פורום הריון ולידה (עמוד 2328)

בהרבה עשו איזו שהיא סדנת יצירה יפה. עיטור מושקע של תוף מרים, עיצוב תמונה, סדנת יצירת עגילים, וכד'.
אצל עוד אחת או שתיים, וגם אנחנו, הכנו קופסת בריחה בנושא שקשור לילדה או לתאריך, עם חידות, משימות וכד'.

השאלה מה עוד?

עד שכולם מגיעים, כותבים לה קצת ברכות באלבום יפה, אוכלים, סדנת יצירה, ריקודים, דברי תורה.
סגרת שעתיים וחצי, שלוש...
אנחנו עשינו מאוד מצומצם, בגלל הקורונה ובכלל שבחוץ קר אז היה אפשר רק בפנים.
בארוחה ובפעילות היו רק 9 חברות ובנות דודות. ואח''כ עוד חברות הגיעו למצגת ולריקודים שהיו בחוץ.
וזהו.
נמשך בערך 3 שעות והיה מלא ושמח.

אוכל, דבר תורה של הילדה (אפשר לסיים איזה ספר וכד' אם היא בקטע)
יצירה כלשהי, הרקדה (להוסיף אביזרים וכו')
מספיק בהחלט

אם בא לכם להשקיע קצת יותר אפשר מצגת או סרט שתצלמו ותערכו

אם רוצים לעשות את זה פחות יקר ובומבסטי - סדנא\יצירה אפשר לארגן לבד
(אפשר לשלם לנערה או 2 שיעזרו לתפעל את זה במהלך הערב)
נגיד סדנת שוקולד או הכנת שרשרת
או הכנת משהו אחר שקשור לשם שלה או לאיזה חג שקרוב לבת מצווה

אבל לא לערב עצמו, אלא לילדה עצמה.
אני לא יודעת אם אתם בענין, אבל יש מידי פעם עליות מאורגנות להר הבית, חלקן ממש מיועדות לבנות מצווה ולאמהות שלהן.
(אנחנו תכננו לעלות בין ר''ה ליו''כ אבל אז היה סגר...☹️)

לא ברור לי מספיק מה הפסיקה של הרב שלנו בנושא

אם תרצי, אשלח לך מספר של מי שמארגנת עליות.
רק שהילדה לא תקבל מחזור לפני...

שקשור לאופי/לשם שלה. או דמות מסויימת שהיא מתחברת אליו. ובשנה הקרובה לעשות כל מיני דברים שקשורים אל הדמות..
או לבחור ספר מסוים..


לגבי סדנא- אצל אחיות שלי עשינו סדנת עיצוב פרחים. ואז חילקנו את מה שיצא בבתי אבות. יצא מקסים ממש!

כמו כן עשינו תוכניות של מצגת שאלות על נשים בתנך . אוכל דבר תורה. תוכנית שאלות על הבת מצווה. היה מאד יפה, ברוך השם.
אם יש הרקדה זה ממש ממלא את בזמן

מסיבה משפחתית (בבית הספר אצלן עושים בנפרד עם החברות בכיתה), שכללה:
סעודה,
דברי תורה,
הופעה של האחים עם שיר שחובר במיוחד לכבודה (בליווי מצגת),
אחר-כך התחלקנו לגברים ונשים -
בעלי העביר שיעור הלכתי לגברים בחדר אחר (גם כן בליווי מצגת, בנושא שקשור לנערת בת המצווה),
ובינתיים הנשים ציירו מנדלות על תופי מרים,
וצפו בהופעת ריקוד של נערת בת המצווה.
חוץ מזה לכבוד האירוע הפקנו:
חוברת סיפורים וחידות וכדומה שכתבה ואיירה הנערה בעצמה,
וספר עלילה שכתבתי לכבודה... (הוא היה ההוצאה הכי גדולה בכל האירוע הזה, כמדומני...)
המוזמנים קיבלו עותק מכל אחד מהדברים הנ"ל.

היה נחמד מאוד בעינינו - לא מפוצץ ומנקר עיניים, אבל גם לא "עלוב" מדי
נקווה שהקורונה באמת תעזוב אותנו, ונוכל לעשות משהו דומה בבר המצווה של הבן שלנו בעוד כשנה וחצי... (קונספט שונה, כמובן, כי תהיה שבת עלייה לתורה)

בעיקרון זה סיפור שמיועד לכלל בנות המצווה ולנערות בכלל, ויש לי חלום להוציאו לאור בהוצאה אמיתית... אבל בינתיים זה לא קורה, לצערי...

אצל הבת שלי קישרנו באופן עקיף לפסוק של השם שלה
ועשינו סדנת תפירה של כיסויי חלות
רציתי גם הפרשת חלה אבל בגלל הקורונה לא עשינו
הסדנה היתה מקסימה אבל מסובכת פרקטית
בדיעבד לא הייתי חוזרת על זה...

איתה ביחד. בתחום של עבודת מידות פנימית. עסקנו בו משך שנה. הגברת

למדה עם אביה מידי שבת ואת הדרשה שלה בנתה ע"ב הלימוד הזה.

 

אצלנו, לא התחשק לה סדנאות ולכן הפקנו סרט בכיכובה שעסק באותו נושא.

עלה לנו לא מעט וכלל בימוי וצילום מקצועי, אבל היא נהנתה מכל רגע

ומכל ההתרוצצות סביב הסרט וזה נתן לה חוויה מעצימה ושמחה וגם המון בטחון עצמי.

 

מעבר לזה עשינו ארוחה חלבית טובה שאת רובה הכנו בעצמנו. 

ואנחנו קוראים פושפוש.. אבל זה התחיל רק בשבוע האחרון ועוד מתלבטים על זה.. הגדולה בת שנתיים..
מצטרפת לשאלה שלך..

