וכל כמה זמן?
איזה בדיקות תקופתיות נשים צריכות לעשות?ואילו פינו
שאלה שגם אני שואלת את עצמימצפה לעתיד טוב
ובסוף לא עושה כלום
ממה שידוע לידובדובה
פאפ מגיל 30 ואולי ההנחיות היום אפילו מגיל יותר צעיר.
בקשר לשאר אני לא סגורה אבל נראה לי ממוגרפיה בגיל 40/50..?
אולי יש פה בנות עם יותר ניסיון ממני שיכולות לעזור
בקשר לשאר אני לא סגורה אבל נראה לי ממוגרפיה בגיל 40/50..?
אולי יש פה בנות עם יותר ניסיון ממני שיכולות לעזור
מה שאני יודעתברכת ה
פאפ פעם ב 3 שנים, לא זוכרת ממתי, אבל מגיל די צעיר.
ממוגרפיה- מגיל 50 פעם בשנתיים (אלא אם יש הסטוריה משפחתית אז ההנחיות שונות)
כירורג שד- מומלץ פעם בשנה, מגיל 20-25
רופא נשים- גם כן ממליצים פעם בשנה אם לא נמצאים במעגלי פוריות עם ביקורות תדירות יותר. ובוודאי אחרי סיום הפוריות.
בדיקות מעבדה-
יש המלצה לכלל האוכלוסיה לבדוק שומנים בדם פעם ב 5 שנים מגיל 35 (לא לבדוק בהריון!), ופעם בשנה/שנתיים מגיל 50.
לחץ דם- פעם בשנה מגיל 50
ספירת דם, בלוטת התריס, ויטמינים- לפי הצורך.
זה מה שזכור לי כרגע...
ישר כוח!
ממוגרפיה- מגיל 50 פעם בשנתיים (אלא אם יש הסטוריה משפחתית אז ההנחיות שונות)
כירורג שד- מומלץ פעם בשנה, מגיל 20-25
רופא נשים- גם כן ממליצים פעם בשנה אם לא נמצאים במעגלי פוריות עם ביקורות תדירות יותר. ובוודאי אחרי סיום הפוריות.
בדיקות מעבדה-
יש המלצה לכלל האוכלוסיה לבדוק שומנים בדם פעם ב 5 שנים מגיל 35 (לא לבדוק בהריון!), ופעם בשנה/שנתיים מגיל 50.
לחץ דם- פעם בשנה מגיל 50
ספירת דם, בלוטת התריס, ויטמינים- לפי הצורך.
זה מה שזכור לי כרגע...
ישר כוח!
פעם ראשונה ששמעצי על כירוג שד בגיל כזה צעיר..לא מחוברת
הרופא אמור לשלוח לי הפניה? או שאני אמורה לבקש?
מצטרפת לשאלהואילו פינו
כירורג שד1234אנונימי
צריך אחרי הנקה
וגם כל שנה מגיל 25 אם אני לא טועה
לא צריך הפנייה, פשוט קובעים תור לכירורג שד דרך הקופה
בכללית אפשר דרך האתר
וגם כל שנה מגיל 25 אם אני לא טועה
לא צריך הפנייה, פשוט קובעים תור לכירורג שד דרך הקופה
בכללית אפשר דרך האתר
אין קשר להנקהברכת ה
לפחות ההנחיות שאני קיבלתי..
פעם בשנה בלי קשר לכלום. הריון, הנקה, לא משנה. לבוא פעם בשנה.
פעם בשנה בלי קשר לכלום. הריון, הנקה, לא משנה. לבוא פעם בשנה.
נכון1234אנונימי
ובנוסף גם אחרי שמסיימים להניק
לפחות1234אנונימי
זה מה שהנחו אותי אחרי הלידה הקודמת. אני עוד לא בת 25 ובכל אופן כשסיימתי להניק אז הלכתי לבדיקה אצל כירורגית שד.
הקשר להנקה הוא:חלונות
שבד"כ לא יבדקו אותך כשאת מניקה, מכיון שכמעט ואי אפשר אז להבדיל בין גושים תקינים כתוצאה מההנקה, לבין גושים "חשודים".
זו הסיבה שגם ההנחיה לבדיקה עצמית של השד לא תקפה ההנקה.
זו הסיבה שגם ההנחיה לבדיקה עצמית של השד לא תקפה ההנקה.
אחרי חצי שנת הנקה אין בעיהאפונה
לי הכירורגית שד אמרה להגיע 4 חודשים אחרי לידה...שמחה!!אחרונה
אולי זה כי אני במעקב צמוד בעקבות היסטוריה משפחתית.
אבל בוודאות אמרה לי פעם שעברה שאם יש הריון, אז לבוא 4 חודשים אחרי לידה...
אבל בוודאות אמרה לי פעם שעברה שאם יש הריון, אז לבוא 4 חודשים אחרי לידה...
אני נבדקתי מספר פעמים בהנקהברכת ה
אמנם לא סמוך מאוד ללידה, ורוקנתי כמיטב יכולתי לפני הבדיקה.
לא נראה שזה הפריע לרופא, והוא גם אמר לי מפורש להגיע גם בהריון והנקה. (בנתיים החלפתי לרופאה אחרת, אבל הייתי אצלה אחרי סיום הנקה. מסתבר שאשאל בעתיד אבל לא רואה סיבה שההנחיות ישתנו)
לא נראה שזה הפריע לרופא, והוא גם אמר לי מפורש להגיע גם בהריון והנקה. (בנתיים החלפתי לרופאה אחרת, אבל הייתי אצלה אחרי סיום הנקה. מסתבר שאשאל בעתיד אבל לא רואה סיבה שההנחיות ישתנו)
כירורג שד מגיל 30.חלונות
זה תלוי את מי שואלים...מכחול
לא. זוהי ההמלצה המעודכנת של משרד הבריאותחלונות
לא ידעתי, סליחהמכחול
סליחה ממי מאמי? הכל טוב. אני זו שהייתי לאחלונות
נעימה ונחרצת.
העייפותתתת
העייפותתתת
❤️מכחול
ללא הפניהברכת ה
בהחלט מומלץ, ולא תמיד מספיק מוכר...
בהצלחה!
בהצלחה!
ואי תודה. עוד לא בת 25 ולפני הנקה.. אבל חשוב לדעת! תודה!לא מחוברת
בכיף 🤗ברכת ה
תודה לעונות!ואילו פינו
ובדיקות שיניים., כל כמה זמן אתן עושות?
בגדול כל חצי שנה מומלץ ללכת לשינניתבאורות
אני הולכת לביקורת ולשיננית כל חצי שנה. מקפידה מאודרק להודות
^^^ זה מה שמומלץ...ברכת ה
לא מה שאני עושה 🙈
תכלס תלוי בהכרות שלך עם מצב השיניים שלך....
תכלס תלוי בהכרות שלך עם מצב השיניים שלך....
ב"ה השיניים שלי במצב טוב. ולכן אני ממשיכה להקפידרק להודות
התכוונתי לפותחת 🙊ברכת ה
כל הכבוד לך על ההקפדה!!!
תודה.. על זה אני באמת צריכה להקפיד..ואילו פינו
תמיד נזכרת אחרי הלידות ..
ירידת מים - לנשים בלבד!אנונימית בהו"ל
מוקד האחיות לא זמין, אולי תוכלו לעזור לי.
אני בתחילת תשיעי.
איך אני מזהה ירידת מים?
יש תיאורים בהמשך, מי שלא מתאים לה שלא תמשיך הלאה
הרגשתי רטיבות למטה,
הלכתי לשירותים וכאילו כל פעם יצאה עוד קצת זרימה. חלק מהזמן הצלחתי לשלוט על זה וחלק לא
אחרי כמה דקות כל הזרימה נעצרה
איך אני יודעת אם זה ירידת מים או לא?
אני בתחילת תשיעי.
איך אני מזהה ירידת מים?
יש תיאורים בהמשך, מי שלא מתאים לה שלא תמשיך הלאה
הרגשתי רטיבות למטה,
הלכתי לשירותים וכאילו כל פעם יצאה עוד קצת זרימה. חלק מהזמן הצלחתי לשלוט על זה וחלק לא
אחרי כמה דקות כל הזרימה נעצרה
איך אני יודעת אם זה ירידת מים או לא?
בעיקרון לא צריך להפסיקאין לי הסבר
למים יש ריח של זרע.
ו...תבדקי אם ממשיכה זרימה.
שימי פד ואם הוא נרטב לגמרי תוך כמה דקות זו ירידת מים.
לא תמיד ירידת מים זה בבום. לפעמים זה טפטופים...
כדאי ללכת לבדוק היום/מחר שאין מיעוט מים...
ו...תבדקי אם ממשיכה זרימה.
שימי פד ואם הוא נרטב לגמרי תוך כמה דקות זו ירידת מים.
לא תמיד ירידת מים זה בבום. לפעמים זה טפטופים...
כדאי ללכת לבדוק היום/מחר שאין מיעוט מים...
תודה!אנונימית בהו"ל
גם טפטופים לא אמורים להפסיק?
הפד לא יירטב לגמרי, זה לא ברמה כזו.
השאלה מה ההגדרה של טפטופים...
יכול להפסיק ולחזור?
טפטופים מתרחשים כאשר יש ירידת מיםאין לי הסבר
אבל העובר יושב נמוך.
זה גורם לכך שהמים לא יוצאים בבת אחת, אלא מתי שהתינוק עולה קצת למעלה.
כמו שסתום שסותם צינור.
אז יכול להיות שיפסיק, אבל יחזור אחרי איזה עשר דקות כזה...
ברגע שיש חור בשק, המים ימשיכו לזרום.
חשוב ללכת לבדוק את העניין כי אם אכן השק נקרע, חשוב לוודא שמתפתחת לידה כדי לא לסכן את העובר...
זה גורם לכך שהמים לא יוצאים בבת אחת, אלא מתי שהתינוק עולה קצת למעלה.
כמו שסתום שסותם צינור.
אז יכול להיות שיפסיק, אבל יחזור אחרי איזה עשר דקות כזה...
ברגע שיש חור בשק, המים ימשיכו לזרום.
חשוב ללכת לבדוק את העניין כי אם אכן השק נקרע, חשוב לוודא שמתפתחת לידה כדי לא לסכן את העובר...
תודה אנונימית בהו"ל
הותשתי מספקות, הלוואי שהכל היה ברור יותר ;)
כנראה אין ברירה אלא להיבדק
כנראה אין ברירה אלא להיבדק
באמת מתיש...אין לי הסבר
אבל כדי לבדוק בכמ.
מקסימום הרופא/ה יעשה לך פרצוף של 'למה הגעת לכאן על כלום??'
מקסימום הרופא/ה יעשה לך פרצוף של 'למה הגעת לכאן על כלום??'
את האמתאנונימית בהו"ל
שעד עכשיו בכל הפעמים הרופאים היו ממש נחמדים, אף פעם לא שאלו למה באתי.
אבל בעלי אמור לחזור היום מאוחר, ולמצוא עכשיו סידור לילד זה סיפור.
נו טוב, העיקר תינוק בריא
אבל בעלי אמור לחזור היום מאוחר, ולמצוא עכשיו סידור לילד זה סיפור.
נו טוב, העיקר תינוק בריא
וואי בהצלחה💕🙏אין לי הסבר
עדיף לך להיבדקאיילת11
ככה בדיוק התחילה לי הלידה. לא הייתי בטוחה אם זה ירידת מים- כי כמו שכתבת
זה בא כל פעם קצת, ולא היו לי צירים אז התלבטתי אם לנסוע לבי״ח.
בסוף נסעתי ואחרי 10 שעות ילדתי.
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
זה המשיך למשך כמה שעות בטפטוף?
בערךאיילת11
קצת יותר משעה בבית ואז בבי״ח אחרי שהרופאב בדקה ירדו המים לגמרי
...מוריה
אני חושבת שאם לא הצלחת לשלוט על זה, זה מחשיד יותר בכיוון של ירידת מים.
באיזה שבוע את?
אם מוקדם כדאי להיבדק בהקדם.
אם כבר בשבוע שאפשר ללדת, תבדקי כמה זמן מומלץ למרוח בבית. ואם זה נראה לך עכור או בסדר. אני לא זוכרת מה הכללים בנושא.
באיזה שבוע את?
אם מוקדם כדאי להיבדק בהקדם.
אם כבר בשבוע שאפשר ללדת, תבדקי כמה זמן מומלץ למרוח בבית. ואם זה נראה לך עכור או בסדר. אני לא זוכרת מה הכללים בנושא.
תודה!אנונימית בהו"ל
בסוף הצלחתי להשיג את המוקד אחיות.
כותבת כאן אולי מישהי תמצא את המידע הזה שימושי מתישהו -
האחות אמרה שירידת מים בדרך כלל זה לא משהו חד פעמי, ולכן לשים פד ולראות אם הוא מתרטב. אם כן, ללכת להיבדק. אם לא, אפשר להישאר בבית.
**רלוונטי לשבוע 37+
לא יודעת מה היא הייתה אומרת אם הייתי בשבוע מוקדם יותר.
כותבת כאן אולי מישהי תמצא את המידע הזה שימושי מתישהו -
האחות אמרה שירידת מים בדרך כלל זה לא משהו חד פעמי, ולכן לשים פד ולראות אם הוא מתרטב. אם כן, ללכת להיבדק. אם לא, אפשר להישאר בבית.
**רלוונטי לשבוע 37+
לא יודעת מה היא הייתה אומרת אם הייתי בשבוע מוקדם יותר.
יופי.מוריה
1. תבדקי לגבי פד אם זה עלול לאסור הלכתית או משהו.
וזכור לי משהו שמציעים לשים פד יבש. ללכת לשכב במיטה חצי שעה. ואז לקום. אם זה נרטב יש חשש שזה ירידת מים.
2. שימי לב לתנועות עובר.
וזכור לי משהו שמציעים לשים פד יבש. ללכת לשכב במיטה חצי שעה. ואז לקום. אם זה נרטב יש חשש שזה ירידת מים.
2. שימי לב לתנועות עובר.
אצלי התחיל מטפטופים ורק אחרי 3 פעמיםאמא בשעה טובה
ו3 שעות זה היה מצב שהרטיב קצת את הפד והייתי יןם לפני 37
תודה!אנונימית בהו"ל
לא יודעת אם אצל כולם אבל...דובדובה
אצלי בלידה שכבר הייתי בשלב מתקדם..
פתיחה 8-9
ירדו לי המים..
וזו היתה תחושה של מים חמימים..
קיצר זה היה ברור לי שזה זה
ואמרתי למיילדת ירדו לי המים
ואז עשר דקות אחרי בערך ילדתי
פתיחה 8-9
ירדו לי המים..
וזו היתה תחושה של מים חמימים..
קיצר זה היה ברור לי שזה זה
ואמרתי למיילדת ירדו לי המים
ואז עשר דקות אחרי בערך ילדתי
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
מה איתך ?רותי7
אני בסדר גמוראנונימית בהו"ל
ב"ה
תודה על ההתעניינות!
האחות אמרה שאין צורך להיבדק אם זה הפסיק לגמרי, כי ירידת מים לרוב לא מפסיקה לחלוטין.
אז מכיוון שזה הפסיק לחלוטין, אני בינתיים בבית
תודה על ההתעניינות!
האחות אמרה שאין צורך להיבדק אם זה הפסיק לגמרי, כי ירידת מים לרוב לא מפסיקה לחלוטין.
אז מכיוון שזה הפסיק לחלוטין, אני בינתיים בבית
וואי אני זוכרת איך תמיד בתשיעיחגהבגה
כל דבר נראה לי כמו התחלה של לידה.
שיהיה בעיצוב ובזמנו, בקלות, בריאות, שמחה וידיים מלאות!
שיהיה בעיצוב ובזמנו, בקלות, בריאות, שמחה וידיים מלאות!
אמן ואמןאנונימית בהו"לאחרונה
תודה רבה
כמה ימים אחרי ביוץ יש כבר בטא?סבב נוסף
לפני 8 ימים הייתי בוודאות כמה ימים אחרי ביוץ לפי ב.דם
משערת שהביוץ היה חמישי לפניו.
האם 8 ימים אחרי ביוץ בוודאות יהיה בטא ( אם יש הריון)?
משערת שהביוץ היה חמישי לפניו.
האם 8 ימים אחרי ביוץ בוודאות יהיה בטא ( אם יש הריון)?
הביוץ היה לפני 9,10 ימים לפחותסבב נוסף
לפני 8 ימים פרוגסטרון 34
לפי רממת פרוגסטרון את לא יכולה לדעת כמה זמן עברמצפה להריון בעה
רק כשאת ממש עוקבת
שבוע לפני שהפרוגסטרון היה 34סבב נוסף
הייתי לפני ביוץ.
לקחתי אסטרופם, וסבב קודם הביוץ הגיע שבוע ויום אחרי המקווה
ככה הרגשתי הפעם, שבוע ויןם אחרי המקווה הרגשתי ביוץ.
אבל רק בראשון יכולתי לעשות ב.דם
לקחתי אסטרופם, וסבב קודם הביוץ הגיע שבוע ויום אחרי המקווה
ככה הרגשתי הפעם, שבוע ויןם אחרי המקווה הרגשתי ביוץ.
אבל רק בראשון יכולתי לעשות ב.דם
לא יודעת ממליצה לך לחכותמצפה להריון בעה
זה לא ודאי בכלל
תודה. כל יום מתלבטת וכל יום מחליטה לחכות עוד יום ;)סבב נוסף
רוצה להכין את עצמי לאכזבה. ולא לפרש כל סימן... אם אדע שזה לא, אס אתכונן לזה נפשית
כל חודש סרט חדש
כל חודש סרט חדש
מבינה אותך לגמרי אחותימצפה להריון בעה
אבל תשתדלי להיות חזקה
את תצליחי בסוף❤️
בקרוב מאוד בעה🥰
את תצליחי בסוף❤️
בקרוב מאוד בעה🥰
רק מתחילה בטא זעירה ביום 8מצפה להריון בעה
תודה. יודעת שצריכה לחכות ולא מסוגלת. רוצה לדעת אם זה כן או לסבב נוסף
גם אם יהיה נמוך... אבל מבינה שהכי נכון לחכות לאיתור
מבינה אותך ממשאנונימית(:
אבל קחי בחשבון שגם אם הבטא תצא חיובית, כל עוד אין איחור זה יכול להיות כימי
אז שלא תתלהבי לשווא.. הכי טוב לחכות לאיחור
מקסימום תעשי יום לפני איחור וככה תכיני את עצמך
אז שלא תתלהבי לשווא.. הכי טוב לחכות לאיחור
מקסימום תעשי יום לפני איחור וככה תכיני את עצמך
תודה לךסבב נוסף
חושבת באמת לעשות בחמישי שזה יום הביוץ.
