פורום הריון ולידה (עמוד 2529)

אצלי גילאים שונים

6 4 2, אבל בת 2 לא מתאימה לפעילויות שלהם

למדתי להנמיך להנמיך ציפיות

מה אני רוצה? להיות איתם! שיהיה להם אמא קיימת זמינה שנעים להיות איתה

האם זה חייב להיות דרך פעילויות דווקא?

למדתי בדרך הקשה והמתוסכלת שהתשובה היא לא!

למדתי לשבת על הספה ו״סתם״ להחמיא לכל ילד על מה שהוא עושה ולקרוא לו לכרבולי... או רק להסתכל עליהם 

מנסה מדי פעם ספרים שאפשר לספר ברמה גבוהה ומדי פעם לתקוע ״ הנה האו האו״

אם אני רואה שהם בסלון בשקט , קוראת לבת 2 לחדר עם לוטו או משחק מתאים לגילה, ומודעת לזה שעוד 5 דקות שתיהן עלי ועליה ונספיק רק לוח אחד...

 

 

וזה שווה!

זה אמא קיימת ופנויה!

(במאמר מוסגר כמובן שהנאמר לעיל לא קורה כל יום ויש מספיק ימים שאני הרוגה ורק בוהה בהם ואומרת ״לכו לשחק״...)

רעיונות. אצלי בת אוטוטו-שלוש ובן שנה. ובאמת מאתגר למצוא פעילויות משותפות.
מצאתי שבת השלוש נהנית משירים עם תנועות, אבל גם כמה שירים ברצף (המעט שאני מכירה) זה בסוף לא מאוד ארוך. ובן השנה שזה אמור להיות להיט עבורו דווקא פחות בעניין. הוא כן קצת נהנה, אבל תחביביו הם יותר בכיוון של לזחול / לעמוד / לטפס על דברים בשביל להגיע לדברים שאסור / ללכת לפח...
מנסה ללמד אותו קצת מדבקות / גואש ספוג (שגם הגדולה אוהבת). זה עדיין לא לגמרי הגיל, אבל הוא כן הצליח לצבוע קצת והוא מאושר מזה (רק שזה ממש מלכלך). מדבקות הצליח קצת אבל זה עדיין פיתוי גדול מדי להכניס לפה.
חוץ מזה אנחנו יוצאים לסיבוב בחוץ שזה נחמד לשניהם.
הציעו לי פעם בועות סבון (תודה!) - באמת שניהם אוהבים, אבל זו גם פעילות קצרה, וכנראה גם מאבדת המיוחדות אם עושים אותה כל יום.

אבל כמו שכתבה אם כל חי - רוב הזמן אני פשוט יושבת אתם (/רודפת אחריו) - זמינה לחיבוקים, שירים, דיבורים... גם כך צריך להשגיח על הקטן בשבע עיניים.

בגיל הזה זה באמת לשבת על שטיח או ללכת לגימבורי.
והגיוני שהקשב שלהם זה לכמה דקות כל פעם.
בגיל 3 אפשר לעשות דברים אבל עם אח/ חבר בן אותו גיל יש יותר מוטיבציה לשבת ולהמשיך.

תנסי להעסיק אותם ביחד במשחקים שיכולים להתאים לשניהם (כלי מטבח, בובות, מגנטים, קוביות, מכוניות)

או לתת לגדול להתעסק עם דברים מורכבים יותר (אבל שלא יהיו מסוכנים לקטן)
במקום גבוה ובמקביל להעסיק את הקטן שלא יפריע.
אפשר לדרבן את הגדול לעבוד לבד ע"י כך שמצלמים ושולחים לאבא/ סבא/ סבתא.
תנסי פלסטלינה, חומרי מחזור עם חיבורי סלוטייפ, הדבקות לפי תמונה/ צבעים
בניית דגם (משושים, פטריות, ריבועים)
משחקים לגילאי 3+ אבל לא משהו שהקטן יראה.

גיליתי את זה בהריון האחרון ואימצתי מאז:
אמא יושבת במרכז הבית (סלוןמטבח)
הילדים
הצרות
הפעילויות
התלונות
המריבות
הצחוקים
הדרישות
השעמום
הכל מכל וכל - מגיע אלי
אני יוזמת פעילויות כשמתחשק
ממש זורמת עם הבית ועם האוירה
קרו פה המון דברים מקסימים (ובלתי מתוכננים) ככה

תני להם לעבוד על שולחן גבוה
ובן השנה יסתובב סביבכם ותתארו לו מה אתם עושים שירגיש צומי...
תרשמי בגוגל רעיוניות ליצירות
מכירה גלגולים של קרפים? לצבוע מלח עם גירים וליצור חול צבעוני.
לצבוע ציור עם טוליפ (יש חבילות בחנויות של השקל)
ליצור "ארמונות" מחומרי מחזור בעזרת ערמות של סלוטייפ (קונה בסטוקים זה לא יקר ושווה את התעסוקה)
זה גיל מהמם לעבודה משותפת וממש מזדהה עם הצורך "לעשות משהו" זה אכן נותן סיפוק וכיף גם להורים וגם לילדים ונחרט בזיכרון כחוויה משמעותית.

