פורום הריון ולידה (עמוד 2225)

יש פס מהמם

בדיקה רגילה (לא האלו של הליפני האיחור) של "בדיקה כנה"  זיהתה לי הריון כבר 10 ימים אחרי הביוץ.

אבל הבנתי שקליר בלו לא הכי אמינים..

זה היה מזמן, אם היית בהריון הפס היה יוצא חזק בוודאות.. לא? למה שלא תעשי בטא?

קרה לי בדיוק לפני שבוע וחצי. הפס התחזק.
וכמובן מצטרפת להמלצה כל סנסוטסט.
בהצלחה אהובה

תודה ממי
ומזל טוב!!!

וכן, הרבה כאן אמרו שקליר בלו לא מדוייקים

שלא אמינה בכלל הבלו קליר איך עדיין היא נמכרת?
זה ממש מעצבן.. לחשוב שכן ופתאום לא..
בקרוב אהובה❣️

את נחשפת לאנשים? אולי כדאי לעשות בדיקת קורונה...

זה התחיל ממשהו רגשי ,משהו שהזכיר לי את תחילת ההריון וקורה לי שזה מחזיר הכל אחורה הפעם לא מצליחה להתאושש פשוט הזוי

גם לי חזרו בחילות שברור לי שהן בגלל דברים רגשיים שאני לא מצליחה להבין מה הם.
קשה

בינתיים ה' ריחם עלי והעידודים שלכם אפשרו לי להעמיד סיר מרק ואורז מקווה שאצליח עוד משהו

מי יודע איזה נשמה קדושה דווקא את צריכה להביא,

בעזרת השם בקרוב ממש אמן.

 

יש הרבה שיש להם הפרשים כאלה..

הפרש של שנתיים ותשעה חודשים. בין הראשון לשני.

מעולם לא הרגשתי שנעצו בי עיניים בגלל הפער הזה. מעולם

ובע"ה שתזכו במהרה! חיבוק על ההתמודדות

בכל מקרה הרחם שלך ברשותך הפרטית בלבד ולא עניינו של אף אחד אם את מתכננת או לא ואם את מנסה או לא וכמה זמן.
בעזרת ה׳ מאחלת לך שתיפקדי בקרוב!!!❤️❤️

אולי בחלק מהציבור החרדי זה יותר נפוץ.
אבל לדעתי נגיד בכל חלקי הציבור הדתי לאומי, גם החזקים יותר, לא ינעצו עיניים בשלב כזה.
לדעתי בכלל רוב האנשים לא נועצים עיניים. אולי אנחנו רק מרגישות ככה לפעמים..

בחברה החרדית, לא התכוונתי כמובן שאצלם יותר נפוץ נעיצת עיניים

לא נראה לי שמישהו נועץ עיניים... אז יש הבדל, כי היא השביעית שלי, אבל גם כשהשני שלי היה בן שנתיים עוד לא הייתי בהיריון הבא... (באמת אז היה קשה לי יותר, ויש מצב שזה קצת היה מוזר לסביבה שלי, אבל זה לא גרם לשאלות ולנעיצת עיניים...)

אם זה מעודד אותך, כשהשני שלי היה בן שנתיים ורבע בערך נכנסתי להיריון - עם תאומים (מבחינתי זה היה סוג של פיצוי...)
בע"ה שתקבלי את הטוב המוכן לך במהרה!

תודה נשמה אמן ואמן

ואחכ הופ הגיעו ילדים צפופים כמעט כמו תאומים ב"ה

משמח לשמוע

 

ויש בניהם גם הפרש לא קטן כל כך והיה לי מאוד קשה הייתי בטוחה שכולם מסתכלים עלי אבל בפועל זה היה רק אצלי בלבד ובדיעבד הסתבר לי שאנשים מאוד,קרובים אלי חשבו שבכלל מנעתי והיו בשוק שזה לא היה מרצון כי אחכ הגיעו שניים די צפופים ועכשיו שוב חיכיתי קצת יותר אבל אני שמחה שזה הגיע בדיוק בזמן הנכון ולא לפני...

אבל תמיד רוצים עוד ועוד לא יעזור כלום

 

זה לא שחלילה היא לר רוצה שיהיו לאחרים היא רוצה שגם יהיו לה... טבעי לגמרי!

