פורום הריון ולידה (עמוד 2380)

להפקד בזרע של קיימא..
הלוואי
אמן
בשרי לנו כאן בשורות טובות!
💜❤️🧡

הציפיה הזו באמת יכולה להיות מורטת עצבים...
אולי תנסי לפנק את עצמך בדברים שאת אוהבת כדי לנסות להשתחרר. אמבטיה מפנקת, מסז' מרגיע, קניות, טיול בטבע, ספורט, ים... מה שעושה לך טוב. להעסיק את עצמך בדברים כדי שיהיה פחות זמן לחשוב

בס״ד

ועידוד! ההמתנה היא קשה ומורטת עצבים... גם לי היה קטע של ביוץ מוקדם. זה קרה לי לקראת שני הריונות. אני זוכרת כמה זה היה מתסכל ומייאש ומלחיץ. 😢

לגבי השאלות ״איך לא מתייאשים ואיך משחררים?״. אין לי תשובה גורפת. זה קשה מאד באמת. כי רוצים כל-כך והציפייה כל-כך נוכחת בכל שלבי החודש...

באופן אישי, אני חושבת שהמסלול שבחרתי אז עזר לי להתמודד עם ההמתנה. אני לא רציתי ליטול תרופה כל עוד לא הייתי ממש מוכרחת אז הלכתי על שיטה בשם ״שיטת אביבה״. זה קרה כמה וכמה חודשים אחרי שהבנתי שהביוץ מקדים פעם אחר פעם. עוד בזמן שדיברתי עם המדריכה חשתי הרגעה גדולה כי היא היתה מאד אופטימית. וגם לתרגל את התרגילים ניתב אצלי את התסכול לכדי עשייה וזה עזר לי מאד.

אה, וגם להיות עם ליווי הלכתי מבין, תומך, מעודד (בלי קשר לשיטת אביבה, בנוסף). התייעצנו אז עם רב שממש עודד אותנו שקיימים הרבה מאד פתרונות (ברמה ההלכתית) למצב שלנו ושבע״ה הכל יהיה בסדר. זה גם היה חיזוק גדול מאד בשבילי.

בסוף ב״ה המחזורים התארכו וזכינו להיכנס להריון.

אבל אני לא יודעת עד כמה כל הנ״ל רלוונטי לך בעצם, היות שאת מספרת שאסטרופם כן דחה לך את המחזור. (סיפרתי בכל זאת כי אולי משהו מזה ידבר אלייך).

תראי יקרה, נשמע שיש לכם פתרון טוב ביד, משהו שעובד לכם, ב״ה! (חוץ מהקטע של ההורמונליות אולי, אבל זה משהו שגם הרגשתי עם שיטת אביבה 🤷🏼‍♀️...). אז אני חושבת שזאת כבר בשורה טובה מאד!!!

כמו שאת מן הסתם יודעת, גם כשכל התנאים נמצאים, הסיכויים להיכנס להריון הם של כ-25% כל פעם. כך שזה שלא נכנסת הפעם לא אומר כלום. ב״ה פתרתם חלק משמעותי וקריטי של הבעייה ויתכן מאד מאד שבאחת הפעמים הבאות זה יקרה בע״ה!


שולחת לך עוד פעם המון חיזוקים!!! מתפללת עלייך שהכל יסתדר בקרוב מאד ושתבשרי לנו בקרוב בשורות טובות!


(התפללתי עלייך בשבת 💗)

אני מטבעי פסימית
ודווקא רוצה בהתמודדות הזו לעבור את התהליך באמונה, בשמחה.
אבל על פעם מתרסקת מחדש עם האכזבה.
ואז צצות מחשבות אולי יש עוד בעיות? למה זה לא הצליח?

ובגלל הגיל שלי לא אתעסק "שנים" בפוריות. ומכיוןן שיש ילדים ב"ה לא יודעת כמה אלך על טיפולים מורכבים. התגובה שלך עודדה אותי והכניסה לפורפורציה....

תודה לך
והלוואי וכולנו נתבשר בטוב

בס״ד

גם אצלי היו כבר ילדים ב״ה, מבינה מאד את המקום שתיארת.

מאחלת לך שתצליחי! להיות עם האמונה והשמחה שאת רוצה לעצמך בתהליך הזה.

לקבל את עצמינו על הקושי ולהיות, עדיין, באמונה ובשמחה, זה באמת מתכון מנצח כדי לעבור את החיים האלה בעולם הזה... ואת ממש מהממת על הרצון הנעלה הזה, שתדעי.