אצלי מאוד אהבו לעשות גם דפי עבודה "דידקטיים"
יש חוברות בחנויות של השקל.
וגם הרבה עבודה עם מדבקות, גזירות, דפים צבעוניים.
פשוט להצטייד בחומרי יצירה בסיסיים וחומרי יצירה מיוחדים.
את הבסיסי מוציאה חופשי אפשר לעשות מלא דברים,
את המיוחדים שומרת לרעיונות מיוחדים (קישוט אטבים, מקלות ארטיק וכו')
מדפים צבעוניים אפשר לגזור רצועות ולהכין שרשראות לסוכות, זה גיל שאפשר לתת להם לעבוד עם מהדק בהשגחה.
אם לגיל ה3 לא מתאים אז אפשר שהוא יביא את הצבע המתאים לפי הסדר ובן ה4 יחבר ויהדק.
פעם בשבוע/ שבועיים אפשר לעשות פעילות מיוחדת כמו אפייה (בצק מוכן והם עושים צורות, לא חושבת שזה מצריך בעל)
חפש את המטמון בבית
ערב ג'ימבורי (מביאים מזרונים מהחדרים עושים מגלשה מהספה לרצפה וכד' תני להם להתפרע עם הדמיון) משאירים לבעל לסדר אח"כ.
בריכה באמבטיה עם בגדי ים, קצף, אפשר בועות סבון
או צבעי ידיים
מסיבת פיג'מות (מתקלחים ומלבשים פיג'מה מוקדם, בסלון עושים פעילות גופנית, שירים ריקודים ואוכל קצת מיוחד שמים סרט קצר או סיפור שמתאים למסיבת פיגמות
פיקניק בחוץ (יורדים לפארק עם אוכל ומחצלת)
מסיבת תחפושות
אוהל בסלון (הכי שווה לבנות לבד מסדינים כמו פעם)

אם את מתחברת תגידי ואחשוב על עוד רעיונות לדברים יומיומיים או לדברים מיוחדים של פעם ב..

הולכת להכין להם!!
מזכירה לי את ימי שישי עם אחותי. כל הזמן היינו עושות חפש את המטמון בחדר בזמן ששטפו את הרצפה...

רעיונות מעולים אשמח לעוד ️

תראי פה אם את מוצאת עוד רעיונות
57 רעיונות כיפיים לפעילויות עם ילדים בבית (ללא עלות) | פונפונים

עוד דברים שהלכו טוב אצלנו:
*הכנת מובייל
*מחט בערימת שחת (אם יש לכם בעבודה מכונת גריסה זה מעולה) בתוך קרטון מחביאים חפצים
*למצוא פרטים מתוך תמונה (יש תמונות ייעודיות אבל אפשר בכל תמונה עם יחסית הרבה פרטים)
*ציורי גב שצריך לנחש ותוק תוק מי אני ומה שמי
*אתגרי קפיצות (אחורה, ברגליים צמודות, מפוסקות, עם חפץ על הראש (בובה רכה)
מהספה לרצפה והפוך כיד הדמיון הטובה)
*משחק התנועות- עומדים במעגל כל פעם מישהו אחר ממציא תנועות (אין צורך לנחש מי התחיל) זה אמור להיות רצוף...
*משחק כדור (קטן ורך) אומרים שם של ילד וזורקים אליו. עושים בלבולים...

ביצירות עוד רעיון שהלך הרבה אצלנו זה לעשות נחש מפלסטלינה ואז להצמיד לפי תמונה (פרפר, מגן דוד) אפשר לרסס בספריי אח"כ או למרוח דבק לבן מעל.

רעיונות בחוץ גם הולך?

שומרת לי

תגידי לגדולים שאת מרשה להם לעשות דברים של גדולים אבל בתנאי שהקטנה לא תראה ולא תשמע אותם. ושינצלו את הזמן שאת מעסיקה אותה.
זה יכול להיות גואש, משחקים שהיא מפרקת להם ועדה

אולי בהתחלה ייקח להם זמן להבין אבל אחרי פעם- פעמיים שלוש שאת מזכירה להם שזה הזמן שלהם להתעסק עם הדבר של ה"גדולים" זה יעבוד.
אח"כ 10 דקות ללא הפרעות זה נפלא 😁

הם היו בגן כל הבוקר. ציירו ושיחקו ואינטראקציות חברתיות ופעילויות מובנות למינהן... שעות אחצ מבחינתי מורידים הילוך, מעסיקים את עצמם במשחקים, משתעממים טאבים קצת, זה גם בסדר... אני או בעלי נוכחים איתם. ואצלנו בגילאים האלה (4) כבר יש חברים חלק מהימים

הרעיונות של אמאשוני מעולים! ממש מעולים!

אבל זה סוג דברים שאעשה איתם בחופשים (או בסגר קורונה)

עכשיו הם חוזרים מהמסגרות עייפים ומרוטים

ישר משתרעים על הרצפה עם כמה מכוניות וקליקס

פשוט רוצים ספייס ושקט!

(במיוחד הבן 6 שעכשיו התחיל כיתה א׳ וקשה לו עם המעבר ללימודים אינטנסיביים עם פחות משחקים)

 

אבל כנראה שזה תלוי אמא

ותלוי גיל ואופי של ילד

אנחנו בחופש (אדומים ברמזור)

וזה אכן מתאים למי שעם הילדים משעה מוקדמת יותר מ16:00 (בתקופות של חופשות לידה למשל אני לא שמה בצהרון)
למרות שכאמא שעובדת משרה מלאה++
אני ממש מזדהה עם הצורך לעשות משהו מוגדר שובר שגרה מדי פעם עם הילדים ולא להשתרע על הספה (לא אומרת שזה לא נכון, לי לא מתאים כשאני מאוחר בעבודה להיזכר שזה מה שעשיתי אתמול עם הילדים)

בקיצור, מי שאוהבת לא מוגדר שתהנה מזה, מי שרוצה רעיונות מוגדרים ניסיתי לתת ממה שהולך אצלנו. לא חושבת שיש נכון או לא נכון...
וחלק מהדברים אפשר לעשות בשבתות ארוכות כשחמסין בחוץ. ועוד מעט חגים בסגר אז טוב שיש הפתעות לשלוף למי שאוהבת ומתחברת.

