שרשור חדש
תפריםשמלה אדומה
איך אתן יודעות אם התפרים התאחו?
ובכלל מה קורה שם בכל האזור...

אני הבנתי שברוך ה יצאתי בחסד בכל עניין התפרים מהלידה ,
כן תפרו אבל לא יותר מידי.
בה כאב קצת אחרי ועבר אחרי שבועיים פחות או יותר
אבל לא הרגשתי אם התפרים התאחו..
פעם אחת ראיתי בשירותים משהו שיכול להראות כמו החוט שתםרו אותי איתו... אבל לא בטוחה
פשוט מסקרן אותי איך אתן יודעות ?
עוקבתחצילוש
אם מפסיק לכאוב בקימה וישיבה, וחוזרים להרגיש חופשי בתנועותכינוי-לרגע
הגוף - סימן שהתפרים התאחו לגמריי.

החוטים מתחילים להשתחרר ולנשור החל מהיום הרביעי והלאה.
בואי נאמר שאם משהו לא יהיה בסדר אז את תדעי...כל היתר חולף
כאבים נוראיים שלא השתפרו, לא הצלחתי להכניס אצבע אחת אפילו גם אחרי חודש, קשה לשבת, לשכב, ללכת.
כשהלכתי לרופאת נשים אחרי 6 שבועות, היא איששה את החששות שלי למרות שכולם אמרו לי שככה זה! לידה זה כואב...
מסתבר שלא הייתי כזאת מפונקת

ברוך השם שזה עבר...
אני בכל הלידות עם תפריםאחתפלוס

בערך אחרי שבועיים אני מפסיקה להרגיש כאב או שהם מפסיקים להציק לי.

באחת הלידות לא הצלחתי לעשות הפסק כי כל הזמן נפתח לי תפר אחד-לא כאב לי בכלל.אז הלכתי לרופאת נשים שצרבה לי אותו.

אני חושבת שבעיקר בהרגשהלפניו ברננה!אחרונה
אחרי הלידה השניה הייתי בטוחה שהם לא התאחו, כי נורא כאב לי, והלכתי לפיזיותרפיה של רצפת האגן בלי קשר.
היא אמרה שהתפרים התאחו לגמרי, והאזור שכואב לי הוא בכלל לא איפה שנקרעתי.
עדיין צריך לקבוע תור לפני טבילה?את תראי
איך עושים את זה?
מתקשריםרגעים פשוטים
לפחות נכון ללפני שבועיים..
תתקשרי בשעות הפעילות ומתאמים הגעה בשעה שנוח לך.
אצלינו לא היה צריך כבר ממזמן.... תבררי במקווה הספציפייעל מהדרום
אצלנו לא היה צריך מעולםפה לקצתאחרונה
לדעתי עדיף לך להתקשר לברר במקווה הספציפי שאת מתכננת לטבול בו
מה הסימנים של דכאון בהריון? איך יודעים לזהות אם זה סתם מצב רראשית גאולה
או מהשהו מעבר?
טבעצם מה זה משנה לדעת..יש מה לעשות?
מתייגתאמאשוני
@קמה ש.
פעם העלית שאלות לאבחון ראשוני עצמי.
מאוד עזר לי בזמנו
לפני חצי שנה בערך. בתקופת הסגר השני אם אני לא טועה.

אולי תדעי לעזור עם השאלה
שבוע טוב (קישורים בפנים + תגובה)קמה ש.
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ז' בניסן תשפ"א 23:32

בס''ד

 

@אמאשוני תודה על התיוג! אני שמחה שזה הועיל לך בזמנו, ב''ה! אני מתארת לעצמי שהתכוונת לזה:

זאת התגובה

וזה ההמשך שלה

 

 

@ראשית גאולה יקרה, בשעה טובה!! חיבוק על ההרגשה הלא פשוטה (בהנחה שהשרשור בשבילך) ❤

 

שני דברים שעשויים לעזור מאד:

 

- פעילות גופנית לפחות שלוש פעמים בשבוע (בהתאם למה שאת מסוגלת עם ההריון. ברגיל מדובר בפעילות נמרצת; בהריון - לפי היכולת).

- יציאה מהבית מדי יום (אפשר שזה יהיה משולב עם הפעילות הספורטיבית, נגיד הליכה), עדיפות לשעות אור, אבל העיקר לצאת, גם אם זה בערב.

 

ומה מצב העומס שלך? לפעמים זאת תגובה של המערכת כשמפעילים עליה יותר מדי. במקרה כזה חשוב ממש לחפש דברים שמטעינים אותך ולהטמיע אותם בלו''ז השבועי (ואם אפשר - היומי!) שלך. חשוב ממש... 

 

 

*

 

אם לא עובר / מחמיר / מלווה במחשבות עם אופי אובדני - חשוב לפנות לכתובת מקצועית. אפשר לבדוק דרך:

 

- היום, בעקבות הקורונה, קופות החולים מספקות ייעוץ פסיכולוגי חינמי (מדובר בכמה שיחות, אני זוכרת משהו כמו 3)

- התייעצות עם רופא/ת המשפחה, אם יש לך אחת כזאת שאת אוהבת וסומכת על שיקול דעתה, גם בנושא הזה

- פנייה ישירה לפסיכולוגית פרטית

- ארגון ניצ''ה 

 

 

תרגישי טוב יקרה!!!!!! בריאות ושמחה בלב! והמשך הריון קל ותקין בע''ה ❤


התבלבלת בניקית 🙊יעל מהדרום
@ראשית גאולה לא יראת גאולה.
אוי ואבוי! 🙈 זה משהו שאת יכולה לתקן, בתור מנהלת?קמה ש.
בס״ד

ובכל מקרה - מזל שאת כאן ושמת לב...........
יכולה. אבל זה יקפוץ ליראת גאולה בכל מקרהיעל מהדרום
לא בטוחה שהבנתי אבל לא נורא 🙂, לא רוצה להסיט את השרשור...קמה ש.
בס״ד

תודה יעל!
עוקבת. ומקפיצהסתם שם 1
לי מאוד עזרדבורית
פעולות תרפויטיות מסיחות דעת
משהו שמעסיק את הידיים ומפנה את הראש
אישית עזר לי סריגה
וגם פעילות גופנית (הליכות)
וחברה

אצלי התאפיין יותר בחרדות מאשר דכאון
אבל הם בני דודים, זה אותו רעיון
יש קושי להינות מדברים שהיו מהנים בעבר
לא מצפים לכלום
קהות רגשית
תחושת זרות
כאילו מסתכלים על החיים מרחוק

אם עולות מחשבות אובדניות
"רצון להיעלם"
זה מראה על חומרה גבוהה יותר
ומצריך התערבות נוספת

וחיבוק גדול אהובה,
אנחנו פה
גם בפרטי ❤️❤️
זה תלוי בחומרה. אם זה יחסית קל, אז כמו שהציעוציפיה.
לך: לצאת החוצה. להתעסק בדברים אחרים. אם יש לך אפשרות - דברים יצרניים.

אם זה יותר קשה, אז לבחון עם רופא משפחה אפשרות של לקיחת כדורים וטיפול בדיבור (כלומר, פסיכולוגית או משהו).

ממליצה בחום ללכת לרופא משפחה כבר עכשיו, כי אם זה אכן דיכאון, כמה שיותר מוקדם שתתפסי את זה, ככה יותר טוב.


הרבה בריאות
הציעו לך כאן המון עיצות ומוסיפהאני זה א
שלי היה אבל לא בדרגה חמורה ואצלי זה נבע מהמצב הפיזי
שלא תפקדתי בחודשיים וחצי הראשונים אז זה הכניס את הבית למצב לא פשוט ורגשית היה לי נורא קשה להשלים עם העניין
זה השפיע כמובן גם על הפן הזוגי. והשהייה הממושכת במיטה גם תרמה להרגשות הקשות.
אבל לאט לאט כשהמצב הפיזי השתפר והצלחתי גם לדבר הרבה עם בעלי ועם עצמי ולזכור שזו תקופה שתחלוף התאוששתי.. עדין יש רגעי שבר אבל כבר לא המצב שהיה בהתחלה.
וכן ברגעי החושך לא ידעתי איך אשרוד את היום והנה אני שוב מחייכת ומתפקדת ושמחה..
ואגב פעם קראתי מחקר שהיפרמזיס הרבה פעמים מגיע יחד עם דיכאון..
תודה רבה לכולן!! סליחה שלא מגיבה אחת אחתראשית גאולהאחרונה
אבל לגמרי קוראת בעיון.
ומעריכה את ההשקעה בתשובות

חושבת על זה...
הבדל בין הריון כימי/הפלה למי שמעוניינתאמן וכן
בעקבות השרשור הקודם שלי פה,התייעצתי עם מטפלת וזאת התשובה שקיבלתי:היריון כימי זה היריון בלי תוכן רק שק.
ושיש דימום הדימום נקי
בהפלה עם תוכן יוצא הקרומים והשק והתאים של העובר.
תודה אהובהאחתפלוסאחרונה


שאלה על פרימולוט נור, עזרה בבקשהאתמור

הפסקתי לפני חודש וחצי גלולות.