רק שהביוץ היה באיזור 12 בצהריים...
שישי אין ב.דם
אני כל יום מחדש מתכננת ללכת למחרת ואז מנסה להתאפק עוד יום.
רוצה לדעת כיוון. כדי להתכונן נפשית לכל אפשרות...
רק שהביוץ היה באיזור 12 בצהריים...
שישי אין ב.דם
אני כל יום מחדש מתכננת ללכת למחרת ואז מנסה להתאפק עוד יום.
רוצה לדעת כיוון. כדי להתכונן נפשית לכל אפשרות...
מבינה אותך.. קשה ממש המתח הזהאנונימית(:אחרונה
רוצות לשלוח לי כוח? אני מותשת..ואילו פינו
נפשית ופיזית...
נגמר לי..
ולא עשינו בדיקה למתוקה בסוף כי בכל המקומות הקרובים היו תורים של שעתיים 🤦אז מחר גם יהיה יום ארוךךךךך ומאתגר..
נגמר לי..
ולא עשינו בדיקה למתוקה בסוף כי בכל המקומות הקרובים היו תורים של שעתיים 🤦אז מחר גם יהיה יום ארוךךךךך ומאתגר..
אוי!!!בעזרתו יהיה טוב
רפואה שלמה לנסיכההה!!!
המון כוחות לך יקרה!
מקווה שמחר מאוד היא תרגיש טוב בעזרת ה.
תאפשרי לעצמך לישון כשהיא ישנה וזה אפשרי כדי שתצברי קצת כוחות ....
תזניחי ליום יומיים את מטלות הבית. תהיי הרבה יותר פנויה אליהם כשהנסיכה תרגיש טוב.
חיבוק!!
בשורות טובות!!!
המון כוחות לך יקרה!
מקווה שמחר מאוד היא תרגיש טוב בעזרת ה.
תאפשרי לעצמך לישון כשהיא ישנה וזה אפשרי כדי שתצברי קצת כוחות ....
תזניחי ליום יומיים את מטלות הבית. תהיי הרבה יותר פנויה אליהם כשהנסיכה תרגיש טוב.
חיבוק!!
בשורות טובות!!!
אוף אוף! איזה קשה זה!!YNZS
חיבוק ענק
שולח המון 
מק"ר
קחי, נשמה----השם בשימוש כבר
❤️❤️❤️
שולחת לך תפסי...הריון חדש..
זכות ה'זמן בלי פל' תעמוד לך שאת מזכה את כולנו!!!דבורית
תפנקי את עצמך במשהו טעים או מרק טוב כזה
שירים שמשמחים אותך
מקלחת טובה
מגיע לך ♥️
שירים שמשמחים אותך
מקלחת טובה
מגיע לך ♥️
שולחת לך הרבה כוח! (היום ב"ה יש לי
)פשיטא
נשמע לא פשוט בכלל.
💕💕
💕💕
יופי 💖אורוש3
חיבוקיםםםםאורוש3
סיוט כשהם חולים. רק לשרוד
שולחת לך מלא כוח(:אבןישראל
זה באמת אחד הדברים הקשים שיש..
אנחנו גם היינו בכמה ימים כאלה,
מברכת אותך שיהיה לך המון כוח ,סבלנות ושמחה!
ושיעבור מהר.!
אנחנו גם היינו בכמה ימים כאלה,
מברכת אותך שיהיה לך המון כוח ,סבלנות ושמחה!
ושיעבור מהר.!
תודה אהובות❤️שימחתן וחיזקתןואילו פינואחרונה
מחכה שהקטנה תרדם ואז אכנס לאמבטיה מפנקת בעזרת ה'..
יומולדת בסימן קורונהשמרית31
אתמול חגגתי יומולדת וחייבת לציין שזה יום-ההולדת הכי מיוחד שהיה לי,
בעלי היקר הפתיע אותי עם זר פרחים ענק וסרטון-מצגת מאוד מרגשת שגרמה לי להתרגש עד דמעות.(כללה בין היתר זכרונות מטיולים, הולדת הבת, רגעים מיוחדים).
כמובן שהוא עשה הכל בעצמו וזה הוסיף להתרגשות מאחר שהוא השקיע המון זמן ומחשבה (נשאר ער כשהלכתי לישון כדי לעבוד עליו).
אז למרות שחששתי (בגלל שהכל סגור) זה היה בסופו של דבר לטובה.
בעלי היקר הפתיע אותי עם זר פרחים ענק וסרטון-מצגת מאוד מרגשת שגרמה לי להתרגש עד דמעות.(כללה בין היתר זכרונות מטיולים, הולדת הבת, רגעים מיוחדים).
כמובן שהוא עשה הכל בעצמו וזה הוסיף להתרגשות מאחר שהוא השקיע המון זמן ומחשבה (נשאר ער כשהלכתי לישון כדי לעבוד עליו).
אז למרות שחששתי (בגלל שהכל סגור) זה היה בסופו של דבר לטובה.
איזה כיף! שמחה בשבילך! ומזל טובבאורות
הרבה מזל טובאחתפלוס
כיף לקרוא כאלה דברים
מזל טוב! אין כמו אירועי קורונהטוווליי
הכי מזוקקים ואמיתיים.
כיף שנהנית!!
כיף שנהנית!!
מזל טוב. ונולדנו באותו תאריך 😀אימוש+2
מזל טוב לשתיכן!! 🙂השם בשימוש כבר
מזל טוב! איזה. כיף!! איזה חמודה את על הפרגוןאורוש3אחרונה
אולי עשיתי טעות?? מחשבות אחרי לידה..חושבת אולי..
הקטנה כבר בת חודש וחצי. במהלך כל התקופה של אחרי הלידה אני ובעלי רבנו המון. בעיקר בגלל הסיבה שהרגשתי שאין לי שותף אמיתי.. ראיתי בו ילדותיות נוראית וחוסר הבנה של המציאות. חולמני ולא עם רגליים על הקרקע.
במקום להנות מהתקופה הזו ושהיא תחזק אותנו, הרגשתי שאני במצב הישרדותי. רבים ומתווכחים כל הזמן. מתנצחים ומנסים להוכיח. נפלו לי הרבה אסימונים בימים האלה. דברים שלא ראיתי ועכשיו אני 'משלמת' עליהם.
אחרי כמה שיחות עם הרב של בעלי בכמה ימים האחרונים יש שיפור ושנינו משתדלים. אבל משהו אצלי כבה... הגבר שראיתי לפני החתונה, זה לא הגבר שאני רואה עכשיו. אני לא רואה בו גבר, אני רואה ילד. פעם ראשונה שאנחנו חווים קצת קושי אמיתי והוא פתאום לא המשענת שלי. הרגשתי לבד יותר מביחד. התקופה של אחרי הלידה טראומטית בשבילי (הוא חושב שאני מגזימה בתחושות..אבל הימים ההם זכורים לי כנוראיים).
מתחילה לחשוב שאולי עשיתי טעות שהתחתנתי איתו. הרגש ירד.. שמחה שהוא לא בבית יותר מאשר בבית. חושבת שאולי מישהו אחר היה יכול להתאים יותר.
הוא משתדל ומנסה לתקן. ויודע שהרגש חסום ואני עובדת על עצמי להחזיר אותו. אבל אני מרגישה שאני לא רוצה להחזיר אותו. נתתי לו את כל הנשמה שלי, עשיתי הכול גם תוך כדי ההריון. וכשהייתי צריכה אןתו פעם אחת, במקום הכי רגיש וחדש - הוא לא היה שם.
מה לעשות? קשה לי לראות איתו עתיד טוב ושמח. של התקדמות והתפתחות.. של משפחה אמיתית עם שגרה מבורכת.. הוא חולמני ולא מתמיד בעבודות וגם לא אוהב לעבוד בעבודה שלא מתאימה לו (רוב העבודות לא מתאימות לו..) הוא רק לא מבין שאנחנו חייבים משכורת. חי באשליה שהכול יהיה בסדר רק לא נפל לו האסימון שיש לנו אחריות על תינוקת מקסימה. ההורים שלנו עוזרים אז הוא נהנה מהעזרה ונהפך לאדיש למצב..
מה לעשות? אבודה בימים האחרונים..
תודה למי שקראה בבקשה תייעצו מנסיונכן..
במקום להנות מהתקופה הזו ושהיא תחזק אותנו, הרגשתי שאני במצב הישרדותי. רבים ומתווכחים כל הזמן. מתנצחים ומנסים להוכיח. נפלו לי הרבה אסימונים בימים האלה. דברים שלא ראיתי ועכשיו אני 'משלמת' עליהם.
אחרי כמה שיחות עם הרב של בעלי בכמה ימים האחרונים יש שיפור ושנינו משתדלים. אבל משהו אצלי כבה... הגבר שראיתי לפני החתונה, זה לא הגבר שאני רואה עכשיו. אני לא רואה בו גבר, אני רואה ילד. פעם ראשונה שאנחנו חווים קצת קושי אמיתי והוא פתאום לא המשענת שלי. הרגשתי לבד יותר מביחד. התקופה של אחרי הלידה טראומטית בשבילי (הוא חושב שאני מגזימה בתחושות..אבל הימים ההם זכורים לי כנוראיים).
מתחילה לחשוב שאולי עשיתי טעות שהתחתנתי איתו. הרגש ירד.. שמחה שהוא לא בבית יותר מאשר בבית. חושבת שאולי מישהו אחר היה יכול להתאים יותר.
הוא משתדל ומנסה לתקן. ויודע שהרגש חסום ואני עובדת על עצמי להחזיר אותו. אבל אני מרגישה שאני לא רוצה להחזיר אותו. נתתי לו את כל הנשמה שלי, עשיתי הכול גם תוך כדי ההריון. וכשהייתי צריכה אןתו פעם אחת, במקום הכי רגיש וחדש - הוא לא היה שם.
מה לעשות? קשה לי לראות איתו עתיד טוב ושמח. של התקדמות והתפתחות.. של משפחה אמיתית עם שגרה מבורכת.. הוא חולמני ולא מתמיד בעבודות וגם לא אוהב לעבוד בעבודה שלא מתאימה לו (רוב העבודות לא מתאימות לו..) הוא רק לא מבין שאנחנו חייבים משכורת. חי באשליה שהכול יהיה בסדר רק לא נפל לו האסימון שיש לנו אחריות על תינוקת מקסימה. ההורים שלנו עוזרים אז הוא נהנה מהעזרה ונהפך לאדיש למצב..
מה לעשות? אבודה בימים האחרונים..
תודה למי שקראה בבקשה תייעצו מנסיונכן..
קודם כל:1234אנונימי
מזל טוב!!
אני מבינה את הכאב והקושי, זה קשה. באמת
אבל אתם רק חודש וחצי אחרי לידה.
לידה זה מטלטל
זה מטלטל אותך, כי הגוף שלך עבר סוג של טראומה.
הפכת להיות אמא
את אחראית עכשיו על תינוקת מקסימה
אבל, ולפעמים קצת שוכחים את זה, זה מטלטל גם אותו.
הוא אבא!! הוא אחראי עכשיו לתינוקות מקסימה! וזה יכול להיות מקסים, וזה יכול להיות מלחיץ. כי "הצילו, אני לא מצליח להחזיק עבודות, אז איך אני אפרנס את המשפחה האהובה שלי?" ו"אשתי עכשיו עברה חוויה מטלטלת, בשביל שאנחנו נזכה להיות הורים, היא כל כך מדהימה! אבל אני אפילו לא מצליח להבין את החוויה הזו. אני לא באמת מבין את הכאב. אז אני גם לא באמת יודע איך לתמוך". וגם "אשתי כל היום סביב התינוקת, מניקה (אולי?), נמצאת איתה בחופשת לידה, נראה שהיא כל כך יודעת מה לעשות אבל אני מרגיש כל כך אבוד עם הילדה הקטנה הזו, ואני פשוט לא יודע מה לעשות".
גם בעלך צריך ללמוד ולהתרגל, וזה יקרה בע"ה. אבל אתם צריכים לתת לעצמכם קצת זמן ולהבין שכל אחד מכם מעבד את החוויה העוצמתית ומשנת החיים הזו בצורה שונה.
אני יודעת שזה קשה, אבל קודם כל תכילי את עצמך, ותכילי גם אותו. גם לו הכל חדש. נסי להבין מה עובר עליו
אחרי זה, אפשר להתקדם ביחד, ליצור לעצמכם שגרה, לדבר על ההורות שלכם, לתאם ציפיות, לשקם זוגיות, לחזור לאהוב. אפשר ואפשר ואפשר. וזה משבר נפוץ אחרי לידה בטח אם זו לידה ראשונה
אבל קודם כל, תחמלי. על עצמך ועליו.
אל תצפי שהכל יחזור למה שהיה קודם, כי אתם כבר לא באותה נקודה. אבל גם אל תפחדי מהמשבר שמגיע עכשיו, זו סוג של התבגרות של הקשר, וזה יכול להיות קשה, אבל אפשר לצמוח מזה המון.
מצרפת.לך קישור לשרשור אחר שבו הגבתי גם ויש שם עוד תגובות שאולי יעזרו לך.
יקרה! - הריון ולידה
אני מבינה את הכאב והקושי, זה קשה. באמת
אבל אתם רק חודש וחצי אחרי לידה.
לידה זה מטלטל
זה מטלטל אותך, כי הגוף שלך עבר סוג של טראומה.
הפכת להיות אמא
את אחראית עכשיו על תינוקת מקסימה
אבל, ולפעמים קצת שוכחים את זה, זה מטלטל גם אותו.
הוא אבא!! הוא אחראי עכשיו לתינוקות מקסימה! וזה יכול להיות מקסים, וזה יכול להיות מלחיץ. כי "הצילו, אני לא מצליח להחזיק עבודות, אז איך אני אפרנס את המשפחה האהובה שלי?" ו"אשתי עכשיו עברה חוויה מטלטלת, בשביל שאנחנו נזכה להיות הורים, היא כל כך מדהימה! אבל אני אפילו לא מצליח להבין את החוויה הזו. אני לא באמת מבין את הכאב. אז אני גם לא באמת יודע איך לתמוך". וגם "אשתי כל היום סביב התינוקת, מניקה (אולי?), נמצאת איתה בחופשת לידה, נראה שהיא כל כך יודעת מה לעשות אבל אני מרגיש כל כך אבוד עם הילדה הקטנה הזו, ואני פשוט לא יודע מה לעשות".
גם בעלך צריך ללמוד ולהתרגל, וזה יקרה בע"ה. אבל אתם צריכים לתת לעצמכם קצת זמן ולהבין שכל אחד מכם מעבד את החוויה העוצמתית ומשנת החיים הזו בצורה שונה.
אני יודעת שזה קשה, אבל קודם כל תכילי את עצמך, ותכילי גם אותו. גם לו הכל חדש. נסי להבין מה עובר עליו
אחרי זה, אפשר להתקדם ביחד, ליצור לעצמכם שגרה, לדבר על ההורות שלכם, לתאם ציפיות, לשקם זוגיות, לחזור לאהוב. אפשר ואפשר ואפשר. וזה משבר נפוץ אחרי לידה בטח אם זו לידה ראשונה
אבל קודם כל, תחמלי. על עצמך ועליו.
אל תצפי שהכל יחזור למה שהיה קודם, כי אתם כבר לא באותה נקודה. אבל גם אל תפחדי מהמשבר שמגיע עכשיו, זו סוג של התבגרות של הקשר, וזה יכול להיות קשה, אבל אפשר לצמוח מזה המון.
מצרפת.לך קישור לשרשור אחר שבו הגבתי גם ויש שם עוד תגובות שאולי יעזרו לך.
יקרה! - הריון ולידה
קודם כל- את רק חודש וחצי אחרי לידהמיקי מאוס
זה זמן של טלטלה זוגית ומשפחתית, כל זוג עובר אותה אחרת אבל זה ממש לא מאורע קטן. זה שינוי דרמטי של החיים...
ברור שמבחינתך זה טלטלה ענקית. ילדת, כאבים, תינוקת קטנה שתלויה בך טוטאלית, ובלאגן של הורמונים....
אבל גם מבחינתו, רחוק מאור הזרקורים. פתאום יש לו ילדה.. והוא מן הסתם בשוק וכנראה עוד לא עיכל כמו שצריך את המשמעות
זה ממש לא זמן למחשבות עמוקות או טיפולי עומק לזוגיות. זה פוטנציאל כמובן להתקדמות גדולה אבל אצל הרבה זוגות זה דווקא זמן של פיצוץ .
עכשיו תתמקדו בלתפקד כהורים. יש עזרה? מעולה! קחי אותה ב2 ידיים, תלמדו איך להתנהל ותשחו עד לאי הקרוב של שגרה ונחת. אחרי שתרגישו שהבית התייצב על שגרה יגיע הזמן לטיפולי עומק בזוגיות.
מבינה ממש את התסכול שלך למה הוא לא שם כשאת צריכה אותו אבל זה לא מרוע לב. אלא פערים...
כרגע תתמקדי בלהבהיר לו בפירוט מה עובר עליך ומה את מצפה ממנו והיית רוצה והוא יראה מה הוא יכול לעשות ולתת לך. אל תצפי שיבין לבד (את לא תצליחי להפוך אותו למי שהוא לא)
נראה שיש ביניכם פער גדול בציפיות ובתפיסות. זה לא אומר שעשית בחירה שגויה, זה אומר שאתם בתחילת הדרך ויש לכם עוד הרבה עבודה לאט לאט עם השנים תקדישו לזה זמן, מחשבה, דיבורים, ואם צריך אז גם אנשי מקצוע ותמצאו את הנוסחה שלכם לזוגיות
בהצלחה!
ברור שמבחינתך זה טלטלה ענקית. ילדת, כאבים, תינוקת קטנה שתלויה בך טוטאלית, ובלאגן של הורמונים....
אבל גם מבחינתו, רחוק מאור הזרקורים. פתאום יש לו ילדה.. והוא מן הסתם בשוק וכנראה עוד לא עיכל כמו שצריך את המשמעות
זה ממש לא זמן למחשבות עמוקות או טיפולי עומק לזוגיות. זה פוטנציאל כמובן להתקדמות גדולה אבל אצל הרבה זוגות זה דווקא זמן של פיצוץ .
עכשיו תתמקדו בלתפקד כהורים. יש עזרה? מעולה! קחי אותה ב2 ידיים, תלמדו איך להתנהל ותשחו עד לאי הקרוב של שגרה ונחת. אחרי שתרגישו שהבית התייצב על שגרה יגיע הזמן לטיפולי עומק בזוגיות.
