פורום הריון ולידה (עמוד 2390)

את התשובה שלי  ואני רואה את התשובה שלך.

אפשר לשים ציפורן או אבקת ציפורן עם שמן אבל רק אם זה חד פעמי לא טוב לעשות את זה הרבה

הציפורן ממש מקלה מרגיעה ואפילו מטפלת מעט בדלקת.

 

רק לא יודעת איך להתמודד. היא ממש לא מוכנה לשבת על הכיסא .

לא העילו כל שיכנועיי.

ויש לה חור ענק.

 

 

 

מרפאת מכבידנט עם רופאת שיניים לילדים בגישה ממש מקרבת, מחבקת, רגועה.

בתחילה היא שמה את הכלים שלה על הציפורן של הילד, שירגיש שזה לא כואב ולא מפחיד.

גישה טובה לילדים
תעשי לה הכנה אפילו משחק תפקידים במקרים שהילד ממש לא משתף פעולה עושים בהרדמה כללית אז שווה לשלם ולנסות אצל רופא פרטי טוב לפני.
ואולי מישהו אחר יכול חקחת אותה? אבא סבתא? לפעמים הם יותר גיבורים ככה

הרבה ניסיתי לספר לה ולדבר איתה. לא עוזר

מקווה שמחר יהיה בסדר.

כדאי להתייעץ על זה עם הרופא...

גם אני עם בן 3 שצריך לעקור 2 שיניים. היינו אצל הרופאה בקושי לשבת הסכים.
שלחה אותי לקופה שרופא ינסה לעקור לו בדרך הרגילה אבל אם לא, היא אומרת שהיא ממליצה סדציה. שזה טישטוש.

יש לי חברה שהבן שלה עשה טיפול בהרדמה מלאה. זה דברים שעושים כשאין ברירה.

השיניים שלהם כך.

ואני מצחצחת לה יום יום

ומה שמוזר שהילד שאחריה אין כלום (חמסה חמסה ). ולה ממש חורים ענקיים

כנראה שהיא קיבלה את הגנטיקה הפחות מוצלחת אצלכם...;)

קופת חולים משום מה לא כל כך מאפשרות את זה, אבל אפשר בפרטי
ממליצה מאד על ד"ר רוני איצקוביץ' מלוד.

שאדע לפעם הבאה
אצלנו התעקשו על הרדמה מלאה ולא טשטוש, ולכן עברנו לפרטי

גם אחרי הסדציה, לקח לילד הרבה זמן להתעורר ולחזור לעצמו, והיה צורך להשאר בקרבת הרופא עוד כ 3 שעות אחכ.
הסיבות לא ככ משנות, כמו שיותר משנה זה המנהלת סניף של הקופה שלכם שתבין אתכם ותיהיה לצידכם, והיא בעצם מנהלת את המלחמה בשבילך מול הקופה

תכתבי לו מכתב יפה לכבוד היום הולדת,

ומשפט על הבגד אולי ''לאבא והבעל הכי טוב בעולם, מזל טוב מכולנו''

הנה עלון לצרכן

http://info.e-med.co.il/diclectin/files/2016/04/Diclectin-Instructions-A5-1.2016-final-PRINT.pdf

שעות אחרי

הוא לא הדחיפות אלא ההתמודדות עם הצירים בעיקר אלו שלפני הלחיצות.
לגבי הלחיצות עצמן באמת קשה לתאר לפני לידה ראשונה ובהחלט יש יתרון אם הגוף חזק ובריא אבל זה לא תמיד קשור.
מה שלימדו אותנו בקורס הכנה ללידה שהכי קרוב לזה זה ללחוץ בשירותים כשיז עצירות.. לא יודעת עד כמה זה נכון

ולא הלחיצות?

אז מה אפשר לעשות בשביל להקל על הכאב הזה?

אולי תקראי ספרים בנושא ממליצה על "לידה פעילה"
וכמובן שיטות של נשימות עיסויים..
מכשיר טנס

תראי, השלב של הלחיצות זה לדעתי החלק היותר קל, אפילו באיזשהוא מקום פחות כואב כי את לוחצת, עושה משו....
לגבי איך לעבור את כל הזמן שלפני. את לא רוצה/ יכולה לקחת אפידורל?

פשוט מעדיפה שלא

זה כן מצריך שיטות כמו נשימות והרפיה, שכתבת שאת לא מעוניינת...

פשוט לא מתחברת לרעיון...

אני לא בקטע של דמיונות מודרכים אבל אין לדעת בתכלס מה יכול לעשור ברגע הזה.