מאתמול התחיל לי כמו הפרשה ורודה אדומה בניגוב שהיום התמעטה.

 

קורה שיש ככה הפרשות אחרי גלולות בלי מחזור???

 

לא רוצה מחזור בפסח, השאלה אם יעזור שאקח   פרימולוט נור??

 

למישהי יש מידע או ניסיון???

 

אשמח ממש לעזרה.

 

תודה

הגיוני שיש הפרשות, כן.ציפיה.
גלולות זה הורמונים סינטטיים, ולפעמים לגוף לוקח זמן לחזור לעצמו.
פרימולט נור יכול לעזור ויכול לא לעזור. זה בכל מקרה במרשם ואת צריכה לראות רופאת נשים בשביל זה.
אם הדימום לא יתחזק אז ישר שאת משיגה תקחי 2 וזה אמור לעזורלא מחוברת
אבל לא בטוח יחזיק לך עד פסח .. ויכול להיות שיהיו לך כאבים.אבל תנסי..
כמה זמן אפשר לקחת את זה? ויש סיכוי ש/זה יגרום דימום??אתמור


אפשר לקחת פרימולוט מעל שבועיים ואפילו שלושה שבועות.כינוי-לרגע
העניין הוא שאמורים להתחיל אותו אחרי הביוץ ומאידך כ 10 ימים לפני הוסת, כדי לדחות בצורה בטוחה את הוסת.

את אחרי הפסקת גלולות והגוף שלך לא במצב רגיל שאת יכולה לחשבן את החישובים הללו באופן בטוח. ייתכן שזה לא יעזור.
זה בסוף הגיע, כמה זמן נמשך מחזור אחרי גלולות???אתמור


מאוד שונה מאישה לאישה - משך וכמות תלויים בעובי הריריתכינוי-לרגעאחרונה
שנוצרה ברחם.
חשוב לשתות הרבה.
מהיום השלישי לדימום את יכולה להתחיל לשתות הרבה לימון סחוט (לימודה, מעורבב עם מים) כדי לעזור לגוף להתנקות ולסיים את הדימום.
צרות של עשיריםמתגעגעתמאד

שבוע טוב..

 

נשואה בשמחה, לאיש עם לב זהב ועם אוצרות קטנים יפים יפים. אני בשנה האחרונה יצאתי לחל"ד ומאז אני בחל"ת.

 

בשנה האחרונה, מיד לאחר הלידה האחרונה, בעלי התחיל לעבוד מהבית, ומאז הוא פשוט כאן.. 

 

עם כל הסגרים, זה באמת היה קל יותר להתמודד כשהוא היה כאן. 

 

עכשיו יש לו הזדמנות להגיע לעבוד במשרד, אבל הנסיעה קצת מרוחקת, והוא נשאר בבית, איתי כל הזמן.

 

זה לא פשוט לי שכל מילה או כל פנייה שלי לילדים צריכה להיות בדיאלוג מולו, מרגישה שזה נהייה כבד וגדול עליי, צריכה לגייס סבלנות כל הזמן.

 

וחושבת שהרבה יותר נכון לנו קצת להתגעגע..

 

כל פעם שאני מציעה לו בעדינות שיצא אולי להיפגש עם חברים, או להגיע למשרד הוא נפגע כאילו אני נגדו ואני לא אוהבת שהוא איתי ואז השיחה נתקעת..

 

אני מצאתי לי הזדמנויות לצאת פעם בשבוע ללימודים/להתנדבות, ואז הוא מרגיש שאין לו זמן לעצמו, כי הוא נשאר עם התינוק.. (הצעתי שאזמין בייביסיטר, אבל לא נעים לו כשהוא בבית..)

 

מרגישה שאנחנו בפלונטר מסביב לעצמנו כל היום.

 

ברור לי לגמרי שאלה צרות של עשירים, ובכל זאת.. זה מתחיל לגרום לחיכוכים ואווירה לא נעימה.

 

וכמו שאני מכירה את עצמי, ברגע שיצא לעבוד בחוץ, יהיה לי קשה שהוא לא איתי..

 

זהו, בעיקר רציתי לפרוק, כי הרגשתי שהגעתי לקצה. 

 

שנה שלמה שלמה עם בעלי המהמם ביחד בבית.

 

שבוע טוב ובשורות טובות!

 

 

 

 

 

 

 

ממש לא צרות של עשירים.אהבתחינם
יש כאלה שהיו רוצות להתחלף איתך, אבל לא עד כדי כך...
להיות עם הבעל כלכך הרבה זה קשוח
🙈
מבינה אותך לגמריאני זה א
כמה שהייתי רוצה שבעלי יהיה יותר בבית לפעמים זה מרגיש חונק. לא כי לא כייף לי איתו כי זו התנהלות שונה ממה שאני רגילה ביום יום ויפה לך שהצלחת עד עכשיו להישאר שלווה עם העניין.
אולי תדברי איתו ישירות תגידי לו שההתנהלות עם הילדים למשל אחרת ואת מרגישה שהיא לא נכונההותנסו יחד למצוא מה יכול לעזור.אולי אם הוא מעוניין לעבור לעבוד קבוע מהבית לארגן איזה חדר שהוא המשרד שלו ואז זה לא ממש להיות איתו צמוד כל היום.וכן להסביר שאת רוצה להתגעגע אבל אם זה טוב לו וזה הרצון שלו אז תחשבו יחד איך יוצרים ספייס ואיך גם
לומדים לנהל את זה נכון מבחינה משפחתית..
בהצלחה
וואי אין מזדהה ממני!מצטרפת למועדון
אני נשואה כמעט שנתיים ומאז החתונה היו אולי חמישה חודשים ששתינו יצאנו מהבית בבקרים. מאז תחילת הקורונה שתינו נמצאים בבית כל יום כל היום. בהתחלה יצאתי לחלת. אחכ חלד, אחכ חזרתי לעבוד אבל עובדת הוראה ומלבד שבועיים במצטבר למדתי מהבית כל הזמן.. בעלי גם עובד מהבית אבל אצלו זה בלי קשר לקורונה. בהתחלה זה באמת היה כיף ובבידוד הראשון ממש נהננו עד הגג! אבל מאז הלידה וככל שעובר הזמן זה באמת נהיה מאתגר. ממש קשה לי שאין את ההתחדשות את הגעגוע. זה כל כך חסר.. למזלי שתינו מבינים את זה, אז לפחות מחפשים במודע את ההזדמנויות שכל אחד יהיה קצת עם עצמו. בימים הבודדים שיצאתי לעבודה זה היה כמו יום חג בשביל שתינו. גם עצם זה שהוא ראה אותי לבושה יפה ומטופחת כל כך עשה לנו טוב..
מענין אותי באמת אם בעלך לא מרגיש את זה? אין סיכוי לדבר על זה בלי שזה יוביל למקום פוגע? תסבירי לו שאדרבה את מחפשת להתגעגע אליו, לייקר אותו. לא כי קשה לך איתו.. ההיפך.
אני ממש ממש מבינה אותך!ציפיה.
יש ימים שאני צריכה חופש ממנו. זה היה תקף עוד לפני הקורונה, אבל זה הרבה יותר משמעותי בשנה האחרונה, כששנינו עובדים מהבית.

לפעמים אנע רוצה להיות בבית, לבד. גם בלעדיו. צריכה ממנו חופש.

לפני כמה שבועות הוא היה שבוע במילואים. לא נשארתי בבית כי חששתי שלא יהיה לי טוב להשאר שבוע לבד עם עצמי, אבל זה עשה לי ממש טוב מבחינת זה שלא הייתי איתו.

מציעה לך לנסות לחשוב עם עצמך, ובעזרת העצות של הנשים החכמות כאן, איך להסביר לו שזה לא קשור לרמות האהבה שיש לך אליו. פשוט לפעמים צריכה להתאוורר.
כלומר, זה ממש לא קשור אליו, אלא לעובדה שלהיות עם אותו בנאדם ככ הרבה זמן זה קשה.
זה היה יכול להיות באותה מידה עם חברה שהיית גרה איתה בדירה, עם אמא שלך, אחים/אחיות שלך וכו.
וואו, ממש תודה רבהמתגעגעתמאדאחרונה

תגובות ממש משמחות..