מבינה ממש את התסכול שלך למה הוא לא שם כשאת צריכה אותו אבל זה לא מרוע לב. אלא פערים...
כרגע תתמקדי בלהבהיר לו בפירוט מה עובר עליך ומה את מצפה ממנו והיית רוצה והוא יראה מה הוא יכול לעשות ולתת לך. אל תצפי שיבין לבד (את לא תצליחי להפוך אותו למי שהוא לא)
נראה שיש ביניכם פער גדול בציפיות ובתפיסות. זה לא אומר שעשית בחירה שגויה, זה אומר שאתם בתחילת הדרך ויש לכם עוד הרבה עבודה
לאט לאט עם השנים תקדישו לזה זמן, מחשבה, דיבורים, ואם צריך אז גם אנשי מקצוע ותמצאו את הנוסחה שלכם לזוגיות בהצלחה!
וואו, כל כך נורמלי ונפוץ, וכל כך קשה!מכחול
אני אתן לחכמות ממני להסביר, אבל רק רציתי לתת לך חיבוק ענק, כי התחושה שלך ממש קשה, וגם להבטיח לך שזה בסדר. המון (כל?) הזוגות עוברים טלטלה רצינית אחרי לידת הילד הראשון, ואני בטוחה שאתם יכולים לצמוח מפה!
זאת ממש לא הסיבה היחידה, אבל תזכרי שאת הורמונלית ממש וזה לא הזמן להחלטות גורליות. כרגע פשוט צריך להחזיק מעמד, וכמה שיותר ביחד.
מתייגת את @נגמרו לי השמות שבטח תדע איך לענות לך.
זאת ממש לא הסיבה היחידה, אבל תזכרי שאת הורמונלית ממש וזה לא הזמן להחלטות גורליות. כרגע פשוט צריך להחזיק מעמד, וכמה שיותר ביחד.
מתייגת את @נגמרו לי השמות שבטח תדע איך לענות לך.
תודה אהובהנגמרו לי השמות
אשתדל לענות ב"ה
❤
מעטים הזוגות שהימים אחרי לידה ראשונהסופי123
הם חוויה מעצימה ומקרבת עבורם. מי הכניס לך לראש שככה זה אמור להראות...? אלו ימים של בלגן בגוף, בנפש, בלו"ז. אני האחרונה שאגן על בעלים לא תומכים ולא מתפקדים. אבל יש מצב שאתם פשוט עוברים את אחת התקופות האלה שצריך לעבור בתור זוג, כדי להתבסס ולמצוא את הדרך.
מציעה לך עכשיו להתמקד בך. חודש וחצי אחרי לידה ראשונה אצל רוב הנשים זאת עדיין עין הסערה. תטפלי בעצמך ובתינוקת שלך. מחשבות קשות על הזוגיות לא בורחות, אפשר לחשוב אותן גם עוד חודשיים.
בנימה אישית אשתף שאחרי לידת הבכור שלנו בעלי (המאוד אחראי ויציב) היה בחרדה שנמשכה לפחות חודשיים עד שנרגעה. מתוך הקושי שלו אמר לי את כל הדברים הלא נכונים והמעצבנים (חלקם נכנסו לפנתיאון הזוגי). בסוף עבר לו. החיים לא הוגנים, אחרי לידה ובטח ראשונה מגיע לנו את הבנזוג הכי נוכח וקשוב בעולם אבל לא תמיד הוא שם. או בחרדה כמו בעלי או לא מתמודד כמו בעלך או שריטה אחרת. מניסיוני כשהחיים מתנרמלים קצת ונבנית שגרה חדשה דברים תופסים צורה שונה לגמרי.
אני לגמרי לא אומרת לך שאת הורמונלית רואה את המציאות לא נכון, להפך, מאמינה לתחושות שלך. רק לא חושבת שהכל ככ פטאלי ולא ניתן לתיקון כמו שאולי נראה לך כרגע... בעלך צריך להתבגר וזה לא דבר שקורה בן לילה, זה תהליך.
מציעה לך עכשיו להתמקד בך. חודש וחצי אחרי לידה ראשונה אצל רוב הנשים זאת עדיין עין הסערה. תטפלי בעצמך ובתינוקת שלך. מחשבות קשות על הזוגיות לא בורחות, אפשר לחשוב אותן גם עוד חודשיים.
בנימה אישית אשתף שאחרי לידת הבכור שלנו בעלי (המאוד אחראי ויציב) היה בחרדה שנמשכה לפחות חודשיים עד שנרגעה. מתוך הקושי שלו אמר לי את כל הדברים הלא נכונים והמעצבנים (חלקם נכנסו לפנתיאון הזוגי). בסוף עבר לו. החיים לא הוגנים, אחרי לידה ובטח ראשונה מגיע לנו את הבנזוג הכי נוכח וקשוב בעולם אבל לא תמיד הוא שם. או בחרדה כמו בעלי או לא מתמודד כמו בעלך או שריטה אחרת. מניסיוני כשהחיים מתנרמלים קצת ונבנית שגרה חדשה דברים תופסים צורה שונה לגמרי.
אני לגמרי לא אומרת לך שאת הורמונלית רואה את המציאות לא נכון, להפך, מאמינה לתחושות שלך. רק לא חושבת שהכל ככ פטאלי ולא ניתן לתיקון כמו שאולי נראה לך כרגע... בעלך צריך להתבגר וזה לא דבר שקורה בן לילה, זה תהליך.
היי יקרה נשמע ממש ממש קשה..בתי 123
הדבר שאת הכי צריכה עכשיו זה יציבות ובאמת בתקופה של הריון ואחרי לידה התחושות האלו צפות ומתעצמות זה פשוט משהו הורמונלי ופזיולוגי ובלתי נשלט ונורמלי לחלוטין.
עצתי ... כרגע אתם מסתדרים עם עזרה של ההורים אז תנסי להסיח את דעתך מהעניין על מחשבות לעתיד וגם אל תנסי להלחם ברגשות שלך.. אבד לך קצת הרגש כלפיו, את מאוכזבת,כועסת יש לך מחשבות חרטה .. הכל בסדר ונורמלי.
נסי להתמקד כרגע באמהות שלך ובמה שכן טוב אצל בעלך עוד כמה חודשים שהכל יתחיל להתאזן אולי בעלך כבר בעצמו יקבל שכל ויתחיל להבין שיש לו פה אחריות ענקית (יש גברים שלוקח להם המון זמן להבין שהם הורים עכשיו)
עצתי ... כרגע אתם מסתדרים עם עזרה של ההורים אז תנסי להסיח את דעתך מהעניין על מחשבות לעתיד וגם אל תנסי להלחם ברגשות שלך.. אבד לך קצת הרגש כלפיו, את מאוכזבת,כועסת יש לך מחשבות חרטה .. הכל בסדר ונורמלי.
נסי להתמקד כרגע באמהות שלך ובמה שכן טוב אצל בעלך עוד כמה חודשים שהכל יתחיל להתאזן אולי בעלך כבר בעצמו יקבל שכל ויתחיל להבין שיש לו פה אחריות ענקית (יש גברים שלוקח להם המון זמן להבין שהם הורים עכשיו)
אתן אומרות שזה עובר אבל אצלי זה רק מחמירחושבת אולי..
מיום ליום אני לא נהנת איתו באמת. לא שמחה בו. לא מעריכה אותו. הוא אכזב אותי ולפעמים אני מתחרטת על הרגע שהכרתי אותו. על הדברים שלא ראיתי..
גם עכשיו רבנו. הביחד שלנו לא חסר לי. הוא לא עובד.. התחיל לא מזמן חצי יום בכולל וחוזר הביתה ב2 בצהריים. כבר אמרנו שזה לא מתאים ושיחפש עבודה או לפחות חצי. אם פעם כשהיה חוזר מוקדם הייתי שמחה היום זה עול מבחינתי. כבר לא אוהבת להכין לו צהריים ולדאוג לו. רוצה שימצא עבודה אפילו חצי יום כדי שיהיה סדר יום נורמלי ופשוט אין את זה. מרגישה שאם יום אחד ישאר עם הילדה ואני אעשה את הדברים שלי אפילו עד הצהריים (זה לא קרה עד כה) אצטרך להודות לו אלף פעם (את הכולל הוא כבר פספס כמה פעמחם בגלל ביקורי הורים וכו. מרגישה שאין לו באמת מסירות נפש לתורה זה סתם תירוץ כדי לקבל זמן לעצמו).
בקיצור מבולבלת. גם עכשיו התווכחנו. אין לי כוחות לא לו ולא לעצמי. ועם כמה שאני עם התינוקת ונותנת לה אהבה מרגישה שזה גוזל ממני הרבה אנרגיות שיכולתי לתת לה ולהיות איתה יותר.
גם עכשיו רבנו. הביחד שלנו לא חסר לי. הוא לא עובד.. התחיל לא מזמן חצי יום בכולל וחוזר הביתה ב2 בצהריים. כבר אמרנו שזה לא מתאים ושיחפש עבודה או לפחות חצי. אם פעם כשהיה חוזר מוקדם הייתי שמחה היום זה עול מבחינתי. כבר לא אוהבת להכין לו צהריים ולדאוג לו. רוצה שימצא עבודה אפילו חצי יום כדי שיהיה סדר יום נורמלי ופשוט אין את זה. מרגישה שאם יום אחד ישאר עם הילדה ואני אעשה את הדברים שלי אפילו עד הצהריים (זה לא קרה עד כה) אצטרך להודות לו אלף פעם (את הכולל הוא כבר פספס כמה פעמחם בגלל ביקורי הורים וכו. מרגישה שאין לו באמת מסירות נפש לתורה זה סתם תירוץ כדי לקבל זמן לעצמו).
בקיצור מבולבלת. גם עכשיו התווכחנו. אין לי כוחות לא לו ולא לעצמי. ועם כמה שאני עם התינוקת ונותנת לה אהבה מרגישה שזה גוזל ממני הרבה אנרגיות שיכולתי לתת לה ולהיות איתה יותר.
זאת תקופה קשה...lizi
לשניכם
אז גם אם יש דברים בגו, כדאי שתחכי תני לגוף שלך להחלים, לנפש שלך להחלים
אני מרגישה ששנה ראשונה אחרי תינוק זאת סוג של מלחמת השרדות. תשרדו, אחרי זה תבררו דברים בינכם.
זה לא אומר להזניח, אבל זה כן אומר שאולי שיקול הדעת של שניכם הוא לא במיטבו ולא באשמתכם! אלו הנסיבות
אז גם אם יש דברים בגו, כדאי שתחכי תני לגוף שלך להחלים, לנפש שלך להחלים
אני מרגישה ששנה ראשונה אחרי תינוק זאת סוג של מלחמת השרדות. תשרדו, אחרי זה תבררו דברים בינכם.
זה לא אומר להזניח, אבל זה כן אומר שאולי שיקול הדעת של שניכם הוא לא במיטבו ולא באשמתכם! אלו הנסיבות
אולי ליווי מקצועי לאיזה חודשיים?ציפיה.
נכון, זה משהו שהמון המון נשים חוות עם ילדים ראשונים.
ועדיין, זה שזה נורמלי לא אומר שאין מקום לפעמים להעזר בייעוץ מקצועי חיצוני.
משהו שיעזור לך לשחרר קצת את התחושות השליליות שאת מרגישה.
ועדיין, זה שזה נורמלי לא אומר שאין מקום לפעמים להעזר בייעוץ מקצועי חיצוני.
משהו שיעזור לך לשחרר קצת את התחושות השליליות שאת מרגישה.
אנחנו אומרות1234אנונימי
שזה עובר. אבל זה לא אומר שזה עובר ברגע
את אומרת שמיום ליום זה רק מחמיר, אבל עבר רק חודש וחצי מאז הלידה.
אני לא מזלזלת לרגע בתחושה שלך, אני בטוחה שבאמת את מרגישה לא בנוח, ובאמת מרגישה רחוקה.
אבל אני חושבת שמבחינה זוגית, חודש וחצי זה לא הרבה. כמה זמן אתם נשואים? כמה זמן אתם מכירים? נסי להכניס את החודש וחצי הזה ביחס לשאר התקופה שלכם.
זוגיות זו עבודה, עבודה קשה. אבל היא משתלמת. מאוד מאוד.
וכשאני אומרת קשה אני מתכוונת לבאמת קשה. לא קלישאה
כל זוג והקושי שלו, לזוג אחד יהיה קשה לדבר ולאחר קשה לשחרר ולאחר הקושי יהיה בהורות המשותפת ולאחר זה יהיה קושי מתחום אחר. וקושי הוא שובר, ולפעמים מרחיק.
כי מה אנחנו רוצות?
בן זוג שיאהב ויכיל ויחבק ותמיד יהיה שם בשבילנו. ואנחנו רוצות תמיד להרגיש בטוחות ואוהבות ואהובות ונמשכות ושמחות.
אבל החיים הם לא כאלו, ויש תקופות ויש תקופות.
וזה בסדר שיש תקופות.
השאלה מה נקודת המוצא.
נקודת המוצא יכולה להיות: התחתנתי עם מישהו, ואם עכשיו אנחנו משתנים אז אולי אנחנו יותר לא מתאימים. כי הנתונים שעל פיהם החלטתי להתחתן איתו כבר לא קיימים - אז אני כבר לא אוהבת.
אבל אפשר גם לצאת מנקודת מוצא אחרת:
התחתנתי עם מישהו, אהבתי אותו מסיבות מסויימות והחלטנו לצאת ביחד למסע של חיים. עכשיו, אנחנו ביחד. לא משנה מה. ואם אנחנו משתנים, אז נלמד להתאים את עצמנו למציאות החדשה. נזכיר לעצמנו מה אהבנו ונלמד את עצמנו לאהוב דברים חדשים בבן אדם שאיתו בחרנו לחיות את החיים.
אני יותר מתחברת לגישה השנייה.
החיים דינאמיים, אנשים הם דינאמיים.
אבל אם משקיעים ועובדים אפשר לשמור על אהבה.
לפעמים העבודה שנדרשת היא אישית, לפעמים זוגית.
לפעמים צריך עזרה חיצונית
אין פתרון קסמים, ואני לא אומרת את זה כדי לייאש. אלא להיפך
כדי להגיד שגם אם עכשיו את מרגישה רחוקה מאוד, זה אפשרי להחזיר את הרגש.
איזו מדהימה את, כל מה שכתבת מדויק, עוצמתי ומאיר!נגמרו לי השמות
מדהימה
הרגשות שלך מאוד אובייקטיביים אף אחת לאבתי 123
מבטלת את מה שאת מרגישה וברור שדרוש פה שינוי מצידו
אבל גם להבין שהשינוי הגיע מהמצב שהשתנה ... ברור שכשבחורה בת 20 בוחרת להתחתן עם בחור היא מסתכלת על דברים אחרים שלא תמיד מסתדרים או מתיישבים במדוייק עם השינויים בחיים והרחבת המשפחה.
אתם שניכם עוברים שינוי אדיר עכשיו שצריך להסתגל אליו ומאוד חשוב לא להבהל מהרגשות האלו לדעת שזה טבעי וזה בהחלט יכול לעבור גם אם כרגע את מרגישה שזה מדרדר.
יכול להיות שדיבור על עבודה מאוד מלחיץ אותו במיוחד עם הקורונה ויכול להיות שבאמת אין לו כבר מסירות נפש על לימוד התורה כי יש לו עכשיו משהו מרגש וחשוב לא פחות.
אני חושבת שכדאי להתחיל בלהסביר לו עד כמה חשוב לך ההתמדה שלו בלימוד ושזה נותן לך תחושת ביטחון ויציבות ובהמשך תנסו לחשוב יחד על עניין הפרנסנ
אבל גם להבין שהשינוי הגיע מהמצב שהשתנה ... ברור שכשבחורה בת 20 בוחרת להתחתן עם בחור היא מסתכלת על דברים אחרים שלא תמיד מסתדרים או מתיישבים במדוייק עם השינויים בחיים והרחבת המשפחה.
אתם שניכם עוברים שינוי אדיר עכשיו שצריך להסתגל אליו ומאוד חשוב לא להבהל מהרגשות האלו לדעת שזה טבעי וזה בהחלט יכול לעבור גם אם כרגע את מרגישה שזה מדרדר.
יכול להיות שדיבור על עבודה מאוד מלחיץ אותו במיוחד עם הקורונה ויכול להיות שבאמת אין לו כבר מסירות נפש על לימוד התורה כי יש לו עכשיו משהו מרגש וחשוב לא פחות.
אני חושבת שכדאי להתחיל בלהסביר לו עד כמה חשוב לך ההתמדה שלו בלימוד ושזה נותן לך תחושת ביטחון ויציבות ובהמשך תנסו לחשוב יחד על עניין הפרנסנ
הרבה מאוד מהתשובה נמצא בגוף השאלהנגמרו לי השמות
יולדת יקרה!
אישה יקרה!
אמא יקרה!
ורעיה יקרה!
עד לפני 45 ימים האוצר שלכם, בתכם המתוקה הייתה עדיין בתוכך.
עד לפני אותו חודש וחצי הייתם זוג צעיר ועדיין לא הורים.
ואז, ביום אחד לפני חודש וחצי, נהפכתם להורים.
היה כאן מעבר משמעותי מאוד.
שינוי עצום.
ובמצב הזה של השינוי הענקי הזה - להפוך להורים המחשבות שעולות לך מאוד מאוד הגיוניות וטבעיות.
כל שינוי, גם אם הוא שינוי לטובה - מצריך תקופת הסתגלות.
המוח שלנו והתת מודע שלנו אוהב את המוכר, את הידוע,
הוא לא רוצה שישנו לו דברים,
אפילו אם הם טובים! וק"ו אם הם בינוניים או קשים.
אתם כרגע בעיצומה של ההתמודדות עם המעבר להורות.
עם התקופה של אחרי הלידה שמטלטלת את כל הבית ואת כל החיים אצל כל זוג
עם הקורונה, הקשיים הכלכליים וחוסר הודאות שהתקופה הזו מייצרת
עם המון לחץ, המון עייפות וסידורים שלא נגמרים.
אני חושבת שדבר ראשון שאתם צריכים לעשות - זה לנשום!
ולהבין שנייה את המצב בו אתם נמצאים,
להבין שנייה את *עצמכם*
ולזכור שזה *את והוא* מול הבעיות בחיים
ולא את נגדו והוא נגדך
אלא שוב - שניכם יחד מול כל אתגרי החיים!
רוצה לשתף אותך,
שלפני כמעט שנה עברנו דירה (שוב ), ומאוד שמחתי מהמעבר ומהבית ומהכל, מאוד!