בהמשך מאמינה שזה ישתנה

בעיניי לתת לזה שם אחר גם עם זה כינוי נותן לזה יותר במה מאשר להצניע.
כמו שיד נקראת יד אז פין נקרא פין.

זה גם תמיד נאמר בסיטואציות כאלה בסיסיות וטבעיות..
לא מבינה את המנהג הזה סורי.

תכוון את הפין לתוך האסלה, תסבן את...
וכמובן שזה איבר פרטי ובלה בלה..

לא מסוגלת לקרוא לאיברים האלה בשמות האלה. ואין לי בעיה לקרוא להם בשמם מפאת צניעות או משהו. פשוט השמות האלה.. לא יודעת אפילו מאיפה הם באו.. (אגב, את יודעת?..)

או שכן? לי זה נשמע ממש טבעי.
פופיק גם נשמע לך מכוער? באמת שואלת..

אני מכירה, ובזירה הרפואית גם בהחלט משתמשת בשמות האלה. אבל כלפי עצמי השמות האלה גורמים לי לדחיה.
אגב, פופיק זה גם כינוי, זה לא באמת איבר.

אז כן. ברית זה לגמרי מתאים לבחורי הישיבה שלי..

וכן, עדין זורם לי לדבר איתה על ה"פושפושה"..

מנסה לחשוב מתי עברנו אנחנו לדבר מפושפוש לפות ונרתיק.. אולי כשקיבלתי מחזור...

בגיל הרך זה כמו ראש או פופיק... שם של איבר בגוף. מתישהו בגיל 3-4 מגלים שזאת מילה "גסה" ואז אנחנו מלמדים על פרטיות (צניעות לא שייכת בעיני בגיל הזה. ילד בן 3 אין יצר מין ולא צריך להכניס לו עולם מושגים שלא שייך להתפתחות שלו. כנל ילדה צניעות מגיעה בגיל מאוחר יותר ואצלנו לפחות זה רק היבט אחד מתוך כמה כשמתחילים לדבר על מיניות).

ככה גם אצלינו.
השם של האיבר, כמו כל איבר אחר בגוף. פשוט וענייני.
באמת בהתחלה (כשהילדים הגיעו לגיל שנצרכנו להתחיל לקרוא בשם, סביב גיל שנתיים-שלוש) היה טיפה קשה להסתגל, אבל לאחר איקס חזרות זה כבר זורם לגמרי טבעי, אצלינו. ולילדים זה מההתחלה פשוט, טבעי וזורם.

לא קוראת לזה פיפי, כי זה לא הייעוד היחיד...
לבן אני קוראת לזה ''איבר הברית''
לבנות- אמרתי להן כמה פעמים שקוראים לזה פות, אבל אני לא משתמשת בזה היומיום, לא אוהבת את המילה הזאת. בלשון חכמים המילה היא ''המקום'', מילה שבעצמה יש צניעות.
הגדולות מבינות.
לקטנות- אני מוסיפה, המקום המיוחד של הבנות.

בסדנא שמתעסקת במיניות אצל ילדים.

הדבר שהיא אמרה, שהכי חשוב לקרוא לזה בשם.

אני אישית חושבת שפשוט לקרוא לזה בשם האמיתי של זה, וזה מה שאנחנו עושים. פין ופות

חובה שיהיה שם למקום ולא שתהיה הרגשה שזה מקום לא מדובר או שצריך להתבייש בו וכדומה, היא מעודדת לתת למקום שם שכשאם ח"ו יקרה משהו, גם רופא או מי שיטפל יבין על מה מדובר....
הרעיונות שהיו לה -
לבת וגינה או נרתיק ולבן ברית או אשכים שזה לא ממש ביטויים מדויקים אבל בכל זאת קרובים לשמן האמיתי ולמציאות וגם לא נותנים הרגשה של שפה לא נקייה

קוראת לזה פות. בהתחלה היה לי יותר קשה לומר , אבל עם הזמן זה יותר זורם (בואי נשטוף את הפות, וכו') וזה מרגיש לי נכון.

ולמי ששאלה למה קוראים לזה ככה, שמעתי פעם מחברה ששמעה מישהי שמעבירה הרצאות בנושא( לא זוכרת מי בדיוק. מחילה) שבספר ישעיהו דלתות המקדש נקראות 'פותות'. ושהפותות הם הפתחים למקום הכי קדוש! ככה הפות של האישה הוא פתח למקום הכי קדוש אצל האישה. הנרתיק, והרחם, והחיים שיצאו מהם בע"ה בעיתו ובזמנו.
אז ברור שלילדה קטנה בת 3 לא ניתן את כל ההסבר, אבל אצלי זה לגמרי יישב את היחס למקום הזה, וכמה חשוב שנדבר עליו טבעיות , בצניעות ובאהבה.

לי את הבולבול שלו!"
הגננת נתנה בילד הדובר מבט, ואמרה-( אני מצטטת במדויק)
-"סליחה? בולבול? - בולבול זה ציפור! איך אנחנו קוראים לאיבר ממנו יוצא השתן?" אחת הילדות ענתה- "פין" ולאחר שאשרה זאת, הגננת בקשה מהילד לחזור על דבריו, הפעם עם המילה בת 3 המילים, במקום ה 6...

ילד הולך להתלונן לגננת על התנהגות בעייתית כלפיו (בגיל גן זה עוד נורמלי, אבל בגלל מבוגר היינו רואים לזה פגיעה מינית), ובמקום לעודד אותו על הדיווח ולהגיד שהיא תטפל בזה, היא עסוקה בלהטיף לו על הניסוח.
לא?

בו.

הילד שהראה.