(באופן כללי אני חושבת שכדי שהפעילות תהיה מהנה ההורה צריך לאהוב ולהנות לא פחות מהילד. נגיד כשאני מקריאה סיפור שלא בא לי עליו רק כי הילד מבקש אני עושה את זה הרבה יותר מונוטוני)

או במילים אחרות, משהו נשאר מהימים שהייתי מדריכה שרופה בבני עקיבא

בול!
משחקים שאני שרופה עליהם נהרסים יותר מהר, לפעמים אני שטותניקית וכל הבית נגרר אחרי לצחוקיה עליזה, לפעמים ממש בא לי על מתכון חדש והם פשוט צצים במטבח 😁 ו.... לפעמים אני מתהההה לצת שקט והם מרגישים ומקפידים להשכים לפני שש ולהשאיר ילד 1 תורן עד חצות כדי שלא תישאר לי דקה 🤣

מתכון לחלות מטריפות בסגנון אמריקאי - כיכר השבת

חלות ! 

קילו קמח מנופח

2 כפות שמרים

חצי כוס סוכר 

חצי כוס שמן קנולה

קצת פחות מחצי ליטר מים 

כף מלח 

שמים בתוך קערה את המים עם השמרים, כף קמח וכף סוכר נותנים לזה להניח בצד עד שזה יוצר מין קצף כזה ואז מכניסים את שאר הדברים ושמים את המלח אחרון( שלא יגע בשמרים) ללוש עד שהבצק יהיה גמיש (שכבר לא יהיה דביק לצדדים של הקערה) אפשר להוסיף מים אם הבצק קשה (בהדרגתיות לא מלא שלא יהיה יותר מידי רך) משאירם לתפוח שעה ואז נותנים צורה לחלות ושמים עליהן חלמון ואפשר להוסיף קצח או שומשום ואז נותנים לתפוח עוד איזה 3/4 שעה שמים בתנור על 180° בערך 30 דקות. צריך לבדוק מידי פעם עם זה מוכן או לא ! ( אפשר להשתמש בבצק הזה גם לבצק פיצה רק שלא נותנים לבצק לתפוח אלא ישר אחרי שהבצק מוכן מרדדים אותו ושמים עליו את מה שרוצים ומכניסים לתנור) 

ומאז נישואיי אני כמעט רק איתו

להיות מוכן ל20:00 בערב, לשבע ברכות שנחתו על חברה שלי מהיום להיום, רצו דווקא לחמניות ביתיות ולא קנויות, אז הייתי לחוצה והכנתי את אחד המתכונים שאחת החברות המקסימות נתנה כאן.. אבל אם את ממליצה על המתכון הזה אנסה אותו בהזדמנות הקרובה. שוב תודה לך ולכל העונות! 🙂❤️

המתכון בכיכר השבת, אבל בגלל שאנונימיות כתבה לי אותו בתגובה מול העיניים וגם המליצה עליו, פשוט הכפלתי ל2 קילו וזהו..
אבל תודה לך @ה' אלוקינו היקרה על עזרתך!!

כולך

ובנימה רצינית, את צריכה לפנות שעה בשבוע לטיפול. בך. רק בך. את צריכה ללכת למישהי לשפוך את הכל. אם תרצי יש לי מישהי מדהימה שמקבלת דרך מאוחדת.

שעה בשבוע. את יכולה. באמת שכן. ואת חייבת (אפשר אפילו בזום)

זה נשמע שאת תפוחים ותמרים אחת מקסימה שנאלצת במציאות הלא פשוטה להדחיק המון דברים וכאבים שאת נושאת
כדי להצליח לעשות את שלך ביומיום התובעני..

מקווה בשבילך שאת נותנת זמנים של שקט והקשבה לכאב ולקושי ולנחמה של הגרסה השניה בין כל העבודה,
ושבין כל אלה את מצליחה גם לזהותתפוחים ותמרים שלומדת, ששמחה, שנהנית, שמכוונת את עצמה למקומות טובים...

שולחת כוחות...

אני פשוט מעריצה אותך!
כל פעם מחדש אני נפעמת מהיכולת שלך להכיל ולתת מעצמך לאחרים.
מאחלת לך שתמצאי את הזמן להעניק לעצמך קצת שקט ודברים שאת אוהבת.
הרבה כוחות! חיבוק ורק בשורות טובות

הם נצרכים לי מאד עכשיו.

הבכורה שלי המתוקה מרגישה רע
ואני מחוברת אליה בחוט הזהב
וכשכואב לה כואב גם לי
לא מצליחה לטפל בה כמו שצריך
למרות שאני משתדלת
חוסר האונים הזה
חוסר האונים הזה
חוסר האונים הזה

אני הולכת לישון
הודעתי לבעלי שאני מגיעה להורים שלו ביום חמישי
נושכת שפתיים עד אז
עוד קצת
ואז
יהיה לי קצת פנאי
לטפל קצת גם בשניה ---
זו שאני משתדלת
שתחיה בצללים
כי כשהיא מגיעה לאור
היא מסתירה את עין השמש
--- לתת לה מקום
להפחית את העומס הנפשי
רק שלא יתפרץ ממני
בלחץ
כמו קיטור
שלא יבעבע
רק. עוד. קצת.

אמא שלך, בעלך, הילדות שלך... מקווה שהם מעריכים את הזהב הטהור שנוצץ בך גם כשאת גמורה עייפה ומרגישה כמו בוץ

את זהב

שתדעי לך!!!