בגלל זה חשבתי על כל מיני תרגילים, כמו יוגה, שיכולים לעזור..

ציר באופן טבעי יוצר פעולה של כיווץ כתוצאה מהכאב
כיווץ מגביר את הכאב
וגם לא עוזר לגוף לשחרר הורמונים של משככי כאבים

כשלומדים להרפות בזמן ציר- הוא פחות כואב
וכ---ל השיטות כולן לא משנה אם זה נשימות לחיצות דמיון מודרך וכו וכו
הכל זה אמצעים כדי להגיע לגוף ונפש רפויה
שזה כאילו הפך הטבעי שלנו
ולכן דורש לפעמים למידה ותרגול כי זה מאוךץ בהתחלה
אבל ברגע שקולטים ומזהים איך זה פשוט משנה את החוויה של הכל אז מבינים שלא משנה מה תבחרי- העיקר שתמצאי מה גורם לך להרפות
דמיון מודרך לא בקטע? מצוין
אז אולי נשימות עמוקות? לא חייב ללמוד משהו מיוחד. תני לגוף שלך גם ללמד אותך
חשיבה- יש כח ענקקק בחשיבה שלנו להגיע להרפיה- כשאני מגיעה עם משפטים 'מרגיעים-שאוספים אותי נפשית ואמונית זה מדהים כמה זה עוזר
מגע- גיליתי נגיד שלחיצות ועיסויים לא בא לי בטוב בלידה. אבל לחץ חזק בגב ממש עוזר. אז מעולה.
תקשיבי למה שנכון לך
וכן טוב ללמוד אופציות לפני-
סיבובי אגן, תנוחת 6 ולעלות ולהוריד את האגן, כדור פיזיו, מים,
לא לכולן הכל יתאים חלק אולי יעצבן
אבל תמצאי לאט לאט את הנוסחא שלך

העיקר זה הרפיה

באמת גם לא צריך דווקא ללמוד המון. בעיקר להבין את העקרון שרשמת. שכיווץ מגביר את הכאב ומעכב את הלידה, והרפיה מקדמת אותה ומפחיתה מהכאב.
אני לא למדתי שום שיטה. אבל ברגע שהבנתי את העקרון הזה והצלחתי לנשום לתוך הציר נשימות ארוכות וטובות, הרגשתי במוחש איך התינוק יורד, הצירים הרבה פחות כואבים ומפחידים, הלידה מתקדמת ובעיקר חזרה לי התחושה שאני המנהלת והשולטת של כל התהליך ולא רק מגיבה בחוסר אונים לצירים שתוקפים אותי

ובפועל בלידות הם עזרו לי.
ממליצה ממש על הספר "לראות את הנולד" של רחל ברוכנר
יש שם הרבה מחשבה חיובית והרפיות, אבל גם הרבה פרקטיקה של מה לעשות- תנוחות ותרגילים, נשימות זה לגמרי משהו לעשות.

הכאב גורם להכווצות ולפעמים זה ממש מעכב את הלידה. לא סתם לפעמים כשאשה מקבלת אפידורל אחרי שמאד מאד כאב לה וההתקדמות היתה איטית, פתאום יש התקדמות מהירה. כי כשהגוף בהרפיה הוא מאפשר לצירים לעשות את עבודתם- לייצר את הפתיחה ולהוריד את התינוק.
לכן עיקר הלימוד לפני הלידה בעיני הוא לא לפחד מהכאב, לדעת לנשום לתוכו ולהרפות. אפשר ללמוד נשימות וקולות שממש גורמים לך להרגיש שאת מקדמת את הפתיחה והתינוק עם כל ציר.
אח''כ בצירי הלחץ את יודעת יחסית באופן טבעי מה לעשות. כמובן שגם פה אפשר ללמוד (וזה דווקא לא ללחוץ בכל הכוח אלא גם כאן סוג של לנשוף חזק לכיוון רצפת האגן..). בקיצור זה פחות משחק של כוח ושרירים. יותר של מודעות ונשימות ויכולת להיות בהרפיה.

זה קצת קידם את ההבנה שלי בעניין, תודה!

אבל יש משהו (טבעי) חוץ מאפידורל שגורם להחליש במעט את הכאב עצמו וגורם לכל העניין "לזרום" יותר? 

