פורום הריון ולידה (עמוד 2371)

תודה רבה על השיתוף

ואו, איזה סיפור!!

מדהים שמה שעזר הוא לא עשרות הסגולות, ואפילו לא הסגולה המאומצת ביותר של שמן הזית, אלא דווקא עבודת המידות האדירה, ודווקא מול אשתו...
מזכיר קצת את הסיפור של הסרט האושפיזין...
שנזכה ללמוד מזה לעצמנו - גם אלה מאיתנו שלכאורה לא נזקקים לסגולות ולמאמצים בהבאת ילדים לעולם...

(למגינת לבה של אשתו) נהרס בידי שני האורחים שהנחיתו עצמם עליו (הם היו אסירים נמלטים).
הוא כמעט התפרץ עליהם והוציא עליהם את כל זעמו (גם על האתרוג, וגם על זה שגרמו לאשתו לברוח מהבית), וברגע האחרון התגבר והצליח בכוח עצום להעביר על מידותיו.
בסיום הסרט - אשתו חוזרת הביתה, ומבשרת לו שהיא בהיריון.

בזמנו עשינו בירור וזה היה נראה לנו משתלם יותר.אבל לא זוכרת לומר...לא כל-כך מועילה לך;)

אני גם התלבטתי מה לעשות עם זה.. אני בשלי וזה משתלם בגלל הסל הריון
בעלי בזהב (ההורים שלו עדיין משלמים) אבל בעיקרון זה מיותר לגמרי. הוא אף פעם לא הולך לרופאים. ב3 שנים האחרונות הוא הלך פעם אחת.
יש לו בעיות מיוחדות? משקפיים? יש להם קצת הנחה..
זה יוצא איזה 80 לחודש אז מידי פעם יצא לך רופא שיניים קצת יותר יקר עדיין שווה להוריד.
לילדים ונשים בטח גם למבוגרים זה משתלם.. גברים פחות

אז מה לגבי ילדים? ממליצה?

אבל כשאני התלבטתי מה לעשות לבן שלי הפקידה במוקד שענתה לי לטלפון אמרה שלתינוק זה מיותר בגיל קטן לעשות ביטוח גבוה.
אני לא זוכרת מאיזה גיל היא אמרה שזה יותר משמעותי וחשוב.
שווה להתקשר אליהם ולברר

אני במכבי.

ומה היתרון שלי להיות במכבי שלי? כרגע אני ברגיל

ואמרו לי שאין שום סיבה לילד עד גיל 5 להיות המכבי שלי ומספיק זהב (כדי שיתחיל לצבור ותק ולא יצטרך לחכות חצי שנה)
אנחנו במכבי שלי (אני בגלל הסל הריון ובעלי בגלל כל מיני בעיות רפואיות ושיניים)
והבת שלי במכבי זהב

בסוף חודש יוצא לנו יקר אבל אנחנו משתמשים בדברים אז לנו זה משתלם

עד השיניים אין נראלי הבדל בין זהב לשלי.
אבל הייתי צריכה גשר וכל מיני עקירות וכו ואז כן היה הבדל אבל זה היה לפני כמה שנים ,לא בטוחה מה לגבי היום..
תבדקי את זה טוב . כי בדכ בתקופת ההתבגרות צצות בעיות וכדאי שיהיה..
יש גם ילדים שצריכים אורטופדים וכו והפרעות קשה אחים שלי עשו חוגי סוסים וכאלה שזה כיסה..
אם יש אצלכם משו משפחתי / גנטי אז תבדקי בדבר הספציפי.

האמת שעושים לי בעיות עם ההחזר של הימי הבראה, אבל בגדול יכולתי לנצל.

את זכאית להחזר של 75 אחוז עד 400 שח ללילה למשך כמה לילות

לא ידעתי שקוראים לזה ימי הבראה..
קבענו מקום וביטלנו כי הגדולה הייתה חולה ומתכננים לצאת שוב. אבל כבר עברו חודשיים.. אבל ילדתי בסגר. יתנו לנו?

כי בית המלון הביא לי חשבונית וקבלה ביחד והם רוצים את זה בנפרד. מאד יכול להיות שיאשרו לך. אני גם קבלתי אישור מיוחד אפילו שעברו 3 חודשים. תנסי.

שצריך אותו
גם לנו הייתה את ההתלבטות אבל בסופו של דבר זה לא רק שזה משתלם זה גם נותן לעשות בחירות אחרות וזה מאוד תלוי באופי שלכם.
למשל יעוץ עם רופאים פרטיים או ניתוחים החזר משקפיים טיפולים רגשיים לילדים ברור שאפשר לבחור לעשות הכל במסגרת הרפואה הציבורית או לוותר על חלק מהם אז זה ממש עניין אישי

דבר ראשון ביטוח זה לביטחון יכול להיות שבאמת לא תצטרכו אבל ברגע שכן צריך זה בהחלט משתלם.
הביטוח הגבוהה נותן החזרים גבוהים במיוחד על רפואה פרטית וזה בהחלט עניין אישי אם להשתמש בזה או לא

כי הרבה פעמים דווקא הרפואה הפרטית שאת רוצה היא לא דרך הביטוח המשלים

למשל בכללית ניתוח קיסרי פרטי מוגבל לבתי חוחים מאוד מסוימים, ניתוח אורתופדי מסובך אפשר רק בבלינסון ועוד ועוד

בשביל זה אפשר לעשות ביטוח בריאות פרטי במקום הרובד הביטוחי הכי גבוה

אחרי כמה שנים שלא השתמשנו בכלום כלום.
אבל מתוך מחשבה שאם נצטרך משהו, אקח פרטי בלי לחשוב על העלות, כי זו עלות שחסכתי אותה בכמה שנים שלא שילמנו על הביטוח המשלים. בינתיים לא התחרטתי.
טיפול בתרפיה לילדים - אין בסל הבריאות, יש רק בביטוחים המשלימים (עדיין אפשר לעשות שיקול כספי, כמה זה עולה בפרטי...).