אני אדם רגיל
אין בי איזה מעלות מיוחדות
מתרגזת, מתעייפת, מתעצלת, מחפפת
וכל היתר
פשוט צברתי נסיון חיים שלימד אותי לראות את הכפילות הזאת
ולפעמים להימתח אל שני עבריה (כמו עכשיו)
או - לחיות באחד הקצוות (כמו אחרי לידה או כשהייתי בדכאון)

רק על זה אני שולחת אותך לטיפול מהרררררררר 

מפעימה אחת!! פשוט אין מילים.....
והכתיבה שלך וואו!! רמה אחת מעל..

אני חולמת לכתוב פעם, אחר כך, כשתהיה לי מידה של פניות

החיים הם שבירים, הם נפיצים, הם כואבים.
הפערים האלה שאת מציגה כל כך יפה,
הופכים אותך להיות מי שאת:
תפוחים ותמרים המהממת.

תמהיל מדויק שהופך אותך ליחידה ולמיוחדת כל כך בעולמו של הקב"ה ובפורום הזה.

את השיר, אבל אני תמיד נשאר אני....
(https://youtu.be/rwSCm-bcVwQ)

וברוח זו, שיר שכתבתי פעם:

הַזֹּאת נָעֳמִי?

וַאֲנִי-

עִתִּים קולפת,
עִתִּים עוֹטֶפֶת.
עִתִּים בַּטָּלָה,
עִתִּים פְּעֻלָּה.

עִתִּים חֲדֵלָה,
עִתִּים הִילָּה.
עִתִּים שְׁפֵלָה,
עִתִּים נַעֲלה.

עִתִּים שועלה,
עִתִּים אַיָּלָה.
עִתִּים זֶפֶת,
עִתִּים מִצְרֶפֶת.

הַזֹּאת נָעֳמִי?

וְיִבְרָא אוֹתִי הָאֵלּוקים
צֶלֶם, עָפָר.

מתי כתבת אותו?

והמודעות האישית הזאת שלך... וואו.
חיבוק מכיל ממני
❤️

ומתפללת איתך שהעניינים הרפואיים ירגעו. ושאת החרדה תשקע קצת. היא הופכת אותך למי שאת. כמובן. אבל קצת לנוח ממנה ולהכחיש אותה לא יזיק אחרי הסערות....

והכי טוב בדיקת דם

בכולם אני רואה פס

זה כנראה הריון מאוד צעיר

אם את רוצה לוודא תעשי בדיקת דם

בשעה טובה

אולי זה כתוב בתנאים שלה שבשביל צפיההחוזרת צריך תוספת תשלום ואם כן אז להיגיון אין פה משמעות.. מסכימההאיתך שזה מעצבן ומרגיש לא נעים בכלל

זה לא היה רשום.
אם זה היה רשום *בוודאות* לא הייתי קונה.
כרגע בתנאים שלה כתוב שזה מוגבל לצפייה עד צריך הלידה. אבל לא זוכרת מה היה כתוב לפני שנתיים.
אבל אם הייתי יודעת שהייתי צריכה להוסיף כסף לא הייתי לוקחת את הקורס הזה... וזה לא רשום בשום מקום.

תנסי לומר לה את זה. שלא היתה הגבלה כשקנית. אין הרבה מה לעשות. באסה

מקוונים (לא של הכנה ללידה אמנם) לא רק שההרשאה נשארה לי בלי סוף גם יכולתי לצפות בדברים שנוספו

ובעיני זה הזוי! כי זה באמת קורס יקר ממש
אבל כתוב את זה בתנאים..

אחרת בוודאות לא הייתי קונה...
ומדובר בקורס הזה...

בנתיים כתבתי לה והיא מתעלמת ממני. חבל...

באמת חבל שככה מתייחסים ללקוחות

את זה שזה גזל שזה לא כתוב..

למה?
לא שילמנו מספיק?

ממש מרגיז.
רוכשים תוכן, אז הוא שייך לנו.
זה לא בסדר בכל כך הרבה רמות.

אני לא אשלם עליו שוב.

וגם לא זוכרת שהיה איזשהו סעיף או אמירה לגבי זה שזה חד פעמי...

לפני תקופה קצרה היא פירסמה בסטטוס שלה מודעה שמחפשת זוג להדגים עליו את התרגיל, לקרוס שהעבירה בזום ללידות חוזרות, והתגמול היה צפיה בסרט בחינם.

אז מזה הבנתי את העניין, אבל לתומי חשבתי שאולי בזמני זה לא היה (לפני שנה) שאולי זה משהו חדש.

גם לי זה קרה..
מוזמנת לפרטי

לא זוכרת אם היה כתוב, אבל שאלתי אותה והיא ענתה שיש לה במחיר מוזל ללידות חוזרות. קניתי לפני שנה ו10 בערך.
אבל דבר ראשון, את העיקר את בטח זוכרת!
ודבר שני, חשבתי לפנות לדולה שתרגלתי אצלה - אולי היא לוקחת פחות על מפגש הכנה ללידה שכולל תרגול של אמית.

נשמע שהפותחת כן בדקה את זה.

והיא עושה קורס רענון ב200 שח.
אבל עברתי דירה אז זה לא רלוונטי לי.

את התרגיל אני זוכרת. רציתי להזכיר במהלך של הלידה שהיא מפרטת שם וגם בתרגיל.
תכלס, הוא לא עזר לי מאוד הלידה הקודמת. רק בשלבים מאוד מסוימים. אז אני לא ממליצה כל כך על הקורס...

אבל זה אולי כי הלידה שלי היתה נצח

תמיד בשרשורים עליה יש המלצות חמות ובאמת חשבתי ללמוד את השיטה הפעם.
עכשיו כשאני קוראת על התרעומת שלכן זה מוציא את החשק...
אז חבל שהיא תקלקל את הרושם בגלל זה...

ואני לא מהמעריצות. עוד מלפני זה.
ממליצה אבל בעירבון מוגבל.

