתוצאות לא קשורה בכלל למין העובר והם מודאים והגנים הנבדקים הם לא של האמא גם אם זו בת משווים לדנא של האמא אבל יכול להיות שיש שוני בין חברה לחברה
נכון, יש שוני בין החברותמיואשת******
עשיתי בכל ההריונות האחרונים, בגלל הגיל, בהמלצת מכון פועה.רימון א"י
יש חברה מומלצת? או מנסיון איפה עשיתן?חופית1990
מכון פועה כששאלתי אמרו לי לעשות בחברה שהיא הכירימון א"י
מאיזה גיל הם ממליצים לעשות?קול ברמה
כנל, או מאיזה הריון?מתחדשת11
אני עשיתיאבי גיל
זה לא מאה אחוז. אבל מעדיפה לקחת את הסיכון מאשר להסתכן במי שפיר.
אני לא עשיתי ותכלס זה גם לא היה מרגיע אותי. כל עוד זה לאanonimit48
לוודאות יש מחיראורי8
חיינו מלאים ניהול סיכונים, אין שום דבר בטוח ב100 אחוז, ואם יש, יש בו סיכון אחר.
כל אחת עושה את החשבון שלה איזה סיכון היא מעדיפה לקחת , את הסיכון במי שפיר או את הסיכון שבדיקת nipt תתעה.
נכון לכן מי ששואל אותי, במידה ויש ממצאים כאלה ואחרים אוanonimit48
אם ניפט לא וודאי אלא רק באחוז מסוים וודאי אז איך בכלל אפשר להתייחס אליה ברצינות?
מדברת בתור אחת שעשתה מי שפיר
99.99 זה מספיק ליאורי8
כשאת נכנסת להריון יש לך וודאות שהלידה תסתיים בשלום?
אם היתי עושה רק דברים ש100 אחוז בטוחים, לא היתי זזה מהבית וכנראה חייה בחרדות.
אז יש מנגנון הדחקה בריא שאומר שאם רוב הסיכויים שיהיה בסדר, נסתפק בזה.
ובמיוחד שיש גם סיכון במי שפיר, אני בחרתי את הסיכון שתהיה טעות בבדיקה, על פני הסיכון במי שפיר, מפחדת מאוד לעשות בדיקה שיכולה לסכן אותי או את העובר, זכותך לבחור אחרת, ולקחת את הסיכון בבדיקת מי שפיר בשביל 100 אחוז וודאות. לי הספיקו 99.99 אחוזים של וודאות.
ו 100 אחוז שלא סיכנתי את עצמי ואת העובר בשביל בדיקה.
זה לא ודאות של 99.99... הלוואיאנונימית בהו"ל
- לחלק מהתסמונות זה אפילו הרבה פחות, סביב ה-91% אם אני זוכרת נכון
- כאמור, מדובר על תאים מהשיליה ולא מהעובר, ולפעמים יש הבדל בין השיליה לעובר. זה אפילו לא כזה נדיר שזה קורה. ואז הבדיקה תכלס לא שווה כלום (לשני הכיוונים), וזה משהו שאי אפשר לדעת עליו אלא רק במי שפיר, שמן הסתם מי שמקבלת תוצאה תקינה לא עושה
- יש מצבים רפואיים אחרים שגורמים לניפט להיות לא מדוייקת בעליל, מוזמנות לגגל
הלוואי שזה היה 99.99 אחוז לעומת 100 אחוז של מי שפיר, אבל זה ממש לא.
יש סיבה שניפט מוגדרת כבדיקת סקר ולא כבדיקה אבחנתית, ואם יש איזושהי בעיה שולחים למי שפיר ולא מסתמכים על הניפט. אם היא הייתה מדויקת ב-99.99 אחוז היא בהחלט הייתה נחשבת אבחנתית, לצערנו זה לא המצב.
לגיטימי לגמרי לא לעשות מי שפיר, אבל כדאי לדעת את העובדות ואת המספרים האמיתיים לגבי ניפט. 99.99 אחוז זה לא...
עד כמה שידוע לי לגבי תסמונת דאון זה 99.99רימון א"י
במידה והתשובה יוצאת חיובית, 90 אחוז בדיקת מי שפיר תאשר זאת, שזה באמת תסמונת דאון ובעשר אחוז מהמקרים, זאת טעות בבדיקה.
התכוונתי לתסמונת דאוןאורי8
על הדרך בדקו גם תסמונות אחרות, אבל לא היה ממצא בעיתי שקשור אליהן.
ואני אומרת שוב, מוצג פה כאילו מי שפיר זו בדיקה נהדרת של 100 אחוז ודאות, זה נכון, רק שגם בה יש סיכונים, ואני בחרתי לא לקחת אותם, ושיהיה לי אחוז ודאות גבוה שבכל בסדר, גם אם לא 100 אחוז, בתפיסה שלי החיים זה לקיחת סיכונים, אין 100 אחוז.
יש עוד מלא תסמונות חוץ מתסמונת דאוןanonimit48
מי שסומכת על זה - על אחריותה לדעתי.
ברור שעל אחריותיאורי8
גם מי שעושה מי שפיר והיה לה נזק ממנו , זה גם על אחריותה.
אני בגישה שאין 100 אחוז ודאות בחיים.
גם מי שפיר לא בודק את כל האפשרויות הנדירות שקיימות בעולם. ויש דברים שאי אפשר לבדוק, כמו אוטיזם.
אני בגישה של לעשות השתדלות ולבדק את הרוב. לכן אף פעם בשום הריון לא עשיתי מי שפיר, ורק בהריון האחרון בגיל 40, כשהיתה תוצאה בעייתית בחלבון עוברי עשיתי nipt, יש נשים שבשביל ודאות עשו מי שפיר גם בגיל 25, אחת מהן שכנה שלי, והיא הגיעה למצב קשה מאוד ממי שפיר.
