פורום הריון ולידה (עמוד 2320)

אבל חושבת שלפעמים נותנים את הטיפות האלו גם למבוגרים.
או שהתבלבלתי עם ברזל

לכל חברת ויטמינים יש מוקד פניות הציבור תתקשרי לשאול

בסופהרב זה טלפון *2535

כל טיפת ברזל זה 2.5 מ"ג ובהריון מומלץ 30 מג (ויותר) שזה 12 טיפות.

בהצלחה

זמן אחרי הפתיחה מותר להשתמש.

להיות עם תינוקת בבית זה לא פחות מעבודה במשרה מלאה!!

איך אני מכירה את זה.

 

יש לך לאן לצאת? אפיל קצת? סיבוב של חצי שעה ביום יכול להיות מעולה לשתיכן!

 

אין עדין ילדים אז לא אוכל לתת עצות
אבל בכללי מותר לנו להרגיש עמוס בתקופה כל כך מטורפת שאנחנו סגורים בבית כל היום והמצב עם הקורונה משפיע על כולם במיוחד על אנשים עם ילדים בבית!
וזה טוב שאת מסתכלת ויודעת שצריך להגיד תודה
לכולנו יש תקופות קשות שמרגיש שהכל חונק ורק רוצים שקט וזמן לעצמנו
אבל העניין עם תקופות זה שהן עוברות 🤷‍♀️
אל תייסרי את עצמך סתם
את עושה מה שאת יכולה ונותנת לתינוקת שלך הרבה
אל תכבידי על עצמך אם את מרגישה את מה שכתבת פה אז זה נראה שאת אמא רגישה ומהממת
❤

עם תינוקת אחת בחורף, בסגר 4 חודשים זה מתיש! זה מגביל, בהתחלה יש היי ויש התאוששות מלידה שמי חושב על משהו אחר
אבל אחרי 4 חודשים בהחלט הגיוני שתרגישי מיצוי מלהישאר בבית.
אצלי מאוד עזר שהייתי יוצאת המון לקניון, ספריה, סתם סיבוב ברחוב וב14:00 כבר אספתי את הגדולים שמילאו לי את החצי יום השני בדברים מעניינים.
לך אין את כל הדברים האלה, אז ממש מובן למה זאת ההרגשה.
בעלך נהנה איתה כי הוא הרבה פחות שעות איתה והוא עושה גם דברים אחרים שממלאים לו צרכים נוספים. אז הוא לא מרגיש את החנק בסדר יום כזה.

אין לי רעיונות לעצות איך לשנות את המצב כרגע עם הסגר והקורונה,
אולי להקפיד על שגרת ספורט בבית בבוקר וכמה ערבים בחוץ. ובנוסף לשמוע שיעורים/ הרצאות עדיף עם קהל שתרגישי קצת תחושת שייכות לאיזשהי קבוצה.

אם אין איך לעזור פרקטית לפחות אם אפשר להקל על ההרגשה כאילו את אמורה להרגיש משהו אחר עם תינוקת בגיל הזה.

יכולה לעודד שהזמן עובר מהר בלי לשים לב, הם גדלים עוד שניה היא עולה לכיתה א'.

תנסי בכל זאת להנות מהיתרונות של הגיל הזה.

חצי שנה ראשונה זה פשוט לשרוד מבחינתי. לא כלום מעבר לכך. וגם אח''כ השיפור קל והדרגתי. מטפלת משקיעה נותנת וגם נשארת חצי שנה לטובתם. אבל לא מתלהבת כ''כ מהשלב. אוהבת גילאים אחרים יותר. זה מתיש ומאתגר. לא נשמע שאת עושה שום דבר לא טוב. אלא רק צריכה למצוא לך כמה מקומות להתמלא ולתדלק. הרבה יותר מאתגר בקורונה. אבל מה עם להזמין ממסעדה מידי פעם, סרט עם הבעל בבית, חברה מחוסנת לסיבוב בחוץ, סדרה, קרמים חדשים, מוזיקה, ללכת לאמא לכמה ימים, לשמוע שיעור, לראות סדרה. תנסי למצוא כמה נקודות קטנות בשבילך. יעזור לך. מעולה שבעלך בטוב איתה. אולי תצאי להליכה כשהוא מגיע? או מקלחת חמה וארוכה? סתם זורקת. בכל מקרה. את סופר נורמלית. ברוכה הבאה לעולם האמהות ויסורי המצפון. הינה את מתחילה את עבודת הנפש של לחפף אותם במדרון. אין בהם שום טעם. בהצלחה

הם צריכים תעסוקה כל הזמן ועוד לא יודעים להעסיק
את עצמם.
וזה קשה ומתיש. גם אם אין שום דבר לעשות. בטח ובטח כשיש עוד מלא דברים לדאוג להם ופשוט לא מגיעים לזה.. זה מתסכל. זה ממש מותח את העצבים.
את כל כך נורמלית. אל תלקי את עצמך.