שה׳ יברך את כל המאמצים שלך ושכל תפילותייך תתגשמנה בקלות, בבריאות, ובשמחה — בקרוב מאד 💗

מצטערת לשמוע 😔
פעם ראשונה שאת לוקחת? כמה ימים כבר?
אצלי 4 ביום לא השפיע אז יכול להיות, אבל יש זמנים שהכדור יותר משפיע (לא זוכרת מתי בדיוק כדאי לקחת)

כן השפיע, לקחתי את הישראלי (שיותר עזר) ולא את היקר מקנדה

לוקחת 2 בלילה ו1 בבוקר, לפי ההוראות של הרוקח..
הוא ממש מרדים אותי, אז מתלבטת אם יעזור להוסיף עוד אחד בצהריים

ואם זה לא עוזר תבקשי מהרופא זופרן ותשלבי.. בכל מקרה לא הייתי ממליצה להפסיק דיקלקטין בבת אחת כי אז ההקאות מחמירות בצורה קיצונית ומבינים שזה בעצם כן עזר

יש גמ"חים בכמה ערים,
בטח יהיו פה נשים שידעו יותר פרטים

לוקחת ותוך 3 שעות מקיאה אז סביר להניח שהתרופה בכלל לא נספגה וגם לא התחילה לעבוד.

תנסי לבקש מרופא משפחה מרשם לזופראן. תתחילי לקחת את הזופראן קודם. כשהו יתחיל להשפיע ויפסירו ההקאות תתחילי לקחת את הדיקלקטין.
אחרת זה בזבוז כסף..

לפעמים אפילו מהמים שאני בולעת עם הכדורים..
אני כבר מתוסכלת ברמות

תקבלי עירוי נוזלים עם זופרן זה ישפר אותך לכמה שעות תתחילי דיקלקטין וזופרן על בסיס קבוע.. תקראי קצת מה זה היפרמזיס..

הוא יתן לי עירוי?
מחר יש לי תור אליו..

אני לא מקיאה 30 פעם ביום..
אני מקיאה 3-4 , אבל חלשה בטירוף ממש.
כמעט לא אוכלת ולא שותה.. הכל דוחה אותי..
וירדתי כמעט 8 קילו בחודש..
וכמובן שאני עם הדיקלקטין, שזה מוזר שאני מרגישה את כל זה למרות הכדורים

אני לא יודעת מה ההגדרה המדויקת של היפרמזיס, אבל זה בכל מקרה נשמע לי די קיצוני. אם את לא מצליחה לשתות זה גם יכול להיות מסוכן, לך ולעובר. שלא חלילה תתייבשי!

זה הריון ראשון?

אני עם דיקלקטין מקיאה 3 פעמים ביום.. ובלי 50.

הרופאים קשים עם לתת כותרת היפרמזיס צריך למצוא רופא שילך איתך על זה אבל חשוב לדעת שזה יכול אםילו לתת לך שמירת הריון במקרה הצורך.

 

ההגדרה של היפרמזיס- הקאות עד התייבשות, חולשה, ירידה במשקל בשליש הראשון של ההריון. 

תנסי ללכת למוקד קופת חולים לבקש עירוי עם זופרן זה יאושש אותך.. ותמשיכי עם דיקלקטין במקביל לבקש מרופא משפחה מרשם לזופרן ( טיפ- לא לקחת זופרן בלי נורמלקס עושה עצירות נוראית) אבל זה מפחית משמעותית את ההקאות ואת הבחילות ועוזר.. בתקווה!

יש נשים שגם זה לא עוזר ורק עירויים מאוששים והיום אפילו יש מושג של אשפוז ביתי וקבלת עירויים בבית

 

אני זמינה בפרטי לשאלות בנושא.. בבקשה תנסי לעזור לעצמך לסבול פחות..

הוא נתן מרשם לזופרן

שעות. אבל 3 שעות זה המינימום.

דיקלקטין פחות יעיל במקרים קשים או הפרמזיס במיוחד אם עדיין מקיאים חלק מהכדור
אבל אם מתמידים זה כן יכול להקל קצת

הייתי מחכה לאיחור... שזה הסימן הראשון להריון (שהמחזור מאחר)

ובשנייה טרם רואים..
ממליצה לך לא לבדוק כ"כ מוקדם, זה לא אמין
חכי לאיחור ותבדקי שוב

יולדת
היה סבבה לגמרי
לא צריך משהו מדי מיוחד... בסך הכל כפתור להתחלת ציר, לסיום ציר, ושישמור את הנתונים

בשעה טובה!