אצלנו עוד בבית של ההורים שלי קראו לאיבר הנשי "לולו" (כמו במבה לולו חחח), ועד גיל מאוד מאוד גדול חשבתי שזה באמת שמו "הרשמי". לאיבר הגברי קראנו "בולבול", יש לי שני אחים בנים וזה היה נשמע לי לגיטימי כילדה, אבל היום קשה לי כאמא (לשתי בנות ושני בנים ב"ה) לקרוא לו ככה.. אז אנחנו קוראים לו "גולגול"- זה פשוט מה שיצא לי אז מהפה ואיכשהו זה השתרש אצלנו ב"ה חח

משתמשים בהם לפעמים, אבל לרוב קוראים לזה בולבול ופושפוש.
ממש כמו שאנחנו בד"כ קוראים לישבן "טוסיק" ולטבור "פופיק". סבבה לנו לכנות חלק מהאיברים שלנו בשמות חיבה.

ההנקה את יכולה להמשיך להנחק כרגיל והכל בסדר גמור.
יש נשים בהנקה מלאה שמקבלות כל חודש כבר מהתחלה ויש נשים שלא מקבלות שנה פלוס גם בהנקה חלקית

לפי הבנתי זה לא סותר הנקה, יש נשים שמקבלות מחזור כל חודש ומניקות הנקה מלאה גם עד גיל גדול..

לא לכולן ההנקה מונעת מחזור...
אם תיהי בעז''ה בהריון תתיעצי עם רופאה מה לעשות עם ההנקה...
אבל כל עוד את לא בהריון הכל רגיל...

יש לי קצת עצירות כתוב באיזה אתר טבעי שאם לא עושים צואה(יומיים לא עשיתי) יכולות להיות תקועות ביצים בפנים ואז הן שוב ושוב בוקעות אוף אמאלה עכשיו אני מתפללת שבבוקר אצליח להתפנות..

בלי סוכר אין להם חיים....

צריך על הבוקר לפני אוכל ושתיה ולחכות קצת לא לאכול מיד
שהתולעים יאכלו את הגרעיני דלעת וימותו

אבל כנראה בגלל שלא התפנתי יומיים אולי זה משפיע.מקווההשהיום אצליח להתפנות אין לי עצירות פשוט לא היה לי צורך להתפנות

זה פירות על הבוקר
לפני האוכל.
תנסי מחר תראי אם זה יעזור

רק אולי הלחם שאכלתי יש בו סוכר אבל לא יכולה בלי לחם גם

צריך להוריד גם את כל מייצרי הסוכר שזה אומר גם קמח לבן ואולי אני לא בטוחה חלב

אומרים שזה עוזר להוציא אותן החוצה כי הן מחפשות מתוק..

מקווה שהיום אצליח להיפטר מהצרה הזו.כתבתי בנתיים לרוםא נשים אם יש עוד משהו שמותר

הוא אמר שזה מעודד הימצאות שלהן ולא עוזר

כתבתי בשרשור אחר שקראתי באיזה אתר טבעי שלפעמים אם אין יציאות יש הצטברות של ביצים בצואה בפנים ואז הטיפול בעצם לא יעיל אז מקווה שהיום יצא משהו בנתיים לא הצלחתי וזה די מתסכל

בדכ אומרים שאם רואים שוב תולעים אז לקחת שוב ביום שרואים ושוב אחרי שבועיים.
אבל אני לא יודעת אם זה רלונטי גם לנשים בהריון.. כדאי לשאול
בנתיים לגזוז ציפורניים ולשטוף ידיים עם סבון אחרי כל יציאה מהשירותים, במקביל לטפל בכל בני הבית.. יש מצב את פשוט נדבקת מחדש

לא יודעת בנתיים לא נותר לי אלא להיתלות בתפילות לגאולה מהצרה הזו

חיבוק ענק
אמן ויעלם מהררר💕

שמן הדס אבל תיזהרי שיהיה חיצונית, זה גורם להם לצאת

מכירה מישהי שנתנה לילדים שלה וזה ממש עזר

זה הדבר הכי דוחה ומבחיל לראות תולעים
כמה סבלתי מהם. הייתי קמה בלילות מגרד נוראי
רק ורמוקס עזר לי
ולהוציא אותן עם מגבונים אחרת זה ממשיך לגרד

יום אחרי יום אי אפשר יותר .בערב בעלי יביא לי תרופה טבעית אני אסים שום ומשחה לפני השינה בתקווה שמשהו מבין כל אלו יבריח אותן לעולמי עולמים

ואם בטווח הזה עדיין ראיתי תולעים יש שינחו אותך לעשות שוב: לקחת מנה ואז נוספת בעוד שבועיים

למחרת שוב תולעים לקחתי שוב ואגב פעם רופא אמר לי שיש מלא שיטות של איך לקחת.מנה אחת ואז אחרי 10 ימים עוד מנה,2 מנות יום אחרי יום ושוב אחרי 10 ימים יום אחרי יום,2 מנות יום אחרי יום וזהו
בקיצור יש מלא שיטות. בנתיים תחזיקו אצבעות הלוואי שהלילה יהיה שקט

מהסיבה הפשוטה היא שיש מחזוריות של ביצים שעוד לא בקעו.. סליחה על החפירה אבל מנסה לעזור 💗

ולכן צריך לתת יומיים ראשונים מנה, ואז אחרי שבועיים (או עשרה ימים, לא זוכרת..)

כנראה יש בזה כל מיני שיטות.

היא מוכרת משהו טבעי לגמרה ואומרת שזה קוטל 98% תולעים.

אני לא יודעת אם זה מתאים לנשים בהריון שווה לבדוק

אני גם שוקלת לקנות

גם אומרת שזה מתאים לתינוקות מגיל חצי שנה..

אולי בהריון עדיף את זה על ורמוקס כי זה ממש טבעי

בהצלחה

אבל מיכל מעולה. שווה לבדוק...

ראיתי באינטרנט, ניסיתי על הילדים וזה עבד.
לוקחים חתיכת לחם ספוגה בחומץ ושמים בטבור (שיספוג את החומץ). אחרי דקה זה אמור להשפיע..

כי בעקרון אמורים להתחיל לקחת מינימום 21 יום אחרי הלידה.