וודאות זו אשליה, הגישה שלי לחיים- שצריך לעשות השתדלות סבירה, והשאר בידי שמיים.
בסדר גמור לחשב אחרת, אבל חשוב להיות מודעים שגם במי שפיר יש סיכון, ואין לך ודאות של 100 אחוז שההריון ישמר.
נכון אין וודאות בכל שלב. אני בת 23 ועשיתי מי שפירanonimit48
זה נשמע שאת ממש נגד הבדיקה הזו ויכול להיות שנשים שפחות מבינות יקראו פה את הפוסט ויסכימו איתך אבל יש מצבים שמלכתחילה אין מה לעשות ואם רוצים לדעת חייב מי שפיר! או להמשיך הריון בחוסר וודאות.
לא מדברת על כאלה שעשו מיוזמתן בלבד ללא המלצת רופא...
אני חושבת שזה מאוד תלוי בסיטואציה הספציפיתבארץ אהבתי
במקרה כזה, ברור שניפט לא מספיקה. כשיש חשש ספציפי למשהו מסויים, אז צריך לעשות בדיקה שתהיה וודאית מספיק בשבילו.
אבל לרוב הנשים שאין חשש ספציפי למשהו מסויים, אבל יש חשש מסויים לתסמונת דאון, כי בגיל מבוגר יותר הסיכון לתסמונת דאון עולה, או אם יוצא בבדיקות הסקר חשד גבוה יותר לסתמונת דאון, אז במקרה כזה בדיקת ניפט יכולה להיות מספיק טובה כי האמינות שלה עבור תסמונת דאון היא בהחלט מאוד גבוהה.
ואם המטרה היא לבדוק כדי לשלול את כל הבעיות האפשריות, גם אם אין שום סיכון ידוע למשהו מסויים, אז אכן ניפט לא מספיק אמינה, ומי שפיר תתן מידע יותר מלא, אבל גם שם אין לה 100% - יש דברים שאי אפשר לגלות באמצעות מי שפיר (כמו אוטיזם), ולפעמים רואים שם דברים שרק מבלבלים יותר (שינויים גנטיים שלא ידוע מה יהיו ההשלכות שלהם) ואז זה מכניס לדילמות מורכבות יותר. וגם יש את ההבדל בסיכון - שבניפט אין שום סיכון, ובמי שפיר יש סיכון, גם אם קטן.
רק מילה של ידע לגבי שינויים גנטים
מיואשת******
תודה שאמרת. זה בהחלט חשוב..בארץ אהבתיאחרונה
אני לא נגד הבדיקה הזואורי8
היה לי חשוב לכתב שגם במי שפיר יש סיכון, ושמי שעושה אותה בגלל חששות כללים ורצון לודאות תהיה מודעת גם לסיכון שבה.
ולתסמונת דאון nipt אמינה באחוזים גבוהים מאוד, יתכן שיש תסמונות ומצבים שבהן גם אני היתי מחליטה לעשות מי שפיר.
זה גם מאוד משנה מה רוצים לבדוק, יש מחלות שנורא ואיום לחיות איתן, ויש שפחות, זה שיקול אישי של כל אחת מה מטרת הבדיקה.
כשאמרו לי שתוצאת החלבון העוברי בעייתית, עשיתי nipt כדי לדעת , ולא להיות בחרדות כל ההריון, שלא אתנסה אף פעם בדילמה הזו, אבל לא בטוחה שהיתי מפילה אם היתי מגלה תסמונת דאון, אז בשביל לדעת ולהרגע nipt , הספיק לי ולא שווה לי הסיכון במי שפיר.
אולי אם היה חשש לתסמונת נוראית יותר באחוזים גבוהים , שיש מצב שהמשמעות של הגילוי שלה היא הפלה, היתי מחליטה על מי שפיר, זה מאזניים של ניהול סיכונים.
אלא שאני רואה נשים צעירות, בלי שום ממצא בעיתי שעושות מי שפיר בשביל הודאות. כשהסיכון שיהיה להן משהו בעיתי גבוה מהסיכון שבבדיקה.
למה אני לא מצליחה להתחבר לחמותי?האושר שבחלום
לאורך כל החג, הרגשתי שחמותי מתייחסת אליי בצורה לא נעימה.
סוגשל עוקצנות.
אני בהריון שבוע 17 ברוך ה, אחרי טיפולים.
בעלי ביקש ממנה אם היא יכולה לא לשים בחרוסת יין כמו שהיא שמה תמיד, בגלל שאני בהריון.
ואני גם קצת חרדתית, ובאמת משתדלת להקפיד.
שמעתי אותה אומרת לבעלי: עברתי כבר עשר לידות והכול היה בסדר, למרות ששמתי יין בחרוסת.
המשפט הזה עצבן אותי ברמות, אבל שתקתי.
וגם כעסתי על בעלי שבכלל ביקש ממנה את זה, לא רוצה שתעשה בשבילי כלום.
אחרי זה, דיברתי עם אבא של בעלי בקשר לויטמין שאני לוקחת.
אם כשר לפסח, או לא.
ואז היא אמרה לי תקחי גם ככה את מאוד חלשה.
מה חלש בי? בגלל שאני קטנה ורזה? אני עדיין מתנהגת רגיל,
וברוך ה לא מרגישה חולשה.
גם לפני ההריון היא זרקה לי יציאות, כמו תחזירי רק עובר אחד.