אז ככה אני ילדתי 4 ילדים ללא אפידורל ...
באמת הריון ראשון את לא כל כך יודעת לקראת מה את הולכת אז קודם כל לקחת איתך אמא או אחות או מישהו שעושה לך ממש רוגע ...נגיד אני לא רציתי את בעלי בשום אופן ולא חמותי רק אמא שלי ... הלידה לקחה מתחילת הצירים בערך 8 שעות ..אז קודם כל את צריכה לדעת כשהכאב מגיע פשוט לא להתכווץ לתת לו כמו לעבור דרך הגוף ולהכניס לראש שזה מה שעוזר לקדם את הלידה ...חוץ מזה אני כן לקחתי טשטוש רק בהריון הראשון זה נותן לך קצת מנוחה והרפיה לקראת הלחיצות בסוף ולי אישית זה מאוד עזר ...כל אחת עוזר לה משהו אחר מסאג' בגב ..רגליים ..מנסים עד שרואים מה טוב ..מעבר לזה כבר לידה הבאה לקח לי שעתיים 'לוש ידעתי איך להתמודד עם הכאב וככה הכל נפתח יותר בקלות ומהירות ...הרבה הצלחה שמן שקדים למיילדות ותפילות לבורא עולם !

כמו נשיפות בתוך הציר, דחיפה במשהו בזמן ציר,
לא להלחם בכאב זה גם מקל
מים

תודה גם ל@בתי 123

אני עדיין חדשה בפרומים ולא מבינה איך זה עובד...

ראיתי בצד שקיבלתי הודעה עשיתי עליה איקס ולא יודעים איפה חוזרים לצפות בה 

אשמח אם מישהי תוכל להסביר לי איך מגיעים למסרים האישיים

בכל מקרה, למי שכתבה לי, אני מודעת לכך וצופה בסרטונים של לידות טבעיות ובגלל זה טיפה מבועתת ורוצה למצוא עוד מקודם כמה שיותר דרכים להקל על הכאב

חבל, זה מלחיץ
תשקיעי בהכנה טובה עם דולה שדי בראש שלך.

אין ספק שהוא שלב מורכב בפני עצמו אבל לרוב הוא לא מאוד ארוך, והוא תלוי בהרבה גורמים שלא תמיד יש לנו שליטה עליהם- למשל התנוחה של התינוק, אם התינוק מגיע לתעלה כשהוא עם הסנטר כלפי מטה (נקרא op) אז שלב הלחיצות קשה בהרבה. בנוסף בלידה ראשונה אם לוקחים אפידורל הרבה פעמים יותר קשה לנשים ללחוץ בצורה אפקטיבית כי הן לא מרגישות מספיק טוב את העניינים שם.
בכל מקרה זה ממש מעולה להגיע ללידה בכושר טוב, וברור זה עוזר, אז יוגה, פילאטיס ותרגילי קיגל בטח שיעשו טוב, גם אם לא ספציפית ללידה "קלה"יותר, זה יעזור לבריאות שלך ולהתאוששות שלך אחכ, אז מאוד מומלץ.
דברים שיכולים לעזור לשלב הלחיצות- לא לקחת אפידורל, ללדת בתנוחה זקופה, לתרגל נשימות כלפי הבטן בזמן שאת בשירותים- לנסות להוציא בלי ללחוץ. ובסוף באמת להתפלל שיהיה בסדר ושתהיה מיילדת טובה

אם את רואה סרטונים השלב הזה נראה נוראי. בפועל, יש בשלב הזה ככ הרבה הורמונים שמופרשים שאצלי לפחות בשתי הלידות הייתי על גבול המטושטשת בשלב הזה, בלי הרבה שליטה עצמית, תחושת הכאב מטשטשת גם כן מרוב ה'עוצמה' של החוויה. לצורך העניין ממש צרחתי ומבחוץ מניחה שזה היה נראה יותר רע ממה שזה היה

אפשר לעשות המון דברים כהכנה
והם יכולים מאוד לעזור
אבל מה שיהיה בסוף - לגמרי לא תלוי בך. אלא ברצון ה'.
ללדת בלי אפידורל זה לא "להצליח" ומי שלא "מצליחה" היא "כשלון"..... ללדת עם תפרים, או בניתוח, זה לא "כשלון" ולא בגלל שלא התכוננת מספיק.
לפעמים אפשר לשפר מלידה ללידה, בעיקר אחרי שאת יודעת מה זה ומכירה את הגוף שלך יותר. אבל אין כשלון בלידה! ואין דרך לעשות שתהיה לידה קלה מלבד
תפילות תפילות תפילות.

מלבד אם יש מקרים שדורשים התערבות מידיית. או קושי מסוים אחר.
הגוף שלנו יודע לעשות את העבודה גם בלי שנגיד לו "עכשיו צריך ללחוץ".
באף לידה לא הייתי צריכה ללחוץ...הגוף כאילו פלט את התינוק מעצמו... הכי מרגש שיש!!