ואם יהיה צורך בעוד כמה שנים אז להחזיר. לא?

את ההטבות של הביטוח החדש..

לבנות עשיתי מכבי זהב. כי עד גיל 18 אין הבדל במה שהוא נותן לעומת מכבי שלי חוץ מהכסף שלוקחים ממנו..
זה מה שהמוקד אמר לי..

הרי משקפיים וטיפולים משלימים קשור גם לילדים..

כמו במכבי שלי.
גם @פה לקצת כתבה שזה מה שאמרו לה .

משלמים יותר יקר ומקבלים אותו דבר?

לילדים אין תועלת במכבי שלי.
אם יהיה להם את ההכי נמוך יהיו להם אותם זכויות כמו שבמכבי שלי רק במחיר נמוך יותר.
יש גיל מסויים שממנו זה משפיע אם יש מכבי רגיל או שלב גבוה יותר.

באמת ההבדל הוא בזכאות לטפולים משלימים. במכבי שלי זכאים ל50 טיפולים בשנה ומכבי זהב זכאים ל30 בשנה. במשקפיים ושיניים אין שום הבדל.

מגיל 6 יש טיפולים רגשיים שיש רק בביטוח הגבוה. ומגיל עשר טיפולי שיניים יש הבדל..

לכל הילדים עד גיל 18 יש זכאות לטיפולי שיניים בסל הבסיסי
ההבדל היחיד הוא אם צריך יישור שיניים(טיפול אורטודנטי), אז יש הנחה יותר משמעותית במכבי שלי.
אני עשיתי רק לילד אחד מכבי שלי בשביל היישור שיניים, זה נותן הנחה של אלפי שקלים.

קשב וריכוז או אבחון דידקטי מכוסה בכללית פלטינום וכמעט ולא במושלם

לגבי התינוקת לא יודעת להגיד

לגבי בעלך טיפולי שיניים במכבי שלי הרבה יותר זולים ממגן מכבי

נגיד סתימה רגילה 23 ש"ח ו טיפול שורש במגן זהב הרבה יותר.

אבל לגבי שאר הדברים שווה לבדוק לא להעביר כי יש במכבי שלי הרבה דברים טובים 

עכשיו באמת עוברת על זה יותר לעומק. לא כל כך רואה הבדל אצל ילדים בין מכבי שלי למכבי זהב. אצל מבוגרים כבר אבדוק. תודה.

שיש הבדל במספר הטיפולים בהתפתחות הילד שאפשר לקבל בשנה מעבר לסל הבסיסי. רלוונטי רק למי שידוע שיש ילד שיצטרך הרבה מאוד טיפולים, וגם אז כדאי לשקול את הרווח שזה נותן מול כמה משלמים בחודש לאורך זמן.

שחרדה כזאת היא ממש נורמלית!
דבר ראשון אל תכניסי את עצמך לסרטים שמשהו בך לא בסדר.
אני גם הייתי ממש במקום שלך, פחד חיי, לא פתחתי פה שרשורים שהיו על זה, ואפילו שוב ושוב ביקשתי שיכתבו בכותרות שלהם אזהרת טריגר.
עד שנכנסתי להריון והבנתי, שזה לא מה שיגרום לעובר שלי להתפתח תקין.
והבנתי שזה משהו שהוא כל כך לא בידיים שלי, אלא של ה', ואין לי אפילו קצה של שליטה על זה.
מאוד הרגיע אותי להסתכל סביב, לראות כמה תינוקות בריאים נולדים, בסה"כ רוב ההריונות תקינים ובריאים ומסתיימים בידיים מלאות.
נכון, צריך להיות מודעים שיכולה ח"ו להיות אפשרות כזאת.
(וכשהיה לי דימום ממש התחלתי להריץ סרטים שחורים בראש)
ואפשר ללכת להיבדק יותר, אם זה מה שמרגיע,
ורצוי לכתוב ולדבר על כל החששות והפחדים האלו, כי זה עוזר מאוד.
בסוף, הזמן עובר, הסיכויים להפלה יורדים.
(הייתי בשקיפות וראיתי שהכל תקין, ונשמתי נשימה עמוקה, למרות שאף אחד לא מבטיח לי כלום)
ואז מתחילים להרגיש את התינוק.
ואז בעז"ה יולדים, ומקבלים לידיים את האוצר הכי גדול,









ואז מתחילות החרדות האמיתיות, בינינו




שולחת לך חיבוק וחיזוק, אני ממש מבינה את מה שאת מרגישה❤❤❤

ולפעמים על לידות שקטות... אני מחכה בחרדות לכל בדיקת אולטראסאונד לראות שיש דופק והכל בסדר

באיזה שבוע את? זה כל כך קשה, עד שמרגישים תנועות ויש קצת הקלה...