את לא תצליחי להיות בהריון עם תאומים. שגם המשפט הזה מאוד פגע בי. כי אמא שלי רזה יותר ממני וקטנטונת והחזיקה תאומים!
באופן כללי, היא פשוט לא מתייחסת אליי בצורה נעימה.
לדוגמה שבעלי מכין לי אוכל במטבח שלה, היא תמיד בודקת ומסתכלת. וזה נותן לי הרגשה לא נעימה, ואני מתביישת לאכול שם.
כי היא מסתכלת על כל דבר שאני אוכלת.
זה המשיך, שהמהלך החג גיסי צחק עם בעלי, שכשאישתו הייתה בהריון היא ביקשה פרי מסוים, והוא הלך לחפש את זה בכל מקום.
אז אני הוספתי- שבעלי לא עושה אתזה, ואם כבר אני הולכת לקנות.
אז חמותי אמרה-למה שילך? בדיוק תלכי את.
פשוט הרגשה לא נעימה. ואני הכי מנסה... אפילו קניתי לה מתנה
מאוד יקרה. שידעתי שהיא מאוד רוצה.
ולמרות שאנחנו לא עשירים, קניתי. כדי שהיא תשמח בחג.
היא הגיבה בחיוך, ולא אמרה לי תודה.
לא שאני מצפה לזה, כי לא קניתי כדי לשמוע תודה.
אבל זה היה משמח אותי.
וסתם באופן כללי- אני מרגישה שהיא לא אוהבת אותי.
ופשוט חיה איתי כי אין לה ברירה, והיא אוהבת את בעלי.
וזה כואב לי הלב.
כי אני הכי מנסה ומשתדלת, אבל מרגישה עוקצנות בכל מילה שלה.
לפעמים הייתי רוצה לראות ממנה קצת אכפתיות ודאגה, במקום זה אני מקבלת עקיצות במסווה של נחמדות.
איך מתמודדים?
נשמע ממש לא פשוטאני זה א
גם חמותי לפעמים אומרת כל מיני דברים לא קשורים למדתי להתעלם ממנה ולא להתרגש זה עניין של אימון עצמי אבל עם הזמן בטוחה שתלמדי את זה.
למדתי גם בכנות לא להשקיע מדי ולזכור שהיא לא יותר מדי מודה על מתנות שקונים לה גם אם הם ממש יקרות..
בהצלחה יקירה
יואו קשוח ממשLabba
אי אפשראמן וכן
פחות קירבה,פחות אינטרקציה.
שום דבר אחר לא יעזור,כי הבעיה בה,לא בך.
ושום תשובה אחרת לא תעזור פה.
פשוט לסנן (לא פשוט בכלל
)כל היתר חולף
לומדים לסתום את הפה מתי שצריך ולא להגיב על כל דבר ומצד שני לא לשתוק אם היא מגזימה.
הכי הכי הכי חשוב זה שבעלך מבין אותך, תשמרי על זה.
מעבר לזה כמובן לכבד, אבל לא לעשות מעל ומעבר. פערים כנראה תמיד יהיו...
חיבוק גדול!
שמרי על עצמך ועל המשפחה שלך
תגידי, בעלך הוא הבן הקטן שלה?קטני ומתוק
נשמע איפשהו אולי שהיא מרגישה ש"לקחת" לה את הילד והיא עוד לא קלטה שהוא נשוי ויש לו את החיים שלו..
(אולי אני טועה, אבל זה מה שהיה נראה לי מהזווית שלי)
הוא נחשב מהקטנים.האושר שבחלום
אבל הוא היה סוגשל עמוד התווך בבית,
היה עוזר לה המון.
ולפעמים מרגיש לי שקצת קשה לה, שהוא כבר לא יכול לעזור לה כמו פעם.
נראלי אז זה יושב לחמותך על המקום הזהקטני ומתוק
בעלך איתך וזה משמעותי,
השאלה אם שייך/יועיל שידבר עם אמא שלו על זה..
ובאמת לצמצם מגע..
יקרה... מבינה אותך ממש ממש. גם אני הייתי במקום דומה לפניהשם בשימוש כבר
) בן אדם נחמד, הבן שלה היה שמח, כל חטאי הסתכם בכך שניתקתי אותו מסינרה והרחקתי אותו ממנה מרחק כשעתיים וחצי שעות נסיעה.. גם אני ספגתי מילים ומשפטים פוגעים ממש, ומעשים שאפילו היום כשאני נזכרת בהם, עדיין צובטים בליבי. היו אמירות שפגעו בי ברמה שגרמו לי לבכות מרורים ולא לרצות לבוא לשם לנצח. היו ימים שאמרתי לעצמי - איפה כל החלומות שלי על קשרי משפחה יפים עם משפחת בעלי, אני מסתדרת עם רוב האנשים בעולם, אז למה איתם לא? למה הם שונאים אותי?אז פה כדי לעודד ולומר שזה יכול להשתנות.. כן, גם לטובה. כן, גם אם נראה שאין סיכוי.