יש המון סודיות וזה פועל לרעתם אם הייתי יודעת במה מדובר וזה היה נשמע מעניין הייתי רוצה לקנות הדרכה מקצועית

הפחיד אותי לקנות חתול בשק

זו הסיבה שסיכמתי את כל מה שהיה חשוב בעיניי, כי ידעתי שאם ארצה להכנס שוב זה לא יהיה אפשרי

מרגע ההצטרפות -לא זוכרת כמה כי  לא זוכרת מאיזה שלב אפשר להצטרף. (היא פשוט לקחה את השבוע שממנו ניתן להצטרף וחישבה את התאריך המאוחר ביותר שבו ניתן ללדת- וכך הגבילה את הזמן)

בקושי יומיים מראש אפשר לצפות עכשיו 😔
מזדהה עם הקושי עם הבלתי נודע💜

אם את רוצה המלצות באופן כללי,
או ייתרונות וחסרונות זה יותר פשוט...


אני ילדתי בשעצ, 3 לידות. האחרונה לידת קורונה.
מרוצה וממליצה.

ובלי קשר לקורונה-מה רמת העומס, הצוות,התנאים וכו'?

אווירה יותר חמה, יותר זמינות של צוות, והתנאים הפיזיים היו מעולים בעין כרם.
הייתי בביות מלא והיה שלמות. רק 2 בחדר. והבעל יכול להשאר עד מתי שבא לו בהסכמת השכנה לחדר.
אחיות נעימות וזמינות.
וגישה טבעית גם בלידה, וגם האשפוז והנקה.
התאהבתי במקום.

בשערי צדק היה אצלי הכל ההפך. סבלתי מאד.
אבל זה תלוי כנראה בחווייה אישית. יש כאלו שמאד נהנות שם גם.

עומס- תלוי 🤷,
בשלושת הלידות הכניסו אותי לחדר לידה דיי מהר. לא היה עומס. באשפוז היה עומס רק בלידה השניה.

הצוות- לידה ראשונה היה צוות זוועה בלידה ובאשפוז היה סבבה. לידה 2 ו 3 היה צוות מקסים גם בלידה וגם באשפוז.

תנאים- יש פער גדול בין המחלקות. אומרים שד' יפה ונוחה משמעותית. לא הייתי שם אז לא יודעת, בדרכ זה לביות. הייתי בכל המחלקות האחרות. סביר. לא מהמם.
אוכל סביר. לפעמים סביר מינוס 😬

מההתרשמות שלי מהקריאה כאן, הסטיגמה היא שהגישה של הדסה יותר טבעית ושעצ פחות.

אם יש לך עוד שאלות אז בכיף.

מנחשת שעצ...

ונעים גם כשבאתי והיה עומס זה לא היה מורגש

אם אין מלווה האשפוז בהדסה קשה מנשוא בגלל שאין תינוקיה בשעות היום, אז הייתי הולכת לשעצ.

בגלל הקורונה? כי כשילדתי שם היה..

אבל בגלל הקורונה אולי לא יהיה מותר מלווה בחדר

אבל זה היה לפני הקורונה..

או כשאין לך חדר ואת במסדרון, מחכה לחדר, או שלתינוק יש צהבת והוא תחת המנורה..
זה הכל, וידעתי שזה יהיה ככה. מוזר שאת כותבת שלא היה ככה.

אצלי בעין כרם לפני 8 חודשים היתי בחדר לבד והתינוקת היה בתינוקיה כל הזמן חוץ מביקורים של אורחים או כשהאכלתי אותה.. מוזר שזה מה שהיה אצלך... אפילו היה פעמים שביקשתי שיתנו לו אוכל בתינוקיה (מטרנה) ואני הלכתי לישון..

אולי פשוט היה ריק, מאיזה סיבה מסתורית?

לא היה ריק.. היה אפילו קטע שהיו קצת יולדות במסדרון..
הבנתי שבכללי זה ככה (מאחיות וגיסות שלי..)..

הבת שלי בת חצי שנה.
הזהירו אותי פה בפורום שאין תינוקיה במשך היום ושאני חייבת להשיג ליווי.
אפילו לבנות אחרי קיסרי יש תינוקיה רק 24 שעות אחרי ניתוח.

רק להבהיר, התינוקיה קיימת אבל הן לא מקבלות תינוקות רק כי בא לך לנוח או ללכת לאכול.
ניסיתי לבקש פעם, והיא אמרה לי בטון לא נעים שאין להן כח אדם לזה.
והתינוקיה נראתה כמעט ריקה, רק כמה תינוקות ישנים מתחת למנורות לטיפול בצהבת, ואילו במחלקה האחיות מתרוצצות בלי סוף כדי לעזור לאמהות ולתינוקות גם יחד.

זה אחד הדברים הלא טובים בעין כרם, אפילו הדבר היחיד כמעט.
האחיות במחלקה היו צריכות לדרוש שינוי או תוספת כח אדם כי הן בלחץ הזוי, בניגוד גמור לאחיות התינוקיה.

היה עומס מטורף והיחס בהתאם. נפלתי גם כל מיילדת גרועה..
אבל זה היה לפני כמה שנים אז אולי השתנה.
אחכ ילדתי בהר הצופים בלידה מצויין. באשפוז הרגשתי קצת פחות יחס אבל מבחינתי העיקר זה הלידה אחכ פחות משנה לי

אבל בכללי ממש ממש ממליצה על עין כרם! היה לי שם לידה טובה ממש- צוות רגוע למרות שהיה כמה סיבוכים עם התינוק, האשפוז היה ברמה ממש גבוהה (או 2 בחדר או חדר לבד שהשרותים בחוץ).. ואוכל טוב
הרגשתי שממש באים לקראתי במה שאני מבקשת..
בכל אופן- בהצלחה ענקית!!