שנחשפים להרבה יותר מקרים מאשר מה שתשמעי אצל חברות ומשפחה.

מה שעזר לי להרגע זה ההבנה שזה לא תלוי בי. כמו הרבה דברים בחיים. כמו שזה לא תלוי בך אם להצליח להכנס להריון, ככה לא תלוי בך בריאות העובר ואם יפול. יש כמובן השתדלות בשני המקרים אבל עדיין לא הכל תלוי בנו.

בסופו של דבר זה ה' שקובע הכל. אנחנו תלויים בו. במובן החיובי של המילה.
תפילות תפילות תפילות. זה מה שיש לעשות. זהו..

המלצות:
1. לא לקרוא ולא לשמוע. שום דבר. לא בפורום. לא במשפחה. לא עם החברות. את 9 חודשים מנותקת מדברים שמזכירים הפלה. למה? זה עושה רע, מזיז את המחשבות למקומות לא טובים.
2. להתחזק באמונה. במה שתרצי..
3. להתעסק בדברים חיוביים ומשמחים. שתהיה לך תעסוקה רציפה כל היום שלא משאירה זמן למחשבות ודמיונות.

בהצלחה

ויחד עם זאת אומרת לעצמי שזה לא בשליטתי וגם אם יקרה משהו הכל מאת ה'.
אבל מלכתחילה חושבת מחשבות חיוביות שבורא עולם אוהב אותי ורוצה לטובתי.

בהיריון הראשון שהסתיים לא בצורה תקינה
כל ההיריון ההיתי חרדה בטירוף
3 פעמים בשבוע במיון רק כדי שיראו דופק
ממציאה דברים שיבדקו אותי.
הולכת לרופא נשים כמה פעמים בחודש...
משגעת את כל העולם.
ממש לחוצה, לא רגועה.
ובסוף נגמר איך שנגמר
כי ה' *רצה*.
וזה מה שיש.
המון תפילות, תורידי לחץ.. לא בריא.
בע"ה רוב ההיריונות תקינים ובידיים מלאות ב"ה

במיוחד שאני עוסקת בדיוק בתחום..
וכל פעם אני שומעת ומטפלת בנשים שעברו לידות שקטות בשבועות שלי או שעוד מחכות לי..
פשוט להתפלל המון לה' שיסיר מאיתנו את החרדות.. 
אומרים שמי שלא נוטל ידיים אחרי דברים שצריך (שירותים, תשמיש וכו') מפחד 3 ימים.. אז אולי להקפיד יותר על נטילת ידיים.. לפי הרב עובדיה, לא חייב בכלי.. 

היה לי אובדן דופק אחד וגרידה.
הריון אחר כך הייתי לחוצה והחלטתי שאני משחררת ממני את הלחץ, גם ככה אני לא באמת יכולה לעשות כלום. אז "רק" התפללתי על זה ובכל פעם שהרגשתי פחד ממה יהיה פתחתי את זה בשיחה מול השם. כי אם הייתי פותחת מול האיש שלי ישר הוא היה מתחיל למצוא לי "פתרונות" בזמן שאני רק רוצה אוזן וחיזוק של תקווה.
בקיצור, חליתי בקורונה, עוד לא נכנסתי לתשיעי והתחילו לי תופעות שהצריכו ממני ללכת למיון, שוב בוכה ופוחדת אבל שמה את עצמי בצד, אני לא קובעת מה יהיה ומה שהשם יעשה לי זה טוב בשבילי. חוזרת הביתה מהמיון, ב"ה הכל בסדר המוניטור לא מאה אחוז אבל אחרי יום וחצי בחדר לידה ללא התקדמות רק להיות במעקב. אחרי יום בבית מרגישה כאבים שוב טסה למיון, האחות עוד צוחקת איתי בקבלה שאני נראת ממש בסדר ורק נכנסתי לתשיעי ויום חמישי היום ינסו לשחרר אותי מוקדם שאספיק להכין סלטים לשבת. סבבה. מגיע רופא, מצוקה עוברית (לא מפרטת בכוונה) בהול ניתוח. מפה לשם השם שלח אותי בלי סימנים מיוחדים של לידה בתחילת תשיעי שבכלל לא חשבתי ללכת לבית חולים כדי שהתינוקת שלי תהיה צמודה למוניטור ואני אדע שהיא צריכה לצאת. אני לבד לא הייתי הולכת ורק בגלל הקורונה והכאבים הפנו אותי למיון כדי "להיות על הצד הבטוח".
אני מנסה להגיד לך שאנחנו לא יכולות ולא אמורות לדעת את העתיד אבל יש מי שדואג לנו ןמסובב את העולם ואין שום דבר שקורה לך בלי תכלית וכל צער או כאב שאת מרגישה השם שם איתך מצטער וכואב אבל הוא יודע מה טוב לנו וצריך להשליך עליו.
יש לי עוד המוןןן סיפורי לידה מחברות שפשוט הכל התהפך לטובה, תחשבי שגם כל לידה "קלה" שנגמרת טוב אפילו לא טןרחים לספר אבל זה גם קורה ןלא מעט.
בקיצור אל תפחדי תתחזקי באמונה ויהיה בסדר. אוטוטו תחזיקי בידיים את אחת המתנות הכי גדולוץ שיש אם לא הכי גדולה❤

חבל חרדות לא טוב לך ולא לתינוק ולא לבית בכלל,

כי אם הכל בסדר חבל לפתח סתם חרדות, תמיד תהיי

במעקב ואם את רואה הכל בסדר תכניסי המון שמחה,

ככה בעזרת השם ישפיע על הוולד ויהיה תמיד בשמחה,

בהצלחה רבה והמון מזל טוב.