זה קשה!!
אפילו יותר קשה לי מאשר כשעבדתי במעון ואחראית על 5 ילדים בני שנה.

גם אני לפעמים מרגישה שמאבדת סבלנות.
גיליתי שלעזוב הכל ולצאת איתו מהבית לסיבוב עושה טוב לי ולו.
בימים האחרונים יצאנו לשעה וחצי-שעתיים.
חלק מהזמן טיילנו וחלק מהזמן הוא בעגלה ישן או ער ומסתכל על העולם בסקרנות ואני בפלאפון.
ממליצה ממש. זה עושה טוב לצאת מהבית, גם לתינוק.

ולגבי ההספקים, אני החלטתי לשחרר.
אי טפשר גם לתת לו את כל הצומי שהוא צריך וגם להספיק הכל כאילו אני לבד בבית. לקח לי זמן להשלים עם זה ולהפסיק להתאבד על זה.
מה שאני מספיקה מעולה ומה שלא יחכה לפעם אחרת.
וזה כולל גם ארוחת צהריים שלפעמים אני מסיימת להין רק אחרי שבעלי חוזר כי לא התאפשר לי לפני.

וכשבעלי מגיע, אני לגמרי משחררת.
פתאום מרגישה שאין לי כח וסבלנות.
בהתחלה זה הפריע לי אבל אני מבינה שכשהוא מגיע אני מוצאת שיש מישהו אחר שיכול לקחת אחריות ואני משחררת אותה, מה שאני לא יכולה לעשות כל היום כשאני איתו לבד.
תנצלי את זה, תרשי לעצמך לשחרר והוא יהיה איתה.
היא גם הילדה שלו ובעיניי בזכות זה יש להם אחלה זמן איכות.

עכשיו אני נזכרת, לפני שבועיים בערך בעלי נשאר איתנו בבית יום אחד.
הוא היה איתו רוב היום ואני הייתי במטבח ועוד כל מיני דברים שלא מספיקה לעשות בדכ.
בערב הוא אמר שאין לו מושג איך אני שורדת ככה כל יום....
בטח שלבעלך תהיה מלא סבלנות כי הוא לא היה איתה כל היום. אם הוא היה במקומך כנראה הוא היה מגיב אותו דבר.


את בסדר גמור!
שחררי את הרגשות אשמה ותטפחי לעצמך על השכם!
לא כל אחת מסוגלת להישאר בבית עם הילד שלה ואת עושה את זה. (וגם אם בקרוב תרגישי שזה יותר מידי בשבילך ותחליטי להכניס למסגרת את עדיין תהיי אמא לתפארת שדואגת לילדה שלה)

תודה לכל אחת מכן! אני מרגישה אמא נוראית שאין לי סבלנות אליה אבל טוב לדעת שזה נורמלי וטבעי בתקופות מסוימות.. אנסה לצאת לטייל איתה בימים נעימים רק שמרוב שנמצאים בבית כבר אין חשק לצאת.. הלוואי שהיה לי גם כוח להשקיע בעצמי גם אבל פשוט האנרגיות נגמרות ולא מצליחה באמת לעשות את הדברים שרציתי. כשבקושי אני עושה את הדברים האחרים שצריך..

זוכרת את עצמי בדיוק כמוך עם התינוק הראשון.
תקשיבי, טיול על הבוקר ישנה את חייך לטובה! תנסי פעם פעמיים תראי איך זה מרים לך את המצברוח ובעיקר - הופך את התינוק לרגוע הרבה יותר לאורך היום.
ממליצה לתחזק בעוד טיול אחהצ.
בדרך כלל אחרי טיול הם נרדמים, אז יכול להיווצר לך סדר יום יותר מסודר.

עוד המלצה -
לשים רדיו דולר או שירים בבית. זה גם מוסיף עניין שמיעתי.

ו... תדעי שבילד הבא ואילך יכול להיות הרבה יותר קל. יש ילדים גדולים בבית שמעניינים את התינוק...

אני רוצה לתת עצה קטנטנה פרקטית, והיא מנשא.
ככה היא מקבלת ידיים ויחס ואת מקבלת את הידיים שלך בחזרה לרשותך😁

השתמשתי בתינוכיס עד שזה היה כבר מדי כבד, ואז ניסיתי מנשא מאי טאי, (שבעיקרון הוא ממש נחשב, גם מבחינה פיזיולוגית לתינוק וגם מבחינת נוחות של האמא..) אבל היו בזה כמה עניינים שגרמו לו להיות לא נוח ולא מתאים לי...
השתמשתי במנשא פשוט שמאוד עזר לבעיה שתיארת, אבל עשה לי כאבי גב...

