פורום הריון ולידה (עמוד 2371)

זה מאוד חשוב אני עשיתי אותה שעה אחרי שקמתי ויצא ממש גבוהה
והרופאה אמרה לעשות לפי ההנחיות עוד בדיקה ובאמת היא יצאה תקינה

זה קשה לא לקרוא אבל זה סתם מפחיד ומכניס לסרטים

3 שעות לאחר שינה, כן

זה לא קל לא לקרוא וזה באמת הכניס אותי לפחדים נוראים על כל מיני בעיות שיש לי

 

ולחץ שכזה מונע אפילו כניסה להריון. 

אולי נכון, וכנראה גם לא נכון.

 

חוץ מזה, אין נזק בריאותי. 

כי יש לי כבר איחור גדול מאוד במחזור

בדיקות הריון שליליות 

וכבר לא ידעתי מה לחשוב וזה מכניס אותי ללחץ

 

להורדת פרולקטין, כביכול...

אך כנראה זרקתי אותה בחודשים האחרונים. לכן, אפילו את השם אני לא יכולה לומר לך. 

חבל, אם היית בטווח 1,000 מטר ממני, היית מקבלת. 

 

דיייייי. תצחקי ותרפי. אין שום נזק בריאותי.

 

באמת יש מומחיות פוריות שמאמינות שזה מונע הריון. אני לא בטוחה בכלל.

אישית, הגעתי בזמנו לרמות של כמעט 800.  הנורמלי אצלי זה בין 200 ל-300.         

הצלחת להצחיק אותי 

אולי זה כן קשור לפוריות...

אנחנו מנסים כבר הרבה זמן

לפני כמעט שנה עברתי הפלה

את לא חושבת שככ הרבה זמן שלא נכנסתי להריון יכול להיות קשור?

 

פרולקטין גבוה משבש את המחזור החודשי, מונע ביוץ. עם ערכים כאלה צריך בירור. לא להילחץ אבל כן לבדוק. יכול להיות שתצטרכי לעשות בדיקת הדמיה של ההיפופיזה- המקום בממנו מופרש הפרולקטין, ואחרי זה אולי לקחת תרופות להוריד את זה.

אבל מה שכן

מאז ומעולם אני מקבלת בין 30-36 בחודשיים האחרונים יש פער הרבה יותר גדול

בדכ בבדיקות ביוץ שעשיתי קבלתי שבועיים אחכ - סימן שיש

פתאום זה משתנה

מה הסיבה?

ממה נובע הערכים הגבוהים?

יכול להיות שהופיע לך גידול שפיר ולא מלחיץ בהיפופיזה (אזור במוח) שמפריש פרולקטין, זה נקרא פרולקטינומה וזה יכול להסביר את כל המצב.

זה זה
בעזרת ה' תעשי אם אר אי
תקבלי תרופה
ותצליחי להיכנס להריון
רק המבאס שמומלץ לא להניק מעבר לשנה במקרה כזה

דברתי עם רופא ואמר: דבר ראשון אין מה להיות בלחץ

סביר להניח שזה רק תרופה שלוקחים פעם בשבוע

לא עושים MRI אם זה פחות מ 2000

והפנה אותי לאנדוקרינולוג

אולי יהיה מספיק לשווחח איתו דרך הטלפון

 

אצלי המספרים בין הרבה הרבה הרבה יותר גבוהים

זה משו לכל החיים או שבהמשך יכול לחזור להיות תקין

ואם נגיד אני לא לוקחת כדורים זה מסוכן או משו??

 

ילדתי ילדים
לא מרגישה את זה ביום יום
רק סביב הריונות והנקות
אמרו לי בסוף גיל הפוריות
לראות אם אפשר להפסיק את הכדור אני עדין לא שם
כרגע לוקחת 2 כדורים בשבוע

אצלי כן כי הגידול ההדנומה יושבת על עצב הראיה ןלכן צריך כל הזמן לדאוג שלא יגדל
לכן בודקים כל הזמן והנקה גם מגבירה את ההורמון הזה לכן גם אז עוקבים וגם מגבילים

אבל באמת אני אומרת לך כשלי גילו את זה העולם רעד לי הייתי צעירה ולא הבנתי מה איך איפה
זה נשמע מפחיד
אבל לרפואה יש היום תשובות מדהימות למכלול בעיות
תהיי בידים טובות והכל יהיה בסדר
אני אישית הלכתי לפרטי
תאזני את הגוף ובעזרת ה' תיכנסי להריון בריא ושלם