מבינה אותך כי ישלי חברה שלצערנו ילדה לידה שקטכ בהריון השלישי שלה ואז כשאני הייתי בהריון שלישי כל ההריון הייתי בחרדות נוראיות מזה, אבל הבנתי שממש ממש אין שום דבר שאנחנו יכולות לעשות כדי למנוע אלא רק תפילה להשם שיעשה הטוב בשבילנו. רופאים אומרים שחשוב לעשות מעקב תנועות אז זה ההשתדלות שאת יכולה לעשות אבל שלא נדע ממה שהבנתי זה קורה פתאום שאין תנועות וכוליי ז"א זה לא משהו בשליטתנו בכלל! שיהיו רק בשורות טובות ושמחות

כאשר יש חוסר בברזל, קודם מידלדלים המאגרים, כלומר יש ירידה ברמת הפריטין, לאחר מכן יורדת רמת הברזל בדם, ורק לבסוף חלה ירידה ברמת ההמוגלובין המכיל ברזל..

אז כדאי לתסף עוד ברזל חוץ ממה שיש בפרנטל?

פרנטל לדעתי לא מספיק

בפרנטל יש בהכל קצת,

עדיף לקחת כל דבר בנפרד (ברזל לבד, חומצה פולית, בי 12 ודי)

כדאי ממש להתייעץ עם הרופא

כי כמו שכתבתי ברגע שרמות הפריטין יורדות הירידה תלולה ובסוף ההמוגלובין צונח..

 

ותודה למק"ר שהאירה את תשומת ליבי לעניין

לתינוקת ששקלה 3.650 וזה היה מצוין עד שלושה שבועות לא יותר...

הבנתי שהמידה הראשונה ממש ממש קטנה כן הייתי מזמינה את המידה השנייה.

נולדה 2.900,כשזו הייתה ההערכה שבועיים לפני. לקח לפחות חודש עד שיכולתי להלביש לה אותם...

שלשום ראו שאחת נעלמה ואחת התכווצה, יכול להיות שחזרה?
מה עושים עם זה?

אני עשיתי דיקור סיני וזה עזר

בשבועות הממש ראשונית (6-5) היו לי התכווצויות שבאו בגלים והיו יחסית סדירות. בסוף התברר שזה תוצאה של עצירות... אז אם את סובלת מעצירות, תדעי שזה משפיע. חוץ מזה יש לי כאבים די לא נעימים בבטן מתחילת ההריון (אני בשבוע 11 כרגע), ברמה שאני לא מסוגלת שגומי של מכנסי פיג'מה נוגע לי בבטן או שמניחים לי יד על הבטן. זה קורה פשוט מהתרחבות האזור ומהלחץ שיש שם. לא היו לי ציסטות רציניות, רק אחת שהולכת ונעלמת, אז אני לא יודעת איך זה משפיע.

אני תמיד בעד להיבדק, מה אכפת לך? אם זה ירגיע אותך, זה כבר יקל עלייך. חבל להתמודד גם עם כאב וגם עם לחץ.

בגלל זה לא יודעת מה בסדר ומה פחות.
עכשיו את ללא התכווצויות ?

אבל התכווצויות ממש זה בעיקר סביב עצירות. הבזקי הכאב האחרים נגמרו אצלי לפני כמה שבועות. גם לחץ משפיע, אגב. בשבוע 5 הייתי בהיסטריה (באמת, יום אחרי התקף חרדה של ממש), והתעוררתי מכאבי בטן כל כך חזקים שלא יכולתי להתכופף. לא הייתה שום בעיה, זה רק היה לחץ. בגלל זה אני בעד ללכת להיבדק. גם אם אין שום דבר פיזי, זה מרגיע את הלחץ ועוזר להרגיע את הכאב.

אני ממש בשלב שלך, גם הריון ראשון

הכאב שאת מדברת עליו זה כאב של דקירות ? היה לי ממש עכשיו...

בכללי כואב לי בכל האזור התחתון של הגוף, בין התכווצות ללחץ, כאבי מחזור אבל בגדול. מידי פעם מרגישה דקירות קטנות.
🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

אני בחרדות..

אל תדאגי
תנסי להשאר רגועה..

לא היו עושים אותו.
הסיכוי שהפלה תגיע מא''ס הוא אפסי.

אבל תמיד,
לאורך כל ההריון,
יש חשש לשלום העובר.
כי אנחנו רוצות שהתינוק שלנו יהיה בריא ושלם,
ושחס וחלילה יקרה לו משהו.
מכירה את ההרגשה!!
בעז''ה הריון קל, תקין ומשעמם🤗💕

אבל היה צהוב עם פסים ורודים כאלה..