לא לשתות הרבה לפני י הבדיקה
כשקו התוצאה זהה/ חזק מפס הביקורת זה אומר שהביוץ יתרחש בזמן הקרוב הימים הפוריים הם מרגע שזיהית עליה בהורמון הביוץ למשך כיומיים

ומחובר לחשמל
ובלי מים
אז הוא היה צריך להיות מקולקל.
אחרת הלחיצה הייתה קופצת...
נשמע לי שהוא נהרס

את חושבת שאולי רק הלחיצה התקלקלה?

השאלה היא אם זה בסדר להרתיח בקומקום הזה. לא מפריע לי לכבות אותו ידנית, לפחות עד שנקנה חדש.

אפשר מה שבטוח לחמם סיר מים על הגז...

ואם אין מים - הוא לא יקפוץ (חבל, זה יכל להיות פתרון למקרה של טעות...).

וכן קומקום יכול להישרף אם הוא דלוק ללא מים.
נס שלא שרף דברים אחרים

שיכולה להיות.
הלוואי, אמן!!
❤️❤️❤️

כמה זה קשה, 

אין לנו אפילו מושג 

 

נראה כמו תהליך שהוא נדנדה אדירה לגוף ולנפש!!!

 

יש משהו שתוכלי קצת להעלות את עצמך?

 

הלוואי הלוואי הלוואי שיצליח, וזה הפעם האחרונה לפני השמחה

גיבורה שאת
מה שלומך עכשיו?
אכלת ארוחת ערב טובה?
תפנקי את עצמך

יש לי בחילה נוראית
לוקחת אנטיביוטיקה קשוחה
ומסתבר שלא אכלתי טוב לפני שלקחתי אותה

תצליחי לאכול עכשיו משהו?
כנראה זה כבד על קיבה ריקה

אבל מרגישה מזעזע באמת

והלוואי הלוואי הלוואי

בס״ד

שתבשרי לנו

טוב
טוב גלוי
טוב גדול

בקרוב מאד מאד בע״ה. איתך 🧡

מתפללות איתך לבשורות טובות!

זאת תקופה קשה! השבועיים האלה שמרגישים כמו נצח..
כתבת גם שאת לא מרגישה טוב, אז בכלל..
אבל כשתרגישי טוב, מהנסיון שלי (6 החזרות! ב"ה 2 מתוכן הצליחו) מה שהכי עוזר לי זה לעשות בתקופה הזאת כמה שיותר דברים שמשמחים אותך. לדחוק הצידה כמה שאפשר מטלות בית וכו', ופשוט להנות מתחביבים, חברות, משפחה וכל מה שיעשה לך טוב על הלב.

עוד מעט חנוכה
חג של אור.
נתפלל חזק חזק
מחכה לשמוע על הישועה שלך 🧡🧡🧡

ממש לא פשוט..
ה' ישלח לך ישועה בקרוב אמן

דבר ראשון שולחת מלא כוחות על כל ההמתנה הארוכה הזאת!
דבר שני...
אתם במעקב של רופא פוריות?
תראי, בגדול כל הדברים האלה (הפלות וכד) מוציאים את הגוף מאיזון הורמונלי. ממש תדמייני שאת שטה בסירה להנאתך ופתאום הים נהייה סוער ואת בקושי מצליחה להמשיך לשוט בכיוון שהיית... אז ככה הגוף מרגיש...
אפשר לעזור לו.
פעילות גופנית משחררת הורמונים שעוזרים ליציבות המע' ההורמונלית. לא צריך הליכה של שעתיים 3 פע' ביום!
אבל גם 2-3 פעמים הליכה של חצי שעה + לנסות להקפיד על פעילות יתר במהלך היום (מדרגות, אפילו רק קומה אחת! לחנות את האוטו קצת יותר רחוק, ללכת לסופר ולא לנסוע (תלוי מה המרחק...)) ממש יכולים לעזור לגוף להתאזן...
בנוסף מים מים מים. לשים לב שכשאת מרגישה רעבה, לעצור שניה ולבדוק שזה לא צמא. אולי אפילו לעשות הרגל לשתות תמיד כמה לגימות לפני האוכל כדי להרגיל את עצמך לעשות את הבדיקה הזאת... זה גורם מס' אחת לצריכה מופחתת של מים (וממילא צריכה מוגברת של אוכל).
המון בהצלחה...

ואני ממש פעילה גופנית.. לא מוותרת על הליכה יום יומית וכו'

ובקבוק תמיד צמוד אליי!