אני בטוחה שלי עזרו התפילות, אין לי ספק בכלל. התפללתי על זה מעומק הלב ובתחנונים, בקשתי מבורא עולם שהמצב ישתנה לטובה. במקביל גם אני שיניתי את התנהגותי: הפסקתי להיות קיפודית, נשמתי עמוק, שחררתי וזרמתי יותר, ושתקתי ואפילו השתדלתי לחייך ולהתנהג כרגיל גם כשמשפט שנאמר לי לא היה אמור להיאמר. עשיתי דברים שגרמו להם להעריך אותי מאוד, כמו הושטת עזרה רבה מבלי שאתבקש, הגדלתי ראש, והכל בצנעה ובשקט ומבלי לעשות עניין. ואט אט, עם הזמן זה השתפר, והשתפר יותר.. היא התרככה, היא העריכה והוקירה, היא שינתה. זו עבודה, בהחלט, אני לא מקילה ראש. זה תפילות, דם, יזע ודמעות.. אבל יש סיכוי.. היום זה אחרת לגמרי. ברמה שאני מסתכלת אחורה על הדרך שעברתי, שעברנו, ובהחלט שמחה ומודה. לא הכל מושלם, כמובן, אבל אין להשוות את המצב הקודם למצב הנוכחי. בדיוק חזרנו מהם אחרי שבוע שלם שהתארחנו בביתם, ולמעט תקל קטן של ערב חג, שנבע מ"קוצר רוח ומעבודה קשה" 🙂 ככל הנראה, היה טוב וכיף. ב"ה ותודה לה'.
בהצלחה מותק🌷
בויאנה את השראה את!!! מדהימהליהי12
את מדהימה שהיית מוכנה להשקיע ככה!!בת 30
איזה כיף לקרוא אותך ולדעת שאפשר אחרת. תגובה חשובהאמא יקרה לי*
מגיבה לשלושתיכן-השם בשימוש כבר
@בת 30
@אמא יקרה לי*
תודה, יקרות. לא רשמתי את זה כדי לקבל הערכה, אלא באמת להראות שאפשר אחרת. לא קל בכלל בכלל, אבל אפשרי. אם הייתן אומרות לי לפני 8 שנים שאני א ו ה ב את חמותי, הייתי או צוחקת לכן בפרצוף או מחטיפה לכן נמרצות, תלוי במצב רוחי באותו הרגע...

תודה❤️
יש פה כ"כ הרבה שרשורי חמיותאמא יקרה לי*
ובאמת מדובר בקשר מאד מורכב מטבעו, כך שכיף לראות שאפשר לשפר
והמאמץ שווה את זה. תודה ששיתפת...
ובכלל, מהחוויה שלי כמי שעוסקת בדיני משפחה- אין מפסידים כשמוותרים ומרוויחים משפחה חמה ומלוכדת.
אכן, המאמץ בהחלט שווה🙂 וכן, הרבה פעמים צריך לוותרהשם בשימוש כבר
ו-מותר לשאול מהו תחום עיסוקך? הסתקרנתי🙂
באישי...אמא יקרה לי*
דרך אגב, משהו ששכחתי לכתוב - במהלך כל התקופה הנ"ל,השם בשימוש כבר
(כמובן שהיום חברותיי מודעות גם לטוב, מטבע הדברים הן היו שותפות גם לתהליך. בדיוק אחת מהן הזכירה לי שבוע שעבר את העבר הדי נשכח, כשאמרתי לה שאנחנו הולכים להתארח שם שבוע..)
דבר אחר שלצערי כן נפלתי בו היה שאת אישי כן הקפדתי לשתף בכ ל, אבל כ ל מה שנאמר/התרחש, כולל אמירות וכינויים לא מחמיאים בכלל, בלשון המעטה, שהצמדתי לבני משפחתו.. אני ממש מתביישת כשאני נזכרת בזה. אני יודעת שגרמתי לו צער ועוול גדול. היום-לו הייתי מסובבת את הגלגל אחורנית גם הייתי משתפת אותו כמובן, אבל ממש לא בצורה המחפירה הזו. זה היה נוראי מצידי. מודה ומתוודה. היום אני מקפידה, כתשובת המשקל, בעיקר לשבח..( טוב נו, כמעט ורק לשבח.. )
בהצלחה לך🌷
ממליצה על זה מאוד!!נוניש
כל נסיעה לשם וכל שבת היו סיוט שרק חיכתי שייגמר...
בעלי לקח את זה מאוד מאוד קשה וחוץ מהקושי שהיה לי שם אחרי כל מפגש עם המשפחה שלו הייתה ביננו אווירה מאוד קשה ולא נעימה וזו הייתה קרקע פוריה למריבות.
ברגע שהבנתי את זה החלטתי להפסיק לשתף אותו בתחום הזה והיו לי שתי חברות שהייתי פורקת להם כל פעם לפני שנוסעים לשם שבת וגם במהלך הזמן שהייתי שם-ברמת וואלה אין לי כח לזה, לאחת מהם התקשרתי פעם אחת עשר דקות לפני כניסת שבת לבכות על התנהלות פוגעת של חמותי...
המקום הזה שנפתח לי עם החברות פינה לי מקום עם בעלי שלא לעשות לו ולנו רע ולאט לאט לא במודע שיתפתי אותו בכל דבר טוב שראיתי אצל אמא שלו והמשפחה בכלל והמילים הפכו למציאות!!! ב"ה היום אני בקשר חברי ואוהב עם אמא שלו והמשפחה בכלל. זה לקח זמן דרש עבודה אבל לגמרי היה שווה את זה.
הדברים שהיו לי קשים בהתחלה לאט לאט תפסו הרבה פחות מקום ולאחרונה היה לנו תקל באותו עניין והחלטתי לפתוח את הדברים עם אשת מקצוע שממש עזרה לי להבין ולראות את הדברים בצורה רחבה ועמוקה יותר.
ראיתי את הדברים שכתבת וכ"כ חשוב להעלות את זה למודעות! מלמדים אותנו לספר הכל לבעל ושלא יהיה סודות ושזו זוגיות טובה ואמיתית ואני באמת מאמינה שבסוף גם הוא בנ"א וזו המשפחה שלו. אם הדברים לא עושים לו טוב פריקה של הדברים בחוץ יכולה רק להועיל ולעשות טוב לכולם.
בהצלחה רבה לכולנו!!!
