אז זה ניק אנונימי שלי, כמו שאמרתי בעבר...
רוצה לשתף במורכבות זוגית שיש לנו.
אשמח לעצות, שיתופים מסיפורים דומים או סתם מילים טובות.
בעלי הוא איש מדהים ומיוחד. באמת באמת.
רגיש ואוהב, מפרגן ומכיל. באמת זכיתי. ב"ה אלף פעמים.
והנה מגיע האבל...
אנחנו נשואים שנה פלוס ועדיין בלי ילדים. אני מאוד רוצה, משתוקקת. כל החודש, הימים סביב מחשבות על זה. ובעלי הרבה פחות. הוא בשלב שטוב לו רק הביחד שלנו, לא רואה צורך מיוחד בילדים. הם נחמדים בעיניו אבל עוד לא מוכן להיות הורה לילד. הוא מאוד פוחד, לדעתי בעיקר מחוסר הידע (לא דוד, ואין אחים קטנים) וההיכרות עם המתיקות והסיטואציות השונות שילדים מזמינים אותנו אליהן.
בכללי קצת מורכב לו נפשית כרגע, אז זה מתווסף.
שנינו לא רוצים למנוע כרגע...
אנחנו מדברים על זה המון הממוווןן
על הפחדים, הרצונות, הבדיקות. כל חודש הוא מאוד מכיל בשבר שלי, אבל אני מרגישה שהוא לא באמת מבין את השבר, ולא מרגיש כמוני.
זה קשה.
מאוד מנסה להבין את הצד שלו.
רוצה לשמוע מבבנות שגם חוו את זה, מה עשיתן, מה עזר?
איך היה כשהגיע התינוקי?
מפחדת שעד שזה יגיע יהיה לו קשה והוא לא יאהב אותו או שהתינוק יהיה נטל עליו.
אשמח לקולות מנחמים 😔
תודה!!!
אווצר
רוצה לשתף במורכבות זוגית שיש לנו.
אשמח לעצות, שיתופים מסיפורים דומים או סתם מילים טובות.
בעלי הוא איש מדהים ומיוחד. באמת באמת.
רגיש ואוהב, מפרגן ומכיל. באמת זכיתי. ב"ה אלף פעמים.
והנה מגיע האבל...
אנחנו נשואים שנה פלוס ועדיין בלי ילדים. אני מאוד רוצה, משתוקקת. כל החודש, הימים סביב מחשבות על זה. ובעלי הרבה פחות. הוא בשלב שטוב לו רק הביחד שלנו, לא רואה צורך מיוחד בילדים. הם נחמדים בעיניו אבל עוד לא מוכן להיות הורה לילד. הוא מאוד פוחד, לדעתי בעיקר מחוסר הידע (לא דוד, ואין אחים קטנים) וההיכרות עם המתיקות והסיטואציות השונות שילדים מזמינים אותנו אליהן.
בכללי קצת מורכב לו נפשית כרגע, אז זה מתווסף.
שנינו לא רוצים למנוע כרגע...
אנחנו מדברים על זה המון הממוווןן
על הפחדים, הרצונות, הבדיקות. כל חודש הוא מאוד מכיל בשבר שלי, אבל אני מרגישה שהוא לא באמת מבין את השבר, ולא מרגיש כמוני.
זה קשה.
מאוד מנסה להבין את הצד שלו.
רוצה לשמוע מבבנות שגם חוו את זה, מה עשיתן, מה עזר?
איך היה כשהגיע התינוקי?
מפחדת שעד שזה יגיע יהיה לו קשה והוא לא יאהב אותו או שהתינוק יהיה נטל עליו.
אשמח לקולות מנחמים 😔
תודה!!!
אווצר