שהלכתי לעשות בדיקת הריון

ולפני 3 חודשים בקשנו מרופא המשפחה שלי הפניה לבדיקות דם כי הרגשתי קצת חלשה, לא משו מיוחד

הדבר היחיד שהיה לא תקין זה חוסר ב B12

והרופא שלי לי עוד הפניות בינהם גם הבדיקה הזו

 

על הדרך של בדיקת הריון כבר בדקתי גם את שאר הדברים

לא רק שגילתי שאני לא בהריון זה מה שהייתי צריכה לראות

 

 

 

אם הבדיקה נעשתה כמו שצריך, כנראה שיפנו אותך לעשות MRI.
פרולקטין יכול לעלות בכל מני מצבים, חוסר איזון של המערכת האנדוקרינית וגם גידול.
עכשיו, רגע! בלי לחץ..
מאמינה שמה שהלחיץ אותך זה הגידול,
אז ראשית הוא שפיר (באחוז המכריע של המקרים, נדיר מאוד שזה ממאיר), ובדכ לא מנתחים, אלא נוטלים כדורים שמאזנים את המצב.
אנשים חיים ככה עד 120 (יש לי חברה כזו, יש לה 2 ילדים מתוקים והיא בהריון נוסף עכשיו, חוץ מהכדור הזה, אין לזה שום השפעה על החיים שלה) זה לא מסכן חיים!!

זה נשמע גדול, ומפחיד אבל לפני בדיקות דימות ואולי בדיקת דם נוספת- תורידי לחץ!

אני לא רופאה, ולא מהווה ייעוץ רפואי בכלל.
אני כאן רק כדי להרגיע אותך, ולהגיד לך שהכל בסדר, אין ממה להכנס לסטרס לחינם..
אני מניחה שאת בחורה צעירה, ובריאה- הכל טוב.
בטח הרופא שלך יצור איתך קשר בימים הקרובים וינחה אותך להמשך הטיפול.
תהיי רגועה❤

תודה,

באמת הדבר שמאוד הפחיד אותי זה מה שכתבת 

הצלחת להוריד לי קצת את הלחץ

 

קראתי שתוצאה גבוהה מראה:

הפרעות ואי־סדירות במחזור, חוסר פוריות, גודש והפרשה מן השד, יובש בנרתיק.

 

יש לי כבר איחור ארוך מאוד במחזור

עברתי הפלה לפני שנה ומאז עדיין מחכים.....

יובש לפעמים

 

 

 

בכל מקרה, אל תלחצי..
יכולות להיות המון סיבות לזה, ורובן המכריע (כולל הגידול) באמת ניתנות לפיתרון ולא מסכנות חיים בכלל. ❤
תעדכני מה איתך יקירה..

עזרת לי

כבר ראיתי שחור בעיניים

מעדכנת דבר ראשון שהצלחת להוריד ממני את הלחץ לגמרי ויכולה ללכת לנקות תבית לשבת

אני כבר 4 שעות "לא אני" בגלל זה

 

[הגזמתי קצת. כדי שהכותרת תזכה לקשב...]

 

אבל תרגיעו. אנא. 

הבחורה בסדר. הרמה אכן גבוהה - אך לא בשמים.

הסיבה העיקרית לדבר הזה היא סטרס. 

 

תנשמי עמוק. תתעסקי עם מה שתוכלי. תסיחי דעת. תלכי לשמוע בשבת 10 הדברות. תדמייני שכל המחלות פורחות מגופך. גם הפחדים.  

 

 

 

 

 

הבנתי מבין השורות שזה מה שהלחיץ אותה (כמו כל אדם נורמלי), וכנראה שהצלחתי להרגיע.
אז עשיתי את שלי.

ראיתי שגם יעל ענתה לך,
אז הנה קיבלת גם תשובה רפואית מהימנה.
שבת שלום יקירה!

נוחה מאד!!!

אני השתמשת בה 10 שנים ל4 ילדים ועדיין נראית כמו חדשה

רק בזהירות מוסיפה אזהרה- עגלת אמבטיה לא מיועדת לשנת לילה!!! זה עלול ח"ו להיות מסוכן.

בהצלחה

ואני בלינה משותפת בעיקרון, אבל לאורך היום משכיבה בה.

אינגלזינה טרילוגי
סיטי מיני בייבי ג'וגר,
ויש עוד כמה סוגים שאני ממש לא זוכרת כי הם נראה לי פחות מוכרים, ואין לי מושג לגבי השלדות.