 

כיף לקבל תמיכה והבנה כזאת.

 

אנסה לחשוב שוב מחדש על המילים שלי.

 

מקווה שנצא לדרך חדשה בקרוב.

 

באמת תודה גדולה!

 

 

מישהי הצליחה לצפות בשיחה של ד"ר חנה קטןן על דכאון אחרי לידה?העוגב
נרשמתי, קיבלתי אישור הרשמה, ולא את הקישור עצמו...

אם מישהי תוכל לשלוח לי בפרטי את הקישור, אשמח.

או להעלות סיכום שלו..
עזרה בכביסהמאוהבת בילדי

למזרון של הטרמפולינה נהיה עובש (ישב בחוץ הרבה זמן...)

איך מנקים?

נייסיתי כביסה על הרתחה,

אקנומיקה

מסיר שומנים.

 

שום דבר לא עזר.

יש פיתרון או רעיון?

תודה ושבוע טוב

לעשות משחה מאוקסיג'ן וא. כביסה.מוריה
למרוח.
לחכות ולכבס כרגיל.
יכול להיות שבגלל שעשית הרתחה הכתמים יהיו מקובעים ולא ירדו.
אנסה. תודהמאוהבת בילדי


לכבס על כמה מעלות?מאוהבת בילדי


רגיל.מוריהאחרונה
פעם שמעתיאבי גיל
שאם שןטפים ומניחים תחת השמש החמה לייבוש
וכמובן לאיוורור
זה עוזר לעובש ולכתמים
ניסיתי גם את זה... לא עזרמאוהבת בילדי


נראה לי בשלב הזה אפשר להניח שזה נקי, גם אםציפיה.
יש סימנים וזה לא נעים ונותן תחושה שזה לא נקי.
מה עם ניקוי יבש?אבי גיל
לתת לחברה לנסות
או לפחות להתייעץ
סקר השינה הגדולל- גילאי 3+-חלומות חלמתי
למי פה יש ילד באזור גיל 3 שעדיין במעון?...
ישנים שנצ? כמה זמן?
מתי הולכים לישון בלילה?
ומתי קמים?

עייפתי....
למתי? הם אוכלים צהריים סביב רבע ל12יעל מהדרום
לק"י

אני בעד לקצר את השינה.....
מה זה הגוף הזההאור שבלב
מה זה הגוף הזה?

של מי הוא?

למי הוא?

2 פומלות עצומות נופלות מכובד

הבטן כמו פיתה רחבה

קפיץ קפוץ

צמיג ועוד צמיג

וואו

מי זאת במראה?

...

הי, אתה,
קטן

בשבילך כל המסיבה

הטחורים
והתקווצויות הרחם

(נשימה, נשימה)

החתך

הדימום

וכאבי הגב מהאפידורל

הגודש
איזה קודש

תודה לאל שיש חלב..

הי קטן,
תבין,
בשבילך נברא העולם.

נותנת לך את גופי
בריאותי
חיי

כל נשימה ונשימה

כן,
זאת אני במראה

אם כל חי

חווה.








וואווו איזה יפה.דובדובה
הזדהיתי.
כתבת פיוטי וחמוד
וואו. צמרמורת!ואילו פינו
נכון כל כךיום שני


מדהימה, איך כל מילה שקולה ומדודה ונכונה!אם ל2

לאט לאט תחזרי לעצמך. לוקח זמן. תנצלי את משכב הלידה

מזל טוב  וחיבוק

תודה!האור שבלב
בעה..

כל פעם זה שוק מחדש🤦‍♀️
כל מילהבת 30
איך יש לך כוח לכתוב מיד אחרי הלידה...
זה פשוט נוזל ממניהאור שבלב
ואו מדהימהYaelL

ממש עשית לי צמרמורת. מרגש עד דמעות.

מדהים!!!אני זה א
יש בזה משהו מרגש תודה לךשמלה אדומה
מרגש ומדהים.תודהאחתפלוס


מדהים! וכל כך מדוייק...באר מרים
עשה לי כיף לקרוא את זהברכה 1
צחקתי
דמעתי
והתחברתי

כתבת מתוק ומרגש
תודה! לכולן! שנזכה לאהוב ולהתחבר💗💗💗האור שבלב
ואו, התרגשתי!בתנועה מתמדת
את כותבת מהמם❤❤
מזדהה!!אמאשוני
וואו יפה, הלוואי ואצליח להלביש על כל הדבר הזה גם בגד יפה לכבוד שבת קודש.

@דבורית ממנה אותך להזכיר לי לחפוף בימי חמישי אני כל שבוע שוכחת.. חח

שבת שלום!
😂דבורית
היו שבועות שפחדתי לשכוח חפפתי מיום רביעי
זמנים הזויים....
בן כמה הבחור שלך? 😍
חח משקיעניתאמאשוני
זריזים מקדימים למצוות
הקטני בן שלושה שבועות 😘
שבת רביעית בבית מהלידה. כל שבוע הוא ציון דרך...
עכשיו שבועיים רצוף נהיה אצל ההורים בפסח,
מקווה עד השבת שאחרי כבר לחזור לעצמי פחות או יותר.
למרות שהשבתות מהממות ב"ה! אבל אני נופלת מהרגליים
איזה יופי תנוחי ותצברי כוחות ❤️דבורית
כבר עברו 3 שבועות מדהים..
היא בת 4 חודשים שלי, כבר יותר יציב המצב
ההתחלה היתה ככ קשה 😣
מקווה גם.. לברית...האור שבלבאחרונה
מרגשת❤️ שבת שלוםדבורית
ואיי ריגשת!!! מדהימה בקבלה שלך!!אם_שמחה_הללויה
וואו מדהימהחצי שני
איזה צמרמורת העברת לי בגוף. ואווו . תודה!חלומות חלמתי
העפעף של הבת שלי קצת אדום מאז שהיא קמה משנת צהריים.כל היתר חולף
מלחיץ אותי קצת כי תכף שבת!
מה אפשר לעשות?
תה שחוראמאשוני
אם יד לך תה שחור להכין תמצית ולטבול
צמר גפן או חיתול בד נקי ולהעביר על העיניים.
על שתי העיניים למעלה ולמטה, לא רק איפה שאדום.
כל חתיכה להעביר פעם אחת לא לעשות שני ניגובים עם אותו חלק בבד.
ככה אומרים כי זה מדבק נורא.
תעשי עכשיו ושוב בסמוך להדלקת נרות מקווה שיעזור.

אם יש לך חלב זה גם יכול לעזור.

בהצלחה ושבת שלום!
מסתבר שזה לא עניין דווקא של תה, אלא של לנקותציפיה.
את המקום בעדינות, עם מים חמימים.
ממש לא כדאי להשתמש בחלב.
נראה לי אמאשוני התכוונה חלב אםפעם אחת
זה גם עוזר לדלקות עיניים
כן ברור. תודה על הדיוקאמאשוניאחרונה
וואי מקווה שלא גרמתי לנזק.. טפשת הנקה לחשוב שחלב זה ברור חלב אם 😜
בכל מקרה זאת תרופת סבתא לשניה לפני שבת..
התה עוזר יותר ממים חמימים- עיקר הענין הוא לנקותרעותוש10
אבל יש משהו בתיון