גם בקיסרי לדעתי..

איזה דברים מתפתחים באותו שבוע..
וגם עזר לי להתפלל על ההריון, על הלידה ועל הילד/ה שיהיו לי..

כל שבןע הייתה קוראת מה מתפתח בעובר, מה לאכול יותר בריא בשבילו, מלטפת את הבטן (אפילו שעוד לא יצאה) זה עושה את העבודה...

בכלל לא האמנתי, עד הרגע שהוא יצא- שהוא התפתח אצלי בבטן...
אז קודם כל אני מזדהה.. בע"ה זה יבוא, בין אם כשתתחילי להרגיש תנועות ובין אם כשיגיח מבטנך, וגם אם בהתחלה לא ממש תרגישי קשר, אפילו בתור תינוקי קטנצ'יק ( כן, גם זה קורה) זה יבוא..
בהצלחה רבה לך ובשורות טובות! 🙂❤️

מסתכלת עלייה ו...
''איך לעזאזל הדבר המושלם הזה שייך לי????''
אז הכל טוב איתך😌

זה מתסכל.
אני שרופה עלייה אבל קשה לי להאמין שהיא שלי🤗

וזה הריון שחיכיתי לו

הייתי קוראת מה קורה בשלב זה וכדומה,
מהסקירה המוקדמת פתאום הרגשתי ממש מחוברת

זה ממש טבעי לא להתחבר עדיין לעובר בשלב כזה כי באמת לא מרגישים אותו.
יכולה להגיד לך שגם כשהרגשתי תנועות לא תמיד הרגשתי ממש מחוברת.
וזה בסדר. קבלי את עצמך כמו שאת, זה יבוא, מבטיחה לך..
בכל בדיקה זה מתעצם💕
בסוך הם נולדים ואז מתחברים (וגם אז יכול להיות קשה וזה ממש ממש בסדר!!!)

ותכל'ס גם הספר להרות כוחות ללדת חיים היה לי נחמד

אני לא התחברתי לעובר במהלך ההריון. מאוד חיכיתי לתינוקת ללידה וכו'. מאוד שמחתי בהריון והלכתי לבדיקות אבל לא התחברתי אליו נפשית יותר מידי.
לא דיברתי איתה ולא ליטפתי אותה. ב"ה לא נראה שיש לה חסכים ואני מטורפת עליה מהשנייה שנולדה. אני לא בן דם שיתחבר וידבר עם יצור בלתי נראה 🤦‍♀️ וזה בסדר!! כל אחת ומה שמתאים לה

הגלולות מונעות מהרחם להתפרק ולכן יש כאבי בטן שקצת מזכירים מחזור...
לא יודעת אם זה ככה אצל כולן

תודה על התגובה!

ההנקה מונעת אצלך ואז זה אותו הדבר עם גלולות?
פשוט הרחם לא מתפרקת?
לא יודעת... רק משערת😅

יש כאן מישהי שקרה לה משהו כזה?

אני ראיתי השפעה של השאיבות על גודש ועל כאבי מחזור. אבל לא קיבלתי עד שהייתה בת 11 חודשים..

טוב לדעת שזה נורמאלי...

ילדתי בשערי צדק
הייתי עם ביות מלא, במחלקה ד', בית מלון!!!
הgbsשלי היה חיובי. פשוט נותנים אנטיביוטיקה לפני הלידה. ואם הלידה מתארכת נותנים מנה כל 4 שעות.
יש אופציה להעביר את הצירין במקלחת ויש מוניטור נייד(לפחות בחדר לידה שאני הייתי).

החוויה שלי הייתה ממש ממש חיובית, אבל גם שמעתי סיפורי אימה על נשים שילדו במיון כי לא היה מקום בחדר לידה.
קחי בחשבון שלפעמים עמוס שם ממש!

זהו, על העניין של העומס ולידה במיון זה דבר שאני אבדוק לפני שאצא מה המצב שם...
פשוט הייתה לי חוויה לא טובה בעין כרם, ובהתלבטות אם לחזור לשם לעשות חוויה מתקנת- הפעם עם דולה
או ללכת לשערי צדק, מקום חדש בלי טראומה.

גם אני התקשרתי לוודא שיש מקום ולא עמוס וכשהגעתי כבר היה עמוס ונתקעתי בקבלה. עד שנפלתי שם על המיטה מרב חולשה הכניסו אותי.
אבל זה היה לפני כמה שנים אולי היום פחות עמוס, אישית אני ממליצה על הר הצופים בדכ לא עמוס בכלל. לפחות בלידה

הייתי שעה במקלחת, ביקשו ממני לצאת לבדיקת פתיחה והיא עלתה בשעה הזאת מ4 וחצי ל7 וחצי-8 ולא הסכימו לי לחזור למקלחת.. פחדו שאלד שם..

ויש מוניטור נייד..

לא יודעת על gbs ועל ביות מלא כי הבת שלי נולדה קטנה מידי לביות מלא. אבל במחלקה עשו לי חדר שיכולתי לישון איתה בחדר.
לגבי המקלחת- העברתי את הצירים במקלחת עד הלידה.
מוניטור נייד יש. שלי לא עבד אבל עדיין נתנו מקלחת. פעם בכמה זמן ניטרו רגיל ל20 דקות