או ממבה וכאלה של איי.בי.סי דזיין

אני קניתי ספורטליין סיילו
היא מתקפלת לגדול יחסית אבל האמבטיה שלה מעולה!
התינוקת שלי ממש ענקית וזה הספיק לה עד גיל מכובדת יחסית לגודל שלה..

בייבי ג'וגר מתקפל לחצי, לא קטן אבל סביר (בדגם של סיטי מיני 2 האמבטיה גם מתקפלת שטוח אבל לדעתי האמבטיה קצת יותר קטנה)

אינגליזינה מתקפל כמו מטריה.
אני חושבת שיש אמבטיות שזה מחובר ומתקפל יחד ויש אמבטיות שזה נפרד ולא מתקפל..

בהצלחה!

מחזיק את הראש יפה אז בשביל שיהיה טלטול צריח ממש לטלטל חזק.
מטוס ממש לא נראה לי בעיה עם זריקה באויר צריך לשמור שיהיה בעדינות.
אצל תינוקות רכים גם טלטול בעגלה או על הידיים ממש מסוכן

הכתבה שקראתי היתה על תינוק בן שנה
בגלל זה התפלאתי השם ישמור
תודה בכל אופן

אם אין קרוב אלייך אפשר להכין זה קל מאד

אין לי כוח להכין רוצה ספיישל

וופל בר לא זוכרת שיש להם מנה כזו
אבל בכללי אני לא כזה מכירה מסעדות חלביות בירושלים

דיברתי עם בעלי , הוא יסדר לי את השיגעון.

ישלם לך ה' כגמלוך. אהובה חיממת לי את הלב ממש ממש

הצרבת אחכ תהרוג אותי אז נוותר בנתיים

בס״ד

חיבוק על התחושות! מוכר, מוכר...

מעודדת אותך לרוק, ממש לעשות עליהם תשליך,
ולהינות מהלידה מחדש... שבעומק ובאמת מתרחשת בכל יום (המחדש בטובו בכל יום תמיד).

הרגשת עכשיו איך נולדת הרגע? טובה, טהורה וזוהרת?

בהצלחה נשמה 💗

לקח לי איזה יומיים..
מדהים איך בבוקר הכל נראה הרבה יותר טוב...
ואז שוב מגיע לילה
אמונתך בלילות..

אני צובעת הכל בכחול כדי שגם בים לא תראי אותם אם הם יצופו

תודה
הלוואי וזה היה כזה פשוט;)
עכשיו אני כבר יותר טוב...תודה!

נסי לכתוב לה'... עוזר מאוד

פעם פעם...כשהיה לי זמן ופניות כתיבה לעצמי באמת הייתה דרך מעולה לפורקן ....אולי אנסה לחדש את זה. תודה!!

אני רק הזדהות ואהבה ❤️

מנצחת..
הזדהות חזרה 💖

נשמע כמו סיאטיקהש שזה לחץ על עצב שעובר בישבן. זה כאבי תופת, אבל יש מה לעשות- מתיחות, עיסוי, תנועה נכונה, ובמצבים קיצון גם זריקות או תרופות נגד כאב.
ממליצה ממש לפנות לעיסויים או דיקור,
בנוסף, נסי לזהות מה מעורר את הכאב, כדי להימנע מזה(עמידה ממושכת/מאמץ מוגבר וכד'-)

ותרגישיטוב!!

אני בשבוע 15
וגם כואבת לי השן מחר יש לי תור...

עושים צילום עם סינר כפול על הבטן.
ההשפעה של ההריון על השיניים יכולה לגרום לתוצאה לא נעימה בלשון המעטה. (חומציות הפה, צריכת סידן של העובר, שינוי בנפח הדם שמשפיע על החניכיים וכד')
אחרי הלידה הקודמת היו לי כאבי תופת בשיניים שהתגלו כטיפולי שורש. תקשיבי זה היה סבל סבל סבל בחיים לא סבלתי ככה. גם לא בלידות.
ולמצוא סידור לתינוק פצפון ולהסתדר עם ההנקה,
וואו ממש לא ממליצה, תעשי עכשיו כמה שיותר מהר שיטפלו בחורים.
גם חבל הכסף של טיפול שורש אם אפשר לטפל כשזה "רק" סתימה.

בהריון הזה הלכתי להיבדק בעקבות שתי סתימות שנפלו ומסתבר שהיו לי 21 חורים! ואחד הפך לטיפול שורש.. מבאס.
עכשיו נשאר לי לעשות כתר וזה יהיה כבר אחרי הלידה.
בקיצור, אל תתמהמהי, תטפלי

מותר לעשות סתימות בהריון? עם הרדמה מקומית וזה

חומרי ההרדמה מותרים בהריון.
כמובן ליידע את המרפאה והרופא שיניים ולוודא שהם משתמשים בחומרים שמותרים אבל זה מה שקורה בד"כ.

