פורום הריון ולידה (עמוד 2287)

כמו שהיום את היית האמא הכי טובה שהצלחת להיות, למרות שאולי לא הצלחת להרגיש ככה.

הכי טובה
ומחר גם את תרגישי את זה!

כי רק את האמא שלהם!

כבר התחיל יום טוב יותר!
הלוואי וימשיך טוב עד הערב🙏
ועד סוף הקורונה🙄
ותכלס, עד סוף החיים🤔

פריטין נמוך בהחלט גורם הרבה פעמים לחולשה!! מנסיון גם של המוגלובין גבוה ופריטין ברצפה. איך הברזל?

ובי 12 בערכים של 200 זה בגבול התחתון תחתון וכדאי מאוד לקחת תוסף!!

❤❤ תרגישי טוב!

לי היה גם סביב הערך הזה והרגשתי סמרטוט, לא הייתי בהריון אז. לקחתי ברזל טוב באופן קבוע וכשהפריטין עלה חזרתי לעצמי לגמרי.

אני לא יודעת איך זה אצלך, אצלי זה הופיע באותה בדיקה של הפריטין...

בכל מקרה הייתי מתייעצת עם הרופאה. שלי למשל במצב דומה ממש דחפה אותי לקחת ברזל ובי 12.. להזיק זה לא יזיק, מקווה שזה יעזור לך להרגיש יותר טוב💗💗

האחות אמרה לי שזה לא כזה גבולי. אבל בגלל שאני מדווחת על עייפות קיצונית והרגשה סמרטוטית היא מוכנה להביא לי. קיבלתי פעמיים.

כל גוגל מלא בשאלות של נשים מודאגות על העלמות תסמינים, וזה ממש ממש בסדר.

רק בריאות!

אני מייחלת כאילו להרגיש בחילה כדי להבין שהכל בסדר! 

זו תקופה משוגעת

אני מחפשת בכו לפעמים לראות שכואב לי בחזה :/ או שיש עקצוצים בבטן תחתונה

 

ויום אחד יש לי שלשולים (סליחה על המינוח) ולמחרת עצירות

גם תופעה מוכרת?

ומאוד מקווה בשבילך שתרגישי טוב בלי התיקון הזה שלא יודעת איך עוברים אותו כל פעם מחדש...ב"ה.

לי ב2 ההריונות בשליש הראשון בכלל לא הייתה עייפות.
בשבוע כמו שלך הרגשתי חולשה וקצת בחילות רק אחרי מאמץ מטורף, בא והלך ובא והלך. הכל טוב.
הלחץ יכול לגרום גם לשינויים בתופעות.

ממליצה לך ממש להשקיע המון עכשיו בעיקר בלבדוק איך את יכולה להרגיע את עצמך.. כי חוץ מחומצה פולית ותפילות, אין שום דבר שאת יכולה לעשות עכשיו שישפיע על ההריון שיהיה תקין, הכל בידיים של הקב"ה, והלחץ לא יעשה יותר טוב, וכן, זה ממש ממש קשה להרפות, אבל מכל ההודעות שלך זה נשמע שזה פשוט הכרחי בשבילך עכשיו,
אז הלואי שתצליחי להרפות, תשמעי הרפיות, תעשי יוגה, הליכות בשמש שעדיין מאירה בחוץ לפני הסערה, שמיעת שירים שאת אוהבת, אוכל טוב שיש מצב שתיכף לא תוכלי לראות,
הכל טוב, רוב ההריונות תקינים ב"ה, תנסי לחשוב טוב, להיות חיובית, *למרות שזה קשה*.
תנתבי את הלחץ לתפילה, לא לבדוק כל שניה אם יש תופעות או אין תופעות...
בעז"ה שימשיך תקין ויסתיים בקלות ובידיים מלאות..

ואני מנסה אבל אז מעצבנים אותי בעבודה ואני מרגישה גם ככה OVER רגישה ומצוברחת

התווכחתי פה עכשיו על סתם משהו טיפשי

בדרך לעבודה שמעתי איזה שיר ובכיתי

אני עושה מחר בטא, להכפלה, מתפללת שיהיה בסדר

אני פשוט מפחדת פחד מוות באמת

לא מוצאת דרך להרגע ומרגשה בעבוה בסיר לחץ אדיר וחסרת סבלנות לזה שנושמים לידי

הרגשתי רעב הכנתי כריך פה, אכלתי חצי ממנו בתחושת גועל ולא מצליחה עוד

זה ממש בא והולך אולי לא בחילות פרופר אבל כן תחושת גועל, אתן מכירות את זה?

ב"ה שגילית מה זה ועכשיו תוכלי להתחיל טיפול מתאים...תרגישי טוב❤

הסבירו לי פעם שאם לא לוקחים אותם כמו שצריך, עלול אחר כך להגיע אולקוס...

לא תמיד סבב אחד של אנטיביוטיקה וטיפול עובד. וזה טיפול חזק ודי קשוח. תיהי עם יד על הדופק. זה היה לפני שנים אבל משום מה זכור לי שמומלץ לקחת את האנט' עם כדורים של איזה מלח וזה מגביר יעילות. אולי תגגלי. בהצלחה מותק

והשתפר ממש ממש פלאים. הבאסה שכל הזמן צריך לעקוב אחרי זה🙄

תראי את הצד הטוב של העניין

בכל מקרה תרגישי טוב מאמי

תאמיני לי, אני יכולה למצוא דרך להשמין גם עם זה

יאלה שגרהההה בבקשה תחזרי..

אנטיביוטיקה מפירה את איזון החיידקים בנרתיק ועלולה להיווצר פטריה, אז שווה מאוד לקחת במקביל גם פרויביוטיקה, רק תוודאי היטב מה המרחק בין האנטיביוטיקה לבין הפרוביוטיקה.

רפואה שלמה במהרה!!💋💋

אין שמחה כהתרת הספקות!!!!!

קשה לי לקבל שיש דברים שאסור לי לאכול....
סתומה, אני יודעת, מה נעשה

זה באמת לא בשורה כיפית...

לי עבר אחרי 2 סבבים של אנטיביוטיקות ותזונה.
חשוב להקפיד...

עברתי שני סבבים של אנטיביוטיקה. בדרכ עובר רק אחרי השלישי. אבל האנטיביוטיקה כל כך החלישה אותי שוויתרתי.
גם תזונה מתאימה..
וברוך ה' עבר לי.. מידי פעם היה לי התקף אבל כבר המון זמן שלא היה לי התקף של כאבי בטן..

ואצלי זה הגיע ממש ממקום רגשי. במבט לאחור אני יודעת להגיד את זה.
הייתי בהתמודדות מאוד לא פשוטה חברתית וזה השפיע לי.
ואני מכירה לא מעט אנשים שבעקבות התמודדות רגשית יש להם בעיות בבטן.
רפואת הגוף ברפואת הנפש.

מתחת לפני השטח...שאני מה זה מנסה לשחרר אבל לא ממש הולך...
הלוואי שיעבור לי אחרי סבב אחד, הגוף שלי ממש נחלש באנטיביוטיקה...

איך גילית את זה? מה התסמינים?
אני חושדת גם ולא יודעת איך לבדוק...
תודה!

שכל כמה שבועות י לי כאילו ווירוס של הבטן. כמה ימים של כאבי בטן בחילות הקאות, ובין לבין גם כל פעם פה צרבת, שם בחילה.
ביקשתי מהרופא בדיקות מקיפות, וזהו..

כן, טיפול מרובע הרופא רשם לי! ה' יעזור לי...

את הסבב הראשון של האנטיביוטיקה לא הצלחתי להשלים- הפסקתי אחרי היום השישי (מתוך 10) כי החליש אותי מאוד.. 

כרגע בטיפול נטורופתי ומקווה שיעזור. אם לא ח"ו, אחזור לנסות את האנטיביוטיקה

איזה סימפטומים יש לך?

כאבי בטן בהתקפים, לפעמים שלשול, תרבות, בחילות ...

ופרוביוטיקה לטיפול ולמניעה

אפשר כשיושבים באסלה עם מזרק.
אפשר גם לעשות אמבטיה ולהוסיף כוס שתיים של חומץ
חשוב שיהיה חומץ טבעי ועדיף חומץ תפוחים

זה התחתוניות! החדפעמי.

הייתי בסבבים של 3 נרות ומשחות..
ואחרי כמה זמן זה חזר.
שבועים אחרי שהפסקתי עם התחתוניות. לא חזר יותר.. טפו טפו טפו

עברתי לכותנה.
**מישהי נתנה כאן טיפ היא קנתה גרבים מכותנה. יעודיות לזה.
ומשתמשת בהן במקום תחתוניות_זה נשמע לי גאוני.
מקווה לאזור אומץ לעשות את זה גם😅🙈

איך ?

גרבי עקב כאלה
לשים במקום התחתונית...
(אחרכ מכבסים בהרתחה)

אבל איך זה לא נופל וזז?

אולי גרב ארוכה יותר כדי שתתפוס יותר מקום🤷‍♀️

תחתונים

שיש בתחתוניות ופדים וזה ממש עושה להן בעיות, והאלרגיה הזו יכולה גם יכול לצוץ פתאום..

 

רעיון גאוני להשתמש בגרבי כותנה

פרוביוטיקה

לשטוף עם סבון של תינוקות- הוא הכי בריא בייחס לאחרים .

אגיסטן נרות

ותחתוניות אניון מעולות מעולות אפשר לקנות באלי אקספרס

בהצלחה זה נוראי

 

 

וגם שטיפה בסבון עדין

כי הוא עלול לגרום להפלה. למקרה שאת בהריון כרגע

אני לא יודעת מאיפה היא שמעה, פשוט הזהירה אותי שבהריון זה אסור ממש

ששמו אורגנו גורם להתכווצויות של הרחם. אסור בהריון

אם תחתוניות - רק כותנה, פרוביוטיקה וכו,

באיזו משחה השתמשת? יש אחת עם ריכוז חומר קצת יותר גבוה, שלי עזרה כשהמחשה הרגילה לא עזרה. זה במרשם.

איזה משחה עזרה לך?

בע"ה שתלדי בזמנך לידה טובה וקלה, בבריאות לך ולתינוק💕

💗💗💗

איתך לגמריי..

שבוע 36 מדדה כמו פיגווין
ישנה כמו לוויתן
קמה לשרותים מלא בלילה
ביום כל רבע שעה אני בשרותים בערך🤦‍♀️

בעה שנסחוב עוד שבועיים ונלד ב38 .. בקלות! בידיים מלאות!
ההתרגשות בשיאה...
כבסתי את הניו בורן..
ניקיתי את העגלה...
קניתי מוצצים...
כיבסתי את החזיית הנקה..קניתי רפידות, משחה..שמתי כובע וכפכפים...
תיק לידה..
ורק מחכים לו שיבוא🥳

אני מתרגשת בטירוף😁😁😁😁

לפעמים בלילה אשכרה לא מצליחה להרדם מרוב התרגשות....

ובנתיים אני מתחילה לחשוב על נקיונות לפסח🤐🤦‍♀️😆

מה שאני עושה אצלי זה להפעיל את הגדולים...
אצלך זה את בעיקר, נכון? זה משהו אחר..
תדחיקי😆 ושהבעל יתחיל לשנס מתניים.... את בתשיעי ושלא תשתגעי על זה יותר מדי....צריכה לשמור על עצמך...

ובהחלט אפעיל את בעלי. האמת שהוא יעשה הכל בחפץ לב, כפרעליווו. ובפסח נהיה אצל ההורים בעזרת ה'

💗💗💗

ממש מרגשש
ורק אני מדחיקה שמתקרבת לסוף?🙈 לא התחלתי לארגן כלום ושבוע הבא מתחילה תשיעי... מתאים לי שהוא בפנים בינתיים😅 יש לי עוד הרבה מה להספיק 🤭

גם אני לא ארגנתי שום דבר, לא יודעת מאיפה להתחיל..

גם אני בהדחקה של זה... חחח 

מלחיץ

את הקודמות ילדת מוקדם?

מקווה לעצמי גם..
בדרך כלל אני מגיעה לתאריך שלי יופי...

ב ניסן...ובטח אלד כמה ימים אחכ.....

הילדים כבר ממש מחכים לאח החדש..

לקטן אמרתי שיום אחד הוא יקום בבוקר ואני לא אהיה במיטה..ושהוא ילך לאחיותיו הגדולות...ואחר כך אני יחזור ונביא לו אח קטן, והוא יהיה אח גדול...
הם כל כך מצפים כבר להסיע תינוק בעגלה...

בעה!!!

הן לא מפסיקות לדבר על התינוקי שבדרך, נקנה, נביא

מתי הוא יבוא וכו... 

נגלה שילדנו ביחד ואולי באותו מקום חח 

מעניין אותי לראות אותך 

אני מתכננת ללדת בהר הצופים... בע"ה..

אז אני בשערי צדק, אולי תבואי לפה...

או שנקבע איזה מקום לפני 

חח באלכן? 

ומגניב אם נהיה באותו זמן.. תעדכני!!

את לא גרה בצפון?

פשוט בדרך כלל אני לא מספיקה, ואני יותר קרובה פיזית להר הצופים..

וכאן נפסיק עם פרטים אישיים כדי שאנשים לא יעשו אחד פלוס אחד😆🤦‍♀️

אני חושבת שהרבה יותר מהעניין הטכני של ההנקות, החתלות, שינה מועטה- מבחינתי ההכנה החשובה ביותר היא ההכנה הנפשית שהאחריות שלי הולכת להתרחב (אם זו לידה ראשונה זה קיצוני יותר), הדאגות, המצפון, החוסר אונים מול בכי ממושך, היו לי הכי הכי קשים בהתחלה.
להבין שהנפש עולה חתיכת מדרגה, והעליה כואבת כי הרגליים נמתחות נמתחות, אבל הי, איזה נוף יפה יש במקום הגבוה יותר!

*מסייגת, שממש לא קל להכין את עצמנו למצב שעוד לא התנסינו בו, אבל כן אפשר מראש להכין את עצמי, שכל רגש שארגיש אחרי הלידה הוא הגיוני והוא בסדר, ופשוט לשים לב מה אני מרגישה ולאן הרגשות לוקחים אותי.

זוגיות שונה-
ההרכב המשפחתי משתנה וקיבל תוספת מתוקה, ולכן הזוגיות גם עלולה להשתנות.

בכי ללא מעצורים-
פשוטו כמשמעו.
אחת הסיבות לכך שהזוגיות משתנה.

רגשות אשם-
להעיף אותם!!!
את האמא הכי מדהימה שיש!!!
מי שיש לו טענות והצעות לשיפור שיקפוץ. ומהר.
את. הכי. מדהימה. שיש. והאמא. הכי. מושלמת. שיש.
תתחילי להכניס אתזה לראש מעכשיו.

גוף-
הגוף ברבאבא...
תזכרי שזו יצירה של הקב''ה!!

יש בטח עוד...
מבטיחה בלי נדר כמובן להוציא כרך שני.

לא ישנים

לא ישנים

לא ישנים.

עייפים תמיד

עיפים תמיד 

וכו'.

אין סבלנות בגלל שעייפים. הגוף חלש, 

הבעל מרגיש שנדחק הצידה,אין חשק לכלום רק להתחבק.

הגוף משתנה ולא תמיד חוזר לעצמו מהר אם בכלל.

יש פחות זמן לילדים(ולבעל)

אם לא מצליחים להניק יש נקיפות מצפון.

כשעצבנים בגלל שעייפים מרגישים עוד יותר נקיפות מצפון

כל זה יכול להיות.

אבל אין שום דבר שישווה לאהבה הגדולה לילדים שלנו שזה שווה את הכל.

עובדה שאנחנו יולדות פעם אחר פעם

אלך בסדר כרונולוגי

דבר ראשון זה להתאושש מהלידה, בעז"ה שיהיה לך בקלות, ובכל זאת זאת טראומה. במיוחד אם יש תפרים. במיוחד אם היה קשה.

ואז מתחיל ההנקה שגם, מקווה שיהיה לך בקלות! אבל, אם לא זה קשה מאד יש לך אחריות להאכיל את היצור הפצפון הזה וזה כ-ו-א-ב בהתחלה, הרבה פעמים פשוט לא יודעים לעשות את זה נכון וזה עוד יותר כואב...

ואז ההרגשה של מה נהייתי בכלל לא אישה רק פרה מייצרת חלב שנראית ומרגישה כמו מפלצת

ואז להגיע הביתה והבעל לא רגיש וכן רגיש וכן עוזר מספיק ולא עוזר מספיק וכן רוצה צומי ולא מספיק נותן צומי וכו'

ולאט לאט להבין להרגיש שהדבר המדהים הזה זה מתנה ישר מהקב"ה, עם כל הכבודה הנלווית, ושאת אוהבת אותו אותה יותר משאי פעם חשבת שיכול להיות ושבסוף הכל יעבור בעז"ה ויהיה טוב.

ולפעמים גם כשחוזר, זה לא ממש חוזר. יש דברים שמשתנים. עוד דבר שאותי אישית המם אחרי הלידה זה העוצמה של הכאב של התפרים וכל ההתעסקות הזאת, כל הליכה לשירותים הרגישה כמו לידה ולא הבנתי מה הולך שם. נראה לי שהיה מאד עוזר לי אם היו מכינים אותי שזה עלול לקרות ושזה משתפר ומחלים ולא מתקלקל לנצח...

א. הנקה. כאילו לא מספיק שעברנו לידה...עכשיו צריך לצלוח את תחילת ההנקה. כדאי ממש להיערך לזה גם טכנית- ללמוד לפני, לדעת מראש איך עושים את זה, למצוא יועצת הנקה, לפנות מיד ליועצת במחלקת יולדות. כמה שיותר ידיעה מראש, וכמה שיותר מוכנות נפשית להשקיע בזה, ככה יהיה יותר קל.
ב. רכבת הרים ריגשית- שינויי הורמונים מטורפים יחד עם עייפות קיצונית ואחריות על יצורון קטן...להיות מודעים לזה שזה ככה. גם את וגם בעלך.

הלילה השני אחרי הלידה (או אפילו כל היממה השניה), הוא הרבה פעמים לילה לבן. הנקה ברצף כמעט כל הזמן.
אם אפשר שמישהו יעזור לך בזמן הזה זה מאוד יעזור. אבל גם אם לא, לפחות תדעי שזה נורמלי, וזה עוזר לווסת את כמות החלב.

כתבו כבר דברים מעולים לפני, ואני לא יודעת אם אפשר להתכונן להפתעות אבל לדעת שלא משנה כמה מתכננים, תהיו מופתעים כנראה. גם בלידה וגם אחריה.
בעה הפתעות טובות

האושר הכי גדול בעולם והאוצר הכי הכי הכי יקר שיש!!!

זה בסדר לבכות, אבל חשוב מאוד בעיניי לדעת לבקש עזרה.
אם זה בנושאים טכניים כמו בייביסיטר כדי שתישני או תנשמי אוויר ואם זה בפן המקצועי אם מרגישים שמתחילים ליפול לדכדוך ח"ו.

לא לשכוח את עצמך, לאכול טוב, לנסות לישון, לעשות מה שמשמח אותך. לדבר עם חברה בטלפון, לראות סרט עם הבעל בערב.

עם הבן זוג - לדבר לדבר לדבר
כל הזמן וכל הכל, לשתף במה שאת מרגישה. לחבק ולהעריך לפרגן ולהסכים לעצמך להיות חלשה לפעמים ולקבל ממנו.

לנשק מלאאאא ולצלם, לנשום את הטוהר והאושר שאין אין אין שני לו.
הזמן טסססס

💕

יש תינוק שמנהל את הלוז ואת הצרכים ואת הסדר יום
אי אפשר לזוז מטר בלעדיו...
וגם איתו זה לא קל
לאט לאט מתאפסים ומנהלים סדר יום, סדרי עדיפויות ומוצאים דרכים ללכת איתו לאן שצריך (וגם בלעדיו כשצריך- לי זה לקח כמה ילדים ללמוד את זה)

לילות לבנים לילות לבנים לילות לבנים,
החוכמה לדעת ש"גם זה יעבור" !!
וגם לפרגן לעצמך שינה טובה למחרת כי זה מגיע לך !

הצפה ריגשית בחודש שאחרי הלידה- כשאת הכי שמחה והכי מאושרת, את ברכבת הרים רגשית לפעמים באורות ולפעמים הצפה רגשית ובכי בלתי נשלט (כדי לשתף את בעלך היקר שיש דבר כזה, לפי הלידה... גבר יכול להיות בהלם מאשתו)

סבלנות שרוצים כבר ממש ממש ללדת ולגוף יש קצב משלו
סבלנות להניק שרוצים ולפעמים החלב יוצא טיפין טיפין אז עוד הנקה ועוד הנקה עד שנכנסים למסלול

פחות ציפיות נוצצות מיד לרדת במשקל , ישר להרגיש טוב, להיות סופר וומן...

להנות מהתינוק- לדבר איתו, לשבת להחזיק אותו בכיף סתם בלי סיבה ולנשום לו את הריח הנעים של הראש, לצאת איתו לסיבוב, פיקניק זוגי..

לא תמיד מתאהבים בו על ההתחלה והטיפול מאד מתיש, מעייף וגם משעמם לפעמים.
זה נורמלי לחשוב "למה עשיתי את זה לעצמי" / "איך מחזירים אותו לחנות".

הכאבים, נוראיים ככל שיהיו- עוברים
הבכי- עובר
הצסכול- עובר
ובסוף גם העייפות.
הכל עובר ובסוף מסתדר
נשימה עמוקה- עכשיו קשה, נכון, אבל זה יעבור!
תבואי עם ציפיות שיהיה הכי גרוע, באמת. שהכל יהיה קשה וכואב,
אם לא יהיה ככה- הרווחת.
אם יהיה ככה- לפחות לא נחתת לזה בלי התראה!

שהרחם מתכווץ וזה כואב

שתפרים זה כואבב ועלול לגרום לעצירות

שהנקה זה לא תמיד ולרב לא- להרים חולצה לשלוף שד ולחבר את התינוק. זה לפעמים מורכב יותר קשה יותר עלול לכאוב להיות מחסור. צריך לדעת להיעזר ולזכור שזה נורמלי וקורה מלא.

שלא ישנים, עייפים עייפים עייפים לפעמים מתוסכלים

תינוק בוכה כי הוא תינוק לא כי את עשית משהו לא בסדר.

שהכל עובר. נשמע קלישאה אבל זה נכון. אח"כ נהיה קל יותר

מהצד הנפשי:
חיובי- המון התרגשות, שותפות בבריאה, הפיכה למשפחה, יש בזה משהו שמגדיל את הזוגיות כי פתאום אתם שניכם ביחד שותפים ליצירה ומחוברים לנצח דרך משהו ממשי. ותינוקות זה דבר מתוק להפליא וריחני.
מאתגר- סערת רגשות, אני אישית בכיתי כל יום לאורך כל החודש שאחרי הלידה. דאגה מטורפת לתינוק. פחד שדברים לא הולכים כמו שצריך, שנעשה משהו שגוי, שקר לו חם לו רעב לו כואב לו. כל פיפס הכי קטן מוריד את הלב לתחתונים. הכי חשוב בעיני זה שיהיה מישהו שאפשר להעזר בו, לשאול שאלות מישהו שיוכל להרגיע אתכם... בכללי החודש הראשון הוא בדרכ חודש סהרורי מאוד, רוב התינוקות לקראת הערב לא רגועים ולהרבה מהם מ7 עד 11 בערב יש התקפי גזים ובכי ממושך ורצון להיות על הידיים. ממש חשוב לשמור על עצמכם מהצד של לא להכנס למריבות זוגיות של מי מסכן יותר ומי ישן פחות, לנסות לפרגן כמה שאפשר, לדעת לבקש עזרה כמה שאפשר ולהסכים לקבל אותה מכל מי שמוכן בלי להתבייש. הכי הכי חשוב לזכור שזה עובר!!! באמת! בלי ששמים לב השלב הזה פשוט עובר ועם הזמן החיבור לתינוק גדל ואתם לומדים להסתדר יותר טוב וגם הזוגיות לומדת לקבל את החלק שלה בכל הסיפור החדש הזה שנקרא משפחה.

מהצד הפיזי-
אין חיובי😅
בימים שאחרי הלידה הגוף מרגיש מוזר. אני אישית הייתי תפוסה בטירוף!! אז להזמין מסאז ליןמיים שאחרי הלידה ממש מומלץ...
הגוף לא מאוזן ולוקח זמן להבין מה קורה עם הבלון הריק הזה שהיה בו פעם תינוק ופעם הוא היה בטן... לא להבהל אם נשארת לפעמים בטן ממש גדולה, לוקח לזה זמן לרדת. יש כמויות מאוד גדולות של דם, בימים שאחרי לרוב יצאו גם גושים גדולים כהים, בדרכ זה תקין. הרבה פעמים רצפת האגן מאוד חלשה ביום שאחרי הלידה, ברמה שלפעמים יכול אפילו לברוח פיפי, לא להתרגש מזה... אפשר ורצוי לעשות כמה שיותר תרגילי קיגל כבר ביום שאחרי. ממליצה מאוד להביא לאשפוז קרמים וסבון עם ריח טוב שתרגישי כיף ומפנק. ולהביא בוקסר לשים מעל התחתונים למקרה של פספוסי דם מהתחבושת, שלא יהיה פדיחות אם באים לבקר אורחים;)
הרבה פעמים יש מהלחיצות (ולהרבה נשים יש כבר בסוף ההריון) טחורים, יש הרבה נשים שזה הסיוט הכי גדול שלהן אחרי הלידה. אז אם כואב בטוסיק ונפוח- זה כנראה זה ולא להתבייש לבקש מהאחיות בבית החולים גם פדים מגנזיום קפואים, וגם נר גליצרין ליציאה הראשונה. ממש חשוב לעשות קקי ולא לחכות עם זה כדי לא להגיע לעצירות. אם חוששים אפשר לעשןת אפילו באמבטיה עם מים...
הנקה- כבר כתבו, בגדול אני ממש ממליצה ללמוד על זה לפני אם רוצים להניק(לראות למשל סרטונים ביוטיוב על איך צריך לחבר תינוק לשד) ולשריין מספרים של יועצת שתוכל להגיע אליך לאשפוז אחרי הלידה, מישהי שנגישה לאיפה שאת מתכננת ללדת. לא להסתמך על אלו שבביח, אני לא התרשמתי מהן לטובה... זה תקין לגמרי שהנקה תכאב ברגעים הראשונים להנקה, לוקח זמן לפטמות להתרגל. אם הכאב הוא לאורך כל ההנקה סימן שמשהו לא תקין כנראה והחיבור לא טוב או שיש פטריה וכו. הפטמות מאוד רגישות בימים שאחרי הלידה(ברמה שאפילו זרם של טוש מקלחת מכאיב להן) אז ממליצה למרוח לנסינו לפני כל מקלחת.
בכללי להיות קשובה לגוף שלך ורחומה עם עצמך מצד אחד ומצד שני לא להכנס לרחמים עצמיים כי זה גורם לאומללות. לפנק את עצמך כמה שאפשר במה שעושה לך טוב, אם זה מסאז טוב, אם זה אוכל מוזמן טעים, אנשים שעושים לך טוב שיקיפו אותך.
ולהתפלל כמובן שתהיה חוויה חיובית עד כמה שאפשר...

ההנקה גורמת להתכווצות של הרחם וזה כואבבבב.

כדי להגיע עם כמה שיותר ידע.
אגב, יש קורסים של הכנה ללידה שגם מדברים מה קורה אחרי הלידה. על התאוששות וטיפול ראשוני בתינוק.
המעבר לאמהות עלול להביא לכל מיני רגשות שונים ומשונים. ממליצה לדבר עם אמהות מנוסות כדי לפרוק קצת ולהרגיש יותר נורמלית. יש גם חוגים על הנקה או התפתחות או מעגלי אמהות שכדאי ללכת בשביל החברה ובשביל ללמוד.
גם המעבר לאבהות הוא לא תמיד פשוט.
חוסר בשעות שינה עלול להשפיע לרעה על מצב הרוח. לכן כדאי להעזר בכל עזרה שמציעים או לקחת עזרה בתשלום, ולמצוא זמן לישון. למרות זאת, לא חייבים לרוץ לישון כל פעם שהתינוק נרדם (כמו שלי תמיד אמרו). מותר גם לעשות משהו נחמד בשביל הנפש.
לזכור שהתרופה הראשונה יכולה להיות מאתגרת, אבל לאט לאט דברים נכנסים למסלול.

וזה כואב בחודש+- הראשון
ואחכ זה משתפר פלאים (בעז"ה)

לפעמים שוכחים להגיד את זה ואז האישה מרגישה שמשהו אצלה לא בסדר

ההבנה שאני קשורה למישהו לכל החיים,כל החלטה שלי מאותו יום תהיה קשורה אליו איכשהו.

זה ממש נפל עלי,כי עד שהוא נולד,לא הבנתי עד כמה אוהב אותו ועד כמה הוא יהיה תלותי בי,לפחות בשנים הקרובות.

ובתור התחלה,ההנקה ממש חנקה אותי מלצאת מלהיות ספונטנית ועוד

 

ובמקום השני,הלילות ,החוסר שינה היו קשים.

אינספור פעמים.
באמת שזה הכי חשוב ומתגבר על כל הקשיים.

 

חוץ מזה?
לפעמים זה תקופה מאד מטלטלת, מעייפת, התמסרות גדולה לתינוק, לפעמים כמעט לא ישנים, צריך ללמוד לעשות הרבה דברים פתאום..
(אני בבית החולים כמה ימים אחרי הלידה צלצלתי בפעמון שמזעיק אחות, כי הבן שלי עשה בטיטול ולא ידעתי להחליף לו. הייתי ממש חסרת אונים באותו רגע. או למשל התחנונים לאחיות בתינוקיה שילבישו אותו כי אני לא מעזה עם כל השבריריות שלו)
להתארגן ברמה הטכנית לדימום כבד, (לא להיבהל, זה לא אומר שהוא כואב יותר מבמחזור) עם פדים טובים ומוצרים שנועדו לזה..
ובעיקר לקחת נשימה עמוקה ולזכור שיכולים להיות הרבה קשיים מסוגים שונים, אבל בסוף זה עובר והחיים עוברים למסלול רגיל ושוכחים לאט לאט את הקשיים ורק נהנים מגידול הילד..
 

צריך לדעת שזה גם אפשרי. לא להבהל.
בהתחלה אצלי זה לשרוד, לישון, שלא יכאב בהנקה, לנסות לחזור לשפיות כי הכל הפוך.

אחרי חודשיים אני מתחילה להכיר את היצור הזה
ולאהוב עד אינסוף דורות

באופן שקשה להכיל💗

שאני מתחברת אליה מעכשיו ומעלה בפניה את כל הבעיתיות כולל את זה שיש מצב שיהיה לך עזרה אחרת אבל...
אפילו אם בעלך שם את הילדה בגן אולי הלידה תמשך יותר מהזמן שהילדה בגן אי אפשר לדעת... זה קשה
פשוט לעלות כמה שיותר אפשרויות פתוחות לקראת הלידה ובסוף לחשוב איך להסתדר
מה עם חברה של הילדה מהגן? האם נהוג להשאיר לישון? האם את סומכת? יש בבית החולים מלונית? האם אפשר ללדת בבית חולים עם מלונית?

כאן כל החדרים בבית החולים פרטיים ועם מקום למלווה לישון (הרפואה כאן פרטית ומשלמים על כל הדברים האלה בהתאם, וזה המון כסף).
עכשיו עם הקורונה אני לא יודעת אם נניח יאשרו להחליף מלווה בלילה או בכלל מבקרים מעבר למישהו אחד (למשל, אני לא יודעת אם בעלי יוכל להביא את הבת שלנו לבית החולים כשאני שם. עוד מחשבה מבאסת ממש...).

את הגן עוד לא התחלנו, נתחיל בחודש הבא. אבל לא נראה לי מקובל להשאיר לישון אצל חברים בגילאים האלה... בטח שלא עם הקורונה.
אני יודעת שאפילו בשגרה, בלי קורונה, סתם כדי לבקר חברים מהגן אחרה״צ, צריך תיאום של מינימום שבוע מראש... זה לא כמו בארץ.
מה גם שאני לא יודעת אם אני בכלל אספיק להכיר אמהות אחרות בגן בכמה חודשים האלה, עכשיו עם הקורונה אין פעילויות עם ההורים ואין מסיבות, אז לא יודעת כמה השתי דקות שמורידים את הילדים בגן בבוקר מאפשרות יצירת קשר.

ממש בעיה ☹️ ככל שאני כותבת יותר את כל המגבלות אני מבינה כמה המצב חמור. גם חו״ל, גם בלי משפחה, גם ילדה קטנה בבית, גם קורונה. בא לי לבכות.

אבל אולי זו אופציה לבוא לארץ לתקופה קצרה וללדת פה?(לא מבינה בבירוקרטיה של זה בכלל אז אם זו הצעה מגוככת מתנצלת🤷‍♀️)

כי אף אחד לא מוכן לבטח טיסה של אישה מחודש שמיני...

האם יש באזור שלכם בית חב"ד? אפילו בעיר אחרת, מרחק נסיעה? יכול להיות שהם יסכימו שתקחו את הילדה לשם בזמן הלידה.

 

חשבתי אולי יש קרובת משפחה או חברה בארץ, שפנויה בזמן הזה ותגיע לשבועיים במטרה לשמור על הילדה בזמן הלידה... היא גם תהיה אצלכם כמה ימים אז הבת שלך תכיר אותה. ללידה תלכי עם בעלך ותשלמו לה על הכרטיס טיסה - זה בטח ייצא כמו לשלם לדולה (אם הייתי רווקה והיו מציעים לי דבר כזה הייתי קופצת על ההצעה).

 

האם יש באזור שלכם שליחים מהארץ, או בנות שרות? אנשים עם מנטליות ישראלית, קצת יותר ספונטניים שיוכלו לעזור.

 

אם שלחתם עכשיו את הילדה למעון, אולי למנהלת יש רעיון או היא מכירה מישהי שיכולה לבוא לשמור.

הבת שלי התהפכה אולי 3 פעמים. וזהו.
אם היא על הבטן למה לה להתהפך?
עדיף לזחול ולהגיע לאן שהיא רוצה...

אצלי הוא עוד לא בן 7 חודשים אבל מתהפך מעט מאוד

ומזיז עצמו עם הגוף והרגליים לכל הכיוונים (בלי לזחול)

היא המון על הבטן ומעדיפה את זה מעל הגב, 
כל חייה התהפכה ממש פעמים ספורות וכל פעם שזה קרה נבהלה.
גם אני חשבתי שלא מתהפכת כי נח לה,

מצד שני,

תוהה אם יש עניין של חציית קו האמצע שחסר לה..

וגם רואה שכל התינוקות האחרים סביבי נוטים לצד ומרימים חצי גוף, היא רק ביציבות על הבטן..

(אנחנו הרבה פעמים הופכים אותה ומשחקים עם זה, כבר חודשים. היא לא מתנגדת אבל לא עושה את זה בעצמה)

 

התהפכה כאמור 3 פעמים.
היא נשמעת מהממת ומתוקה
אל תשווי אותה לילדים אחרים כי כל תינוק מתפתח שונה...

עבר ב"ה

אבל היא בת 60, חשבתי שהגיל משפיע על התגובה לחיסון

אבל ממש בקטנה
יותר הציק הכאבי שרירים

פשוט לא מוצאת כמעט באינטרנט איזכור לתופעת הלוואי הזו.. בעיקר כשעברו כבר כמה ימים מאז החיסון וזו רק המנה הראשונה!

וסבלה ממש ממש מבחילות
ואני בדיוק התחסנתי והיו לי קצת בחילות
זוכרת שאמרתי לה יו עכשיו אני מבינה אותך

כי אני כבר איזה 5 ימים אחרי עוד מעט

ממש הקיאה יומיים...

גם אני הקאתי יום אחד
וסירבו להסכים איתי שזה מהחיסון

מסאג' שיאצו ורפלקסולוגיה, צריך ללכת רק למישהו שמספיק מבין ויודע מה לא יגרום לך לפתח צירים..

אני לא יודעת מה ההשלכות אבל לא הייתי לוקחת סיכונים...

מהמלצות וציטטות בעילום שם של מומחים בקשר לקורונה/ חיסון לקורונה,
עם כל הדברים הטובים והחשובים שרוצים להעלות למודעות רץ גם הרבה פייק ובלי שמות ומקורות אי אפשר לדעת על מה מדובר.
בעיה.

אבל כן כל אחת צריכה לבדוק מה נכון וטוב בשבילה

או משהו כזה...קיצור אצלנו זה קורה לפעמים..

כמו שקורה לפעמים בפלטה כשמורידים ממנה סיר

בטוח לא נמצאת את יכולה לשים חדשה אבל כדאי שתתיעצי עם רופא ותשאלי אם את מוגנת עכשיו
במקרה שאת לא בטוחה מתי היא נפלה

אני נגיד לא הייתי מומחית גדולה ומחר פעמים בשירותים הרגשתי שהיא ממש בקצה, היה אפשר להרגיש אותה חיצונית..
אז יש סיכוי שנפלה אם היא בדקה טוב שהיא לא עליה

אין לה לאן להכנס. אבל למיטב זכרוני( השתמשתע כמה חודשים בנובהרינג) לא אמורים להיות איתה במחזור. בשבוע של המחזור מוציאים. ושמים חדשה לאחר המחזור.
כשהייתי איתה, בכל ביקור בשרותים היתי מסדרת אותה מחדש ובודקת שהיא שם.

ומכניסים טבעת חדשה שבוע מההוצאה, כשהדימום עדיין פעיל.

אולי אני לא זוכרת. השתמשתי בנובהרינג תקופה קצרה של כ 3 חודשים, לפני שנתיים. אז אולי אני לא זוכרת נכון.

ואז יש דפיקות לב.
מכירה...

שאוכלת...
ושבוע שעבר גם התעלפתי

לא התעלפתי, אבל הייתי ממש קרובה.. תחושה שהכל חם נורא פתאום, הזעה דפיקות לב, והכל מסתחרר ומתעמעמם מסביב.
זה היה אחרי קורנפלקס עם חלב (נראה לי שמאז עד היום לא חזרתי לאכול את זה מהטראומה חח כבר 4 שנים אחרי)

וכן, מסתבר שהיתה סכרת

כי ה50 יצאה ממש תקינה

סכרת הריון זה לא צחוק..
אם יש רצוי לטפל.
לפעמים קורה שהיא מתפתחת אחרי הזמן של ההעמסה של ה50
אם עשית בתחילת הטווח שאפשר לעשות, זה הגיוני.

והכל יצא תקין ב50- יצא לי 100 אם אני לא טועה
אז אני כבר לא יודעת מה זה יכול להיות

נראה לי שאם ה100 תצא תקינה אולי יבקשו שתעשי פרופיל סוכר, שזה בעצם מעקב 3 פעמים ביום אחרי ארוחות ואז זה אפילו עוד יותר מדוייק.
אולי שווה להציע לרופא לעשות את זה מראש?
זה כרוך במכשיר בדיקה ודקירות. נשמע נורא, אבל מבטיחה שזה ממש לא.. מתרגלים צ'יק צ'ק

לגבי מה זה יכול להיות
זה ממש פוגע לי בתפקיד אני חושבת 10 פעמים אם לאכול אן לשתות משהו במיוחד בעבודה 🥺

יש מצב שזו אנמיה אני עדיין בבירורים

מקווה בשבילך שזה יתבהר מהר 🙏

אישית לי היה יותר מורכב לשטוף בקבוקים ולדאוג למים חמים פושרים חמימים.. ולחטא ולשטוף אותם..
אבל סומכת עליך שאת עושה את הטוב ביותר ❤️❤️❤️❤️
מליוני חיבוקים!🤗

.היתה לי קטנה בת שנה ו5 .. יודעת שזה קשוח.. בהצלחה!

אלא לזרום עם מה שירגיש לך נכון באותו רגע..
אפשר גם תמיד לשחק עם זה ולשנות כשמרגיש נכון..
לי אישית היה כזה נוח להניק כי זה ספונטי, זמין, מיידי, קל לעיכול, לא דורש התעסקות. וזו הסיבה שהבן שלי לא יןדע עד היום לקחת בקבוק. ופעם הבאה יש לי תחושה שאעשה אותו דבר כי זה כזה נוח. מה שכן אולי ארגיל אותו לקחת בקבוק לפני השינה.
בהצלחה לך עם כל החלטה, את האמא ואת זו שתדעי איך הכי נכון לך ולילדייך.

זה תלוי גם איך ילך ההנקה. אם תזרום אז אולי יהיה יותר קל עם הנקה ללא שטיפת בקבוקים וכו׳.. אבל אם זה יהיה קושי והתמסרות טוטאלית אז באמת זה מקשה מאוד כשיש עוד קטנטן בבית ואת לבד הרבה שעות עם שניהם..
לי כל הנקה זה מלחמת עולם. ואני נלחמת רק חודש וחצי-חודשיים עד שכלו כל הקיצין מבחינתי ...
כשהיו לי את שני הראשונים צפופים מאוד .. אז היה לי באמת מאוד קשה החודש וחצי האלה של ההנקה. אבל אני מדגישה זה אצלי! כי אצלי זה לא הולך בקלות.. ובהחלט אפשר לומר ש *אצלי* הקושי עם שניהם הופחת במלא כשהתחלתי להביא בקבוקים. עם בכורה בת שנה שלא מבינה למה אני לא מביאה לה/מרימה אותה וכו'. ועוד לא הלכה.. אז העדפתי את החמש דק של אולי בכי כשאני מתעסקת עם הבקבוק וההכנה שלו ואז האכלתי את התינוק על הרצפה לידה ואז גרעפס וכו' והוא היה שבע לשעתיים/שלוש ואז הייתי איתה. אבל באמת זה כי אצלי ההנקה לא משביעה אותם ככ ויש בעיות ..
בכל מקרה , אחרי כל המגילה הזו רק רציתי להדגיש.. שחכי ותראי מה הולך ואיך יהיה. בהצלחה רבה בכל החלטה! ומה שתחליטי,תזכרי תמיד, שזה לטובת הילדים. לטובתך. לטובת המשפחה שלכם והכל יהיה בסדר! לידה קלה ובריאות!!

זוכרת את הסיפור שלך מלפני שנה. זה לא שההנקה זרמה לך.
יהיו לך דברים אחרים להתמודד איתם ומדהים בעיני שאת יודעת לוותר!!
לילדים שלך הכי חשוב אמא רגוועה ושמחה. ואיזה כיף שאת ככה מחליטה ושפויה
בהצלחה ענקית, זה קשוח אבל בעז"ה מאוד יתגמל😘
איזה כיף שאת בסוף

אני יודעת , יודעת כמה הנקה חשובה. 
יודעת שזה האוכל הכי מזין שיש לתינוק , 
יודעת שיש בחלב נוגדנים ועוד המון דברים שיש רק בחלב אם !
אבל -אני גאה בך.
שהחלטת , וחשבת בכובד ראש , איך את קודם כל תהיי בריאה בנפש ובגוף , מה יקל עלייך ההתמודדות הלא פשוטה הזו
זוכרת אותך עוד שכתבת אחרי הלידה של הראשון 
 
בעזרת השם הכל יהיה בסדר. תחייכי , תביאי לו חום ואהבה , 
וה' יעזור עם נוגדנים. 
והכל יהיה בסדר. ואת תהיי שקטה ושלווה. 
ואני מאחלת לך לשפוט את עצמך לכף זכות . 
את אלופה ! 
בהצלחה רבה !!! 3>

שולחת חיבוק גדול ורק רוצה להוסיף שאת הבכורה שלי הנקתי רק 3 חודשים, וגם זה היה בשילוב עם תמ"ל (לטענת יועצת ההנקה, פטמות שקועות. הביאו לי פטמת סיליקון וזה היה סיוט!!)
בהריון שני שלי לא הפסקתי להתפלל על ההנקה.. ובאמת, בהפרש של שנה וחודשיים ילדתי ב"ה בת שניה- וההנקה הלכה חלק ב"ה!! היא הייתה יונקת במנשא, ובמקביל הייתי עם הגדולה יותר.. היא ינקה שנה, ואז ב"ה נכנסתי להריון שלישי ושוב- התפללתי גם על ההנקה. אותו הנקתי שנה וחצי.. כרגע חודשיים ושבוע אחרי לידה, וב"ה הוא יונק וזה הכי זורם בעולם!
ולמה אני מספרת לך את זה?
כי לפעמים זה ממש לא הולך חלק עם הילד הראשון.. הייתי יושבת איתה שעות בהתחלה.. הייתי מוצץ.. והיא בכלל לא אכלה ורק הייתה צורחת.. אז נתתי תמ"ל, הרגשתי רע עם עצמי, וחוזר חלילה.. ויודעת מה? אני גאה בעצמי שויתרתי בסוף ב"ה!!
אבל ילד חדש זה סיפור חדש.. זכותך המלאה לוותר אם זה מה שמרגיש לך נכון!! אבל קחי בחשבון שלפעמים הסיפור הזה לא חוזר על עצמו שוב, ואז מגיע מעין תיקון..
אני בטוחה שאת יודעת הכי טוב מה נכון לך! רק היה חשוב לי לשתף, כדי שתדעי שלא משנה מה היה- יש תמיד גם את האופציה שיהיה אחרת.. אז אולי את לא חייבת להחליט.. אפשר לקחת כדור לייבוש חלב גם כמה שעות אחרי הלידה.. אולי כדאי לדחות את ההחלטה ופשוט לנסות.. מי יודע, אולי זה באמת יהיה תיקון בשבילך ובע"ה הכל ילך חלק ובקלות?
בכל מקרה, גאה בך על ההחלטה ובטוחה שבע"ה, אם ה' רוצה אחרת, הוא יסייע בידיך להגיע להחלטה המתאימה והמדויקת לכם.
נשיקות 😘😘

מוסיפה: הייתי עם שלושה קטנטנים בבית מתחת לגיל 3 ב"ה, אני לא שולחת אותם לפני למוסדות כלשהם.. אני איתם בבית ב"ה- ועדיין ב"ה היה לי הרבה יותר קל מאשר לשטוף בקבוקים ולהתעסק בלהכין אחד כזה עם צרחות ברקע.. הרבה פחות מלחיץ ויותר נוח, בעיקר בלילה, פשוט "לשלוף" וזהו ב"ה.
גם עכשיו, עם כל הסגרים ב"ה יצא שאני עם ארבעתם לבד בבית ב"ה, ואני מוצאת שההנקה מקילה עליי ולא להפך..
זו איזו סטיגמה שיש על הנקה.. שהיא כביכול לוקחת זמן.. זה ממש לא נכון.. גם עם בקבוק צריך בהתחלה להחזיק אותו, להאכיל, לעשות גרעפס וכו- רק שמתווסף לך להכין בהתחלה את הבקבוק ולשטוף אותו לאחר מכן, במקום להניק, במקביל להיות עם ה"גדול" ולא להתעסק מידי בהאכלות..
וכמו שכבר כתבו פה, לפעמים כיף שיש לך את ה"תירוץ" הזה ללכת לחדר להניק.. כשנמצאים בחברת אנשים הרבה זמן ובא לך את השקט שלך, זה ממש כיף שאת יכולה ללכת לחדר קצת ב"ה..
לסיכום, רק רציתי קצת לנמק מדוע לעניות דעתי הכי טוב וכדאי שתחליטי שלא להחליט כרגע.. זה לא שאת חייבת.. הרבה פעמים יש לחץ מהדודות ומהמשפחה לכיוון הזה כשמגיעים ממשפחה שבה המון נותנות תמ"ל, אבל זה לא אומר שהן צודקות או יודעות על מה הן מדברות בכלל..
תחשבי על זה, אולי כדאי לתת לזה צ'אנס בע"ה (:
וכך או כך, זכרי שאמא שמחה זה הדבר הכי חשוב ב"ה, אז תהי שמחה ושלמה עם כל החלטה שתקחי- זה ה' שם לנו הרבה פעמים את המחשבות האלה כדי שיצמחו מהם דברים גדולים בע"ה.. המון תפילות ובע"ה יהיה בסדר ♡

יש נשים שהנקה לוקחת להן כוחות נפש אז עם כל הכבוד לנוחות שבה- להן יותר נח להתעסק עם בקבוקים

לכל הטוענות שזה יותר נח מבקבוק- ברור שאם הנקה זה לשלוף וזהו אז כולנו היינו בוחרות בה בלי היסוס, זה מצחיק לומר שהנקה זה יותר נח מבקבוקים, לאלה שיותר נח בקבוקים זה לא יותר נח כי לשטוף בקבוקים יותר נח מלשלוף תינוק, זה כי בשבילן זה לא "לשלוף תינוק"

אני מניקה הנקה מלאה כבר כמעט חצי שנה, ברוך ה' ההנקה נוחה וקלה לי, כמו שאמרת - שולפת ומניקה... ועדיין, אני בפירוש מרגישה שההנקה מקשה עלי באיזשהו מקום. אני מאוד כבולה לתינוק, צריכה להיות לידו כמעט כל הזמן, כשרוצה לצאת לכמה שעות צריכה להתארגן עם חלב שאוב, חייבת לקום בלילה להניק ואין את האופציה לשלוח את הבעל לתת בקבוק, וכו' וכו'...
בקיצור, אני שמחה מאוד שהצלחתי להניק, אוהבת את זה ומאושרת לתת לילד שלי את המתנה הזאת. עם זאת, הנקה היא בהחלט קשה, אי אפשר לצייר את זה בתור כלום ושום דבר. ואני חושבת שאם היא לוקחת כוחות ושפיות מהאמא - צריך לוותר על זה.

אף אחת לא יודעת איך סה יהיה לה עד שהיא לא תנסה להניק...
אני מאלה שהן פריקיות של הנקה
לא ידעתי ולא תכננתי שאהיה כזאת

בשבועיים- חודש כדאי להשקיע אפילו חלקית, אז לרוב הנשים זה לוקח קצת יוצר זמן ומאתגר,
אם לא מסתדר תמיד אפשר להפסיק להניק...

אם משלבים תמל והנקה אז ההנקה גם לא תלותית וזה יותר קל

ועם הבכורה שלי זה לקח ממני כמעט כבר את השפיות.. לכן גם ויתרתי לאחר 3 חודשים בלבד של מלחמה ותחושת אשמה קשה.. כאילו אני לא עומדת בצפיות שלי כלפי עצמי ושל הסביבה גם כן.. כשלון שכזה.. בייחוד כשמדובר בילדה ראשונה וכו.. הייתי בוכה כל היום!!
ועדייןןן, אני עומדת על זה שזה שכך היה בפעם הראשונה, אין זה אומר שכך יהיה גם בפעמים הבאות- ואני אומרת את זה מתוך נסיון ב"ה.. הדרך היחידה לדעת היא לנסות.. כבר בחדר לידה רואים הבדל! עם הבכורה שלי הסתבכתי מהשניה הראשונה.. השאר התחברו בקלות ב"ה.. רואים את כמות היציאות בבית החולים וכו, רואים אם בכלל מרגישים נכון וטוב עם זה- ובמידה וכן, אין תיקון מדהים מזה..
כמובן שרק אם זה אכן ילך בקלות בע"ה תהיה בכלל אופציה שהיא תבחר בזה, ואם זה אכן יהיה כך בע"ה, אז זה כן יהיה "לשלוף" עבורה בע"ה (;

כ"סטיגמה" היא כי בכל המשפחה שלי, בלי יוצא מן הכלל, אין אפילו דודה אחת או בת דודה אחת שהניקה, ובכל זאת- אמא שלי הניקה אותי כשהייתי קטנה 3 חודשים והייתה נחשבת למוזרה בגלל זה.. את אחי היא ניסתה להניק, אבל הוא הקיא (בדיעבד, רגישות לחלב) אז היא ויתרה, ועם אחי הקטן היא אפילו לא ניסתה, כי הגיסות שלה אמרו לה שעם שני ילדים בבית (היינו בני 5 וחצי ו3) זה יהיה לה בלתי אפשרי.
הן בחיים לא ניסו אפילו להניק.הן לקחו תמיד כדור מיד אחרי הלידה כי "הן לא רוצות שתהרס להן הצורה של החזה" וכי "זה נראה להן מגעיל", אז מאיפה להן שזה קשה ובלתי אפשרי??!! ואמא שלי, התמימה מאווווד והטובה כ"כ, הקשיבה להן ופשוט ויתרה מראש..
היום, כשהיא רואה אותי ב"ה, היא כל הזמן אומרת לי שהיא מתחרטת שהיא לא ניסתה..
אז בעיני זאת סטיגמה בגלל הנשים שמהן שמעתי את הדברים האלה.. הנקה יכולה להיות דבר מורכב, מאתגר ואפילו ממש בלתי אפשרי.. אבל כשהיא הולכת טוב ב"ה- זה שקר גמור שבקבוק זה יותר נוח.. ואני מעידה זאת מהנסיון שלי.. עם הגדולה שלי נתתי לה בקבוקים הרי.. ולקום באמצע הלילה היה הרבה הרבה יותר קשה!!! כמובן שבאותה תקופה זה היה לי יותר קל מלהניק, כי ההנקה הייתה סיוט עבורי.. אבל אין מה להשוות להנקה כאשר היא הולכת חלק ב"ה.. לכן כל שאמרתי הוא שבעיני חבל לוותר מראש, אפילו רק בשביל חווית התיקון.. כן-כן, לא-לא..

אולי לקבל החלטה יותר פשוטה.. פחות דרסטית וחד צצדית-
אפשר להניק חלק מהזמן. אפילו לא כארוחות שלימות אלא פעם/פעמיים ביום לפי המצב רוח...
אם את מרגילה את התינוק מהיום הראשון לאכול מבקבוק ולהניק יכול להיות שיתפוס את שניהם בקלות. ואת תוכלי להחליט מתי לעשות כל דבר לפי מה שמתאים לך באותו רגע.
בלילה את יכולה לתת בקבוק בלבד ולמסור את האחריות לבעלך, כך תוכלי לישון לילה שלם או לפחות 4/5 שעות רצוף - זה עושה הבדל גדול מאוד בתחושה הכללית.
ואז במשך היום להניק לפי היכולת האישית שלך.
לתת לגדול תעסוקה חדשה ומעניינת (משחקים חדשים בתוך קופסת הנקה מיוחדת שהוא מקבל רק בזמן שאת מניקה) זה גם ייתן תחושה לגדול שהוא מרוויח כיביכול מהתינוק החדש...
אם הוא יהיה ממש קטן ואין עם מי לדבר - אולי בזמן שהוא ישן צהרים/ערב/בוקר תוכלי להגניב שעת הנקה קצרה.
שוב, זה לא צריך להיות ארוחה שלימה.. זה יכול להיות אפילו רק 10 דקות בבוקר ובערב. הגוף שלך ילמד לייצר לפי הדרישה שאת קובעת לו.
כך את מרוויחה שעת הנקה וחיבור, התינוק מרוויח נוגדנים והזנה שטובה עבורו ואת מרוויחה את הגמישות שיש בהאכלה מבקבוק לעומת הנקה.

בהצלחה

יש הזדמנויות שלא תהיי לבד, למשל בשבתות וחגים. מישהו יוכל להיות עם ה"גדול", וההנקה נותנת איזה פסק זמן עם התינוק ששום דבר אחר לא נותן... להתנתק מהעולם, איתו ביחד.

 

בנוסף יש אימהות שממש מרגישות את ההפרשה של האוקסיטוצין בהנקה וזה מרגיע אותן (זה הוכח גם במחקרים... מסייע למניעת דיכאון אחרי לידה. אבל יש כאלו שממש מרגישות פיזית את ההורמונים משתחררים ואת ההרפיה).

 

אז אם תוכלי לשלב הנקה ובקבוק אולי תרוויחי מכל העולמות (:

שממש ממש לא פשוט להצליח להניק 10 דקות בבוקר ובערב, הגוף הוא לא באמת מכונה שמתכנתים אותה לייצר חלב כמה שצריך מתי שצריך, הנקה ותמ"ל הם שני הפכים שמאוד קשה לשלב, הלוואי שזה היה כ"כ פשוט להחליט שכשבא לי אני מניקה וכשבא לי אני נותנת תמ"ל

מקווה שגם אצלהה זה יעבוד.

כל החלטה היא לגיטימית. אולי דברים יפתיעו לטובה

כמובן שאם זה מה שיקל עליך את הטיפול בצפופים הכי טוב ונכון לתת מטרנה, זה מעולה ומקסים.

אבל- באיזשהו מקום להניק זה הרבה יותר נח מלתת בקבוקים. בלי לשטוף, בלי למדוד אבקה באמצע הלילה ולרדוף אחרי מים רתוחים..
כמובן אם ההנה הולכת בטוב.
מציעה לך כן לנסות אחרי הלידה, תראי איך זורם לך, אולי לשלב? חלק מהארוחות כך וחלק אחרת?

תבחני מה באמת יהיה לך הכי נח.

בהריון של התאומות בעלי הכניס לי כל הזמן לראש שהפעם ככל הנראה אני לא יוכל להניק כמו את הגדולים, כי יש עוד ילדים וזה 2 וכבר ידעתי מראש שיהיו פגות. אחרי הכנה רבה, נפשית ופסיכולוגית באמת הגעתי ללידה בידיעה שהפעם "אעניק מטרנה"

אבל-

אחרי שבועיים בפגיה, ואחרי חודש של שאיבות אינטנסיביות, תוספת מטרנה ואין ספור שטיפות בקבוקים

נכנעתי להנקה

זה היה לי יותר קל וזמין

פשוט לא יכולתי לסבול את ההתעסקות עם הבקבוקים.

אז @אניחדשהכאן האהובה האלופה!!!!!! אמא לביאה!!!!! 

קבלת החלטה מדהימה!!!

שאת מרגישה שמתאימה לך כעת מכל הבחינות

רק תני לעצמך פתח לשינוי ההחלטה

אולי תופתעי...

אנחנו נהיה פה בכל מקרה לתמוך בכל מצב שהוא

העיקר שתהיי בריאה ושלווה!!!!

בקבוקים מעבר לזה שזה כאב ראש זה גם יקר, אם כבר העלית את העניין התקציבי.
מבינה מאד מאד את הקושי, אבל לכי תדעי, אולי תופתעי
בעיני הכי קל זה לשלב הנקה ובקבוק, כך שתוכלי לזרום כל פעם עם מה שנוח.
רק אומרת שכדי להצליח בזה את חייבת מיום הלידה להביא לתינוקות בקבוק לפחות פעם ביום, שתתרגל.
הרבה הצלחה וכל!!

בהתחלה הם עדיין ידעו לקחת בקבוק גם בהנקה מלאה, אם רוצים לשלב עדיף להתחיל את הבקבוק יותר מאוחר- הייתי מתחילה בגיל חודש כי זה השלב הקריטי למניעת העדפת בקבוק ושלב שעדיין סביר מאוד שיסתדרו גם עם בקבוק

שלי פיתחה העדפת בקבוק כשקיבלה בגיל יממה
אחכ לא ידעה לינוק (למרות שינקה ביממה הראשונה)
היתה מתחברת ולא עושה כלום עם הפה

ממש בקלות ב"ה 

 

אבל יש כאלו, אחוז קטן יותר,
שזה בלתי הפיך אצלם
מי שחשוב לה להניק כדאי לחכות, אפילו שבוע, עם הבקבוקים

משנה תזמון התחלה של מתן בקבוקים
מספיק בקבוק אחד שניתן בשבוע הראשון כדי שתינוק לא ינק יותר

כי הרבה פעמים כבר בגיל שבועיים אפילו אם הם לא קיבלו בקבוק לעולם, הם לא יסכימו לקחת
זה מהנסיון שלי...
אבל אולי הילדים שלי חריגים, אם כי ראיתי עוד כמה כאלה

שה3 ימים הראשונים בונים את כל מערכת החיסון של הבייבי, אולי שווה להתאמץ בשבילם במיוחד בתקופה כזו של קורונה...
מבינה את החשש מההנקה עם גדול קטן כל כך בבית.. שולחת כוחות ושמה שיהיה יהיה הכי טוב לכולכם

תחליטי שאת מנסה בלי להשתגע? כצה שתצליחי, תצליחי? כך עשיתי עם התאומות. החלטה אמיתית. ילדנו כשידענו שמטרנה היא לא אויב. והיא עזרה בהחלט...

כמו שאמרו לך גם הנקה חלקית משמעותית מאוד בהגנה על התינוק. חלב אם זה לא רק הזנה זה ממש כל הנוגדנים שלך שעוברים אליו.
אצלי התינוקות ינקו ממש מהר אולי גם לך יהיה תינוק כזה? אולי רק בלילה ובערב כשבעלך נמצא.
בכל מקרה מה שתעשי שיהיה טוב לכולכם.
בהצלחה

תנסי
תראי איך זה הולך
לפעמים ההנקה גם מקלה
אפשר תוך כדי לשחק או לספר סיפור

כדאי לבא קצת פתוחים
אני מבינה את החשש
גם לי יש הפרש של אפילו קצת פחות משנה
ההתחלה אכן דורשת אבל אח''כ כבר מתמקמים

לא חושבת שמראש אפשר לדעת הכל

זה באמת ממש קשה!

אני לא רוצה לערער על ההחלטה שלך, רק משתפת, שלי אישית הרבה יותר קל להניק מאשר להכין בקבוקים, לשטוף, לחטא וכו'.
יש את השבועיים הקשים של הסתגלות התינוק והאמא להנקה, אבל אז זה מתייצב בע''ה. וזה כל כך נח לשבת להניק, ובמקביל להאכיל את הילד, לספר לו סיפור, לשיר לו שיר...
אני חושבת שקצת מוקדם מידי להחליט כאלה החלטות, תנסי להניק, ותחליטי על דג ליין, למשל שלושה שבועות אני מנסה ואן זה קשה אז לא נלחמת על זה! מוותרת בשמחה ואהבה. אבל מלכתחילה, בעיני, הרבה יותר קל לי להניק! ההתחלה קשה תמיד! אבל שווה לנסות לפחות בלי להתאבד על זה.

אם סתם בלבלתי אותך אז קחי את זה לפח! ⁦❤️⁩

וגם תמ"ל

קחי בחשבון שמטרנה וכו זה גם הרבה כסף.

הרבה כתבו לך לא להחליט מעכשיו. אני דווקא מבינה את הצורך הזה להגיד לעצמך שתורידי ממך את הקושי הזה, כדי להרגיש רגועה, ולא להיות בלחץ ובמתח לקראת הלידה. תעשי מה שטוב לך. לידה קלה וגידול קל♥️

מתבאסת שפתחתי שרשור ואין לי בכלל זמן פנוי להגיב מרגישה לא בנוח
אבל קראתי כל תגובה
תגובות ככ חכמות ומחכימות
מקווה מאד שאספיק להגיב בהקדם
תודה לכל אחת שהגיבה !!עזרתן!!

בדיעבד - זאת ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בשביל המשפחה שלי! לא בשבילי - בשביל המשפחה שלי!!! זה בדיוק מה שאת עושה עכשיו - שמה את המשפחה שלך במקום הראשון! את אמא מהממת! כל הכבוד לך!

ככל שהמספרים יותר גבוהים קשה באמת לדעת
בערכים כאלה כבר בודקים קוטר עוברי באולטרסאונד ויודעים במדויק ...

אתמול הזעקתי את בעלי מהעבודה
ואת אמא שלי שתשמור על הילדים כי הייתי בטוחה שזה זה,
ובסוף הנני כאן.

חיבוק גדול
והרבה סבלנות
בקרוב זה מאחורינו

לא צירים קטנים, לא כלום. פשוט התחילו בבת אחת צירים. אז באמת אי אפשר לדעת...
מבינה אותך ממש על התסכול, זה שלב קשה..אבל אוטוטו(גג שבוע;)) זה מאחוריך בעז"ה!

שהולך להתפרץ משם חלב חח