יכול להיות שזה סיבים מבגד או תחתונית?
אולי זו סתם הפרשה...

הפלה תבוא כדימום.
כל עוד אין דימום תיהי רגועה💕

אצלי ההפרשות תמיד צהבהבות

אולי מדובר בפטרייה, שהיא לא עסק כזה נעים אבל אין בה שום סכנה להריון או לעובר. אם אין דימום או כאבים, כדאי לבדוק אבל אין חשש ממשי ומיידי. בעיקר אם יש גם גרד וריח רע יש לזה משמעות בכלל

אבל עכשיו זה היה צהוב עם קצת אדמומיות
לא דם לגמרי אבל קצת ורוד

הפרשה דמית היא שונה מהפרשה צהובה עכורה... מה ראית? לי הייתה הפרשה דמית בשבוע 5 והכל היה בסדר, ראו המטומה קטנה שנוצרה מההשתרשות ונספגה אחר כך. בגדול הפרשה דמית זה ממש עדיף על דימום פרופר, ובטח אם היא קלה. אבל אם זה דם, צריך בעיקרון לבדוק

כנראה איזה נים שנפצע בנרתיק או בצוואר הרחם

שיהיה בשמחה וידיים מלאות!

כותבים על פתק מזמור לתודה ואת הבקשה שרוצים ומבטיחים לפרסם אחכ את הנס.ומניחים את הפתק מתחת לחנוכיה עד שנה הבאה..

רק הערה, פתחת ניק בשם זהה לגמרי לניק של מישהי פעילה פה, אולי כדאי לשנות כי זה מבלבל...

אני לא הולכת להיות פעילה ממנו אני חוזרת לניק המקורי שלי

יש @חדשה ישנה
יש @ישנה חדשה
ועכשיו גם יש לנו @חדשה-ישנה...

מזל טוב לך🤗💕
בעז''ה הריון קל תקין ומשעמם!

אולי המחזור החודשי שלך קצת יותר ארוך הפעם.
אולי לחץ. שינוי תזונה. פעילות גופנית שהתחלת? כדורים חדשים? את עוברת אזורי מזג אוויר שונים במהלך היום/השבוע? עומס כלשהו? קושי שאת עוברת?

זה הגיוני שזה תסמין של הריון?

אבל לכאורה בהריון יותר הגיוני שיהיו יותר הפרשות

זה גם יכול להיות היריון, כמובן.
אבל אי אפשר לדעת.

לי אישית לקח כמה שעות לקלוט שזה צירים...
צירים יכולים להתחיל גם בלי ירידת מים או יציאת הפקק הרירי...

הצירים יכולים להגיע גם ככאבים בגב התחתון ולא רק ככאבים בבטן.
אם יש כאבים חזקים ממולץ ללכת למרכז בריאות האשה לעשות מוניטור שיבדוק לך צירים.
בהצלחה💕

ועדיין- להקשיב לגוף שלך,
אם את מרגישה לחץ מתגבר, נגיד, זאת גם הופעה של צירים, פחות מדוברת.
אבל באופן כללי- כן, צירים מורגשים.
וזה לגמרי לגמרי נורמלי שבהריון ראשון באים למיון על צירים שהם לא "צירים", כי עד שזה לא מגיע- לא מבינים על מה מדובר. אז אם יש ספק- לכי להבדק. ואל תרגישי נבוכה בכלל אם יגידו לך שאת לא בלידה, את עשית את שלך.

וב"הצלחה מהממת, שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות

לכן לדעתי שווה ללכת אם יש איזשהוא חשש..
לי בהריון ראשון הצירים הורגשו רק ברגלים בחלק העליון שלהם.. זה היה הזוי אבל בכ"ז הלכתי להבדק ובבדיקת פתיחה היה פתיחה 8!!
התעכבתי עם זה הרבה בבית כי התפדחתי ללכת על דבר כזה אבל זה היה ככ חזק שמתישהו פשוט החלטתי לבדוק ולא משנה מה..
הכי חשוב זה להקשיב לעצמך!
בהצלחה!!😚

הוא יכול לצאת גם שבועיים לפני הלידה וגם רק ביציאת התינוק כך שזה לא בהכרח מדד.
ירידת מים גם יכולה להיות רק ממש בסוף אבל אם יש אז חייבים לנסוע לבי"ח לפי מה שאני יודעת

זה ממש קשה שלא יודעים למה לצפות.
אני גם ממש רוצה ללדת כבר, וממש קיוויתי שבשלב הזה אני כבר אלד או אהיה בדרך, אבל זה לא נראה באופק.. אני חושבת שבגלל זה אני מדמיינת שיש לי צירים, כל היום חופרת לבעלי שאולי זה זה.

אני חושבת שחצי מההריון אני סובלת מכאבי גב בכל מיני מקומות, במיוחד שבתקופה האחרונה ישבתי המון על המישב (בגלל הלימודים), מה שהגביר לי את הכאבים, ככה שאני אדע להבדיל בין הכאב שתמיד היה לי לבין ציר..