באמת ההתמודדות הגדולה היא לעבור את כאב הצירים בכמה שפחות כאב.

עם לוחצים בכוח זה יכול לעשות קרעים ועוד עניינים שם למטה..

אני מדברת גם על השלב שבו "צריך ללחוץ"-
אין צורך.
הגוף יודע ללדת גם בלי שנעזור לו.

אם באלך להרחיב עוד אשמח

דווקא כשאנחנו מרפות את הגוף...
אנחנו מאפשרות לו לעבוד לבד ובקצב הנכון.
במצב של צירי לחץ, התנועה האוטומטית שלנו היא או לכווץ חזק חזק....
או ללחוץ בכוח כשהמיילדת אומרת.
אבל אם מרפים את הגוף ונותנים לרחם/ לאגן להתכווץ ולהשתחרר על פי הצירים... ללא תנועה מכוונת... התינוק פשוט יוצא החוצה..ממש מחליק...

לכן הכי חשוב באמת זה לדעת להרפות.

(הכל כמובן צריך להיות עם שיקול דעת מקצועי. כי יש מצבים בהם צריך לעזור לתינוק לצאת.)

אבל בעצם זה בדיוק מה שהכי יכול לעזור..
השלב של הלחיצות הוא קצר וכאשר זה כבר מגיע זה לרוב כשהתינוק כבר התברג באגן.. הכל שאלה של איך הוא התברג באגן.
כל השלב של הצירים ככל שתהיי בתנועה(ואני לא מדברת על מרתון..אפילו אם שוכבת לנוח וכל כמה דק מחליפה תנוחה)הרפיה ותנשמי נכון את תוכלי לעזור לו להתברג נכון.
בהצלחה

שרירים תמיד טוב לא רק ללידה.. בכל זאת אנחנו שואפות לחיים איכותיים עד 120
אבל הנכון הוא לדעת להרפות את הגוף-להתמודד עם פחד וכאב בו זמנית.
כשיש פחד הגוף מרגיש חוסר אונים קשה להרפות מהרגשה של חוסר שליטב והכאב בלתי נתפס!
לדעתי תפיסה החשיבה היא המנצחת פה, כשמחשבה שמנחה אותי- זה כאב זה טוב, זה חלק מהתהליך, צריך לתת לו מקום, הכאב הזה בדיוק במקום.. אז הכאב מתגמד לפעמים נסבל עד בלתי מורגש, ומה לעשות בציר פשוט להתכנס ולתת לגוף לדבר בעד עצמו- כי הגוף יןדע ללדת אל תנסי להיות חכמה יותר ממנו!

תודה לכל מי שהגיבה!
אני קוראת את הכל וזה עזר לי לשנות את התפיסה שלי לגבי הלידה בראש.. אני עדיין קוראת ומיישמת.. תודה!!

וגם זה אומר שהביוץ הקדים לי

מה שינית? תרופות? גלולות? הנקה?

לפני ההריון הראשון...
כמה ימים אחרי טבילה רגישות נוראית. לא יכולתי שבעלי יחבק אותי מרוב שכאב לי.. עבר אחרי יומיים שלושה ואחרי שבוע וחצי גילינו הריון..

ובשבת התחילה רגישות
זה לא כמה ימים ובטח לא יכול להיות מושפע מהריון שעדיין לא קיים

וזה תופעות שיוכלות לקרות פתאום גם אם אף פעם לא היה לך

לדעתי תבקשי ממנה יפה שתתן לה עוד זמן להתרגל למזרון או שתשן בלול

בס''ד לגננת היקרה, תודה על הכל הכל ,אבל אחרי שחשבתי ש... תישן כל יום רצוף בעגלה

נראה לי שזה מאוד קשה לה בגיל הזה,לכן אני חושבת שנשאיר אותה בינתיים על המזרון לעת עתה,

בהערכה רבה רבה וחודש טוב שיהיה לך מ,,,, אמא של ....

כמו שמנת לבישול
גבינה צהובה
גם בצקים מהירים כמו עלים או פילו אין לי במיידי

אולי אתחיל לקנות 'פשוט ישב במקפיא

גבינה + ביצים + פרורי לחם או שקדים טחונים. 

חסה
פטרטזיליה
שרי
מלפפון
פלפל
בצל סגול
מלא לימון
מלח
פלפל שחור
וכל מה שעוד טעים לך!

מאפינס זיתים מהיר וטעים!