אין לי הסבר מדעי, רק מניסיון

זה גם מקל על כאבים אם בטעות מרתכים בלי מסכת ריתוך... ממש עוזר

וחלב אם כמובן
אין לי תה שחור, עשינו עם קמומיל. מקווה שישתפר ואם לא ניקחכל היתר חולף
לרופא מחר בעז"ה.
אם יש הפרשות אז כן, ההפרשות מדבקות...פשיטא
אין, ברוך השםכל היתר חולף
מה הסיבה שהדימום בווסת נמשך רק יומיים וקצת?אנונימית(:
בדרכ יש לי דימום ביומיים הראשונים, וב3-4 בקטנה ממש,
הפעם בקושי יש טיפה על הפד. היה דימום רק יומיים וחצי בערך..
יש הסבר לזה או שלפעמים זה קורה?
לא מומחיתהנורמלית האחרונה
אבל לפעמים דימום מועט הוא למעשה דימום השתרשות של הריון. בנוסף, שינויים כללים בתזונה / לחץ / אורח חיים יכולים לגרום לשינויים במחזור. הייתי בודקת הריון ליתר ביטחון ואם לא - לא דואגת. אם חוזר על עצמו כדאי להתייעץ עם רופא.
תודה רבה❤אנונימית(:אחרונה
אני יודעת שהסיכוי אפסי וקלוש אבל בכל זאת שואלת אם קרה למישהיאנונימית(:
קיבלתי ווסת בדיוק 14 יום אחרי ביוץ. הווסת נמשכה ליומיים והיה דימום רגיל כמו כל חודש. אחרי יומיים הכל היה נקי כבר והפד לא התמלא..
מיום שישי אני עם מיגרנות חזקות, ודווקא כן הקפדתי לשתות ולאכול..
האם יש סיכוי שקיים הריון למרות הדימום שהיה? זה קרה למישהי?
**עשיתי בדיקה של סנטו טסט יום לפני שקיבלתי והיא הייתה שלילית.. אבל אני כבר לא יודעת מה לחשוב ומוזר לי שהיה דימום רק ליומיים, בדרכ יש לי ל4/5 ימים
השינוי בדימום יכול לנבועבימבה אדומה
מכל שינוי הורמונלי... וגם מהחיסון לקורונה...
לא התחסנתי עדיין..אנונימית(:
מתייגת בנות שאולי יידעו לענות לי🙏אנונימית(:
למה לא לעשות בדיקה?להבת-כוח
באמת נשמע מוזר אבל כן יש לפעמים ווסתות חזקות או חלשות יותר.
יכול להיות שאעשה.. פשוט היא יצאה שלילית יום לפני המחזוראנונימית(:
אז לא יודעת עד כמה הגיוני...
וסתם מעניין אותי אם זה קרה לעוד מישהי
אני לא יודעת מתי היתה לידה אחרונהלהבת-כוח
לי אישית היה 3 וחצי ימים הכי קצר וזה היה עוד עם הורמונים של הנקה.
אבל כל שינוי הורמונלי יכול לגרום לשינויים. אם זה משהו חד פעמי לא חושבת שזה בעיה.
ובדיקה יכולה לאשש.
יש מחזורים כאלה שונים לא תמיד אותו דבר..אנונימית בהו"ל
דימום מועט מהרגיל + מיגרנה יכולים להיות סימן לתחילת הריון.כינוי-לרגע
ממליצה שתלכי מחר לבדיקת בטא בבדיקת דם.
שיהיו בשורות טובות!
חג שמח.


תסמין מוקדם להריון: כאב ראש
אני לא חושבת..ליאניי
אני חלילה לא רןצה לבאס או לצער, זה לפעמים קורה שיש מחזןר ממש קצר.
זה יכןל לנבוע מהורומונים , מלחץ, מאלף דברים.. זה לא חריג במיוחד.
(גם לי בעבר היו מחזורים של יומיים כשבדכ זה 4-5).

הלוואי ותבשרי אותנו אחרת.
טוב מעדכנת..אנונימית(:
בדיקה שלילית
אבקש מהרופאה בדיקות דם כלליות🙄
חיבוק גדול אהובה❤️ליאניי
חיבוק ענק אהובהליאל 24
גם לי זה קרה שהיה לי מחזור של יומיים והרופאה אמרה לי לעשות בדיקת הריון כי היא חשבה שיש מצב שזה השתרשות ואכן הבטא יצאה שלילית
מצטערת אהובה יודעת מה את מרגישה עכשיו
מתפללת עליך מלא ❤
האמת שלא ציפיתי כי זה באמת לא היה הגיוני חחאנונימית(:אחרונה
אבל אולי המיגרנות נובעות מדברים אחרים שצריך לבדוק.. תודה נשמה!
עוד מעט אני חוזרת לעבודה מחופשת לידה וצריכה לשים אותה במעוןאת פניך אבקש
כתבתי ארוך ונמחקקק ארררר

איך אפשר לשים ילד בגיל כזה קטן? באלי לבכות!
אני סומכת על המטפלת שלה אבל קשה לי. אני חייבת לחזור כי חייבת בשבילי וגם פרנסה.
יכולה לצאת לחלת או להאריך אבל חייבים כבר לחזור..
אבל ממש קשה לי להפרד ממנה... כשהיא הולכת לישון אני מתגעגעת אז מה אעשה עכשיו?
היא אוכלת מטרנה כשצריך אבל משתדלת להניק אותה כמה שיותר. אני אוהבת שהיא עליי, היא נרגעת עליי, היא נרדמת עליי. היא יכולה להרדם גם בלי הנקה, בנענוע בידיים או על הכתף אחרי גרפס, אבל זה בעיקר אחרי שהיא אכלה מטרנה ושבעה (לפעמים אני מרגישה שהיא לא שבעה ממני אבל זה פחות הדיון).
היא הפסיקה לקחת מוצצים, יש מוצץ אחרי שאני צריכה לנסות אותו ואולי הוא יעבוד.. אם לא אז לא יודעת מה אעשה... היא כאילו יכולה לנרגע לבד אבל כשהיא על הידיים..
איך אפשר לתת ליצור כזה קטן וחסר ישע לבכות בעגלה או בלול עד שירדם? היא כל כך קטנה להרגלים עדיין... אוף אני ממש פוחדת. כשהיא איתי אני נותנת לה לבכות קצת אם אני באמצע משהו אבל זה ממש מחוסר ברירה. אני מדברת אליה אבל קשה לי עם הדמעות והבכי שלה... כן אני יודעת שככה זה בלידה ראשונה...
ואם היא לא תישן טוב
ואם לא יצליחו להרגיע אותה
ואם יתנו לה לבכות המון
ואם תהיה מישהי ביום החופשי שאני לא אהיה מרוצה ממנה
אוף.
היא תהיה קרובה אליי ועדיין אני מפחדת כי אני גם לא אוכל לצאת אליה כל רגע...
אני מרגישה שאני סומכת רק על עצמי.
זה באמת קשה להפרד מהקטנטנים האלהיעל מהדרום
לק"י

דיברת עם המטפלת? הסברת לה איך היא רגילה להירדם? מה היא אמרה?

אני הכנסתי את הקטנה בגיל כמעט חצי שנה למשפחתון פרטי. בהתחלה היא היתה שם לבד עם עוד ילד בן שנתיים וחצי. אבל גם אז המטפלת הרגילה אותה לישון בלול (כשהיא היתה קטנה יותר היתה נרדמת לבד. לצערי זה די עבר עם הזמן, והיום היא נרדמת אצלי בעיקר בידיים/ הנקה). אז לא יודעת אם היא בכתה ביום- יומיים הראשונים, אבל היום היא נרדמת שם בסדר, קצת מקטרת לפעמים, מכניסה אצבעות לפה ונרדמת.

גם על השטיח היא לא אהבה להיות, ובכתה בהתחלה. והמטפלת ישבה איתה ודיברה איתה והסבירה לה (זה המטפלת אמרה לי. היא גם אמרה לי שהיא צרחה).

זה אולי לא נחמד כל כך, אבל נראה לי שרוב הילדים לומדים את הכללים במקום החדש.
וואי זה קשה.. כואב לי ומתסכל להם בטחאת פניך אבקש
דיברתי עם המטפלת בכלליות.. היא אמרה שהיא תתרגל..
אני יודעת אני מכירה איך זה... אבל ממש קשה לי לעזוב את הקטנה שלי.. לדמיין אותה בוכה. אוף למה זה צריך להיות ככה זה לא מציאותי!
בת כמה היא? היא הגדולה שלך?יעל מהדרום
כן. לא רואים? עוד מעט 4 חודשיםאת פניך אבקש
אני מתבלבלת בינך לבין אילו פינו....יעל מהדרום
לק"י

האמת שגם בילדה השלישית לא היה לי פשוט לעזוב.
ומצד שני, צריך פרנסה ואני גם לי פחות מתאים להיות כל היום בבית.
אני גם לא מסוגלת..פעםשלישית????
אם את חייבת בשביל הפרנסה אז כנראה אין ברירה.
אבל אם יש אפשרות כלכלית אני לא מכניסה לפני שנה..
קורונה 😠 אם לא היא בטוחה שהדמי לידה היו יותר גבוהים ומאפשריאת פניך אבקש
ם. מצד שני זה עזר לי לעבור בקלות את תחילת ההריון...
כל כך מבינה אותך!ואילו פינו
הכנסתי לפני שבוע וחצי את הבת השנייה למעון. וזה קשהההה
היא תינוקת פחות רגועה מאחותה הגדולה. מאוד אוהבת ידיים ומנשא והיא בוכה המון במעון..
זה קשה. מאוד.
אבל היא בעזרת ה' תתרגל בסופו של דבר. היא תלמד את המטפלת והמטפלת תלמד אותה.
ולי הזמן לעצמי נותן כל כך הרבה כוח! ולצאת ולהתאוורר בלי להיות תלויה בזמן שינה או הנקה של המתוקה.
ואז כשאני אוספת אותם אני מנשנשת אותה בלי סוף ומתפנקת איתה ועם הגדולה..
חיבוק❤️❤️
קשהההההה !! מחכה לסוף יום לנשנש אותההאת פניך אבקש
למרות שהיא עליי עכשיו כן?
וואו ככ מבינה אותךךךךאין לי הסבר
היה לי ממש ממש קשה בהתחלה...
לאט לאט התרגלתי לזה שהיא לא איתי...
אבל אינספק שזה קשה!!

