פורום הריון ולידה (עמוד 2298)

למה לא לבקש מהרופא שלך? שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך..

הרופאה אכן נתנה לי אבל לא אותם כדורים

אני מקווה שזה יצליח אני כבר על סף יאוש

ועכשיו קיבלתי אסטרופם

ואין לי מושג אם יש לזה אותה השפעה

 

אמנם הבדיקות שלי לא תקינות ממש

אבל בכל זאת

אפשר לעשות את הבדיקה לפי ההלכה..

אבל לפי מה שהבנתי, הם בהחלט יכולים להסביר מה החשיבות של הבדיקות ואיך אפשר לעשות אותן כדי שזה לא יחשב שזל.
אני לא יודעת לגבי מה שאת אומרת שהבדיקות שלך לא תקינות ככ. מניחה שזה תלוי אילו בדיקות וכמה רחוקות מהטווח התקין.

ובחודשים שנקלטתי נטלתי כדורים והופ- הריון

בעלי בטוח שזה יקרה גם עכשיו אני גם רוצה להאמין

הוא לא מעוניין כי אכן ישלי בעיה fsh גבוה לגילי

וגם לעבור על ההלכה

ואולי גם נפשית

 

 

תבואי בראש פתוח. לא בראש של בואו תשכנעו אותו,
ותתייעצו איתם לגבי כל המידע הרלוונטי.

אולי באמת בדיקת זרע זה לא מה שצריך ואולי כן, ואם הם יחשבו שכן אז יש להם את הכלים לתת לו את הידע וההכוונה רפואית והלכתית שאולי יעזור לו לקבל את זה.

לא יודעת איך קובעים איתם פגישת יעוץ מפורטת אבל שווה לברר

עזרת לי מאוד

 

בכל מקרה כדאי לקבוע פגישה לפני כן (אולי עכשיו זה טלפוני? אין לי מושג) לבדוק התאמה
המון בהצלחה!
(לא ילדתי במים בעצמי אבל עשיתי את המפגש הכנה)

בתי

אני מכירה חנות באשדוד

למשל גיסתי, בהריון מתקדם, לא מתכוונת להתחסן..
ואנחנו במשפחה גם בדעה כזו.
אבל כשאצטרך לחזור לביהס, אולי יהיו דברים...לא יודעת פשוט תוהה בענין הזה

בהצלחה בכל מקרה במה שתחליטי

סיכוי מאוד להיכנס להריון עם גלולות כשלוקחים כמו שצריך. אז מה הסיכוי שיקרה לך על החודש השני??

( מלבד הסיכוי הנמוך לבייץ עם הגלולות גם צריך שתקיימו יחסים בדיוק אז וגם להיכנס ל20 אחוז של הריון בקיום יחסים בזמן ביוץ. זה סיכוי נמוך....)

לגבי הצמדת חפיסות- אין סיבה להפסיק רק בשביל לוודא שאת לא בהריון. בדיקה ביתית זה הרבה יותר פשוט.
אבל אם התופעות מהגלולות (כאבי ראש, חוסר חשק, רגישות בחזה) מפריעות אולי שווה לעצור לתת לגוף את ההפסקה הזו קצת זמן להתרגל. לא יודעת....
מצד שני זה עכשיו נידה וכו

ואם אחרי 3 חודשים עדיין מפריע לך שווה לחשוב אם באמת זו המניעה שהכי מתאימה לך

זאת חפיסה שמינית שלי.. משמע יותר מחצי שנה (בהתחלה לא הצמדתי כי לא ידעתי על האפשרות הזו)

ולא היה לי שום תופעות לוואי. בגלל זה מעט מלחיץ

הסיכויים להכנס להריון מאד נמוכים..

התופעות שאת מתארת הם גם תופעות של גלולות.

דרך אגב, גם אם לא מגיעה הווסת אחרי שגומרים חבילה זה לא אומר שאת בטוח בהריון. יכול להיות שרירית הרחם ככ דקה שאין לה מה להתפרק ולהוציא.
מניסיון שלי, עברתי מסרזט לגלולות משולבות רגילות, ב3 חפיסות הראשונות לא קיבלתי מחזור ושום דבר בין החבילות. לא חיברתי. בוודאות לא הייתי בהריון.

מעניין.