ילדתי בשערי צדק בפעם הרביעי ביום שישי שעבר ב"ה (כןכן, אתמול ב"ה הייתה הברית), ואמנם אין לי את היכולת למנות לך הבדלים, מכיוון שמעולם לא ילדתי בהדסה, אך אוכל להשיב על השאר (:
באפס הפרדה הייתי עם ארבעתם- זה אומר שהתינוק/ת כל הזמן איתך, את הולכת איתם לבדיקות רופא, גם מיד אחרי הלידה- הבעל הולך איתם, מנקים, מלבישים ומחזירים אותו אלייך. הילד לא נשאר ללא ליווי לרגע ב"ה. את מחליפה ומקלחת בשאר הימים בעצמך, ובעבר היה דף שבו היינו צריכות לכתוב את זמני ההאכלות ואת היציאות שלהם (מעקב), אבל אין את זה יותר.. עכשיו הכל ממוחשב, פשוט אומרים למישהו מהצוות.. כל כמה זמן מגיעים לשאול..
בלידה האחרונה הגעתי עם gbs חיובי, ומשמיים הספקתי ב"ה לקבל אנטיביוטיקה לפני הלידה (לידות בזק), אבל בלי קשר עשו לו מעקב חום.. פשוט הגיעו כל כמה זמן ומדדו לו חום.. לא משהו קריטי ב"ה..
ולגבי המקלחת, כן- הלידה שלי מסתכמת במוניטור 20 דקות וקבלת אנטיביוטיקה במקביל ב"ה, מקלחת חצי שעה ולידה ב"ה מיד אחרי.. יצאתי מיד משם פשוט כשהרגשתי לחץ..
ד"א, יש שם גם אופציה ללידת מים, ואכן יש מוניטור אלחוטי כאשר יש צורך להישאר עם המוניטור..
לידה קלה כתרנגול בע"ה בעתו ובזמנו 😘

תודה לך על התגובה המפורטת!!!
לגבי הבדיקות ביילוד- הם זורמים עם מה שאני רוצה ולא רוצה?
אם אני לא רוצה שיעשו מקלחת, יתנו חיסון ויש יותר אנטביוטיקה בעיניים...
כי בעין כרם עשו רק מה שהסכמתי לו ..

ועונה לך -
אפס הפרדה בשערי צדק זה רק במחלקות של הביות המלא (ג, ד). נותנים לך או לבעלך להיות איתם בתינוקיה בבדיקות.

כן, הם שואלים לפני כל דבר ומסבירים, וגם לגבי החיסונים- שואלים לאחר הלידה.. לגבי הביות המלא (שתמיד מצחיק אותי שקראו לו ביות מלא הרבה לפני שהוא היה כ"כ מבוקש ושינו את שמו פתאום ל"אפס הפרדה" בעקבות הביקוש והמענה אליו בבתי חולים אחרים בשם זה, בשערי צדק זה קיים כבר שנים ב"ה)- במידה ותחליטי ללכת לשערי צדק בע"ה- אל תשכחו לציין את זה.. כבר בקבלה, וגם לאחר הלידה..
ואכן האוירה שם רגועה ומדהימה! יש שתי נשים בחדר, יחס אישי והכל במאור פנים ובשמחה ב"ה!
ולגבי החדרים שבקבלה, אכן נותנים גם שם להתקלח ולהעביר את הצירים במידה ואין חדרים פנויים, עד שיתפנו.. בעיקר אם את לא מעוניינת באפידורל.. יש בחדרונים האלה אפילו גז צחוק במידה ואת מעוניינת! (בלידה הראשונה שלי היה עמוס, ובגלל שסירבתי לאפידורל וקפצתי מפתיחה 3 לפתיחה מלאה, מצאתי את עצמי שם עם הראש בחוץ- ועדיין הייתה לי חוויה מדהימה ב"ה! הצוות נתן מיד מענה, הרגיעו אותי, נתנו לי לגעת בראש של התינוקת ולא נתנו לי להרגיש שמשהו כאן "לא במקומו".. ומיד כשהתפנה חדר לידה- העבירו אותי לשם, הכינו לי כוס תה, בדקו וניקו אותי בנחת וב"ה באמת זה לא פגם בחוויה שלי.. בלידה השניה ילדתי בערב שבת- אווירת קדושה, שקט, רוגע- נכנסתי לחדר הלידה בנחת וממש לא היה עומס! גם בלידה השלישית בכלל לא היה עמוס למרות שזה היה יום רגיל באמצע השבוע.. וגם הפעם ב"ה, הייתי באחד מחדרי הלידה החדשים ב"ה, עם מוזיקה מרגיעה ברקע ואורות עמומים ככה שהאווירה הרגועה ממש לא קשורה לנגיף- אלא לצוות שמשרה אותה בכל מצב ובכל סיטואציה ומתייחס לכל יולדת כאילו היא היחידה בבית החולים..( מבחינתי רק שערי צדק (: )

היה ממש מדהים שם , הצוות מקסים. המיילדת התחשבה והייתה נפלאה, וגם באשפוז האחיות ממש עזרו והתייחסו יפה.

הייתי באפס הפרדה ביולדות ג' .   2 בחדר גדול. נותנים לך הכל כדי לטפל בתינוק . ואם את צריכה עזרה עוזרים שם בשמחה. 

לא יודעת לגבי gbs חיובי.

יש אופציה להעביר את הצירים במים במקלחת. ויש מוניטור אלחוטי (נייד)

כשבאתי לחדר לידה לא היה מוניטור נייד וביקשתי , והמיילדת דאגה להביא . לפי מה שהבנתי לא תמיד יש לכל יולדת . תלוי בעומס של היולדות וכמה משתמשות בזה כבר.

בהצלחה, ולידה קלה ומהירה 

ולפותחת-

יש אופציה ללידת מים, את צריכה לתאם שיחה עם האחראית שם והיא תבדוק שאת עומדת בקרטריונים ותסביר לך הכל. זה מקצר תהליכים בלידה עצמה, את פשוט אומרת שדיברת איתה ואם התנאים מתאימים אז יתנו לך. עד שהבריכה מתמלאת מאפשרים לך להכנס למקלחת (זה נכון לכל יולדת, אבל זה כאילו אלטרנטיבה עד שתוכלי להכנס).

לגבי ביות מלא- הייתי במחלקה ג, צוות מהמם וקשוב. וגם הייתה אווירה כזאת של נחת שלא הכרתי בלידות קודמות שהייתי במחלקה רגילה, אבל אולי זה קשור לקורונה אם משהו אחר ואני סתם מקשרת..