כל כאב בסוף ההריון חשבתי אולי זה זה, באמצע הלילה הייתי מרגישה משהו, ישר חשבתי אולי זה ציר
וכל הזמן אמרו לי שכזה יגיע אני אדע
בסוף ב'ה הלידה התחילה בכלל בירידת מים רצינית

הייתי בשבוע שלך לפני שנה בדיוק, ביום של התאריך המשוער בצהריים עוד דיברתי עם חברה ואמרתי לה כמו שכתבת- שזה לא נראה באופק,
ובלילה ילדתי (:

צריך לעשות הרבה עבודה עצמית עם כל הקטע הזה שזה ככ לא צפוי, לא יודעים מתי, לא יודעים איך, ממש חוסר ודאות, וזה כל הקסם

עצמה ..לא חייב לצאת לפני
צירים ברגע שהם חזקים וכואבים ומגיעים כל כ10 דקות זה זמן לצאת. אבל לפעמים יש צירים חלשים אבל סדירים וכמה שעות ואז גם אם הם לא מתגברים בכאב כדאי לצאת.
לא נהיים חכמים יותר מלידה ללידה בנושא הזה 🤷‍♀️

אבל כשזה מגיע קשה לפספס
הדרך הטובה בעיניי לדעת אם זה סתם או באמת זה לעשות מקלחת טובה, לשתות כמה כוסות מים ולנסות לישון. אם מצליחים כנראה שזה לא הזמן

בהריון הראשון, במהלך כל התשיעי הרגשתי קצת לחצים קלים וממש לא התייחסתי אליהם.

בוקר אחד הם היו קצת יותר חזקים, התקשרתי להתייעץ עם אמא שלי, שהזמינה ישר אמבולנס...
ואני התעקשתי שזה בטוח לא צירים!!!!!!!
ו... הגעתי עם פתיחה מלאה לבית חולים🤫

ולא יצא לי הפקק הריירי לפני...

רק בלידה אחת הרגשתי באמת צירים סדירים כמו שמתאים בספר.

אחרת הייתה עם ירידת מים לאחרת עם זירוז בכלל...

המסקנה שלי: אי אפשר לדעת🥴

ואם יש התלבטות- אין התלבטות!
עדיף להיבדק סתם..

הכי טוב, להתקשר להתייעץ עם המוקד אחיות.

בהצלחה ענקית ובידיים מלאות אושר

אז היא פשוט יצאה להליכה ארוכה.
מאוחר יותר התברר שזה היה צירים, והיא נכנסה להשגחה לכמה שבועות.

בקיצור, יש כאלה שיודעות להבין, יש כאלה שלא.
)לא יודעת לומר לך יותר מזה, כי אין לי ניסיון משל עצמי)

כל אחת חווה צירים קצת אחרת, לפעמים התחושה היא בגב תחתון או אפילו באזור פי הטבעת . כאבי מחזור זה גם מתאים.
אבל כדי שצירים באמת יתפתחו ללידה זה אמור להיות בתדירות קבועה יחסית ועוצמה גדלה.
אם את מרגישה איזה כאב שחוזר על עצמו כל כמה דקות כדאי לשים לב אם זה עקבי. בד"כ בלידה ראשונה יש הרבה זמן של צירים חלשים יחסית ומרווחים ארוכים. וזה יכול להתחיל ולהעלם לכמה שעות או ימים. לידה פעילה נחשב כשהמרווח בין הצירים הוא כבר יורד מתחת ל10 דקות לפחות במשך שעה (אולי טעיתי במספרים ככה זכור לי)

יש מקרי קיצון של סף כאב גבוה שלא שמות לב לצירים עד שזה כבר ממש לידה. ויש כאלה עם לידת בזק אבל זה באמת נדיר

אם את מלווה בדולה או אמא שלך- תתקשרי, תשאלי.. בד"כ תדענה להכווין אותך

שאולי יבואו ואולי לא.

אנחנו מתחתנים עם מי שנמצא מולנו, היום.
כן, כולנו משתנים לאורך החיים, אבל זה לא משהו שאפשר לדעת. השינויים יכוליפ להיות לכיוון משהו שיימצא חן בעינינו יותר, אבל גם הפוך.

ספציפית אם אלך עם הדוגמא שלך: מכירה מישהי שהיתה סבבה עד החתונה, בשני ההיריונות הראשונים הקיאה המון, רזתה המון, ומאז, כבר קרוב לעשור היא מאוד רזה.
אז לא, אל תסמוך על כלום.
חוצמזה שאישה (וגם גבר) צריכים להרגיש אהובים כמו שהם עכשיו. תחשוב, נניח, שבחורה אומרת שהיא תתחתן איתך מתוך אמירה שכשאתה תתבגר יותר והזמן יעבור אתה תהיה קירח, כי זה מה שהיא אוהבת. אני, אישית, לא הייתי מרגישה טוב במערכת יחסים כזאת.

ולפותח - בהצלחה!!

אתה מתחתן עם מי שנמצאת מולך *כרגע*, ולא עם מי שהיא תהיה בעוד כך וכך שנים.

ובלי קשר בנושא הזה-
יש מלאות שמרזות עם השנים
יש רזות שמשמינות עם השנים
וכמובן-
יש מלאות שנשארות מלאות
רזות שנשארות רזות
מלאות שמשמינות
רזות שמרזות.

כל אחת והגנים שלה...

מאחלת לך שבעזה שתמצא את האחת שלך....