ואני לא משווה בינינו היא הרבה יותר גדולה ממני ואני אוהבת את הילדים שלה מאוד מאוד

פשוט אני גם רוצה ולדעתי זה טבעי יש לי שתיים מדהימים ואני רוצה עוד

אם לא היית מצפה להריון לא היית חושבת ומרחמת על עצמך שאולי ינעצו בך עינייים נכון?
בגלל שאת כל כך מצפה אז נראה לך שיסתכלו עליך, שחררי נשמה
תהני ותפללי שבעזרת ה תזכי לפרי בטן

תודה אהובה אני באמת יבוא בגישה של שמחה לברית

אני באמת שמחה בשבילם מאוד

התינוק הזה גם נולד אחרי 3 שנים של ציפייה

אני גם יזכה בעזרת השם

תמיד צריכה לשנן את זה

 

 

שני ילדים שבאו בשמחה אבל בקושי
וכולן מסביבי יולדות ויולדות...

היה לי נס בפעם השלישית גם בהריון גם בלידה
ומאז- ירדתי מרכבת ההשוואות...
לא משווה מה יש לי מה יש להם, כל ילד זה ברכה...

שמחה בשלי שמחה מאוד בשביל משפחתי (כולם יותר קטנים ממני..)
ואני גם יודעת שהם רוצים בשמחתי ומתפללים בשבילי...
גם מי שלא יודע ולא מתפלל- בטוח רוצה בטובתי...

כשהייתי ממש בתחילת הריון נוסף אחרי כמה וכמה שנים, כולן ילדו מסביבי, הרגשתי שלא נעים להם *ממני* הציעו לנו גם להיות קווטערים וכדומה...

אבל אני דווקא שידרתי הפוך שזה באמת משמח אותי ממש, והשכל משתלט על הרגש !

ואחיינים זה גם שמחה מיוחדת אני אוהבת לארח וגם יש לנו קשר מאוד טוב בין האחים

אני תמיד אומרת לעצמי אני לא בתחרות עם אף אחד

את מהממת צריך ללמוד ממך באמת ! זה נשמע לא קל

כל הכבוד לך!!! שנזכה ליישם

 

אני עדיין ברכבת ההשוואות
בעניין אחר
וזקוקה לקול הזה כדי לרפא את הלב
תודה ❤️

סליחה, באמת, אני לא נוהגת להעיר
אבל כולנו תקועים בבית והמספרים לא יורדים בגלל חוסר אחריות של חלק מהאנשים.
לדעתי את יכולה לא להגיע ולחסוך לעצמך את ההשוואות, המבטים, התחושות. פשוט אל תגיעי להתקהלות הזאת.

וכולם ביחד יהיו עשרה אנשים?
אולי הם עושים את זה בקפסולות?
ולמיטב ידיעתי למשפחה הקרובה מותר להגיע לברית כעת...
קצת לימוד זכות לא יזיק

"וכל המשפחה שלהם יהיו וכולם משפחות ברוכות ילדים"

מבהירה שלא ביקרתי אותה, באמת שלא,
הערתי לתשומת הלב.
אם אני טועה והברית באמת עומדת בכללים, מחילה. (10 אנשים במקום סגור כשצריך מניין.)

עדיין חושבת שעדיף להשאיר לה את החשבונות, ולא להוסיף כאב על כאבה...

הבנתי שזה יהיה מצומצם זאת אומרת רק אחים וגיסים והורים

ולכל אחת יש 4-5 ילדים אז זה אומר שכנראה יהיו הרבה

 

ולדעתי גם בחברה החרדית יש נשים שמרווחות ככה.

חייבת להגיד שהיו לי כמה הריונות שנכנסו ממש בקלות ברוך ה. ואז היה הריון שלקח לנו הרבה זמן להכנס אליו. והייתי מבואסת ממש ממש.
ובסוף זה היה הריון תאומים.
וה' פשוט ריחם עלינו עם ההריון הזה. כי הילדים שלי ככ ככ צפופים עם התאומות, שאם הייתי נקלטת שניסינו ישר, הייתי קורסת ( גם עכשיו נורא נורא קשה. אבל אין להשוות).

קיצור.
ה' מסובב הכל בשביל שיהיה לנו הכי טוב שיש.