לי יש מדגם ישן שלא מגיל לידה. היום יש דגם מעולה בשם אומני. תנסי עם הקטנה כשיפתחו החנויות כי זה מאוד מאוד אישי. יש בנות שהזמינו חיקויים זולים מעלי אקספרס או איביי.

יש אומני
יש ארגו (מקורי וטוב)
אני השתמשתי במנשא בד קשיח שנקרא סאפי מאי וסאפי ילקוט (מאי לקטנים, ילקוט מגיל חצי שנה בערך או כבר מ5 חודשים אם התינוק ממוצע ומעלה)

אני למדתי על עצמי שכשיש לי "משימות" על הראש מאוד קשה לי להיות סבלנית לילדים גם כשהם קטנים..
אז למדתי לאט לאט לשחרר לי מהראש משימות זה לא קל אבל משתדלת לעבוד על זה עד כמה שניתן.
שנית לחלק את הזמן בינך לבין בעלך זה מצויין למה להרגיש רע עם זה תיראי את זה כזמי לעצמך ואולי לנצל את הזמן הזה שהוא בבית להספיק את מה שרצית? ואז תוכלי כשהוא לא נמצא להיות יותר איתה פנויה רגשית..
ובפרקטיקה את יכולה לשים אותה בטרמפולינה מולך לשיר לה שירים כשאת נגיד רוצה לסדר קצת את הבית ואז היא רואה אותך ואת גם מדי פעם מלטפת ואפשר גם לשים במנשא אני מאוד אוהבת לשים אותם במנשא זה ממש מרגיע אותם ומאפשר לי ידיים פנויות..

אבל אולי פשוט אל תאריכי את החופשת לידה?

במיוחד עכשיו כשהסגר לקראת סיום ואפשר לחזור/להתחיל מסגרות...
אני חושבת שחשש הגדול הוא בדרך כלל השאלה מה זה אומר על האמהות שלי, האם אני אמא לא טובה אם אני לא מסוגלת להיות 24/7 עם התינוק שלי, כשאחרות כן?

----
יכולה להגיד שאני התייסרתי אם השאלה הזאת הרבה זמן, הרגשתי אשמה כשהכנסתי את התינוקי שלי בגיל 4 חודשים למעון, התייסרתי עם כל מנה שאובה שלא הייתה הנקה ישירה, האשמתי את עצמי על כל דקה שנהנתי מהנחת של לחשוב רק על עצמי ולעשות רק מה שטוב לי כשאני בעבודה, בלי להיות תלויה בו.

עד שבעלי ניער אותי ואמר לי די.
יש אמהות ויש אמהות, וזה שאת אמא טובה לא נמדד בכמות השעות שאת יכולה להיות סבלנית וכיפית עם הילד שלך. כן, יש אמהות *טובות* שאוספות את הילד רק ב4 מהמעון, ובשעות שהן איתו הן מאושרות והילד מרגיש כמה לאמא טוב וכיף איתו! והוא מאושר!
ולפחות אצלי זה שווה הרבה יותר מלהיות איתו בכח כל היום ולנסות לשמור על חיוך וסבלנות למרות שהן מזמן נעלמו...

אני גם הארכתי את חופשת הלידה, יותר מחוסר ברירה, כי חיכיתי שיתפנה לי תקן. היה לי מאד מאד קשה. וגם התינוק שלי ממש נהנה במשפחתון, הוא פורח, משחק, נהנה מחברתם של הילדים האחרים. בבית הוא מלא פעמים בןכה, משתעמם, מתוסכל.

אבל זה מרגיע שההפרשות הם חומות ולא דם טרי בכל אופן הייתי מתקשרת לפיקוד העורף ומבקשת לצאת לצורך רפואי מישהי גם הייתה בבידוד ואישרו לה לצאת הייה פה פוסט על זה 

ֿרפואה שלמה 

שהפרוגסטרון יכול לגרום לזה כל עוד זה היה רק ממש טיפה וחום בהיר וכרגע ההפרשות בצבע תקין וגם אין כאבים זה בסדר.אמרו לי רק לנוח ואם חלילה אצטרך לפנות אליהם שוב ויגידו לי איפה אני יכולה להיבדק. בנתיים היו לי מלא תוכניות לבישולים היום אז אוותר על מה שלא צריך ואעשה מינימום.
הילדים יכינו עוגה וחלות אני אכין מרק וחמין רק שזה לא הרבה עבודה.. ואולי הם גם יעזרו לי עם הפשטידה שתכננתי או שאוותר עליה..וזהו אני נחה ושותה ובעזרת ה מאמינה שהכל טוב משתדלת לא להישאב לחרדות שמלוות אותי במצבים כאלו..

תרגישי טוב ושיהיו רק בשורות טובות

אבל מומלץ לחכות לאיחור.. שחלילה לא יהיה כימי אם תזהי לפני איחור בהצלחה!

עם סנסוטסט(הבדיקה שמגיעה יחד עם בדיקות ביוץ) ויצא שלילי..