ועדיין, מצאתי את עצמי 3 ימים אחרי המעבר - פשוט קורסת.
קורסת פיזית וקורסת נפשית. הרגשתי פשוט רע רע רע ולא הבנתי מה נסגר איתי?!
הרי כ"כ חיכיתי למעבר הזה! והוא בעצם טוב!
ואז הבנתי שזה פשוט *מעבר* כשמו כן הוא...
שינוי...
התחלה חדשה...
הסתגלות חדשה...
ויומיים אחרי גם בעלי התחיל להרגיש לא טוב וממש נהיה חולה פיזית מהמעבר,
וזה עוד יותר חידד לנו את הקושי שבשינוי,
בדגש על *כל שינוי* אפילו שהוא טוב.
אז גם אתם יקרים,
תנשמו,
לאט לאט תתרגלו לתינוקת החדשה, לג'נגל בין כל הדברים,
להיות הורים
למצוא את האיזונים,
לעשות לעצמכם סדרי עדיפויות
להוריד סדנדרטים בדברים שפחות חשובים,
ולעלות הילוך בדברים שיותר חשובים
(למשל, הזוגיות, ההורות, השפיות, הבריאות, הן ערכים עליונים בעיניי,
וכל השאר אחריהם.)
לפעמים מרוב קושי ובילבול והצפה קשה מאוד לראות את הדברים בבהירות ולדעת איך בכלל ממשיכים מכאן?
גם העייפות הגדולה
גם העומס המאוד גדול לש החיים בכללי, אפילו לפני שהתחלנו להתייחס לזוגויות,
גם כל מה שקורה בפן האישי,
אח"כ ההורי
וכמובן כמובן הפן הזוגי
ואלו ממש כמה וכמה מעגלים שמשפיעים ישירות אחד על השני כל הזמן. כל הזמן. ואיכשהו הרבה פעמים אנו נוטים "להאשים" את המעגל של הזוגיות תמיד וקודם כל, אולי בגלל איזושהי תפיסה לא מציאותית/הבנייה תרבותית כלשהי/משהו אחר שצרוב לנו במוח שאם רק בעלי/אשתי היו ___ אז היה יכול להיות יותר טוב,
ואם רק בעלי/אשתי היו/לא היו ____ אז החיים שלי היו מושלמים.
יש בזה כמובן הרבה מאוד אמת, אבל צריך לעשות הפרדה לדברים, לראות כל קושי בפני עצמו ואיך מתמודדים איתו,
וכאשר מגיעים לזוגיות - כמובן לטפל בזוגיות בצורה עמוקה ויסודית וטובה, אבל שוב, הבילבול, ההצפה, הקשיים שנערמים אחד על גבי השני מאוד מקשים על זה להתבצע בצורה טובה...
וכמובן שבנוסף לכל הנ"ל בזוגיות יש עוד צד אחד שלם - שהוא בעלך שגם הוא חלק מאוד מהותי בסיפור והרבה מהצד שלו ואיך ש*הוא* רואה ותופס את הדברים, מאז שהכרתם ועד עכשיו - מאוד משפיע על כל ההתנהלות ועל כל החייםפ המשותפים.
אני בכנות חושבת שאחוז ניכר מהזוגות עובר או עבר קשיים דומים און אחרים, והרבה מאוד מהם יכולים לצאת מזה מחוזקים יותר וקרובים יותר.
במצב הזה בו אתם חווים מה זו זוגיות אחרי לידה,
הדבר העיקרי שהכי בולט מהודעתך הוא שגם בעלך וגם את נמצאים כרגע *במצוקה*.
שניכם נמצאים "במקום הקטן שלכם" - מקום בו אתם לא במיטבכם,
מקום עם המון קושי
עם הרבה תסכול
עם המון עייפות
עם המון כאב
אם נתמקד רגע בצד של בעלך -
כאשר הוא חוזר הביתה, הוא מגיע לאשתו האהובה ובתו האהובה - אך ככל שהן אהובות, טיפול בתינוקת קטנה ובילדים בכלל הוא קשה מאוד מאוד. ולעיתים מתיש.
ואפילו הרדמה של 10 דקות, ושמיעת בכי של 5 דקות, כאשר כוחות הנפש כבר כמעט גמורים או אולי גמורים לגמרי - כל דבר הכי קטן יכול פשוט לרסק. לשבור. באמת באמת ולא בכאילו.
ממש כמו ביטוי "הקש ששבר את גב הגמל".
אז קשה לו.
קשה לו לחזור ולדעת שעדיין הוא צריך להיות במוד של "עבודה" ולא של רגיעה ומנוחה -0 לקלח, להשכיב, להרגיע,
קשה לו!!!
ממש לא סתם - אלא באמת באמת קשה לו.
ויש גם אותך יקרה.
אמא טרייה.
אישה מדהימה.
שעד לפני לא הרבה זמן לא הכירה כלל את כל האחריות המטורפת הזו שנקראית ילד
את היצור חסר אונים הזה שעכשיו פתאום בבת אחת תלוי בי 24/7 ואין לאן לברוח והוא תמיד תמיד שם
ואני תמיד תמיד אמא שלו
גם כשאני מרוטה מעייפות
גם כשכבר לא יכולה לשמוע טיפת צעקה - והילדה המתוקה הזו צועקת - אני אמא שלה.
ואת נמצאית איתה המון
וזה מתיש!!!!
ואו כמה זה מתיש!
עם כל הברכה והתודה העצומה לקב"ה עליה - בד בבד מגיע הקושי.
הקושי בהריון שסחבת אותה 9 חודשים שלמים!
הקושי בלידה הכואבת
הקושי בהנקה
הקושי בלילות שפתאום טרופים והעייפות התהומית זועקת לשמים
הקושי בגידול
הקושי באחריות
הקושי בתלות של יצור חסר אונים בך
הקושי במעבר החד הזה מלהיות אדון על עצמך ועל הזמן שלך - ללהיות משועבדת ממש ללו"ז ממש לא מסודר של יצור קטן וצרחן...
וזה קשה קשה קשה!
גם את באפיסת כוחות כרגע!
גם את בעייפות תהומית
ואת רק רוצה יד שתושיט עזרה
ואת רק רוצה קצת שקט.
לישון לילה שלם
(פחחחח נשמע כמו חלום אוטופי לילה שלם אה?!
להתקלח בשקט, לאכול בשקט, לצאת לבלות בשקט
אבל אין את השקט הזה!
אין!
יש צרחות
ובכי
וצרחות
ובכי
ועייפות
והרדמה
ושוב\
ושוב
ושוב
די!!! לפעמים משתגעים כבר ורוצים לברוח לאי בודד ולישון שם שנה שלמה אם אפשר!!!
אז גם את מגיעה לקצה היכולות שלך.
לכן, מה שקורה כאן יקרה, הוא ***ששניכם נמצאים במצוקה בו זמנית****
וכאשר שני בני הזוג נמצאים במצוקה בו זמנית - הם לא מסוגלים לראות כרגע את הכאב של האחר!
זה לא שהם לא רוצים, אלא הם לא יכולים!
זה לא שלא אכפת לך מבעלך - אלא שאת מרוכזת בכאב שלך!
זה לא שלבעלך לא אכפת מהקושי ומהכאב שלך - זה שהוא מרוכז בכאב שלו!
אפילו לעצמכם אין יכולת לעזור כאשר אתם בתוך הכאב עצמו - אז קל וחומר שלאחר.
אדם שכל כולו בתוך הקושי - ממש ממש לא מסוגל אפילו לראות מעבר לקושי *עם עצמו*
הוא פשוט לא יכול, לא שלא רוצה.
במצב כזה צריך לחכות שיהיו כוחות.
לחכות שהמצוקה לאט לאט תפחת ותיעלם.
להיעזר ברשת תמיכה סביבתית רחבה - כמו אחות, חברה, אמא, שכנה, בייביסיטר, מסכים, אמבטיה, סדרה מצחיקה, הליכה לטבע, כוס תה, ספורט, כוס מיםף, מוזיקה, פעילות גופנית וכו' וכו' - כל דבר שיכול להקל מהמצוקה.
בלי לצפות מהשני כרגע - כי גם הוא במצוקה בדיוק עכשיו.
כמובן שבמצב שלא שני בני הזוג במצוקה בו זמנית זה יותר פתיר וקל...
אבל עד אז - להיעזר. בכל מה שאפשר
מספיק שרק אחד מכם יהיה עם טיפה טיפה יותר כוחות - והכל יראה אחרת
נסי להשלים שינה בצהריים איתה
נסי כן למצוא בנרות עוד יד אפילו של נערה או בייביסטר
נסי להקל מעלייך באוכל מוכן, דברים קפואים, מדיח, מייבש, הורדת סטנדרטים לאפס, לעשות דברים שאת אוהבת ומטעינים אותך באנרגיה
ללמוד לאט לאט שיטות הרדמה אולי עם יועצת שינה וכדומה שיקחו ממך פחות אנרגיה, או כל דבר שאפשר לחשוב עליו
ולזכור שזו תקופה! היא קשה, אבל היא תעבור!!!
הילדה לא תהיה לנצח תינוקת, היא תגדל ב"ה, תישן לילות שלצמים, את תחזרי לכוחות שלך בגוף ובנפש,
בעלך ימצא ב"ה עבודה טובה ויציבה,
זה יעבור
עוד שנה ואו עולם אחר
עוד שנתיים עוד יותר
אתם פשוט כרגע בעיצומו של משבר, בעיצומה של מצוקה אמיתית לשניכם בו זמנית וזה מאוד מאוד קשה
נסו עם כל הקושי *להבין* אחד את השניה
*לראות* את הקושי של השני/ה, גם אם מאוד קשה לכם - בכל זאת - להיכנס רגע ללב ולראש אחד של השנייה ולדמיין שאתם במקומו/ה יום שלם ואיך אתם חווים ומרגישים וכמה אתם מותשים באמת
לנסות להחזיק את הראש מעל המים כרגע בתקופה של ההישרדות הזו
ואח"כ יהיה אפשר לנשום הרבה יותר לרווחה
ובינתיים לנסות בכוח למצוא אפילו חצי שעה ביום לזמן של טעינת מצברים - להתמלא. לעשות דברים שאוהבים. לנוח. לישון. לאכול טוב. פעילות גופנית. זמן זוגי. לזכור גם את היופי והטוב בחיים גם עכשיו
יהיה טוב יקרה!
כבר יש הרבה טוב
ויהיה עוד הרבה יותר!
משברים ונפילות הן חלק בלתי נפרד מהחיים בכלל ומהזוגיות בפרט
וזה קורה לכולם.
לא אומר שום דבר רע עליכם או על הזוגיות שלכם -
רק אומר שאתם אנושיים!
ושיש לכם מדי פעם כמו לכולם קשיים ונפילות!
ודווקא מהנפילות אפשר כאמור ללמוד לעומק על עצמנו ועל בן זוגנו יותר,
להבין מה היה כאן,
להבין את עצמי,
להבין אותו/ה
לזהות את הבמפרים הללו
ובפעם הבאה - לנטרל את כל אותם הבמפרים מראש!
לעשות בפועל את מה שלמדנו מכל משבר!
כי תמיד שיש משבר -
אם נטאטא אותו מתחת לשטיח - רק יחמיר ולא יועיל בכלום.
אבל אם נשכיל להבין לעומק מה היה כאן
מה היה שם בעצם?
מה הקווים האדומים שלו?
מה קשה לי?
מה חשוב לי?
על מה זה דרך לי?
וכל זה לבן זוגי?
אז עם ההבנה הזו, הלמידה העמוקה הזו והעשייה של הלקחים הללו בפועל בפעם הבאה - היא היא זו שתעמיק את הקשר ואת האהבה ותגרום דווקא מהמשברים לצמוח עוד יותר!!!
שיש קצר בתקשורת
צריך קודם כל להבין שזה קורה.
קשיים/משברים/פיצוצים/קצרים בתקשורת הם חלק *בלתי נפרד* מהחיים - הם קורים *לכולם*, לכל הזוגות באשר הם ולכל האנשים באשר הם.
אז קודם כל - לא להיבהל!
זה אנושי וטבעי שזה קורה!
ובתוך הסיטואציה עצמה של הקצר בתקשורת רואים כמה דברים עקרוניים ומהותיים לשניכם - שלולא זה היה קורה - לא הייתם יכולים ללמוד על עצמכם ואחד על השנייה בעוצמה הזו!
לכן,
הקשיים והמשברים הם גם *דרך מצוינת* ללמוד את עצמנו לעומק יותר, לראות יותר לעומק מה פריע לנו? מה הקווים האדומים שלנו?
מהם "הכפתורים" הרגשיים שלנו, מהם הטריגרים שמדליקים אותנו - ולמה?
מה חשוב לנו?
וגם מלמדים אותנו את כל זה *על בן/בת הזוג שלנו*!!!
רק מהקשיים ורק מהמשברים
אפשר לפעמים להבין וללמוד את כל זה ממש לעומק,
המשבר הוא כמו שובר - שובר מתנה ושובר הזדמנות להתבוננות עמוקה ורחבה יותר על עצמינו, על החיים שלנו, ועל האנשים הקרובים אלינו.
אפשר לנסות את זה למשל דרך "החלפת תפקידים" -
שאת ממש נכנסת לראש וללב ולנעללים של בעלך
ואומרת כאילו מתוך גרונו מה הכי קשה לך?
מה בעצם הכי היית רוצה שיקרה?
אם את שנייה בעלך ואני שואלת אותך (את בעלך):
איך היה לך המעבר להיות אבא?
ואיך אתה מסתדר עם חיפוש העבודה?
ומה קשה לך?
ואיך המצב רוח שלך? השינה שלך? התיאבון? שמחת החיים?
ואיך בזוגיות?
ואז שואלת אותך:
איך היה לך המעבר להיות אמא?
ואיך הייתה לך הלידה?
והאם את מספיקה לישון כמו שצריך?
לאכול כמו שצריך?
להתאושש?
להתאוורר?
לקבל עזרה ותמיכה?
ואיך המצב הכלכלי?
ומה עוד קשה לך?
ולנסות לאט לאט להבין רגע את השני,
להסתכל על השני ולא רק על הקושי שלנו עצמנו -
בעלך יסתכל מעבר לקושי שלו ויראה שאת אישה אחרי לידה, שמנסה לתפקד ולעשות את כל מה שצריך בכל החזיתות, מבשלת מנקה מסדרת וכו - ואת פשוט קורסת! ועייפה! ותשושה! וגמורה!
הוא בעיקר יבן את כל הנ"ל ע"י תקשורת טובה ואוהבת ביניכם,
תקשורת בה את תספרי לו מה את צריכה,
מה קשה לך,
בלי להטיח בו האשמות או "אתה לא" וכו' אלא -"אני"!
לי קשה
אני צריכה ש___
הייתי שמחה אם ___
נסו להביט בעיניים בשיחה הזו,
לראות אחד את הקושי של השני, את הנשמה של השני, את הכאב של השני, לצאת קצת מעצמנו,
כמובן שהשיחה תהיה בזמן שבו המתוקה ישנה, ואתם אכלתם שתיתם ונחתם, וכמובן לכבות טלפונים וכו' ולתת לה זמן בנחת!
ואז לספר לו מה את מרגישה עד הסוף. והוא רק שומע.
ואז הוא מספר לך כל מה שהוא מרגיש וחווה ואת כל הכאב שלו ואת רק שומעת.
ואז משקפת לו מה שאמר, נותנת לדברים שלו משקל והזדהות (והוא לך)
ואז תגיע *ההבנה*
ההבנה אחד של השני.
ומתוכה יוכלו להגיע גם פתרונות פרקטיים:
מה אפשר לעשות כאן כדי ש*לשנינו* יהיה טוב?
הרי מטרת העל שלנו היא הבית המשותף שלנו, שיהיה לנו טוב ושמח יחד עד 120,
אז מה אנחנו יכולים כדי לקרב את עצמנו למטרה הזו?
ומה אנו צריכים להיזהר מלעשות כדי לא להרחיק עצמנו מהמטרה הזו?
ומה אני יכולה לעשות למען בעלי ואיפה אני יכולה לבוא לקראתו?
ומה אני יכול לעשות למען אשתי ואיפה אני יכול לבוא לקראתה?
ומה עוד יכול לקרות כאן כדי ששנינו נהיה מרוצים?
ועוד לפתוח את הראש ולחשוב על דרכים יצירתיות, דרך שלישית שטובה לכולם ועונה גם על הצרכים שלך וגם על הצרכים שלו!
לרוב זה פועל כמו קסם! אחרי ההבנה - פתאום הפתרונות מגיעים!"
- ולגבי זה שכתבת שאת כבר לא רואה בו את הגבר שהוא היה בעינייך:
חשוב להבין קודם כל שזה תהליך טבעי שקורה אצל הרבה מאוד זוגות, אם לא כל.
המעבר שלנו ממצב שבו אנו רואים רק/בעיקר את הטוב בבן/בת הזוג למצב שבו גם הדברים הפחות טובים פתאום נראים לנו ואנחנו אפילו מעצימים אותם...
זה מעבר שאפשר לקרוא לו כמעט מובנה בנישואין...
מעבר ממצב של "אהבה רומנטית", שבה הכל פחות או יותר בא בקלות ובלי הרבה מאמץ,
למצב שרק בעזרה עבודה על הדברים ו*מודעות* אנו יכולים להצליח להגיע לאהבה מודעת.
זה לא קל, כיוון שאנחנו, בני האדם, מחווטים לראות את מה שחסר, את מה שלא טוב, נוטים לייחס לשני שטעה תכונות שליליות או לחשוב שמשהו באישיות שלו לא טוב, להעצים את הרע, להקטין את הטוב,
אבל זה לגמרי בידיים שלנו גם לשנות את זה.
אחרי שנבין שככה אנחנו "מחווטים" בתור בני אדם,
אבל שהקב"ה נתן לנו יכולת מופלאה גם להשתנות, להשתפר, לגדול, לצמוח - אז יש לנו יכולת להפוך את השריר הזה של העין הטובה להרגל שלנו.
אולי בהתחלה זה יראה קשה, מאולץ, מלאכותי, אבל לאט לאט, בדומה ממש לשריר בגוף, ככל שנרגיל את עצמנו להסתכל דווקא על הטוב, החיובי - היכולת הזו תגדל בנו פנימה ממש.
אפשר לתרגל את היכולת הזו דרך כל מיני דברים,
למשל, להכין מחברת מיוחדת שנמצאת אצלך מתחת לכרית וכל יום לכתוב בה לפחות שני דברים טובים שבעלך עשה יום - מעשים טובים, תכונות טובות, מקום שראית שהוא התאמץ וכן הלאה - לא רק בפן הזוגי אלא בכלל באדם שהוא.