לא יודעת

 

אנחנו במעקב אצל רופא פוריות, אך הוא ממליץ במקרה שלי רק על IVF , לטענתו יכול להיות  מצבים שגם חצי שנה ביוץ בצד הלא תקין ופעם אחת בצד התקין, כך שהפוריות שלי נפגעת הרבה.. במיוחד שברקע יש ניתוחים קיסריים..

לא יודעת , אני יודעת שהוא מאוד מומחה והוא מנהל מחלקה במקום דיי מוכר 

 

הייתי משלבת השתדלות ותפילה
עושה דברים שמעודדים איזון (אגב, גם בצד של הגבר אפשר לחזק, מקווה שעשיתם בדיקת זרע)
ובמקביל מתחילה את ההכנות (הנפשיות בעיקר) לטיפול הפריה...

אה ושולחת לך סיפור ממש מעודד באישי פשוט זה אאוטינג גדול...

בהיריון דווקא. וזה היה כתוצאה מלקיחת כדור בשם דופסטון שספג לי את ההמטומה.
וזה גרם לכאילו דימום בצבע חום. ממש היה נראה דם רק חום.. זה אומר שזה דם ישן שישב בגוף והתייבש. לפחות אצלי זה מה שהיה...
אולי זה גם אצלך ככה.
במיוחד שאת לוקחת משהו הורמונלי למניעה
נשמע תואם...

הכי מלחיץ בעולם? דווקא לא נשמע לי.
מה זה? לא יודעת.
למה זה מיימי? כנראה מעורבב עם הפרשות אחרות או משו.. מאיפה יגיעו לשם נוזלים?
אם זה בכמות גדולה הייתי נבדקת.
את מחברת טבעות? אולי את לפני מחזור?

באיזה כמות? ברמה של להחליף פדים?

וזהו נגמר

מלחיץ אותי..כי בגוגל רשום כל מיני דגרים הזויים

אם את מחפשת דברים בגוגל, תמיד תכנסי לתוצאות של אתרים מקצועיים. חבל על כאב הלב.

ממה שאני יודעת יש שני סוגי מונו
אחד שמסוכן להריון
והשני שלא מסכן את ההריון
הכוונה שלי להדבקות של העובר ברחם במצב שיש הריון
אני הייתי הולכת לרופא משפחה מבקשת בדיקת דם למונו ואדמת נראה לי שזה ספירת דם אבל לא סגורה סופית
ושואלת אותו על המונו כדי להבין את הסיכון
במקרה שיש לו את המונו המסוכן להיריון ממה שאני זוכרת ממומלץ ממש לא להכניס להריון תקופה מסוימת

א. אדמת זו מחלה די נדירה היום, ויש לה פריחה אופיינית. יש הרבה מחלות עם פריחה. לפעמים יש גם פריחה רק מהחום, או אפילו כתגובה אלרגית.
בן כמה הילד? קיבל חיסון לאדמת? נחשף למישהו חולה אדמת?
אם היה חולה באדמת, אני מניחה שאפשר יהיה לראות את זה בבדיקת דם.
ב. אם הרופא אמר לך שכנראה הוא חלה במונו- האם הוא כבר החלים? האם יכול להדביק אחרים?
את צריכה לברר את זה מול הרופא.
אם את בעצמך חלית- והחלמת, אין לך ממה לחשוש.
אם לא חלית, והילד עדיין חולה, אז אולי באמת כדאי לחכות קצת עם הריון נוסף, עד שלא יהיה חשש בכלל.
ג. בדר''כ רופא נשים נותן הפניה לכל הבדיקות החשובות בתחילת ההריון. גם בודק נוגדני אדמת.
אבל יש אחוז מסוים של נשים שלא מפתחות נוגדנים גם אחרי חיסון נוסף. ואם ככה, אין יותר מידי מה לעשות עם זה. רק להיזהר

לפעמים לוקח זמן עד שמאבחנים מונו.
לי היה כשהייתי בת 11 בערך. ורק אחרי חודש בבית עם חום ומליון בדיקות גילו שזה זה .
ולקח לי הרבה זמן להתאושש.
גם אצל גיסתי לקח כמה שבועות ארוכים עד שאבחנו.

ויראליים כאילו באמת מעניין אותי מה עושות אימהות לארבעה וחמישה ילדים ,אין לזה סוף 

אוף...

ואני גם לא לוקחת מניעה ולא רוצה להתחיל לקחת רק בגלל זה ולשגע את הגוף שלי (בחיים לא לקחתי מניעה)

לא יודעת מה לעשות ממש מבולבלת..

 

למי לפנות ?