אני לא הייתי צריכה להרשם

אם אין לך בעיה אז תכתבי איפה את רוצה או איפה מתלבטת ומי שהייתה שם בטח תדע לומר לך אם צריך.

את יכולה פשוט להתקשר למחלקת יולדות ןלשאןל אבל בטוח יש פה בנות שילדו שם והן יוכלו להגיד לך

סתם חוסך בירוקרטיה אח"כ

זה חוסך חלק מזה

אני רק זוכרת את האחות בקבלה שואלת בקרירות ובנחת למספר הזהות, כשאני מתה להכנס לחדר לידה או משהו.

הריון - הסוחרים יוצאים שליליים
ולחץ לא נראלי
יכול לקרות אם חולים?

נדיר קורה לי פעם בשנתיים שלוש עבר קורה אין מה לדאוג לדעתי תשחררי זה יגיע.

המחזור איחר בשבוע

אז נראלי שמצאתי את הסיבה לאיחור

אז בטח את לא יכולה לעשות בטא ולוודא.. נכון?

למרות שאני באמת לא מאמינה שזה הריון כבר ...

תשתי הרבה ותנסי לעשות פעילות גופנית (כן בבית... תורידי אפליקציה שסופרת צעדים ותתחילי לספור)

כי גם במרפאות פוריית לא היו ממש בטוחים לגבי זה,
אמרו לי - כנראה שזה היה בין התאריך הזה לזה ..

אז הייתי לוקחת את זה בערבון מוגבל. תנסי את עניין התנועה בנחת שלך, לא באטרף... וזה יגיע כשיגיע. ואולי תהייה הפתעה בע"ה

אין חדש, עדיין לא קיבלתי .. -⁩⁦🤷🏻‍♀️⁩

זה באמת סיטואציה מותחת.. במקומך הייתי מתפחלצת😑

ואחכ בלידה

ב us..

נראה לי יותר נפוץ מהסיבות שכתבת

לעיתים התינוק רק לוחץ על חבל הטבור

וגם עד שהשליה לא יוצאת לא יודעים בוודאות מה רמת הבשלות שלה.

בכל מקרה האטות בדופק זה דבר שאסור לשחק איתו.

אצלי בכל ציר היו ירידות דופק באחת הלידות...

יכול להעיד על אי ספיקת שילייה.
מה שבודקים את השלייה אחרי הלידה- שאמרו לך שהיא תקינה, זה שהיא נראית שלמה ולא חסרים בה חלקים וכו'.
ברור שהאטה ללא ציר בהיריון עודף זה חד משמעי שצריך ליילד...

אולי היה ציר, לא ידעתי לשאול את זה. אני לא הרגשתי צירים. כן היתה לי פתיחה מאד קטנה.

מה זה אי ספיקת שליה?

אומר שהשיליה כביכול כבר 'זקנה' ולא מצליחה לספק לעובר מספיק חמצן בזמן הצירים. כשרואים מצב כזה מפחדים שהעובר לא יעמוד בהמשך בצירי הלחץ ולכן עושים זירוז או ניתוח תלוי בסוג ההאטות.
את כבר אחרי לידה ואני מבינה שהכל בסדר אז מרשה לעצמי להגיד שח''ו זה מצב שיכול להביא ללידה שקטה במקרה הגרוע או לאספיקציה שזה מצב של פגיעה נוירולוגית לתינוק(יכול לעשות אח''כ CP וכד')
ומוסיפה- שאם לא שאלת אם היה ציר, יכול מאוד להיות שהיה! לא ציר חזק וכואב, אבל כן פעילות רחמית שמביאה ללידה(צירים....)

ולא לאכול את עצמי על אם סתם התערבו ואם היה יכול להיות אחרת

זה תלוי איזה סוג של האטות.
בעיקרון מה שקורה, שבזמן הציר ישנה התכווצות של כלי הדם בשיליה, ולכן יורדת אספקת הדם לעובר. כשיורדת אספקת הדם יורדת גם רמת החמצן בדם של העובר, הוא מרגיש בסטרס ולכן רוצה להפחית מטבוליזם בגוף ולכן זה עושה ברדיקרדיה. האטות בדופק שהן חמורות ועמוקות ועובר לא מתאושש במהירות וזה אחרי כל ציר- מצב חירום שמצריך ניתוח חירום מיידי. מעיד על אי ספיקת שילייה והעובר לא ישרוד את הלידה במצב כזה. במצב תקין לשלייה אמורות להיות מספיק רזרבות כדי שהעובר יקבל מספיק חמצן. ולפי המצב במוניטור רואים כמה העובר סובל וכך מחליטים על המשך טיפול.

מנסה להבין מה בכל זאת האופציות שיכלו לגרום לזה

לפעמים אם שוכבים על הגב הזרימה של החמצן לא מספיק טובה. וצריך לשכב על צד שמאל...