🙂 תודה על החיזוק. אכן, מלמדים אותנו לספר הכל לבעלהשם בשימוש כבר
כן לשתף, גם בנושאים הקשורים למשפחתו, רק בשום שכל ובצורה מושכלת..
לא מתחרטת ששתפתי אותו,
כן מתחרטת - על האופן בו זה נעשה..
ואם שיניתי פה מחשבה או תכנון למישהי - והיה זה שכרי.
את צודקת כ"כ. ומוסיפה:חלונות
זה עשה אותו כ"כ מ א ו ש ר !!!!!
הייתי מזכירה לעצמי בצורה טכנית ממש. אחרי כל ביקור כשהיינו מדברים איך היה וכו' - הייתי משחילה איזה סיפור טוב או מחמאה עליה.
זה גם גרם לו לאהוב ולהעריך אותי יותר 😜
ממש ממליצה. ראיתי בחוש איך זה עשה *לנו* טוב.
וואו, איזה רעיון מדהים! חכמת נשים בנתה ביתה, מקסים!!השם בשימוש כבר
מהממתכל היתר חולף
סליחה אם הובנתי לא נכון!!נוניש
העניין עם הבעל ממש לא בא בביקורת או משהו אישי מולך, באמת רק לספר מה זה עשה אצלנו.
עכשיו שקראתי שמתי לב שאולי כך נשמעתי-סליחה אם את או מישהי הבינה אותי ככה!!!
זה ממש ממש בסדר, אין על מה להתנצל.. ואני ממש מסכימההשם בשימוש כבר
ככה זהאמאשוני
לוקחים כמה נשימות עמוקות ומנסים לא לזכור ולא להתייחס לכל משפט שיוצא מהפה.
אמרה אז אמרה.
כן חרוסת לא חרוסת מה זה משנה, העיקר שלום עם בעלך, בריאות.. יש דברים הרבה יותר חשובים.
רוצנ לעמוד ולהסתכל שיהיה לה לבריאות. תכינו מה שאתם רוצים בלי להתחשבן. ככל שתתמידו לא להתייחס למבטים ככה היא תתרגל למה שאת אוכלת ולמה שאתם עושים במטבח. תנו לה את המקום להתרגל.
ב"ה שאת לא צריכה לחיות איתה באופן יומיומי. באמת שהכל טוב. כל עוד זה לא דברים שמשפיעים על היומיום או על הקשר שלכם כזוג- תנסי לא לשמוע, לא לספוג, לא להיפגע.
תביני שקשר חמות-כלה הוא קשר מורכב במהותו.
תתרכזי במה שעושה לך טוב בחיים. תחשבי עליו. תעצימי אותו וממילא הקשיים יתפסו פחות נפח במחשבה.
בהצלחה וחג שמח!
אני רק רוצה להגידבארץ אהבתי
אני ממש זוכרת איך אחרי שהבכורה שלי נולדה, כשאמא שלי אמרה לי דברים שהיא חושבת שנכון לעשות אז שמחתי לקבל ממנה עזרה, וכשחמותי אמרה לי דברים דומים יכולתי ממש להיעלב מזה ולהרגיש שהיא חושבת שאני לא אמא טובה.
אבל כשהתחלתי להעלות את זה למודעות שלי, ועבדתי על הפרשנויות שלי (ממש הזכרתי לעצמי באופן מודע בכל פעם שהיא אמרה דברים שזה כי אכפת לה) אז באמת הצלחתי עם הזמן כבר להרגיש את זה באופן טבעי. ב"ה יש לי קשר ממש טוב עם חמותי, וממש כיף לי לפגוש אותה (ב"ה זכיתי בחמות באמת מהממת בפני עצמה, אבל זה כן דרש עבודה מצידי לא להיות רגישה מידי עם הפרשנויות שלי שיכלו להזיק ולפגוע בקשר ביננו).
את כותבת את הדברים מתוך החוויה שלך. האם באמת חמותך לא אוהבת אותך? האם היא באמת עוקצנית כלפייך? יכול להיות שכן, אולי זה באמת יושב על הקשר שלה עם בעלך והקושי שלה שהוא התחתן וכבר לא עוזר לה.
אבל יכול להיות שלפחות חלק מהדברים הם בראייה שלך. שהיא סתם אומרת דברים לתומה, ואת מרגישה שזה רומז מעבר, בגלל הרגישות של הקשר.
והקטע עם האוכל - מוכר לי מאוד בתור אשכנזיה שהתחתנה עם ספרדי. היה לי מאוד קשה בהתחלה להתרגל לזה שמסתכלים לי בצלחת ובודקים מה וכמה אכלתי. אבל זה לגמרי עניין של מנטליות (לא יודעת אם גם אצלך זה ככה, אני מדברת מתוך מה שאני חוויתי).
המהפך שאני עברתי בנושא היה כשדיברתי פעם עם חברה שסיפרה שלה היה קשה בהתחלה עם חמיה וחמותה האשכנזים (כשהיא באה מבית ספרדי), ומה שהיא תיארה שהיה קשה לה היה שהיא הרגישה שלא אכפת להם ממנה בגלל שלא התערבו מספיק (לא זוכרת מה בדיוק היא סיפרה, אבל בגדול זה היה אותם הדברים שלי הפריעו כי יותר מידי התערבו לי בחיים). זה מה שגרם לי להבין שזו הדרך שלהם לבטא את האהבה והאכפתיות שלהם, וגם אם לי קשה לקבל את זה, יהיה לי יותר נכון וטוב אם אני אראה את כביטוי אהבה ולא כחדירה לפרטיות שלי. ב"ה היום אני מצליחה באמת להרגיש את זה ככה.