כוס קמח (תופח / כפית אבקת אפייה, אפשר עם כוסמין ואז קצת פחות מכוס)
3 ביצים (השתמשתי ב2 L)
חצי כוס מים
חצי מכוס שמן
בין חצי לקופסא שלמה של זיתים פרוסים
מלח
אפשר גם זעתר , אורגנו , שומשום
30 דק 180 מעלות
ריח בכל הבית וטעים חם חם עם גבינה או שמנת יאמי

(בתבנית סיליקון סטנדרטית יצא לי 6 יחידות שמנמנות ועוד קצת)

לשאוב בהריון ואם יש לך גודש את יכולה לסחוט קצת

כשגיליתי הורדתי שאיבות בהדרגה ובמקביל הורדנו מנות חלב שאוב במעון..
המשכתי להניק עד חודש רביעי..

שלי שקלה קצת יותר בגיל 4 חודשים.. ממש ברכה!!
והיתי חיבת לשתף לגבי השמנת קטע מצחיק. בעלי הלך לקניות ושאל אותי האם לקנות "קצפת להשמנה"?🤣

לא הלחיצה למרות שהקרפדה לא עלתה במשקל(והייתה מתחת לאחוזונים)
בביח הייתה אחות אחת שלחצה על לשלב תמ''ל, אבל בטיפת חלב היא אמרה שהיא נולדה קצת קטנה, ואם עוד שבועיים נראה שלא עולה נחשוב איך להתקדם.

עכשיו כבר יש לה פולקעסים שמנמנים ולחיים תפוחות😁💕

אני צריכה ללכת לאחות הזו לשמוע מה היא תגיד על בן החודשיים וחצי שלי שהכפיל את משקל הלידה שלו 🙈

לק"י

אני גם עם עודפים מהלידות האחרונות.
אין לי ממש חשק להקפיד על תפריט מסודר.
וגם אני במצוקת חצאיות.....

את מניקה?
גם אם לא, את עדיין אחרי לידה.
לאט לאט עם השינויים.
לאכול מאוזן ובריא. אבוקדו, פחמימות מלאות, ירקות ופירות. דייסות, מרקים.
תשקיעי באוכל ביתי וטעים.
אבל בשום אופן לא ללכת על משהו דרסטי.

שימי לב שיש שינויים אחרי הלידה של מבנה האגן והעצמות.
מי שהשינוי משמעותי אצלה זה הזמן לעבור מחצאיות לשמלות.
יש שינוי בשרירי הבטן ורצפת האגן שאותם בכל מקרה כדאי לחזק (בהדרכת פיזיו) וזה גם משפיע על המראה אז אל ייאוש.
העיקר לעשות את זה נכון.

@יעל מהדרוםומר שינוי? העצמות זזות?
@יעל מה

אני מניקה, ואם אחכה שיעבור האחרי לידה כנראה שלא אצליח לרזות בחיים...

איך אפשר לדעת מה טוב לאכול?
רק דיאטנית?
לא מבינה בזה כלום, אין לי מושג אפילו מה נקרא פחמימות

חשוב שתאכלי בריא ומזין.
בגדול - לא להגזים עם סוכר (ושמן, אבל כנראה פחות קריטי).
תאכלי פירות וירקות חיים, לפחות פעם ביום (עדיף ירקות בכל ארוחה). תאכלי אוכל מבושל טוב (נכון שיש יותר בריא ופחות בריא, אבל לא הייתי חושבת על זה יותר מדי כרגע). תאכלי חלבונים (בשרי/דגים/ביצים/קיומיות/מוצרי חלב).
תנסי לא להגזים עם נשנושים יותר מדי.

זהו.
בעוד כמה חודשים, אם את מרגישה צורך, תפני להתייעץ עם דיאטנית או תלמדי על זה יותר.

בהצלחה

וכנראה בגלל זה המשקל יציב ואני לא עולה.
אסל רוצה לרדת...

אבל אל תעשי שום דבר דרסטי על דעת עצמך. את צריכה לשמור על עצמך ועל התינוקת (מקווה שאני זוכרת נכון?).