אני גם חושבת שכל הזמן הזה שזה לא קרה יש לזה סיבות מלמעלה כמה שזה קשה צריך להאמין שבורא עולם עושה הכל לפי בריאות הנפש ובגוף שלי

חיזקת אותי תודה לך

 

חברה שלי גם פוליציסטית
עוד חודש יולדת
את לא מבינה כמה בלאגנים עשו לנ ב3 חודשים הראשונים
כמה המליצו לה להפיל כי אין דופק ושהעובר לא גדל ומה לא

רק בגלל שלא הייתה לה ווסת 5 חודשים והם חשבו שהיא צריכה להיות ממש רחוקה בהריון

פשוט הזוי איך שחלק מהרופאים עובדים

המרכזנית שלחה אותי לאחיות, ושם אין מענה

כי פעם הצלחתי להתקשר אליהם ונתנו לי תוצאות בטלפון כי עד שזה מגיע בדואר לוקח מלא זמן

התקשרתי למזכירות של המרפאה שבה עשיתי טת הבדיקות ואמרתי להם שאני לא מקבלת תשובות ואם אפשר מספר של המעבדה או המקום שבו בודקים את זה
ואז הביאו לי
לקח הרבה זמן עד שענו אבל בסוף הצלחתי

כחלק מהפרופיל ההורמונלי

גם במחזור תוך כדי גלולות זה בסדר גמור,
אבל תהיי חייבת לשאול את הרופאה,
או אם לא זמינים נסי להגיע לאחיות במרפאת פוריות
האחיות הכי בעניינים של בדיקות דם

מחר או עד היום החמישי למחזור. רק רוצים לראות שהוא תואם לתחילת מחזור..חבל להפסיד בשביל זה חודש

נתנו לי גלולות אחרי הבדיקה הורמונלית כדי שנתחיל טיפולים ישר בלי לחכות חודש שלם, עכשיו זה אומר שוב מחזור, ועניינים (שלא לדבר על זה שלא הספקתי להיטהר)

אני אנסה שוב היום, תודה!

אבל אני לא בכללית

אולי תתקשרי למרפאה שלך מחר לברר? יכול להיות שפשוט לא הספיקו \שכחו להזין את התוצאות.

או שיש עומס כרגע במעבדות

והיא הגיעה לאפליקציה ובהמשך בדואר.
אבל אני יודעת שהבדיקה הגיעה לי מהר יותר מכרגיל (לא שיש לי מושג למה...) בדר"כ זה כ10 ימים

אולי תתקשרי למרפאה שלך מחר לברר? יכול להיות שפשוט לא הספיקו \שכחו להזין את התוצאות.

או שיש עומס כרגע במעבדות

ותתקשרי לקבוע תור לרופא נשים לראות דופק
תכווני לשבוע 8
בגדול מומלץ לעשות בטא כדי שתדעי איזה שבוע את פחות או יותר ואז תדעי למתי לקבוע תור לרופא

את הרופא בשבועיים,
מצוי שלא מצליחים לראות בשבוע 6 וזה סתם עלול להלחיץ אותך

לפי חישוב ווסת אחרונה אני בשבוע רבעי וב21/2/2021 יש לי קופה נשים זה נופל בדיוק על תחילת שמיני

לכן עדיף ללכת על בטוח ולקבוע ל7 8
אבל אולי גם בשבוע 6 יצליחו לראות

יכל לצאת בלי דופק או דופק חלש ואז המתח הרבה יותר גדול
עדיף שהוע 7-8

היה לי תור אצל הרופא נשים, הוא אמר שעדיף ללכת בכל מקרה לטכנאית כי המכשור טוב יותר ואפשר לראות טוב יותר אז נתן הפניה ובאותו יום הלכנו לטכנאית וראינו ממש בבירור.
אולי כדאי ללכת לרופא ולבקש הפניה לבדיקה אצל טכנאית, זה יכול להיות יותר יעיל מבדיקה אצל רופא נשים בשבוע הזה...

הבן שלי ישן כמעט ורק לידי..
רק הזדהות, אין לי עיצות..
בהצלחה!

היה ישן איתי גם רוב הלילה במיטה.
התחלתי להרגיל אותו לישון במיטה שלו ולהרדם שם לבד, וגם להנקות בלילה אני מתיישבת, מניקה ומחזירה אותו למיטה. שתינו ישנים הרבה יותר טוב.
ממש עזר

שאר הזמן אני מרדימה אותו כשהוא בלול וחוזרת לעיסוקיי.