העניין שלא היה לי בכלל תופעות לוואי מהגלולות עד עכשיו ב"ה, ואני איתם פרק זמן לא קצר
אחרת לא הייתי דואגת

צריך בד"כ לפספס גלולה..
הסיכוי להכנס להריון עם גלולות הוא ממש נמוך, והן נחשבות לאמצעי מניעה מאד יעיל.
הרבה פעמים תופעות לוואי יכולות להיות מהגלולות, או פסיכולוגיות..

כמו שאמרו לך כבר, תעשי בדיקת הריון. אבל תנשמי עמוק. רוב הסיכויים שאת לא בהריון.

טוב. תודה

מקווה שזה פסיכולוגי,
כי כמו שאמרתי זה התחיל אחרי שחברה סיפרה שנכנסה להריון עם גלולות....

אמרו לי לשתות הרבה מים. עכשיו קצת יותר טוב

תחילת הריון לעיתים קרובות יש עצירות (זה קשור לרמת הפרוגסטרון הגבוהה למיטב ידיעתי)

ממה שהבנתי ההורמונים של ההריון גורמים לשרירים להתרפות כדי שהרחם תוכל לגדול ולא להשאר מוחזקת במקום שלה וזה מרפה גם את השרירים שעוזרים לנו להוציא את הזבל החוצה

לשתות הרבה מים ואפשר גם תאכול הרבה ירקות זה גורם ליציאות להיות רכות יותר

אל תאכלי דברים שידועים כגורמים לגזיםף דוגמת כרוב או קטניות,

תעדיפי ירקות מבשלים על פני חיים

תשקלי לקחת פרוביוטיקה

תשתי תה שומר

ואפשר גם לקחת הומאופתיה, מאד עוזר. (אם תרצי - צרי אתי קשר)

ותרגישי טוב!

זה פשוט פלא!

במיוחד שיש אנשים שזה שיקול בשבילם להיפגש.
לא נכון בעיני לשקר בדבר שחס וחלילה יכול לפגוע במישהו אחר.

כ

אבל כשאנשים שואלים על החיסון הם לא חושבים על זה בצורה הזאת, וחשוב להם שכולם יתחסנו.
אני בעד להשתמש בתירוץ קבוע..או באמת להגיד שהתחסנת כבר, או להגיד שאת מחכה לתור שלך נגיד (למרות שעכשיו כבר אין ממש תורים)

לא בהריון והתחסנתי אבל כל פעם ששואלים אותי אנשים זה ממש מעצבן אותי.
תעני שיש לך תור ובעזה את מתכננת להתחסן. מעבר לזה זה באמת לא עניינם
במיוחד שאת כן רוצה ולא יכולה בנתיים

זה פשוט שיח בסיסי כרגע...
יש נושאים שעולים מהמציאות
כמו שלפני פורים מדברים על תחפושות,
כשיש חיסון מדברים על החיסון.

במכבי יש לעוד 5 שבועות לפחות.
אבל אפשר לקבוע ולדחות אותו שבועיים-3 קודם.

וזהו

אנשי עוברים את זה.

 

היא עלולה להסתבך בויכוח מיותר.

כי הדרך להפחית עד כדי לאפס את ההדבקות היא ע"י כמה שיותר מחוסנים (טבעית או חיסון שפותח במעבדה זה לא הסוגיה כרגע)
אחרי שנה עם
יותר מ5000 נפטרים,
כלכלה משותקת
חינוך משותק
שגרה משותקת.
בדידות שמשתקת,

כדי שאני אוכל לחזור לשגרה אני צריכה שאת תתחסני. וההוא וההיא וגם הוא וגם היא.
אני התחסנתי אבל זה לא מספיק עוזר לי.
אחרת לא יפתחו את מוסדות החינוך של ילדי שסופגים כבר שנה שלמה על גבם הזערורי את הצורך לשמור על בריאותם של המבוגרים
אבל כשמדובר בחבר'ה בני 20-30 פתאום לא מתאים להם "לשאת בנטל" של הסיכון המזערי והחוסר נוחות מתופעות לוואי של החיסון.
אבל ילדים ובני נוער שכל עולמם הנפשי אמור להתפתח בגיל הזה זה בסדר להשאיר בבית עוד כמה שבועות...
עבור חלקם העוד הזה יהיה העוד ממנו כבר לא יצליחו להשתקם.

אחוזי המתחסנים בגילאים הצעירים נמוך מדי.
וכל מי שאכפת לו מהחברה הכללית ולא רק מעצמו מנסה להשפיע ולוודא שבסביבתו הקרובה שמבינים זאת ומשתפים פעולה למען הכלל.