ומנסיון, רק אחרי הלידה אפשר לראות את המצב האמיתי של השליה, לא רואים תמיד בדיוק בא"ס.

לפעמים זה פשוט קורה, בדרך כלל זה מסתדר...

אצלי כשהיו האטות בדופק במוניטור במעקב לא שלחו לזירוז אלא אחרי שראו שהדופק הסתדר עשו עוד 20 דקות של מוניטור תקין ואז שחררו...

במיידי
ובאמת התחילו זירוזים
בסוף ילדתי אחרי המון שעות של זירוזים וואקום וקיסרי

ומתי אמרו לך לחזור שוב?

יש סוג שלא מסוכן ויש שכן...

וכל מקרה לגופו.
אצלי זה היה מעקבים קבועים בגלל דברים אחרים...

אם הדופק יורד ממש נמוך
זה סכנה

אני במצב כזה של האטות עברתי ישירות לניתוח

החזה הרגיש פחות עמוס ועדיין היה חלב.

אבל עבודה הרבה זמן מאז.. מקפיצה לך לעוד תגובות

וואו הרבה זמן לא ראיתי אותך כאן...

פחות כותבת..

מוסיפה שממש בקושי שאבתי כי פחדתי שזה יצור גודש.. כאילו החזה הגיע לאיזה איזון שפחדתי להפר

נראה היום שאוכלת כמה דקות ונרדמת כמה דקות..

הרבה פעמים אחרי שהיה איתי בבית תקופה לא בהכרח שאחכ היה לי קל לשאוב כמות מספיקה.
אז כשרציתי לשאוב מספיק די "השתגעתי" על זה כדי שבאמת יהיה יותר חלב ואצליח לשאוב מספיק..

לפחות ככה אני רואה את זה.
זה חשוב לי ויש לי את היכולת אז אני עושה את המאמץ הזה ושואבת הרבה פעמים..

נגיד עכשיו בסגר, אני משתדלת לשאוב כדי שיהיה לי אח''כ כשיחזור למעון, אחרת אני בקושי עומדת בקצב..

הבנתי שחלב קפוא משנה טעם? אני מקווה שהיא תאהב..
קשוח לשטוף כל פעם את המשאבה... ולהשאיר אותה ככה במקרר ולשטוף בסוף יום מגעיל אותי..

ככה אומרים, בפועל לא ראיתי אצל הבן שלי הבדל..
אני באמת משאירה במקרר ושוטפת בסוף יום וזה מספיק קשוח

בבוקר יהיה הרבה יותר מהערב (אצל רוב הנשים...)

הגיוני שאם היא אכלה טוב הגוף לא ידע לייצר גם לשאיבה ולא היה מוכן לזה...

גם אם אכלת טוב, לא בטוח שאלו היו דברים שעוזרים לריבוי חלב...

נתתי כמה כיוונים.
לא יודעת אם עזרתי.
מקווה שכן🙏

ולפעמים אני מצליחה כמות גדולה גם בלילה

באמת לא יודעת...
אולי סתם יום כזה עם פחות חלב...

אכלה טוב?

בת כמה היא?
יכול להיות קשור לקפיצת גדילה?

אז הגיוני שמה שהיה עד עכשיו לא מספיק וצריך שתאכל הרבה שיהיה יותר..
בהצלחה!

ואז זה גם מסביר את זה שהיא לא אכלה טוב וגם שאין מספיק חלב...

אצלי היא הייתה פצפונת, ומחודש וחצי הייתה קפיצה בערך פעם בחודש...
כל פעם שהיא גדלה היא צורכת יותר חלב, ולוקח לגוף זמן לייצר את הכמות החדשה.

אני מקבלת בהנקה, ובימים שלפני הייתה הרגשה שאין חלב כמעט. אח"כ חזר... מבאס

כי היה לי דימום יחסית רגיל ועכשיו עומד להגמר.. אז להכין את עצמי?

לי לפני מחזור לא היה שינויים בכמות החלב..

היה לי הרבה שינויים בכמויות חלב, כמה רצה לינוק, זרם בהנקה או הייתי צריכה לשנות לתנוחות מעניינות..
כל זה קרה גם לפני שקיבלתי מחזור.
בא לתקופות והלך..
צום לגמרי השפיע לרעה לכמעט שבוע אחכ.
נראה תקין סהכ

נקווה שיחליטו עד שישי
שמעתי שאמורה להיות ישיבת ממשלה מחר.

אני קוראת את הכותרת ואומרת, רגע לא ילדת כבר? 🤔

חלם!

ישלמו לך לפחות רטרו

עכשיו רק מחכה שיכנס הכסף😅😁

צרות של דתיות..

הלוואי
מענין אם מישהי ניסתה

מסוג הדברים שלא יזיקו אולי(מלבד לכיס...), אבל גם ספק אם יעזרו

נראה מחשיד חחח

את אמורה לחכות שם שעה, עד מתי המעבדה פתוחה?