מה טוב בו? איזה אבא הוא? איזה בן הוא?
מה את אוהבת בו?
מה את מעריכה בו?
מה את מקבלת ממנו/קיבלת ממנו במהלך השנים?
על מה את יכולה להוקיר לו תודה?
במה את מרגישה שהוא חזק וטוב?
מציעה ממש לעשות לך רשימה ולהוסיף אליה כל יום מה שעולה לך.
להתרגל להעצים דווקא את הטוב ואת הרע לשים בפרופורציות.
להבין שכולנו בני אדם - כולנו טועים ואנושיים ובאמת במאת אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אין!
לא משה רבינו ע"ה הענקי
ולא דוד המלך ע"ה
ולא אף אדם גדול ככל שיהיה!
הקב"ה בעצם מלמד אותנו שרק הוא לבדו מושלם וכולנו בני האנוש בהשתלמות.
ואין אפילו אדם אחד שהיה ושיש ושיהיה שלא טועה אף פעם ושאין בו איזה חסרון כלשהו אף פעם.
גם על מרדכי היהודי נאמר "ורצוי *לרוב* אחיו - לרוב ולא לכל. אי אפשר כל. אי אפשר להיות מושלם. כי אנחנו לא הקב"ה אלא רק בשר ודם.
גם בעלך היקר.
יש בו טוב, הרבה הרבה טוב. ויש בו גם חסרונות.
גם בי, בך, בכולנו - יש יתרונות ויש חסרונות,
והחוכמה שלנו היא לאט לאט לעבוד על עצמנו ולראות איך דווקא את הטוב מגדילים,
איך כמו שאנחנו על עצמנו יותר סלחניים ואם למשל עשינו טעות נאמר לעצמנו "לא נורא, אנחנו רק בני אדם, או רק הייתי עייפה/חולה/חלשה/טרודה/לחוצה/כאובה וכן הלאה -
כך גם אתייחס לבעלי,
שגם אם הוא טעה אז זה בטח בגלל שהוא חולה/עייף/לחוץ/טרוד/לא ידע/אחר - ז"א לייחס ***לסביבה הלא מושלמת שגרמה להתנהגות הזו אצלו את החסרון* ולא לייחס לאישיות שלו את החיסרון
לא להגיד "זה בגלל שבעלי דפוק/עצלן/משהו רע אחר"
אלא להגיד "זה בגלל שהוא היה היום ממש ממש לחוץ" וכן הלאה.
בדיוק כמו שאם פישלתי אני לא אגיד על עצמי "זה בגלל שאני דפוקה, אלא בגלל שהיום היה לי ממש קשה כי...."
ואם עשיתי משהו טוב אני ממש אתגאה בעצמי ואגיד "וואו איך למרות שהייתי עייפה העמדתי שבת - ז"א את הטוב שאנחנו עושים אנחנו מגדילים ואת הרע מקטינים -
אז אותו דבר בדיוק בדיוק לעשות גם עם וכלפי בן הזוג!
אם הוא שטף כלים - אז הוא שטף כלים! למרות כל מה שהיה לו על הראש.
אם הוא מתן לי לישון עוד שעתיים בבוקר והיה עם הילדה - אז הוא השקיע כדי שיהיה לי טוב!
אם הוא הבליג ולא ענה והכיל אותי כשאני עצבנית או טועה - אז הוא השתדל מאוד לעבוד על המידות!
וכן הלאה - לא לקחת כמובן מאליו את כל הטוב.
המובן מאליו הוא הנשק מספר 1 של הנישואין.
וכאן מצרפת לך חלק מכמה דברים שכתבתי בעבר בנוגע למובן מאליו הזה:
גם בן זוג אידיאלי ומושלם
וגם בת זוג אידיאלית ומושלמת
שענו על כל הציפיות שלנו לפני החתונה -
זה עדיין
*לפני* החתונה!
הם עדיין לא היו במציאות בה הם יחד 24/7
עדיין לא היו במציאות של נישואין ומחויבות
עדיין לא היו במציאות של מובן מאליו שצריך להילחם בו
עדיין לא היו במציאות של הורות וילדים על כל אינסוף האתגרים שזה מביא עימו
עדיין לא היו בחוב של משכנתא או עול כלכלי מטורף על הצוואר יום יום שעה שעה
אז זה לא בר השוואה בכלל!
התכונות האלה שלהם,
אלה שהתאהבנו בהן,
אלה שראינו ומצאו חן בעינינו
אלא שקירבו בינינו - הן כולן עדיין שם!
רק שלפעמים מכסה אותם שמיכה ענקית של קושי של מציאות של חיי היום יום שלא היו בעבר!
אם רק נזיז את השמיכה הזו - נראה אותם זוהרים במלוא הדרם ויופים!
וזו לגמרי עבודה שבכוחנו, של כל אחד וכל אחת מאיתנו לעשות!
וזו העבודה הכי משתלמת ומתוקה שיכולה להיות!
אז אם התאהבנו בבן זוג כריזמתי וסוחף
ועכשיו אנחנו מתבאסות שהוא כריזמטי וסוחף גם נשים בעבודה - זו אותה תכונה שלו. הוא לא השתנה.
אז נבדוק למה זה מפריע לנו עכשיו?
אם זה יושב למשל על המקום של חוסר ביטחון עצמי או חוסר אמון או חוסר ביטחון בקשר - נעבוד על הנקודה הזו לעומק והכל יסתדר.
אז אם התאהבנו באישה מעניינת, דברנית שלא משעמם איתה לרגע
ועכשיו היא חופרת לנו את המוח בלי הפסקה ורוצה כל רגע "שיחה" ו"לדבר על הדברים וללבן אותם" - היא לא השתנתה. היא אותה אחת.
זו המציאות שהשתנתה שעכשיו אולי אין פנאי כמו בעבר, או פניות הנפש, או אולי יש משקעים וחשש שלנו שב"שיחה" הזו אנו נצא הרעים
ושוב - לעבוד על הנקודה הזו ספציפית והכל יסתדר!
אז אם התאהבנו באיש העולם הגדול שהכל מעניין אותו והוא תמיד נודד ומחפש הרפתקאות
ועכשיו אנחנו מתבאסות שהוא יוצא הרבה מהבית וכל פעם מחפש לו הרפתקה חדשה וצריך אותו עם הילדים והוא פחות - שוב, זה אותו הוא. רק המציאות שונה.
שוב, להבין על מה זה יושב ומה *בדיוק* מפריע ובזה לטפל.
ואם התאהבנו באישה חמה ואוהבת ופתאום אנחנו מגלים את הצד השני של זה - שהיא גם ממש כעסנית ויודעת לצעוק בלי עין הרע וזה מבאס אותנו טילים כי מה הקשר בין היצור הצורח הזה להבין האישה החמה איתה התחתנתי?!
אז נבין ששוב - זו אותה היא. אותה תכונה של הנפש שאם יכולה לאהוב עד הסוף ולהיות חמה עד הסוף - גם בכעס זה יכול להיות עד הסוף כי היא אולי יותר רגישה או יותר אכפת לה מדברים וכו' - זו אותה תכונה בשתי הקצוות שלה.
וצריך לבדוק *למה* היא צועקת, מה מפריע לה, מה קשה לה, מה הביא אותה לזה - ולטפל בזה.
תמיד צריך להגיע לשורש
להבין אותו
לקרוא לו בשם
ללמוד אותו, למה הגיע, ממה נבע, מה גרם לו לצמוח וכו' וכו'
ואז לטפל בו.
כי הרבה פעמים אומרים שדווקא תכונות שאהבנו ובהן התאהבנו בבן/בת הזוג לפני החתונה - הן הן התכונות שהכי יוציאו אותנו מדעתנו אחרי הנישואים.
ואחרי שמבינים את המהות של זה, את המובן מאליו הזה, את הקצוות של אותה תכונה,
את כל מה שחפרתי עכשיו ועוד הרבה דברים שעוד לא חפרתי אותם כאן - אז מבינים שכל מה שצריך זה להבין שהמציאות השתנתה,
ולהתאים את עצמנו ואת הזוגיות שלנו לזוגיות,
לראות שעדיין קיים כל הטוב הזה במי שמולי שבו התאהבתי,
להעצים את זה, לראות את זה, להגדיל את זה,
ובמה שקשה - לברר לעומק - ולטפל.
לא לטאטא אלא לברר, לזהות - ולטפל. וכמה שיותר מוקדם יותר טוב בלי לצבור מטענים עצומים.
(וגם אם צברנו - זה עדיין לגמרי אפשרי!!!)
אם לא היינו חווים את כל הקשיים, המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום של *טוב* ביננו כרגע.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפצח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע
השינוי הזה מרווקות לנישואין טומן לנישואין הרבה מאוד קשיים בדמות המובן מאליו במרים את ראשו פתאום -
אם עד עכשיו ארוסך או בן זוגך, שעדיין לא היה בעלך, לא היה מובן מאליו בעינייך - כי לא הייתה הטבעת, כי לא הייתה המחויבות - הרי שמרגע שנישאתם הוא כאילו כבר "בכיס שלך" וזה יכול לגרום לרוב ככל האנשים לקבל את השני/ה כמובן מאליו.
וזה הנשק הכי גדול של הנישואין המובן מאליו הזה.
שום דבר לא מובן מאליו!
צריך להתייחס כל יום מחדש כאילו הוא מתנה ב א מ ת, כאילו בן הזוג הוא מתנה ואין נפלא כמוהו, לא לקחת לעולם כמובן מאליו, להעצים, להגדיל, להאדיר, להודות, לאהוב מכל הלב.
כך גם ניתן לראות זוגות שחיו לפני 10 שנים ביחד כולל הכל ופתאום מתחתנים וישר מתגרשים.
איך זה יכול להיות?!
לפני החתונה – לקחו אחד את השני *לא* כמובן מאליו! אלא כמשהו חשוב ויקר!
כשרבו – לא עשו זאת ברוע ובגועל לפחות לא עד הסוף – כי הרגישו שיש להם מה להפסיד. שהוא או היא יכולים ללכת ולא להתחתן בסוף. ניסו להיות יותר טובים, ניסו לשווק עצמם יותר טוב, ניסו להחליק למחול ולסלוח על טעויות יותר.
ואחרי החתונה<? הרגישו שזה כבר ב"כיס הקטן" שלהם. לקחו כמובן מאליו.
רבו עד הסוף. צעקו, קיללו, עברו קווים אדומים,
הפסיקו להשקיע כי "מה זה משנה זה כבר שלי", פזלו החוצה, עשו השוואות, התחילו להגדיל פגמים ולהקטין יתרונות במקום להיפך, לא השקיעו – והתוצאה – גירושים רגשיים או גירושים בפועל.
כל עוד הקשר לא ממוסד, ואין את המחויבות הזו, יותר נוח להכיל צדדים מסוימים באישיות או חוויות חיים.
ברגע שהקשר הופך לרשמי, עם הזמן זה עלול להיעשות יותר ויותר קשה.
משתי סיבות עיקריות:
- המובן מאליו, כאמור. שהקשר נהיה ממוסד, כאילו הכל כבר "בכיס הקטן", מובן מאליו, לא משקיעים כבר, לא כמו קודם שזה *לא* היה בכיב הקטן, שזה *לא* היה מובן מאליו, שתמיד היה את החשש שישב שאולי הוא/היא ילכו ממני אם אני _______ או אם אני לא _____ או ימצא יותר ב___ ממני
- כאשר הקשר ממוסד, זה כאילו אומר למוח של כל אחד ואחת מאיתנו שזה "סופי", שזהו. זה ככה לנצח. (מה שלא היה כך לפני – שתמיד כל אחד חשב איפשהו במוח שמקסימום נפרדים, או מקסימום מישהו/י אחר/ת וכן הלאה) – כאשר מתחתנים והקשר רשמי וממוסד – כבר אין למוח את המחשבה שהכל פתוח, שיש המון אופציות בכל זמן נתון, שהוא חופשי ומשוחרר לבחור בכל שניה נתונה מה שהוא רוצה, את החופש והעמדה המחשבתית שכלום לא סגור לו וסופי. כאשר הקשר ממוסד, גם אם הוא ממש טוב וגם ממש אוהבים – אין את העמדה המחשבתית הזו, והמוח יכול להגיד, אפילו בתת מודע – רגע! לא רוצה שזה יהיה סופי! סופי זה מפחיד! סגור זה מפחיד! אני רוצה עוד אפשרויות! אני רוצה חופש! אני לא רוצה להתחייב ולהיות סגור וחתום כל הזמן! (זה גם הרבה בראש של האנשים יותר בדור הזה – כי רואים סביבם כל הזמן כל הזמן זוגות שמתגרשים, גם זוגות שהיו אוהבים, וכל המדיה והתרבות בעקיפין רומזת שנישואין זה כלא ושהכל אבוד מראש וכן הלאה, אז כבר זה מחלחל להם למוח והם כבר אוטומטית מפחדים מזה וזה לפעמים עושה נבואה שמגשימה את עצמה כי היחס לנישואין במוח הוא שלישי במקום חיובי!) ואז כאילו להילחם ב"סופי" הזה ולהגיד לעצמנו במוח (בתת מודע לפעמים) שהנה זה לא סופי, אפשר ללכת, זה לא סופי! אז מסתכלים על בן הזוג בצורה שונה, פחות אוהדת ומכילה ומקבלת. פתאום החסרונות והמגרעות בבן/בת הזוג מתעצמים, שמים עליהם יותר את הדגש ואת הזכוכית מגדלת עליהם, ואת כל הדברים הטובים לוקחים כמובן מאליו, (בדיוק הפוך ממה שהיה קודם). ואז יש יותר מריבות, ויותר פרצופים, ויותר עלבונות, והתרמיל של העלבונות והכעסים נהיה גדול יותר ויותר ככל שהזמן עובר, ואם לא מטפלים בזה מהר, ואם לא מקבלים כלים ומודעות לדעת שזה חלק אינטגרלי ממערכת הנישואים, וזו פשוט רק משוכה שצריך לעבור עם הרבה מודעות, השקעה, עבודה וכלים נכונים – אז היחסים מדרדרים לאט לאט, ואז ככל שהזמן עובר יש יותר מטענים שהצטברו ונהיה יותר קשה (אפשרי אבל יותר קשה...).
לדעת שזה קורה, וזה קורה לכולם. וזה בסדר גמור. וזה חלק מובנה במערכת.
אבל התשובה המעודדת והנחוצה כ"כ היא שזה פתיר! שעוברים את זה!
שאז הקשר ואהבה רק מתעמקים!
נהיים קרובים יותר, עמוקים יותר, אוהבים יותר!
מרוויחים את העומק הזה באהבה רק מהעבודה הקשה הזו וההתגברות על המשברים! לא לוותר על זה! לא לברוח באמצע! לא להישבר, לעבוד על זה! עם המון אהבה, הקשבה והכלה – לעבוד על זה! והכל יהיה מדהים! מובטח!
ה*מציאות של הנישואין* עצמה היא שגורמת לאנשים להרגיש לפעמים שבני זוגם הם מובנים מאליהם והכל מובן מאליו - המסגרת הזאת עצמה והמציאות הזו עצמה היא היא זו שיכולה לגרום חלילה לפזילות אם יש משהו לא טוב בקשר, ולעתים גם אם הכל טוב, אבל אין את העבודה הפנימית הזו על ההבנה שהנישואין האלה בעצם ממש *לא* מובנים מאליהם, וממש יקרים יום יום גם אחרי 20 שנים יחד.
ההבנה הזו היא לא פחות מקריטית,
כי במקרה שאישה/גבר הגיעו כבר למצב כזה, או עלולים להגיע למצב כזה -
אם יחשבו שנייה שגם עם אותו גבר נאה וכריזמטי וחדש שהרגע הגיח למשרד - גם אם יהיו איתו, ויחוו אהבה וטוב ופרפרים וכו' וכו' - ובסופו של דבר נגיד שאפילו יתגרשו ויתחתו איתו -
מה הם עשו בעצם?
החליפו גבר אחד באחר.
ומה יקרה עכשיו?
גם עם הגבר הזה - השני יקרה בדיוק אבל בדיוק אותו דבר -
שוב שגרה
שוב הרגשה של מובן מאליו
שוב הרגל
ואז יגיע גבר שלישי נאה יותר וכריזמטי יותר - ואז שוב אותו סיפור
ואז גם איתו
אחרי שלוש שנים
ועוד ילדים
ועוד 3 שנים -
שוב אותו דבר
ועוד גבר ועוד גבר ואין לדבר סוף!
לכן שכל אחד יחשוב עם עצמו טוב טוב -
הרי התחתנתי עם בעלי כי *הוא* זה שהיה נאה בעיני, וכריזמטי, ואהוב, וכל התכונות שאהבתי בו
ו*הוא* זה שעשה לי טוב ופרפרים וכל זה -
אז איתו התחתנתי.
ויש לי עכשיו שתי אפשרויות:
או לשמר ולחזק ולהרים למעלה את הקשר המיוחד הזה שיש בין שנינו, בלי שום רבע פזילה החוצה, ועבודה ואנרגיה שמושקעת ומושקעת רק בבית פנימה -
או להפסיד אותו ואת מה שיש לנו ולהיות בלופ אינסופי של חיפוש של עוד גבר כריזמטי ועוד אחד ועוד אחד ולעולם אין לדבר סוף, רק כאב לב ותחושת החמצה גדולה, כי עם אף אחד לא יהיה ניתן להגיע לשלמות,
לשחרור,
להרגשה שהנה הגעתי אל הבית שלי,
של שייכות וייחודיות,
של בנייה של מערכת נישואין של שנים רבות ולנצח שרק שעוברים עוד דברים ומנצחים עוד משברים ומתעמקים - רק בה אפשר לחוות אהבה מסוימת ושלמה שאי אפשר לחוות עם קשרים יותר קצרים (אפילו של שנים. לא דומה אהבה של 40 שנים לאהבה של 20 שנים).
אז את כל זה מפסידים.
החידוש הגדול הנוסף הוא שזה לא משנה כ"כ אם בעלי הוא יוסי או דני
או אשתי היא רינה או דינה -
מה שיעשה את העובדה שנצליח ונישאר יחד *בטוב* - היא העבודה *שלנו* בלבד!
היא הבחירה שלנו אחד בשני/ה כל יום מחדש בלבד!
היא היכולת שלנו *במודע* להשקיע,
במודע לאהוב,
במודע להעניק ולתת,
במודע לא לקחת את בן/בת הזוג כמובנים מאליהם -
בכוחנו לגמרי לגמרי לעשות את חיי הנישואין שלנו מאושרים.