אז עם כל ההבנה לחוסר נוחות שלך, מקווה שתצליחי להבין מאיפה זה נובע ותסכימי "לספוג" את השאלות וההערות שנובעות (ברובן מקווה) ממקום טוב ואכפתי וממקום של ערבות הדדית (האם אי פעם הכנת צ'ופר של ההוא עם החור בספינה? זה בדיוק זה)

והעיקר שיהיה בבריאות וידיים מלאות!

היא מחכה לשבוע 16 כדי שזה יהיה טוב אבל בינתיים חופרים לה

יש כאלה שסתם דשים בזה,
וחופרים,
ורוצים כבר לדעת עם מי הם יחגגו ליל הסדר ועם מי לא

לא כולם באים ממקום הדאגה הציבורית הגדולה הזאת, ויש דרכים ראויות וטובות לעודד חיסונים, לא לחפור לכל אישה ואיש באופן אישי (כאילו, ממש הגיוני שאישה בהריון ולא יכולה להתחסן...)

אפשר לעודד בנתינת מידע, בהעברת סרטונים, ועוד ועוד

אצלנו חמותי מעודדת חיסונים באופן פעיל מאוד מאוד, בכל הסביבה שלה, היא יכולה להיות דוברת משרד הבריאות ולנהל לו את קבוצות הוואצאפ
ועדיין בפן האישי יש לה יותר טקט, היא לא שאלה אותי כלום, רק את בעלי שאלה בעדינות :
מה איתך ? ואשתך מתכוונת ללכת להתחסן ?

כי כולנו צריכים את כולם שיתחסנו ולא מסםיק רק שאני אתחסן אבל בעיני עדין השאלות האלו של נו כבר התחסנת ? במיוחד לנשים שיודעים שיש מצב שצריכות לחכות בגלל סיבות מוצדקות לשבוע מסויים לא הוגנות ומביכות.
אני נתקלתי בשאלות כאלו וזה ממש לא נעים אמרתי בפשטות שמסיבה רפואית הומלץ לי לחכות אבל זה לא נעים
כי אם בחרתי מסיבה כזו או אחרת שלא טוב לי לספר עדיין על ההריון לכל העולם ואגב גם אם לא אכפת לי לספר
למה אני צריכה לתת דין וחשבון..
ערבות הדדית זה חשוב מאוד מאוד אבל עדין צריך לדעת לשמור על כבוד הפרט

ממה שרציתי והתאים לי רגשית, כי כל רגע קיבלתי הודעה מאיש צוות אחר האם התחסנתי... וזה היה מעיק ומעצבן. ולכן כבר הודעתי למנהלת. אבל זה ממש לא התאים לי. והיה סופר רגיש מכל מיני סיבות. וזה מבעס.  אוטוטו אני כבר בשבוע מתאים יותר ומקווה שזה כבר יהיה אחרת. פשוט שנה הזיה!!!

אני ידועה כדחיינית כרונית, אז עד עכשיו קיבלו את התירוץ שאני מתכוונת ועוד לא הגעתי לזה. אבל אנשים כבר מתחילים לחשוב שאני לא מבינה את החשיבות ולהסביר לי שאנשים עלולים למות בגללי אם אני אדבק ואדביק אנשים. כבר שוקלת פשוט לומר לכולם שאני בהיריון וזהו למרות שחשבנו לחכות עוד קצת

בגלל כל הדיונים האינסופיים....

התגברו חרדות.
אני עוד לא מטפלת בהן למרות שהן משתלטות לי על החיים.
פעם אחת חוויתי התקף חרדה. לא הצלחתי לנשום,פשוטו כמשמעו,במשך כמה שעות. כמובן לא הצלחתי לאכול או לישון בגלל הקושי נשימה שהיה.

אני חושבת שעד שאני לא אטפל זה לא יעבור. ובטוחה שיחריף אחרי עוד לידה.

אז כנ"ל אצלך. זו דעתי. במיוחד שיש לך היסטוריה לא פשוטה.
אצלי 2 הלידות בזירוזים.
אבל הילדים והשמירה עליהם והדאגה להם מגבירים ומעלים לי את מפלס החרדה. אני דרוכה כל הזמן.