וואי גם אני מכירה מישהי כזאת.. כשאני התלוננתי בפניה שחמותיהשם בשימוש כבר
וזו הייתה בהחלט נקודה למחשבה..
אוף איזה מבאס הערות כאלה....דובדובה
יש חמות שהן כאלה חסרות טקט ומרגיזות..
מרחמת עליכן..
לא מכירה את זה בכלל. יש לי חמות אחרת לגמרי.
כן היא מעירה, אבל כל כך בטקט.. וכן יש לה רגישות... והיא לא מתערבת במה שלא שייך...
הלוואי ואני אהיה כמו חמותי.
הלוואי.
שאהיה חמות טובה כמוה אמן.
ולך אאחל שחמותך תתעשת.. אבל לריב איתם או לענות להן לא יעזור לך...
תזרמי..
תלמדי לא לספור אותה ולהסתכל רק על מה שטוב בה.
אולי זה יעזור לך בהתמודדות איתה.
יש לי חברה שפעם מאוד פגעה בי.. לא באשמתה או כן זה לא משנה נפגעתי.. אבל כל כך זכרתי לה את הטוב שעשתה לי פעם.. אז פשוט בהמשך מחלתי לה.
ועד היום אני נזכרת בטוב שעשתה והרע נמחק לו.
יחס חמות כלהיהושבעט5
אבל קודם אני אתחיל מהמקום שלי בתור כלה עם הבדלי מנטליות.משפחה חמה אוהבת שמתגייסת לעזור בכל מצב.למשל כשמתארחים הגיסות מיוזמתן מקלחות את הילדים.
המון מתנות של סבתא,הגיסות.מיליון ממתקים.
אבל מצד שני.
חמות חסרת טארט,משפחה מתערבת.
"נכנסים בורידים"
נפגעתי המון ,בעלי ידע מכל לא ספרתי לאף אחד אחר.
אבל הם התנהגו כך לכל אחד במשפחה.
לי היה קשה במיוחד ,בגלל האופי שלי . המנטליות השונה.
אבל פה האבל הגדול,אין אפשר להפריד את האהבה והנתינה העצומה שלהם.עם הביקורת וכל הצדדים הקשים באופי של חמותי.
רק 2 ילדים שלנו נישאו הם הבינו מה חוויתי מול חמותי.
להגיד ממרחק השנים שהיה קל.לא!היה קשה.
אבל זו המשפחה שלי.הם אוהבים ,אבל זו ההתנהלות שלהם .
בתור חמות לחתן וכלה.
אני מתנהלת מול הילד שלי.
לא מבקשת עזרה מחתן או הכלה.הם האורחים שלי.
כשהם עוזרים מיוזמתם אני מודה בחום.
אני לא מתערבת .
לא שואלת מה שהם בוחרים לא לספר.
אם הם בוחרים או לא בוחרים לבוא להתארח שבתות או חגים.
אנחנו מכבדים את זה.
הילדים מוזמנים ,לפני מה שנכון ומתאים להם.
קשר זה דבראבי גילאחרונה
בטח שלא נפגשים בתדירות גבוה..
היית מצפה שתתנהג יפה אבל כנראה משהו מעיק לה והיא לא יכולה לשלוט בדבריה.
תחשבי רק על ההשתדלות שלך. ככה אני עושה...
בטוחה במאה אחוז שהיא רואה ומבינה ומעריכה אבל לא יודעת איך לתווך לעצמה את זה ולשדר משהו אחר מלבד עוקצנות
אני וחמותי התברכנו בקשר מדהים אבל בעלי היה רווק הרבה זמן והוא הבכור אז בהתחלה היא ממש שמחה אחר כך התפוצצה עלי כל כך חזק ששנה לא ביקרתי אותם. שנה שלמה בלי שיחת טלפון בלי כלום אחרי שיצאתי מביתה בבכי מר.
אחרי שנה (!!) שנרגעו הרוחות ניסינו שוב והיום אנחנו בקשר הכי טוב בעולם חושבים שהיא אמא שלי.
מה אני רוצה להגיד? תתרכזי בזוגיות. בהריון. בבריאות.
כל השאר בונוס. גם זה יבוא...
היי בנות יקרות, מישהי מכירה היפוך עובר במים?anonimit48
לא אמורה להיות השפעה אחרי הלידהYaelL
לפעמים מצג עכוז קורה בגלל מבנה רחם מסוים, אם תעשי ניתוח (מאחלת לך שלא תצטרכי) אז יוכלו לראות, במצבים כאלה בדרך כלל מסתכלים לראות אם יש הסבר לזה שהעובר היה עכוז או סתם "מקריות", למשל מחיצה קטנה ברחם או מבנה דו קרני.
מוקדש לכל הנשים היקרות שסופגות אלימות מכל סוג שהיא❤️אשה שלו
❤️ מקפיצה (אין לי מושג מה זה אבל אם בחרת לשתף בטוח שיפה.. )השם בשימוש כבר
את לא יכולה לצפות?אשה שלו
לא..השם בשימוש כבר
מצרפתאשה שלו
תודה, יקרה!! 🙂השם בשימוש כבראחרונה
וואוו איזה סרטון. מקפיצהפה לקצת
הדרכה חינמית של האתר - הבית להורות מקרבתרקלתשוהנ
נרשמתי חיש מהר

אם מישהי מעוניינת במקום עונש – הדרכה אינטרנטית להורים
..כבתחילה
ראיתי שחיפשת בעבר.
אולי אנירקלתשוהנ
יפה. בהצלחהבת 30
הקדמות, לב הענין על קצה המזלג ואז הצעה וחפירות להצטרפות לקורס בעלות מוזלת רק עד הערב בחצות.