כל האובר-ציפיות שאנו מלבישים על בן זוגנו,
כאילו הוא אמור לענות על כל שאיפותינו בחיים,
כאילו הוא יכול להיות מושלם,
כאילו הוא יכול להיות אנחנו עצמנו רק בגרסה הגברית
לאהוב כל מה שאנחנו אוהבת
להיות טוב בכל מה שאנחנו טובות
ואם אפשר גם שיהיה בנוסף מכיל ומחבק ונחמד ואוהב וגבר ומושך ו.. ו... ו.. ו...
הלו!!!
רגע!!!
זה בן אדם!
לא מלאך
לא מושלם
זה בנאדם.
הוא לא יכול להיות גם וגם וגם והכל.
הורגלנו שזה עובד ככה.
ראינו כל ילדותנו וכל סרטי דיסני שהכל ככה.
שהכל מושלם
שהאביר על הסוס הלבן ומושלם בהכל
שבן הזוג אמור לענות על כל רשימת המכולת ולהיות מקסים ונהדר תמיד בלי טיפת אנושיות או רגעי שבירה,
אבל הורגלנו לא נכון.
זו לא המציאות.
גם אנחנו לא מושלמות.
גם אנחנו רחוקות מלהיות נסיכות דיסני
גם אנחנו אנושיות
גם אנחנו כועסות, עייפות, עצבניות, עצובות
גם אנחנו עם הפאקים שלנו...
כמו שאנחנו "סולחות ומעבירות" לעצמנו -
כך כדאי שנעשה עבור בן הזוג.
יש לו את הטוב שלו.
כמו שלך יש את הטוב שלך.
ויש לו את החולשות שלו
כמו שלך יש את החולשות שלך.
השוואות לא יעזרו,
הן גם לא מציאותיות כלל.
וכל גבר אחר, גם אם היה הכי משכיל ומדבר ומעניין - היו לו את החסרונות *שלו*
ועם אותו צד של המטבע הזה - היה גם את הצד השני.
אולי הוא היה כעסן? אולי לא מכיל? אולי לא מכבד? אולי עקשן כפרד ולא זז מילימטר מעמדנו החכמה והנאורה?
ואולי ואולי ואולי.
אין לדבר סוף. באמת.
בהצלחה רבה יקרה!
לאט לאט הכל יסתדר, רק צריך לעזור לדברים להסתדר ולשים את מה שבאמת חשוב לנו מעל הרבה דברים אחרים - ולהשקיע בו
מדהים. לגזור ולשמוראימוש+2
תודה 🙏♥️נגמרו לי השמות
ואו נגמרו לי השמות את מיוחדת!בתנועה מתמדת
איזו השקעה 💕
ממש!miki052
תודה לך ♥️נגמרו לי השמות
את פשוט מדהימה ונדירה. כל תגובה שלך- ספר.פשיטא
תענוג לקרוא את התגובות שלך.
וואו תודה רבה רבה ♥️נגמרו לי השמות
נשמהאורוש3
קודם כל לא מקבלים החלטות בתקופה הזו. אחרי לידה ראשונה זו טלטלה נוראית השינוי הכי מטורף בחיים. אז נשמע שהוא לא הגיב נכון, לא הייתה לו הכנה טובה, נכנס לשוק או לחרדות או לא יודעת מה. ואת ממש צודקת. ולא מגזימה. אבל עדיין הכל טרי. היא פיצית. תני לו הזדמנות לתקן ולהשתפר. תני ללב שלך להיפתח. גם הוא עבר קושי. תני לכם צ'אנס. בשביל התינוקת אפילו. תזכירי לעצמך למה התחתנת איתו. הדברים שהיו בו עדיין שם. יש קושי. יש משבר. אם תוכלו להחזיק ידיים ולקום מזה תצאו עם זוגיות אמיתית וחזקה יותר מאי פעם. תספרי לו מה לעשות כדי לפתוח לך את הלב. שיפנק. שיחזר. שיקנה מתנות ואכתוב מכתבי אהבה. זה פותח. תראו יחד סדרה. או תקשיבו לשיעורים. מה שטוב לכם. תוך כדי טיפול במתוקה. שימו מוזיקה. תרקדו קצת. ירגיע גם אותה אם היא לא רגועה ובידיים. תנו לאהבה לחזור להאיר. עזבי עכשיו את כל החסרונות ולא מחזיק עבודות. תחזירו את הלב. זה בידיים שלכם. אחר כך תוכלו לדון בבעיות. בהשלכות. באיך מתבגרים ביחד ולוקחים אחריות. לא עכשיו. עכשיו רק אהבה והתאוששות מהמשבר. לא מפרקים בית על משבר כזה שהוא קשה. אבל שכיח. בונים עוד קומה של עומק. בע''ה תצליחו!
לידה ראשונה זה לפעמים בום לפניםבציפייה דרוכהאחרונה
גם אני הרגשתי ככה במיוחד שהיינו כ"כ צעירים ולקח לו המון זמן להפנים שהוא אבא וגם בקטע של הפרנסה -לקח לו זמן להבין שהוא בעל משפחה שצריך להוביל. והייתי אחרי לידה טראומתית וזה ממש תסכל אותי והגעתי לסוג של דכאון אחרי לידה. רק אחרי 3 ילדים פנינו ליעוץ זוגי שפשוט שם לשנינו מראה מול הפנים והביא לשיפור משמעותי מאוד מאוד . ממליצה בחום לקחת יועץ זוגי מקצועי טוב עכשיו, לא לחכות . זה ממש יכול לעזור.
כאבים בהנקהשני30
כאבים בשד זאת אומרת צד אחד בשד ממש כואב לי אני מצליחה להניק ממנו הוא אפילו כמעט מתרוקן אבל הוא כואב ברמות לא מסוגלת שנוגעים בי או אפילו להשעין שם את היד ניסיתי מקלחת חמה לא עזר
מה עושים ממש כאב בלתי נסבל.
מה עושים ממש כאב בלתי נסבל.
נשמע כמו דלקת. תתייעצי עם אחות איך לרפא. בהצלחה! תרגישי טוב!אנונימית שואלת
אולי צינורית סתומה?דבורית
אם זו דלקת -
כפית כורכום בחצי כוס מים 3 פעמים ביום
החל מהמנה השלישית תרגישי שיפור עד היעלמות הדלקת
תמשיכי יום נוסף אחרי היעלמות
אם מגעיל אותך יש כורכום בכדורים (כורכמין)
לכורכום יכולת מוכחת נוגדת דלקת (גם אנטי ויראלית)
מניסיון אישי הציל אותי מאינספור דלקות
לשים לב, כורכום סופח נוזלים
לכן, לשתות הרבה במקביל
יתכן מעט ירידה בתפוקה החלב (חוזר מהר לעצמו כשמורידים מינון)
כפית כורכום בחצי כוס מים 3 פעמים ביום
החל מהמנה השלישית תרגישי שיפור עד היעלמות הדלקת
תמשיכי יום נוסף אחרי היעלמות
אם מגעיל אותך יש כורכום בכדורים (כורכמין)
לכורכום יכולת מוכחת נוגדת דלקת (גם אנטי ויראלית)
מניסיון אישי הציל אותי מאינספור דלקות
לשים לב, כורכום סופח נוזלים
לכן, לשתות הרבה במקביל
יתכן מעט ירידה בתפוקה החלב (חוזר מהר לעצמו כשמורידים מינון)
טעים לא טעים קמה לקחתשני30
כואב ברמה שלא נותן לי לישון מניקה משם מצוין אבל זה מתרוקן והכאב לא עובר אוף כמה אנחנו הנשים סובלות.ואם זה צינורית מה ניתן לעשות
אוי זה סיוטמק"ר
לעמוד תחת הטוש עם זרם חמים ולעסות ולסחוט.
להתמקד בחלק הכואב לנסות לשחרר אותו
ולתת להם לינק משם, הכי משחרר, שוב ושוב
רפואה שלמה
להתמקד בחלק הכואב לנסות לשחרר אותו
ולתת להם לינק משם, הכי משחרר, שוב ושוב
רפואה שלמה
פתרון לצינורית סתומהמישהי מאיפשהו
תקשיבי, לי לא עזרו שום עיסויים ואז קיבלתי עצה שאותי ועוד כמה בנות שאני מכירה זה פשוט הציל.
הרעיון הוא להניק את התינוק בשד הכואב בכיוון ההפוך מהרגיל.
אם ברגיל כשאת מניקה למשל בצד ימין אז התינוק נמצא משמאל לשד, אז בכיוון ההפוך הוא נמצא מימין לשד.
לא צריך את כל ההנקה ככה, מספיק 2-3 דק בצד הכואב.
זה קצת אקרובטיקה (במיוחד כשהתינוק כבר גדול) אבל שווה את זה!! זה משחרר מיידית את הסתימה (יכול עוד לכאוב קצת אחרי אבל המקום כבר לא סתום)
תרגישי טוב!!
הרעיון הוא להניק את התינוק בשד הכואב בכיוון ההפוך מהרגיל.
אם ברגיל כשאת מניקה למשל בצד ימין אז התינוק נמצא משמאל לשד, אז בכיוון ההפוך הוא נמצא מימין לשד.
לא צריך את כל ההנקה ככה, מספיק 2-3 דק בצד הכואב.
זה קצת אקרובטיקה (במיוחד כשהתינוק כבר גדול) אבל שווה את זה!! זה משחרר מיידית את הסתימה (יכול עוד לכאוב קצת אחרי אבל המקום כבר לא סתום)
תרגישי טוב!!
תודה רבהשני30
מקווה שהבנתי נכון להניק הפוך אחכה שיתעוררו
ממש סובלת מכאבים
ממש סובלת מכאבים
ואחרי הכל אם את לא רואה שעוזר, תתיעצי עם רופא!מק"ר
תתחילי אנטיביוטיקה, המצב יכול עוד להיות סיוטי יותר ממה שהוא עכשיו...
רפואב שלמה!
רפואב שלמה!
הנה, מצאתי כאן הסבר על תנוחותמישהי מאיפשהו
הנקה טובה- 5 תנוחות הנקה וטיפים | פמפרס
התנוחה הרגילה זה בד"כ תנוחת עריסה, ההפוך זה אחיזת צד-פוטבול
קצת קשה אבל אם זה באמת צינורית סתומה ולא דלקת-שווה את זה.
בהצלחה רבה רבה
התנוחה הרגילה זה בד"כ תנוחת עריסה, ההפוך זה אחיזת צד-פוטבול
קצת קשה אבל אם זה באמת צינורית סתומה ולא דלקת-שווה את זה.
בהצלחה רבה רבה
מעולה הבנתי נכוןשני30
עכשיו הנקתי ככה.. מקווה שאחרי כמה פעמים אראה שינוי,.
עיסויים ומקלחת עם מים חמים הרבה זמן מעל האזור הכואבבוקר אור
טוב שאת ממשיכה להניק משם ומתרוקןדבורית
לי אישית מקלחות חמות רק החמירו
עזר לי יותר קומפרס קר אחרי הנקה (להניח מגבון קר)
תעדכני פה בערב אחרי 3 פעמים כורכום את תראי ממש הקלה
עזר לי יותר קומפרס קר אחרי הנקה (להניח מגבון קר)
תעדכני פה בערב אחרי 3 פעמים כורכום את תראי ממש הקלה
הלוואי בעזרת השםשני30
הכאבים מציקים ממש לא יכולה שיגעו בי
בנוסף לעצות שרשמו לך למטהבציפייה דרוכה
ממליצה לך לקחת נורופן כל כמה שעות בהתאם למינון המותר- אנטי דלקתי ומונע כאב.
ואולי לפנות ליועצת.הנקה טובה שתנחה אותך.
ואולי לפנות ליועצת.הנקה טובה שתנחה אותך.
את בטוחה שמותר נורופן בהנקה?אנונימית שואלת
אני קבוע על זה בחודש הראשון למיטב ידיעתי מותרבציפייה דרוכה
מותרבאורות
מותר, אפילו מומלץ בחשש דלקת.טארקו
^^באורות
ללכת לרופא. נשמע דלקת ורק אנטיביוטיקה תעזוראנונימיות
דלקת זה חוסר תפקודמצטרפת למועדון
זה לבכות. זה להתלבט מה יותר כואב-זה או הלידה??
לא נראה לי שזה המצב שלה...
לא נראה לי שזה המצב שלה...
לא בהכרח...באורות
זה תלוי רמה.
היו לי כמה דלקות בחיים, אחת מהן היתה ברמה כמו שתיארת שפשוט מיררתי בבכי במיטה מרוב כאבים. השתיים האחרות היו כמו שהיא מתארת, כאב נוראי אבל שכן יכולתי לזוז פשוט נורא נורא כאב והיו לי צמרמורות קשות.
היו לי כמה דלקות בחיים, אחת מהן היתה ברמה כמו שתיארת שפשוט מיררתי בבכי במיטה מרוב כאבים. השתיים האחרות היו כמו שהיא מתארת, כאב נוראי אבל שכן יכולתי לזוז פשוט נורא נורא כאב והיו לי צמרמורות קשות.
תכלס אני אומרת מהחוויה שלימצטרפת למועדון
יכול להיות..
נכון גם אצלי ככהדבורית
תלוי חומרה
גם אצלי דלקת היתה משתקת נמש אבל היא התחיחה כגודש ופתאום בוםאנונימיות
הכאב זינק ב2000 רמות. מנסה לעזור לה אולי היא תתחיל אנטיביוטיקה לפני שהכאב משתק
את צריכה להכנס לאמבטיה ומתחת מים חמיםבאורות
לעשות מסאז ממש ממש חזק לשד, לכיוון הפטמה. ממש לחיצות ועיסויים חזקים. זה כואב נורא..אם בעלך יכול לעשות איתך אז עדיף..
ואז אחרי שאת יוצאת מהמקלחת לשים קומרפסים קפואים זה מקל על הכאב. ולקחת אדוויל. במידה ועולה לך החום כדאי ללכת מהר למרפאה לבקש מרופא מרשם לאנטיביוטיקה.
אבל בנתיים כל עוד אין חום פשוט להניק בתנוחות שונות כמו שכתבו לך (הכי טוב זה לרכון על 6 כשהתינוק שוכב מתחתיך, נשמע קצת הזוי...)או תנוחת פוטבול. לשתות המון.
ואז אחרי שאת יוצאת מהמקלחת לשים קומרפסים קפואים זה מקל על הכאב. ולקחת אדוויל. במידה ועולה לך החום כדאי ללכת מהר למרפאה לבקש מרופא מרשם לאנטיביוטיקה.
אבל בנתיים כל עוד אין חום פשוט להניק בתנוחות שונות כמו שכתבו לך (הכי טוב זה לרכון על 6 כשהתינוק שוכב מתחתיך, נשמע קצת הזוי...)או תנוחת פוטבול. לשתות המון.
זה כן כואב לישני30
יש לי כח סבל אני יודעת לא יכולה להצמיד את היד לגוף כי כל נגיעה מציקה וכואבת אבל לפחות אני יכולה להניק משם זה המזל רק שזה לא משתחרר בהנקה. ננסה מקלחת חמה
לוקחת את כל העצות שלכן ומיישמת בטח משהו ישפיע
לוקחת את כל העצות שלכן ומיישמת בטח משהו ישפיע
תקשיבי יקרהמצטרפת למועדון
המלצה שלי אם זה לא מתרוקן לך בשעות הקרובות תזמיני יועצת הנקה שתעזור לך לאפס את העסק. אצלי רק זה מה שעזר, כי מרב כאב לא הצלחתי באמת לשחרר את הגודש באופן עצמאי. רק שהיועצת ישבה מולי ופשוט בכל הדרכים של הנקה/שאיבה עם משאבה/שאיבה ידנית תוך כדי צרחות כאבים מטורפות הצלחתי לאפס את השד ולהביא אותו למצב של ריקון.
עוד עצה שעזרה לי כמה פעמיםפולניה12אחרונה
אם זה צינורית סתומה
להניק על שש - להשכיב את הילדון על המיטה ולרכון מעליו על שש.
קצת מסובך, אבל ממש עזר לי.
להניק על שש - להשכיב את הילדון על המיטה ולרכון מעליו על שש.
קצת מסובך, אבל ממש עזר לי.
מה שלומך דיאנה?בעזרתו יהיה טוב
@דיאנה
מה איתך יקרה?
מה איתך יקרה?
כאבים אחרי לידהאימוש+2
הי, אני כמעט חודשיים אחרי לידה עם חתך מוואקום וקרע בדרגה 3.
עדיין יש לי כאבים בעיקר שורף אחרי שעושה בשרותים וסתם כך כל האזור מרגיש לי פצוע.
הייתי אצל הרופא השבוע והוא אמר שהכל בסדר והתפרים התאחו. לא ידעתי אם כדאי לשים התקן כשעדיין כואב לי או כדאי לחכות אבל הוא אמר שאין בעיה ושם לי התקן ומאז התגברו הכאבים.
מה זה יכול להיות ? מה יכול לעזור?
תודה רבה לעונות ועל המקום לפרוק
עדיין יש לי כאבים בעיקר שורף אחרי שעושה בשרותים וסתם כך כל האזור מרגיש לי פצוע.
הייתי אצל הרופא השבוע והוא אמר שהכל בסדר והתפרים התאחו. לא ידעתי אם כדאי לשים התקן כשעדיין כואב לי או כדאי לחכות אבל הוא אמר שאין בעיה ושם לי התקן ומאז התגברו הכאבים.
מה זה יכול להיות ? מה יכול לעזור?
תודה רבה לעונות ועל המקום לפרוק
מקפיצה לךפריקה2
תרגישי טוב! 💗
לא יודעת, מקפיצהDoughnut
אולי כדאי לגשת שוב להיבדק ולהתייעץ עם הרופא על כל הנ"ל?
קודם כלאנונימיתתל
ממש מבינה את הכאב שלך..
היה לי בלידה ממש חתך שפשוט לא הצלחתי ללכת ולא ראו את זה בבית חולים ככה שלא תפרו. וזה היה ממש בלתי נסבל!
שנית - אני ממליצה לך ללכת לחוות דעת נוספת ולתאר את המצב ושיסתכלו על האזור , הייתי עם כאבים בלתי נסבלים באתי אל הרופא ואמרתי לו אני לא יוצאת מכאן עד שתגיד לי מה קורה , הסתכל וראה חתך פנימי שהיו צריכים לתפור ונתן לי משחה אנטיביוטית שממש עזרה !! בנוסף המליץ על אמבטיות פולידין (שלא הספקתי לעשות כי האנטיביוטיקה ממש עזרה)
יכול להיות , השערה שלי שאולי יש הפרשות מההתקן או שיש איזה שהיא דלקת שפשוט לא התרפאה
לא מגיע לך לכאוב , בדקי את הנושא
מאחלת לך רפואה שלמה ותרגישי טוב מהר 💕
היה לי בלידה ממש חתך שפשוט לא הצלחתי ללכת ולא ראו את זה בבית חולים ככה שלא תפרו. וזה היה ממש בלתי נסבל!