כמעט לכולנו יש חרדות פה ושם.
בהריון זה כמובן יכול להיות קשה וחמור יותר, באמת הרבה פעמים זה מגיע עם רקע של הריונות קשים/לידות קשות/טראומות סביב זה/תופעות שקשה להכיל/הפלות.
זה ממש לגיטימי והגיוני להיות חרדתית.

מתי צריך לטפל?
כשאת מרגישה שזה משתלט עלייך, מפריע לתפקוד ביום יום, כשאת מרגישה שהמחשבות שלך בתוך זה חלק גדול מהזמן.

איך לטפל? יש המון המון שיטות, תלוי כמובן מה חומרת החרדות.
טיפול בשיחה זה מעולה! יש מגוון שיטות.
טיפולים גופניים-כמו דיקור סיני וכו' יכול להיות בעייתי יותר בתחילת הריון.. צריך לברר

העיקר העיקר להבין שזה ממש הגיוני, וממש בסדר וממש לגיטימי להרגיש ככה,
ואם החרדות ממש גבוהות ממליצה לטפל בהקדם,
כאחת שמתמודדת עם זה תקופה ארוכה (חרדות שלא קשורות להריון, אבל בהריון...)
טיפול מציל חיים, כפשוטו.

בהצלחה וחיבוק!!

כדאי לבדוק אם אין גורם פיזי לחרדות: לבדוק ברזל, המוגלובין, פריטין, וויטמיני B ו-וויטמין D.

חודש טוב

אם הכאב חזק או את לא רגועה תתקשרי להתייעץ עם אחות/רופאה אם זה מצריך בדיקה.

כבר היית בא"ס ראשון?
אם ראו שק אז בעז"ה זה באמת רק זה.

אבל אני לא רופאה.

לא משפיעים כל כך מהר. זה לא מהרגע לרגע את רואה השפעה.
גם אם תפסיקי זה לא יעשה כלום. כמו שגם אם תקחי שבועיים רצוף זה לא ישפיע לטובה.
צריך לקחת כמו חודשים רצוף כדי לראות השפעה, שבועיים לא מזיק לכאן או לשם.

יש כדורים של כמות הרבה יותר גדולה במרשם, אם יש לך עבר ידוע של חסר כדאי בכל מקרה איזה שבוע לקחת את הכמות הגדולה לפני טיפולים

הלב שלי יוצא אליך ❤❤
כואב לי לשמוע שאת עוברת את זה
זה לא פייר ולא מגיע לך
חייב לכבד הורים עם כל הקושי אבל הם צריכים להבין שזה פוגע והורס אותך ואת הזוגיות שלך ושזה פוגע גם בנכדה שלהם!!
אני לא מכירה אותך אז אני לא יודעת אם אמרת להם בעבר אבל אני חושבת שאת חייבת להסביר להם בפירוט מה שזה עושה לך ושאתם חייבים לשנות את היחסים בינייכם ולהבין אחד את השני והכי חשוב שיש גבולות!
ואולי להתיעץ עם מישהו שמבין בנושא וידריך אותך מה נכון לעשות (יש הרבה רבנים שיכול ממש לעשות ולעודד אם נוח לך עם זה)
ולגבי בעלך אני במקומך הייתי מדברת גם איתו ופותחת את הנושא גם אם זה קשה ולא נוח
כדי שתכלו להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ושאולי בעתיד אם יקרה מקרה כזה שוב חס ושלום הוא יבין אותך יותר
את תמיד יכולה לבוא לדבר זה בכלל לא פשוט לעבור דבר כזה
שולחת חיבוק ענק
מקווה שעזרתי קצת ❤❤

שולחת לך כוחות יקרה💜

תמיד אפשר לשנות את המצב,אולי שבעלך יתייעץ עם רב איך לחדש שוב את הקשר,

ואת תשדלי לשמוע דברים מחזקים ומשמחים,אולי תתייעצי עם רבנית טובה שתעזור,

אל תשאירי את המצב כך,תמיד נשמח  לעזור לך.

איך מתמודדת עם דבר כזה???.... איזה עצוב... 😞
מה גרם לבעלך להתרחק? אני מניחה שאם הם הגיבו ככה, יש איזשהו רקע בעייתי... בעלך לא נחשף לזה עד עכשיו? דיברתם על מה שקרה?
חשוב שתסבירי לו שאת כ"כ צריכה אותו עכשיו... אנחנו כ"כ מחוברים להורים שלנו, וזה קשה ומזעזע לחוות דבר כזה מהם!! הוא חייב להיות שם בשבילך...
והכי חשוב שתדעי שאת מהממת, ואישה קדושה ומדהימה ובת של ה', וה' אוהב אותך ומעריך אותך מאוד מאוד מאוד, ומה שהם אומרים לא ישנה כלום!!!