אצלי היא הייתה נרדמת *רק* בהנקה ואז הבנתי שהיא יכולה להירדם בכל מצב.
ובמעון היא פשוט שמה ראש והולכת לישון בלי בכי.
עכשיו זה קורה גם בבית
אבל היא לא בוכה להם? וואי איך שחררת?את פניך אבקש
לא. היא ראתה שזה מה שכולם עושים ולמדהאין לי הסבר
מה שהיה לי ממש קשה זה עכשיו שחזרנו מהסגר והיא הייתה בוכה עד שהלכתי.
אז הדבר האחרון ששמעתי ממנה זה בכי.
אבל המטפלת הרגיעה אותי שאיך שאני יוצאת היא נרגעת

בסופו של דבר יש לה שם חברה, משחקים מגניבים, תקשורת עם ילדים בגילה...
אני באמת מאמינה שטוב לה וזה מה שעוזר לי לשחרר...
בת כמה היא? שלי פיציתאת פניך אבקש
עכשיו בת שנהאין לי הסבר
היא נכנסה בגיל 5 וחצי חודשים
אז היא יותר גדולה.... כאילו אז נר5ה לי יותר קל לה להרדם לבדאת פניך אבקש
מצד שני אולי יותר קשה כי היא רגילה רק עלייך
יאוו אני כל כך מבינה אותך, אותו סיפור גם אצלי... באסהגברת רדה
מובן ממש ממשחדשה ישנה
זה קורה תמיד עם התינוק התורן, לא משנה אם זה ילד ראשון או חמישי...
באמת לא פשוט..
מה שעוזר לי זה לנג'ס הרבה למטפלת במשך היום בשיחות והודעות, אני מכינה אותה מראש שזה הולך להיות כי קשה לי.
ולהתנחם בשבתות ובחגים.. בגיל הפיצקי אני משאירה אותם איתי בבית בימים חופשיים שלי, מניקה כמה שאפשר... בהצלחה!
זהו שאני לא רוצה להיות קרציהאת פניך אבקש
אני השארתי את אהובתי, הלב שלי, בגיל הזה...כל היתר חולף
זה קשה בטירוף ובכיתי המון. היא דווקא לא 😁
בגיל הזה אין כל כך הסתגלות כי הם לא מבינים עם מי הם נשארים.

השאקתי אצל מטפלת שהייתי בטוחה בה ב100%, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת.
בדקתי אותה כל הזמן, גם אחרי חצי שנה שהבת שלי שם. דיברתי עם אמהות אחרות והחלטנו שכל אחת תגיע בשעה אחרת. שאלתי שכנים ואנשים שמכירים אותה וכל הזמן הגעתי בשעות אחרות.
הפתעתי המון באמצע היום, בכל מיני תירוצים שונים.

אם הבנתי נכון אז את מטפלת במעון שהבת שלך תהיה. לדעתי זה פלוס אדיר כי את כל הזמן באיזור.
אני השארתי במשפחתון של 4 ילדים, אבל אם את באיזור אז זה משהו אחר.

נתתי למטפלת תחושה שאני סומכת עליה (לדעתי זה מאוד חשוב וזה מה ש@בתי 123 הציעה לי בזמנו, זה היה מאוד חכם) ומצד שני כן בדקתי ושאלתי.

אני חושבת שגם בילד עשירי זה קשה וכואב, זה תמיד חלק מהלב.
חיבוק😍
נכון... אני מטפלתאת פניך אבקש
וב"ה אני עם צוות מכיל שיוכל רגע "לשחרר" אותי כדי שאלך אליה.. מקווה שבע"ה שהכל יהיה טוב!
מחר הייתי אמורה לחזור.. נגמר החלד.. אבל הארכתי לאחר פסח.. מרגישה שזכיתי בשבועיים מתנה איתה
לגמרי מתנה! תיהנו כל היתר חולף
יש שעות הורות? אם כן, אפשר להניק אותה אזיעל מהדרום
אני לע יודעת בדיוק.. אבל מקסימום אשאב ואביא להאת פניך אבקש
או אבוא לנשנש אותה בין לבין
התבלבלתי עם שרשור אחר של מישהי על חזרה לעבודה ובקבוקיםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

חשבתי שזה מה שמטריד גם אותך.

אבל זה נכוו גם לך....
ב"ה שהסתדר לך להאריך!יעל מהדרום
ממש!!! מבורך!את פניך אבקש
סחרחורותואני הקטן
כל היום. אני בהריון..
ופשוט כל הזמן בכל מקום.. במקלחת כששוכבת שקמה(ואז בכלל הראש מתפוצץ)
לפעמים עם בחילות לפעמים בלי אבל הרבה הרבה סחרחורות.
למה זה קורה? מה אפשר לעשות? מקפידה לשתות למרות שזה עושה לי בחילות:-/
אולי סוכר?
מאוד יכול להיות קשור ללחץ דם.ציפיה.
וואי גמלי ככהרק_שואלת
אין לי תשובות, רק הזדהות..
איזה שבוע את?
לי בשליש הראשון היה ממש ממש מטורף,
ועכשיו (חודש שישי) נרגע קצת, אבל עדיין יש..
משתדלת לא לעמוד הרבה כדי לא ליפול..
חוץ מזה לא עושה משהו מיוחד ..
נראה לי כדאי להתייעץ עם רופאחדשה ישנה
היה לי גם פעם ממש סחרחורות כל הזמן, היה לי לחץ דם נמוך
אולי קשור ללחץ דם או ברזלשרה111
בהריונות קודמים ממש היה לי ככה. בהריון הזה ב"ה המצב טוב וגם הברזל שלי הרבה יותר טוב, אז משערת שזה קשור.
איזה סוג של סחרחורת?בארץ אהבתיאחרונה
אם זה שחור בעיניים לכמה שניות, אז מוכר לי מלחץ דם נמוך. יכל להיות גם קשור לברזל נמוך, אולי נפילת סוכר.
אם זה סחרחורת שהכל מסתובב, אז כדאי לבדוק עם רופא א.א.ג, יכול להיות קשור למערכת שיווי המשקל.
אולי עדיף להתייעץ עם רופא משפחה, שישאל מה שצריך ויפנה לבדיקות מתאימות או לרופא א.א.ג. אם זה באמת קשור.
עובר קטן בסקירה מוקדמת.קול ברמה
שאלה - יודעות מה זה אומר? --
בסקירה המוקדמת העובר היה קטן בחמישה ימים מגיל ההריון. בשקיפות (שבועיים קודם) ובאולטרסאונד הראשון תאם לגיל ההיריון (אני גם יודעת בוודאות מתי היה הביוץ).
הרופאה אמרה שצריך להמשיך לעקוב. האמת שאני קצת דואגת... לא קרה לי אף פעם, וחמישה ימים נשמע לי די הרבה בשלב הזה אם שבועיים קודם התאים לגיל בהיריון.

יש למישהי מושג בזה?...
עד שלושה שבועות זה עוד בגדר הנורמהאור לציון
תודה על התשובה! גם בגיל 14+6?קול ברמה
נשמע לי שפער של שלושה שבועות סביר בשלב מאוחר יותר.
פער של חמישה ימים זה תקין בשלב הזה לחלוטין.פשיטא
טוב... בע"ה!! תודה רבה!!קול ברמה
לא בכל זמן.העוגב
ולפותחת- תראי, זה הבדל של פחות משבוע יחסית מוקדם. כמו שהרופא- פשוט לעקוב, לראות שממשיך להתפתח בהתאם לעצמו.
לא הייתי מזלזלת, אבל כן מצד שני זוכרת שזה יכול להיות נורמלי. בשביל זה את עוקבת, לוודא.
ממני, שעברתי את זה גם וב"ה הכל טוב עם הגברת
תודה רבה רבה!!קול ברמה
לצערי היה לי רק תור טלפוני לרופאת הנשים, אז אצטרך לחכות עד לסקירה הבאה...
קרה לי גםהשקט הזה
באתי בשבוע 15 לסקירה מוקדמת, והרופא אמר שקשה לו לראות כי העובר מתאים לתחילת שבוע 14.
הוא לא התרגש מזה בכלל ורק דחה את הבדיקה בשבועיים. בתחילת שבוע 17, כל המדדים התאימו דווקא לשבוע מתקדם יותר, ורק עצם הירך הייתה קטנה.