תראי. קודם כל זה שאת לא עולה זה המוןןןןן. תעריכי את עצמך. אני תמידד עולה מלא גם בהריון. יורדת אחרי הלידה קצת וכל השנה שנתיים אחרי עולה עוד. עד שמתאפסת על עצמי. ויורדת (אחרי הראשון ירדתי הרבה. עם דיאטנית ודיאטה קשוחה, אחרי השניה לבד לאט ולא עד הסוף. ועכשיו שנה וחצי פלוס אחרי יורדת קצת לאט). אז זה שאת לא עולה זה מעולה.
יש כאלה שחוזרות לעצמן מושלם. חלקן זה פשוט גנים פצצה. וחלקן כנראה מאוד ספורטיביות. ולדעתי ההנקה גם תוקעת ומרעיבה.
אבל רובינו לא ממש חוזרות להיות נערות. וכדאי להשלים עם זה. גם בתקופה שירדתי מאוד. הרוחב של האגן לא חזר לנקודת האפס. וגם לא הבטן ולא החזה.
וזה בסדר. אני אמא. הגוף שלי המדהים סחב הריון. עבר לידה (בעזרת המנתח. אבל לא משנה חח), עבר הנקה. איזה כיף!!
אז תראי. אם את כבר חודשיים פלוס אחרי (שישה שבועות אסור פעילות). את יכולה להתחיל הליכות או לקנות הליכון או אופניים חשמליים (מיד 2!) ולהתחיל לאט לאט לאט ובהדרגה בקצב מתון. עם קשב לגוף. ללכת לפיזיו שתיתן לך תרגילי בטן שמותאמים לך ותרגילי רצפת האגן. ולהתחיל לשים לב לתזונה. אבל לא לעשות משהו קיצוני. חודשים ראשונים אחרי פלוס הנקה זה לא הזמן. את יכולה לעבור ללחם מלא. להגביר ירקות. לנשנש פירות ויוגורט ולהוציא נשנושים ושטויות שזה אומר עוגות שוקןלודים סוכריות חטיפים וכד'. תאכלי בבוקר לחם מלא, גבינה, ירקות, אבוקדו. באמצע יוגורט ופרי. צהריים מנה טובה של דג או בשר. ירקות מבושלים. אם זה משביע אותך ולא פוגע בחלב מעולה. אם לא אז תוסיפי בין חצי כוס לכוס פחממה- פסטה, פתיתים, אורז, קוסקוס תפו''א וכו'. אלה פחממות. אח''צ פרי או חטיף אנרגיה. ערב חביתה. ירקות. גבינה. לחם. זה סתם דוגמא לתפריט מאוזן. לא חייבת ללכת על פיו. אבל באמת שזה לא זמן לדיאטה קיצונית. בעיקר להתחיל פעילות ולהוריד שטויות. לי זה ממש היה קשה ולא רלוונטי בשלב שלך. אבל אם את יכולה אז מעולה לגמרי!! וללכת לקנות בגדים!! לא לחכות שתרזי. לקנות. לשמוח להנות. כשנכנסים לקטע של אני מכוערת גם ככה לא בא לי לקנות. לא בא לי לצאת. אז זה רק מכניס לדאון ואז עוד שוקולד ועוד עליה במשקל וכו' וכו'. מצב הרסני. כששמחים ומנסים להשקיע ולהראות טוב זה משנה הכל בתחושה. ובסוף גם תחושה טובה נותנת כוחות נפש להשקיע בירידה. אומרת את זה לעצמי כן? ממש לא מטיפה לך מוסר. יאללה שופינג!

מהר להפסיק להתעצב! החצאיות לא עולות עלייך? יש שמלות מהממות שכל כך מחמיאות גם עם קצת עולים בהיקפים וגם אם תורידי תוכלי להמשיך ללבוש!! תראי באתר שיין יש שם מציאות!

אני רק אגיד משפט מעודד ונכון:
לגוף לקח 9 חודשים לעבור את כל השינויים האלה, הגיוני שגם יקח לו לפחות 9 חודשים לחזור לעצמו (עד כמה שחוזרים)
זה לא אומר שעכשיו אפשר לא לאכול בריא ולא להתעמל, אבל בנחת, עם סבלנות לתהליך שהגוף צריך לעבור

לפעמים העצמות מתרחבות וזה כאן כדי להשאר.
בטן מידלדלת יורדת, לפעמים לבד ולפעמים עם עבודה על השרירים.

בכל מקרה,
לקנות בגדים שמחמיאים לך עכשיו.
אני נגד לחיות בחלומות על הבגדים מלפני החתונה...

ואם צריך לרדת במשקל בריאותית, אז צריך התעמלות. לא דיאטה. ולאכול מאוזן... (כאן מלכת הבטטות, כן? אבל לפחות אני יודעת מה אני צריכה לעשות )

אם כן, אל תסתכלי אח"כ לשום מקום שהוא לא בגובה העיניים.
קשה אבל שווה

אני נכנסת ומסתכלת על נקודה אחת, בחיבור של הקיר והתקרה. אמיתי! ולא מזיזה את העיניים!
אם ההפסק והבדיקה נקיים - תתאבדי על זה!
בהצלחה!