איך את מרגילה אותו להרדם לבד?

הנחתי אותו במיטה אחרי שהוא נקי, שבע, ורגוע,
אחרי טקס שכולל אמבטיה (לא כל יום, וכשלא, אז מחליפים לפיג'מה), הנקה, וסדר שירים- ק"ש, פסוקים וכו',
ויתרתי מהחדר.
מרגע זה בעלי נכנס לתפקיד ואם הוא בוכה או קורא, הוא ניגש. שרים לו במיטה, מלטפים, מכניסים מוצץ שוב, ואחרי כמה לילות של התמדה זה הצליח.
כמובן שאם הוא בוכה- מרימים, מרגיעים ומחזירים למיטה.
היום אני כבר מניחה אותו ואחרי כמה דקות נכנסת והוא ישן.

אבל זה נעצר בזה שאני או בעלי יושבים לידו ומלטפים אותו אן שהוא רוצה להחזיק לנו את היד

ביום הוא לא מוותר עד שאנחנו חוזרים לשבת לידו

לעשות לעצמך סדר אילו מעונות רלוונטים מבחינת המיקום וכו'...

ואז לחפש כל מכרה , שכנה וכו'...

שאת יכולה לשאול עם ילדים בגילאים הקטנים +- (יוכלים גם קצת יותר גדולים שהיו להם ילדים במעונות)

ופשוט לברר אם הם היו שם ואם לא אולי הם מכירים מעון X 

מה הם חושבים על המעון

איך המטפלות?

איך התזונה?

איך הגישה של ההנלה עיסקית / שליחותית?

מה החוויה מהמעון ?

וכו'....

 

(מטפלת זה הדבר הכי חשוב אבל אין לך בד"כ איך לוודא איזו מטפלת תהיה שנה הבאה במעון בדיוק בשכבה של הילד שלך, לכן במצב הזה צריך להבין מה הרוח של המעון והמטפלות מה החוויה של רוב ההרוים באותו מעון)

 

בהצלחה!

3 כדורים ביום
ידעתי שאפשר להפסיק שהגיע הלידה המיוחלת

כשהפסקתי להקיא בבוקר
מחזקת אותך זה קשה וזה כדור מרדים לא מספיק ההריון והמצב הקשה עם הקורונה

אני הייתי לוקחת 3, ובכל זאת לא מפסיקה להקיא ובחילות והכל מהכל.
היתה לי תחושה שהם לא עוזרים לי ובמשך תקופה פחדתי להפסיק.
ואז פשוט לילה אחד לא לקחתי, חצי מכוון.. ולמחרת הרגשתי אותו דבר כמו עם הכדורים.
הבנתי שהם לא עוזרים לי ופשוט הפסקתי..
בשבוע 18 עשיתי את זה. עד אז חששתי להפסיק.
אני מציעה שפשוט ערב אחד לא תיקחי ותראי מה קורה יום למחרת

בנתיים אני ב12 ויצא יומיים שפספסתי את של הצהרים בטעות( לוקחת 4 ביום) וביום השני בלילה היו לי ממש בחילות חזקות אז בנתיים ממשיכה עם 4 מפחדת להפסיק ושיחזור שוב.. לקראת שבוע 14 אנסה להוריד את של הצהרים לפחות ואחכ נראה מה הלאה..

אתמול ממש סבלתי בערב אז היום הוספתי כדור שלישי בבוקר בתקווה שישפיע בערב ולא יעשה לי רע.
ב"ה בזכות הכדורים לא מקיאה ובמהלך היום ממש בסדר, אז לכן מתלבטת איך אדע שכדאי להפסיק.
מקווה שהכדור של הבוקר יעזור לערב ואמשיך להתלבט

והפסקתי מסיבות רפואיות.
היו בחילות יום למחרת.. ממש קצת וזהו.
אם יש לך בחילות בערב אז כדאי לקחת כדור בבוקר - אלו כדורים עם שיחרור מושהה - מה שאת לוקחת בערב משפיע בבוקר ולהפך.