דבר ראשון מותר לעשות צילום שיניים בהריון וגם מאוד כאדאי אם לא היית הרבה זמן.
אבל רופא שיניים יכול לעשות לך סתימה גם בלי צילום

תודה! ה' ישמור
מקווה שהשיניים במצב סביר

בשורות טובות!

תלכי בטח שתלכי !
שלא יחמיר לטיפול שורש ואחרי לידה עם תינוק יותר קשה לצאת...

יכול להיות שזה גם כאב מהחניכיים, זה מאוד נפוץ בהריון

יכול להיות שלא בכל מקום, אבל עשו לי צילום.
הרי מכסים ממילא עם הסינר הכבד הזה וכל הקרינה מכוונת לפה

בזכות הדחיפה שלכן, הקב"ה ארגן לי למצוא תור למחר. בשורות טובות בעז"ה!

לא להזניח ולא לחשוב פעמיים. עשיתי גם שורש

והרופאה פחדה יותר ממני שלא אלד לה באמצע הטיפול

 

ילדתי אחרי יומיים

אז אחרי 6 שנים שלא ביקרתי אצל רופא (פאדיחההה). נמצאו כ10 חורים, חלקם קטנים ורק צריכים מעקב וכ5 דורשים סתימה אבל לא דחוף..אפשר אחרי הלידה בעז"ה. אז הודו לה', הנזק הוא בכמות החורים אבל ב"ה ברמה סבירה..
ואני למדתי לקח לא להזניח ..
תודה רבה רבה!

א. ככל שההריון מתקדם העובר צורך ממך עוד ועוד סידן ובכלל עם כל תופעות הלוואי של ההריון, השיניים יכולות להיהרס מהר יותר ולהגיע לטיפול שורש מוקדם מהצפוי.
ב. אחרי הלידה בע"ה יהיה תינוק שתצטרכי למצוא סידור כל פעם עם מי להשאיר אותו, וגם אחרי טיפול עם הרדמה לא תמיד יש כח לטפל בתינוק.

מניסיון, של טיפולי שיניים לפני ואחרי לידה-
סיימי עם החורים שמצריכים סתימות כבר עכשיו בהריון עוד לפני הלידה. 5 סתימות יש מצב שיסיימו לך בשני טיפולים.
ממש חבל לדחות

את אומרת שזה כן נצרך על אף המציאות שאנחנו חיים בה?

אגב, אם את חוששת מחומרי ההרדמה, אני עושה סתימות בלי הרדמה (כן כואב, אבל לדעתי בהחלט נסבל. באופן אישי אני מעדיפה מאשר להיות אחר כך עם פה רדום, לא סובלת את ההרגשה הזו...)

אני הגעתי לטיפול קשה בפה 3 שבועות אחרי לידה כי פשוט לא הייתה ברירה...

בקושי הצלחתי לאכול פחדתי לאבד את ההנקה

אצלי זה היה קיצוני אבל בכללי
תקבעי לך 2-3 תורים עכשיו בלי לחץ, אחת לשבןע ותסיימי עם הדברים הקטנים.
אפשר ללכת למרפאה לא המונית בגלל הקורונה

ואת כל הציוד מחטאים כמו שצריך בין מטופל למטופל.
לכן לדעתי והבנתי האישית, הסיכון להידבק בעקבות הטיפול הוא ממש נמוך,
ואם בכל זאת זה מה שמונע ממך לקבל טיפול תחשבי אם לא עדיף לך להתחסן ולהיות יותר מוגנת.

קבעתי גם תורים.
התחלתי עם שיננית, וקבעתי תור לרופא.
מצב השיניים שלי קטסטרופלי.

עדיף עכשיו סתימה מאחרי הלידה כאבי תופת וטיפול שורש. מניסיון...

ניסית פעם לבדוק אצל אנשי מקצוע שבודקים רגישויות למאכלים?? יש אחד ד"ר היימליך מירושלים שעזר לי מאוד פעם כשבדק עם מכשיר כזה למה אני רגישה

אבל זה מגיע עם חולשה כללית כזו כמו של ווירוס

לא לא ממש צמרמורת...

ואולי תפני לגסטרו

אצלנו זה היה חיידק סמוי (לא ראו בתרבית, פעמיים)
ורק אנטיביוטיקה עזרה
תרגישי טוב!