אין לי רגע של נחת ושיש אני מתפרקת מבכי
מרגישה שכל הניסים ונפלאות קורים רק בבית הזה
אחרי שבוע קשה שקבלה בומבה בעין
אתמול נסגר חה הדלת על היד
והיום עד שיצאתי איתה קצת למטה פתאום היה איזה גל של רוח ומאז שחזרנו היא מתבכיינת מלא אפצי ואף אדום

אני מרגישה שאם לא אפרוק פה פשוט אאבד את השפיות שלייייי

זה בטח לא קל לעבור דבר כזה!
שמת על רמקול? גם בעלך והבת שלך שמעו את הקללות?
אני חושבת שהכי טוב שתגדירי גבולות. אפילו בלי להגיד שנפגעת, אם קשה לך. תתרחקי למרחק שממנו לא תרגישי את הכאב.
אפילו אם מדובר בלתקשר רק בהודעות.
ומשם, תתחילי לעבוד על ״יחסים בינכם״. ואת לא צריכה אותם בשביל זה. אפילו עדיף בלעדיהם, אם היחסים כל טעונים.
את יכולה לרשום מכתבים, או לדמיין אותם .ולספר איך נפגעת. תבחרי בדרך שהכי תצליחי. העיקר שהלב שלך יהיה נקי ותרגישי הקלה.
בהצלחה אהובה.
מקרוב מכירה כמה זה לא קל..אבל את חייבת לעשות את העבודה, בשבילך , בשביל הבעל והילדים, שזה לא ישליך עליהם...

בעלי לא רוצה שנתאכזב אמרנו נמתין עוד יום יומיים...
יש קצת תחושות לא ברורות אבל זה יכול להשתמע לשתי פנים..

יש לי פצעונים קטנים בפנים אבל לא 1 2 אלא כמה בכמות מפוזרים באיזור הסנטר לחי תחתון.. בצורה מוגזמת מהרגיל

גם האיחור וגם הפצעונים... 

יכול להיות שהפצעונים הם מהמחזור, את יודעת הכי טוב אם ככה זה כל חודש, אבל זה גם תגובה של העור להורמונים (של הריון), במיוחד לסוגי עור מסויימים...

בהצלחה!!! שמה שאתם מקווים לו יתגשם  

עם מוגלה כזה (נו מאלה ששמים עליהם קומםרס חם ומעלימים אותם)
מה שיש עכשיו זה אחד קצת קשה כזה בלי מוגלה.. נוקשה כזה ומלא קטנים מזכירים פריחה אבל לא מגרדים ולא כלום סתם מרגישים על הפנים
יש לי הרבה הפרשות שקופות ולחצים בבטן תחתונה כמו כשיש גזים רק בלי..
מפחדת להתאכזב ממש

אם את בהריון-בדיקה אמורה לזהות כבר בשלב הזה כי יש איחור
ואם יצא שלילי תדעי שהמחזור כנראה עומד להגיע
בהצלחה!

אם לא אקבל עד אז כמובן..

אני אישית הפסקתי,
אבל המון כותבות שבהתחלה זה באמת נוראי ואחר כך זה לאט לאט מתאזן.
אז אם יש לך המון בחילות וקושי לתפקד, ממחיצה לך להמשיך לנסות.

בהצלחה

זה רשום בהבלטה בהוראות

גם פעם אחת זה תקין ואם זה לא מוסכם אז זה לא "תקין" ודורש טיפול..

 

זה גם לא יעזור לך שיגידו לך כמה פעמים כי זה דבר מאוד אישי וגם מאוד אינדיוידואלי.. יש הכל מהכל. 

פעמיים...

אם יש לחץ ועומס מאוד חריג בבית, למשל בגלל ילדים חולים, ומגיעים לשבת ממוטטים מעייפות - קורה שאין כוח להיות ביחד גם בשבת.

יש תקופות שיש בהן פחות חשק. תקוםות שטרודים יותר בדאגות ולא מתפנים לזה - לא רק מבחינת זמן, אלא פניות נפשית.