כדור שלישי ועשה לי רע. בכל מקרה היום כן הוספתי שוב בבוקר כי בערב סובלת מבחילות ממש.
מקווה שיעזור

ולאחר מכן אצל רופא
(זה לפי מה שאני יודעת, חכי לעוד בנות שיענו)

אם לכך כיוונת בשאלתך...

שקיבלת מחזור.
(בעצם סופרים את ההריון בערך שבועיים לפני שהוא באמת התחיל)
תעשי בגוגל חיפוש למחשבון הריון. את מכניסה תאריך וסת אחרונה והוא כותב לך באיזה שבוע את עכשיו

אבל בעיקרון מרגע שעברו שבועיים מהביוץ.
מרגע שנקלטת תזהי בטא בבדיקה ביתית לפחות אחרי שבועיים...

אחרת לא חושבת שיש דרך לדעת..
אלא אם מתחילים תסמיני הריון (שלא לכולם יש, ובטח לא מההתחלה)

אבל חושבת שלפעמים נותנים את הטיפות האלו גם למבוגרים.
או שהתבלבלתי עם ברזל

לכל חברת ויטמינים יש מוקד פניות הציבור תתקשרי לשאול

בסופהרב זה טלפון *2535

כל טיפת ברזל זה 2.5 מ"ג ובהריון מומלץ 30 מג (ויותר) שזה 12 טיפות.

בהצלחה

זמן אחרי הפתיחה מותר להשתמש.

להיות עם תינוקת בבית זה לא פחות מעבודה במשרה מלאה!!

איך אני מכירה את זה.

 

יש לך לאן לצאת? אפיל קצת? סיבוב של חצי שעה ביום יכול להיות מעולה לשתיכן!

 

אין עדין ילדים אז לא אוכל לתת עצות
אבל בכללי מותר לנו להרגיש עמוס בתקופה כל כך מטורפת שאנחנו סגורים בבית כל היום והמצב עם הקורונה משפיע על כולם במיוחד על אנשים עם ילדים בבית!
וזה טוב שאת מסתכלת ויודעת שצריך להגיד תודה
לכולנו יש תקופות קשות שמרגיש שהכל חונק ורק רוצים שקט וזמן לעצמנו
אבל העניין עם תקופות זה שהן עוברות 🤷‍♀️
אל תייסרי את עצמך סתם
את עושה מה שאת יכולה ונותנת לתינוקת שלך הרבה
אל תכבידי על עצמך אם את מרגישה את מה שכתבת פה אז זה נראה שאת אמא רגישה ומהממת
❤

עם תינוקת אחת בחורף, בסגר 4 חודשים זה מתיש! זה מגביל, בהתחלה יש היי ויש התאוששות מלידה שמי חושב על משהו אחר
אבל אחרי 4 חודשים בהחלט הגיוני שתרגישי מיצוי מלהישאר בבית.
אצלי מאוד עזר שהייתי יוצאת המון לקניון, ספריה, סתם סיבוב ברחוב וב14:00 כבר אספתי את הגדולים שמילאו לי את החצי יום השני בדברים מעניינים.
לך אין את כל הדברים האלה, אז ממש מובן למה זאת ההרגשה.
בעלך נהנה איתה כי הוא הרבה פחות שעות איתה והוא עושה גם דברים אחרים שממלאים לו צרכים נוספים. אז הוא לא מרגיש את החנק בסדר יום כזה.

אין לי רעיונות לעצות איך לשנות את המצב כרגע עם הסגר והקורונה,
אולי להקפיד על שגרת ספורט בבית בבוקר וכמה ערבים בחוץ. ובנוסף לשמוע שיעורים/ הרצאות עדיף עם קהל שתרגישי קצת תחושת שייכות לאיזשהי קבוצה.

אם אין איך לעזור פרקטית לפחות אם אפשר להקל על ההרגשה כאילו את אמורה להרגיש משהו אחר עם תינוקת בגיל הזה.

יכולה לעודד שהזמן עובר מהר בלי לשים לב, הם גדלים עוד שניה היא עולה לכיתה א'.

תנסי בכל זאת להנות מהיתרונות של הגיל הזה.