שנית - אני ממליצה לך ללכת לחוות דעת נוספת ולתאר את המצב ושיסתכלו על האזור , הייתי עם כאבים בלתי נסבלים באתי אל הרופא ואמרתי לו אני לא יוצאת מכאן עד שתגיד לי מה קורה , הסתכל וראה חתך פנימי שהיו צריכים לתפור ונתן לי משחה אנטיביוטית שממש עזרה !! בנוסף המליץ על אמבטיות פולידין (שלא הספקתי לעשות כי האנטיביוטיקה ממש עזרה)
יכול להיות , השערה שלי שאולי יש הפרשות מההתקן או שיש איזה שהיא דלקת שפשוט לא התרפאה
לא מגיע לך לכאוב , בדקי את הנושא
מאחלת לך רפואה שלמה ותרגישי טוב מהר 💕
מוסיפהאנונימיתתל
גם השתמשתי בקומפרסים של מגנזיום של מגנוקר שהרגשתי שעזרו לי.
*** הלכתי לרופא הכוונה לגיניקולוג.
*** הלכתי לרופא הכוונה לגיניקולוג.
תודה רבה!אימוש+2
איפה קונים את הקומפרסים האלה?
קניתי בבית מרקחת שכונתיאנונימיתתל
גם לי זה ממש עזר!הרפו ודעו..
תודה!אימוש+2
ממליצה ללכת לפיזיו של רצפת האגןאמא חדשהה
ובגלל שהקרע ברמה גבוהה אולי אפילו לאורוגניקולוג, לא מספיק מבינה בזה
לפיזיוטרפיה של רצפת האגן צריך הפניה אולי רופא משפחה יכול לתת גם, או ללכת בפרטי
לפיזיוטרפיה של רצפת האגן צריך הפניה אולי רופא משפחה יכול לתת גם, או ללכת בפרטי
אני מתחילה פיזותרפיה השבועאימוש+2
יש לי הפניה מהבית חולים
ממש בהצלחה!!אמא חדשהה
בע"ה שיעזור לריפוי מושלם בקרוב
יש ספריי בשם אלופירסטSmiley123
מבוסס על אלוורה ועוד מרכיבים טבעיים. שמעתי שעזר להמון בנות אחרי לידה (:
תרגישי טוב ומזל טוב! 🌷
תרגישי טוב ומזל טוב! 🌷
קניתי אותו תודה!אימוש+2
בשמחה רבה 💖Smiley123אחרונה
שרשור הנצלושים!!!השם בשימוש כבר
השרשור שמותר ואף רצוי, שלא לומר חובה-לנצלש בו בלי סוף---
איך זה עובד? -
פשוט מאוד, על כל נושא שנפתח מנצלשים לנושא אחר, קשור או לא בדיוק קשור, לא משנה...מה שבא ליד. אפשר לענות ברצינות ואפשר להסתלבט קצת, כרצונכן הטוב..
יאללה נצלשו!!!
מתחילה-סתם שיתוף שעולה לי( אמיתי לגמרי, אגב⬇️)
לא מאמינה שזה קרה לי-
שכחתי להדליק נרות שבת בשבת של חנוכה! בשבת שעברה..
למה?
כנראה בגלל שבעלי הדליק את החנוכה, אז היה לי בראש שכבר "הודלקו נרות" ופשוט שכחתי..
( וזו לא פעם ראשונה אלא שניה.. הפעם הראשונה הייתה בשבת הראשונה שעשינו בבית בתור נשואים טריים...)
קרה לכן?
איך זה עובד? -
פשוט מאוד, על כל נושא שנפתח מנצלשים לנושא אחר, קשור או לא בדיוק קשור, לא משנה...מה שבא ליד. אפשר לענות ברצינות ואפשר להסתלבט קצת, כרצונכן הטוב..
יאללה נצלשו!!!
מתחילה-סתם שיתוף שעולה לי( אמיתי לגמרי, אגב⬇️)
לא מאמינה שזה קרה לי-
שכחתי להדליק נרות שבת בשבת של חנוכה! בשבת שעברה..
למה?
כנראה בגלל שבעלי הדליק את החנוכה, אז היה לי בראש שכבר "הודלקו נרות" ופשוט שכחתי..
( וזו לא פעם ראשונה אלא שניה.. הפעם הראשונה הייתה בשבת הראשונה שעשינו בבית בתור נשואים טריים...)
קרה לכן?
מישהי מכירה את הספר הפלא שבי?אנונימית לרגע1
ממליצה?
לא מכירה, מקפיצהקטני ומתוק
תודה 🙏אנונימית לרגע1אחרונה
גלולות לדחיית מחזוראבןישראל
שאלה לי
אני עם התקן ולאט לאט ככל שההנקה יורדת המחזורים יותר ארוכים ומגיעים בדיוק מושלם ומעצבן.
השאלה היא האם יש גלולות למניעת הריון ולא סרזט שמתאים ללא הנקה . ואיזה?
והאם יש מישהי שלקחה גלולות לדחיית מחזור עם התקן ואיזה?
עד שאגיע לרופאה ואשאל אותה..
תודה רבה!
אני עם התקן ולאט לאט ככל שההנקה יורדת המחזורים יותר ארוכים ומגיעים בדיוק מושלם ומעצבן.
השאלה היא האם יש גלולות למניעת הריון ולא סרזט שמתאים ללא הנקה . ואיזה?
והאם יש מישהי שלקחה גלולות לדחיית מחזור עם התקן ואיזה?
עד שאגיע לרופאה ואשאל אותה..
תודה רבה!
את מתכוונת באופן קבוע או חד פעמי כשיש משהו מיוחד?בתי 123
אני לקחתי יסמין פלוס קצת אחרי שהפסקתי להניק. אגב הייתי עםרק להודות
סרזט גם בלי הנקה ועדיין לא קיבלתי מחזור.
עם יסמין פלוס, חיברתי כל פעם שלוש חפיסות וכך המחזור לא הגיע כל חודש
עם יסמין פלוס, חיברתי כל פעם שלוש חפיסות וכך המחזור לא הגיע כל חודש
זה שני דבריםהשקט הזה
גלולות לדחיית מחזור יש פרימולט נור, שמתחילים לקחת זמן מסויים לפני המחזור והוא דוחה אותו עד שתפסיקי אותו. זה משהו "חד פעמי".
ויש גלולות למניעה שאפשר לקחת אם לא מניקים שזה כל הסוגים של גלולות משולבות (יאז, יסמין ודומיהם) שהם נחשבים מניעה די טובה ואפשר המון פעמים לחבר איתם חבילות ולקבל מחזור בהפרשים יותר ארוכים..
ויש גלולות למניעה שאפשר לקחת אם לא מניקים שזה כל הסוגים של גלולות משולבות (יאז, יסמין ודומיהם) שהם נחשבים מניעה די טובה ואפשר המון פעמים לחבר איתם חבילות ולקבל מחזור בהפרשים יותר ארוכים..
תודה רבה על הפירוטאבןישראלאחרונה
זה מה שחיפשתי בדיוק!
תודה לשתיכן עזרתם מאוד!
תודה לשתיכן עזרתם מאוד!
מתנות שאתן בשום אופן לא מוכנות שיתנו לילדים שלכןחרדית צעירה
מה עוד אתן לא מרשות?? יאללה שוטו
וואי לגמריייייי מצטרפת לזה מאדמיואשת******
יצא לנו להזמין לאחת מהן מכונית שווה על שלט מגירבסט, ו אחיינים שבאים לביקור כזה- מה זה??? קניתם את זה בשבילנו?
לא חמודים! גם לנערה בת 13 מותר להנות מלהסיע ג’יפ בשלט רחוק!
לא חמודים! גם לנערה בת 13 מותר להנות מלהסיע ג’יפ בשלט רחוק!
כמעט נצלשתי, שאלה על פאזלים לילדיםלאחדשהפה
איך יודעים שהפאזל תואם גיל או שלב?
יש לי ילד ממוצע בן 3 וחצי (לא, הוא גאון 
נסיך שכזה) ודי קשה לו פאזלים של 70 חלקים (מה שקיבלנו), תקין? כמה חלקים אמור להתאים לו בגיל הזה? (70 מרגיש לי שפשוט לא מתאים לו עדיין, לא נעים.. הוא מקבל מתנות, מבסוט, אבל אז אני יושבת איתו שעתיים ומכווינה אותו ואז הוא משתעמם כבר כי חלאס, והקטנה רוצה גם לעזור והיא לא עוזרת.. לא חבל?)
70 זה ממש קשה!באורות
לגילאים האלו פאזלים של 24 חלקים זה נראה לי סבבה בשבילם לעשות לגמרי לבד.
לבת שלי קנינו עכשיו של 48 חלקים והיא כן צריכה עזרה.
לבת שלי קנינו עכשיו של 48 חלקים והיא כן צריכה עזרה.
הבן שלי בן חמש ועכשיו מצליח לעשות 70 חלקים אחרי תיווך ועזרהאחתפלוס
לגיל 3 וחצי עדיף פזל עם פחות חלקים.ועדיף גדולים
אני אוהבת את הפזלים של ישרטויס-החלקים שלהם גדולים.ברורים ואין יותר מידי בלגן בעיניים
24 חלקים תואם לגיליראת גאולה
(גדולים כאלו, פאזל רצפה) גם בזה יש כאלו קשים מדי.
ילדים ממש מבריקים כבר יצליחו 48 חלקים, אבל 70 ממ... עדיין לא הגיל. בפרט אם אין לו ניסיון קודם עם פאזלים.
ילדים ממש מבריקים כבר יצליחו 48 חלקים, אבל 70 ממ... עדיין לא הגיל. בפרט אם אין לו ניסיון קודם עם פאזלים.
לדעתי מאוד תלוי בתמונהקשת
במספר חלקים זהה יכולות להיות רמות שונות של קושי.
תמיד פאזל חדש קשה. אחרי שהם מכירים את התמונה והחלקים יותר זורם להם
תמיד פאזל חדש קשה. אחרי שהם מכירים את התמונה והחלקים יותר זורם להם
תודה לכולכן! אתן מחזקות את ההרגשה שלי..לאחדשהפה
פשוט כנראה כמה אנשים יקרים וטובים חשבו שהוא יותר מחונן ממה שהוא, ולכן יש לנו כמה פאזלים של 70 (פאזלים רצפה גדולים).. נקנה בעז"ה פאזלים עם פחות חלקים שלא יהיה לו אנטי לעניין מרוב תסכול..
לדעתי זה תלוי בעיקר בתרגולאפונה
רואה על הילדים שלי, הגדול ישבנו איתו מגיל שלוש על פאזלים של מתחילים ואח"כ התקדמנו ובגיל שלוש וחצי לדעתי הוא כבר יכל להתמודד עם פאזלים כאלה (אולי עם קצת עזרה אבל ידע מה לעשות)
והאמצעית הוזנחה בקטע הזה... רק מאז שנכנסה לגן התחילה להרכיב פאזלים והיא עכשיו ברמת ה24 חלקים (בת רבע ל4) ומתקדמת.
והאמצעית הוזנחה בקטע הזה... רק מאז שנכנסה לגן התחילה להרכיב פאזלים והיא עכשיו ברמת ה24 חלקים (בת רבע ל4) ומתקדמת.
יש מצב לאחדשהפה
אבל לעבור מפאזל של 20 חלקים שאתה יודע בע"פ מגיל שנה וחצי לפאזל של 70 זה קצת מורכב מדי..
נכוןאפונה
צריך להתקדם איתו לאט לאט
הבת שלי בגיל הזה הסתדרה לבד עם 70 חלקיםמרגרינה
אבל באמת היתה מאוד מתורגלת בפאזלים
לדעתי בשלב הזה לילד ממוצע מתאים פאזל של עד 24 חלקיםמתואמתאחרונה
אולי 48, עם עזרה.
זה הגיל של הבן הקטן שלי, והוא גם פאזל של 24 חלקים לא יצליח לגמרי לבד... (אבל זה גם פחות מעניין אותו)
מצד שני, הבן הגדול שלי היה אלוף בפאזלים (ועד היום הוא גאון למדי), וכבר בגיל שנתיים וחצי הוא הצליח לעשות פאזלים של 48 ו-70 חלקים...
אבל ילד ממוצע עוד לא שם, בדרך-כלל.
זה הגיל של הבן הקטן שלי, והוא גם פאזל של 24 חלקים לא יצליח לגמרי לבד... (אבל זה גם פחות מעניין אותו)
מצד שני, הבן הגדול שלי היה אלוף בפאזלים (ועד היום הוא גאון למדי), וכבר בגיל שנתיים וחצי הוא הצליח לעשות פאזלים של 48 ו-70 חלקים...
אבל ילד ממוצע עוד לא שם, בדרך-כלל.
חיסון שעלתמירב23
היי,
שבוע 32,עשיתי הבוקר חיסון שעלת
מאותו רגע ועד עכשיו מרגישה כאבים חזקים כאילו בעצם או שריר כבר לא יודעת לזהות,
היד כואבת בטירוף..
לא זוכרת את זה ככה מהריון קודם,
זה תקין? ממש נוראי
שבוע 32,עשיתי הבוקר חיסון שעלת
מאותו רגע ועד עכשיו מרגישה כאבים חזקים כאילו בעצם או שריר כבר לא יודעת לזהות,
היד כואבת בטירוף..
לא זוכרת את זה ככה מהריון קודם,
זה תקין? ממש נוראי
גם לי כאב מאוד.. עבר אחרי כמה ימים.אהבת חיי.
אם זה נראה לך מאןד מאוד חריג תתייעצי עם אחות...
לי לא כאבאחתפלוס
אבל ל2חברות שלי כאב מאד חזק
אחת בכלל לא הצליחה לתפקד עם היד יומיים.
תרגישי טוב
אחת בכלל לא הצליחה לתפקד עם היד יומיים.
תרגישי טוב
לפי מה שאני יודעת יש בחיסון הזה גם טטנוס וזה יכולבתי 123
לכאוב מאוד
זה מגיע עם טטנוס.באפל
מכאן הכאב.
לי כאב ממש ממשאין לי הסבר
אז הכל טוב😅
תודה לכן💕מירב23
התייעצתי עם אחות, אמרה לטפל במשככי כאבים ומנוחה
ואם מחמיר לעדכן
(רציתי להגיד לה שיותר כואב מזה כבר לא יכול להיות, אבל כתבתי לה תודה במקום
)
ואם מחמיר לעדכן
(רציתי להגיד לה שיותר כואב מזה כבר לא יכול להיות, אבל כתבתי לה תודה במקום
) כן, כאב לי יומיים בערך ממש. זה תקין...פשיטא
כואב מאודדבורית
והנפיחות אצלי נעלמה לגמרי רק שבועיים אחרי
גם לי כאב מאוד ברמה שלקחתי ימי מחלה. עבר אחרי 4 ימיםאנונימיות
זה ממש כואב ביד כמה ימים עד שבועאבטח בו
אמרו לי שזה בגלל הטטנוס שגם קיים בחיסון הזה
תקין. זה הטטנוס. עובר תוך יומיים שלושהסופי123
יכול להיות יותר...בימבה אדומהאחרונה
לי כאב שבוע עד שעבר לגמרי...וזה תקין כמו שאמרת... זה הטטנוס
יש כאן בנות שעשו IVF?לילוש92
זהו זה, אחרי שנה וחודשיים שבהם ניסינו להיכנס להריון, בהתחלה בדרך הטבעית, ואחר כך בעזרת כדורים/זריקות לצערי עד עכשיו לא הצליח לנו.
הגשנו בקשה לאישור לעבור לIVF, לא בטוח שיאשרו לנו ואולי נצטרך לעבור עוד סבב של הזרעה (כי למרות שעברתי 6 סבבים , ה4 הראשונים היו רק עם כדורים, ללא זריקות, ולכן לא נחשב לצורך ספירה לIVF, אלא רק הזריקות נחשבות...) חשוב לציין שאין אצלנו בעיית זרע, והבעיה היחידה היא שחלות פוליציסטיות, אבל בחצי השנה האחרונה, מאז שאני מטופלת, יש לי בעזרת ההורמונים ביוץ בכל חודש, ובעצם כרגע אנחנו כבר נכנסנו לקטגוריית ״לא מוסברים״.
אני בעצם מחפשת בנות שיכולות לעודד אותי ולומר לי שהן הצליחו בIVF, ושהתהליך לא כזה נורא ומפחיד.
הגשנו בקשה לאישור לעבור לIVF, לא בטוח שיאשרו לנו ואולי נצטרך לעבור עוד סבב של הזרעה (כי למרות שעברתי 6 סבבים , ה4 הראשונים היו רק עם כדורים, ללא זריקות, ולכן לא נחשב לצורך ספירה לIVF, אלא רק הזריקות נחשבות...) חשוב לציין שאין אצלנו בעיית זרע, והבעיה היחידה היא שחלות פוליציסטיות, אבל בחצי השנה האחרונה, מאז שאני מטופלת, יש לי בעזרת ההורמונים ביוץ בכל חודש, ובעצם כרגע אנחנו כבר נכנסנו לקטגוריית ״לא מוסברים״.
אני בעצם מחפשת בנות שיכולות לעודד אותי ולומר לי שהן הצליחו בIVF, ושהתהליך לא כזה נורא ומפחיד.
יש פה המון!שלומצ'
ברוכה הבאה לחבורה המכובדת!
נתחיל מהסוף- זה אשכרה עובד! וזה פלא גדול וזכות להרות ב IVF (לדעתי, לא בטוחה שכולן תסכמנה עם הרעיון).
ועכשיו להתחלה-
יקירה, אני לא יכולה להגיד לך שזה לא נורא ולא מפחיד.
כי זה די מפחיד. ועמוס מאוד, פיזית ורגשית.
אבל ממה שאני מבינה את כבר שועלת הזרקות ותיקה, אז כבר יש משהו שאת לא צריכה להתמודד איתו.