אני לא יודעת לענות לך.. בהצלחה! אל תשכחי לימון

תודה!

לא פחמימה ריקה
חביתה. לחם עם טחינה/ אבוקדו

לא היו לו בכלל תסמינים והוא היה במגע בבית עם כולם, ואף אחד אחר לא עם נוגדנים..

אף אחד מאיתנו לא היה חולה, וגם אין לאף אחד אחר נוגדנים..

אחד הבנים הגדולים היה חולה בישיבה, אבל הוא לא הגיע הביתה כל התקופה שהיה חולה, הם היו בקפסולת חולים בישיבה..

שזה גבוה

במקרה גיליתי באתר של הקופה שיש לכל המשפחה הפניות לבדיקה סרולוגית מ"המרכז הארצי לקורונה"..
לא יודעת במה זכינו להפניות..

או שקיבלו הפניה והם לא מודעים אליה,
או שהקופה שלהם איטית...

למי נותנים הפניה ולמי לא - זה תלוי קופה ומדיניות..

פתאום זינוק בנוגדנים יכול להעיד גם על מחלה

קורה שהדימום מפסיק לגמרי ופתאום חוזר

היו כתמים וצבע אדום קצת שקוף, כשבוע וחצי לאחר הלידה נפסק הדימום המסיבי
עכשיו זה ממש דם אדום שנראה טרי

אחרי 6 שבועות, ואפילו הרופא אמר שזה נראה מחזור.
תכלס עד עכשיו לא קיבלתי שוב. 8 חודשים.

כמובן כי לא היה מדובר בנפילה על הבטן או משהו משמעותי
ופעם אחת כשכן היו קצת צירים אז כן נשארתי כמה שעות טובות וכשהכל עבר ונרגע לחלוטין אז חתמתי והלכתי

אותי השאירו כי אחרי כמה שעות התחילו צירים רציניים למרות שלא היה דימום והיו תנועות כרגיל.

אבל אולי תלכי לקופה קודם, יעשו לך שם מוניטור ואז ידריכו אותך להמשך.
אני לא הייתי מוותרת על בדיקה כי לפעמים קורים שם בפנים דברים שאין לנו דרך לזהות או להרגיש.
לכי להיבדק, זה חשוב!

בשורות טובות!

לא תמיד מאשפזים.

אני הלכתי למיון נשים. עשו לי כמה בדיקות ושלחו אותי למנוחה בבית ללילה וללכת להיבדק שוב בבוקר במרפאת נשים שלי.

נראה לי שחתמתי על ויתור אשפוז.

 

אבל עדיף וחובה להיבדק.

 

בשורות טובות והרבה בריאות

אפשר ללכת להיבדק במוקד של הקופה?

תודה לכל המגיבות! ידעתי שאלו יהיו התגובות.. אף אחת לא תיקח אחראיות להגיד שאפשר לא ללכת ועדיין קיוויתי לשמוע שזה לא כזה נורא..🙈
אוף, למה זה קרה??😖😖

אבל זה נראה לי שתלוי בתוצאות המוניטור והאו"ס...
בעה שהכל תקין

וזה אחרי שמיד שרה הפנו אותי למיון אמבולנס כי במכשיר אולטראסאונד הדפוק שלהם היה נראה להם חשש להיפרדות.

ונפלתי ממש על הבטן, היתה המטומה על כל הבטן.. אבל הוא ראה תנועות ואמר שאם יש דימום או משהו לחזור..

וכל פעם השאירו אותי ללילה

 

יצא לי סה"כ 4 פעמים בגלל זה

 

שהשניים האחרונים יצאו שבוע אחר שבוע

 

בפעמים הבאות כבר לא נפלתי כלכך הרבה או לא בכלל

אז זהו שאצלי זה הריון 3 ועדיין קורה🤦🏻‍♀️
ובהריון ראשון רצו לאשפז אותי אפילו שהכל היה תקין, אז אני עוד בסרטים מאז חח

באמת חיזקתן אותי.
ב"ה נבדקתי במוקד, הכל תקין ושחררו הביתה

באמת כל תגובה חיזקה והייתה משמעותית❤❤

רק אם חבלה ישירה בבטן, או כתלוי במנגנון החבלה- נגיד תאונת דרכים רצינית יאשפזו גם בלי חבלת בטן ישירה. אבל נפילה קלה על הישבן לא בהכרח.

כשראו צירים. לא הרגשתי אותם ונתנו לי נוזלים וזריקה להבשלת ריאות. ב"ה יום אחר כך שוחררתי. חזאתי בשבוע 40.

ופעם אחת כשהכל היה תקין השאירו אותי שעתיים עשו שוב מוניטור ושחררו.