זה מאוד מאוד אישי. ובכל מקרה, בין אם יש אפס פעמים ובין אם כל יום פעמיים ביום, זה תמיד צריך להיות *ברצון* של שניכם.
שלא יהיה מישהו שירגיש שלא נעים אז..

שעושה קורסים לכלות ונשואות טריות בציבור החרדי. ממש מפורט ומורחב..

היא אמרה שאם נמצאים יחד פחות מפעמיים בשבוע צריך לבדוק  למה זה ככה.

ברור שזה לא מדע יבש, יש המון המון גורמים שמשפיעים. אבל לפי דעתי אם הכל תקין, ואין מצב יוצא מהכלל משהו ממש חריג, זו אמורה להיות הנורמה. זו דעתי בלבד..

וגם לדעתי לא דומה זוג בתחילת הנישואין לזוג אחרי 5 שנים ולזוג אחרי 20 שנה..
אז באמת אין פה נכון או לא.
אבל בגדול מסכימה עם המדריכה שלך, שאם זה לא כך, צריך לברר האם יש מקום לשיפור

לא מקבלת תשובה של אפס, אם אין בעיה קונקרטית.
גם בהסכמה של בני הזוג זה לא בריא בטווח הארוך.
יש חשיבות למצוות עונה, ואם אין בעיה רפואית או נפשית או מעשית, או לא יודעת מה אז כדאי מאוד לעשות מאמץ כדי לגרום לכך שזה יקרה. בטח אם זה משהו שחוזר על עצמו. יש טיפולים בכל מיני דרכים.

לדעתי יום כן יום לא זה מינימום

💗

המינון תלוי בהרבה דברים ובנחלטה של הזוג יחד

כלפי אשתו (באהבה וברצון וכד') ולכן השיעור המינימלי זו מצוות עונה.

כמה זו עונה ? מקובל הלכתית לומר פעמיים בשבוע (שבת לא בתוך המניין , תלוי לפי מי)

זה לפי ההלכה.

אני חושבת שההמלצה הזו נכונה וגם בריאה.

אבל זו דעתי.

כמובן שזו מסגרת כללית ואם מישהו/יא מעוניין/ת יותר אז יותר, ובלבד שזה ברצון שניהם ובשמחה.

ותיק.

לזוג צעיר חושבת שהרבה יותר. צריכים להכיר אחד את השני ולהתנסות..

אנחנו אומנם לא שומרים, אבל בהחלט יכול לעבור זמן בלי יחסים כי אני לא רוצה.

וואו. שאלה עולמית. כמובן, בלי תשובה נכונה אחת. 

רוצה להתפנות ולהגיב. 

בינתיים אשמח לקרוא את כולכן. 

זה תלוי בהמון דברים. אני לא חושבת שנכון למדוד את עצמך ביחס לאחרים בתחום הזה.

לא מעניין מה אחרים עושים. עושים מה שטוב לנו.

אם טוב לנו כל יום, שיהיה כל יום. ואם טוב לנו פעם בשבועיים, שיהיה פעם בשבועיים. העיקר שזה הדדי.

ואם יש בינינו מחלוקת, אז צריך לפתור אותה.

מתסכללללללללללללל!!!

אנסה לכתוב מאוחר יותר

מקווה שאת עוד עוקבת פה ואשמח שתגיבי שאדע שקראת..


אז ככה.
אני מבינה את המקום שממנו את כותבת. חושבת לפחות. יש בניכם פער ומישהו חושב שלגיטימי שיש רק.x פעמים ויש צד שחושב שזה ממש מעט ולא לגיטימי ותקין.
אז מעבר לכל מה שאמרו שאין פה תקין ולא, אני חושבת שכן אפשר להסתכל על הכלל כדי להבין.

לצורך העניין, אישה שרוצה פעמיים בשבוע (סביר לגמרי) וגבר שמסתפק בליל טבילה ומבחינתו זה מינימום- הוא החריג.

אישה שרוצה פעמיים בשבוע (שוב סביר) גבר שרוצה יום כן יום לא במינימום הוא חריג.

נתתי שתי קצוות בכוונה. וכמובן שזה יכול להיות הפוך עם הגבר והאישה..

היינו שם באחד הקצוות. וכשיש קצה ההשוואה לנורמה היא מובנת.. כדי להבין מי פה "לא בסדר". בסוף זה צורך אינדיווידואלי וצריך לגשר, אבל הרצון להבין את הנורמה תקין לגמרי.