באופן כללי ממליצה ממש. וגם במקום של עומס יש להם חדרים ללידה בקבלה עם מקלחת והכל (כמעט ילדתי בהם בלידה קודמת, בסוף התפנה לי חדר)

אמנם החדר לידה היה ישן, גם המקלחות, אבל לא בקטע של מגעיל... יש חדרי לידה חדשים יותר. אני הייתי ביולדות ב' שהוא סביר לגמרי, ויש את יולדות א' שנראה ממש כמו מלון... אפשר לבקש אולי להתאשפז שם...
הייתי מרוצה סה"כ מהצוות, מהמיילדים, מהכל (לגבי האוכל, יש קייטרינג מהדרין, תאכלו ממנו, הרבה יותר טעים!).

מוסיפה לגבי חדרי הלידה, לא יודעת למה שמו אותי שם, אבל הייתי סופר עייפה וכאובהההה כל כךךךך ששמתי לב לזה מיד שזה ישן אבל לא הפריע לי כי מה שרציתי זה לישון ולשכב ולנוח.....

אז ממליצה... סה"כ יש אוירה מאוד טובה. אחלה יועצות הנקה, אחלה אחיות, יש עם מי לדבר.
מה שטוב שם שאפשר להכניס שני מלוים גם לחדר לידה (ככה הבנתי... באשפוז זה שניים בחדר אולי), אני הורדתי מסכה בלידה עצמה, לחיצות וכאלה... בדיקת קורונה עשיתי.. והבעל ישן איתי בלילה. אפשר שם. אולי יש יולדות שיפריע להן, אבל לי בלידה ראשונה מאווד עזר שהוא איתי. ויש שם גם תינוקיה....
וחשוב לי לומר לך, אני אחת שממש חשוב לה שהכל יהיה נקי ואסטתי. גם המקלחות, שירותים, הכל.. מאוד משפיע עליי.. כנראה באופן מפתיע הפעם לא הזיז לי בגלל המצב, אבל בהחלט זה משהו ששמתי לב אליו.... ועדיין, היה נקי. גם אם ישן. אפשר לבקש אולי את החדר לידה החחדש/ יולדות א....
הם מחליפים פחים וכביסה כל שניה, שוטפים פעם פעמיים ביום. אני מאוד אהבתי..

כל מה שציינת- מיילדות טובות, אווירה נעימה, חדרי אישפוז מהממים! במחלקה החדשה כמובן.

בקורונה אפשר 2 מלווים קבועים בלידה ומלווה אחד במחלקה. זה חדרים פרטיים עם מיטה נפתחת מהקיר לבעל והוא פשוט יכול להיות אתך ולישון אתך שם.

הייתי ממש מרוצה! צוות מדהים וכיפי, מיילדת מקצועית ממש! ונעימה כמובן, ויחס מצוין!

מה שכן ראיתי שכתבו פה שמשך האשפוז קצר ממש.

אני אישית ילדתי בחמישי בבוקר והשאירו אותי עד מוצ"ש. אני בכ"א תמיד אחרי לידות רק רוצה לעוף כבר הביתה אז לא הייתי נשארת יותר. הרגיש ממש כמו סופ"ש במלון. ממש חלומי.

אז שורה תחתונה הייתה לי חוויה מהממת ממליצה בכל פה!

ילדתי באיכילוב לפני חודש (וגם לפני שנתיים וקצת) צוות טוב ומקצועי -במיוחד הפעם. גם זכיתי להיות במחלקה החדשה. לא מאוד הרגשתי שזה זמן קורונה. היו איתי 2 מלווים בחדר לידה ובקבלה.האוכל היה סביר סהכ, כדאי בכל אופן גם להביא קצת דברים בקטנה מהבית (יש ביולדות פינת קפה😅)

אבל נראה לי כדאי לקנות אחת חדשה ולבדוק.
אולי פשוט ביוץ מאוחר ואז זה יכול להיות הריון או מחזור שיגיע בהמשך.
אחרי גלולות יכולים להיות שיבושים הורמונליים, לא נראה לי מדאיג

אם זה כן הריון? 

הפרשות כתמים קלות זה מסוכן? לא מכירה את זה מאף הריון שלי.

היה לי עכשיו הפרשות לאורך כל השבוע, בגוונים משתנים, ורק פעם אחת אדום ממש, 

כבר מבלבל ומעורר יותר חשש.

 

תודה רבה לעונות.

ולא כל אחת מרגישה.
הגיוני שאת מרגישה את הכאב כמו כאבי מחזור...
(שד''א, גם אותם כל אחת מרגישה שונה...)

יש יותר כאבים כמו בעצירות.
וזה מה שהרופאה אמרה🤷

אבל לרוב ההפרשות אחידות אצל רוב הנשים..

זה כאב נקודתי יותר  ופחות ממושך (לא נמשך כל ווסת אלא רק תקופת הביוץ), הוא גם רק בצד אחד, בצד השחלה שמצייצץת באותו חודש.

מרגע הביוץ יש 24-48 שעות
מתפללת איתך

המחזור שלך?

והמחזורים נעים בין 27 ל30 יום

לא בטוח שאת מפספסת כל חודש
תבקשי מעקב ביוץ עם בדיקות דם ואולטרסאונד
תנסי דברים טבעיים לקיצור הדימום

ויש כדור בשם אסטרופם שדוחה ביוץ בקלות

ויכולה לבדוק אם אכן יש ביוץ מוקדם.

אותי רופא פוריות שלח לעשות ביום ה2-3 למחזור,וביום המקווה וראו שאין בעיה הורמונלית אחרת, רק ביוץ מוקדם

רופא פוריות אפילו המליץ לחכות עוד 3 חודשים אולי יסתדר מעצמו, אבל לא רציתי לחכות.

הכדור עזר לי להזיז את הביוץ בשבוע

שטימא.