אני חושבת שאפילו לא צריך רופא נשים. רופא משפחה יספיק.

ברור שלא מחכים עם הריון בגלל כל מחלה.
אבל חשד למונו- זה משהו אחר.

בלימפוצייטים אטייפים שזה בדרך כלל אופייני במונו הרופא אמר לי לחזור על הבדיקות ביום חמישי הקרוב כדי לראות מה יש לו עשו לו ספירת דם כללית ואז שמו לב לזה הוא בעקרון מצונן ומשתעל (אין לו קורונה בדקנו ויצא שלילי)והייתה לו פריחה שעברה אחרי שנתתי לו פנסטיל בטיפות ככה שלא ברור מזה ואני רועדת להכנס להריון ככה כי אולי הוא הדביק אותי במשהו ואפילו אין לי מושג מזה אז אני לא יודעת אפילו מה לבדוק

ל90% מהאוכלוסיה יש נוגדנים כימעברו אז זה באיזשהי רמה

לגבי האדמת יש אחוז כזה של נשים שלמרות החיסון הן בלי נוגדנים או עם כמות נוגדנים גבולית.

(כמוני...)

תדאגי לחסן את הילד בזמן ולהיזהר מילדים אחרים חולים בתסמינים של אדמת... זה די נדיר בימינו

לא ידעתי שזה מונו את בטוחה שcmv=מונו כי לפי מה שהבנתי זה משהו שונה לגמרי

שיש לי נוגדנים תודה רבה

שני סוגים של מונו.

אחד שמסוכן בהריון והשני לא.

אם יש לך כבר נוגדנים לcmv, אין לך מה לדאוג מהבחינה הזו

מקווה שתצליחי לחזור טיפה יותר טוב. בהצלחה

אולי התכוונה לספר לך וחיכתה לסיטואציה מתאימה?
קרה לי פעם עם חברה קרובה שבסוף גילתה משהו בדרך עקיפה
התכוונתי לספר לה פשוט חיפשתי את הרגע
ויצא עקום 🤷
זה קורה
וגם את כזאת נשמה אז אולי היה לה ממש קשה לצער אותך

לב לב לב 💓

שמשהו חיצוני משפיע על כל הבית..
אוף
...
תירגעי בחדר. תנשמי. תשתי...
תאכלי שוקולד...
ותהי עם עצמך... מאמינה שעוד מעט זה ירגע..
ותראי את הטוב או שזה יראה לך פחות נורא..
(אולי זאת שעוזבת חששה לפגוע או לאכזב אותך ולכן לא אמרה לך דבר)
(מדברת רק מניסיון)

מה אני עושה מחר בעבודה?
להגיד לה שאני יודעת?
לחכות שתספר?
לשאול למה?
אוף אין לי כח

אם את לא חושבת שתצליחי לעמוד בזה אז מציעה
שתדברי על משהו בעבודה שהוא בעוד חודשיים ובטח היא קצת תובך ותפתח את זה בעצמה כי היא כבר לא תהיה שם הרי...

אבל בזמן האחרון היא נהייתה שבלול
וניסיתי לדבר איתה אבל היא בונקר

אם הפכה לכל כך עגולה

קצת צחוקים..
לא נעים בכלל, מבינה את הסיטואיישן

הייתי מציעה קודם לבחון למה הארוע הזה ככ מטלטל אותך.
איפה זה פוגש אותך ופוגע בך.
האם את מרגישה נבגדת?
מרומה?
האם נראה לך שהיא לא מכבדת אותך?
מה זה מלמדת עליך שהיא לא שתפה אותך?

תנסי לזקק לך איזה רגש נפגע, לאחר מכן הייתי מחבקת ומנסה לשקם את הרגש שנפגע.

חיבוק! נשמע מטלטל ולא קל.

וחיבוק לך @מחכה עד מאוד שמתי גם לב לזה, שהקשרים שלנו בעבודה הם הרבה פעמים מציפים את הנפש. 

 

את אומרת שהיא עובדת שלך, נכון?

 

מנסיון שלי, הקשרים האילו ממש ממש לא קלים. 

אולי היה לה קשה שאת האחראית עליה ומתוך זה היא לא סיפרה לך?