חכמות פה הסבירו לי והרגיעו אותי שבסוף זה מדדים סטטיסטיים, וכל עוד זה בטווח של שבועיים מהתאריך אין מה להלחץ..
בשלב הזה עובר קטן לא כל כך מלחיץ..מישהי פעם
יכול להיות שאתם קטנים ואז גם הוא?
מה היה בהריונות קודמים?
חמישה ימים פער מעל שבוע 10 בכל אופן לא מוגדר משמעותי. מ9 ימים ומעלה צריך לחשוב ..

הדאגה מבחינת גודל עובר היא בדכ בסקירה מאוחרת ואז בודקים יחס עצמות ארוכות לגודל ראש.
או לקראת סוף ההריון שעיכוב הגדילה יכול להיות על רקע שלייתי
אואההה... איזה ידע מדויק!! תודהקול ברמהאחרונה
את עובדת בתחום?
אנחנו לא קטנים...
וגם כבר היו כמה וכמה נסיונות, ולא קרה לנו ...
היי למישהי יש המלצה מהיכן כדאי לקנות מקלוני ביוץ?דיקלה91
אם יש לך זמן- אליאקספרס/איבייפשיטא
הכי זול.
אם לא- של תשובה כנה גם די זול יחסית ומוכרים אותם בסופרים/פארמים, אם לא מוצאת- פשוט ללכת לפארמים ולמצוא את הכי זול, בדרך כלל הן אמינות גם הזולות...
אליאקפסרסאנונימית(:
נכון שהמחיר הוא 400 שח או שאני לא מסתכלת נכון?דיקלה91
מה פתאוםאנונימית(:אחרונה
חבילה עלתה לי 26 שח
של 20 סטיקים
בא לי לבכות מתסכול!!!הריוניסטית
כבר תקופה שבא לי לאפות
ולא מצאתי כוח.
ואתמול בלילה כולם ישנו אז מצאתי קצת.
עמדתי, טרחתי, ניפיתי, רידדתי, אפיתי, מילאתי וכו.
השארתי לבעלי על השולחן שיטעם כשיחזור מהעבודה.

הוא השאיר את העוגיות על השיש
והילדות שקמו לפנינו ישבו לאכול ובעיקר להשחית אותן
אפילו עוגיה אחת הן לא השאירו.
התפוצצתי על הגדולה ובעלי אמר שאני מגזימה,
"סך הכל עוגיות".

לא, בעלי היקר. לא על העוגיות אני כועסת.
אני כועסת על הזלזול בטרחה שלי. על המאמצים שלי.
על זה שעד שמצאתי כוחות לזה וכל כך רציתי שנהנה מהעוגיות בשבת,
עכשיו אני צריכה לטאטא אותן מהרצפה.
עליך, שאתה מכיר את הילדות ועדיין השארת את קופסת העוגיות על השיש.
על הבנות, שהן יודעות להתאפק אבל בחרו להשחית.

אוף
וואו. מרתיח!! ממש😥😥אנונימיות
כמעט בכיתי בשבילך
זה באמת מבאסמתחדשת11
אבל אני לא מרגישה שזלזלו ביכולות הם עדיין ילדים ויכולת ההתאפקות שלהם מוגבלת.. נשמע שגם בעלך הניח שם בתמימות
אם אכלו הכל סימן שהיה טעים וההשקעה הייתה שווה🙂
אני ממש מבינה את התסכולראשית גאולה
זה קשה להתאמץ להשקיע ואז בסוף זה מה שקורה...
ובלב זה מייצר תחושה כזאת לא נעימה ומתסכלת

לי פעם קרה שהיה לי פיצי קטן בבית והיתי צריכה לעבור פרוצדורה רפואית של יום שלם בבי''ח..אז מאחר ואין לי כמעט חלב בשאיבות כמעט 3 ימים השקעתי בשאיבות מסביב לשעון כדי שיהיה לו בקבוקי חלב שאוב ליום הזה
ממש במסירות נפש!

ובסוף
מה שקרה שבעלי בטעות השאיר את כולםםם מחוץ למקרר לכל הלילה...😥 ה-כ-ל לפח
ובסוף הפיצי נאלץ לקחת מטרנה

וואייי כמעט התפוצצתי מתסכול בלב אפילו שלא בוכים על חלב שנשפך

אבל באמת יחד עם ההבנה
משתפת אותך שמה שעוזר לי במקרים כאלה זה להפריד
בין הסיטואציה לבין הפרשנות
יש את התסכול ממה שהכנת והלך לפח או נאכל...ויש את המחשבות שמתחילות לרוץ לך
על בעלך -הוא לא מספיק מעריך את ההשקעה שלי.. אני לא מספיק חשובה לו...הוא לא קולט את המאמצים שלי..
ועל הילדות- הן לא חשבו שהן מגזימות? למה הן לא התגברו?לא אכפת להם ממני?

ושימי לב שאת המחשבות האלה כדאי לעצור ולא ללבות אותן מדי
כי האמת
שהן כנראה רוב הסיכויים לא נכונות

בכנות
לא קרה לך אף פעם ששכחת משהו שבישלת בחוץ בלילה?
כילדה- אף פעם לא אכלת משהו טעים בלי רשות?
זה באמת זלזול?
או פשוט רגע של היסח הדעת
עייפות
מן הסתם לא בכוונה רעה
באותה מידה ששכח עוגיות על השייש יכל לשכוח גם את הגבינה שאכל..רק שאז זה היה פחות מתסכל.

מותר לתת מקום לתסכול זה בסדר
אבל לא להכנס ולשקוע במחשבות של הפרשנות. זה סתם עושה רע בלב.
תאמתסיה
כמה שזה נשמע נורא . אבל כן אם את לא יכולה לסמוך על בעלך פעם הבאה על תשאירי לו על השולחן
תראי מה כעת? כמה צער ועוגמת נפש
אני למדתי שדברים שחשובים לי לא אסמןך שבעלי יכניס או הילדים לא ישחיתו
לא פעם בעלי היתי מבשלת דברים ואומרת לבעלי לפני שתלך לישון רק תכניס את הסיר למקרר כי הוא מתקרר ןהוא שכח ואז לקום ולגלות סיר שלם שבושל למחר לפח זה מעצבן ברמות.
אז או שלא מתעצבנים או שרבים או שלא סומכים .
היום למדתי שאו שלא מתעצבנים או שלא סומכים אבל זה אין לי כח לקחת על עצמי את העול , ולעשות הרבה דברים כי אני לא סומכת, אז האמת פשוט לא עושה!!
לא תמצאי אותי היום בשארית כוחות עושה עוגיות אלא קונה!! כמה שיותר דברים קונה , אני לא אטרח אתמוטט ובסוף בכלל מי בכלל שם לב לזה מי בכלל עושה משהוא למען זה.
ואוו זה נשמע תגובה מתלוננת חחחחחחחח פשוט החזיר אותי שנים אחורה כמה לקחתי ללב וזה רק הורס את הבריאות שלי כולם מתקדמים בדברים שלהם
זאת מסקנה ממש מרירה וממש לא בריאה לזוגיות מתוקנראשית גאולה
בזוגיות הבסיס זה אמון הדדי
לא להגיע למסקנה של אין מה לסמוך עליו
נכון שבנקודות מעשיות אפשר להחליט שאני בוחרת לקחת אחריות
אבל לקחת אחריות
זה לא להתייאש ממנו ולא לסמוך עליו
זאת המסקנה הכי נכונה לזוגיותאמאשוני
יש בעלים (מעניין שלא רק אחד) שפשוט מעופפים בתחום.
זה לא "לא לסמוך" עליו באופן כללי, זה להבין שהמשימה הזאת לא בשבילו.
ואני בטוחה שהמסקנה היא לא על סמך סיר אחד שנזרק לפח אלא כמה וכמה פעמים.
אז אם בנפשה שהוא יצליח במשימה אז אחרי הרבה מאמצים הוא כנראה ילמד כי אם זה או זה או רבנות יהיה לו מאוד חשוב להצליח.
אבל לא בטוח שזאת משימה כזאת חשובה להשקיע בה, הגיוני מאוד להפנים שזה לא יקרה ולקחת על עצמך להכניס את האוכל ולהשקיע את המאמץ בפערים זוגיים אחרים.