גם אם לא תרשמי לקורס, תמשיכי לקבל מהם מיילים עם מעט חומר, ומה שהם מסבירים בוובינר גם נותן כיוון וקצת כלים.
😂😂 היטבת לנסח...השם בשימוש כבר
חח ממש ככהאמאשוניאחרונה
ראיתי אותה כבר 3-4 פעמים וכל פעם זה משמעותי לי, כל תקופה והאתגרים שלה, ויפה להשליך מחדש את העקרונות על המציאות המשתנה.
תודה!השם בשימוש כבר
תודה רבה!!אם_שמחה_הללויה
תגידו לי שאני נורמלית וזה קורהאהבתחינם
הייתי חסרת סבלנות.. כעסתי המון על כלום ושום דבר
על בעלי, על הילד, על אמא שלי...
אוף רוצה ללדת כבר בע"ה אני בקושי זזה, כבדה לא רגילה להיות תלויה באחרים.
יושבת על הספה ורק בוכה .. ועצובה .. בעיקר על זה שלא היתי סבלנית לבן שלי.
את הכי נורמלית בעולם!הרפו ודעו..
ואוף על מה שקרה
בטח שאת נורמלית ובטח שזה קורה, לי זה קורה גם בלי להיותהשם בשימוש כבר
תסלחי לעצמך, לא נורא. הילדון כבר ישן? בין אם כן ובין אם לא, לכי תתני לו נשיקה וחיבוק ותגידי לו שאמא מאוהבת בו, לא משנה מה. לבעלך וגם לאמא אפשר להתנצל ולהסביר שאת לא במיטבך היום, וסליחה על ההתפרצות והכעס.. וזהו. תאכלי משהו טעים, תתקלחי ותלכי לישון. לפעמים זו רק עייפות, והשינה עושה פלאים. מחר יום חדש ובע"ה שמח, גם חג מחר🌷
בהצלחה מותק❤️
הכי נורמלית בעולם!!פשיטא
חיבוק! אל תכעסי על עצמך..❤❤
וואי את כלכך נורמלית. עוד אין לי ילדים אבל זה בדיוק מה שעברanonimit48
בטחחח קורהאורוש3
גם בלי הריון זה קורה לייעל מהדרום
קורה לכולןןןן❤️❤️❤️מיואשת******
הכל בסדרבת 30
ר' נחמן כותב שהיצר הרע עובד כפול. גם גורם לעברה ואח''כ גורם לעצבות שלא מאפשרת לעשות תשובה .
אז צריך להיזהר שלא ליפול לעצבות הזאת...מה שהיה היה. מנסים לתקן ולחזור למצב תקין, בלי נקיפות מצפון שתלויות על צווארינו...
ובע''ה לידה טובה בקרוב ובקלות!!
איזה נשמות אתן💖אהבתחינם
מפצה על אתמול.
תודה על השפיות, והמילים במקום🌹
אלופה🤗אם_שמחה_הללויהאחרונה
ששבת תביא איתה כוחות מחודשים!!!
בקבוקים לחלבשמלה אדומה
יש לי צורך בבקבוק נוסף ( חלב אם) איך בוחרים? יש חוקים לזה או שלא צריך להסתבך?
וגם ממתי הם מתחילים לשתות מים? צריך בקבוק אחר?
ושקיות שמירה לחלב אם, יש חברה מומלצת / פחות מומלצת? תודה!
טומי טיפי מושלםחצילוש
האמת הייתי קונה עוד אחד מאותה חברהמיקי מאוס
מסכימה ומוסיפה -יראת גאולה
אני אוהבת את טומי טיפי. מים מתחילים לשתות רק כשאוכליםבתי 123
שקיות יש כל מני פשוט תנסי חברות שונות ותראה מה יותר נוח לך. בסופו של דבר אם את שואבת הרבה זה יוצא יקר אס כדאי למצוא את הזולות יותר.
יש שקיות שאי אפשר לרשום עליהם בעט רק בטוש ארטליין לי זה ממש הפריע אבל לא זוכרת איזו חברה היתה טובה
לגבי שקיות חלבהכל בנחת
לגבי שתיית מים- נותנים מים רתוחים בטמפרטורת החדר החל מהרגע שהילד אוכל ארוחה שלמה ולא צריך תוספת..
בשעה טובה ומזל טוב 🧡
בגיל קטנטן היה נח ומתאים אוונט, בהמשך עברנו לטומי טיפיכבתחילה
שקיות לא צריך חברה מיוחדת, מה שהכי זול כי זה חדפ וזורקים.
מים מגיל חצי שנה אם אני זוכרת נכון ולא חייב בקבוק נוסף, אנחנו השתמשנו בכוס אימון שמשמשת עד עכשיו לשתיית מים.
אם הוא לוקח מאם יפה תקני עוד מאםאורוש3
לגבי מים- כשאוכלים מוצקים. כשזה יותר מכמה ליקוקים. אצלי לקח להם קצת זמן. להתרגל. לא צריך בקבוק אחר.
שקיות לחלב אם הכי זול בבית מרקחת של הקופה. אם אני זוכרת נכון בזמנו טפטף לי מהזולות ואז קניתי יקרות וגם קרה. כשהייתי היסטרית על זה שמתי בתוך שתיים. חלב אם יותר יקר מהשקיות.
וואלה?? טומי טיפי?שלומצ'
היינו איתם בהתחלה, ממש לא אהבנו.
מאמ הרבה יותר נוחים לדעתנו, והכי הכי- אוונט, אבל זה לאנשים עם משכורת מכובדת יותר משלנו... ![]()
לנו היו בהתחלה 3 סוגים של בקבוקים (יצא ככה, לא בגלל איזו אג'נדה), ובסוף כאמור התמקמנו על מאמ.
