הייתי ממשיכה לעקוב עוד חודש חודשיים. במקביל קובעת תור להתפתחות הילד. בעז"ה עד שיגיע כבר לא תצטרכי אותו.

בגיל הזה קלינאית פרטית בעיקר תיתן לכם הדרכת הורים. עיקר ההדרכה הוא - לדבר אליה במבעים של מילה או שתיים-שלוש מילים, לא משפטים ארוכים. לחזור שוב ושוב על מה שאומרים. "הנה כדור. כדור גדול. כדור מתגלגל...." ולדבר הרבה, לתמלל את מה שרואים ועושים.

ממש לא מגיל 5-6.

(כמובן שבגיל אפס לרוב זה לילדים שנולדו אם איזשהי מורכבות.

אבל כבר מאיחור במילים ראשונות אפשר להתערב.

ובוודאי שבכל שלבי רכישת השפה וההיגוי)

בעיקרון מילים ראשונות מתחילות להרכש סביב גיל שנה.

נצפה שלפחות עד גיל שנה וחצי יופיעו מילים ראשונות, שהכוונה ל10-15 מילים.

יש כאלה שיגידו בגיל שנה וחצי לפחות 10, ויש שיגידו לפחות 15,

בוודאי שיש ילדים בגיל הזה שיש להם יותר מילים, אבל 35 זה ממש לא הקריטריון.

עונה כקלינאית תקשורת

התשובה בגיל הזה היא לא חד משמעית.

מבחינת הנורמות היבשות - כן נשמע שיש פה איחור, השאלה אם באמת תיעדת הכל.

כדאי לשים דף במקום בולט - ולכתוב כל הפקה שנשמעת מילה.

כמובן שלא צריך מילה שנשמעת כמו שפת המבוגרים, 

מילה זה רצף צלילים קבוע שיש לו משמעות.

(למשל: bu לבקבוק, בום, עוד, דור- לכדור וכו').

תרשמי במשך כמה ימים - ותראי באמת כמה מילים יש.

דבר שני-

חשוב לנו לראות התקדמות.

זה נכון שעד גיל שנה וחצי נרצה כ15 מילים (שזה בעצם מילים ראשונות), אבל חשוב לנו גם לראות שיש למידה והתקדמות, שהילד לא עוד כל הזמן באותו מקום.

אם רואים הרחבה של מספר המילים - זה כבר יותר מרגיע.

מצוין שקבעת לה תור לבדיקת שמיעה.

זה ממש חשוב.

ואם את לא רגועה - הכי חשוב מה שאת מרגישה.

אפשר ללכת לאבחון בהתפתחות הילד. ומקסימום יתנו לך הדרכה לחשיפה מותאמת בבית, גם אם לא צריך טיפול. את לא תפסידי מזה.

בינתיים:

לדבר מולה,

לדבר בשפה ברורה ופשוטה

(הנה..., הנה...,)

לתאר מה שהיא עושה במשפטים קצרים: עכשיו נאכל X, עכשיו X המתוקה שותה מים, הנה מים, עוד מים.

ספרים זה מצוין. 

גם שירי ידיים.

בהצלחה רבה!!

את חושבת שבכל המילים שלו יש את אותם עיצורים ותנועות? שהוא לא הוגה מספיק עיצורים?

בעיקרון יש הרבה צלילים שעוד לא נרכשים בגיל הזה,

תנועות אני חושבת שכן אמור להיות הכל (a e i o u)

אבל לא זוכרת להגיד לך בע"פ (לא עובדת עם קטנטנים)

כן רוצים לראות גיוון, אבל לא את כל הצלילים.

ואם את דואגת -

אני לא חושבת שמזיק לבדוק שמיעה

אם תראי שדברים לא משתנים לאורך זמן- תבדקי.

בהצלחה!

כן כדאי לראות גם איזשהי התקדמות בהבעה.

אני חושבת שלפני שאת פונה פרטי - תבדקי מה המצב בהתפתחות הילד באזור שלכם.

חבל סתם לשלם פרטי אם יש לך שירות זמין.

תעקבי אחרי ההתקדמות,

תלכי לבדיקת שמיעה,

תקבעי תור בהתפתחות הילד

ואם תראי שדברים לא מתקדמים- הן מבחינת ההתקדמות שלה והן מבחינת התורים, אז אפשר לנסות פרטי.

כל רצף צלילים קבוע שיש לו משמעות מסוימת נחשב מילה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

לגבי התמיסה המוכנה, גם פעם שעברה שתיתי בלי כלום כי ככה אמרו וסבלתי ממש

והרופא טוען שמותר.. מישהי שמעה על זה?

זה יכול לעזור ממש, מצד שני לא רוצה להרוס את הבדיקה

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.

אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.

לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש