אז הבן שלנו פולט המון (לא ריפלוקס אבל פולט שובל דיי גדול בצד הפה בהמשכים) וכאילו הפרשה לבנה קוטג' כזאת מהאוכל והוא בוכה וכאילו נחנק מזה-ז"א האוכל עולה לו למעלה ולא מתעכל כמו שצריך לכן הוא בוכה (אנחנו מאכילים בסימילאק גולד) ושוב השאלה אם הכמות טובה לו (120) כל 3 שעות או שהאוכל לא טוב לו.
ניסינו סימילאק קומפורט אך הריח חזק ולא שמנו לב להבדל.
מה ידוע לכם על נוטרמיגן או על ביו גאיה?
מה עוד ניתן לנסות?
ולא עזר-לא ממש חיכינו וחזרנו לסימילאק גולד
אז לא בא לי לשגע את הילד אלא ישר ללכת על משהו שיעזור כבר למסכן.
הרופא לא המליץ על משהו מסוים,
איך יודעים להבדיל אם זה ריפלוקס ואז צריך a.r או רגישות אטו אלרגיה לחלבון חלב פרהואז צריך נוטרימגן?
אני עשיתי תמיד אחרי טיפולים בדיקת דם ביום ה 12. כשזה היה חיובי זה מעולם לא היה בכזה גובה. בדרך כלל זה היה 25-35 התוצאה. מאחלת לך שילך בקלות, בשמחה ובידיים מלאות!!
תל השומר, בלינסון, מאיר, לניאדו
יעזור לי אם תכתבו למה כדאי או לא כדאי ללכת לבי"ח ספציפי.
יש ייתרון ללכת לפרטי?
ייתכן שאפשר דרך הביטוח הפרטי.
בהצלחה יקרהאמהלהאו לאמצע השבוע ולא בשבת?
ממש אסור ליסוע בשבת אם זה לא פיקוח נפש.
תתאמצי על זה, וה' יתברך, יפצה אותך בעז"ה
עם הרב זמיר כהן,רק תכתבי בגוגל הידברות ובעזרת השם תקבלי שם את ההצעה הכי טובה לך.
את פשוט מדהימה!!!!
עוקבת אחר השיתוף שלך בעקבות הנסיון הגדול שעברת
ומצדיעה לך!!!!
פשוט מצדיעה!!!!!
את מיוחדת! בת נבחרת של הקב"ה!
לא יודעת מה לייעץ לך במקרה זה, אבל בטוחה שהיושב בשמים, מתבונן בך ורווה נחת
ובטוחה שתמצאו את הדרך הנכונה, כי עם כזה רצון כנה ואמיתי, הקב"ה בטוח ינחה אותך בדרך הטובה
מאחלת לך רק אשר ושמחה כל ימי חייך
שבעז"ה תתבשרי ותבשרי רק בשורות טובות
שתזכי בקרוב לזש"ק מתוך בריאות, אושר ושמחה, שלוות הרוח והנפש
חיבוק גדול יקרה
ושהקב"ה ימלא כל משאלות לבך לטובה ולברכה
ב-05:30, כך שחופשי יהיה לכם מספיק זמן לסוע במצו"ש.
תתייעצו עם רב.
ואולי, ככל שזה אפשרי, תוותרו על מעבר הדירה, שווה להקריב למען השבת "כי היא מקור הברכה"
חיבוק ענק ובהצלחה
אין ספק שיצא רק טוב מלשמור את השבת, גם אם יהיה קשה בהתחלה לראות את הטוב הזה.
תוכלי לשבת ולנסות לרשום את כל האפשרויות שיש לך. כמו שהציעו פה- אולי לנסוע במוצ"ש? אולי לאכול בבית? ממש לחשוב מחוץ לקופסה על כל מיני רעיונות.
כבר 15 שנה את שומרת שבת!!! והגעת לזה לבד, עשית דרך בשביל להגיע לזה!!! את פשוט מדהימה ומיוחדת ובטוח אהובה כל כך למעלה!
תנסי להיזכר בכל השנים אלה. מן הסתם גם במהלכם צצו קשיים שהצלחת לעמוד בהם. מה חיזק אותך אז? מה נתן לך את הכוח לעמוד בניסיון? אולי זה משהו שיכול לעזור לך גם עכשיו?
ממליצה ממש לנסות לדבר עם רב ירא שמים שיכול מאד לחזק אותך ולסייע לך לראות את הדברים באור נוסף, אולי כמו שהציעה פה רויטל היקרה לפנות להידברות, שם יוכלו לתת לך תמיכה.
תדעי לך שאת פשוט השראה! הגעת בעצמך עד לכאן! בוודאי שתצליחי לעבור את הגל הזה ולצאת ממנו חזקה עוד יותר.
המון הצלחה! אתפלל עלייך בעז"ה שתצליחי למצוא את הפתרון המושלם, שיעזור לך להמשיך באומץ לעשות את מה שעשית באמונה במשך כל כך הרבה שנים!
אוהבת אותך אחותי המדהימה!
את פשוט גיבורה בעיני.
ה' שפתי תפתח
ליאניי אהובה כל-כך,
קודם כל, וואו! איזה סיפור חיים יש לך...
את פשוט עוד יותר גדולה וחזקה ומדהימה ממה שידענו...!
כל התהליך שעברת.
ואז להמשיך בדרך שלך, כשסביבך אין מי שנשאר באותה הדרך.
זה דורש אמת פנימית כל-כך גדולה.
אומץ וגבורה כל-כך גדולים.
התמדה ונאמנות כל-כך גדולות. לאורך שנים...!
מול האחים שלך, ובעיקר - מול בעלך היקר...
את פשוט ענקית!!!
(את הדברים האלה אני כותבת ממקום שמכיר קצת מצבים כאלה, מהמשפחה שלי. אמא שלי חזרה בתשובה ועד היום זה יוצר מורכבויות מאד גדולות עם שאר בני המשפחה).
*
אני מלאת התפעלות לגבי הזוגיות שלכם.
אני זוכרת פוסטים קודמים שלך, ובעלך היה נשמע כזה מתוק.
איך הוא רוצה אותך שמחה בחזרה, איך הוא דואג כשהוא רואה את כל מה שעובר עלייך.
לא היה לי מושג שאת הקשר המיוחד הזה שיש ביניכם בניתם על גבי שוני כל-כך גדול ביניכם.
אני רק יכולה לדמיין את השיחות, את הוויתורים, את הלבוא לקראת, את הסובלנות ואת הקבלה של כל אחד כלפי השני.
מדהימים, מדהימים, מדהימים.
באמת אני כותבת. באמת באמת.
*
בתוך כל זה, לבי יוצא אליכם.
אלייך כמובן, אהובה ויקרה שלי, שעברת דבר כל-כך נוראי.
וגם אל אישך שעבר תהליך שלם בזמן שהייתם בהריון.
התקרב, שמר שבת, עשה המון.
ואז -
חווה, יחד איתך, ובדרך שלו, אובדן כל-כף גדול וטראומתי.
זה שהוא כבר לא שם, זה דבר כל-כך מובן...
קשה לו כל-כך. כל מה שבניתם בחודשים האחרונים התערער לו בצורה כל-כך כואבת...
ואת, בחכמתך וברגישותך המדהימות,
את מאפשרת לו להגיב לאסון הזה בדרך משלו.
נותנת לו ספייס, מבינה אותו, לא לוחצת. מקבלת אותו...❤
*
ועכשיו, כאילו כל מה שהיה לא מספיק, את עומדת מול מבחן נוסף...
ליתר דיוק - *אתם* עומדים מול מבחן נוסף...
מבחן שהוא למעשה מבחן כפול ומשולש:
מבחן שלך מול הקב''ה
מבחן שלך מול עצמך,
ומבחן ברמה הזוגית.
מול הקב''ה - כפשוטו, וכמו שנשים יקרות כתבו בתגובותיהן. כי אנחנו יהודים, וה' ציווה לנו לשמור שבת.
מול עצמך -
כי יש לך את האמת הפנימית שלך,
זאת שהובילה אותך לחזור בתשובה כשהיית קטנה,
ולשמור על הדרך הזאת לאורך כל השנים,
מול כל הקשיים.
גם כשהאחים שלך חזרו בשאלה.
גם כשכבר היית בקשר עם בעלך.
גם כשהחלטתם להתחתן.
וכמובן לאורך כל השנים האלה שאתם נשואים.
לא וויתרת,
גם לא כשהרגשת שונה מאחרים
או כשהרגשת לבד בערב שבת כשבירכת לבד ברכת המזון
ובטח בעוד אינספור רגעים שהיה פשוט יותר קל לעבור לאורח חיים קצת אחר.
לא וויתרת. כי זה היה חשוב לך. כי זה היה עקרוני בשבילך. כי זאת האמת שלך.
וברמה הזוגית...
את הרי כותבת ש...
קשה לך!!!! שכל-כך קשה לך!!!
שזה מפחיד אותך
שאת מתוסכלת...
מכל המילים האלה,
ומכל הפוסט הזה שלך בכלל,
שומעים בבירור עד כמה ההחלטה / הפשרה הזאת,
שתסעו באחד מהכיוונים - עושה לך רע.
כי יש כאן פגיעה במהות שלך ממש.
יש דברים שאנחנו יכולים ושכדאי לנו להתאמץ מאד מאד עבור בן הזוג ועבור שלום הבית.
אבל איפה שזה נוגע במהות שלנו ממש,
במה שאנחנו מאמינים הכי עמוק בלב,
בערכים היקרים לנו ביותר,
- וויתור כזה נראה לי בעייתי.
כמו שמן הסתם עם כל האהבה שלו אלייך,
בעלך לא היה מסכים לעשות משהו שנוגד לערכיו העמוקים והחשובים ביותר (כמו [מנסה להמציא דוגמה מקבילה...] כמו להתנתק לחלוטין ממשפחתו, למשל. גם אם היית מסבירה כמה זה חשוב וחיוני בשבילך).
כי יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות למען השני.
כי אם אנחנו מוותרים על הערכים שלנו,
אנחנו למעשה מוותרים - על עצמינו...
על מי שאנחנו.
על הזהות שלנו.
וברור, ברור, ברור, ברור שצריך לשמור על הקשר עם ההורים משני הצדדים!!!
אבל החיים הם לא שחור לבן...
וזה לא קשר או נתק.
זה לא שבתות שכרוכות בנסיעה או כלום.
יש המון אופציות ופתרונות ואפשרויות בין לבין.
ואולי זה לא יהיה מושלם כמו ארוחת שבת אצלם.
אבל גם לוותר על מי שאת - זה לגמרי לא מושלם. את מבינה?
*
בעלך המתוק שלך,
זה ש... (זה בסדר שאני מצטטת שורה מפוסט אחר שלך? זה פשוט נחרט לי בראש ובלב, אז, מרוב שהתיאור שלך היה נוגע...)
זה שלפני כמה שבועות ''הסתכל עלייך, ליטף לך את הפנים ואמר לך ״את שוברת אותי. אני רק רוצה שתהיי שמחה ואני לא מצליח לא משנה מה אני עושה״''...
...בעלך המתוק, היקר, האהוב והטוב,
בטח לא *באמת* רוצה תהיי אומללה כשתחללי שבת בעל כרחך.
מצד שני, הוא לא דתי בעצמו, כפי שהסברת.
הוא לא יכול להבין לגמרי את החשיבות העצומה שזה מהווה בשבילך.
מי שלא חי באמונה ובמחוייבות לתורה ולמצוות לא יכול לשער לעצמו כמה הנפש יכולה להתייסר מלנסוע בשבת.
וכאן אתם צריכים לדבר.
את צריכה לתקשר לו את המצוקה שזה מעורר בך.
להסביר לו מה זה עושה לך - עוד ועוד ועוד...
*
ואחרי כל זה, אני רוצה להגיד לך שוב כמה את מעוררת השראה... וכמה שניכם מעוררים השראה...
הלוואי והקב''ה יאיר את דרכך ויעזור לך ולכם להגיע לבחירות הנכונות, לך ולכם כזוג.
לבסוף, אני רוצה לתייג בשבילך את @נגמרו לי השמות המדהימה, שמכירה את הסוגיה של זוגות עם פער דתי מקרוב, ואני מקווה ומאמינה שתהיו לה תובנות ועצות בנושא.
שולחת לך המון המון המון כוחות ואהבה.
אומרת עכשיו פרק תהילים לזכותכם. שהכל, כולל הכל, יתהפך לכם לטובה, במהרה ממש!!! ❤
נב: אמרתי את פרק קכא... בעיקר כי זה פרק שאני מכירה בעל פה... ותראי מה יצא...:
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
אמן, אמן ואמן!!!
בס''ד
הפסקה השנייה שלך - זה פשוט כל-כך יפה לקרוא דברים כאלה.
בעזרת ה' תעשו ותצליחו!! נשמע שיש לכם את כל התשתית ואת כל הכלים ב''ה!
ולא רק זה אלא אני ממש מאמינה שתצאו עוד יותר גדולים ואוהבים מכל ההתמודדות הזאת סביב ההזמנות אצל ההורים היקרים שלכם. בע''ה כל המחשבה, העבודה והשיח שלכם סביב הנקודה המורכבת הזאת רק יעמיקו את הקשר ביניכם.
בהצלחה יקרה! ❤❤
תודה יקרה על התיוג, קראתי עכשיו ורציתי לומר לך פותחת השרשור היקרה, @ליאניי
שאני מסכימה עם כל מילה שכתבה לך @קמה ש. המדהימה, גם ברמה של ההבנה הזוגית, הכבוד והאהבה, גם ברמה האישית והחיזוק האישי שלך עם עצמך ובכללי - עם כל מילה 
במישור הפרקטי, ראיתי שהציעו כאן כמה רעיונות חכמים, אז אחרי השלב של ההבנה ההדדית,
השיח הזוגי שכה חשוב כאן,
המקום שאתם יודעים שאתם *אחד למען השנייה* ולא אחד נגד השנייה ומנסים יחד למצוא את הפתרון שיהיה טוב לשניכם ויענה על הצרכים של שניכם,
אפשר לחשוב למשל על מה חשוב והכי חשוב לבעלך?
ומה חשוב והכי חשוב לך?
אם למשל לך חשוב לא לנסוע בשבת
ולבעלך חשוב לבקר את ההורים -
אפשר לחשוב על רעיון שבו תלכו להורים, אבל לא בשבת, אלא יותר בימי חול, מוצאי שבתות וכו'.
ואפשר לחשוב עוד הלאה על כל מיני רעיונות יצירתיים -
לבוא להורים רק לארוחות ובלינה לחפש דירות Airbnb באיזור,
לבוא להורים רק לארוחות ובלינה לחפש אפילו צימר או אכסנייה באיזור,
לבוא להורים רק לארוחות ובלינה לקנות ספפה מתקפלת לשניכם ולשים שם או פשוט לישון על מזרנים אם אין מקום,
להזמין את ההורים אליכם,
לבוא להורים ביום חול,
לחשוב על מעבר דירה באותה עיר שלכם,
לבוא להורים ואת תישארי לישון שם ובעלך יסע ויחזור,
לעשות כל המשפחה יחד שבת משפחתית באיזו אכסניה או צימר נחמד,
להזמין אותם אליכם עוד יותר גם בימי חול שזה לא כולל לינה
לבוא להורים לשבת ולחפש חברים/מכרים/אחר שגרים קרוב וללון אצלם אם אין מקום
וכן הלאה...
העיקר - ההקשבה ההדדית האחד לשנייה וההבנה העמוקה שלכם אחד את השנייה, שמגיעות כמובן מהאהבה שלכם והרצון שלכם שלשני/ה יהיה טוב וגם לכם, ממש לראות ולחפש איפה אפשר למלא את הצרכים של שניכם מבלי שאף אחד יוותר על צורך מהותי שלו.
כאמור בפתרונות לעיל יש מענה לצורך של בעלך של "אני צריך לראות ולהיות עם המשפחה שלי"
ויש מענה לצורך שלך "אני צריכה לשמור שבת כי זה ערך חשוב בעיניי".
בהצלחה רבה רבה ❤
בס''ד
תודה יקרה.
או לפחות את?
אני גם לא גדלתי כדתייה. כשהייתי קטנה לפעמים היינו ושים שבתות אצל סבתא שלי
ורק אמא שלי ואנחנו היינו ישנות אצלה. אבא שלי היה נוסע הביתה ולמחרת חוזר כדי להחזיר אותנו
בשבע ברכות בשבת, הגענו לפני שנכנסה שבת
ואחר כך הלכנו אולי שעתיים חזרה הביתה. היה ממש נחמד
פחות מתאים בהריון מתקדם אולי או עם ילדים קטנים אבל בהחלט אופציה
אנונימי054מטופלת עם איקוקלמין (ספפר שזה מאותה קבוצה ) אתמול סיימתי כדור אחרון
התחילו הפרשות
עשיתי בדיקת ביוץ, הפס לא כהה כמו הפס בקרה אבל מאוד מאוד מתקרב לשם
והטבילה רק ביום ראשון
אני ממש בלחץץץ לפספס אוףף
לא רוצה לא רוצה בבקשה ה' קשה לי
הביוץ לא אמור להיות שבוע בערך אחרי הכדור האחרון? איך הגיוני שזה יום יומיים אחרי?
הלוואיייי, תודה לך
בינתיים ב"ה אין סימנים לביוץ,סובלת רק מבחילותתת שהלוואי וימשיכו עם הריון לפחות..
אבל מה שהכי אמין- זה מעקב זקיקים פלוס בדיקות דם של הורמוני הביוץ
הייתי במעקב זקיקים כרגע
זקיק אחד , רק אחד !!11 ס"מ , ועוד בשחלה הלא מתפקדת
כאילו באמת?????
גמר עליי
ועוד הרופאה אומרת שהביוץ נראה רחוק לפחות בעוד שבוע, הגיוני?!?
לא מבינה כלום לא מבינה
רק מתוסכלת
לא מבינה למה הרופא הביא גם מינון כזה נמוך של כדור וחצי ליום, כאילו מה
והלוואי שהבורא יסלח לי ויבין את התסכול הנוראי הזה
במיוחד שגם שורף לי מאוד למטה ( הורמונים ישר עושים לי שם בלאגן)
מקלון ביוץ כרגע והפס התבהר משמעותית יחסית למה שיש שלשום
קבעתי תור לבדיקת דם מחר..
שבורה
כן הוא נשמע מאוד רציני ומתחשב..בטוחה שלא היתה לו כוונה רעה
סתם מתסכל שמרגיש שזה לא מועיל.. הלוואי ומתבדה והכל באמת יבוא על מקומו
וגם אם לא - הלוואי ואקבל באמונה ובאהבה כבר
תודה על ההתייחסות מדהימה!
רשמתי פה וגם בשרשור נוסף שהייתי במעקב זקיקים
הופיע זקיק אחד , רק אחד !!11 ס"מ , רירית 6 , ועוד בשחלה הלא מתפקדת..
לא נראה ביוץ בזמן הקרוב.. אולי כבר עבר?
מחר עושה בדיקות דם
מתחילה להרים ידיים מכל העסק הזה .. כבר מתסכל כל הזמן להתעסק עם בדיקות ורופאים תקוות ואכזבות
הגוף שלי על פניו בסדר ..זה לא שלא מבייצת בכלל.לפחות ככה חשבתי
לכן הסקתי שהטיפול מיד יגביר את כל העיניניים
אבל ה' חשב אחרת
הלוואי ואתבדה וזה רק ההתחלה
תודה לכן מדהימות
עכשיו יוצאת לבדיקות
אבל אי אפשר לדעת
אם את לא רגועה אז תעשי בדיקה
אם הבעל מתחיל לאסוף בקבוקים למיחזור אני מתכוונת לאלה ששווים 30 אגרות,
ואת יודעת שלא חסר כסף אבל מתעקש כן לאסוף איך הייתם מגיבות, כאמור סתם
אני שואלת.
שומשומאנונימית לרגע1הסגר הזה מתסכל.
שמיכה חמה, סדינים למיטה, סדינים לעגלה וכל השאר.
בשאיפה למחירים סבבה שאפשר להזמין אונליין.
מאיפה?
וגרביים שפחות נופלות, יש דבר כזה?
אה, וסוודר שמתאים לניובורן.
שיגעתי אתכן, סורי
אבל לפחות את כל הבגדים כבר הזמנתי 
הריוניסטיתאחרונהזה נורמלי להרגיש כאבי בטן כמו של זמן הביוץ (אני מרגישה כאב בזמן הביוץ) בתחילת היריון?
כמו דקירה קלה וכאב מחזור עמום כזה....
ומתי הייתן ממליצות לבקר אצל רופא?
ב"ה זה בקטנה- זתומרת לא משהו חריג, כאבים מוכרים.
סליחה, אבל מה זה ס"א?
ולפי הבדיקת דם לפי רמת הבטא אני בשבוע שביעי
ברמה שיהיה לך קשה להגיד את השם, אז לא הייתי נותנת אותו.
אם זה ע"ש מישהו משמעותי לכם- בעניין הזה אני עם @בת 30- הייתי נותנת בשמחה.
זה גם מה שעשינו עם שתי הבנות- לשתיהן יש שם שני על שם נשים מהמשפחה. והשמות השניים בשימוש תמידי. השם הרשמי הוא השם הראשון (משפחה מורחבת, חברים במעון), אבל אנחנו משתמשים הרבה בשמות השניים.
אני רואה בזה חיבור לשרשרת הדורית, נשיאת הזיכרון עוד קצת קדימה (הרי בסופו של דבר הנשים האלה ישכחו, ככה אנחנו "מושכים" את הזיכרון שלהן עוד דור או שניים).
מתואמתאין לי הסברהיא כתבה בפורום אובדן הריון
אומרים שזה כמו אנטיביוטיקה כמובן טבעית.