עשיתי הזרעות בלי זריקות, אז אני לא יודעת בדיוק מה ההבדל (וגם כל פעם מגלה שיש עוד ועוד שיטות ודרכים)-
בגדול זה אותו הדבר- מעקב זקיקים (דם וא"ס כל כמה ימים), הזרקות לפי הנחיות הרופא, ואז יקבעו לך שאיבה. אחרי השאיבה יעדכנו אותך כמה ביציות יש, ואחרי כמה ימים יעדכנו אותך כמה הפריות יש ומתי לחזור להחזרת עוברים.
ואז יתחילו השבועיים הקשים, שאת בטח כבר מכירה.
זה לא פיקניק.
אבל אפשר לעבור את זה.
ואפשר לראות בזה הרבה טוב ופלא, ולזכות לניסים אמיתיים.
בשורות טובות, ישועות ונחמות 
תודה רבהלילוש92
האמת שמשפט הפתיחה שלך ש: ״זה אשכרה עובד״ הצליח להעלות לי חיוך ענק על הפנים.
אני עשיתי טעות קשה וקראתי סיפורים ממש קשיח שאנשים הצליחו רק אחרי המון החזרות.. וזה הלחיץ..
אבל החלטתי שדי! זהו! אני נכנסת לזה ואני לא מתלוננת, ואני באה בגישה חיובית , ואני מאמינה שאתגבר על הפחד של השאיבה (כל השאר לא מפריע לי כי אני באמת כבר מכירה את כל הפרוצדורה של מעקב זקיקים וזריקות)
בסופו של דבר אני קצת מתרגשת אפילו כי אני מרגישה שאני עושה משהו טוב כדי לקדם את עצמי למטרה שלי- להגשים את חלום האימהות .
מחכה כבר לבשר לכן בשורות טובות
אני עשיתי טעות קשה וקראתי סיפורים ממש קשיח שאנשים הצליחו רק אחרי המון החזרות.. וזה הלחיץ..
אבל החלטתי שדי! זהו! אני נכנסת לזה ואני לא מתלוננת, ואני באה בגישה חיובית , ואני מאמינה שאתגבר על הפחד של השאיבה (כל השאר לא מפריע לי כי אני באמת כבר מכירה את כל הפרוצדורה של מעקב זקיקים וזריקות)
בסופו של דבר אני קצת מתרגשת אפילו כי אני מרגישה שאני עושה משהו טוב כדי לקדם את עצמי למטרה שלי- להגשים את חלום האימהות .
מחכה כבר לבשר לכן בשורות טובות
מכירה כאלה שהשאיבה זה החלק האהוב עליהןשלומצ'
תופסות שנ"צ באמצע היום 
וברצינות- זה אף פעם לא נעים להיות מורדמת ולהיכנס לחדר ניתוח. אבל זו פרוצדורה יחסית פשוטה וקצרה. זה קצת מלחיץ ומכניס למתח, אבל החלק הכי קשה בשאיבה זה הצום שלפני 
ב"ה זה עובד😊פעם אחת
מעודדתבימבה אדומה
שזה לא מדהים אבל עוברים את זה ואחכ יש אוצרות בבית שלגמרי שווים הכל!!! 😍
לכל שאלה בשמחה את מוזמנת לפנות...
לכל שאלה בשמחה את מוזמנת לפנות...
מצטרפת, אשמח לשמוע עידודים גם.. הרבה הצלחה לפותחתPandi99
כן!ליאניי
אני חושבת שהמונח “ivf״ אולי קצת נשמע מפחיד, נכנסים לעולם של ״הגדולים״.
אני יכולה לספר לך שהחברה הכי טובה שלי נקלטה בטיפול הראשון, אני נקלטתי בטיפול ה4 , ויש לי עוד כמה סיפורים מקרוב מאוד שכןלם נקלטו בהצלחה.
אז קודם כל- זה עובד!!! ללא ספק וללא עוררין!!!
כל אחת והטיפול שלה, לא בהכרח שתצטרכי זריקות וגם אם כן אןלי רק קצת בהתחלה.
זה תהליך פשוט יחסית אבל נפשית קשה (לדעתי) אבל בסוף מתרגלים.. זה הופך להיות השגרה בדיוק כמו שנה וחודשיים את סביב הסיפןר של ההיריון.
בע״ה שתזכי לבשורות טובות, לקליטה מהירה.
אנחנו כאן לאוזן קשבת ותמיכה למה שאת צריכה...
בהצלחה יקירה
אני יכולה לספר לך שהחברה הכי טובה שלי נקלטה בטיפול הראשון, אני נקלטתי בטיפול ה4 , ויש לי עוד כמה סיפורים מקרוב מאוד שכןלם נקלטו בהצלחה.
אז קודם כל- זה עובד!!! ללא ספק וללא עוררין!!!
כל אחת והטיפול שלה, לא בהכרח שתצטרכי זריקות וגם אם כן אןלי רק קצת בהתחלה.
זה תהליך פשוט יחסית אבל נפשית קשה (לדעתי) אבל בסוף מתרגלים.. זה הופך להיות השגרה בדיוק כמו שנה וחודשיים את סביב הסיפןר של ההיריון.
בע״ה שתזכי לבשורות טובות, לקליטה מהירה.
אנחנו כאן לאוזן קשבת ותמיכה למה שאת צריכה...
בהצלחה יקירה
אני עשיתי ויש לי חמישה ילדים ! כאלהאבטח בואחרונה
בראשון משום מה עברנו הרבה שאיבות ללא הסבר הריתי רק בשאיבה השישית,
בבאים זה יותר רץ לנו טיפול או שניים
בבאים זה יותר רץ לנו טיפול או שניים
הגיוני קפיצת גדילהואילו פינו
בגיל 3 חודשים? היא לא מפסיקה לאכול🤦
בטח שהגיוני😌אין לי הסבר
אצלי כל שבועיים הייתה קפיצת גדילה🤦
היא נולדה קטנטנה והייתה צריכהלהשלים את הפער..
היא נולדה קטנטנה והייתה צריכהלהשלים את הפער..
היא ענקית.. הכפילה כבר משקל לידה🤭ואילו פינו
אבל מכל שלוש שעות כל שעה-שעה וחצי מבקשת..
מתי הייתה הקפיצת גדילה האחרונה שךה?אין לי הסבר
בטח, זה הגיל!פשיטאאחרונה
ערכי הורמונים בהיריוןיול123
אולי מישהי מיכן יודעת מה אמורים להיות ערכי ההורמונים בתחילת היריון?
יצא לי:
LH 4.4
אסטרדיול 381
פרוגסטרון 28.6
יצא לי:
LH 4.4
אסטרדיול 381
פרוגסטרון 28.6
זה מתאים לאחרי הביוץבימבה אדומהאחרונה
א"א לדעת אם זה הריון או לא
כל פעם שקצת עושה מאמץ יש לי התקשויות ברחם...anonimit48
זה תקין?
קורה גם אחרי יחסים
הבנתי שזה ברקסטון אבל מה התדירות הנורמלית של זה?
קורה גם אחרי יחסים
הבנתי שזה ברקסטון אבל מה התדירות הנורמלית של זה?
בעיקרון עד 4 בשעה נחשב תקיןאמאשוני
אבל את בשלב מוקדם יחסית הייתי מתייחסת גם לתדירות נמוכה מזה. (בריקסטון הולכים ומתחזקים עם הזמן)
את מקפידה על שתיה?
בכל מקרה אם יש ספק- אין ספק.
את מקפידה על שתיה?
בכל מקרה אם יש ספק- אין ספק.
זה לא בא לי בתדירות אלא פתאום ... מוזר ממשanonimit48
ומה זאת אומרת אם יש ספק-
לדעתך כדאי להיבדק?
לדעתך כדאי להיבדק?
למדוד את התדירותאמאשוני
ואם נראה לך חשוד אז כן ללכת להיבדק.
מה זה חשוד?
אני לא מוסמכת לרפואה אבל נגיד אם בריקסטון בד"כ זה התכווצות של חצי דקה, ללא כאב, 4 פעמים בשעה,
אז אם יש 3 במשך 50 שניות כל אחד אז זה גם חשוד בעיני, או אם זה מלווה בכאב וכד'.
וכן, הגיוני אחרי יחסים או אחרי מאמץ ולא כל הזמן, אבל כל עוד זה לא מוביל ללידה אז הכל טוב, אבל כדי לוודא שאכן לא מוביל ללידה צריך להיבדק.
מה זה חשוד?
אני לא מוסמכת לרפואה אבל נגיד אם בריקסטון בד"כ זה התכווצות של חצי דקה, ללא כאב, 4 פעמים בשעה,
אז אם יש 3 במשך 50 שניות כל אחד אז זה גם חשוד בעיני, או אם זה מלווה בכאב וכד'.
וכן, הגיוני אחרי יחסים או אחרי מאמץ ולא כל הזמן, אבל כל עוד זה לא מוביל ללידה אז הכל טוב, אבל כדי לוודא שאכן לא מוביל ללידה צריך להיבדק.
תודה רבה אהובה. אבדוק את התדירותanonimit48
נבדקתי גם לפני שלושה שבועות והכל ב״ה היה תקין
אולי הגוף שלי פשוט רגיש
אולי הגוף שלי פשוט רגיש
רחוקה מלהיות מומחית בתחום, אבל שווה לבררציפיה.
יש כאלה שנותנים להן הוראה להמנע מיחסים לתקופה, כי זה גורם לכיווצים ברחם.
תודה אברר עם הרופא יש לי תור עוד יומייםanonimit48אחרונה
מניעה אחרי לידהילד בכור
יש לי כמה שאלות ואני יודעת שזה משתנה בין אישה לאישה ואני לא יכולה להשליך מהחוויות שלכם על עצמי אבל עדיין זה מסקרן ויעזור לי לדעת מה בערך הממוצע אז ממש אשמח שתענו לי על השאלות...
אני אחרי לידה ראשונה, לא מניקה אבל כן שואבת 4 פעמים בערך ביום..טבלתי ב"ה אחרי חודש מהלידה ומכון פועה המליצו לי להתחיל את הסרזט אחרי הטבילה ועד שיעבור שבוע להשתמש בנרות פרמטקס אבל ניסיתי פעם אחת וזה ממש שרף לי..
1. יש לכם המלצה על אמצעי מניעה אחר עד שהגלולות יתחילו לעבוד?
2. יש בנות שרק שאבו חלב והמחזור לא הגיע להם?
3. איך לחשב את ה7 ימים עד שהגלולות יתחילו להשפיע? אם לקחתי את הגלולה הראשונה בחמישי בערב?
4. אם יהיה לי דימום הסתגלות מתי הוא אמור להיות? סתם כדי לדעת מתי אני כבר יכולה לנשום לרווחה..
יצא קצת ארוך אבל ממש אשמח אם תענו לי!!
אני אחרי לידה ראשונה, לא מניקה אבל כן שואבת 4 פעמים בערך ביום..טבלתי ב"ה אחרי חודש מהלידה ומכון פועה המליצו לי להתחיל את הסרזט אחרי הטבילה ועד שיעבור שבוע להשתמש בנרות פרמטקס אבל ניסיתי פעם אחת וזה ממש שרף לי..
1. יש לכם המלצה על אמצעי מניעה אחר עד שהגלולות יתחילו לעבוד?
2. יש בנות שרק שאבו חלב והמחזור לא הגיע להם?
3. איך לחשב את ה7 ימים עד שהגלולות יתחילו להשפיע? אם לקחתי את הגלולה הראשונה בחמישי בערב?
4. אם יהיה לי דימום הסתגלות מתי הוא אמור להיות? סתם כדי לדעת מתי אני כבר יכולה לנשום לרווחה..
יצא קצת ארוך אבל ממש אשמח אם תענו לי!!
עונה על חלקDoughnut
במקום נרות אפשר בינתיים שקפים- VCF, יש לקנות אותם בסופר פארם ובתי מרקחת. המניעה שלהם לא מהגבוהות... כדאי לך להשתמש עד חמישי ליתר ביטחון.
לי היו דימומי הסתגלות של כמעט 3 חודשים עם הסרזט, שלא הראו כיוון להסתיים ופשוט הפסקתי עם זה.
מקווה שילך לך חלק!
לגבי שאיבה לא יודעת לענות לך כי אני מניקה הנקה מלאה.
ומזל טוב על הלידה!
עונה על מה שיודעתאין לי הסבר
1. אולי שקפים?
2. לא יודעת לגבי מחזור, אבל מכירה מישהי שרק שאבה עד שנה וחודשיים.
3. גלולה את לוקחת בשעה קבועה. ברמת הדקה. אז את מוגנת מהריון מיום חמישי בשעה שלקחת...
4. בדכ מתחיל מלקיחת הגלולה עד שבועיים(ככל הידוע לי)
מזל טוב
2. לא יודעת לגבי מחזור, אבל מכירה מישהי שרק שאבה עד שנה וחודשיים.
3. גלולה את לוקחת בשעה קבועה. ברמת הדקה. אז את מוגנת מהריון מיום חמישי בשעה שלקחת...
4. בדכ מתחיל מלקיחת הגלולה עד שבועיים(ככל הידוע לי)
מזל טוב
לא יודעת ספציפית לגבי סרזטציפיה.
אבל באופן כללי אם לא לוקחות את הגלולה הראשונה ביום הראשון של הווסת, ורוצות למנוע היריון, צריך להשתמש בעוד אמצעי עוד שבוע (כמו שהיא כתבה בהודעה הראשונה)
עונה לשתיכןילד בכור
ממש תודה שאתם עונות..
אולי באמת שקפים זה רעיון.. זה גם יכול לשרוף לי?
עוד בנות שיכולות לענות לי?
אולי באמת שקפים זה רעיון.. זה גם יכול לשרוף לי?
עוד בנות שיכולות לענות לי?
לי שקפים שרפוגבינית
לא השתמשתי בשקפים...אין לי הסבר
אבל אצל כל אישה זה שונה, ממליצה לנסות.
בלי קשר-
אחרי לידה בהרבה מאוד מקרים שורף.
בלי קשר לאמצעי מניעה.
האזור חטף סוגשל טראומה...
ובגלל שאת שואבת(שזה נחשב מניקה) הגוף לא מפריש הורמון מסויים שגורם לרטיבות באזור...
הגיוני ששורף בלי קשר😐
בלי קשר-
אחרי לידה בהרבה מאוד מקרים שורף.
בלי קשר לאמצעי מניעה.
האזור חטף סוגשל טראומה...
ובגלל שאת שואבת(שזה נחשב מניקה) הגוף לא מפריש הורמון מסויים שגורם לרטיבות באזור...
הגיוני ששורף בלי קשר😐
עונה גם על חלקשרה111
קודם כל הכבוד על המאמץ לשאוב!
2. כן. אומנם לא שאבתי הרבה חודשים אבל עד שלא הפסקתי, מבחינת הגוף עוד הנקתי כנראה.. ולא קיבלתי.
3. בדכ מפורט עם דוגמה בעלון לצרכן, אולי אפשר למצוא אותו באינטרנט
4. ממיקרולוט- בשבוע הראשון או השני היה לי דימום קל במשך כמה ימים, וזהו.
בהצלחה!
2. כן. אומנם לא שאבתי הרבה חודשים אבל עד שלא הפסקתי, מבחינת הגוף עוד הנקתי כנראה.. ולא קיבלתי.
3. בדכ מפורט עם דוגמה בעלון לצרכן, אולי אפשר למצוא אותו באינטרנט
4. ממיקרולוט- בשבוע הראשון או השני היה לי דימום קל במשך כמה ימים, וזהו.
בהצלחה!
עונהאורוש3
1. גם לי שרף אש. שקפים יותר טוב.
2. משתנה. לא יודעת לי הגיע גם בהנקה.
3. אחרי שתקחי את של רביעי אני חושבת.
4. שבוע שבועיים אחרי. לי אישית דיאמליה יותר טוב. הם גנריים. אם הדימום לא משתפר אחרי שבועיים ככה הייתי מחליפה.
בהצלחה
2. משתנה. לא יודעת לי הגיע גם בהנקה.
3. אחרי שתקחי את של רביעי אני חושבת.
4. שבוע שבועיים אחרי. לי אישית דיאמליה יותר טוב. הם גנריים. אם הדימום לא משתפר אחרי שבועיים ככה הייתי מחליפה.
בהצלחה
לגבי 2פה לקצת
אני הנקתי הנקה מלאה וקיבלתי כל חודש.
אין בזה כללים ולא הייתי סומכת על זה אם היה חשוב לי למנוע
אין בזה כללים ולא הייתי סומכת על זה אם היה חשוב לי למנוע
רק לגבי 2דבורית
אצלי שאיבה בלעדית ללא הנקה מנעה מחזור
שאבתי בערך 5 פעמים ביום
כמות שהזינה אותה ללא תוספות
(כלומר היא קיבלה רק חלב אם)
שאבתי בערך 5 פעמים ביום
כמות שהזינה אותה ללא תוספות
(כלומר היא קיבלה רק חלב אם)
וואי הלוואי שזה יקרה גם לי..ילד בכור
את חושבת שזה שזאת הייתה שאיבה בלעדית גרם לזה? מתי קיבלת מחזור כשהפסקת לגמרי לשאוב?
זה שונה מאשה לאשה..דבורית
אצלי גם בהנקה וגם בשאיבה לא מקבלת מחזור
השאיבה לא שינתה אצלי
הגוף המשיך להתנהג כמו הנקה מלאה
השאיבה לא שינתה אצלי
הגוף המשיך להתנהג כמו הנקה מלאה
לגבי 4אמאשוני
אצלי הגיע אחרי שבועיים וחצי, לא יודעת מה הנורמה
עזרה עם שקפיםילד בכור
אז קניתי שקפים ואשמח אם מישהי תוכל להסביר לי איך הכי טוב לשים.. מותר לשים עם ג'ל? פשוט קשה לי דברים שמכניסים לנרתיק, גם טמפון אני מתקשה לשים
הייתי ממליצה לך לנסות שוב את הנרותבעזרתו יהיה טובאחרונה
גם לי אחרי הטבילה שרף מהנרות אבל אחרי כמה שימושים כבר לא....
יכול להרגיש עודף נוזלים אחכ בפנים או קצת מגרד אבל זה קורה גם בלי הנרות.. לי לפחות.
עוד יתרון בנרות הוא המניעה לזמן קצר... רציתי למנוע חצי שנה. בפועל 7 חודשים מנעתי וחודש אחרי נכנסתי להריון. השתמשתי תמיד ב2 נרות ביחד
יכול להרגיש עודף נוזלים אחכ בפנים או קצת מגרד אבל זה קורה גם בלי הנרות.. לי לפחות.
עוד יתרון בנרות הוא המניעה לזמן קצר... רציתי למנוע חצי שנה. בפועל 7 חודשים מנעתי וחודש אחרי נכנסתי להריון. השתמשתי תמיד ב2 נרות ביחד