(אני לא מדברת על הפותחת אלא על מה שסיה תיארה שזאת מציאות לא נדירה בחלק מהבתים)
שימי לב למה כתבתי-ראשית גאולה
זה בסדר לומר הוא לא טוב בזה ולכן אני לא מצפה ואני לוקחת שם את האחריות ועושה

לבין לא סומכת עליו
אצלי לא לסמוך מביא תנועת נפש כזאת..שאח''כ מולידה עוד התנהלויות לא הכי מועילות לזוגיות

בפועל מסכימה
ואולי באמת זה לא ההיה מדוייק לכתוב את זה כאן
מאמייייייליהי12
אוף
חיבוק!!
ואי את זוכרת שאת אמא לפיצים? ואת אחרי לידה? ואת לא ישנה בלילה? ו.. יואו
זוכרת מעצמי את השלב הזה של אחרי הלידה השלישית עם תינוקות, פשוט תינוקות ('הגדולה' שלך בת כמה? שלוש וחצי? ארבע? אם אני זוכרת נכון)
וואי זה היה שיגעון
בור שחור של כעס, זעם כללי על העולם
בחוץ מאושרת. מתפקדת. נורמאלית
ובפניםםםם שה יעזור...
באתי להגיד שזה עובר

(נפלתי עלייך ממש.. אולי את בדכ בטוב וסתם ספציפית הייתה לך סיטואציה מרגיזה, רק זה הקפיץ לי אותי בשלב שלך ורציתי פשוט לשלוח לך מלאאא חיבוקים והזדהות)

הלוואי שאת דואגת לעצמך
שאת נחה
שאת מניחה את הראש מידי פעם ונרגעת


חיבוק חיבוק אלופה
האור יגיע ✨
תודה על התגובה הזאת. קלעת בול. ♥️הריוניסטית
אוח! ממש ממש מתסכל..באפיק
אוףףף כואב....מצטרפת למועדון
נראה לי שהציפיות שלך קצת מוגזמות מילדות כל כך קטנות...מחכה_ומצפה
אם אני זוכרת נכון הגדולה שלך בת 4 והקטנה בת פחות משנתיים (ילדנו בערך באותו זמן אז אני זוכרת). בעיניי אלה לא גילאים שילדים אמורים לקום לפני ההורים ולהיות עצמאיים בבית, ועוד להשגיח על אחים קטנים (עם בת השנתיים שלי *אני* לא תמיד מספיקה להגיב בזמן לכל השטויות שהיא עושה, אז בטח שלא אצפה מילדה בת 4 להשגיח עליה).
מעבר לעוגיות, יש הרבה מאוד סכנות אחרות שילדה בת 4 חשופה אליהן (וכבר לא מדברת על בת השנתיים).

אני מבינה שאת אחרי לידה וזה לא קל, אבל זו לא הפעם הראשונה שאת מתארת את הציפיות שלך מילדה בת 4 או 3.5 שבעיניי הן לא ריאליות, ואז כועסת עליה מאוד.
בעיניי ילדה בת 4 וילדה בת שנתיים לבד בבית (וכשאתם ישנים זה מבחינתי שהן לבד בבית) זו ממש סכנת נפשות.

מקווה שלא תיפגעי, אני כותבת את זה רק כי בעיניי זה יכול להיות מאוד מאוד מסוכן ונראה שזה לא משהו חד פעמי אצלכם.

אני לא מסכימה על הסכנת נפשותראשית גאולה
ילדה בת 4 היא לא קטנה
היא יודעת גבולות של מה מסוכן ומה לא
וכשנותנים להם תפקיד ואחריות הם יוצר אחראיים מהרגיל אפילו
אם האמא ישנה ולא שומעת כלום זה האמת פחות לעניין
אצלי כולם ערים ממוקדם בבוקר לבד בסלון ואני מנמנמת..כן ערנית לבכי או משהו חשוד אבל הגדולים שלי בני 5-6 והם לגמרי אחראיים ומטפלים מהמם בקטנים. ויודעים כולם שאם יש בעיה באים אלי

זה כן דורש ערנות בערב לא חהשאיר על השולחן או במקום נגיש מה דלא רוצה שיגעו

אבל אם השארתי עוגיות על השייש- ברורררר לי שהם יאכלו אותם. גם טם לא את העל אז בטח חלק
ולא מאשימה אותם
הכי טבעי בעולם בעיני
יש הבדל בין ילד בן 6 לילד בן 4...מחכה_ומצפה
הכעס על הבעל לגמרי מובן, על הילדות בעיניי ממש לא.
אני לא חושבת שזה הוגן לצפות מילדות בנות 4 ושנתיים ״להתאפק״ ולא לאכול עוגיות שעומדות להן מול העיניים (גם מבוגרים לא תמיד יצליחו להתאפק במצב כזה), ואני לא חושבת שנכון לכעוס על ״הגדולה״ שלא השגיחה על הקטנה.
ילדה בת 4 לא אמורה להשגיח על ילדה בת שנתיים, ואם זה נגמר רק בעוגיות אז בעיניי צריך להגיד שמזל שהיו את העוגיות להעסיק אותן ולא משהו מסוכן אחר.

בעיניי ילדה בת 4 לא מסוגלת להשגיח על עצמה עדיין, קל וחומר על אחותה הקטנה שעוד לא בת שנתיים. לא מתחברת לגישת ה״תנו להם אחריות״ בגיל סה״כ 4, זה לא הזמן עדיין. אפשר לתת להם אחריות בלסדר אחריהם את הצעצועים שלהם, לא בלהשגיח על ילדה בת שנתיים.
אני מסכימה איתך לגבי הציפיה בהקשר של העוגיותראשית גאולה
אבל בלי קשר-
תתפלאי כמה אמון יכל להוציא מילד בן 4. הרבה יותר מרק להרים צעצועים.
ומבינה שזה נשמע לך שהוא קטן
זה תלוי במה רגילים-אצלי כולם קטנים וצפופים בגיל אז מי שבגיל 4 נחשב מהגדולים..
אני לא אשאיר אותו לבד בבית להשגיח על עצמו לבד בודאי
אבל הוא מסוכל להרבה יותר ממה שתיארת

ואגב- להתאפק ולא לאכול עוגיות- ברור שלא שייך לצפות.
ילד בן 4 הוא קטן נקודה.פעםשלישית????
גם אם יש לו אחים צעירים ממנו ואז הוא "הגדול".
ובגיל כזה הם לא אמורים או צריכים להשגיח על קטנים מהם.
העוגיות נשמע לי החלק הכי קל בסיפור הזה..
ואם הוא לא מסוגל להשגיח על עצמו בטח שלא על מישהו נוסף.
סבבה אין מה להתווכח יותר מדיראשית גאולה
אני לא משאירה להשגחה לבד בבית
ולא כשאני יודעת שיש משהו מסוכן-הבית שלנו מותאם לילדים.
אבל אצלי בנוהל כשהם קמים מוקדם בבוקר הם משחקים ביחד והגדולים גם ממש עוזרים לקטנים במה צריכים ואני לא בול עץ אני מנמנמת ואם יש בעיה הם קוראים לי

אז מבינה שזה דעתך
אבל לא מסכימה איתה😏
תודה על התגובה. מוזמנת לצלצל לרווחה להתלונן.הריוניסטית
לי נראה שהיא הגיבה להודעה ספציפית (לא שלך)יעל מהדרום
היא אמנם הגיבה להודעה אחרתהריוניסטית
אבל בתגובתה היא כתבה לגבי המקרה שלנו עם העוגיות שלדעתה זה החלק הקל בסיפור.
ע"פ מה שהיא כתבה מסתמא שהיא חושבת שאני לא כשירה להורות אז נתתי לה את הכתובת לפנות. שלא תסתבך וזה..
היא הגיבה אלי -וזה בסדר מצידיראשית גאולהאחרונה
אני חושבת שכל אחת וסגנון ההורות שלה
יש כאלה שלא יורידו את העיניים מהילד 24 שעות
ויש כאלה שזה לא מתאים להן

ולא
זה לא קשור לרווחה
ולא למי טובה יותר
בעיני גם לעודף גוננות יש השפעה ומחיר
וגם להפך..
וכל אחת שתתמקם איפה שנכון לה
ואני בטוחה שברוב המקרים אין באמת הזנחה מופקעת או סכנה ממשית

ולי עיקר מה 'חשוב
זה שלא יחשבו שאם ככה אני חושבת זאת האמת המוחלטת
לא כל דבר שבעיניך לא ראוי הוא סכנת נפשות
כמו שלא כל דבר שבעיניך הוא בסדר הוא המלכתחילה בכל מצב

אני מבינה את מי שחושבת שילד בן 4-5 הוא קטן לכל מיני דברים
ולא צריכה שיסכימו איתי

אבל שגם לא יכריזו הכרזות שזאת סכנת נפשות נקודה
וואלה לא מסכימה ויש עוד דרכים להתייחס לכל מציאות

וזה נכון בכל נושא אגב


מנסה לענותהריוניסטית
בפשטות אכתוב שהגדולה לא משגיחה על הקטנה.
הקטנה לא עושה שטויות שמסכנות אותה ברוך השם. אין מה שיסכן אותה.. הבית מסורג לחלוטין. כל החפצים/תרופות/כל דבר אחר שעלול לסכן נעול.
הן יושבות לקרוא ספרים, לשחק ולאכול פרי/משהו שמי שמוציא אותן מהמיטה נותן. וכן מנצלות את הלבד כדי ל"הרים" קצת דברים טעימים.
כשהן לא יושבות בחדר לידנו, או שאני לא על הספה לידן, מישהו יוצא להציץ עליהן מדי כמה דקות.
אני לא מרגישה שיש פה סכנת נפשות משום סוג, ואם הייתי חושבת אפילו לרגע שיש לא הייתי זזה מהן לרגע.
המעשה הזה שתיארתי נעשה תוך כמה דקות בודדות עד שבעלי יצא אליהן.

