כמובן בצורה נעימה ומכבדת.
תשקפי לו את מה שאת מרגישה, ואל תפני אצבעות מאשימות. זה יצור פחות אנטגוניזם מצידו.
מהסיבה הפשוטה, שיש דברים שניתן למנוע..
לדוגמא: לנו אחרי החתונה היה סיפור עם זוג ספציפי מהמשפחה שלו,
כל פעם אחרי שפגשנו אותם הייתי בדכאון ובוכה לו ועניינים.
דיברנו על זה והעלנו פתרון פרקטי: פשוט לא להגיע כשהם נמצאים.
זה לא היה הדבר הכי אידיאלי, יכלתי לבלוע את הרוק ולהתמודד עם הדברים,
אבל בפה מלא אני יכולה להגיד לך שזה עשה לי ולזוגיות שלנו טוב בכל כך הרבה רמות.
היו הרבה פחות משברים וקשיים מאז. ולמדנו על מה להתעקש, וממה להרפות.
מה שאני באה לומר זה, לפעמים צריך טיפול נקודתי בדברים,
ושם המקום של השיתוף והחיבור נכנס.
ואם מדובר סתם בטרוניות כמו "אמא שלך כזאתי..." "אחותך כזאתי..."
אז באמת עדיף לשמור בלב, לפרוק על דף, או לשתף חברה (עדיף לחברה שלא מכירה, לשון הרע דבר נורא וכו'.)