אנחנו הלכנו אחרי כמעט עשור למטפל מיני שעזר לנו להבין את מקור הפער ואחכ דרש המון עבודה שלנו.


הפער הזה קשה ומתסכל ומוביל להמון חיכוכים ומריבות. ממש ממליצה ללכת ולעשות עם זה משנו ועדיף מישהו חיצוני אם בטח כבר דיברתם על זה 100 פעם

בהצלחה!

לא חושבת שצריך להסתכל על זוגות אחרים בשביל לחשוב מה הנורמה התקינה
הכי חשוב שזה יהיה רצון של שני בני זוג ולא שאחד רוצה והשני מחויב

אם את מרגישה שיש פער בניכם ממליצה ממש לטפל.
אצלנו זה יכול להיות אחת לחודשים אפילו שלוש ויהיו באמצע הרבה מריבות וכעסים וזה יצר בנינו פער ענקי שעכשיו אי אפשר כלכך לתקן
יש המון דמעות סביב הנושא .
לא להישאר אדישה תטפלו בזה כמובן אם את או הוא מרגישים צורך
אצלנו זה "קבר" את הזוגיות

כשאני אוכלת הרבה קמח לבן יש לי צרבת.

כנ"ל הרבה מוצרי חלב.

כנ"ל עגבניות ואוכל מטוגן.

 

סיוט.

גם אני יודעת שהתימנים יש להם המון בצקים,

כמו לחוח מלווח קובנה אולי יש עוד?

חריף
שוקולד מדי הרבה 
שמן בכמות גבוהה
שומן
 

אצלי אפילו טונה בשמן עושה צרבת ואנע לא בהיריוו.

חחח.. בדיוק צחקנו על זה שככול זמזדקנים רשימת ה ״אוי זה עודה לי צרבת״ גדלה🙊🙈🤪😅
גם אצל גברים....

אבל לי הם עושים צרבת נוראית עד כדי קיא

זה מיד כשאני קמה בבוקר ועד שמשו נכנס לפה...

במיוחד מהשליש השני

זה קשור לזה שיש שינוי הורמונלי גם ברוק
ומכאן גם שינוי בספיגה בקיבה...
אוףףף
יש אפילו מצבי קיצון שלוקחים כדור לסייע לקיבה עם החומציות יתר..(בהתיעצות עם רופא כמובן)
בהצלחה יקרה!
מקווה שתצליחי למצוא את מה שעושה לך טוב.

וזה ממש מבאס כי אני עכשיו בשינוי תזונה גם לצרבות וגם בכללי, וצריכה להפחית פחמימות וזה ממש קשה בלי מרקים!

אבל לא נמנעת.. אוכלת ושורדת את הצרבת אח"כ..
וזה בלע קשר להריון.. רופא אף אוזן גרון אמר לי אחרי בדיקה שיש לי ריפלוקס

לשכב על צד שמאל כרבע שעה.
לי ממש עזר, זה מקל על הנשימה.

אפשר על הספה כשהילדים מסביב, כששקט אני נכנסת לחדר ועושה גם נשימות הרפייה על הדרך.

צרבות זה אחד הדברים הנוראיים!
יש מאכלים שידועים כעושי צרבות ועל כל אחת זה משפיע אחרת.
אני אישית לא נוגעת בחצילים, עגבניות לא מסוגלת להוציא מהתפריט...
מלפפון קשה וטרי גם מקל. פעם שמעתי מישהי שלצרבות אוכלת טחינה גולמית, לא אוהבת אז לא ניסיתי.

כל טעם 'חזק' מדי- מתוק מאוד, חמוץ מאוד, מלוח מאוד, חריף מאוד

אוכל שמן/ מטוגן

קפאין (קפה, שוקולד, קולה ומשקאות אנרגיה)

מנות גדולות מדי

שיהיה נעים ולא חם ועל הזרמים

אם המים חמים.

אם זה ג'קוזי בייתי שמאפשר לי לשלוט בטמפרטורה ובזרמים, במה זה בעצם שונה מאמבטיה רגילה?

אפשר להיכנס לזה כמו אמבטיה פושרת. לא חמה מידי אבל לא קרה מידי.

באמת מסקרן!!! מתה לעשות גם אבל מתקמצנת על הכסף כי די ברור לי שלא נדבקנו (שמרנו ברמה פסיכית).. בעז"ה רק בבריאות!

אולי אני ינסה לבקש גם..