נהנתי כלכך. מילדות מדהימות! יחס מהמם
הייתי במחלקה ד חדשה נקייה..
הייתה לי חוויה טובה ב"ה

בימי קורונה שערי צדק עדיף בהרבה

תקראי בעלון, זה חלק מהתופעות לוואי.ש

להיפך למה שיהיה עם כל הלחץ

זו סוכה כזו שקשה להרכיב?

שיארגן כל מה שהוא צריך מראש

היא צריכה את העזרה שלו. שקודם יעזור במה שיחות ואח"כ יילך לבנות סוכה ..

אני ממש רוצה שיתחיל כבר. כי צריכה ללדת עוד שבועיים ויהיה עמוס בטח בזה.. אבל הוא דווקא רגוע...

זה במקום שמשנה לך שתהיה סוכה? אם לא, תני לו. יהיה לך פנוי בערב סוכות לעזור בעוד דברים. זה כזה זמן לחוץ ובמקום לקבל עזרה עוד אני צריכה לעזור לו בכל מיני דברים שקשורים לסוכה ולשחרר את הבנות לקשט.
בין יוהכ לסוכות יש טיפונת זמן ואת עוד תשמחי שהוא פנוי לך. כלומר, אם עכשיו זה לא משנה לך לכלום

רק אומרת שאחרי כיפור עוד יותר לחוץ בבית עם הקטנים וזה. תחשבי אולי זה כן משתלם לך

אבל תכלס, אם בעלי היה בונה סוכה עכשיו כנראה הייתי משתגעת 

ובתכלס הוא בונה את הסוכה יום לפני ואז אני לא מספיקה לקשט... זה די מעצבן אותי...

נראה לי שאת צריכה לרקוד מאושר! 

ובכלל מה קשור קניות לבניית סוכה??? אפשר קודם לבנות ואח"כ לצאת לקניות  ולסדר עניינים. לא כך?

סליחה על חפירה...

 

אבא שלי בונה לפני ר״ה

אבל הפוך ממך- אמא שלי מלחיצה אותו מראש

 

לדעתי,

תשחררי...

יש בחיים מספיק דברים לריב ולהתווכח עליהם

וכל עוד שזה לא קריטי או חשוב- לא נורא.

את מוזמנת לפרוק כאן את העצבים על הבלאגן שהוא יעשה

או שתקבעי תור דחוף לקוסמטיקאית או משהו כזה בשעות שהוא מתכנן לבנות

אני על גלגלים מהלחץ 

רק יש לי המון לחץ מהילדים בישולים הלידה בעזרת השם, קניות.

עכשיו היא יכול לבנות ברוגע בלי לחץ. יספיק מה שיספיק ומה שלא יחכה למחר או מחרתיים וכו'.
למה את מתנגדת? את חושבת שבין יום כיפור לסוכות יהיה לך יותר זמן ופחות בישולים ובלאגן עם הילדים? או אולי בעשרת ימי תשובה?
את מעדיפה שיבנה בלחץ שניה לפני החג, ובערב החג לא תדעי אם אתם אוכלים בלילה בסוכה שלכם או של השכנים, כי שלכם עוד לא מוכנה?! ככה קורה אצלי בכל אופן, אולי תשלחי את בעלך לבנות את הסוכה אצלי?

או ברגע האחרון או שנתיים לפני.
התזמונים תמיד על הפנים... אוף.
ולא בא לנו לריב , אז זורמות על היציאות שלהם,
ומתפוצצות בפנים.
מבינה אותך ממש... ❤️⁩

סוכה הם בונים באלול
אבל עשר שנים אלם בדירה ואין אור בשירותים הקטנים כי הוא שוכח להחליף נורה

ולא ברגע האחרון ושתצא מצוקמקת..

סיוט!!!!
מה עוד???

הגיינת על! זה מדבק זוועה.

אוף
חיבוקקקקק

אבל כשזה אצלך אין לחץ לטפל
אם את שומרת על היגיינה סבירה (שטיפת ידיים בסבון בעיקר) יעבור לך ולא תעבירי את זה הלאה.

שלשום קצת שלשלה ואחכ עבר ולא ייחסתי חשיבות.
צריכה עכשיו לטפל במקביל בכולם, נכון?
@מיואשת
- אין מצב!!!!!!!
הולכת להשיג וורמוקס

גם ככה הכדורים חסרעם אז יביאו לך סירופ במקום זה לא כזה מגעיל ובאמת סיוט התולעים האלו לנו היה לםני חודש חשבתי שאני מתה

את אישה מבוגרת שמקפידה על היגיינה וכו'.. אבל אוף זה באמת מעצבן❤

ראיתי תולעת לבנה קטנה הולכת על השולחן, וישר החלטתי שזה זה והתחיל לגרד לי (בול כמו כינים.... שעד היום טרם נדבקתי) -
אולי מדובר בתולעת של אוכל?

בכל מקרה - השגתי וורמוקס, הייתן לוקחות בכל מקרה? נותנות לכל בני הבית?

לדעתי מה שמדבק זה הביצים שמסתובבות. לא חושבת שהן בוקעות מחוץ לגוף. הגירוד יכול להיות פסיכולוגי. או אם יש לפעמים שריטה קטנה בפי הטבעת זה ממש מגרד בתהליך ההחלמה (שיכול להימשך כי היא עשויה להיפתח שוב). הייתי שמה משחה והולכת לישון. ואם מגרד לך בלילה או מחר בערב תקחי.

קרה לאחד הבנים לפני כמה שנים, הלכנו לרופא בקופה, הוא הוציא את הדבר מהעיין ושם משחה ותחבושת. במקרה דחוף אמור לקבל בלי תור נראה לי.