 

בכל מקרה, הרגשות קשים

בתקשורת עם בני אדם....
איך אומרים?
זה שלה.
הרפתי...
א בל!!!!
זה לא נורמלי לעבוד בעבודה כמו שלי
שהיא קשהההה
וגם להיות אמא!!!
אין לי כוח
מגיעה ב 3 או 4 הבייתה
לא נשאר בי אמא
רק סמרטוט
ואני לא בהריון
הלוואי
מה יהיה אז?
אוף
ילדים מוזנחים
משפחה חד הורית
קרי
רק עם אבא....
בנות להוריד משרה??
ואז המשכורת תרד ממששש
אבל האמא תחזור קצת
מה אתן אומרות

אני עובדת עד 12:40 (עגבניות) וסמרטוטית ממש

זה משמעותי כי בעלי כרגע לא בעבודה ממש מסודרת
אלא כל חודש בחודשו.....
ואין לי כח שיחזור האשראי

אלי הטוב אני אוהבת את ילדי
תו לי פרנסה בלי מאמץ כזה מטורף
זה לא תפקידי
אני ככ מודה לך על ילדי
למה ביום חופשי אני אמא מושלמת
כמעט
לא יודעת מה אתה רוצה ממני
לעבוד כמה שיותר?
כדאי שיהיה אוכל
או להרפות
ולהיות אמא

להכין את המערכים , לבדוק מבחנים, להיות בקשר עם הורים...
וגם ללמד פרונטלי זה תמיד מאוד מתיש
שיעור אחד זה כמו 3 שעות משרד (מבחינת מאמץ)

אולי פשוט התעייפת ולא בטוח שחכם לקבל ככה החלטות
אח''כ מתחננים לקבל עוד שעות
ובתכלס להיות בבית ב 15 או 16 זה לא רע בכלל

אם את מתחילה להרגיש לא טוב וכו.

מקווה שזה ייצא מהר.

זה לא בריא גם לא בהריון.

אבל בעקרון מה שמדאיג בהריון עם אוכל שעשוי להתקלקל זה בעיקר סלמונלה שזה נמצא יותר במוצרים מהחי, שמעתי גם על טחינה וחומוס, אבל לא ידוע לי שעשוי להימצא בעוגות.הכל בסדר...

הכי גרוע יהיה לך קצת קלקול קיבה תשתי הרבה מים

לא הרגשתי כלום
מניחה שהחלקים שאכלת היו בלי עובש, נכון? אז כנראה שהכל בסדר

חחח היה לי טעים😅

לא ניסיתי לטעום את העובש בעצמו 🤣 אבל אני חושבת שזה משפיע על הטעם והיית מרגישה

אני דווקא עם קיבה מאוד רגישה... לכן הרשיתי לעצמי להגיב שאצלי זה עבר בשלום כי אני לא מאלה שיכולות לאכול הכל ולא קורה להן כלום

כנראה שהיא לא היתה מקולקלת עד כדי כך לא נראה לי שיש לך ממה להלחץ

רציתי לכתוב בדיוק את מה ש@צבעי התכלתכתבה, לגבי האנטיביוטיקה..

הבאתי עוגה לכל הכיתה, כולי מחייכת מאוזן לאוזן
מחלקת לכל החברות
עד שחברה אומרת לי: מה זה הירוק שם???

התחלתי לבכות כמעט שאכלתי עובש ומה יהיה איתי, עד שהרב של בית הספר ניחם אותי חחחחח

עד היום נזכרת בעלבון

הייתי בורחת

ממליצה ממש!! עדינה, רגישה ונחמדה מאוד. לדעתי הרופאה הכי עדינה שפגשתי בחיי.

והאסטרופם לא אמור להשפיע על תוצאת בדיקת ההריון.
הייתי עושה בדיקת בטא... אבל בהחלט יש לך מה לשמוח בתוצאה כזו!!!

בע"ה המשך בשורות טובות

הייתי מוודאת שהקו מתכהה לך בבדיקה
ועושה עוד כמה ימים בדיקת בטא רק כדי לראןת שיש עלייה והכל תקין❤️❤️❤️

ובעזרת ה׳ שהכל יהיה תקין
מזל טוב אהובה ❤️❤️❤️

עם השתן של הבוקר והפס יצא יותר חלש מאתמול...
מפחדת שזה הריון כימי.
מחר אעשה בטא בדם

בעזרת ה׳ שתהיה בטא גבוהה

עכשיו גם הסתכלתי שוב על הבדיקה שעשיתי היום בבוקר ופתאום אין פס בכלל, לעומת הבדיקה של אתמול בלילה שגם עכשיו מופיע בה פס.
אוף אני משתגעת!!

בערך 10 דקות-רבע שעה.

כלומר, אפשר לקרוא, אבל התוצאות לא אומרות שום דבר.

אצטרך לקחת נשימה עמוקה ולהמתין למחר...
יהיה בסדר בעזרת השם!