לא בהגרח שיש לך וירוס
המחלות האלה גורמןת לתופעות כמו וירוס

האבחון הוא עם גסטרוסקופיה

אבל זה יום יומיים פעם בחודש, לא משהו רצוף.. יכול להיות?

גם כשהייתי על סרזט היה כך..

תשימי 2 כפות פשתן  בכוס או קערה עם מים בלילה ותכסי,

בבוקר תשתי את המים,תעשי כמה ימים כך ואת תראי נסים

מעל הטבע , ב  ד  ו  ק.

תמיד רושמת טיפים מעניינים בנושא התזונה!

לפחות לאבחון

יכול להיות שהמערכת החיסונית נחלשה ולכן את סופגת וירוסים יותר בקלות מבעבר
בכל זאת הריונות לידות והנקות משפיעים עליה.
אבל יכול להיות שיש משהו ספציפי שלא מטופל.
תלכי תעשי בירור מעמיק. אחרי שתשללי ממצא רפואי אפשר להתעמק איזה מזון עושה לך טוב ואיזה לא.

כיוון נוסף לבדיקה- השפעת גוף לנפש. ידוע שהבטן היא "הבטן הרכה" של הגוף שסופגת קושי נפשי.
זה לא צריך להיות משהו בומבסטי כדי להרגיש מיחושים בבטן. סגר, עומס, לחץ התמודדות עם כמה חזיתות בהחלט יכול להשפיע.
במקרה כזה כדי להקל כדאי לפנות לתחום ההרפייה, רפלקסולוגיה וכד'

את צודקת...
חוששת שזה שילוב של מערכת חיסונית חלשה שתמיד הייתה לי ורגשי..

תעשי בדיקת צואה/ בדיקת נשיפה

מבאס אותי לעשות בדיקות
אבל נעשה, פונה עכשיו לרופא משפחה. תודה יקירותיי❤❤ אעדכן בע"ה..

אם אין אמבטיה אז סתם גיגית.
לשבת כמה דקות טובות, להכניס בעדינות אצבע בכל הקפלים כמו בהפסק.
כדאי לחכות בין השטיפה להפסק.

אם זה סתם דם ישן או מהבוקר את תצליחי ככה לעשות הפסק. מקסימום תני עוד שטיפה ונסיון לפני שקיעה.
לפעמים זה דם טרי ואז אין מה לעשות העד ימשיך לצאת אדום

בהצלחה

אצלנו זה הפוך אני בתקופת בחינות כל היום על המחשבבבב ובעלי עובד מגיע נזרק על הספה עייף בקושי מספיקים לפעמים להגיע זה לזו.
זו תקופה וזה עובר אהובה!

הילד היה מבקש אמבטיית כסף..
לא היה מבטא צ׳ בגיל הזה.

עד היום מבקשת אמבטיית כסף.



עוד לא קיבלתי

קלינאית לא תטפל בזה לפני גיל 5, זה ממש נורמלי וטבעי. צ זה צליל קשה, הוא נרכש כמעט אחרון...

לקראת גיל שש אם לא יעבור תפני

עד גיל 5 וגם 6 היא תוכל ללמו
טיפ שלמדתי מקלינאית :
לשחק עם הילד לעשות חומה עם השיניים - שיניים עליונות ותחתונות סוגרות את הפה כמו חומה שהלשון לא תוכל לצאת

ואז אומרים חמש פעמים
צ'
צ'
צ'
צ'
צ'

או צויץ צוויץ

או מילים בצ' כמה שיותר מצליחים בלי לפתוח את החומה

הוא כבר בן 6 ואנחנו מחכים לתור לקלינאית רק עכשיו זה קצת מפריע עם הקריאה ולימוד כתיבה.אם הייתי יכולה הייתי מטפלת בגיל 5 פשוט אמרו לי כל הזמן לחכות בדיעבד היה יעיל יותר אבל יש לך זמן בנתיים

כל כל אמיתי ופשוט. משלים עם המציאות ואפילו נותנת לה לגיטימציה מלכתחילה ולא בדיעבד!! 

כל הכבוד לך! הלוואי שהתודעה הזאת תלך איתנו תמיד (לא רק לאימהות שבנינו ). 