כפרת עוונות. רפואה שלימה לכל הזקוקים!
אם זה ינחם אותך שמעתי שעכשיו--בתקופה שלפני ראש השנה זה זמן של כפרת עוונות להרבה אנשים...ובאמת אני רואה גם על עצמי וגם על חברות ומשפחה הרבה מצבים מרגיזים ומתסכלים. אולי זה קורה תמיד ורק נראה עכשיו ביתר שאת, ואולי באמת זה קורה עכשיו בתדירות גבוהה ולכמות רבה של אנשים, כך או כך-אפשר להתעצבן ולכעוס, ואפשר גם לקחת את זה בתור "יסורים מכפרים" ולקוות להתחלות נקיות וחלקות יותר בהקשר לשנה החדשה שכבר נושפת בעורפנו. לא מטיפה חלילה, רק נותנת נקודה למחשבה.. ובאמת תהיה לכולנו שנה טובה, של בשורות טובות, ישועה, וגאולה ברחמים.

אפילו לשתף כאן אין לי כח.

זה חיבוק שמתאים לכל מטרה, שומרים בצד ומשתמשים כשצריך!

מעדיפה לשמור סטוק לעיתות מצוקה...
😎

דחסתי לארון בלגן
ואז כשאני אפתח והכל ייפול עלי
לפחות זה יפול ראשון...😆

גם אצלי תמיד עמוס עמוס בעניינים מכל הסוגים בשבועיים האחרונים של השנה.
אולי מלמעלה מנסים לדחוס את כל מה שנגזר עלינו, ולא הספיק לקרות?
לא יודעת כבר...
אבל קחי נשימה עמוקה ותדעי שעוד שבוע וחצי מתחילה שנה חדשה ובע''ה דברים ירגעו.

ובהקשר לתולעים- תאכלו, כולכם, המון גרעיני דלעת. זה מטפל מיידית.

לצד נס עצום שאני מודה ומודה ומודה (ומודה) עליו
אני יודעת ששבוע מהיום הדברים ייראו אחרת

אין ספק שעברת השנה דברים לא פשוטים בכלל בכלל!!
''תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה''.

תשלחי בקשה לרופא אחר ואל תגידי שאת מניקה. ותרגישו טוב כבר כולכם. מה קרה בעין?

שאין בעיה עם וורמוקס בהנקה. תבררי.
רפואה שלימה לכולם ובשורות טובות

בהריון ממש לא מומלץ אפילו מסוכן ככה שמעתי

בתור אחת שעבדה גם וגם, חותמת על זה שבבית יותר קשה
איך את עונה לו כשהוא אומר את הדברים האלה?

בהמון זוגות,יש או בעל רק עם טענות או אישה רק עם טענות,

אז מה עושים,קודם כל לנסות לעזור לו עם כל הקושי

שאת עוברת ואני מאוד מבינה אותך,למשל כשחוזר

מהעבודה להתייחס אומר לך קשה לי בעבודה, תנסי

לעודד אותו ואל תלחמי אפילו שאת צודקת,אומר אני עייף

לרחם עליו תגידי לו בטח אתה עייף לך לנוח,ורק במילה טובה

את תנצחי,ושוב אני מבינה אותך אבל אין לך מושג מה מילה עושה

לבעל,ואני מבטיחה לך הוא יחזיר לך בגדול,ככה הם רק במילה הם

מתעודדים,ולכן במקום להתווכח לעודד ואת תראי נפלאות, בהצלחה

רבה רבה לכם ושיהיה לכם שנה טובה ומתוקה.

להגיד כמה את עייפה וקשה לך. כי הם לא מבינים מה זה הם חושבים שאנחנו נחות בבית.

מצטרפת! ״חכמת נשים בנתה ביתה״, כמה שלפעמים זה קשה להחיל ראשונה להגיד מילה טובה(כי ברור שגם אנחנו עובדות קשה, ואצלנו זה 24/7 בלי חופשים) זה משתלם בסוף מנסיון !!
כמה שיותר ״ללטף״ את האגו, שידע שאת מעריכה את מה שהוא עושה. כשאישה מראה לבעלה שהיא מעריכה את מה שהוא עושה, זה נותן לו כוחות על!

האם ההחלטה שאת נשארת בבית היתה החלטה של שניכם תוך מודעות לקושי במפרנס 1
כי אם התשובה התשובה היא לא אז די ברור מאיפה בא התסכול שלו
אני לא מזלזלת בחשיבות של אמא בבית
אבל זה חייב לבוא עם תמיכה מלאה ולקיחת עול הפרנסה בלב שלם של הבעל
והבנה מלאה של האישה כמה זה קשה להיות מפנס יחיד (ד.א. הקושי העיקרי הוא בעיקר מנטלי, לא פיזי, הידיעה שהאישה והילדה תלויות ביכולת שלך להביא פרנסה הביתה)

כתבת יפה

למצוא משהו אחר
בת כמה הילדה שלך את לא עובדת מרצון? הרבה פעמים משתלם יותר להשאר בבית. אבל יש עוד שיקולים אם לצאת לעבוד או לא. ואם יש לחץ כלכלי והוא רוצה מאוד שתעבדי אני חושבת שזה מסהו שכדאי לדבר עליו אפילו פגישה עם יועץ זוגי.
בקשר לתחרות איתך לפעמים הם באמת בתמימות לא יודעים מה זה להיות בבית עם ילד ועד כמה זו עבודה לא קלה ולא פשוטה פשוט תספרי לו במהלך היום תשלחי לו תמונות של הפעילויות שאת עושה איתה תמונה של עבודות הבית לפני ואחרי אם היא בוכה או קשה לך להרדים לספר לו ..לא להתבכיין פשוט להראות כמה עבודה יש.