היא עשתה ממוגרפיה ולא ראו שום דבר מחשיד.
גיל 50 עברה כריתה של שד.
יכול להיות הרופאה אמרה שזה מקסימום דלקת בשריר.
איך מטפלים בזה??

רופא נשים הוא לא הכתובת

אבנים בכיס המרה,
שריר תפוס(יכולה לנסות לחמם את האזור ולמרוח וולטרן)

היא עשתה ממוגרפיה ולא ראו שום דבר מחשיד.
גיל 50 עברה כריתה של שד.
יכול להיות הרופאה אמרה שזה מקסימום דלקת בשריר.
איך מטפלים בזה??

אם זה דלקת בשריר אפשר לקחת סטרואידים או אדוויל. אבל סטרואידים כמובן דורשים מרשם רופא. בנתיים שתנסה לשים רטיות חמות ולמרוח וולטרן ולראןת אם יש הקלה כלשהי.

הכאבים מקרינים לגב?

תודה על העצות!
מעבירה לנ

היו לי פעם דקירות באיזור הזה מתנוחה כפופה בהנקה..
אני מניחה שהיא כמובן לא מניקה, גברית אולי באמת זה עניין של יציבה, שובה לראות מישהו מהתחום

הלוואי שתחזרי אלינו בקרוב מאד

וכולי תפילה שעד שנה הבאה יהיו לך ידיים מלאות באוצר!

כואבת איתך

שולחת חיבוק 

דווקא אני בעד הפןרןם להוציא את הכאב והתסכול,
מאחלת לך שתמצאי את האושר, את הדרך להתרומם ולהרים את הראש.
אגיד לך משפט שנכנס לי עמוק ללב- החיים יותר חזקים מהמוות. ואת תמשיכי להילחם עד שתזכי לתינוק בריא ותצאי בידיים מלאות.
אני יודעת כמה זה קשה וכואב, אני גם בשלב הזה אחרי לידה שקטה והיריון ראשון.
אבל יש בנו כוחות לא תאמיני כמה... עם כל הכאב תמיד נמצא את הדרך להתרומם אל האושר.
מאחלת ומתפללת בשבילך שזה יקרה במהרה.
שולחת חיבוק חם ועוטף.

פותחת- חיבוק גדול לך,
הלוואי שתהיי אמא מאושרת לילדים בריאים, בקרוב.
הלוואי!!
❤️❤️❤️

מתפללת עלייך

לא יודעת כמה עולה פרטי אז לא יודעת מה ההפרש שנותר לכם לשלם.
בכל מקרה לדעתי רופא בבי"ח הוא לא חפפן (בלי להכיר את הרופא הספציפי)
להיפך דווקא רופאים פחות מנוסים שמים דגש על דברים שרופא מנוסה בוחן מחליט שזה שום דבר וממשיך הלאה.
כלומר, אם כבר, הייתי חוששת שהוא יציין ממצאים שאין מה לחשוש מהם כחשודים ואז זה סתם יכול להלחיץ אבל לא הייתי חוששת שהוא יפספס משהו.

ונכון באמת מדובר בבית חולים זה לא רופא באיזו מרפאה ...

שבדיוק עשו/עושים השבוע את המבחן שמסיים את ההתמחות ועכשיו יהיו רופאים מומחים:
אחרי הכמה שנות לימודים שלהם, יש להם סטאז, שזו התמחות כללית.
אחריה הם בוחרים התמחות בתחום ספציפי (למשל, נשים, משפחה וכו). התמחות ברפואת נשים היא משהו כמו 7 שנים. התמחות ברפואת משפחה נחשבת להתמחות הקצרה ביותר והיא לוקחת ארבע שנים.

לוקח זמן עד שמתמחה מקבל מטופלים לבד, וגם אז יש ליווי ומדריך/מדריכה שאיתם מתייעצים.

מה שאני רוצה לומר שזה שהוא צעיר לא אומר הרבה על המקצועיות שלו (אלא אם כן יש לכם בעיה ספציפית שאתם מחפשים מישהו עם הרבה ניסיון בה, ואז באמת פחות כדאי רופא צעיר, כי הוא ראה פחות). הוא מקצועי, הוא יודע המון. המבחנים קשים ולא פשוט לעבור אותם. לומדים אליהם חודשים. באמת חודשים.
היתרון לרופאים צעירים הוא שהם היו פחות זמן במערכת ולכן סביר שפחות שחוקים. וגם הם פחות "מאובנים" בתפיסות שכיום פחות רלוונטיות.

מבינה מה שאת כותבת.
משהו בלב אומר לי לזרום עם אותו הרופא
כי הוא עשה לנו סקירה מוקדמת
והיה ממש ממש מקסים ..

אגב אני יודעת שרק בפרטי מקבלים דיסק וסרטון של הבדיקה
באסה

ואם התרשמת שהוא טוב, לא הייתי דואגת (עד כמה שאפשר לא לדאוג בהיריון ;) )

עד עכשיו אין סיבה ממשית לפרטי.
קחי בחשבון שבפרטי יש להם בד"כ יותר זמן ולפעמים גם ציוד חדיש יותר.
בקופה יש רופאים שיכולים להריץ מאוד ולתת לך הרגשה של 'עוד אחת'. כיוון שכבר פגשתם את הרופא ואהבתם, יכול להיות שאין לך ממה לחשוש.
בכל מקרה, תרגישי בנוח לשאול אותו שאלות ולעכב אותו להסברים אם זה חשוב לך.