עדיין תקוע כאמור באותה נקודה בתקרה, גומרת את ענייני, מחליפה תחתונות, זורקת לפח, המבט עדיין תקוע.
ורק כשמסיימת הכל הכל ולבושה, מורידה מבט ונתקלת בסרחון שהשאירו לי עוד פעם בשירותים 😎
סליחה על הפירוט.

יש כאלו שלא אוסרים על כתמים בטישו

ועכשיו שוב צבע

 

אנסה לשאול

 

כבר שאלת אותו על מקרים דומים? מה הוא ענה?

התיר לי.

ואמר ללבוש צבעוני.

ובדיקות רק בראשון ושביעי

אם את צריכה לשאול שוב או שזה בסדר

תמיד יש מה לשאול רב, חוץ משטף של דימום כמובן ;)

וכמובן ללמוד היטב דיני כתמים

במקרה שלך כדאי גם לחפש למה ההכתמות האלה - מונעת?
אולי בכלל פצע שנפתח כל פעם?
(לא לבדוק לבד כמובן. להתייעץ..)
חבל על כל הלחץ הזה וחבל על ימי טהרה שמתפספסים

בהצלחה!

לך

בכל יום פירוש על אחת מברכות ה7 ברכות

אבל אתן חברות ממש חמודות!!

לשתות אפילו שניים וחצי ליטר ליום זה אמור להקל.

אם האזור נפוח מומלץ להראות לרופאה.

אם זה מוכר ואם צריך לבדוק..

הייתי הולכת לרופא שיבדוק את זה.. לא כדאי שיתפתח שם משהו רציני מידי.

א"א לדעת מתי היה... בהצלחה!

באסה. כי כנראה כמו שחשדתי שאני מבייצת לפני המקווה .
הרופאה נתנה לי לעשות בדיקה גם בשבוע שלאחר הטבילה.
יש עניין? או שזה כבר מיותר?

זה למקרה שהיתה רואה שהערכים נמוכים אז רצתה לוודא שהביוץ בין 2 הבדיקות... כך הרופאה שלי שלחה אותי אז

עד הביוץ הוא מתחת ל3 ורק אז מתחיל לעלות..

בדקת במקביל עם מקלוני ביוץ?
מקווה בשבילך שזה היה בליל טבילה

לא מסתדרת איתם, פעם ניסיתי ולא הצלחתי להבין מתי הביוץ..
לא נראה לי שזה היה בליל טבילה לצערי, כי ביום חמישי לא הרגשתי טוב והיו לי ממש כאבי בטן ( טבלתי בליל שבת)
אז משערת שאז היה את הביוץ.
עכשיו הרופאה רוצה שאני יבוא אליה.. ויאלה עוד חודש + מתבזבז לו... אוווווףף!!!!!

כי הבירורים האלה, הם ממש חלק מהמצווה שלך ואת עכשיו זוכה במצווה של פרו ורבו. כן. כל התהליך הזה הוא חלק מזה!! ובע"ה זה יגיע בעיתו ובזמנו!!! (בע"ה בקרוב, כן? 😘)

ולגבי המקלונים בעיניי (ובעיני הרבה) המקלונים הם בזבוז לגמרי (כסף, זמן, טרחה)... בטח ובטח שעשית ב.דם שהיא הרבה יותר מדוייקת!!

ולגבי הרופאה, היא הבינה זאת גם והיא תציע לך ככל הנראה לקחת אספרטיים שזה הורמון שדוחה את הביוץ.
אם מעניין אותך יש בית מרקחת (ציון פארם אולי?) שיש לו טיפות טבעיות שדוחות את הביוץ, גם מכון פוע"ה מפנים לשם... הוא עזר להמוווווון נשים. וחבל על ההורמון ההוא שהרופאה תציע...

איך קורה הריון אחרי ביוץ?

ההריון שלי ב"ה הוא אחרי טבילה ביום ה-15 למחזור, שהמחזורים שלי הם בין 26-28 ימים.

מאז שגיליתי השאלה הזאת מטרידה אותי... היינו בטוחים שפספסנו!

הביוץ חל בין 12 ל 16 ימים לפני הוסת, כלומר במחזור של 28 ימים - 14 עד 18 ימים אחרי הוסת הקודמת

לפעמים יש הפריה. אבל הביצית לא משתרשת ברחם. וזה גורם לעגמת נפש.