חצי שנה ראשונה זה פשוט לשרוד מבחינתי. לא כלום מעבר לכך. וגם אח''כ השיפור קל והדרגתי. מטפלת משקיעה נותנת וגם נשארת חצי שנה לטובתם. אבל לא מתלהבת כ''כ מהשלב. אוהבת גילאים אחרים יותר. זה מתיש ומאתגר. לא נשמע שאת עושה שום דבר לא טוב. אלא רק צריכה למצוא לך כמה מקומות להתמלא ולתדלק. הרבה יותר מאתגר בקורונה. אבל מה עם להזמין ממסעדה מידי פעם, סרט עם הבעל בבית, חברה מחוסנת לסיבוב בחוץ, סדרה, קרמים חדשים, מוזיקה, ללכת לאמא לכמה ימים, לשמוע שיעור, לראות סדרה. תנסי למצוא כמה נקודות קטנות בשבילך. יעזור לך. מעולה שבעלך בטוב איתה. אולי תצאי להליכה כשהוא מגיע? או מקלחת חמה וארוכה? סתם זורקת. בכל מקרה. את סופר נורמלית. ברוכה הבאה לעולם האמהות ויסורי המצפון. הינה את מתחילה את עבודת הנפש של לחפף אותם במדרון. אין בהם שום טעם. בהצלחה

הם צריכים תעסוקה כל הזמן ועוד לא יודעים להעסיק
את עצמם.
וזה קשה ומתיש. גם אם אין שום דבר לעשות. בטח ובטח כשיש עוד מלא דברים לדאוג להם ופשוט לא מגיעים לזה.. זה מתסכל. זה ממש מותח את העצבים.
את כל כך נורמלית. אל תלקי את עצמך.

זה קשה!!
אפילו יותר קשה לי מאשר כשעבדתי במעון ואחראית על 5 ילדים בני שנה.

גם אני לפעמים מרגישה שמאבדת סבלנות.
גיליתי שלעזוב הכל ולצאת איתו מהבית לסיבוב עושה טוב לי ולו.
בימים האחרונים יצאנו לשעה וחצי-שעתיים.
חלק מהזמן טיילנו וחלק מהזמן הוא בעגלה ישן או ער ומסתכל על העולם בסקרנות ואני בפלאפון.
ממליצה ממש. זה עושה טוב לצאת מהבית, גם לתינוק.

ולגבי ההספקים, אני החלטתי לשחרר.
אי טפשר גם לתת לו את כל הצומי שהוא צריך וגם להספיק הכל כאילו אני לבד בבית. לקח לי זמן להשלים עם זה ולהפסיק להתאבד על זה.
מה שאני מספיקה מעולה ומה שלא יחכה לפעם אחרת.
וזה כולל גם ארוחת צהריים שלפעמים אני מסיימת להין רק אחרי שבעלי חוזר כי לא התאפשר לי לפני.

וכשבעלי מגיע, אני לגמרי משחררת.
פתאום מרגישה שאין לי כח וסבלנות.
בהתחלה זה הפריע לי אבל אני מבינה שכשהוא מגיע אני מוצאת שיש מישהו אחר שיכול לקחת אחריות ואני משחררת אותה, מה שאני לא יכולה לעשות כל היום כשאני איתו לבד.
תנצלי את זה, תרשי לעצמך לשחרר והוא יהיה איתה.
היא גם הילדה שלו ובעיניי בזכות זה יש להם אחלה זמן איכות.

עכשיו אני נזכרת, לפני שבועיים בערך בעלי נשאר איתנו בבית יום אחד.
הוא היה איתו רוב היום ואני הייתי במטבח ועוד כל מיני דברים שלא מספיקה לעשות בדכ.
בערב הוא אמר שאין לו מושג איך אני שורדת ככה כל יום....
בטח שלבעלך תהיה מלא סבלנות כי הוא לא היה איתה כל היום. אם הוא היה במקומך כנראה הוא היה מגיב אותו דבר.


את בסדר גמור!
שחררי את הרגשות אשמה ותטפחי לעצמך על השכם!
לא כל אחת מסוגלת להישאר בבית עם הילד שלה ואת עושה את זה. (וגם אם בקרוב תרגישי שזה יותר מידי בשבילך ותחליטי להכניס למסגרת את עדיין תהיי אמא לתפארת שדואגת לילדה שלה)

תודה לכל אחת מכן! אני מרגישה אמא נוראית שאין לי סבלנות אליה אבל טוב לדעת שזה נורמלי וטבעי בתקופות מסוימות.. אנסה לצאת לטייל איתה בימים נעימים רק שמרוב שנמצאים בבית כבר אין חשק לצאת.. הלוואי שהיה לי גם כוח להשקיע בעצמי גם אבל פשוט האנרגיות נגמרות ולא מצליחה באמת לעשות את הדברים שרציתי. כשבקושי אני עושה את הדברים האחרים שצריך..