בדיקת בטא יצאה שלילית... 😔

חיבוק ענק ענק
גם זה אובדן...

יעודד אותך לדעת שזה קורה לכל אישה??? פשוט לא תמיד היא מודעת לזה... אבל זה לא אומר חלילה שיש משהו לא תקין בגוף שלך! פשוט זה עובר לא תקין ולכן ההשתרשות לא היתה תקינה...

בע"ה שתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב!!!!

תחפשי בגוגל. יש המווון.

אם יש עוד רעיונות אשמח!!

ה' שלח לך מתנה, ברור שבאופן טבעי מרגישים יותר בנוח אצל אמא,
אבל זה לא אפשרי אצלך, מי שמוכן לעזור קדימה..
זה לא הזמן להתחשבן..
תשתדלי לא למתוח את החבל יותר מדי שלא יהיה לה מה להעיר אבל כל עוד היא מוכנה לעזור תיעזרי בה.

לידה ראשונה זו ההזדמנות לחזור להיות בני אנוש עם קשיים וחולשות נורמטיביים

עד עכשיו היית הכלה המתפקדת וכו.
והצגת בפניה את הצד הזה שלך.
יופי שעכשיו הצד הנורמלי של החיים עולה.
את יולדת.
את אחרי ניתוח.
של תאומים!!
את לא מושלמת.
גם היא לא.

ברוכות הבאות לחיים האמיתיים...
כמובן שאם יש משהו ספציפי או אישי שלא בא לך שהיא תעזור בו
זה הכי הגיוני.
אבל בגדול, שהיא תראה שאת לא מספיקה הכל?
מהמם.

גם היא היתה פעם יולדת
והיא יודעת מה זה...

🤗

אני גרתי!אצל חמותי שבועיים!!! אחרי לידה ראשונה.
מסיבה שאני גרה רחוק מאמא.
אבל שוב, ידעתי שהיא עושה את זה מטוב לב שלה.
את אחרי לידה ראשונה של תאומים ואין לך עזרה מאמא, ואם חמותך מציעה לך עזרה תקחי אותה לדעתי.רק תשמרי על מינון נכון.
אני אחרי שבועיים שהייתי אצלם ונעזרתי המון מאוד הודיתי לה אבל כבר רציתי את השקט והפינה שלי.
צריך ללמוד לשחרר ולקבל עזרה , אם מתאפשר לך כלכלית ויש לך עזרה חיצונית שתבוא ואת מעדיפה במקום חמותך זה אולי עדיף בשביל ההרגשה שלך. כי חשוב מאוד שתהיי רגועה ואם שהות של חמותך תלחיץ אותך,אז מה עשינו בזה.

ועושה את זה בשמחה, לכי על זה.

את יכולה לברר עם בעלך שזה באמת בסדר מצידה. אבל חוץ מזה... אין מה "אמור" להיות. יש מה מתאים לכם. ואם זה מתאים לכם, מצויין

חמי וחמותי הגיעו לבקר אותי שנייה אחרי הלידה (ממש שמחתי, כן?) ממש לא ניסיתי להציג להם את תדמית הכלה המושלמת. אני רגע אחרי לידה, זו אני. כאובה ומתאוששת. והם תמיד הכי שמחים לעזור כשהם יכולים

שבאה!!
כן, גם אם זה חמותך.
מנסיון, תלמדי כלל אחרי כל לידה, ואחרי תאומים במיוחד,
אל תגידי לא לעזרה!!
מציעים לך עזרה, תגידי, כן. תודה. אני אשמח!!
את תקרסי אחכ, ואז אף אחד לא יבוא לעזור לך...

איך יודעים מתי זה נוח להיענות ומתי לא?
איך אני יכולה לומר שלא מתאים שתבוא בלי לשרוף גשר? כי לפעמים צריך עזרה ולפעמים בא לי להסתדר לבד או להיות לבד עם בעלי והילדים.
לא נעים כזה לומר לא...

לבוא ומתי ביי....
אבל את תראי לה מבחינתך שאת שמחה לעזרה.
וכן, זה קשה קצת בהתחלה וגם את מרגישה חדירה לפרטיות שלך, אבל אין ככ ברירות. זה תקופה קצת קשה אבל תעבור ואת אחכ תהני ככ!!
אמא שלי למשל, היתה באה אלי כל ערב ביחד עם שכנה/ חברה ( כל פעם מצאה פרטנרית אחרת 😅) והיו מקלחות ומאכילות את התאומות. ובהתחלה הייתי מתעצבנת.. מה אני צריכה שכל השכונה תיכנס לי לבית. אבל יום אחד שהיא לא באה הרגשתי איזה הצלה זה השעה הזאת שהיא אצלי.