לא צריך להיבדק. אז ק"ו אשפוז אם את בכל זאת נבדקת (בהנחה שהכל כרגיל ואין צירים או משהו)

(אולי אתם חיוניים והיא במעון?)

והיא איתו בבית ולפעמים אצל בייביסיטר

אני חא גורם מקצועי....
אבל מה שקופץ לי זה או חרדת נטישה שזה ייתכן אבל קצת מאוחר להתפחות אבל עדין יכוליות.
והדבר השני שקפץ לי זה שחלילה חלילה היא עוברת חוויה לא חיובית כשהיא לא איתכם........... אני מרגישה צורך לומר זאת כי זה קצת קיצוני.

כמה ימים זה ככה?

זה אומר שלבת שלך יש את המסוגלות להירדם לבד!!
אם היא בכ''ז בוכה כנראה יש לה מטרה לזה ומשהו שהיא מנסה להשיג באמצעות הבכי(יחס מכם אולי..)

מתאים לך שהיא נרדמת עליכם כל יום?
אם כן- מקסים! תמשיכי עם זה
אם לא- תגרמי לה להבין שזו לא הדרך להשיג יחס מאמא ואבא...

תלכי לפי האינטוציה שלך...
את מרגישה שמשהו לא תקין?
לא בסדר איתה?
איך היא ברגיל?

בזה בדיוק.. וגם כמה דרכים לנסות לשנות את זה..

 

 

בת שנה ו8.
היו כבר זמני שינה טובים יותר. לא מאוד אבל יותר נורמלים. ובמעון ישנה טוב כנראה.
עכשיו בתקופה האחרונה היא לא נותנת לנו לצאת מהחדר. לפעמים אנחנו חושבים שנרדמה, יוצאים בזהירות, מחכים קצת מחוץ לחדר, ואז היא מגלה, ובוכה או באה לסלון...

במשך הלילה אנחנו בכלל לא מתעסקים עם זה. היא מגיעה בלילה לינוק ונשארת לישון איתי במיטה עד הבןקר...

גם בארוחות היא צריכה אותנו הרבה פעמים צמודים אליה ליד הכיסא שלה. לא מספיק שאנחנו באותו חדר. וחזרה גם לבקש שנאכיל אותה.

היא הכי אהובה ויקרה❤❤❤
אנחנו כל הזמן אומרים לה את זה

מאז הסגר, נתחיל קצת קודם, הירדמויות בלילה ממש קשות.
מקווה שיסתדר כשיחזרו למעון

הקטנה שלי בת כמעט שנתיים
מאז הסגר אנחנו יחד כל היום
חיבוקים נשיקות ים אהבה
זה אחד הדברים המאושרים שלי של הסגר שהיא איתי
שאני מגדלת אותה נהנת ממנה
אבל מאז הסגר למרות כל מה שמקבלת
נהיתה צמודה אלי ברמה מוזרה
וכל פעם זה מפתיע כאילו מה אנחנו כבר חודש ילד
וגם מאז הסגר קשה לה ממש להירדם בלילה

אפשר להעלות כל מיני השערות...
אבל לדעתי, זה פחות משנה למה, יותר משנה להבין שכנראה היא צריכה את זה עכשיו, ולתת לה מענה לצורך.
ומצטרפת למי שכתבה לבדוק מה קורה כשהיא אצל הבייביסיטר.

אני שמתי איתם עוד תחבושת של ביח ליומיים הראשונים. זה ממש מעולה.
קונים בכל סופר פארם
רק עשה לי פצעונים קטנים מהגירוי...שימי לב.

שמת בפנים עוד תחבושת?
אז מה בעצם הרעיון, למה הם טובים?

אז גם אם יש דליפות כששוכבים על הגב, זה לא יוצא ומכתים את הבגדים אלא נספג בהם.
אני שמתי תחבושת כדי שלא אצטרך להחליף אותם בתדירות גבוהה כי זה יקר יחסית. אז זה היה בשביל שלא יהיו דליפות

שכיבה זה ה- בעיה שלי!
לא מעזה לקום...
אז נשמע מצוין. תודה רבה!

וזה היה מושלם!!
בלי עוד תחבושת בפנים.

יש גם xl?
אני רואה רק L בקישור.

האמת שאני לא כ"כ שמנה, די ממוצעת.
אבל בתחתוני רשת שתמיד הייתי קונה, המידות פיציות ולקח לי זמן למצוא בסופר פארם ענקיים. נדמה לי אפילו XXL או רק XL, לא זוכרת.

אני מידה 38-40

ולקחתי בזה M והיה מעולה

ראיתי, אבל אין לי מושג איזה מידה אני. בטח לא M

הם כותבים טווח

36-42 זה M

44-48 זה L

כתוב על החבילה

שאני לא יודעת מה אני בבגדים.
כל בגד מידה אחרת.
אבל עכשיו כשכתבת פה אני שמה לב שלארג זה עד מידה 48, אז זה כן אמור להיות טוב, אני סביב 44 נראה לי. תודה רבה!