בעיקרון מאוד חשוב שיהיה רופא מנוסה ובפרטי הבדיקה היא יותר מורחבת

אגב באיזה שבוע הכי כדאי לעשות אותה?

המאוחרת חשובה יותר כי יש דברים שלא ניתן לראות במוקדמת
מצד שני אם אישה חטשבת שתרצה לעשות בדיקת מי שפיר במידה ויהיה צורך כדאי לעשות את המוקדמת
רופאים פרטיים ממליצים לעשות משבוע 23
אבל אם לא עשית אף בדיקה אחרת כדאי מוקדם יותר

הכי אני בכל ההריונות
ותכלס מלחיץ אותי להזכר בזה
ממני שיולדת שבועיים אחרי המשוער

אני כל לילה הולכת לישון ואומרת לבעלי שאולי אני אעיר אותו הלילה, וכל בוקר מתעוררת כשהוא כבר לא בבית..

אני רוצה כבר ללדת..

יש לה פרוצדורה של שאיבת השאריות (אבל כנראה תלוי כמה נשאר), שהיא הרבה יותר קלה ומהירה מהיסטרוסקופיה וכדומה.
מה שכן - זה רק בפרטי, נדמה לי, וזה יקר למדי... (לדעתי זה שווה כל שקל, אבל בכל-זאת אומרת).
תרגישי טוב!

פעם גרידה,
פעמים ציטוטק,
פעמים היסטרוסקופיה.

קודם כל חיבוק גדול.
זה קשה.זה כואב. זה מדכא.
הנחמה היא שזה זמני, עובר. והנחמה הגדולה היא בסוף, הבייבי שעכשיו ממש ישן שנת ישרים ;)

תבקשי הפניה מרופא הנשים,
גשי לעשות אולטרסאונד בקופה.
שם יכתבו לך האם נותרו שאריות ברחם.
אם כן, את צריכה לקבוע תור להיסטרוסקופיה אבחנתית (למיטב זכרוני צריך לקבוע לאחרי הווסת).
אם את ממאוחדת בירושלים, ממליצה על דר פוס ממשגב לדך.
מקצועי, מיומן ואנושי מאד מאד.
תרגישי טוב.
חושבת עליך.

שיש עם מי לדבר!!
הדאגות הכריעו והחלטתי לגשת.. כרגע אני בהמתנה להיכנס לרופא.. מקווה להיות מאוחרי זה, זה מחזור שהתחיל באוגוסט ופשוט לא נגמר.. מתיש נפשית ופיזית ושלא נדבר על המרחק שקיים ומקשה עוד יותר 😥

תעדכני.

אז בשעה טובה הווסת הגיע ממש אחרי שהגעתי הביתה מהרופאה.. חוק מרפי כבר אמרתי? היא הסבירה לי שלא יכול להיות נזק שהחלק כל עוד לא קיבלתי מחזור.. אבל אם מקבלים חשוב שזה יצא ואם לא אז לעשות היסטרוסקופיה.. והביא לי הפניה מראש שיהיה לי כשהמחזור הסתיים.. למזלי זו הייתה הרופאה שעשתה לי שאיבה וניסתה להוציא את השארית שניתקעה עוד כשהייתי מאושפזת אז הייתי די רגועה

מקווה שהכל יסתיים מהר ובצורה הטובה ביותר

זאת אומרת שעבור 24 שעות בלי להקיא

תביאי לה תה עם סוכר או דבש
מרק עוף!! (תכיני במיוחד אפילו)

רפואה שלמה!

בד"כ נתתי לשתות את המים של המרק, כי זה הכי הרבה שהצליחו להכניס

אולי מישהי פה תדע להגיד האם ירקות נחשבים טובים לעיכול או לא

וגם אם הילדה רוצה? תני, גם את העוף
שתוכל, שיכנס לה משהו לגוף

אם זה לא נראה לך כמו יתוש/חצ'קון ואת רואה שממשיך לכאוב אז כן הייתי מציעה לך לבדוק. גוש זה תמיד מדליק נורית אזהרה,
ותבדקי את האופציה ללכת לרופאה ולא רופא גבר.. פחות מביך בעיניי

בסדר תודה.

את יודעת לאיזה סוג של רופאה אני אמורה ללכת בכלל? עור? 

ואם זה לא קשור אליה היא תפנה אותך לגורם המתאים
בשורות טובות!

כמו של חצ'קון?
יכול להיות שזה שערה שגדלה לא טוב ובגללה יש דלקת במקום.
אם זה אכן זה ואם תופסות את זה בזמן, יש איזו משחה שאפשר למרוח והיא עוזרת למוגלה לצאת.

בכל מקרה, חושבת שכדאי ללכת לרופא, אפילו שזה מביך.
אם יותר נוח לך, ואם זה אפשרי, לכי עם בעלך. אצלי אישית זה מקל ללכת איתו חדברים כאלה.

אם ממשיך תיגשי לרופאת משפחה והיא תתאים לך משחה מתאימה.

זה כואב ובאמת מרגיש כמו גוש
הרופא נתן לי משחה ועבר ממש מהר.
בהצלחה!