 

מבאס אותי.

מעולם לא היה לי ביוץ מוקדם. תמיד היה שבוע אחרי טבילה.

 

ההפלה הזו שיבשה הכל

 

ולא מדברת על זה ש-ימי הטהרה ירדו מ3 שבועות לשבועיים מאחרי ההפלה

אם את אמורה לקבל מחזור בקרוב ותא רוצה לבזבז זמן את יכולה לבקש מרופא משפחה הפניה לפרופיל הורמונלי, לעשות ב.דם ביום ה3 או ה4 או ה5 למחזור, ואחד ביום המקווה.

צריכה לטבול בראשון והקו השני יצא היום-  כבר נראה ממש לעין.

לפי איך שמכירה את גופי מחר הקו יתכהה ממש.

 

אומר שהביוץ יתחיל רק ביום ראשון או שני כך שאת לא מפספסת

ולא נקלט.

כנראה שנכון הוא מה שאומרים שבאותו היום של הביוץ זה לא בטוח

ועדיף לפני.

 

אצל הילדים הקודמים הביוץ היה שבוע אחרי ונקלטתי ב"ה.

 

חייבת שיחזור למצב הקודם.

מכירה את זה יותר מידי טוב לצערי

כבר מנסה המוןןן זמן. ועוקבת

בסביבות 15- 20 אחוז בלבד
תבקשי מעקב ביוץ אני מאחלת לך שתזכי בקרוב

אם תצליחי להיכנס לרופא משפחה ואז ב.דם, ותעלי פה את התשובות אוכל להגיד לך אם את אחרי ביוץ.

ב.דם זה הכי אמין לדעת אם את אחרי ביוץ

אנסה לבקש ב. דם לראשון

מתחת ל2 זה לפני ביוץ
אבל יש טווח.
תעלי לפה אם תרצי את התוצאות, יש פה גם נשים שמבינות יותר ממני. אבל גם אני התחלתי להבין בזה לצערי ואולי אוכל לעזור לך

לנסות ממש פעם אחרי פעם עד שכן ייצא לך עד טהור.


לי הביוץ הקדים ממש. עשיתי הפסק ביום החמישי והביוץ היה איזה 4 ימים לפני המקווה

ספורט ותזונה. וסבלנות.

אבל תזונה זה משהו שאצלי חייב שינוי. יודעת שהתזונה מאוד לא מאוזנת

 

אבל גם אצל הקודמים שלי התזונה היתה על הפנים וב"ה נקלטתי בלי שום בעיה

אבל בשונה מעכשיו אצלם הביוץ היה מאוחר. ועכשיו ממש מקדים

 

ה' יעזור

 

חיבוק גדול על ההפלה!!!! וגם על ההמתנה של השנה וחצי...
תראי כדורים זה האפשרות היותר קלה לעומת לשנות אורח חיים... אין על זה ויכוח... אבל אני ממליצה על שינוי תזונתי ופעילות גופנית... בשמחה אתן לך המלצה על נטורופטית מהממת שאפשר להתייעץ איתה בטלפון והיא תגיד לך אם היא מתאימה למה שאת צריכה.... (היא גם משלבת דיקור ו/או נשימות לחיזוק)
חיבוק גדול

לצערי, יש לי ניסיון רב עם ביוץ מוקדם.
לא קראתי תגובות קודמות, אבל מהנתונים שרשמת לא נשמע שיש לך ביוץ מוקדם.
אולי אולי בחודש שבו עשית הפסק ביום השביעי, וקיבלת ביום ה27, וגם אז לא בטוח כי ביוץ הוא 24-48 שעות.
כדי לחשב מתי הביוץ, תלכי 14 יום אחורה מקבלת המחזור, ואז תוכלי לדעת אם באמת פספסת.

אם המחזור מגיע שבועיים ( או יותר מכך)אחרי הטבילה
אז את לא מפספסת.

בהצלחה גדולה בע"ה!! ובשורות טובות

נשמע קשוח ממש ממש!!
חיבוק!
ממליצה להיות בקשר צמוד עם רב מומחה לעניין, על מנת לבדוק אפשרות של לקצר את הימים ולעשות הפסק יותר מוקדם. הכי ממליצה להתייעץ עם מכון פועה שהם ממש מומחים בזה, הם גם יודעים להדריך מה האופציות מבחינה רפואית אם לא תצליחי לעשות הפסק יותר מוקדם.

וגם אפשר לעשות מעקב זקיקים לדעת בוודאות מתי הביוץ, אפשר לקחת אסטרופם
יש הרבה פתרונות אבל הכי פשוט לפנות לרופא פוריות והוא כבר יטפל בזה

אולי יש מצב להקדים את הטבילה

במצב רפואי, במצב נפשי, במצב הזוגיות.
זה תלוי פסיקה אישית.
אם הרב אמר לכם שמותר אז הוא המקור שלכם.
ואם לא אז תשאלו אותו.
יש גם מצבים יותר מרחיקי לכת.
חשוב לדעת את זה כדי להיות עירניים לשאול במידת הצורך.
בהצלחה!

אין לזה שום היתר, כאמור לפי הרב שלנו ולפי הספר שבעלי הקריא לי.

ומה שהבנת מהרב כנראה צריך חידוד.
היה נכון לכם בסיטואציה ששאלתם.
זה בערך כמו שתשאלי אם מותר לנסוע בשבת...
שאלות קשות שואלים רב גדול, ורב גדול אם טרם נתקל בסיטואציה להתיר לא אומר שלא יפסוק כך בעתיד.

ובכל מקרה, לדעתי האישית, לא נראה לי כדאי לכתוב למישהי שהרב שלכם פוסק שאסור, אולי תכתבי עשוי להיות בעייתי לפי חלק מהפסיקות או משהו כזה,
את לא יודעת מה עומד מאחורי השאלה וזה יכול להיות דיני נפשות ממש.
עדיף שתשאל את הרב שלה ולא לרפות את ידיה מלשאול.