מעולות בספיגה, אבל אחרי לידה הייתי צריכה משהו רפוי יותר

חשבתי שאם כך 44 בטוח יהיה טוב.
ננסה, מקווה שכן יהיה טוב. תודה!

תחפשי

לא חושבת שצריך לשים איתם עוד פד

הרעיון הוא שיהיה במקום פד 

וזה מספיק גדול וסופג

אקנה בע"ה, מקווה שיהיה מספיק גדול וטוב בשבילי!

מקווה שיהיה לך טוב באמת כי זה ממש ממש נוח

הרבה יותר מהפדים העבים והגדולים שמביאים לאחרי לידה

הגדלים שונים. השתמשתי אחרי הלידה האחרונה, והיה מעולה (גם לי יש דימום חזק מאוד).

את התחתון עם הפד לא אהבתי. מרגיש כמו חיתול ולא מגן יותר מפד רגיל ( כי החלק הסופג זה רק הפד עצמו. כל המסביב לא מגן מדליפות).

לפי מה שכתבו פה הבנתי שכל התחתון סופג ולכן זה טוב לדליפות. איזה באסה, כבר דמיינתי את עצמי ישנה ברוגע
אם זה רק הפד אז לא הבנתי מה העניין.

לא מכירה תחבושות נגד דליפת שתן, אנסה לחפש. הן סופגות יותר מהתחבושות של אחרי לידה הגדולות של בית החולים?

לי יש נטייה כזאת אני משתפת את הצוות הרפואי טרם הלידה
וגם במחלקה מבקשת להשאר קרובה לאחיות
בלידות הראשונות היה דימום חזק ובלידה השלישית מיד אחרי הלידה נתנו לי עירוי פיטוצין שממש עזר לדימום
אם זה ברמה כזאת שווה להתייעץ עם הרופא
בהצלחה לידה קלה ובידיים מלאות בעזרת ה'

עד כמה שזכור לי נתנו לי פיטוצין בלידות האחרונות.
בלי שאמרתי שיש דימום מוגבר, פשוט נתנו.
תודה שאמרת!

אבל בלידה האחרונה נתנו לי ממש עירוי שלם של פיטוצין
בגלל היסטוריה של דימום חזק
בכל אופן אני אדם לחוץ מעדיפה לשתף את הצוות שידעו הכל על כל מקרה

וזה היה לי ממש נוח כן קיפלתי את החלק שיושב על הבטן כי אני ממש אוהבת גזרה נמוכה של תחתון.בימים הראשונים שמתי בפנים פד של אולוויז לילה והיה מצויין אני אישית מחליפה בתדירות גבוהה ממש גם בגלל כמות הדימום וגם בגלל שמגעיל אותי יותר מדי זמן אותו פד.. בבית חולים כל שרותים הייתי מחליפה הכל לגמרי אחכ בבית כשקצת נרגע הדימום הייתי מחליפה רק את האלוויז הפנימי במידה והקוטקס לא התלכלך וכל כמההפדים גם את הקוטקס.. אם זכור לי נכון השתמשתי בסכה ב3 חבילות קוטקס בסכה אה וגם כשהדימום קצת נחלש ביום עברתי לאולוויז לילה לדעתי סופג יותר טוב מאלו של אחרי לידה ורק בלילה קוטקס שלא יהיו דליפות

ישלהם עד מידה 50
קצת יותר יקר אבל היה חשוב לי שיהיה משוחרר..

כתוב פי 5, זה אכן כך?
אם כן זה נשמע גם יותר סופג מקוטקס, וגם במידות גדולות יותר שזה מצוין לי.

יכול להיות.. בגדול הם מעולים מאוד. גם במחזור הראשון אחרי לידה השתמשתי בהם וזה הצלה

הסוג היחיד שהיה זה של לייף.
כתוב "תחתונים סופגים לנשים אחרי לידה".
עם 8 טיפות מתחת.

כשהגעתי פתחתי,
זה נראה מוזר..
כמו תחתוני רשת צפופה, עם פד רגיל שלא נראה גדול במיוחד.
התבאסתי ממש, קניתי שתי חבילות ואני לא בטוחה בכלל שזה יהיה טוב, כי גם לא המלצתן לי על זה.
אולי מישהי מכירה ויודעת אם זה כן טוב?
אני לא יודעת להעלות תמונה.

אני רוצה להגיע ללידה רגועה ולא להשתמש בזה כמו תחתונים חדפ רגילים ולשים בנוסף כמה פדים.

באיזה סניפים זה קיים במלאי
לא מכירה את מה שקנית.
אני השתמשתי בקוטקס היה מצוין.

יש גם בחנויות כמו רמי לוי (אצלינו בכל אופן)

אישית לא התנסיתי.

שיש תחתון חד פעמי וסלמאת..