הרגשתי חדירה לפרטיות עם אמא שלי!
ככה זה כשמישהו נכנס לך לבית, לכביסה לכלים, פתאום נמצא בסיטואציה של חינוך/ זוגיות..
אבל הרפיתי. כי ידעתי שזה עוזר מאד מאד. וכמובן הרצון שלהם הוא רק לעזור.

אבל הכי חשוב, לתת מתנה אחרי כמה זמן שתתאוששו כדי להודות.

זו הזדמנות נהדרת לבנות קשר טוב.

בהצלחה רבה והמון כוחות ושעות שינה!

היה לי מאוד קשה שחמי וחמותי יראו שקשה לי.
עובדים על זה...

זה שייך לבן שלה בדיוק כמו ששייך לך.
וכמו שלא פדיחה מאמא גם לא צריך להתפדח ממנה

ברור שבמקומות אישיים שלך זה שונה (כמו בחדר לידה דוגמא קיצונית)
אבל במה שקשור לבית ולנכדים זה בסדר גמור ואפילו מעולה שהיא תהיה שם איתכם גם כשלא הכל מתוקתק ותגיש עזרה כמה שהיא מוכנה לתת ואתם רוצים לקבל זה רצון בריא וטבעי של ההורים לרצות לתת ולעזור, גם בכביסות ובהחתלות. עדיף מישהו זר?

אם לפעמים לא מתאים לך אז יש פה בעיני 2 נקודות:
- ברור שככל שמקבלים יותר עזרה ויותר מכניסים אותה לחיים שלכם זה פחות מתאים ופחות נעים להוציא אותה משם מדי פעם או לנהל אותה מה בדיוק לעשות ואיך אם היא עוזרת בצורה שונה ממך (כמובן עדיין לגיטימי אבל עשוי לעורר מתחים שצריך רגישות כדי לפתור)

- בד"כ עדיף לתאם עמדה מול בעלך ושהוא יעמוד מולה בדברים רגישים. הם כבר מכירים אחד את השניה קצת יותר זמן ויש פחות מתיחות

כרגע במצבך הייתי לוקחת כמה עזרה שאפשר גם אם היא במחיר קצת של אי נוחות או של חמות בבית יותר ממה שהייתי רוצה בזמן רגיל. כמובן עד שזה חונק אתכם או ממש מפריע.

בהצלחה!

אחר כך נכנסתי להריון טבעי אז אולי זה עודד או עזר לרחם.
לא יודעת.
חיבוק על התקופה

בס״ד

וגם מקפיצה לך על הדרך ❣️
אמן שיצליח ושתבשרי לנו טוב!!!!

בהפריות... אבל מכירה מלאאאא שנפקדו בהזרעות... בע"ה בשורות טובות

הסגולה הכי טובה ששמעתי עליה (וגם מנסיון) זה תפילות.

אפשר לנסות לימון (לי לא עזר אבל אומרים שזה ממש עוזר)
וגם תחבושות של אניון עזרו לי לקצר ביום

יש כאלו שאומרות שדימום עוזר להן
יש כאן המלצות גם להשתמש בטמפון, באופן אישי זה באמת סופג ממש טוב יעזור לקצר את הדימום
בהצלחה!

מניחה שהתכוונת ללימון?

ככה זה שמגניבים פורום באמצע העבודה

אפשר לעשות הפסק ביום החמישי לא אומר שכולן מצליחות
יש לך בעיה שהביוץ יוצא לפני המקווה?

אני לא יודעת, לא נשואה מספיק זמן בשביל לאבחן את זה...

שתדעי שהפסק ביום השישי או השביעי זה נורמלי לחלוטין.
אבל אפשר להבין אותך שאת רוצה להטהר כמה שיותר מהר

תמיד  יותר מ30, לא סדיר, הפעם זה היה 40...

מה המשמעות של זה מבחינת ביוץ?

ואין מה להלחץ לעשות הפסק מוקדם
חבל לפעמים אם מנסים כמה פעמים זה יכול לגרום לפצעים

סתם מתבאסת כי כבר בא לי שנהיה מותרים...

המחזור מתחילקצת להתמעט, בערך מהיום הרביעי

בימים הראשונים, או בסוף?

לי מהיום הראשון של הווסת לסחוט לימון טרי ולשתות
כמה פעמים ביום.
וגם מיץ רימונים 100%.
וממליצה לפחות לשתות 2ליטר מים.