אישרה שהייתי בביוץ, אך אני לא יודעת מתי היה המחזור...כי בחודש וחצי+ הזה הייתי מדממת...לכי כן המחזור שלי היה סדיר והכל היה קל יותר.אני לא יודעת מתי אני אמורה לקבל שנית

את מניקה?
אחרי לידה זה משתנה.

תחכי 3 שבועות מהביוץ. ואז תעשי בדיקה.

אם העוצמה עולה או שיש יותר מארבע בשעה בגלים ללכת להיבדק

זה חזר על עצמו כמה פעמים

אז הלכתי להיבדק

העיקר להכניס כמה אלפים.
(אני עובדת. אבל זה לא מספיק)בעלי מחםש עבודה(בהכשרתו בודק תכנה. אבל פוטר כחצי שנה לפני הקורונה. ומאז ועד היום לא מצליח לעבוד. נפל בין הכסאות כי כל עבודה מחפשים יותר נסיון ממה שיש לו. אבל הוא לא מצליח להגיע למספיק נסיון כי אפחד לא לוקח. וכמובן עם הקורונה כמות ההצעות עהודה עבודה היא מינמלית.) אז באמת שכבר לא משנה באיזה תחום...

בעלך נוהג? מה עם שליחויות כמו וולט?

שנקראת "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון".

יש שם גם תפקידים של בודק תוכנה, והמשרות שמעלים שם לא דורשות ניסיון. אולי תוכלו להיעזר בקבוצה

גם בעלי מחפש ודווקא בשביל סתם עבודות לא כל כך מעוניינים להעסיק כי אומרים שהוא over qualified

יש שם מחסנים של חבילות מחו''ל כמו שיין ומחפשים שם עובדים למיטב ידיעות
לא שליחויות אבל לא קשור ל בודק תוכנה

תודה רבה לכולן!! גם חיבוק וירטואלי מאוד עוזר וגם החיסוק באמונה שמתרופפת..
היאוש גובר על הכל.
קוראת פה מה שכותבות מעבירה לבעלי מה שרלוונטי. תודה לכולן!
כל עבודה שהיא (גם לא בבודק) רלוונטים כרגע אז אשמח פשוט שאם משהי נתקלת תכתוב פה. תודה יקרות!

התרגשתי עד דמעות! מדהים

זה גיל מאוד צעיר להרגלים
כל יום הם משהו אחר
אין לך מה לדאוג הנקה היא גם נחמה בהגדרה
לא רק אוכל

גיל שבועיים זה עוד ככ קטן, עדיין עובר שזקוק להמון חום ומגע בנוסף לצרכים האחרים.
לדעתי, סדר יום זה תמיד טוב, אבל לא משטר עם שעותהקבועות. יותר משהו כללי שיקבע קצת את היום.
קודם נסי להתבונן בו, כמובן שבגיל שחו עוד ישתנה הרבה, אבל פחות או יותר מתי ישן בלילה, מתי קם, מתי יש לו יציאות וטז לפי זה נסי לעשות סדר יום.
לגבי הנקה, אני פחות אוהבת את השעטה של האכלה כל שלוש שעות או משהו כזה, יש ככ הרבה גורמים שיכולים להםריע להם ולגרום להם להפסיק לאכול כשעדיין לא שבעו, וחכן ז שאכל לפני חצי שעה לא אומר כלום חגהי מידת הרעב שלו. חוץ מזה שהנקה היא הרבה יותר מאוכל, זה חום ואהבה, מגע, קשר עם אמא והתפתחות רגשית.
לגבי התלות בין האכלה לשינה, את יכוחה חנסות כשאת רואה שהוא מנומנם ורוצה לישון להפסיק להאכיל אותו ולשין אותו במיטה, בהתחלה כשאת עגיין לידו, מרגיעה אותו ואפילו עם יד עליו ובהדרגה להתרחק.
המון בהצלחה!

לק"י

בטח בגיל הפיצי.

נכון שלפעמים תינוק יונק קצת כל פעם, ואז יונק כל שעה ומומלץ לרווח קצת. אבל זה שונה מתמ"ל שהזמנים בדרך כלל יותר מדוייקים.

ואני לגמרי הפוך. אחרי הבכור הבנתי שאצלי אין טעם לנסות לסדר אותם ושיהיה יוצר רגוע לכולנו לזרום. אז כן. ינקו והיו עלי רוב הזמן בחודשיים שלושה הראשונים. והשתפרו לאיטם. לא אומרת לך מה לעשות. את יכולה תמיד לנסות. אבל ציני בקשב לעצמך ולתינוק ותעשי מה שמתאים לכם.