זוכרת את עצמי בדיוק כמוך עם התינוק הראשון.
תקשיבי, טיול על הבוקר ישנה את חייך לטובה! תנסי פעם פעמיים תראי איך זה מרים לך את המצברוח ובעיקר - הופך את התינוק לרגוע הרבה יותר לאורך היום.
ממליצה לתחזק בעוד טיול אחהצ.
בדרך כלל אחרי טיול הם נרדמים, אז יכול להיווצר לך סדר יום יותר מסודר.

עוד המלצה -
לשים רדיו דולר או שירים בבית. זה גם מוסיף עניין שמיעתי.

ו... תדעי שבילד הבא ואילך יכול להיות הרבה יותר קל. יש ילדים גדולים בבית שמעניינים את התינוק...

אני רוצה לתת עצה קטנטנה פרקטית, והיא מנשא.
ככה היא מקבלת ידיים ויחס ואת מקבלת את הידיים שלך בחזרה לרשותך😁

השתמשתי בתינוכיס עד שזה היה כבר מדי כבד, ואז ניסיתי מנשא מאי טאי, (שבעיקרון הוא ממש נחשב, גם מבחינה פיזיולוגית לתינוק וגם מבחינת נוחות של האמא..) אבל היו בזה כמה עניינים שגרמו לו להיות לא נוח ולא מתאים לי...
השתמשתי במנשא פשוט שמאוד עזר לבעיה שתיארת, אבל עשה לי כאבי גב...

לי יש מדגם ישן שלא מגיל לידה. היום יש דגם מעולה בשם אומני. תנסי עם הקטנה כשיפתחו החנויות כי זה מאוד מאוד אישי. יש בנות שהזמינו חיקויים זולים מעלי אקספרס או איביי.

יש אומני
יש ארגו (מקורי וטוב)
אני השתמשתי במנשא בד קשיח שנקרא סאפי מאי וסאפי ילקוט (מאי לקטנים, ילקוט מגיל חצי שנה בערך או כבר מ5 חודשים אם התינוק ממוצע ומעלה)

אני למדתי על עצמי שכשיש לי "משימות" על הראש מאוד קשה לי להיות סבלנית לילדים גם כשהם קטנים..
אז למדתי לאט לאט לשחרר לי מהראש משימות זה לא קל אבל משתדלת לעבוד על זה עד כמה שניתן.
שנית לחלק את הזמן בינך לבין בעלך זה מצויין למה להרגיש רע עם זה תיראי את זה כזמי לעצמך ואולי לנצל את הזמן הזה שהוא בבית להספיק את מה שרצית? ואז תוכלי כשהוא לא נמצא להיות יותר איתה פנויה רגשית..
ובפרקטיקה את יכולה לשים אותה בטרמפולינה מולך לשיר לה שירים כשאת נגיד רוצה לסדר קצת את הבית ואז היא רואה אותך ואת גם מדי פעם מלטפת ואפשר גם לשים במנשא אני מאוד אוהבת לשים אותם במנשא זה ממש מרגיע אותם ומאפשר לי ידיים פנויות..

אבל אולי פשוט אל תאריכי את החופשת לידה?

במיוחד עכשיו כשהסגר לקראת סיום ואפשר לחזור/להתחיל מסגרות...
אני חושבת שחשש הגדול הוא בדרך כלל השאלה מה זה אומר על האמהות שלי, האם אני אמא לא טובה אם אני לא מסוגלת להיות 24/7 עם התינוק שלי, כשאחרות כן?

----
יכולה להגיד שאני התייסרתי אם השאלה הזאת הרבה זמן, הרגשתי אשמה כשהכנסתי את התינוקי שלי בגיל 4 חודשים למעון, התייסרתי עם כל מנה שאובה שלא הייתה הנקה ישירה, האשמתי את עצמי על כל דקה שנהנתי מהנחת של לחשוב רק על עצמי ולעשות רק מה שטוב לי כשאני בעבודה, בלי להיות תלויה בו.