כשקשה לך בעצמך ואת מחאה תסכול ובמקום שיהיה לך למי לפרוק את שומעת קיטורים וכמה הוא מסכן וצריכה להכיל ואפילו להודות שהוא עושה את זה בשבילך אבל זה קשה....

מותר להציע משהו? (אמנם פרקת אבל מרשה לעצמי לכתוב ואם לא מתאים לך אז טל תקראי הלאה).
לבני זוג אין תחרות על מי הכי מסכן / מי עבד הכי קשה / מי יותר ומי פחות איקס או וויי. בני זוג הם בשותפות, לא מתחרים. ואם לו קשה, זה לא סותר את זה שלך קשה, וזה לו אומר שלך אסור לספר לו כמה קשה לך. וגם הפוך. (אנחנו הנשים טובות בלומר שרק אנחנו מסכנות ושיקשיבו לנו, אבל לא , גם הגבר צריך את זה).

איך עושים את זה? כמובן לא בצורה שהוא אומר לך בטלפון או כשחזר מהעבודה: "וואי איזה יוםמקשה היה לי היום", ואת תעני לו: "לך היה יום קשה? ומה איתי?! היה לי יום סופר קשה... הילדים שיגעו אותי, כל היום בידלתי ניקיתי כיבסתי".
אז זו לא צורה כי ככה אתם מתחרים על המסכנות. איך כן? הוא אומר כמה היה לו קשה? תקשיבי, תביעי אמפטיה, תהיי איתו. תאמרי לו כמה את מעריכה שהוא כל יום הולך לעבודה בשבילכם.
ואחכ תאמרי לו - אפשר לספר לך איך היה לי היום? היה לי יום קצת קשה, זה לא סותר את זה שלך קשה- אתה יודע.. אנחנו נמצאים במקומות שונים כל אחד.. ותספרי מה עבר, ותלמדי אותו להקשיב לך ולהביע אמפטיה ("יהיה לי טוב שתגיד לי -'מותק זה באמת קשה ומשגע' או ' תאמר לי כמה אתה מעריך אותי').
זהו.
את האישה בבית - זה אומר שהכח בידייך ואת מסוגלת לזה. תנשמי עמוק, תמלאי את החזה באוויר פסגות ותלכי כמו תרנגולת זקופת נוצות-יש בך כוחות!

)ורק אומרת מנסיון אישי -לעבוד במקום שלא טוב לך זה סיוט, וזה מעייף וזה מוציא אץ החשק מהכל ומתסכל ומשפיע על כל החיים ואני לא יודעת מה עוד. ולקום לזה כל בוקר מחדש זו מלחמה יומיומית, שבין השאר גורמת לחולשה עייפות ומחלות. לא תמיד אפשר להחליף עבודה ברגע, כן כדאי לחתור לזה או לנסות לשפר דברים שם)

סליחה על האורך.. ובהצלחה!
את גיבורה וחזקה ויכולה
ואמא מדהימה!

לשתף לדבר. שהוא ינסה להבין שבבית לא קל (וזה לא. ברור שאת צודקת). ואת את המציאות שלו בעבודה. תתקשרו את החיים והרגשות אחד לשני. זו זוגיות.

בטוחה שיש כאן כאלו שידעו לענות

תינוק בוכה בלילה-9 סיבות לתופעה וגם טיפים להקלהאלה גרשטיין | ייעוץ שינה לתינוקות | ייעוץ שינה לילדים | יועצת שינה

אני הייתי אומרת שאולי זו נורת אזהרה שאולי לא טוב לה במעון?
בבית היא גם בוכה מתוך שינה?

ובשבת לא בוכה
היא עדין יונקת....
ונראה שממש טוב לה במעון
היתה בו גם שנה שעברה ויש מטפלת חמה ואוהבת הבת שלי שמחה שם רוקדת מחלקת חיבוק ונשיקה בסוף היום
יו הלחצת אותי
איך אדע מה באמת?

אם לא מנקים עם חומר ניקוי נהיה לו ריח מבחיל ממש.

ותמיד אני מתפדחת שמישהו נכנס לאוטו
אבל מקווה שרק אני מריחה🤥👃
ולבית
ולמקרר
ולמקום העבודה שלי
חח להכל נהיה ריח מבחיל!

אולי זה איכות הצילום.. יש לך תמונה יותר טובה?

אבל בבדיקת ביוץ (התמונה הראשונה) הראה ישר פס חזק
השאלה אם זה תופס בדיקת ביוץ...

תהיה לך תשובה יותר ברורה

ולכן בבדיקת ביוץ רואים פס שני מאוד חזק...*אבל* לא הייתי מסתמכת על בדיקית ביוץ.
תעשי בדיקת דם

לא משנה חוזק הפס.
רוצה להיות בטוחה? תעשי עוד בדיקה מחר בשתן של הבוקר..
רוצה להיות עוד יותר בטוחה? תעשי בדיקת דם(:

שיהיה בשעה טובה בעז''ה בידיים מלאות!

בחיים עוד לא יצא לי ככה. אני כבר למעלה משלוש שנים נשואה ועדיין לא זכיתי לראות שניי פסים!!

מתרגשת בשבילך.

רק ליתר דיוק הייתי ממליצה לך לעשות מחר בבוקר בדיקת דם לוודאות שאכן זה באמת הריון.

רק שתדעי שלא צריך לצום לפני בדיקת בטא.

הריונות גיליתי כי הבדיקת ביוץ הייתה חיובית, וההריון חלש
זה הורמון דומה

תראי אם מתחזק

של משרד הבריאות יש מפורט