חיבוק 

נשמעת חוויה ממש לא נעימה😟

מנסיוני הן לרוב מקצועיות מאוד ונורא נעימות כך שגם כשחווית הטיפול לא נעימה הן יודעות להפוך את זה לבסדר...
בכל מקרה מעודדת אותך ללכת לבדוק כי זה לא נשמע תקין. יכול להיות שזה מסוג הדברים ש"יעברו עם הזמן" אבל אולי יש דברים שיכולים להקל על הריפוי או תוספים שאפשר לקחת ודברים בסגנון.

אבל אחרי הלידה הכאב נעלם. אולי מידי פעם טיפה הציק וזהומה שאת מתארת נשמע לי לא כ''כ תקין.
ממש הייתי הולכת להיבדק.
וגם- פיזיותרפיסטית של רצפת האגן, כמו שכתבו לך.

כמו שכתבו כדאי פיזיו רצפת אגן
כדאי גם דיקור
ולגבי השלפוחית תבדקי גם דלקת בשתן❤️

בהצלחה!

אני הולכת לפיזותרפיה ריצפת אגן

גם אני מרגישה כאבים למטה במפשעות כשאני חייבת לשרותים...ובכלל יש לי כאבים שאני לא מזהה מה הם.
גם במשולש עצמו, אתמול ממש כאב לי בבטן התחתונה, לחץ בגב התחתון, עד כדי כך שהחלטתי לישון כדי לא להרגיש...
נראה לך סמפיו'? אני קבוע ישנה עם כרית בין הרגליים/מתחת, ופוך זוגי מסביבי שתומך
ב"ה יכולה להתהפך
לצערי יש לי טחורים וקצת עצירות..בטח זה מוסיף שם ללחץ..
בקיצור,
שבוע 34 וקצת בבאסה איך אמשיך ככה עד הסוף

בכל מצב, תרגישי טוב!!

מדומים או משהו אחר תקפידי לשתות

לא לכולן זה עובר. וכמה אני מבינה את התחושות שעברת בלידה.. 😱 אוסתאופט!! הדבר היחידי שהקל

מונח מקובל.

ראי כאן למשל.

יוא"ב 18 - אין מחזור ואין הריון... - הריון ולידה - פורטל יולדת

בכל מקרה, מישהי יודעת אם הגיוני להרגיש שכל שניה המחזור מגיע?

גורמת לכך.
היא אוטמת ומעצימה מאוד את ההפרשות הטבעיות.
רבות נכתב על הצורך להיגמל מהשימוש הקבוע בתחתונית.

זה לוקח כשבועיים עד שהגוף חוזר לעצמו, מי שעובדת מחוץ לבית צריכה (בשבועיים האלו) להצטייד בתיק בתחתונים להחלפה במהלך היום.

והתחושות - כפי שענו לך. יש חודשים כאלו שהכאב העמום נמשך ונמשך.

אני לא מכירה, אז שאלתי

התכוונתי לומר לך שתכירי, שזה מונח מוכר בשיח הכללי סביב המחזור החודשי והפוריות הנשית.

ושמעתי פעם ראשונה את הביטוי הזה, מעניין

ולשאלתך, לא יודעת

לא הפרשות, אבל כאבי מחזור
גם שבוע לפני הביוץ וגם עכשיו😶 לא כיף בכלל
הפעם זה מרגיש כאילו כל החודש אני סובלת מכאבי מחזורר

לכן שאלתי.

קורה לפעמים ששינויים הורמונליים כאלה ואחרים משפיעים כל ההפרשות ועל התחושות בגוף..

אבל אם ההפרשות ממש מוזרות ועם ריח רע וכו' אז אולי לבדוק אם זה פטרייה

שקוף וצהוב
ללא ריח

עונה כמדריכת כלות..

או שחייב ממש שטיפה ?

גם לא חייבים שטיפה פנימית.
זו המלצה כדי באמת להיפטר מכל דם ישן אבל הרבה מסתפקות בנקיון חיצוני וזה בסדר ומותר.

בייחוד אם יוצא שנמצאים מחוץ לבית, ברור שעדיף לנקות עם מגבון כמה שאפשר, אבל בטח שמותר לעשות הפסק ולא לדחות בגלל הצורך באמבטיה

רק שטיפה חיצונית צריך וגם זה לא פוסל אם לא עושים בדיעבד

אין חובה בשטיפה פנימית.

יש נשים שכדאי להן לשטוף גם מבפנים כי יכולות ככה להרוויח יום..

הייתי ממליצה לך לקרוא יותר על הנושא ולשמוע דרשות על הנושא,

ככה שתדעי איזה דבר גדול זה לשמור  טהרת המשפחה,השכר הוא

אדיר בשמיים,וכל הברכות מתברך הבעל כששומרים נידה,בהצלחה

רבה רבה יקרה.