עד שבעלי ניער אותי ואמר לי די.
יש אמהות ויש אמהות, וזה שאת אמא טובה לא נמדד בכמות השעות שאת יכולה להיות סבלנית וכיפית עם הילד שלך. כן, יש אמהות *טובות* שאוספות את הילד רק ב4 מהמעון, ובשעות שהן איתו הן מאושרות והילד מרגיש כמה לאמא טוב וכיף איתו! והוא מאושר!
ולפחות אצלי זה שווה הרבה יותר מלהיות איתו בכח כל היום ולנסות לשמור על חיוך וסבלנות למרות שהן מזמן נעלמו...

אני גם הארכתי את חופשת הלידה, יותר מחוסר ברירה, כי חיכיתי שיתפנה לי תקן. היה לי מאד מאד קשה. וגם התינוק שלי ממש נהנה במשפחתון, הוא פורח, משחק, נהנה מחברתם של הילדים האחרים. בבית הוא מלא פעמים בןכה, משתעמם, מתוסכל.

אבל זה מרגיע שההפרשות הם חומות ולא דם טרי בכל אופן הייתי מתקשרת לפיקוד העורף ומבקשת לצאת לצורך רפואי מישהי גם הייתה בבידוד ואישרו לה לצאת הייה פה פוסט על זה 

ֿרפואה שלמה 

שהפרוגסטרון יכול לגרום לזה כל עוד זה היה רק ממש טיפה וחום בהיר וכרגע ההפרשות בצבע תקין וגם אין כאבים זה בסדר.אמרו לי רק לנוח ואם חלילה אצטרך לפנות אליהם שוב ויגידו לי איפה אני יכולה להיבדק. בנתיים היו לי מלא תוכניות לבישולים היום אז אוותר על מה שלא צריך ואעשה מינימום.
הילדים יכינו עוגה וחלות אני אכין מרק וחמין רק שזה לא הרבה עבודה.. ואולי הם גם יעזרו לי עם הפשטידה שתכננתי או שאוותר עליה..וזהו אני נחה ושותה ובעזרת ה מאמינה שהכל טוב משתדלת לא להישאב לחרדות שמלוות אותי במצבים כאלו..

תרגישי טוב ושיהיו רק בשורות טובות

אבל מומלץ לחכות לאיחור.. שחלילה לא יהיה כימי אם תזהי לפני איחור בהצלחה!

עם סנסוטסט(הבדיקה שמגיעה יחד עם בדיקות ביוץ) ויצא שלילי..

אני לא הייתי צריכה להרשם

אם אין לך בעיה אז תכתבי איפה את רוצה או איפה מתלבטת ומי שהייתה שם בטח תדע לומר לך אם צריך.

את יכולה פשוט להתקשר למחלקת יולדות ןלשאןל אבל בטוח יש פה בנות שילדו שם והן יוכלו להגיד לך

סתם חוסך בירוקרטיה אח"כ

זה חוסך חלק מזה

אני רק זוכרת את האחות בקבלה שואלת בקרירות ובנחת למספר הזהות, כשאני מתה להכנס לחדר לידה או משהו.

הריון - הסוחרים יוצאים שליליים
ולחץ לא נראלי
יכול לקרות אם חולים?

נדיר קורה לי פעם בשנתיים שלוש עבר קורה אין מה לדאוג לדעתי תשחררי זה יגיע.

המחזור איחר בשבוע

אז נראלי שמצאתי את הסיבה לאיחור

אז בטח את לא יכולה לעשות בטא ולוודא.. נכון?

למרות שאני באמת לא מאמינה שזה הריון כבר ...

תשתי הרבה ותנסי לעשות פעילות גופנית (כן בבית... תורידי אפליקציה שסופרת צעדים ותתחילי לספור)

כי גם במרפאות פוריית לא היו ממש בטוחים לגבי זה,
אמרו לי - כנראה שזה היה בין התאריך הזה לזה ..

אז הייתי לוקחת את זה בערבון מוגבל. תנסי את עניין התנועה בנחת שלך, לא באטרף... וזה יגיע כשיגיע. ואולי תהייה הפתעה בע"ה

אין חדש, עדיין לא קיבלתי .. -⁩⁦🤷🏻‍♀️⁩

זה באמת סיטואציה מותחת.. במקומך הייתי מתפחלצת😑