אני אוהבת את מאמרעותוש10
לא יקרים מאוד וקל למצוא אותם בחנויות
לי יש שניים,
בהתחלה אחד לשאוב במעון ואחד למים בקושי בבית
בהמשך הצורך למים עולה אז צריך יותר, הייתי קונה שיהיה 2 בבית לפחות
תודה לענות! שאלה נוספת בפנים?שמלה אדומה
אני חושבת על הימים החמים שלפנינו , ואני לא רוצה להעמיס עליו חלב שיעשה לו עומס בבטן אלא רק להשקות קצת ולהרוות..
ההנקה -תמ''ל מרווה כמו מים.ומים יכוליםלשבש תחושת רעבראשית גאולה
אין שום צורך בזה בהתחלה
ההנקה נותנת לגוף את כל הנוזלים
לתינוק שעדיין לא אוכל מוצקים שתית מים יכולהבתי 123
זה יכול להיות ממש מסוכן תלוי בכמות ובמשקל התינוק.
חוץ מלתת יותר חלב חשוב לשמור על טמפרטורה נוחה בתוך הבית וביום חם לא לצאת איתו החוצה
כי זה משבש את המאזן בגוףאורוש3אחרונה
אם מאמ הולך לכם טוב- תקני עוד אחד..פשיטא
אוףף החג שיבש לי את כל השעות ואני לא מצליחה לעקוב אחרי ביוץאנונימית(:
כבר היום ה17 ועדיין אין סטיק חיובי. נראה שהפס תקוע על אותה עוצמה...
באסה
נשמע לי שעוד לא היה ביוץ בלי קשר לשעהמרווה כחולה
יכול להיות ביוץ מאוחר לפעמים חסר מידע כדי לדעת מה קורה אצלך. אולי בגלל לחץ? מה האורך של המחזור שלך בדרך כלל? באיזה יום התחלת לבדוק? המחזור שלך סדיר או לא?
אומרים שיש כאלה שהבדיקה לא אמינה אצלם, אולי את כזאת... כבר יצא לך לזהות ביוץ עם מקלות או שזאת פעם ראשונה?
בהצלחה וכל הכבוד על ההתמדה!
ביוץ מאוחר זה יכול להיות גם ביום ה20 והלאה?אנונימית(:
המחזורים שלי לאחרונה הם או 29 או 33 בערך..
וכל חודש אני מצליחה לזהות ביוץ חוץ מעכשיו🤕
כן יכול להיותבוקר אור
וואו מוזר ממש!אנונימית(:
כן, ואז המחזור יהיה 34 ימים והלאה...מרווה כחולה
תודה רבה❤אנונימית(:
ויש מצב לא לבייץ החודש? זה יכול לקרות?אנונימית(:
יכול לקרות אבל פחות סביר. באיזו שעה את בודקת?anonimit48
משתדלת לבדוק בסביבות 3 או 4. אבל לפעמים אני לא בביתאנונימית(:אחרונה
זה ממש נראה שהפס תקוע על אותה עוצמה כבר 4ימים רצוף
מתי הייתן מספרות בעבודה?הריון ולידה
הבעיה היא שבתחילת הריונות אני סמרטוט רצפה במקרה הטוב.
העבודה שלי היא פיזית מאוד.
האם הייתן מספרות לבוסית שלכן כבר בשבוע ממש מוקדם (7+4 כזה) כדי שתעזור לכן להימנע מפיזיות? או שהייתן בולעות את הצפרדע ומחכות? ממש מתלבטת..
איזה סוג של פיזיות?בתי 123
אני הייתי מספרת. סיפרתי לבוסית שלי בשבוע 9, לא עבודה פיזיתanonimit48
אלא אם כן את גם כמוני יכולה לקחת פה ושם מחלה ולנוח ככה שתוכלי לסחוב ולא לספר מיד
תלוי כמה פיזיתרגעים פשוטים
אני בעבר (כשעבדתי במשהו פיזי יותר) נמנעתי רק בשלבים מתקדמים כי כבר היה לי כבד.. וסיפרתי תמיד אחרי השקיפות
יש עבודות פיזיות שלא כדאי בשליש הראשון לעשות. חוץ מזנanonimit48
אני מכירה מעצמי שאני עם חולשה נוראית צריכה אפילו עירויים אז בעבודה פיזית בכלל בכלל לא הייתי עומדת. בלי קשר להריון בסיכון או לא...
הייתי מספרת..חרות
סיפרתי כבר בשבוע 7חיכיתי חיכיתי
כשהיה הריון שהרגשתי בו טוב וסיפרתי מאוחר יותר לא האמינו לי מרוב שהתרגלו שעל ההתחלה אני לא מתפקדת ומיד מספרת
תודה יקרותהריון ולידה
פשוט ממש ממש גמורה ומבוחלת.. מספיק שאחד האנשים עושה על עצמו פיפי ואני מתה מהריח ורצה להקיא..
אז רוצה להימנע כמה שאפשר.. וגם שבמשמרות ישבצו אותי לעבודה עם החבר'ה היותר קלים פיזית..
אשרייךאבי גיל
לדעתי חד משמעית כן!❤️anonimit48
בטח לספר. מהממתאורוש3
השאלה אם בשלב מאוחר יותר את חושבת שזהבוקר אור
או שאולי תעדיפי לשמור לך את ה"פריבילגיה" הזו להמשך ההריון כשיהיה יותר כבד
אני מספרת לבוסית שלי ראשונה אחרי ההורים ;)קול ברמה
אני סיפרתי בשבוע 9חרדית צעירהאחרונה
כדאי לך