אבל כרגע זה לא מדבר אלי. במיוחד שזה כל חודש.. ממש נמאס לי. 

על הנושא ובעזרת השם בקרוב ממש נשמח אתך שהכל בסדר.

נשואה כבר 2 עשורים,ולא מחבבת את זה בכלל.

אין לי איך לנחם אותך,או לעזור לך.

זו מצווה ממש קשה

בהצלחה

ללכת למקווה.. אני מגיעה ומקווה לסיים הכי מהר שאפשר..
כמה טיפים שיכולים לעזור
לפעמים הבעלים קצת מאחור בקטע הזה והם נותנים תחושה שזה של "האישה". לפעמים צריך להאיר להם על העניין
לכל אישה מתאים משהו אחר
אפשר שהבעל ישאל ויתעניין על עניין הבדיקות: ישאל איך יצא, יראה בגלוי את הציפייה שלו גם (שקיימת, ולפעמים הם נמנעים להביע בזמן הזה)
אפשר שביום המקווה הוא יקנה משהו קטן, או יכין את הבית
וכו..
אלו דברים שעוזרים להתחבר למצווה ולא להרגיש שהיא עול שצריך לסיים וזה לגמרי גם של בעלך
מאמינה שיחד אפשר להגיע לחיבור למצווה הזו ⁦❤️⁩

זה התסביך של חיי בערך. זה קשההההההה!
ואגיד לך יותר מזה - הקושי לא פוחת אחרי לידות/הריונות/ילדים. זה קושי כל החיים!
לא הבנתי מדויק מה הקושי העיקרי שלך בכל הנושא, אצלי זה הריחוק וההפרדה. זוועה.
טוב, אז כמו שהבנת לא אשת בשורה אני היום, יותר חיבוקים והזדהות...
בכל אופן מה שקצת עוזר, טיפה:
- לפרוק, לפרוק, לפרוק. מה שעוזר לך להשתחרר. אצלי למשל זה הטבע, אני יוצאת, יושבת לי באיזה יער שטוף שמש ובוכה את נשמתי. זה עוזר, משחרר, מנקה ומטעין מחדש.
- לשתף את הבעל בקושי. לתמלל אותו, לדבר על זה הרבה. אני ממש יושבת ומספרת לו כמה קשה לי, כמה אני מתגעגעת, כמה רחוק לי...עצם הדיבור על זה וההקשבה שלו - מקילים קצת...
- טוב, אז ברור שלקרוא על זה וללמוד על הנושא יעזור. אני מבינה את זה בשכל. אמממה, אני בנידה מרוב תסכול מגיעה לכזה אנטי וכעס שלא מוכנה לשמוע על כלום. ובטהרה אני לא מוכנה לשמוע על הנושא - זה מעלה לי את העצבים...אבל אם את יכולה - לדעתי יעזור מאוד מאוד!!!
טוב, בעיקר פרקתי אני רואה 🤦
אבל שתדעי שאני איתך! בלב!

שאת ממש לא לבד. יש המון נשים שהמצווה הזאת קשה להן.

נכון, יש נשים שזה דבר נפלא עבורן. אבל יש גם נשים שממש לא.

לא יודעת אם זה עוזר, אבל חשוב לדעת שאת לא לבד, שלא לכולן זה ניצוצות קדושה כל הזמן

ואני אחרי לידות וכו'. עדיין כל פעם מחדש.
שונאת את המקווה. שונאת את ההרחקות ולא מתחברת לזה בכלל..
מצטערת שאני לא עוזרת

מותר לך לא להתחבר
להתבאס
לרצות לוותר
להרגיש שזה מיותר לך
מעמיס עלייך עכשיו
מזכיר לך את האין
מרחיק אתכם.
הכל מותר לך
תאפשרי לעצמך להרגיש.

ועם הזמן יתעורר בך הרצון להמשיך.

ככה מרגיש לי שאני קוראת אותך. את יודעת כבר, את יודעת מה נכון או איך לשכנע את עצמך שזה נכון.
אבל את רוצה להיות במקום שלא רוצה, שלא טוב לו
מותר לך.
זה יעזור לך למצוא כוחות להמשך.

מעבר לכל הדרך, והמסע, ושאולי פעם עוד תאהבי ותתחברי, ותעריכי את המצווה המיוחדת הזו-

 

כרגע- קשה.

מותר להקל על עצמך, לא "להתנגש" עם עצמך.

איך?

בדברים, לכאורה, טיפשיים ולא קשורים.