מסכימה כמובן שעדיף שהן תהיינה 100% מושגחות, כמו שהיה עד לא מזמן, אבל המציאות היא מורכבת ואין כאן מקום להרחיב בנושא.
תודה על הדאגה
בכית? אמרת לו את זה????אמאשוני
כתבת כל כך מדוייק. תכתבי לו את זה. מאמצת גם.
הלוואי והם היו יודעים לנתח כל כך יפה את ההתפרצויות של הקשיים אחרי לידה אם היו יודעים בטוחה שהיו יודעים לתת תמיכה כמו שאנו זקוקות לה.
אז תגידי לו.
אולי בערב שבת תכיני לכם כוסות תה ותשימי את קופסת העוגיות עם משהו קנוי בפנים ועם פתק שרשום בו מה שרשמת פה... בטוחה שכשהוא יקרא הדרך ללב שלו תימצא והוא ידע להבין ולהכיל את התסכול שלך!
כי בשורה תחתונה ממש לא נעים אחרי כזאת טרחה לקום בבוקר למצוא פירורים אחרונים...

הסיטואציה מזכירה לי את הבלדה לסלט שלי.. חח..
תני כיף, אחותך להתאוששות שאין בה רגע דל.
מעצבןבת 30
תזכרי שאת אחרי לידה...הווליום של כל הרגשות שלך הרבה יותר גבוה עכשיו..
כל כך מתסכלאני זה א
קבלי קודם כל חיבוק של הזדהות והאמת שאחרי הרבה תיסכולים למדתי לצמצם השקעות שלוקחות ממני את בדל כוחותי האחרונים.. ( ברור שיש עדין פעמים כאלו אבל הצלחתי לצמצם) וגם תמיד שאני עושה משהו שבאמת לוקח ממני המון אנרגיות אני משתדלת להזכיר לעצמי שלא משנה התוצאה העיקר ההשתדלות שלי גיליתי שזה מצמצם כעסים ותסכולים אחכ כי באמת תמיד משתבשים דברים ..
מקווה שבנתיים קצת התאוששת ואת מצליחה לחזור לחייך לכבוד שבת ואם נשאר עוד קצת זמן אולי תבקשי מבעלך שילך לקנות לכם עוגה או עוגיות מפנקות לשבת
תודה לכולןהריוניסטית
אמרתי לו את הדברים
והוא התנצל.
ובאמת, לא יודעת כמה אפשר להאשים את הילדות.
לא באמת.
וכמובן שהכל נסלח ולקחים נרשמו.
תודה על ההבנה והתובנות
אוף נשמה, כמה באסהתוהה לי
ואיזה מהממת שעבדת והשקעת כדי שיהיה לכם טוב ומתוק בלב, ובסוף הכל נהרס ויצר משקעים. אוף אחד גדול. באמת לבכות.
אם היית גרה לידי הייתי מכינה לך עוגיות לפיצוי❤
הריון כימי?(מתנצלת מראש על התיאורים)אמן וכן
היי בנות שבוע טוב
המחזור שלי מגיע כל 24 ימים(אחרי שהיה 28 ובשנה האחרונה,כנראה מסטרס מטורף שיש עלי,זה השתנה)
החודש איחר ב4 ימים,ובגלל שאני בבידוד לא יכולתי לצאת לב.דם או לקנות בדיקה ביתית.
אתמול בערב התחיל דימום קליל,כמו התחלה של מחזור,והיום כבר התחיל דימום מאסיבי,עם ריריות כאלה,כמו רקמות מאוד גדולות,משהו שבחיים בחיים לא קרה לי..ממש,כל כניסה לשירותים זה יוצא.וגם כאבי מחזור חריגים מהרגיל,ממש,ברמה ש2 כדורים לא עזרו לי בכלל.
יש לי הרגשה שזה כימי.
מישהי שחוותה כימי יכולה להסביר לי אם היו לה דברים דומים?
לדעצי זה
כן ככה מרגישאנונימית בהו"ל
תודהאמן וכן
וכמה זמן אחרי עדיין אפשר לעשות בדיקת דם לבטא?
מן הסתם אם היה כימי אז עדיין הבטא תהיה גבוהה כמה ימים אחרי,נכון?
לוקח כמה שבועות לבטא לרדתאנונימית בהו"ל
תלוי כמה עלתה מלכתחילה. לי ירדה אחרי שבוע כבר לגמריראשית גאולה
אין משמעות למספר אלא לקצב של כל אישה וגופהאנונימית בהו"ל
כאלה ייקח להן שבוע וכאלה 3 או 4 או יותר
תמיד אפשר להיות במעקב.. לפותחת.. ולוודא ירידה בכדי לחזור למעקב ביוץ וכדומה אם את מעוניינת להמשיך בנסיונות
המעקב לא חובה מבחינה רפואית אלא אם יש בעיה כלשהי
אם מלכתחילה הבטא היתה כמה אלפים זה שונה מבטא של כמה עשרותראשית גאולה
נכון ובאמת כל אחת בקצב שלה
אז יש מצבאמן וכןאחרונה
שאבדוק והבטא תהיה נמוכה כי הספיקה לרדת למעשה
מעניין אותי מה הגישה שלכן לגבי הורדת חום בילדיםחדשה,,
מעדיפות לתת לגוף להתמודד לבד, או נותנות אקמול ברגע שהחום עולה?
(כמובן לא מדברת על חום מסוכן, אלא סביב ה38 מעלות)
ממליצה לך להתייעץ עם רופא שאת סומכת עליותמיד להודות
לא נראה לי שאת עושה נזק בזה שאת נותנת לחום מדי לרדת אבל יש כל מיני אקסיומות שכולם יודעים שלא בהכרח נכונים.

בגלל שהילדים שלי כשהם חולים נוטים להעלות חום גבוה וגם אני כאמא צעירה "ידעתי" שחום גבוה זה מסוכן לקח לי כמה שנים והתייעצות עם כמה רופאי ילדים כדי להשתחרר מזה ולדעת שחום גובה זה לא מסוכן (חוץ מאצל מי שנוטה לפרכוסים) ולא מעיד על עוצמת המחלה הוא רק סימפטום שמעיד שהגוף נלחם במחלה.

ילד אפטי זה מלחיץ , על ילד סובל אני אקל עם משככי כאבים אבל חום של 41 לא מלחיץ אותי.
הסיסמא של האנונימית שונתהאין לי הסבר
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ה' בניסן תשפ"א 17:01
מזכירות את הכללים:

1. נא לעשות שימוש הגון.
משמע- לא להגיב דרכו ''סתם'' ולא לשלוח דרכו השתלחויות כלפי ניקיות אחרות.

2. לא לפרסם דרכו.

3. לא להעביר את הסיסמא לאנשים אחרים.

4. הסיסמא החדשה אצל מנהלות הפורום.

5. ניקיות חדשות לא יוכלו לקבל את הסיסמא.
מקפיצה ומוסיפה- אם יש ניק או הודעה שחשודים בעיניכןיעל מהדרום
לק"י

דווחו לנו בבקשה בעזרת לחצן "דווח" שבתוך המלבן עם הפסים שבתחתית ההודעה בצד שמאל.
תודה רבה מנהלות יקרות!!!אמהלה


מקפיצה- בבקשה לא להגיב הודעות ''סתם''אין לי הסבר

יש לאנונימית מטרה מאוד מסויימת!

לתשומת ליבך- @אנונימית בהו"ל

תודה רבהאחתפלוס


תודה רבהחצי שניאחרונה