כי הבנו מהרב שזה הדבר הכי נורא ביהדות, וגם בכל הספרים אין לזה שום היתר,

כמובן יש לה רב והיא צריכה להתייעץ איתו,אני אמרתי מה שהרב  אמר,ומה שמובא

בכל ספרי הקודש,

מי אמר שהמקרה שלה דומה לשלכם?
וזה לא נכון להגיד הכי נורא ביהדות, יש מצבים שזה המצווה לעשות.
וכן, זה רגיש כמו נסיעה בשבת, כמו לאכול ביום כיפור.
אין בעיה להביא פסיקה מסויימת, רק בנושאים כאלו רגישים כדאי להדגיש "שום היתר" על מקרה ספציפי ולא על כל מקרה אחר.
גם ככה נורא קשה להיחשף מול הרב ולתאר את הבעיה אז לתת הרגשה שממילא אין מה לשאול עשוי לגרום לנזק ובטוחה שלא התכוונת שזה יקרה

אסור לקבוע שיש פסיקות מוחלטות בנושאים שכאלה. בטח לא בפלטפורמה כזאת.

אני מכירה הרבה מקרים בהם גדולים ממש בתורה התירו.
יש מצבים למשל בהריון בהם יש לדוגמה שלית פתח שמתגלה כבר בחודש שלישי ואסור לקיים יחסים. במצב כזה לדוגמה הרבה פעמים מתירים את מה שהיא תיארה.

כשאסור/ לא מומלץ לקיים יחסים בהריון (דימום למשל) מה הבעיה? הסיפוק של האישה או משהו בזרע? אפשר לעשות רק חלק?

יש בזרע פרוסטגלנדינים שיכולים לגרום לצירים אצל חלק מהנשים. ויש נשים שאורגזמה תגרום להן לצירים. ככה שזה תלוי מצב וצריך להתייעץ עם הרופא המטפח על המקרה הספציפי של אותה אישה.
במצב של שליית פתח אם אני לא טועה זה אסור בגלל שיכול לגרום לדימום ובעיות

למשל כשיש שחלה מוגדלת עצם הכניסה מסוכנת כי יכולה להזיז שם דברים ולעודד תסביב... מניחה שגם בשליחת פתח עצם הזזת תואר הרחם מסוכנת
כמו כן בזרע יש חומר שיכול לעודד התכווצויות

וזה ממש לא הדבר הכי נורא ביהדות.הצילו...
מאמירות כאלה יוצא רק נזק.
זה לא אחת מ3 מצוות של יהרג ואל יעבור .
עבודה זרה אולי זה הדבר הכי נורא ביהדות.

ברור לי שכוונותיך לגמרי טהורות ואת נשענת על פסיקה כלשהי אבל חייב חייב להסתכל עליה בפרופורציה ולהבין שלפי איזו תפיסה יהודית שאת נסמכת עליה יש בדבר הזה עומק של נזק(זה עניין קבלי במובן מסוים לנפח את זה ככה). וקיימות תפיסות שרואות את זה אחרת והן גם יהודיות וגם טהורות וקדושות.
כמובן שכל עוד יש את היכולת והכח לשמור על הדין הזה כמו שמקובל אצלכם - אשריכם! לא באה לרפות את ידיכם

אבל יש פוסקים גדולים מאוד כמו הרמב"ם למשל שבכלל לא רואים בזה בעיה, ואחרים שמתירים במקרי קצה כמו כאבים או קשיים. אי אפשר לבטל את דעתם
(מה בדיוק? כמובן שחייב ללמוד או לשאול כי יש בזה סייגים. לא באופן קבוע, וכמובן רק באישתו הטהורה ויש עוד מה ללמוד)

חשוב לי להדגיש את זה כי לא וויכוח תיאורטי.
אם לאנשים תתקבע תפיסה שזה אסור בכל מחיר לפעמים משלמים על זה מחירים גבוהים מאוד בזוגיות או בבריאות האישה או ההריון או בנפש של אחד מבני הזוג וחבל ממש כי זה לא מגבלה שחייבת להיות
- מבחינה הלכתית אורתודוכסית ויראת שמיים. לא מתוך זלזול בהלכה. אלא מתוך הכרות איתה.

ויותר מזה- מרוב שזה קריטי לפעמים אם לא יעזו אפילו לשאול ולבדוק כי ברור שזה אסור יצא מזה רק נזק כי מתישהו כבר קשה להתמודד ולהתאפק

ישנם זוגות המתמודדים עם קשיים שאת לא מעלה על דעתך, בעיות מורכבות מאוד בתפקוד, ובמרבית המקרים יש פתח הלכתי. מניסיון אישי. ולכן ממולץ לכל אחת להתייעץ בעצמה, למשל עם מרכז יה"ל והרבה רפי אוסטרוף, ומן הסתם יש עוד רבנים רבים שמנסים בשאלות כאלו.

ויש לזה ראיות פסיקות בגמרא.
יש הרבה מצבים בחיים,
אם זוג בריא והכל תקין והם בסדר ואין בעיות (ותאמינו לי, יש הרבה, צצות גם אחרי 5-10-15 שנות נישואין)
אז כן, זה הקלאסי
אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל
זה ממש לא שחור לבן

ופסקו לי שבמצב שלי בהריון זה בהחלט מותר.

אחת ההדרכות הכי בסיסיות בטהרת המשפחה היא לא להשליך ממצב של אחרים למצבינו, ולהיפך.

מה שהריון חדש שאלה עליו זה העראה- מצב הזרע נכנס לתוך הגוף, והאיש נמצא ממש בפתח, ולא נכנס לגמרי, כרגיל.

יתכן שגם לגמרי בחוץ מותר לפעמים, אבל זה כבר מורכב הרבה יותר, והרבה פחות מצרך מבחינת פתרון לרוב הבעיות.