קשה לך להתחבר? תניחי עכשיו בצד את טעמי המצווה והלימוד.

תעשי מה שצריך - ותפנקי את עצמך, בפשטות.

למשל:

תאכלי שוקולד אחרי כל בדיקה.

תקני קרם גוף יקר ועם ריח טוב למרוח במקווה אחרי הטבילה

(או שמפו שווה להכנות).

את יכולה לקנות לעצמך בגד או כיסוי ראש חדש כל פעם שאת הולכת למקווה.

לשמוע מוזיקה שאת אוהבת בזמן ההכנות.

ללכת לקוסמטיקאית לפדיקור (אחרי הסגר...) במקום להוריד בעצמך עור יבש

וכו' וכו'

או כל דבר אחר שעושה לך טוב.

ולהגיד לעצמך "ככה אני שמחה במצווה".

ולפרגן לעצמך!

"לא קל לי בכלל ובכל זאת אני מקיימת. אני אלופה!!"

אתן ממש חמודות. באמת. תודה על התגובות המזדהות והמכילות. זה באמת מקל שאני לא לבד בעניין הזה. דווקא התגובות האלה הכי עודדו אותי

 

יכולה לאמר משהו שקצת עוזר לי כרגע בנושא, וזה להתייחס לכל 'המטלות' במצווה בצורה די טכנית. לא לערב את הרגשות כי יהיה לי קשה. כן לתת לעצמי לבכות ברגע שאני מקבלת, אבל אח'כ אני מנסה פשוט להמשיך ביומיום, ולא להיכנס רגשית לכל העניין. להמשיך הלאה. (ובעניין ההיריון, ברגע שאני יודעת שעשינו את המאמץ שלנו, ולא הכל תלוי בנו, אני משחררת וזה יותר קל).

 

דבר נוסף, חשוב לי לאמר בעניין המקווה, שאם למישהי יש קושי בעניין המקווה וזה משהו שאפשר לפתור, (למשל לנסות להגיע תמיד מוכנה ואז לא צריך להתעכב במקווה, או לעבור למקווה אחר אם לא אוהבים את הנוכחי וכ'ו) זה ממש חשוב. אני באופן אישי מנסה לברר משהו בעניין המקווה, ואם זה יקרה אני יודעת שזה יקל עלי. 

 

שוב כתבתי ארוך

 

תודה!!

 

 

במצווה הזו

זה מקווה פרטית בבית

 

 

יחד עם זאת, יש גם אפשרויות הרבה יותר אסטטיות.


מקווה בכל בית וישוב | בניית מקווה | מקוה טהרה | מקווה | מקווה מלכות | מקוה לנשים וגברים

שיש הבדל. גבר יכול לטבול גם בבריכה, באמבטיה . מקווה גברים יכול להיות כל ארבעים סאה של מים. מקוה של אשה הוא דבר מסובך ביותר מבחינה הלכתית. וללא דקדוקים קטנים טבילתה יכולה לא להחשב לה חס ושלום.

יש את המושג טבילת עזרא...
גם לגברים יש הבדל בין 40 סאה של מים באמבטיה או בבריכה לבין מים לא שאובים של מקווה כשר.
מקווה גברים צריך להיות ממי גשמים כמו מקווה נשים. פשוט אם אין אפשרות אז 40 סאה של מים עדיף מכלום...
זה נכון שטבילה של אשה היא מדאורייתא ושל גבר לא ולכן יש יותר דברים להקפיד עליהם במקווה נשים, אבל בגדול לא אמור להיות הבדל. מקווה גברים כשר לטבילה זה ממש לא כמו בריכה או אמבטיה.

הדיוק. ברור שלא מלכתחילה.

זה בעיקר מה שקשה לי, עצם הסיטואציה של המקווה..

מכירה מספר אנשים שבנו בבית צמוד למקלחת הורים (עם דלת חיצונית לעוד שותפים אחרים)

בשביל זה צריך לבנות בבנה ביתך או משהו כזה בקומת קרקע...

אני ממש לא אוהבת את זה- מפחיד אותי !

לטבול בשניה שאפשר, ולא לחכות שהמקווה ביישוב ייפתח (נפתח מאוחר גם בשעון חורף)
לחסוך את ההליכה הלוך, וההליכה חזור שקרובה כמעט לריצה..

אולי יום אחד אני אגשים, כשאני אבנה לי וילה אי שם באיזה חור בצפון על שטח ענק עם גינה ענקית ומלא מרחב אז אני אנצל בשביל זה חלק מהמרחב😅